א. הַמַּקְדִּישׁ שְׂדֵה אֲחֻזָּתוֹ – מִצְוָה עָלָיו לִפְדּוֹתָהּ הוּא, שֶׁאָדוֹן קוֹדֵם. וְאִם לֹא רָצָה – אֵין כּוֹפִין אוֹתוֹ. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בִּזְמַן שֶׁמִּצְוַת יוֹבֵל נוֹהֶגֶת, שֶׁאִם יַגִּיעַ יוֹבֵל וְלֹא יִגְאָלֶנָּה תֵּצֵא לַכֹּהֲנִים, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ.
אֲבָל בִּזְמַן שֶׁבָּטְלוּ הַיּוֹבְלוֹת, שֶׁהֲרֵי אֵינָהּ יוֹצְאָה לַכֹּהֲנִים, אֶלָּא סוֹפָהּ לְהִפָּדוֹת לְעוֹלָם – כּוֹפִין אֶת הָאָדוֹן לִפְתֹּחַ בָּהּ תְּחִלָּה, וְהִיא נִפְדֵּית בְּשָׁוְיָהּ כִּשְׁאָר הַהֶקְדֵּשׁוֹת, וְאִם נִמְצָא מִי שֶׁמּוֹסִיף עָלָיו וְגוֹאֵל אוֹתָהּ – יִגְאַל. וְאִם לָאו – אוֹמְרִין לוֹ: 'הִגָּעַתְךָ', וְיִתֵּן מַה שֶּׁאָמַר. וְאֵינוֹ פּוֹתֵחַ בְּפָחוֹת מֵאַרְבַּע פְּרוּטוֹת, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה הַחֹמֶשׁ שֶׁמּוֹסִיף פְּרוּטָה.
ב. רָצָה הָאָדוֹן לִמְכֹּר שָׂדוֹת אֲחֵרוֹת מִשְּׂדוֹתָיו אוֹ לִלְווֹת כְּדֵי לִפְדּוֹת שָׂדֶה זוֹ שֶׁהִקְדִּישׁ – הָרְשׁוּת בְּיָדוֹ, בֵּין בִּזְמַן שֶׁהַיּוֹבֵל נוֹהֵג בֵּין בִּזְמַן שֶׁאֵין הַיּוֹבֵל נוֹהֵג, הוּא קוֹדֵם לְכָל אָדָם, וְכֵן אִם רָצָה לִגְאֹל חֶצְיָהּ – יִגְאַל, מַה שֶּׁאֵין כָּאן בְּמוֹכֵר לְהֶדְיוֹט. זֶה חֹמֶר בַּהֶדְיוֹט מִבַּהֶקְדֵּשׁ.
ג. הַמַּקְדִּישׁ אֶת בֵּיתוֹ אוֹ אֶת בְּהֵמָה טְמֵאָה שֶׁלּוֹ אוֹ שְׁאָר מִטַּלְטְלִין – הֲרֵי אֵלּוּ נֶעֱרָכִין בְּשָׁוְיֵיהֶן, בֵּין טוֹב וּבֵין רַע. וְאִם פָּדָה אוֹתָן הַמַּקְדִּישׁ אוֹ אִשְׁתּוֹ אוֹ יוֹרְשׁוֹ – מוֹסִיף חֹמֶשׁ. וְכוֹפִין אֶת הַבְּעָלִים לִפְתֹּחַ רִאשׁוֹן, וְהַדָּמִים לְבֶדֶק הַבַּיִת. בֵּין שֶׁהָיָה הַבַּיִת בְּבָתֵּי עָרֵי חוֹמָה בֵּין שֶׁהָיָה מִבָּתֵּי הַחֲצֵרִים – הֲרֵי זֶה נִגְאָל לְעוֹלָם.
