א. הַשּׂוֹכֵר אֶת הַבְּהֵמָה, וְחָלְתָה אוֹ נִשְׁתַּטָּת אוֹ נִלְקְחָה לַעֲבוֹדַת הַמֶּלֶךְ אַף עַל פִּי שֶׁאֵין סוֹפָהּ לַחֲזֹר אִם נִלְקְחָה דֶּרֶךְ הֲלִיכָתָהּ – הֲרֵי הַמַּשְׂכִּיר אוֹמֵר לַשּׂוֹכֵר: 'הֲרֵי שֶׁלְּךָ לְפָנֶיךָ', וְחַיָּב לִתֵּן לוֹ שְׂכָרוֹ מֻשְׁלָם. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בְּשֶׁשְּׂכָרָהּ לָשֵׂאת עָלֶיהָ מַשּׂוֹי שֶׁאֶפְשָׁר לְהַשְׁלִיכוֹ בְּלֹא הַקְפָּדָה. אֲבָל אִם שְׂכָרָהּ לִרְכֹּב עָלֶיהָ אוֹ לָשֵׂאת עָלֶיהָ כְּלֵי זְכוּכִית וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן – חַיָּב לְהַעֲמִיד לוֹ חֲמוֹר אִם שָׂכַר מִמֶּנּוּ חֲמוֹר. וְאִם לֹא הֶעֱמִיד – יַחֲזִיר הַשָּׂכָר וִיחַשֵּׁב עִמּוֹ עַל שְׂכַר מַה שֶּׁהָלַךְ בָּהּ.
ב. מֵתָה הַבְּהֵמָה אוֹ נִשְׁבְּרָה, בֵּין שֶׁשְּׂכָרָהּ לָשֵׂאת בֵּין שֶׁשְּׂכָרָהּ לִרְכֹּב, אִם אָמַר לוֹ: 'חֲמוֹר סְתָם אֲנִי מַשְׂכִּיר לְךָ' – חַיָּב לְהַעֲמִיד לוֹ חֲמוֹר אַחֵר מִכָּל מָקוֹם. וְאִם לֹא הֶעֱמִיד – יֵשׁ לַשּׂוֹכֵר לִמְכֹּר הַבְּהֵמָה וְלִקַּח בָּהּ בְּהֵמָה אַחֶרֶת, אוֹ שׂוֹכֵר בְּדָמֶיהָ אִם אֵין בַּדָּמִים לִקַּח, עַד שֶׁיַּגִּיעַ לַמָּקוֹם שֶׁפָּסַק עִמּוֹ.
אָמַר לוֹ: 'חֲמוֹר זֶה אֲנִי שׂוֹכֵר': אִם שְׂכָרָהּ לִרְכֹּב אוֹ לִכְלֵי זְכוּכִית, וּמֵתָה בַּחֲצִי הַדֶּרֶךְ: אִם יֵשׁ בְּדָמֶיהָ לִקַּח בְּהֵמָה אַחֶרֶת – יִקַּח; וְאִם אֵין בַּדָּמִים לִקַּח – שׂוֹכֵר אֲפִלּוּ בְּכֻלָּן, עַד שֶׁיַּגִּיעַ לַמָּקוֹם שֶׁפָּסַק עִמּוֹ; וְאִם אֵין בַּדָּמִים לֹא לִקַּח וְלֹא לִשְׂכֹּר – נוֹתֵן לוֹ שְׂכָרוֹ שֶׁל חֲצִי הַדֶּרֶךְ, וְאֵין לוֹ עָלָיו אֶלָּא תַּרְעֹמֶת. שְׂכָרָהּ לְמַשָּׂא, הוֹאִיל וְאָמַר לוֹ: 'חֲמוֹר זֶה' וּמֵת בַּחֲצִי הַדֶּרֶךְ – אֵינוֹ חַיָּב לְהַעֲמִיד לוֹ אַחֵר, אֶלָּא נוֹתֵן לוֹ שְׂכָרוֹ שֶׁל חֲצִי הַדֶּרֶךְ וּמַנִּיחַ לוֹ נִבְלָתוֹ.
