א. פֵּרוֹת שְׁבִיעִית נִתְּנוּ לַאֲכִילָה וְלִשְׁתִיָּה וּלְסִיכָה וּלְהַדְלָקַת הַנֵּר וְלִצְבִיעָה. מִפִּי הַשְּׁמוּעָה לָמְדוּ: "תִּהְיֶה" (ויקרא כה,ז) – אַף לְהַדְלָקַת הַנֵּר וְלִצְבֹּעַ בָּהּ צֶבַע.
ב. לַאֲכִילָה וְלִשְׁתִיָּה כֵּיצַד? לֶאֱכֹל דָּבָר שֶׁדַּרְכּוֹ לוֹכַל וְלִשְׁתּוֹת דָּבָר שֶׁדַּרְכּוֹ לִשְׁתּוֹת, כְּדִין תְּרוּמָה וּמַעֲשֵׂר שֵׁנִי.
ג. וְלֹא יְשַׁנֶּה פֵּרוֹת מִבְּרִיָּתָן, כְּדֶרֶךְ שֶׁאֵינוֹ מְשַׁנֶּה בִּתְרוּמָה וּמַעֲשֵׂר. דָּבָר שֶׁדַּרְכּוֹ לֶאֱכֹל חַי – לֹא יֹאכַל אוֹתוֹ מְבֻשָּׁל, וְדָבָר שֶׁדַּרְכּוֹ לְהֵאָכֵל מְבֻשָּׁל – אֵין אוֹכְלִין אוֹתוֹ חַי. לְפִיכָךְ אֵין שׁוֹלְקִין אָכְלֵי בְּהֵמָה.
אֵינוֹ מִטַּפֵּל לֶאֱכֹל תַּבְשִׁיל שֶׁנִּפְסַד וְהַפַּת שֶׁעִפְּשָׁה, כְּדֶרֶךְ שֶׁאֵינוֹ אוֹכֵל בַּתְּרוּמָה וּבַמַּעֲשֵׂר.
ד. וְאֵין מְבַשְּׁלִין יָרָק שֶׁל שְׁבִיעִית בְּשֶׁמֶן שֶׁל תְּרוּמָה, שֶׁלֹּא יְבִיאֶנּוּ לִידֵי פְּסוּל. וְאִם בִּשֵּׁל מְעַט וַאֲכָלוֹ מִיָּד – מֻתָּר, שֶׁהֲרֵי לֹא הִנִּיחוֹ כְּדֵי לָבֹא לִידֵי פְּסוּל.
ה. פֵּרוֹת הַמְיֻחָדִין לְמַאֲכַל אָדָם – אֵין מַאֲכִילִין אוֹתָן לַבְּהֵמָה לַחַיָּה וְלָעוֹפוֹת. הָלְכָה הַבְּהֵמָה מֵאֵלֶיהָ לְתַחַת הַתְּאֵנָה וְאָכְלָה – אֵין מְחַיְּבִין אוֹתוֹ לְהַחֲזִירָהּ, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְלִבְהֶמְתְּךָ וְלַחַיָּה" וכו' (ויקרא כה,ז).
ו. לְסִיכָה כֵּיצַד? לָסוּךְ דָּבָר שֶׁדַּרְכּוֹ לָסוּךְ. לֹא יָסוּךְ יַיִן וְחֹמֶץ, אֲבָל סָךְ הוּא אֶת הַשֶּׁמֶן. וְלֹא יְפַטֵּם אֶת הַשֶּׁמֶן. וְלֹא יָסוּךְ בַּמֶּרְחָץ, אֲבָל סָךְ הוּא מִבַּחוּץ וְנִכְנָס.
