א. שִׁכְבַת זֶרַע – אָב מֵאֲבוֹת הַטֻּמְאוֹת, מְטַמְּאָה אָדָם וְכֵלִים בְּמַגָּע וּכְלֵי חֶרֶשׂ בָּאֲוִיר, וְאֵינָהּ מְטַמְּאָה בְּמַשָּׂא, וְאֵין הַמִּתְטַמֵּא בָּהּ מְטַמֵּא בְּגָדִים בִּשְׁעַת מַגָּעוֹ. וְאֶחָד הַנּוֹגֵעַ בָּהּ אוֹ הָרוֹאֶה אוֹתָהּ מִבְּשָׂרוֹ – שְׁנֵיהֶם רִאשׁוֹן לַטֻּמְאָה דִּין תּוֹרָה.
וְכַמָּה שִׁעוּרָהּ? לַנּוֹגֵעַ – בְּכַעֲדָשָׁה, וְלָרוֹאֶה – בְּכָל שֶׁהוּא. וְאֵין הָרוֹאֶה טָמֵא עַד שֶׁתֵּצֵא מִמֶּנּוּ וְיֵחָתֵם פִּי אַמָּה, שֶׁנֶּאֱמַר: "אֲשֶׁר תֵּצֵא מִמֶּנּוּ שִׁכְבַת זָרַע" (ויקרא כב,ד). לְפִיכָךְ, אֲפִלּוּ רָאָה בְּקֵיסָם, הוֹאִיל וְהִגִּיעָה לְפִי אַמָּה – נִטְמָא. וְאֶחָד הָרוֹאֶה מֵחֲמַת בְּשָׂרוֹ אוֹ הָרוֹאֶה בְּאֹנֶס – הֲרֵי זֶה טָמֵא.
ב. אֵין שִׁכְבַת זֶרַע שֶׁל קָטָן מְטַמְּאָה עַד שֶׁיִּהְיֶה בֶּן תֵּשַׁע שָׁנִים וְיוֹם אֶחָד.
ג. שִׁכְבַת זֶרַע אֲדֻמָּה – טְהוֹרָה, עַד שֶׁתִּהְיֶה לְבָנָה וְנִמְשֶׁכֶת.
ד. וְכָל שִׁכְבַת זֶרַע שֶׁאֵין כָּל גּוּפוֹ שֶׁל אָדָם מַרְגִּישׁ בָּהּ – אֵינָהּ מְטַמְּאָה. לְפִיכָךְ אִם רָאָה בְּלֹא קִשּׁוּי וּבְלֹא תַּאֲוָה – אֵינָהּ מְטַמְּאָה מִשּׁוּם שִׁכְבַת זֶרַע. נֶעֶקְרָה בְּהַרְגָּשָׁה, אַף עַל פִּי שֶׁיָּצָת שֶׁלֹּא בְּהַרְגָּשָׁה – טְמֵאָה.
ה. הַמְהַרְהֵר בַּלַּיְלָה וְרָאָה שֶׁשִּׁמֵּשׁ מִטָּה בַּחֲלוֹם, וְעָמַד וּמָצָא בְּשָׂרוֹ חַם, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא מָצָא שִׁכְבַת זֶרַע – הֲרֵי זֶה טָמֵא; כֵּיוָן שֶׁשִּׁמֵּשׁ בַּחֲלוֹם, כְּבָר רָאָה בְּהַרְגָּשָׁה, וּלְפִיכָךְ מָצָא בְּשָׂרוֹ חַם, וְהָיְתָה מְעַט וְנִתְקַנְּחָה בַּבָּשָׂר אוֹ בְּכֵלָיו, וּלְפִיכָךְ לֹא מָצָא לַחְלוּחִית. הִרְהֵר וְלֹא מָצָא בְּשָׂרוֹ חַם, אוֹ שֶׁמָּצָא בְּשָׂרוֹ חַם וְלֹא הִרְהֵר – טָהוֹר.
