א. הַמְקַלֵּל אָבִיו אוֹ אִמּוֹ – נִסְקָל, שֶׁנֶּאֱמַר: "אָבִיו וְאִמּוֹ קִלֵּל דָּמָיו בּוֹ" (ויקרא כ,ט). וְאֶחָד הַמְקַלֵּל אוֹתָם בְּחַיֵּיהֶם אוֹ לְאַחַר מוֹתָם – הֲרֵי זֶה נִסְקָל. וְצָרִיךְ עֵדִים וְהַתְרָאָה כִּשְׁאָר כָּל מְחֻיְּבֵי מִיתוֹת בֵּית דִּין. וְאֶחָד הָאִישׁ וְאֶחָד הָאִשָּׁה, וְכֵן הַטֻּמְטוּם וְהָאַנְדְּרָגִינָס, וְהוּא שֶׁיִּהְיוּ גְּדוֹלִים שֶׁהִגִּיעוּ לִכְלַל הָעֳנָשִׁים.
ב. אֵינוֹ חַיָּב סְקִילָה עַד שֶׁיְּקַלְּלֵם בְּשֵׁם מִן הַשֵּׁמוֹת הַמְיֻחָדִין. אֲבָל אִם קִלְּלָם בְּכִנּוּי – פָּטוּר מִן הַסְּקִילָה, וְלוֹקֶה כְּדֶרֶךְ שֶׁלּוֹקֶה עַל קִלְלַת כָּל אָדָם כָּשֵׁר מִיִּשְׂרָאֵל.
ג. וְכֵן הַמְקַלֵּל אֲבִי אָבִיו וַאֲבִי אִמּוֹ – הֲרֵי זֶה כִּמְקַלֵּל אֶחָד מִשְּׁאָר הַקָּהָל.
ד. אַזְהָרָה שֶׁל מְקַלֵּל אָבִיו וְאִמּוֹ מִנַּיִן? עֹנֶשׁ שָׁמַעְנוּ בְּפֵרוּשׁ, אֲבָל הָאַזְהָרָה הֲרֵי הִיא בִּכְלַל "לֹא תְקַלֵּל חֵרֵשׁ" (ויקרא יט,יד); הוֹאִיל וְהוּא מֻזְהָר שֶׁלֹּא לְקַלֵּל אָדָם מִיִּשְׂרָאֵל, הֲרֵי אָבִיו בִּכְלַל כָּל יִשְׂרָאֵל.
ה. הַמַּכֶּה אָבִיו אוֹ אִמּוֹ – מִיתָתוֹ בְּחֶנֶק, שֶׁנֶּאֱמַר: "מַכֵּה אָבִיו וְאִמּוֹ מוֹת יוּמָת" (שמות כא,טו, ושם: וּמַכֵּה). וְצָרִיךְ עֵדִים וְהַתְרָאָה כִּשְׁאָר כָּל מְחֻיְּבֵי מִיתוֹת בֵּית דִּין. וְאֶחָד הָאִישׁ וְאֶחָד הָאִשָּׁה, וְכֵן הַטֻּמְטוּם וְהָאַנְדְּרָגִינָס, וְהוּא שֶׁיַּגִּיעוּ לִכְלַל עֳנָשִׁים.
אֵינוֹ חַיָּב חֶנֶק עַד שֶׁיַּעֲשֶׂה בָּהֶן חַבּוּרָה. אֲבָל אִם לֹא עָשָׂה חַבּוּרָה – הֲרֵי זֶה כְּמַכֶּה אֶחָד מִשְּׁאָר יִשְׂרָאֵל. וְהַמַּכֶּה אוֹתָם לְאַחַר מִיתָה – פָּטוּר.
ו. וּמִי שֶׁהִכָּה אֶת אָבִיו עַל אָזְנוֹ וְחֵרְשׁוֹ – חַיָּב וְנֶהֱרָג, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לוֹ שֶׁיֵּעָשֶׂה חֵרֵשׁ בְּלֹא חַבּוּרָה, אֲפִלּוּ טִפַּת דָּם יָצָאת בִּפְנִים בָּאֹזֶן וְנִתְחָרֵשׁ.
ז. הַמַּקִּיז דָּם לְאָבִיו, אוֹ שֶׁהָיָה רוֹפֵא וְחָתַךְ לוֹ בָּשָׂר אוֹ אֵבֶר – פָּטוּר. אַף עַל פִּי שֶׁהוּא פָּטוּר, לְכַתְּחִלָּה לֹא יַעֲשֶׂה. אֲפִלּוּ לְהוֹצִיא סִלּוֹן מִבְּשַׂר אָבִיו אוֹ אִמּוֹ לֹא יוֹצִיא, שֶׁמָּא יַעֲשֶׂה חַבּוּרָה.
בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בְּשֶׁיֵּשׁ שָׁם אַחֵר לַעֲשׂוֹת. אֲבָל אִם אֵין שָׁם שֶׁיַּעֲשֶׂה אֶלָּא הוּא, וַהֲרֵי הֵם מִצְטָעֲרִין – הֲרֵי זֶה מַקִּיז וְחוֹתֵךְ כְּפִי מַה שֶּׁיַּרְשׁוּהוּ לַעֲשׂוֹת.
ח. אַזְהָרָה שֶׁל מַכֵּה אָבִיו וְאִמּוֹ מִנַּיִן? עֹנֶשׁ שָׁמַעְנוּ, אַזְהָרָה לֹא שָׁמַעְנוּ – הוֹאִיל וְהוּא מֻזְהָר שֶׁלֹּא לְהַכּוֹת אָדָם מִיִּשְׂרָאֵל, הֲרֵי אָבִיו וְאִמּוֹ בִּכְלָל.
ט. שְׁתוּקִי – חַיָּב עַל אִמּוֹ וְאֵינוֹ חַיָּב עַל אָבִיו. אַף עַל פִּי שֶׁנִּבְדְּקָה אִמּוֹ וְאָמְרָה: 'בֶּן פְּלוֹנִי הוּא' – אֵין זֶה נִסְקָל אוֹ נֶחֱנָק עַל פִּיהָ. אֲבָל בְּנוֹ מִן הַשִּׁפְחָה וּמִן הַנָּכְרִית – אֵינוֹ חַיָּב לֹא עַל אָבִיו וְלֹא עַל אִמּוֹ.
וְכֵן גֵּר שֶׁהוֹרָתוֹ שֶׁלֹּא בִּקְדֻשָּׁה, אַף עַל פִּי שֶׁנּוֹלַד בִּקְדֻשָּׁה – אֵינוֹ חַיָּב עַל מַכַּת אָבִיו וְעַל קִלְלָתוֹ,
י. וּכְשֵׁם שֶׁאֵינוֹ חַיָּב עַל אָבִיו, כָּךְ אֵינוֹ חַיָּב עַל אִמּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: "וּמְקַלֵּל אָבִיו וְאִמּוֹ" (שמות כא,יז): אֶת שֶׁהוּא חַיָּב עַל אָבִיו – חַיָּב עַל אִמּוֹ; וְזֶה שֶׁאֵינוֹ חַיָּב עַל אָבִיו – אֵינוֹ חַיָּב עַל אִמּוֹ.
יא. הַגֵּר אָסוּר לְקַלֵּל אָבִיו הַגּוֹי וּלְהַכּוֹתוֹ וְלֹא יְבַזֵּהוּ, כְּדֵי שֶׁלֹּא יֹאמְרוּ: בָּאוּ מִקְּדֻשָּׁה חֲמוּרָה לִקְדֻשָּׁה קַלָּה, שֶׁהֲרֵי זֶה מְבַזֶּה אָבִיו. וְנוֹהֵג בּוֹ מִקְצָת כָּבוֹד. אֲבָל הָעֶבֶד – אֵין לוֹ יִחוּס, אֶלָּא הֲרֵי אָבִיו כְּמִי שֶׁאֵינוֹ אָבִיו לְכָל דָּבָר, אַף עַל פִּי שֶׁנִּשְׁתַּחְרְרוּ.