ז. וְשֶׁמֶן שֶׁל שְׁבִיעִית – אֵין חוֹסְמִין בּוֹ תַּנּוּר וְכִירַיִם, וְאֵין סָכִין בּוֹ מִנְעָל וְסַנְדָּל, וְאֵין סָכִין אוֹתוֹ בְּיָדַיִם טְמֵאוֹת. נָפַל עַל בְּשָׂרוֹ – מְפַשְׁפְּשׁוֹ בְּיָדַיִם טְמֵאוֹת. וְלֹא יָסוּךְ רַגְלוֹ בְּתוֹךְ הַמִּנְעָל, אֲבָל סָךְ הוּא רַגְלוֹ וְלוֹבֵשׁ הַמִּנְעָל, וְסָךְ גּוּפוֹ וּמִתְעַגֵּל עַל גַּבֵּי קְטָבֻלְיָה.
ח. לְהַדְלָקַת הַנֵּר כֵּיצַד? שֶׁמַּדְלִיק אֶת הַנֵּר בְּשֶׁמֶן שְׁבִיעִית עַצְמוֹ. מְכָרוֹ וְלָקַח בּוֹ שֶׁמֶן אַחֵר אוֹ שֶׁהֶחֱלִיף שֶׁמֶן בְּשֶׁמֶן – שְׁנֵיהֶן אֲסוּרִין בְּהַדְלָקָה, שֶׁאֵין מַדְלִיקִין בִּדְמֵי שְׁבִיעִית. וְלֹא יִתֵּן הַשֶּׁמֶן לְתוֹךְ הַמְּדוּרָה, אֶלָּא מַדְלִיקוֹ בְּנֵר.
ט. לִצְבִיעָה כֵּיצַד? דְּבָרִים שֶׁדַּרְכּוֹ לִצְבֹּעַ בָּהֶן, אַף עַל פִּי שֶׁהֵן מַאַכְלֵי אָדָם – צוֹבְעִין בָּהֶן לָאָדָם. אֲבָל אֵין צוֹבְעִין לַבְּהֵמָה מִפֵּרוֹת שְׁבִיעִית אֲפִלּוּ מַאַכְלֵי בְּהֵמָה, שֶׁאֵין קְדֻשַּׁת שְׁבִיעִית חָלָה עַל צִבְעֵי בְּהֵמָה.
י. מִינֵי כְּבָסִים, כְּגוֹן בּוֹרִית וְאָהָל – קְדֻשַּׁת שְׁבִיעִית חָלָה עֲלֵיהֶן וּמְכַבְּסִין בָּהֶן, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְהָיְתָה שַׁבַּת הָאָרֶץ לָכֶם" (ויקרא כה,ו) – לְכָל צָרְכֵיכֶם.
אֲבָל אֵין מְכַבְּסִין בְּפֵרוֹת שְׁבִיעִית וְאֵין עוֹשִׂין מֵהֶן מְלֻגְמָא, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְהָיְתָה שַׁבַּת הָאָרֶץ לָכֶם לְאָכְלָה" (שם) – לֹא לִמְלֻגְמָא וְלֹא לְזִלּוּף וְלֹא לְהָקִיא וְלֹא לְמִשְׁרָה וְלֹא לִכְבוּסָה.
יא. כְּלָל גָּדוֹל אָמְרוּ בְּפֵרוֹת שְׁבִיעִית: כָּל שֶׁהוּא מְיֻחָד לְמַאֲכַל אָדָם, כְּגוֹן חִטִּים וּתְאֵנִים וַעֲנָבִים וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן – אֵין עוֹשִׂין מִמֶּנּוּ מְלֻגְמָא אוֹ רְטִיָּה וְכַיּוֹצֵא בָּהּ וַאֲפִלּוּ לָאָדָם, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְהָיְתָה שַׁבַּת הָאָרֶץ לָכֶם לְאָכְלָה" (שם) – כָּל שֶׁהוּא מְיֻחָד לָכֶם יִהְיֶה לְאָכְלָה וְלֹא לִרְפוּאָה; וְכָל שֶׁאֵינוֹ מְיֻחָד לְמַאֲכַל אָדָם, כְּגוֹן קוֹצִים וְדַרְדָּרִים הָרַכִּים – עוֹשִׂין מִמֶּנּוּ מְלֻגְמָא לָאָדָם, אֲבָל לֹא לַבְּהֵמָה.