ד. גְּאָלוֹ אֶחָד מִיַּד הַהֶקְדֵּשׁ: אִם הָיָה בֵּית עִיר חוֹמָה וְקָם בְּיַד הַגּוֹאֵל שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ – נֶחֱלָט; וְאִם הָיָה בֵּית הַחֲצֵרִים, וְהִגִּיעַ הַיּוֹבֵל וְהוּא בְּיַד הַגּוֹאֵל – חוֹזֵר לִבְעָלָיו בַּיּוֹבֵל.
ה. הַמַּקְדִּישׁ בְּהֵמָה טְהוֹרָה תְּמִימָה לְבֶדֶק הַבַּיִת, אַף עַל פִּי שֶׁעָבַר עַל עֲשֵׂה – מַה שֶּׁעָשָׂה עָשׂוּי, וְחָלָה קְדֻשָּׁה עָלֶיהָ, וְנִפְדֵּית כְּשֶׁהִיא תְּמִימָה, וּמַעֲרִיךְ אוֹתָהּ הַכֹּהֵן בְּדָמֶיהָ, וְהַדָּמִים יִפְּלוּ לְבֶדֶק הַבַּיִת. וְאֵין הַפּוֹדֶה אוֹתָהּ פּוֹדֶה אֶלָּא עַל מְנַת לְהַקְרִיבָהּ לַמִּזְבֵּחַ לְמַה שֶּׁהִיא רְאוּיָה, שֶׁכָּל דָּבָר הָרָאוּי לַמִּזְבֵּחַ – אֵינוֹ יוֹצֵא מִידֵי מִזְבֵּחַ לְעוֹלָם.
ו. וּמִנַּיִן שֶׁאָסוּר לְהַקְדִּישׁ תְּמִימִין לְבֶדֶק הַבַּיִת? שֶׁנֶּאֱמַר: "וְשׁוֹר וָשֶׂה שָׂרוּעַ וְקָלוּט נְדָבָה תַּעֲשֶׂה אֹתוֹ" (ויקרא כב,כג). מִפִּי הַשְּׁמוּעָה לָמְדוּ: "נְדָבָה" – לְבֶדֶק הַבַּיִת. וְכֵן הַדְּבָרִים מַרְאִין שֶׁאֵינָהּ אֶלָּא קְדֻשַּׁת דָּמִים, שֶׁאֵין מַקְרִיבִין בַּעַל מוּם לַמִּזְבֵּחַ. וְנֶאֱמַר: "אֹתוֹ" – אוֹתוֹ אַתָּה עוֹשֶׂה נְדָבָה לְבֶדֶק הַבַּיִת, וְאֵין אַתָּה עוֹשֶׂה תְּמִימָה נְדָבָה לְבֶדֶק הַבַּיִת, וְלָאו הַבָּא מִכְּלַל עֲשֵׂה הֲרֵי הוּא כַּעֲשֵׂה.
ז. הַמַּקְדִּישׁ אֶת בְּהֶמְתּוֹ סְתָם אוֹ שֶׁהִקְדִּישׁ נְכָסָיו סְתָם – רוֹאִין כָּל בְּהֵמָה תְּמִימָה הָרְאוּיָה לְהַקְרִיב עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ: הַזְּכָרִים יִמָּכְרוּ לִצְרִיכֵי עוֹלוֹת וְיַקְרִיבוּ אוֹתָן עוֹלוֹת, וְהַנְּקֵבוֹת יִמָּכְרוּ לִצְרִיכֵי שְׁלָמִים וְיַקְרִיבוּ אוֹתָן שְׁלָמִים, וְהַדָּמִים יִפְּלוּ לְבֶדֶק הַבַּיִת, שֶׁסְּתָם הֶקְדֵּשׁוֹת לְבֶדֶק הַבַּיִת. וְעַל זֶה נֶאֱמַר: "וְאִם בְּהֵמָה אֲשֶׁר יַקְרִיבוּ מִמֶּנָּה קָרְבָּן לַיי כֹּל אֲשֶׁר יִתֵּן מִמֶּנּוּ לַיי יִהְיֶה קֹּדֶשׁ" (ויקרא כז,ט), כְּלוֹמַר, כָּל הָרָאוּי לִקְרַב עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ – יִקְרַב.
