א. מִי שֶׁהָיָה טָמֵא בִּשְׁעַת שְׁחִיטַת הַפֶּסַח, שֶׁאֵין שׁוֹחֲטִין עָלָיו, אוֹ שֶׁהָיָה בְּדֶרֶךְ רְחוֹקָה, אוֹ נֶאֱנַס בְּאֹנֶס אַחֵר, אוֹ שֶׁשָּׁגַג וְלֹא הִקְרִיב בָּרִאשׁוֹן – הֲרֵי זֶה שׁוֹחֵט פֶּסַח בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר שֶׁל חֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי בֵּין הָעַרְבַּיִם. וּשְׁחִיטַת פֶּסַח זֶה מִצְוַת עֲשֵׂה בִּפְנֵי עַצְמָהּ, וְדוֹחָה אֶת הַשַּׁבָּת, שֶׁאֵין הַשֵּׁנִי תַּשְׁלוּמִין לָרִאשׁוֹן, אֶלָּא רֶגֶל בִּפְנֵי עַצְמוֹ, לְפִיכָךְ חַיָּבִין עָלָיו כָּרֵת.
ב. כֵּיצַד? מִי שֶׁשָּׁגַג אוֹ נֶאֱנַס וְלֹא הִקְרִיב בָּרִאשׁוֹן: אִם הֵזִיד וְלֹא הִקְרִיב בַּשֵּׁנִי – חַיָּב כָּרֵת; וְאִם שָׁגַג אוֹ נֶאֱנַס אַף בַּשֵּׁנִי – פָּטוּר. הֵזִיד וְלֹא הִקְרִיב בָּרִאשׁוֹן – הֲרֵי זֶה מַקְרִיב בַּשֵּׁנִי; וְאִם לֹא הִקְרִיב בַּשֵּׁנִי, אַף עַל פִּי שֶׁשָּׁגַג – הֲרֵי זֶה חַיָּב כָּרֵת, שֶׁהֲרֵי לֹא הִקְרִיב קָרְבַּן יי בְּמוֹעֲדוֹ וְהָיָה מֵזִיד.
אֲבָל מִי שֶׁהָיָה טָמֵא אוֹ בְּדֶרֶךְ רְחוֹקָה וְלֹא עָשָׂה אֶת הָרִאשׁוֹן, אַף עַל פִּי שֶׁהֵזִיד בַּשֵּׁנִי – אֵינוֹ חַיָּב כָּרֵת, שֶׁכְּבָר נִפְטַר מִפֶּסַח רִאשׁוֹן מִן הַכָּרֵת.
ג. וּמִי שֶׁהָיָה בְּדֶרֶךְ רְחוֹקָה וְשָׁחֲטוּ וְזָרְקוּ עָלָיו, אַף עַל פִּי שֶׁבָּא לָעֶרֶב – לֹא הֻרְצָה, וְחַיָּב בְּפֶסַח שֵׁנִי.
ד. טָמֵא שֶׁיָּכוֹל לִטַּהֵר בְּפֶסַח רִאשׁוֹן, שֶׁלֹּא טָבַל אֶלָּא יָשַׁב בְּטֻמְאָתוֹ עַד שֶׁעָבַר זְמַן הַקָּרְבָּן, וְכֵן עָרֵל שֶׁלֹּא מָל עַד שֶׁעָבַר זְמַן הַקָּרְבָּן – הֲרֵי זֶה מֵזִיד בָּרִאשׁוֹן; לְפִיכָךְ, אִם לֹא עָשָׂה אֶת הַשֵּׁנִי אֲפִלּוּ בִּשְׁגָגָה – חַיָּב כָּרֵת.
ה. כְּשֵׁם שֶׁמִּילַת עַצְמוֹ מְעַכֶּבֶת אוֹתוֹ מִלַּעֲשׂוֹת פֶּסַח, כָּךְ מִילַת בָּנָיו הַקְּטַנִּים וּמִילַת כָּל עֲבָדָיו בֵּין גְּדוֹלִים בֵּין קְטַנִּים מְעַכֶּבֶת אוֹתוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: "הִמּוֹל לוֹ כָל זָכָר וְאָז יִקְרַב לַעֲשֹׂתוֹ" (שמות יב,מח), וְאִם שָׁחַט קֹדֶם שֶׁיָּמוּל אוֹתָם – הַפֶּסַח פָּסוּל.
וְכֵן טְבִילַת אַמְהוֹתָיו לְשֵׁם עַבְדוּת מְעַכֶּבֶת אוֹתוֹ, וְדָבָר זֶה מִפִּי הַקַּבָּלָה, שֶׁהַטְּבִילָה לַשְּׁפָחוֹת כְּמִילָה לָעֲבָדִים.