ו. הַמַּטִּיל מַיִם, וְרָאָה מַיִם חֲלָקִין אוֹ עֲכוּרִין בַּתְּחִלָּה – טָהוֹר. רָאָה אוֹתָם בָּאֶמְצַע אוֹ בַּסּוֹף – הֲרֵי זֶה טָמֵא. הָיוּ הַמַּיִם שֶׁהִטִּיל כֻּלָּן חֲלָקִים מִתְּחִלָּה וְעַד סוֹף אוֹ עֲכוּרִים – הֲרֵי זֶה טָהוֹר. הָיוּ לְבָנִים וְנִמְשָׁכִין – טָמֵא. וְהַמַּטִּיל טִפִּים עָבוֹת מִתּוֹךְ הָאַמָּה – טָהוֹר.
ז. בַּעַל קֶרִי שֶׁטָּבַל, וְלֹא הִטִּיל מַיִם קֹדֶם שֶׁיִּטְבֹּל – כְּשֶׁיַּטִּיל אֶת הַמַּיִם, טָמֵא, מִפְּנֵי שֶׁצִּחְצוּחֵי שִׁכְבַת זֶרַע אֵינָן יוֹצְאִין אֶלָּא כְּשֶׁיַּטִּיל מַיִם. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בְּחוֹלֶה אוֹ בְּזָקֵן. אֲבָל יֶלֶד בָּרִיא – טָהוֹר, מִפְּנֵי שֶׁהוּא יוֹרֶה שִׁכְבַת זֶרַע בְּחָזְקָה כַּחֵץ, וְהִיא כֻּלָּהּ נִנְתֶּקֶת מִן הָאַמָּה.
עַד כַּמָּה הוּא יֶלֶד? כָּל זְמַן שֶׁעוֹמֵד עַל רַגְלוֹ אַחַת וְנוֹעֵל אוֹ חוֹלֵץ מִנְעָלוֹ. וְאִם אֵינוֹ יָכוֹל לַעֲשׂוֹת כֵּן מִפְּנֵי חָלְיוֹ – הֲרֵי זֶה חוֹלֶה לְעִנְיָן זֶה.
ח. וְכָל אִשָּׁה שֶׁשִּׁמְּשָׁה מִטָּתָהּ, וְיָרְדָה וְטָבְלָה קֹדֶם שֶׁתְּקַנַּח עַצְמָהּ יָפֶה יָפֶה – הֲרֵי הִיא בְּטֻמְאָתָהּ.
ט. אֶחָד הָאִישׁ וְאֶחָד הָאִשָּׁה שֶׁשִּׁמְּשׁוּ מִטָּתָן – שְׁנֵיהֶן טְמֵאִים, וּשְׁנֵיהֶן רִאשׁוֹן לַטֻּמְאָה דִּין תּוֹרָה. וְאֵין הָאִשָּׁה טְמֵאָה מִשּׁוּם נוֹגַעַת בְּשִׁכְבַת זֶרַע, שֶׁנְּגִיעַת בֵּית הַסְּתָרִים אֵינָהּ נְגִיעָה, אֶלָּא הַמְשַׁמֶּשֶׁת הֲרֵי הִיא כָּרוֹאֶה קֶרִי, וְהוּא שֶׁתִּהְיֶה בַּת שָׁלֹשׁ שָׁנִים וְיוֹם אֶחָד, שֶׁנֶּאֱמַר: "אֲשֶׁר יִשְׁכַּב אִישׁ אֶת אִשָּׁה" (ויקרא טו,יח, ושם: אִישׁ אֹתָהּ).
הָיְתָה קְטַנָּה מִבַּת שָׁלֹשׁ שָׁנִים – אֵינָהּ מִתְטַמְּאָה בִּשְׁכִיבָה, אֲבָל מִתְטַמְּאָה בִּנְגִיעַת שִׁכְבַת זֶרַע אִם נָגְעָה בִּבְשָׂרָהּ מִבַּחוּץ. לְפִיכָךְ הַבּוֹעֵל גְּדוֹלָה שֶׁלֹּא כְּדַרְכָּהּ – טְהוֹרָה, שֶׁלֹּא טִמֵּא הַכָּתוּב אוֹתָהּ בְּטֻמְאַת בֵּית הַסְּתָרִים אֶלָּא כְּדַרְכָּהּ.