ח. הִקְדִּישׁ נְכָסָיו סְתָם, וְהָיוּ בָּהֶם יֵינוֹת שְׁמָנִים וּסְלָתוֹת וְעוֹפוֹת הָרְאוּיִין לִקְרַב עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ – יִמָּכְרוּ לִצְרִיכֵי אוֹתוֹ הַמִּין וְיַקְרִיבוּ אוֹתָן, וְהַדָּמִים יִלָּקַח בָּהֶן זְכָרִים וְיִקְרְבוּ עוֹלוֹת.
ט. וּמִפְּנֵי מָה יִקְרְבוּ דְּמֵי אֵלּוּ עַצְמָן, וּדְמֵי בְּהֵמָה הַתְּמִימָה יִפְּלוּ לְבֶדֶק הַבַּיִת? לְפִי שֶׁהַבְּהֵמָה הַקְּדוֹשָׁה לַמִּזְבֵּחַ, אִם נָפַל בָּהּ מוּם – יֵשׁ לָהּ פִּדְיוֹן, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר; וְהַסֹּלֶת וְהַיַּיִן וְהַשֶּׁמֶן וְהָעוֹפוֹת שֶׁנִּפְסְלוּ – אֵין לָהֶן פִּדְיוֹן, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְהֶעֱמִיד אֶת הַבְּהֵמָה לִפְנֵי הַכֹּהֵן, וְהֶעֱרִיךְ הַכֹּהֵן אֹתָהּ" (ויקרא כז,יא-יב) – כָּל שֶׁיֶּשְׁנוֹ בִּכְלַל הַעֲרָכָה וְהַעֲמָדָה, יֵשׁ לוֹ פִּדְיוֹן, וְשֶׁאֵינוֹ בִּכְלַל הַעֲרָכָה וְהַעֲמָדָה, אֵין לוֹ פִּדְיוֹן.
י. הִקְדִּישׁ נְכָסָיו סְתָם, וְהָיְתָה בָּהֶן הַקְּטֹרֶת שֶׁנּוֹתְנִין לָאֻמָּנִין בִּשְׂכָרָן עַד שֶׁיַּחְזְרוּ וְיִקְחוּ אוֹתָהּ, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ בִּשְׁקָלִים – הֲרֵי זוֹ תִּנָּתֵן לָאֻמָּנִין בִּשְׂכָרָן, כְּמוֹ שֶׁעוֹשִׂין בְּמוֹתַר הַקְּטֹרֶת. וְכֵן עוֹשִׂין אִם יֵשׁ בִּנְכָסָיו אֶחָד מִסַּמְמְנֵי הַקְּטֹרֶת.
יא. הַמַּקְדִּישׁ בְּהֵמָה תְּמִימָה לַמִּזְבֵּחַ וְנָפַל בָּהּ מוּם וְנִפְסְלָה – הֲרֵי זוֹ נֶעֱרֶכֶת וְנִפְדֵּית, וְעַל זֶה נֶאֱמַר: "וְאִם כָּל בְּהֵמָה טְמֵאָה אֲשֶׁר לֹא יַקְרִיבוּ מִמֶּנָּה קָרְבָּן לַיי וְהֶעֱמִיד אֶת הַבְּהֵמָה לִפְנֵי הַכֹּהֵן" (ויקרא כז,יא), וְיָבִיא בְּדָמֶיהָ קָרְבָּן אַחֵר כְּמוֹתָהּ.