ו. הַקָּטָן – אֵין מִילַת עֲבָדָיו וּטְבִילַת שִׁפְחוֹתָיו מְעַכֶּבֶת אוֹתוֹ מִלְּהִמָּנוֹת עַל הַפֶּסַח, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְכָל עֶבֶד אִישׁ" (שמות יב,מד) – לְהוֹצִיא אֶת הַקָּטָן.
ז. גֵּר שֶׁנִּתְגַּיֵּר בֵּין פֶּסַח רִאשׁוֹן לְפֶסַח שֵׁנִי, וְכֵן קָטָן שֶׁהִגְדִּיל בֵּין שְׁנֵי פְּסָחִים – חַיָּבִין לַעֲשׂוֹת פֶּסַח שֵׁנִי. וְאִם שָׁחֲטוּ עָלָיו בָּרִאשׁוֹן – פָּטוּר.
ח. נָשִׁים שֶׁנִּדְחוּ לַשֵּׁנִי, בֵּין מִפְּנֵי הָאֹנֶס וְהַשְּׁגָגָה בֵּין מִפְּנֵי הַטֻּמְאָה וְדֶרֶךְ רְחוֹקָה – הֲרֵי פֶּסַח שֵׁנִי לָהֶן רְשׁוּת, רָצוּ שׁוֹחֲטִין רָצוּ אֵין שׁוֹחֲטִין. לְפִיכָךְ אֵין שׁוֹחֲטִין עֲלֵיהֶן בִּפְנֵי עַצְמָן בְּשַׁבָּת בְּפֶסַח שֵׁנִי. אֲבָל אִם הָיְתָה הָאִשָּׁה אַחַת מִבְּנֵי חֲבוּרָה – מֻתָּר.
אֵי זוֹ הִיא דֶּרֶךְ רְחוֹקָה? חֲמִשָּׁה עָשָׂר מִיל חוּץ לְחוֹמַת יְרוּשָׁלַיִם.
ט. מִי שֶׁהָיָה בֵּינוֹ וּבֵין יְרוּשָׁלַיִם יוֹם אַרְבָּעָה עָשָׂר עִם עֲלִיַּת הַשֶּׁמֶשׁ חֲמִשָּׁה עָשָׂר מִיל אוֹ יָתֵר – הֲרֵי זֶה בְּדֶרֶךְ רְחוֹקָה. הָיָה בֵּינוֹ וּבֵינָהּ פָּחוֹת מִזֶּה – אֵינוֹ בְּדֶרֶךְ רְחוֹקָה, מִפְּנֵי שֶׁיָּכוֹל לְהַגִּיעַ לִירוּשָׁלַיִם אַחַר חֲצוֹת כְּשֶׁיְּהַלֵּךְ בְּרַגְלָיו בְּנַחַת.
הָלַךְ וְלֹא הִגִּיעַ מִפְּנֵי שֶׁעִכְּבוּהוּ הַבְּהֵמוֹת בְּדָחְקָם, אוֹ שֶׁהָיָה בִּירוּשָׁלַיִם וְהָיָה חוֹלֶה בְּרַגְלָיו וְלֹא הִגִּיעַ לָעֲזָרָה עַד שֶׁעָבַר זְמַן הַקָּרְבָּן – הֲרֵי זֶה אָנוּס, וְאֵינוֹ בְּדֶרֶךְ רְחוֹקָה.
מִי שֶׁהָיָה חָבוּשׁ חוּץ לְחוֹמַת יְרוּשָׁלַיִם, וְהִבְטִיחוּהוּ לָצֵאת לָעֶרֶב – שׁוֹחֲטִין עָלָיו, וּכְשֶׁיֵּצֵא לָעֶרֶב יֹאכַל. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בְּשֶׁהָיָה חָבוּשׁ בְּיַד יִשְׂרָאֵל. אֲבָל אִם הָיָה חָבוּשׁ בְּיַד גּוֹיִם – אֵין שׁוֹחֲטִין עָלָיו עַד שֶׁיֵּצֵא. וְאִם שָׁחֲטוּ עָלָיו וְיָצָא – הֲרֵי זֶה אוֹכֵל, וְאִם לֹא יָצָא – פָּטוּר מִלַּעֲשׂוֹת פֶּסַח שֵׁנִי, שֶׁהֲרֵי נִשְׁחַט עָלָיו.
וְכֵן הָאוֹנֵן וְהַחוֹלֶה וְהַזָּקֵן שֶׁאֵינָן יְכוֹלִין לֶאֱכֹל, שֶׁשָּׁחֲטוּ עֲלֵיהֶן וְאַחַר שֶׁנִּזְרַק הַדָּם נִטְמְאוּ בְּמֵת וַהֲרֵי אֵינָן יְכוֹלִין לֶאֱכֹל – הֲרֵי אֵלּוּ פְּטוּרִין מִלַּעֲשׂוֹת פֶּסַח שֵׁנִי.
