א. עֶבֶד כְּנַעֲנִי נִקְנֶה בַּחֲמִשָּׁה דְּבָרִים, וְקוֹנֶה אֶת עַצְמוֹ בִּשְׁלֹשָׁה: נִקְנֶה בְּכֶסֶף, אוֹ בִּשְׁטָר, אוֹ בַּחֲזָקָה, אוֹ בַּחֲלִיפִין, אוֹ בִּמְשִׁיכָה; וְקוֹנֶה אֶת עַצְמוֹ בְּכֶסֶף, אוֹ בִּשְׁטָר, אוֹ בְּרָאשֵׁי אֵבָרִים. וְעֶבֶד קָטָן – הֲרֵי הוּא כִּבְהֵמָה, וְנִקְנֶה בִּמְשִׁיכָה כִּמְשִׁיכַת הַבְּהֵמָה. וּכְבָר בֵּאַרְנוּ בִּתְחִלַּת סֵפֶר זֶה כָּל הַדְּרָכִים שֶׁהָעֲבָדִים נִקְנִין בָּהֶן.
ב. כֵּיצַד קוֹנֶה אֶת עַצְמוֹ בְּכֶסֶף? כְּגוֹן שֶׁנָּתַן אֶחָד לְרַבּוֹ מָעוֹת וְאָמַר לוֹ: 'עַל מְנָת שֶׁיֵּצֵא עַבְדְּךָ בָּהֶן לְחֵרוּת' – כֵּיוָן שֶׁקִּבֵּל הָרַב הַכֶּסֶף אוֹ שָׁוֶה כֶּסֶף, יָצָא הָעֶבֶד לְחֵרוּת, וְאֵינוֹ צָרִיךְ דַּעַת הָעֶבֶד, שֶׁזְּכוּת הִיא לוֹ, וְזָכִין לָאָדָם שֶׁלֹּא בְּפָנָיו.
וְכֵן אִם נָתַן אֶחָד לָעֶבֶד מָעוֹת וְאָמַר לוֹ: 'עַל מְנָת שֶׁתֵּצֵא בָּהֶן לְחֵרוּת': אִם רָצָה הָאָדוֹן וְקִבֵּל הַמָּעוֹת – יָצָא הָעֶבֶד לְחֵרוּת; וְאִם לֹא רָצָה – לֹא קָנָה הָעֶבֶד הַמָּעוֹת, שֶׁלֹּא נָתַן לוֹ אֶלָּא עַל מְנָת שֶׁיֵּצֵא בָּהֶן לְחֵרוּת. וְאֶחָד הַכֶּסֶף אוֹ שָׁוֶה כֶּסֶף, בֵּין לִקְנוֹתוֹ בֵּין לְהַקְנוֹת עַצְמוֹ לוֹ.
ג. כֵּיצַד בִּשְׁטָר? כָּתַב לוֹ עַל הַנְּיָר אוֹ עַל הַחֶרֶס: 'הֲרֵי אַתְּ בֶּן חֹרִין' אוֹ 'הֲרֵי אַתְּ שֶׁל עַצְמָךְ' אוֹ 'אֵין לִי עֵסֶק בָּךְ' וְכָל כַּיּוֹצֵא בְּעִנְיַן זֶה, שֶׁזֶּה הוּא גּוּפוֹ שֶׁל גֵּט שִׁחְרוּר, וּמָסַר לוֹ אֶת הַשְּׁטָר בִּפְנֵי שְׁנֵי עֵדִים, אוֹ שֶׁהָיוּ עֵדִים חֲתוּמִין בּוֹ וּמְסָרוֹ לוֹ בֵּינוֹ לְבֵינוֹ – הֲרֵי זֶה יָצָא לְחֵרוּת, שֶׁהֲרֵי גִּטּוֹ וְיָדוֹ בָּאִין כְּאַחַת.
אָמַר לוֹ שֶׁלֹּא בִּכְתָב: 'הֲרֵי אַתְּ בֶּן חֹרִין', 'הֲרֵי אַתְּ שֶׁל עַצְמָךְ', אַף עַל פִּי שֶׁהֵעִיד עָלָיו עֵדִים בְּבֵית דִּין וְאַף עַל פִּי שֶׁקָּנָה מִיָּדוֹ – עֲדַיִן לֹא נִשְׁתַּחְרֵר, שֶׁאֵין הָעֶבֶד יוֹצֵא לְחֵרוּת אֶלָּא בְּכֶסֶף אוֹ בִּשְׁטָר אוֹ בְּרָאשֵׁי אֵבָרִים. וְהַכּוֹתֵב לְשִׁפְחָתוֹ: 'הֲרֵי אַתְּ מֻתֶּרֶת לְכָל אָדָם' – לֹא אָמַר כְּלוּם.