יב. כָּל הַמַּקְדִּישׁ בְּהֵמָה בַּחַיִּים, בֵּין טְמֵאָה בֵּין טְהוֹרָה, בֵּין קָדְשֵׁי בֶּדֶק הַבַּיִת בֵּין קָדְשֵׁי מִזְבֵּחַ שֶׁנָּפַל בָּהֶן מוּם אוֹ תְּמִימָה הָרְאוּיָה לִקְרַב כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר – הֲרֵי זוֹ צְרִיכָה הַעֲמָדָה בַּדִּין, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְהֶעֱמִיד אֶת הַבְּהֵמָה" (ויקרא כז,יא). לְפִיכָךְ, אִם מֵתָה הַבְּהֵמָה קֹדֶם שֶׁתֵּעָרֵךְ וְתִפָּדֶה – אֵין פּוֹדִין אוֹתָהּ אַחַר שֶׁמֵּתָה, אֶלָּא תִּקָּבֵר. אֲבָל אִם הִקְדִּישׁ שְׁחוּטָה אוֹ נְבֵלָה לְבֶדֶק הַבַּיִת – הֲרֵי זוֹ תִּפָּדֶה כִּשְׁאָר הַמִּטַּלְטְלִין.
יג. שָׁחַט בָּהּ שְׁנַיִם אוֹ רֹב שְׁנַיִם וַעֲדַיִן הִיא מְפַרְכֶּסֶת – הֲרֵי הִיא כְּחַיָּה לְכָל דְּבָרֶיהָ, וְנֶעֱרֶכֶת, וַהֲרֵי הִיא בִּכְלַל "וְהֶעֱמִיד… וְהֶעֱרִיךְ" (ויקרא כז,יא-יב), עַד שֶׁתָּמוּת.
יד. הַמַּקְדִּישׁ בְּהֵמָה תְּמִימָה לְדָמֶיהָ – הֲרֵי זוֹ נִתְקַדֵּשׁ גּוּפָהּ. כֵּיצַד? הָאוֹמֵר: 'דְּמֵי בְּהֵמָה זוֹ הֶקְדֵּשׁ לַמִּזְבֵּחַ' – הִיא עַצְמָהּ תִּקְרַב. הִקְדִּישׁ אֶחָד מֵאֵבָרֶיהָ לְדָמָיו וְאָמַר: 'דְּמֵי רַגְלָהּ שֶׁל פָּרָה זוֹ לַמִּזְבֵּחַ' – הֲרֵי זוֹ סָפֵק אִם פָּשְׁטָה קְדֻשָּׁה בְּכֻלָּהּ אוֹ לֹא פָּשְׁטָה, וּלְפִיכָךְ תִּקְרַב וְלֹא תִּפָּדֶה.
טו. וְכֵיצַד עוֹשִׂין? מוֹכְרִין אוֹתָהּ כֻּלָּהּ לְמִי שֶׁיַּקְרִיב אוֹתָהּ, וְדָמֶיהָ חֻלִּין, חוּץ מִדְּמֵי אוֹתוֹ אֵבֶר. וְאִם הָיָה אֵבֶר שֶׁהַנְּשָׁמָה תְּלוּיָה בּוֹ – פָּשְׁטָה קְדֻשָּׁה בְּכֻלָּהּ.
טז. הָיְתָה בְּהֵמָה בַּעֲלַת מוּם שֶׁאֵינָהּ רְאוּיָה לִקְרַב וְהִקְדִּישׁ אֵבֶר מֵאֵבָרֶיהָ לְדָמָיו, בֵּין שֶׁאֵין הַנְּשָׁמָה תְּלוּיָה בּוֹ בֵּין שֶׁהַנְּשָׁמָה תְּלוּיָה בּוֹ – לֹא נִתְקַדֵּשׁ אֶלָּא דְּמֵי אוֹתוֹ אֵבֶר בִּלְבַד. כֵּיצַד? כְּגוֹן שֶׁאָמַר: 'דְּמֵי רֶגֶל פָּרָה זוֹ' אוֹ 'דְּמֵי לִבָּהּ' 'הֶקְדֵּשׁ לַמִּזְבֵּחַ' – הוּא וְהֶקְדֵּשׁ שֻׁתָּפִין בָּהּ.
