א. אֵי זֶה הוּא תְּנוּךְ אֹזֶן? זֶה גָּדֵר הָאֶמְצָעִי. נָתַן עַל צִדֵּי הַבּוֹהֲנוֹת – כָּשֵׁר. נָתַן עַל צִדֵּי צִדֵּיהֶן – פָּסוּל. בֵּין שֶׁנָּתַן הַשֶּׁמֶן עַל דַּם הָאָשָׁם עַצְמוֹ מִלְּמַעְלָה בֵּין שֶׁנָּתַן בְּצַד הַדָּם, אֲפִלּוּ נִתְקַנֵּח הַדָּם קֹדֶם שֶׁיִּתֵּן הַשֶּׁמֶן – נוֹתֵן הַשֶּׁמֶן עַל הַבּוֹהֲנוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: "עַל מְקוֹם דַּם הָאָשָׁם" (ויקרא יד,כח).
אֵין לוֹ בֹּהֶן יָד יְמָנִית אוֹ בֹּהֶן רֶגֶל יְמָנִית, אוֹ שֶׁאֵין לוֹ אֹזֶן יְמָנִית – אֵין לוֹ טָהֳרָה עוֹלָמִית.
ב. אֲשַׁם מְצֹרָע שֶׁשְּׁחָטוֹ שֶׁלֹּא לִשְׁמוֹ אוֹ שֶׁלֹּא נָתַן מִדָּמוֹ עַל גַּבֵּי בּוֹהֲנוֹת – הֲרֵי זֶה עוֹלֶה לַמִּזְבֵּחַ, וְטָעוּן נְסָכִים כְּנִסְכֵּי אֲשַׁם מְצֹרָע, וְצָרִיךְ הַמְּצֹרָע אָשָׁם אַחֵר לְהַכְשִׁירוֹ.
ג. הִקְדִּים חַטָּאתוֹ לַאֲשָׁמוֹ – לֹא יִהְיֶה אַחֵר מְמָרֵס בְּדָמָהּ, אֶלָּא תַּעֲבֹר צוּרָתָהּ וְתֵצֵא לְבֵית הַשְּׂרֵפָה.
ד. יֵשׁ לָאָדָם לְהָבִיא אֲשָׁמוֹ הַיּוֹם וְלֻגּוֹ אַחַר עֲשָׂרָה יָמִים. וְאִם רָצָה לְשַׁנּוֹת הַלֹּג לַאֲשַׁם מְצֹרָע אַחֵר – מְשַׁנֶּה, אַף עַל פִּי שֶׁקִּדֵּשׁ בַּכְּלִי. חָסַר הַלֹּג עַד שֶׁלֹּא יָצַק – יְמַלְּאֶנּוּ. חָסַר מֵאַחַר שֶׁיָּצַק – יָבִיא אַחֵר כַּתְּחִלָּה.
ה. יָצַק מִן הַשֶּׁמֶן לְכַפּוֹ, וְהִתְחִיל לְהַזּוֹת וְנִשְׁפַּךְ הַלֹּג: אִם עַד שֶׁלֹּא גָּמַר מַתַּן שֶׁבַע נִשְׁפַּךְ הַלֹּג – יָבִיא אַחֵר, וְיַתְחִיל בְּמַתַּן שֶׁבַע; גָּמַר מַתַּן שֶׁבַע וְנִשְׁפַּךְ הַלֹּג – יָבִיא אַחֵר, וְיַתְחִיל לְכַתְּחִלָּה בַּבּוֹהֲנוֹת. הִתְחִיל בַּבּוֹהֲנוֹת וְנִשְׁפַּךְ הַלֹּג קֹדֶם שֶׁיִּגְמֹר – יָבִיא אַחֵר, וְיַתְחִיל לְכַתְּחִלָּה בַּבּוֹהֲנוֹת. גָּמַר הַבּוֹהֲנוֹת, וְאַחַר כָּךְ נִשְׁפַּךְ הַלֹּג קֹדֶם שֶׁיִּתֵּן שְׁאָר הַשֶּׁמֶן שֶׁבְּכַפּוֹ עַל רֹאשׁ הַמִּטַּהֵר – אֵינוֹ צָרִיךְ לְהָבִיא לֹג אַחֵר, שֶׁמַּתְּנַת הָרֹאשׁ אֵינָהּ מְעַכֶּבֶת, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְהַנּוֹתָר בַּשֶּׁמֶן" (ויקרא יד,יח), "וּמִיֶּתֶר הַשֶּׁמֶן" (שם יד,יז).