ג. הַשּׂוֹכֵר אֶת הַסְּפִינָה, וְטָבְעָה לָהּ בַּחֲצִי הַדֶּרֶךְ: אִם אָמַר לוֹ: 'סְפִינָה זוֹ אֲנִי מַשְׂכִּיר לְךָ', וּשְׂכָרָהּ הַשּׂוֹכֵר לְהוֹלִיךְ בָּהּ יַיִן סְתָם – אַף עַל פִּי שֶׁנָּתַן לוֹ הַשָּׂכָר, יַחֲזִיר כָּל הַשָּׂכָר, שֶׁהֲרֵי זֶה אוֹמֵר לוֹ: 'הָבֵא לִי הַסְּפִינָה עַצְמָהּ שֶׁשָּׂכַרְתִּי, שֶׁהַקְפָּדָה גְּדוֹלָה יֵשׁ בַּסְּפִינָה, וַאֲנִי אָבִיא יַיִן מִכָּל מָקוֹם וְאוֹלִיךְ בָּהּ'.
אָמַר לוֹ: 'סְפִינָה סְתָם אֲנִי מַשְׂכִּיר לְךָ', וּשְׂכָרָהּ הַשּׂוֹכֵר לְהוֹלִיךְ בָּהּ יַיִן זֶה – אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נָתַן לוֹ מִן הַשָּׂכָר כְּלוּם, חַיָּב לִתֵּן כָּל הַשְּׂכִירוּת, שֶׁהֲרֵי אוֹמֵר לוֹ: 'הָבֵא לִי הַיַּיִן עַצְמוֹ, וַאֲנִי אָבִיא סְפִינָה מִכָּל מָקוֹם וְאוֹלִיכוֹ'. אֲבָל צָרִיךְ לְנַכּוֹת לוֹ כְּדֵי הַטֹּרַח שֶׁל חֲצִי הַדֶּרֶךְ, שֶׁאֵינוֹ דּוֹמֶה הַמִּטַּפֵּל בְּהוֹלָכַת הַסְּפִינָה לְיוֹשֵׁב וּבָטֵל.
אָמַר לוֹ: 'סְפִינָה זוֹ אֲנִי מַשְׂכִּיר לְךָ', וּשְׂכָרָהּ הַשּׂוֹכֵר לְהוֹלִיךְ בָּהּ יַיִן זֶה: אִם נָתַן הַשָּׂכָר – אֵינוֹ יָכוֹל לְהַחֲזִירוֹ; וְאִם לֹא נָתַן – לֹא יִתֵּן, שֶׁאֵין זֶה יָכוֹל לְהָבִיא הַסְּפִינָה עַצְמָהּ וְלֹא זֶה יָכוֹל לְהָבִיא הַיַּיִן עַצְמוֹ. שָׂכַר סְפִינָה סְתָם לְיַיִן סְתָם – הֲרֵי אֵלּוּ חוֹלְקִין הַשָּׂכָר.
ד. הַשּׂוֹכֵר אֶת הַסְּפִינָה, וּפְרָקָהּ בַּחֲצִי הַדֶּרֶךְ – נוֹתֵן לוֹ שְׂכַר כָּל הַדֶּרֶךְ. וְאִם מָצָא הַשּׂוֹכֵר מִי שֶׁיַּשְׂכִּיר אוֹתָהּ לוֹ עַד הַמָּקוֹם שֶׁפָּסַק – מַשְׂכִּיר, וְיֵשׁ לְבַעַל הַסְּפִינָה עָלָיו תַּרְעֹמֶת.
וְכֵן אִם מָכַר כָּל הַסְּחוֹרָה שֶׁבַּסְּפִינָה לְאִישׁ אֶחָד בַּחֲצִי הַדֶּרֶךְ, וְיָרַד הוּא וְעָלָה הַלּוֹקֵחַ – נוֹטֵל שְׂכַר חֲצִי הַדֶּרֶךְ מִן הָרִאשׁוֹן וּשְׂכַר הַחֵצִי מִזֶּה הָאַחֲרוֹן, וְיֵשׁ לְבַעַל הַסְּפִינָה עָלָיו תַּרְעֹמֶת, מִפְּנֵי שֶׁגּוֹרֵם לוֹ לִסְבֹּל דַּעַת אִישׁ אַחֵר שֶׁעֲדַיִן לֹא הֻרְגַּל בּוֹ. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה.