וְכָל שֶׁאֵינוֹ מְיֻחָד לֹא לָאָדָם וְלֹא לַבְּהֵמָה, כְּגוֹן הַסִּיאָה וְהָאֵזוֹב וְהַקּוֹרָנִית – הֲרֵי הוּא תָּלוּי בְּמַחֲשַׁבְתּוֹ: חָשַׁב עָלָיו לְעֵצִים – הֲרֵי הוּא כְּעֵצִים; חָשַׁב עָלָיו לַאֲכִילָה – הֲרֵי הוּא כְּפֵרוֹת; חָשַׁב עָלָיו לְמַאֲכַל אָדָם וּלְמַאֲכַל בְּהֵמָה – נוֹתְנִין עָלָיו חֻמְרֵי מַאֲכַל אָדָם, שֶׁאֵין עוֹשִׂין מֵהֶן מְלֻגְמָא, וְחֻמְרֵי מַאֲכַל בְּהֵמָה, שֶׁאֵין שׁוֹלְקִין אוֹתָן.
יב. מֻתָּר לִמְכֹּר אָכְלֵי אָדָם וְאָכְלֵי בְּהֵמָה לִקַּח בָּהֶן אָכְלֵי אָדָם, אֲבָל אֵין מוֹכְרִין אָכְלֵי בְּהֵמָה לִקַּח בָּהֶן אָכְלֵי בְּהֵמָה אַחֶרֶת, וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר שֶׁאֵין מוֹכְרִין אָכְלֵי אָדָם לִקַּח בָּהֶם אָכְלֵי בְּהֵמָה. וְאִם לָקַח אוֹ הֶחֱלִיף אָכְלֵי אָדָם בְּאָכְלֵי בְּהֵמָה – הֲרֵי הֵן כְּאָכְלֵי אָדָם, שֶׁאֵין עוֹשִׂין מֵהֶן מְלֻגְמָא לָאָדָם.
יג. פֵּרוֹת שְׁבִיעִית – אֵין מוֹצִיאִין אוֹתָן מֵהָאָרֶץ לְחוּצָה לָאָרֶץ, וַאֲפִלּוּ לְסוּרְיָא. וְאֵין מַאֲכִילִין אוֹתָן לְגוֹי וְלֹא לְשָׂכִיר. וְאִם הָיָה שְׂכִיר שַׁבָּת אוֹ שְׂכִיר שָׁנָה אוֹ שְׂכִיר חֹדֶשׁ אוֹ שֶׁקָּצַץ מְזוֹנוֹתָיו עָלָיו – הֲרֵי הוּא כְּאַנְשֵׁי בֵּיתוֹ וּמַאֲכִילִין אוֹתוֹ. וּמַאֲכִילִין אֶת הָאַכְסַנְיָה פֵּרוֹת שְׁבִיעִית.
יד. וְאֵין בֵּית דִּין פּוֹסְקִין לָאִשָּׁה פֵּרוֹת שְׁבִיעִית, מִפְּנֵי שֶׁזֶּה כִּמְשַׁלֵּם חוֹב מִפֵּרוֹת שְׁבִיעִית, אֲבָל נִזּוֹנֶת הִיא מִשֶּׁל בַּעְלָהּ.
טו. אֵין אוֹסְפִין פֵּרוֹת שְׁבִיעִית כְּשֶׁהֵן בֹּסֶר, שֶׁנֶּאֱמַר: "תֹּאכְלוּ אֶת תְּבוּאָתָהּ" (ויקרא כה,יב) – אֵינָהּ נֶאֱכֶלֶת עַד שֶׁתֵּעָשֶׂה תְּבוּאָה. אֲבָל אוֹכֵל מֵהֶן מְעַט בַּשָּׂדