א. רְאוּבֵן שֶׁאָמַר לְשִׁמְעוֹן: 'הֲרֵינִי עָלֶיךָ חֵרֶם' אוֹ 'הֲרֵי אַתָּה אָסוּר בַּהֲנָאָתִי' – נֶאֱסַר עַל שִׁמְעוֹן שֶׁיֵּהָנֶה בִּרְאוּבֵן. וְאִם עָבַר וְנֶהֱנָה – אֵינוֹ לוֹקֶה, שֶׁהֲרֵי לֹא אָמַר שִׁמְעוֹן כְּלוּם. וּמֻתָּר לִרְאוּבֵן לֵהָנוֹת בְּשִׁמְעוֹן, שֶׁהֲרֵי לֹא אָסַר עַצְמוֹ בַּהֲנָיָתוֹ.
ב. אָמַר לְשִׁמְעוֹן: 'הֲרֵי אַתְּ עָלַי חֵרֶם' אוֹ 'הֲרֵינִי אָסוּר בַּהֲנָיָתְךָ' – הֲרֵי נֶאֱסַר רְאוּבֵן מִלֵּהָנוֹת בְּשִׁמְעוֹן. וְאִם נֶהֱנָה – לוֹקֶה, שֶׁהֲרֵי חִלֵּל דְּבָרוֹ. וְשִׁמְעוֹן מֻתָּר בַּהֲנָאַת רְאוּבֵן. אָמַר לוֹ: 'הֲרֵינִי עָלֶיךָ חֵרֶם וְאַתָּה עָלַי' אוֹ 'הֲרֵינִי אָסוּר בַּהֲנָיָתְךָ וְאַתָּה אָסוּר בַּהֲנָיָתִי' – שְׁנֵיהֶן אֲסוּרִין זֶה בָּזֶה. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה.
ג. רְאוּבֵן שֶׁאָמַר לְשִׁמְעוֹן: 'הֲרֵי פֵּרוֹת פְּלוֹנִי אֲסוּרִין עָלֶיךָ' אוֹ 'הֲרֵי אַתְּ אָסוּר בַּהֲנָיַת פְּלוֹנִי' – אֵין זֶה כְּלוּם, שֶׁאֵין אָדָם אוֹסֵר חֲבֵרוֹ בְּדָבָר שֶׁאֵינוֹ שֶׁלּוֹ, אֶלָּא אִם כֵּן עָנָה שִׁמְעוֹן אָמֵן, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ.
ד. הָאוֹמֵר לַחֲבֵרוֹ: 'כִּכָּרִי זוֹ אֲסוּרָה עָלֶיךָ', אַף עַל פִּי שֶׁנְּתָנָהּ לוֹ בְּמַתָּנָה – הֲרֵי זוֹ אֲסוּרָה עָלָיו. מֵת וְנָפְלָה לוֹ בִּירֻשָּׁה, אוֹ שֶׁנְּתָנָהּ לוֹ אַחֵר בְּמַתָּנָה – הֲרֵי זוֹ מֻתֶּרֶת, שֶׁלֹּא אָמַר לוֹ אֶלָּא 'כִּכָּרִי', וַהֲרֵי אֵינָהּ עַתָּה שֶׁלּוֹ.
ה. אָמַר לוֹ: 'פֵּרוֹת אֵלּוּ אֲסוּרִין עָלֶיךָ' וְלֹא אָמַר 'פֵּרוֹתַי', אַף עַל פִּי שֶׁמְּכָרָן אוֹ שֶׁמֵּת וְנָפְלוּ לְאַחֵר – הֲרֵי אֵלּוּ אֲסוּרִין עָלָיו, שֶׁהָאוֹסֵר דָּבָר שֶׁהוּא שֶׁלּוֹ עַל חֲבֵרוֹ, אַף עַל פִּי שֶׁיָּצָא מֵרְשׁוּתוֹ – הֲרֵי הוּא בְּאִסּוּרוֹ עוֹמֵד, אֶלָּא אִם כֵּן אָמַר: 'נְכָסַי' אוֹ 'פֵּרוֹתַי' אוֹ 'בֵּיתִי' וְכַיּוֹצֵא בִּלְשׁוֹנוֹת אֵלּוּ, שֶׁהֲרֵי לֹא אֲסָרָן אֶלָּא כָּל זְמַן שֶׁהֵן בִּרְשׁוּתוֹ.
ו. הָאוֹמֵר לִבְנוֹ: 'הֲרֵי אַתְּ אָסוּר בַּהֲנָיָתִי', אוֹ שֶׁנִּשְׁבַּע שֶׁלֹּא יֵהָנֶה בּוֹ: אִם מֵת – יִרָשֶׁנּוּ, שֶׁזֶּה כְּאוֹמֵר: 'נְכָסַי עָלֶיךָ אֲסוּרִין'. אָסַר הֲנָיָתוֹ עָלָיו וּפֵרֵשׁ: 'בֵּין בְּחַיַּי בֵּין בְּמוֹתִי': אִם מֵת – לֹא יִרָשֶׁנּוּ, שֶׁזֶּה כְּמִי שֶׁאוֹמֵר: 'נְכָסִים אֵלּוּ עָלֶיךָ אֲסוּרִין'.
ז. אָסַר בְּנוֹ בַּהֲנָיָתוֹ וְאָמַר: 'אִם הָיָה בֶּן בְּנִי זֶה תַּלְמִיד חֲכָמִים, יִקְנֶה בְּנִי זֶה נְכָסַי כְּדֵי לְהַקְנוֹתָן לִבְנוֹ' – הֲרֵי זֶה מֻתָּר, וְיִהְיֶה הַבֵּן אָסוּר בְּנִכְסֵי הָאָב, וּבֶן הַבֵּן מֻתָּר בָּהֶן אִם יִהְיֶה תַּלְמִיד חֲכָמִים, כְּמוֹ שֶׁהִתְנָה.
ח. זֶה הַבֵּן שֶׁאָסוּר בִּירֻשַּׁת אָבִיו, אִם נָתַן יְרֻשַּׁת אָבִיו לְאֶחָיו אוֹ לְבָנָיו – הֲרֵי זֶה מֻתָּר, וְכֵן אִם פְּרָעָהּ בְּחוֹבוֹ אוֹ בִּכְתֻבַּת אִשְׁתּוֹ, וְצָרִיךְ לְהוֹדִיעָן שֶׁ'אֵלּוּ נִכְסֵי אָבִי שֶׁאֲסָרָן עָלַי'; שֶׁהַנִּשְׁבָּע שֶׁלֹּא יֵהָנֶה בּוֹ חֲבֵרוֹ – מֻתָּר לִפְרֹעַ אֶת חוֹבוֹ, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר.
ט. מִי שֶׁנֶּאֱסַר עָלָיו מִין מִמִּינֵי מַאֲכָל, בֵּין בְּנֶדֶר בֵּין בִּשְׁבוּעָה, וְנִתְבַּשֵּׁל עִם מִינִין אֲחֵרִים אוֹ נִתְעָרֵב עִמָּהֶן – הֲרֵי זֶה מֻתָּר בַּמִּינִין הַמֻּתָּרִין אַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ בָּהֶן טַעַם הַמִּין הָאָסוּר. וְאִם נֶאֱסַר בְּפֵרוֹת אֵלּוּ וְנִתְעָרְבוּ בַּאֲחֵרִים: אִם יֵשׁ בָּהֶן טַעַם הָאָסוּר – אֲסוּרִין, וְאִם לָאו – מֻתָּרִין.
י. כֵּיצַד? נֶאֱסַר בְּבָשָׂר אוֹ בְּיַיִן – הֲרֵי זֶה מֻתָּר לֶאֱכֹל מָרָק וִירָקוֹת שֶׁנִּתְבַּשְּׁלוּ עִם הַבָּשָׂר וְעִם הַיַּיִן. אַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ בָּהֶן טַעַם הַבָּשָׂר אוֹ טַעַם הַיַּיִן, אֵינוֹ אָסוּר אֶלָּא בַּאֲכִילַת בָּשָׂר בִּפְנֵי עַצְמוֹ אוֹ לִשְׁתּוֹת יַיִן בִּפְנֵי עַצְמוֹ.
יא. נֶאֱסַר בְּבָשָׂר זֶה אוֹ בְּיַיִן זֶה, וְנִתְבַּשֵּׁל עִם הַיְרָקוֹת: אִם יֵשׁ בַּיְרָקוֹת טַעַם בָּשַׂר אוֹ יַיִן – אֲסוּרִין, וְאִם לָאו – מֻתָּרִין, שֶׁזֶּה הַבָּשָׂר וְזֶה הַיַּיִן נַעֲשָׂה כְּמוֹ נְבֵלוֹת וּשְׁקָצִים וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה. לְפִיכָךְ, הָאוֹמֵר: 'בָּשָׂר זֶה אָסוּר עָלַי' – הֲרֵי זֶה אָסוּר בּוֹ וּבַמָּרָק שֶׁלּוֹ וּבַתְּבָלִין שֶׁבּוֹ.
יב. נִתְעָרֵב יַיִן זֶה שֶׁאֲסָרוֹ עַל עַצְמוֹ בְּיַיִן אַחֵר, אֲפִלּוּ טִפָּה בְּחָבִית – נֶאֱסַר עַל עַצְמוֹ הַכֹּל; מִפְּנֵי שֶׁיֵּשׁ לוֹ לְהִשָּׁאֵל עַל נִדְרוֹ – נַעֲשָׂה כְּדָבָר שֶׁיֵּשׁ לוֹ מַתִּירִין, שֶׁאֵינוֹ בָּטֵל בְּמִינוֹ, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ בְּהִלְכוֹת מַאֲכָלוֹת אֲסוּרוֹת.
יג. הָאוֹמֵר: 'פֵּרוֹת הָאֵלּוּ קָרְבָּן עָלַי' אוֹ 'קָרְבָּן הֵן לְפִי' אוֹ 'קָרְבָּן הֵן עַל פִּי' – הֲרֵי זֶה אָסוּר בְּחִלּוּפֵיהֶן וּבְגִדּוּלֵיהֶן, וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר בַּמַּשְׁקִין הַיּוֹצְאִין מֵהֶן.
יד. נָדַר אוֹ נִשְׁבַּע שֶׁאֵינוֹ אוֹכֵל אוֹתָן אוֹ שֶׁאֵינוֹ טוֹעֵם אוֹתָן: אִם הָיָה דָּבָר שֶׁזַּרְעוֹ כָּלֶה כְּשֶׁיִּזָּרַע, כְּגוֹן חִטָּה וּשְׂעוֹרָה – הֲרֵי זֶה מֻתָּר בְּחִלּוּפֵיהֶן וּבְגִדּוּלֵיהֶן; וְאִם הָיָה הַדָּבָר שֶׁאֵין זַרְעוֹ כָּלֶה בָּאָרֶץ כְּשֶׁיִּזָּרְעוּ, כְּגוֹן בְּצָלִים וְשׁוּמִים – אֲפִלּוּ גִּדּוּלֵי גִּדּוּלֵיהֶן אֲסוּרִין. וּבֵין כָּךְ וּבֵין כָּךְ – מַשְׁקִין הַיּוֹצְאִין מֵהֶן סָפֵק. לְפִיכָךְ אִם שָׁתָה מֵהֶן – אֵינוֹ לוֹקֶה.
טו. וְכֵן הָאוֹמֵר לְאִשְׁתּוֹ: 'מַעֲשֵׂה יָדַיִךְ עָלַי קָרְבָּן' אוֹ 'קָרְבָּן הֵן לְפִי' אוֹ 'קָרְבָּן הֵן עַל פִּי' – אָסוּר בְּחִלּוּפֵיהֶן וּבְגִדּוּלֵיהֶן. 'שֶׁאֵינִי טוֹעֵם', 'שֶׁאֵינִי אוֹכֵל': אִם הָיוּ פֵּרוֹת מַעֲשֵׂה יָדֶיהָ דָּבָר שֶׁזַּרְעוֹ כָּלֶה – מֻתָּר בְּחִלּוּפֵיהֶן וּבְגִדּוּלֵיהֶן; וְאִם דָּבָר שֶׁאֵין זַרְעוֹ כָּלֶה – אֲפִלּוּ גִּדּוּלֵי גִּדּוּלֵיהֶן אֲסוּרִין. וְלָמָּה לֹא יִבָּטֵל הָעִקָּר הָאָסוּר בְּגִדּוּלֵיהֶן שֶׁרַבּוּ עָלָיו? שֶׁהֲרֵי הֵן דָּבָר שֶׁיֵּשׁ לוֹ מַתִּירִין, שֶׁאֵינוֹ בָּטֵל בְּרֹב, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ.
טז. הָאוֹסֵר פֵּרוֹתָיו עַל חֲבֵרוֹ, בֵּין בְּנֶדֶר בֵּין בִּשְׁבוּעָה – הֲרֵי גִּדּוּלֵיהֶן וְחִלּוּפֵיהֶן סָפֵק. לְפִיכָךְ חֲבֵרוֹ אָסוּר בְּגִדּוּלֵי פֵּרוֹת אֵלּוּ וּבְחִלּוּפֵיהֶן, וְאִם עָבַר וְנֶהֱנָה, נֶהֱנָה.