ד. כֵּיצַד בְּרָאשֵׁי אֵבָרִין? הַמַּכֶּה אֶת עַבְדּוֹ בְּכַוָּנָה, וְחִסְּרוֹ אֶחָד מֵעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה אֵבָרִים שֶׁאֵינָן חוֹזְרִין – יָצָא לְחֵרוּת, וְצָרִיךְ גֵּט שִׁחְרוּר. אִם כֵּן, לָמָּה לֹא נֶאֱמַר בַּתּוֹרָה אֶלָּא שֵׁן וְעַיִן? לָדוּן מֵהֶן: מַה שֵּׁן וְעַיִן מוּמִין שֶׁבַּגָּלוּי וְאֵינָן חוֹזְרִין, אַף כָּל מוּם שֶׁבַּגָּלוּי שֶׁאֵינוֹ חוֹזֵר – יֵצֵא הָעֶבֶד בּוֹ לְחֵרוּת.
אֲבָל הַמְסָרֵס עַבְדּוֹ בַּבֵּיצִים אוֹ הַחוֹתֵךְ לְשׁוֹנוֹ – אֵינוֹ יוֹצֵא לְחֵרוּת, שֶׁאֵינָן מוּמִין שֶׁבַּגָּלוּי. וְכֵן הַמַּפִּיל שֵׁן הַקָּטָן – אֵינוֹ יוֹצֵא לְחֵרוּת, שֶׁהֲרֵי סוֹפוֹ לַחֲזֹר.
ה. אֵין יוֹצֵא בְּרָאשֵׁי אֵבָרִים אֶלָּא עֲבָדִים שֶׁמָּלוּ וְטָבְלוּ, שֶׁהֲרֵי יֶשְׁנָן בְּמִקְצָת מִצְווֹת. אֲבָל עֶבֶד שֶׁהוּא בְּגַיּוּתוֹ – אֵינוֹ יוֹצֵא בְּרָאשֵׁי אֵבָרִין.
וְאֵלּוּ הֵן רָאשֵׁי אֵבָרִים שֶׁאֵינָן חוֹזְרִין: אֶצְבְּעוֹת יָדַיִם וְרַגְלַיִם – עֶשְׂרִים; רָאשֵׁי הָאָזְנַיִם, וְרֹאשׁ הַחֹטֶם, וְרֹאשׁ הַגְּוִיָּה, וְרָאשֵׁי דַּדִּין שֶׁבָּאִשָּׁה. אֲבָל הָעֵינַיִם וְהַשִּׁנַּיִם – הֲרֵי הֵן מְפֹרָשִׁין בַּתּוֹרָה.
ו. הָיְתָה לוֹ אֶצְבַּע יְתֵרָה, וַחֲתָכָהּ – אִם נִסְפֶּרֶת עַל גַּב הַיָּד, עֶבֶד יוֹצֵא בָּהּ לְחֵרוּת.
הָיְתָה עֵינוֹ סְמוּיָה, וַחֲטָטָהּ – עֶבֶד יוֹצֵא בָּהּ לְחֵרוּת, שֶׁהֲרֵי חִסְּרוֹ אֵבֶר. וְהוּא הַדִּין לְאֶחָד מֵרָאשֵׁי אֵבָרִין שֶׁהָיָה בָּטֵל וְאֵינוֹ עוֹשֶׂה בּוֹ מְלָאכָה, שֶׁאִם חֲתָכוֹ – הֲרֵי חִסְּרוֹ אֵבֶר, וְיֵצֵא לְחֵרוּת.
ז. הִכָּהוּ עַל עֵינוֹ וְסִמְּאָהּ, עַל אָזְנוֹ וְחֵרְשָׁהּ – עֶבֶד יוֹצֵא בָּהֶן לְחֵרוּת. הִכָּהוּ כְּנֶגֶד עֵינוֹ וְאֵינוֹ רוֹאֶה, כְּנֶגֶד אָזְנוֹ וְאֵינוֹ שׁוֹמֵעַ – אֵין הָעֶבֶד יוֹצֵא בָּהֶן לְחֵרוּת.
ח. הִכָּהוּ עַל עֵינוֹ וְחִסֵּר מְאוֹרָהּ, עַל שִׁנּוֹ וְנִדְנְדָהּ: אִם יָכוֹל לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶן – אֵינוֹ יוֹצֵא לְחֵרוּת; וְאִם לָאו – יֵצֵא לְחֵרוּת.
ט. הָיְתָה עֵינוֹ כֵּהָה וְחָסֵר מְאוֹרָהּ אוֹ שִׁנּוֹ נוֹדֶדֶת, וְהִכָּהוּ הָאָדוֹן וְהִפִּיל הַשֵּׁן הַנּוֹדֶדֶת אוֹ סִמֵּא הָעַיִן הַכֵּהָה: אִם הָיָה מִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶן כְּבָר כָּל שֶׁהוּא – יָצָא לְחֵרוּת; וְאִם לָאו – לֹא יָצָא לְחֵרוּת.
י. הִכָּהוּ עַל יָדוֹ, וְצָמָת יָדוֹ וְסוֹפָהּ לַחֲזֹר – אֵינוֹ יוֹצֵא לְחֵרוּת. תָּלַשׁ בִּזְקָנוֹ וְדִלְדֵּל בּוֹ עֶצֶם מִן הַלֶּחִי – יָצָא לְחֵרוּת, שֶׁהֲרֵי בִּטֵּל מַעֲשֵׂה הַשִּׁנַּיִם הַקְּבוּעִין בְּאוֹתוֹ הָעֶצֶם.
יא. הִפִּיל שִׁנּוֹ אוֹ סִמֵּא עֵינוֹ בְּלֹא כַּוָּנָה, כְּגוֹן שֶׁזָּרַק אֶבֶן לִבְהֵמָה וְנָפְלָה בָּעֶבֶד וְהִפִּילָה שִׁנּוֹ אוֹ חָתְכָה אֶצְבָּעוֹ – לֹא יָצָא לְחֵרוּת, שֶׁנֶּאֱמַר: "אִם שֵׁן עַבְדּוֹ אוֹ שֵׁן אֲמָתוֹ יַפִּיל" (שמות כא,כז, ושם: וְאִם) – עַד שֶׁיִּתְכַּוֵּן.
יב. הוֹשִׁיט יָדוֹ לִמְעֵי שִׁפְחָתוֹ וְסִמֵּא עֵין הָעֻבָּר שֶׁבְּמֵעֶיהָ – לֹא יָצָא לְחֵרוּת, שֶׁהֲרֵי לֹא יָדַע דָּבָר שֶׁיִּתְכַּוֵּן לוֹ.
יג. הָיָה רַבּוֹ רוֹפֵא, וְאָמַר לוֹ: 'כְּחֹל לִי עֵינִי' וְסִמְּאָהּ, 'חֲתֹר לִי שִׁנִּי' וְהִפִּילָהּ – שִׂחֵק בָּאָדוֹן וְיָצָא לְחֵרוּת, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נִתְכַּוֵּן לְהַזִּיק, הֲרֵי נִתְכַּוֵּן לִנְגֹּעַ בְּאֵבְרֵי הָעֶבֶד וּלְסַכֵּן בָּהֶן. וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר אִם הָיְתָה שֵׁן הָעֶבֶד כּוֹאֶבֶת, וְהָיָה רַבּוֹ אֻמָּן וַעֲקָרָהּ לוֹ, שֶׁהֲרֵי יָצָא לְחֵרוּת.
יד. הַמַּפִּיל שֵׁן עַבְדּוֹ וְסִמֵּא אֶת עֵינוֹ – הֲרֵי זֶה יָצָא לְחֵרוּת בְּשִׁנּוֹ, וְנוֹתֵן לוֹ דְּמֵי עֵינוֹ. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה.
טו. מִי שֶׁחֶצְיוֹ עֶבֶד וְחֶצְיוֹ בֶּן חֹרִין, וְעֶבֶד שֶׁל שְׁנֵי שֻׁתָּפִין – אֵינוֹ יוֹצֵא בְּרָאשֵׁי אֵבָרִים, לְפִי שֶׁאֵינוֹ מְיֻחָד לְרַבּוֹ שֶׁחָבַל בּוֹ.
טז. עַבְדֵי צֹאן בַּרְזֶל יוֹצְאִין בְּרָאשֵׁי אֵבָרִים אִם חִסְּרָן הַבַּעַל, אֲבָל לֹא הָאִשָּׁה. וְעַבְדֵי מְלוֹג אֵינָן יוֹצְאִין בְּרָאשֵׁי אֵבָרִים, לֹא אִם הִפִּילָן הַבַּעַל, שֶׁהֲרֵי אֵין לוֹ בָּהֶן אֶלָּא פֵּרוֹת, וְלֹא אִם הִפִּילָה אוֹתָן הָאִשָּׁה, מִפְּנֵי שֶׁאֵינָן מְיֻחָדִין לָהּ.
יז. יְצִיאַת הָעֶבֶד בְּרָאשֵׁי אֵבָרִים נוֹהֵג בְּכָל מָקוֹם וּבְכָל זְמַן, וְאֵין דָּנִין בּוֹ אֶלָּא בֵּית דִּין סְמוּכִין, מִפְּנֵי שֶׁהוּא קְנָס. לְפִיכָךְ, עֶבֶד שֶׁאָמַר לְרַבּוֹ: 'הִפַּלְתָּ אֶת שִׁנִּי' וְ'סִמִּיתָ אֶת עֵינִי', וְהָאָדוֹן אוֹמֵר: 'לֹא עָשִׂיתִי זֶה' – פָּטוּר, שֶׁאִם יוֹדֶה מֵעַצְמוֹ – אֵינוֹ חַיָּב לְהוֹצִיאוֹ לְחֵרוּת בְּלֹא עֵדִים, שֶׁהַמּוֹדֶה בִּקְנָס פָּטוּר, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ בְּהִלְכוֹת גְּנֵבָה שֶׁכָּל מוֹדֶה בִּקְנָס פָּטוּר מִלְּשַׁלְּמוֹ.