י. הַבּוֹעֵל אֶת הָאִשָּׁה וְלֹא הוֹצִיא שִׁכְבַת זֶרַע – טָהוֹר, אַף עַל פִּי שֶׁהֶעֱרָה, וְכֵן הָאִשָּׁה טְהוֹרָה, עַד שֶׁיּוֹצִיא הָאִישׁ.
יא. הָאִשָּׁה שֶׁפָּלְטָה שִׁכְבַת זֶרַע, אִם פָּלְטָה אוֹתָהּ בְּתוֹךְ שָׁלֹשׁ עוֹנוֹת – הֲרֵי הִיא טְמֵאָה כָּרוֹאֶה קֶרִי, לְפִיכָךְ סוֹתֶרֶת יוֹם אֶחָד אִם הָיְתָה זָבָה, כְּאִישׁ שֶׁרָאָה קֶרִי, וּמְטַמְּאָה בְּכָל שֶׁהוּא. אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא יָצָאת לַחוּץ אֶלָּא נֶעֶקְרָה וְהִגִּיעָה לְבֵין הַשִּׁנַּיִם – נִטְמְאָה, שֶׁהֲרֵי שִׁכְבַת זֶרַע כְּדָמָהּ: מַה דָּמָהּ מְטַמֵּא בִּפְנִים, אַף שִׁכְבַת זַרְעָהּ שֶׁתִּפְלֹט תְּטַמֵּא אוֹתָהּ בִּפְנִים.
יב. שִׁכְבַת זֶרַע עַצְמָהּ שֶׁנִּפְלְטָה בְּתוֹךְ הַשָּׁלֹשׁ עוֹנוֹת – מְטַמְּאָה אֲחֵרִים שֶׁנָּגְעוּ בָּהּ כְּדֶרֶךְ שֶׁטִּמְּאָה הָאִשָּׁה שֶׁפָּלְטָה אוֹתָהּ. וְאִם פָּלְטָה אַחַר שָׁלֹשׁ עוֹנוֹת – הֲרֵי הָאִשָּׁה טְהוֹרָה, וְכֵן שִׁכְבַת זֶרַע שֶׁנִּפְלְטָה טְהוֹרָה, שֶׁכְּבָר נִפְסְדָה צוּרָתָהּ.
יג. וְכַמָּה הִיא עוֹנָה? אוֹ יוֹם אוֹ לַיְלָה, וְאֵין הָעוֹנָה שֶׁנִּבְעֲלָה בָּהּ מִן הַמִּנְיָן.
כֵּיצַד? נִבְעֲלָה בְּלֵילֵי שַׁבָּת – שָׁלֹשׁ עוֹנוֹת שֶׁלָּהּ יוֹם הַשַּׁבָּת וְלֵיל אֶחָד בְּשַׁבָּת וְאֶחָד בְּשַׁבָּת, וְאִם פָּלְטָה בְּתוֹךְ זְמַן זֶה – טְמֵאָה; פָּלְטָה מִלֵּיל שֵׁנִי וָהָלְאָה – טְהוֹרָה. וְהָאִישׁ שֶׁפָּרְשָׁה מִמֶּנּוּ שִׁכְבַת זֶרַע, אֲפִלּוּ לְאַחַר כַּמָּה עוֹנוֹת – הֲרֵי זוֹ טְמֵאָה כָּל זְמַן שֶׁהִיא לַחָה, וְהַפּוֹרֶשֶׁת מִמֶּנּוּ טָמֵא.
יד. שִׁכְבַת זֶרַע אֵינָהּ מְטַמְּאָה אֶלָּא כְּשֶׁהִיא לַחָה. יָבְשָׁה כְּחֶרֶס – טְהוֹרָה; וְאִם יְכוֹלָה לִשְׁרוֹת מֵעֵת לְעֵת בְּפוֹשְׁרִין וְלַחֲזֹר לִכְמוֹת שֶׁהָיְתָה – הֲרֵי זוֹ טְמֵאָה.