ה. מִכָּאן אֲנִי אוֹמֵר שֶׁהַמַּשְׂכִּיר בַּיִת לַחֲבֵרוֹ עַד זְמַן קָצוּב, וְרָצָה הַשּׂוֹכֵר לְהַשְׂכִּיר הַבַּיִת לְאַחֵר עַד סוֹף זְמַנּוֹ – מַשְׂכִּיר, אֲבָל לַאֲחֵרִים שֶׁהֵן כְּמִנְיַן בְּנֵי בֵּיתוֹ: אִם הָיוּ אַרְבָּעָה – לֹא יִשְׂכֹּר לַחֲמִשָּׁה. שֶׁלֹּא אָמְרוּ חֲכָמִים אֵין הַשּׂוֹכֵר רַשַּׁאי לְהַשְׂכִּיר אֶלָּא בַּמִּטַּלְטְלִין, שֶׁהֲרֵי אוֹמֵר לוֹ: 'אֵין רְצוֹנִי שֶׁיְּהֵא פִּקְדוֹנִי בְּיַד אַחֵר', אֲבָל בַּקַּרְקַע אוֹ בַּסְּפִינָה שֶׁהֲרֵי בַּעְלָהּ עִמָּהּ – אֵין אוֹמְרִין כֵּן.
וְכֵן אֲנִי אוֹמֵר, אִם אָמַר לוֹ בַּעַל הַבַּיִת לַשּׂוֹכֵר: 'לָמָּה תִּטְרַח וְתַשְׂכִּיר בֵּיתִי לַאֲחֵרִים? אִם לֹא תִּרְצֶה לַעֲמֹד בּוֹ, צֵא וְהַנִּיחוֹ וְאַתָּה פָּטוּר מִשְּׂכִירוּתוֹ' – אֵינוֹ יָכוֹל לְהַשְׂכִּירוֹ לְאַחֵר, שֶׁזֶּה בְּ"אַל תִּמְנַע טוֹב מִבְּעָלָיו" (משלי ג,כז) – עַד שֶׁאַתָּה מַשְׂכִּירוֹ לְאַחֵר, הַנִּיחַ לָזֶה בֵּיתוֹ. וְיֵשׁ מִי שֶׁהוֹרָה וְאָמַר: אֵינוֹ יָכוֹל לְהַשְׂכִּירוֹ לְאַחֵר כְּלָל, וְיִתֵּן שְׂכָרוֹ עַד סוֹף זְמַנּוֹ. וְלֹא יֵרָאֶה לִי שֶׁזֶּה דִּין אֱמֶת.
ו. 'בַּיִת זֶה אֲנִי מַשְׂכִּיר לְךָ', וְאַחַר שֶׁהִשְׂכִּירוֹ לוֹ נָפַל – אֵינוֹ חַיָּב לִבְנוֹתוֹ, אֶלָּא מְחַשֵּׁב עִמּוֹ עַל מַה שֶּׁנִּשְׁתַּמֵּשׁ בּוֹ, וּמַחֲזִיר לוֹ שְׁאָר הַשְּׂכִירוּת. אֲבָל אִם סְתָרוֹ – חַיָּב לְהַעֲמִיד לוֹ בַּיִת אַחֵר אוֹ יִשְׂכֹּר לוֹ כְּמוֹתוֹ. וְכֵן אִם חָזַר אַחַר שֶׁשְּׂכָרוֹ לָזֶה וְהִשְׂכִּירוֹ אוֹ מְכָרוֹ לְגוֹי אוֹ אַנָּס, שֶׁהִפְקִיעַ שְׂכִירוּת הָרִאשׁוֹן – הֲרֵי זֶה חַיָּב לְהַשְׂכִּיר לוֹ בַּיִת אַחֵר כְּמוֹתוֹ. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה.