יז. וְכֵן הָאוֹמֵר: 'רֹאשׁ עֶבֶד זֶה' אוֹ 'לֵב חֲמוֹר זֶה' 'הֶקְדֵּשׁ לַמִּזְבֵּחַ', אוֹ שֶׁאָמַר: 'רֹאשִׁי הֶקְדֵּשׁ לַמִּזְבֵּחַ' – אֵינוֹ חַיָּב אֶלָּא בִּדְמֵי רֹאשׁוֹ. וְרוֹאִין כַּמָּה יִשְׁוֶה אוֹתוֹ אֵבֶר אִלּוּ הָיָה נִמְכָּר, וְיָבִיא בְּדָמָיו קָרְבָּן.
יח. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בְּקָדְשֵׁי מִזְבֵּחַ. אֲבָל בְּקָדְשֵׁי בֶּדֶק הַבַּיִת, הָאוֹמֵר: 'דְּמֵי רֹאשׁ חֲמוֹר זֶה' אוֹ 'כְּבֵדוֹ' 'הֶקְדֵּשׁ', 'דְּמֵי רֹאשׁ עֶבֶד זֶה' אוֹ 'כְּבֵדוֹ' 'הֶקְדֵּשׁ', הוֹאִיל וְהוּא דָּבָר שֶׁהַנְּשָׁמָה תְּלוּיָה בּוֹ – הֲרֵי זֶה חַיָּב בִּדְמֵי כֻּלּוֹ, שֶׁכָּל הֶקְדֵּשׁ בֶּדֶק הַבַּיִת – קְדֻשַּׁת דָּמִים הוּא.
יט. הָאוֹמֵר: 'עֶרְכִּי עָלַי לַמִּזְבֵּחַ' – מֵבִיא בְּעֶרְכּוֹ קָרְבָּן. וְאִם אֵין יָדוֹ מַשֶּׂגֶת לְעֵרֶךְ שָׁלֵם – הֲרֵי הַדָּבָר סָפֵק אִם נִדּוֹן בְּהֶשֵּׂג יָד הוֹאִיל וְהוֹצִיאוֹ בִּלְשׁוֹן עֵרֶךְ, אוֹ אֵינוֹ נִדּוֹן בְּהֶשֵּׂג יָד הוֹאִיל וְלַמִּזְבֵּחַ נָדַר. וְכֵן הַמַּקְדִּישׁ שְׂדֵה אֲחֻזָּתוֹ לַמִּזְבֵּחַ – הֲרֵי זוֹ נִפְדֵּית, וְהַדָּמִים יָבִיאוּ בָּהֶן עוֹלוֹת לַמִּזְבֵּחַ, וְיֵשׁ בַּדָּבָר סָפֵק אִם פּוֹדִין אוֹתָהּ בָּעֵרֶךְ הַקָּצוּב בָּהּ אוֹ פּוֹדִין אוֹתָהּ בְּשָׁוְיָהּ, הוֹאִיל וְלַמִּזְבֵּחַ הִקְדִּישׁ. וְדָנִין בְּכָל אֵלּוּ וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן לְהַחֲמִיר.
אֲבָל בִּזְמַן שֶׁבָּטְלוּ הַיּוֹבְלוֹת וכו'. כאן מדובר בזמן שבית המקדש קיים וכסף הפדיון הולך לבדק הבית, וראה לקמן ח,י דין פדיון הקדשות בזמן שאין בית המקדש קיים. כּוֹפִין אֶת הָאָדוֹן לִפְתֹּחַ בָּהּ תְּחִלָּה. מפני שמוסיף חומש, ומפני שמצווה באדון, ומפני שהיא חביבה עליו ורצויה לו יותר מאדם אחר (פה"מ ערכין ח,א). לִפְתֹּחַ. להציע מחיר לפדיונה. וְהִיא נִפְדֵּית בְּשָׁוְיָהּ כִּשְׁאָר הַהֶקְדֵּשׁוֹת. שבזמן שאין היובל נוהג אין פודים לפי חשבון ערכי שדות. הִגָּעַתְךָ. השדה מגיעה לך תמורת הצעתך.