יב. מִי שֶׁהָיוּ אָבִיו וְאִמּוֹ רְשָׁעִים גְּמוּרִים וְעוֹבְרֵי עֲבֵרוֹת, אֲפִלּוּ נִגְמַר דִּינָם לַהֲרִיגָה וְהָיוּ יוֹצְאִין לֵהָרֵג – אָסוּר לוֹ לְהַכּוֹתָן וּלְקַלְּלָן, וְאִם קִלֵּל אוֹ חָבַל בָּהֶן – פָּטוּר. וְאִם עָשׂוּ תְּשׁוּבָה – הֲרֵי זֶה חַיָּב, וְנֶהֱרָג עֲלֵיהֶן, אַף עַל פִּי שֶׁהֲרֵי הֵן יוֹצְאִין לְמִיתָה.
בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בִּבְנוֹ. אֲבָל אַחֵר שֶׁבָּא וְהִכָּהוּ אוֹ קִלְּלוֹ אַחַר שֶׁנִּגְמַר דִּינוֹ, אַף עַל פִּי שֶׁעָשָׂה תְּשׁוּבָה – הֲרֵי זֶה פָּטוּר, הוֹאִיל וְהוּא הוֹלֵךְ לְמִיתָה. וְאִם בִּיְּשׁוֹ – חַיָּב בִּקְנָס הַמְבַיֵּשׁ.
יג. עָבַר אָבִיו אוֹ אִמּוֹ עַל עֲבֵרָה שֶׁלּוֹקִין עָלֶיהָ, וְהָיָה הוּא חַזָּן לִפְנֵי הַדַּיָּנִין – לֹא יַכֶּה אוֹתָם. וְכֵן אִם נִתְחַיְּבוּ נִדּוּי – לֹא יִהְיֶה שָׁלִיחַ לְנַדּוֹתָן, וְלֹא יִדְחֹף אוֹתָן וְלֹא יְבַזֶּה אוֹתָן בִּשְׁלִיחוּת בֵּית דִּין, אַף עַל פִּי שֶׁהֵן רְאוּיִין לְכָךְ וְלֹא עָשׂוּ תְּשׁוּבָה.
יד. לַכֹּל אֵין הַבֵּן נַעֲשֶׂה שָׁלִיחַ לְאָבִיו לְהַכּוֹתוֹ וּלְקַלְּלוֹ, חוּץ מִמֵּסִית, שֶׁהֲרֵי אָמְרָה תּוֹרָה: "לֹא תַחְמֹל וְלֹא תְכַסֶּה" (דברים יג,ט, ושם: וְלֹא תַחְמֹל).
טו. מִי שֶׁנִּתְחַיֵּב שְׁבוּעָה לִבְנוֹ – כָּךְ רָאִינוּ בּוֹ תָּמִיד, שֶׁאֵינוֹ מַשְׁבִּיעוֹ בִּשְׁבוּעַת הָאָלָה, שֶׁהֲרֵי זֶה בָּא לְקִלְלַת אָבִיו, אֶלָּא מַשְׁבִּיעוֹ שְׁבוּעָה שֶׁאֵין בָּהּ אָלָה. וּכְבָר בֵּאַרְנוּ שֶׁהָאָב שֶׁהָרַג אֶת בְּנוֹ, אֵין אֶחָד מֵאֶחָיו שֶׁל נֶהֱרָג נַעֲשֶׂה גּוֹאֵל הַדָּם.
וְלֹא עַל הַכָּיָה וְעַל הַקְּלָלָה בִּלְבַד הִקְפִּידָה תּוֹרָה, אֶלָּא אַף עַל הַבִּזָּיוֹן, שֶׁכָּל הַמְבַזֶּה אָבִיו אוֹ אִמּוֹ אֲפִלּוּ בִּדְבָרִים, אֲפִלּוּ בִּרְמִיזָה – הֲרֵי זֶה בִּכְלַל אָרוּר מִפִּי הַגְּבוּרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: "אָרוּר מַקְלֶה אָבִיו וְאִמּוֹ" (דברים כז,טז), וַהֲרֵי הוּא אוֹמֵר: "עַיִן תִּלְעַג לְאָב וְתָבֻז לִיקְּהַת אֵם" (משלי ל,יז), וְיֵשׁ לְבֵית דִּין לְהַכּוֹתוֹ עַל זֶה מַכַּת מַרְדּוּת, וְלַעֲנֹשׁ כְּפִי מַה שֶּׁיִּרְאוּ.