טו. כְּבָר בֵּאַרְנוּ בְּפֶרֶק זֶה שֶׁהָרוֹאֶה קֶרִי, וְהָאִשָּׁה שֶׁשָּׁכַב אִישׁ אוֹתָהּ שִׁכְבַת זֶרַע, וְהַנּוֹגֵעַ בְּשִׁכְבַת זֶרַע – טְמֵאִים מִן הַתּוֹרָה. וְכֵן הָאִשָּׁה שֶׁפָּלְטָה בְּתוֹךְ שָׁלֹשׁ עוֹנוֹת – הֲרֵי הִיא טְמֵאָה מִן הַתּוֹרָה כְּרוֹאֶה קֶרִי. אֲבָל שְׁאָר הָאֲמוּרִים בְּפֶרֶק זֶה שֶׁהֵן טְמֵאִים, כְּגוֹן מְהַרְהֵר וּמַטִּיל מַיִם – אֵינָן טְמֵאִים אֶלָּא מִדִּבְרֵיהֶם, וְלֹא גָּזְרוּ עֲלֵיהֶן טֻמְאָה אֶלָּא לִתְרוּמָה, אֲבָל לְחֻלִּין טְהוֹרִים.
טז. נָכְרִית שֶׁפָּלְטָה שִׁכְבַת זֶרַע שֶׁל יִשְׂרָאֵל בְּתוֹךְ הַשָּׁלֹשׁ עוֹנוֹת, וְכֵן בְּהֵמָה שֶׁפָּלְטָה שִׁכְבַת זֶרַע שֶׁל יִשְׂרָאֵל בְּתוֹךְ זְמַן זֶה – הֲרֵי אוֹתָהּ הַנִּפְלֶטֶת טְמֵאָה. פָּלְטוּ לְאַחַר זְמַן זֶה – הֲרֵי הִיא סָפֵק אִם נִסְרְחָה אוֹ עֲדַיִן לֹא נִסְרְחָה.
יז. כְּבָר בֵּאַרְנוּ בְּהִלְכוֹת מְטַמְּאֵי מִשְׁכָּב שֶׁשִּׁכְבַת זַרְעוֹ שֶׁל נָכְרִי טְהוֹרָה מִכְּלוּם. לְפִיכָךְ בַּת יִשְׂרָאֵל שֶׁפָּלְטָה שִׁכְבַת זֶרַע שֶׁל נָכְרִי, אֲפִלּוּ בְּתוֹךְ שָׁלֹשׁ עוֹנוֹת – הֲרֵי הִיא טְהוֹרָה.
יח. גּוֹי שֶׁהִרְגִּישׁ, וְנִתְגַּיֵּר וְיָרַד וְטָבַל, וְיָצָא מִמֶּנּוּ שִׁכְבַת זֶרַע שֶׁהִרְגִּישׁ בָּהּ אַחַר שֶׁטָּבַל – הֲרֵי זֶה סְפֵק טָמֵא.
יט. גְּדוֹלָה שֶׁשָּׁכַב אוֹתָהּ קָטָן פָּחוֹת מִבֶּן תֵּשַׁע, אוֹ נָכְרִי, אוֹ בְּהֵמָה – הֲרֵי זוֹ טְהוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְאִישׁ אֲשֶׁר יִשְׁכַּב אֶת אִשָּׁה" (ויקרא כ,יח) – עַד שֶׁיִּהְיֶה הַשּׁוֹכֵב אִישׁ וּמִיִּשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ.
עַד שֶׁתֵּצֵא מִמֶּנּוּ וְיֵחָתֵם פִּי אַמָּה. שצריך שהטיפה היוצאת דרך איבר הזכרות תגיע עד סופו ותסתום את פתחו (כס"מ). אֲפִלּוּ רָאָה בְּקֵיסָם וכו'. אף על פי שהטיפה יצאה ממנו דרך קיסם חלול באופן שלא נגעה בבשרו, כיוון שיצאה מפי האמה נטמא משום רואה שכבת זרע (רשב"א וראשונים נוספים על בבלי נידה כב,א). וְאֶחָד הָרוֹאֶה מֵחֲמַת בְּשָׂרוֹ אוֹ הָרוֹאֶה בְּאֹנֶס. בין אם ראה מחמת קישוי האיבר מרצון, ובין אם ראה לאונסו כגון בעקבות מאכל או משתה וכדומה (השווה הלכות מחוסרי כפרה ב,ב).