ז. הִשְׂכִּיר לוֹ בַּיִת סְתָם, וְאַחַר שֶׁנָּתַן לוֹ בַּיִת נָפַל – חַיָּב לִבְנוֹתוֹ אוֹ יִתֵּן לוֹ בַּיִת אַחֵר. וְאִם הָיָה קָטָן מִן הַבַּיִת שֶׁנָּפַל – אֵין הַשּׂוֹכֵר יָכוֹל לְעַכֵּב עָלָיו. וְהוּא שֶׁיִּהְיֶה קָרוּי בַּיִת, שֶׁלֹּא הִשְׂכִּיר לוֹ אֶלָּא בַּיִת סְתָם.
אֲבָל אִם אָמַר לוֹ: 'בַּיִת כָּזֶה אֲנִי מַשְׂכִּיר לְךָ' – חַיָּב לְהַעֲמִיד לוֹ בַּיִת כְּמִדַּת אָרְכּוֹ וּמִדַּת רָחְבּוֹ שֶׁל בַּיִת זֶה שֶׁהֶרְאָהוּ, וְאֵינוֹ יָכוֹל לוֹמַר לוֹ: 'לֹא הָיָה עִנְיַן דְּבָרַי אֶלָּא שֶׁיִּהְיֶה קָרוֹב לַנָּהָר' אוֹ 'לַשּׁוּק' אוֹ 'לַמֶּרְחָץ' 'כְּזֶה', אֶלָּא חַיָּב לְהַעֲמִיד לוֹ בַּיִת כְּמִדָּתוֹ וּכְצוּרָתוֹ.
לְפִיכָךְ, אִם הָיָה קָטָן – לֹא יַעֲשֶׂנּוּ גָּדוֹל; גָּדוֹל – לֹא יַעֲשֶׂנּוּ קָטָן. אֶחָד – לֹא יַעֲשֶׂנּוּ שְׁנַיִם; שְׁנַיִם – לֹא יַעֲשֶׂנּוּ אֶחָד. וְלֹא יִפְחֹת מִן הַחַלּוֹנוֹת שֶׁהָיוּ בּוֹ וְלֹא יוֹסִיף עֲלֵיהֶן, אֶלָּא מִדַּעַת שְׁנֵיהֶן.
ח. הַמַּשְׂכִּיר עֲלִיָּה סְתָם – חַיָּב לְהַעֲמִיד לוֹ עֲלִיָּה. אָמַר לוֹ: 'עֲלִיָּה זוֹ שֶׁעַל גַּבֵּי בַּיִת זֶה אֲנִי מַשְׂכִּיר לְךָ' – הֲרֵי שִעְבֵּד הַבַּיִת לָעֲלִיָּה. לְפִיכָךְ, אִם נִפְחֲתָה הָעֲלִיָּה בְּאַרְבָּעָה טְפָחִים אוֹ יָתֵר – חַיָּב הַמַּשְׂכִּיר לְתַקֵּן. וְאִם לֹא תִּקֵּן – הֲרֵי הַשּׂוֹכֵר יוֹרֵד וְדָר בַּבַּיִת עִם בַּעַל הַבַּיִת עַד שֶׁיְּתַקֵּן.
הָיוּ שְׁתֵּי עֲלִיּוֹת זוֹ עַל גַּבֵּי זוֹ, וְנִפְחֲתָה הָעֶלְיוֹנָה – דָּר בַּתַּחְתּוֹנָה. נִפְחֲתָה הַתַּחְתּוֹנָה – הֲרֵי זֶה סָפֵק אִם יָדוּר בָּעֶלְיוֹנָה אוֹ בַּבַּיִת, לְפִיכָךְ לֹא יָדוּר, וְאִם דָּר – אֵין מוֹצִיאִין אוֹתוֹ.
מַעֲשֶׂה בְּאֶחָד שֶׁאָמַר לַחֲבֵרוֹ: 'דָּלִית זוֹ שֶׁעַל גַּבֵּי הַפַּרְסֵק הַזֶּה אֲנִי מַשְׂכִּיר לְךָ', וְנֶעֱקַר אִילַן הַפַּרְסֵק מִמְּקוֹמוֹ, וּבָא מַעֲשֶׂה לִפְנֵי חֲכָמִים, וְאָמְרוּ לוֹ: 'חַיָּב אַתָּה לְהַעֲמִיד הַפַּרְסֵק כָּל זְמַן שֶׁהַדָּלִית קַיֶּמֶת'. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה.