ו. הִקְדִּים מַתַּן שֶׁמֶן לְמַתַּן הַדָּם – יְמַלֵּא הַלֹּג שֶׁמֶן, וְיַחֲזֹר וְיִתֵּן הַשֶּׁמֶן אַחַר הַדָּם. הִקְדִּים מַתַּן הַשֶּׁמֶן עַל הַבּוֹהֲנוֹת לְמַתַּן שֶׁבַע – יְמַלֵּא הַלֹּג, וְיַחֲזֹר וְיִתֵּן עַל הַבּוֹהֲנוֹת אַחַר מַתַּן שֶׁבַע, שֶׁנֶּאֱמַר: "זֹאת תִּהְיֶה תּוֹרַת הַמְּצֹרָע" (ויקרא יד,ב) – שֶׁתִּהְיֶה כָּל תּוֹרָתוֹ עַל הַסֵּדֶר.
ז. נָתַן שֶׁבַע מַתָּנוֹת שֶׁלֹּא לִשְׁמָן – לֹא הֻרְצָה, וְהֻכְשַׁר הַמְּצֹרָע.
ח. מְצֹרָע שֶׁנִּתְנַגַּע אַחַר שֶׁהֵבִיא אֲשָׁמוֹ – צָרִיךְ קָרְבָּן אַחֵר לְצָרַעַת שְׁנִיָּה. וְכֵן אִם הֵבִיא אֲשָׁמוֹ וְנִתְנַגַּע, הֵבִיא אֲשָׁמוֹ וְנִתְנַגַּע, הֵבִיא אֲשָׁמוֹ וְנִתְנַגַּע – צָרִיךְ קָרְבָּן עַל כָּל אַחַת וְאַחַת. אֲבָל אִם נִתְנַגַּע וְנִרְפָּא וְהֵבִיא צִפֳּרָיו, וְחָזַר וְנִתְנַגַּע וְנִרְפָּא וְהֵבִיא צִפֳּרָיו – קָרְבָּן אֶחָד לְכֻלָּן.
ט. מְצֹרָע שֶׁהֵבִיא קָרְבַּן עָנִי וְהֶעֱשִׁיר אוֹ עָשִׁיר וְהֶעֱנִי קֹדֶם שֶׁיַּקְרִיב קָרְבְּנוֹתָיו – הַכֹּל הוֹלֵךְ אַחַר הָאָשָׁם: הָיָה בִּשְׁעַת שְׁחִיטַת הָאָשָׁם עָשִׁיר – יַשְׁלִים קָרְבַּן עָשִׁיר; וְאִם הָיָה עָנִי – יַשְׁלִים קָרְבַּן עָנִי.
י. שְׁנֵי מְצֹרָעִין שֶׁנִּתְעָרְבוּ קָרְבְּנוֹתֵיהֶם וְנִזְרַק דַּם אַחַת מִשְּׁתֵּי הַחַטָּאוֹת שֶׁלָּהֶן, וְאַחַר כָּךְ מֵת אֶחָד מִן הַמְּצֹרָעִין – כֵּיצַד עוֹשֶׂה זֶה הַמְּצֹרָע הַחַי? לְהָבִיא חַטַּאת בְּהֵמָה אֵינוֹ יָכוֹל, שֶׁמָּא זוֹ שֶׁנִּזְרַק דָּמָהּ חַטָּאתוֹ הִיא, וְאֵין מְבִיאִין חַטַּאת בְּהֵמָה עַל הַסָּפֵק, וּלְהָבִיא חַטַּאת הָעוֹף אֵינוֹ יָכוֹל, שֶׁעָשִׁיר שֶׁהֵבִיא קָרְבַּן עָנִי לֹא יָצָא. וְכֵיצַד יַעֲשֶׂה? יִכְתֹּב כָּל נְכָסָיו לְאַחֵר, וְנִמְצָא עָנִי, וְיָבִיא חַטַּאת הָעוֹף מִסָּפֵק, וְלֹא תֵּאָכֵל, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ, וְנִמְצָא אוֹכֵל בַּקֳּדָשִׁים.
יא. עָשִׁיר שֶׁאָמַר: 'קָרְבָּנוֹ שֶׁל מְצֹרָע זֶה עָלַי', וְהָיָה הַמְּצֹרָע עָנִי – הֲרֵי זֶה מֵבִיא עַל יָדוֹ קָרְבְּנוֹת עָשִׁיר, שֶׁהֲרֵי יַד הַנּוֹדֵר מַשֶּׂגֶת. וְעָנִי שֶׁאָמַר: 'קָרְבָּנוֹ שֶׁל מְצֹרָע זֶה עָלַי', וְהָיָה הַמְּצֹרָע עָשִׁיר – הֲרֵי זֶה מֵבִיא עַל יָדוֹ קָרְבְּנוֹת עָשִׁיר, שֶׁהֲרֵי זֶה הַנִּדָּר חַיָּב בְּקָרְבְּנוֹת עָשִׁיר.
בְּרִיךְ רַחֲמָנָא דְּסַיְּעַן
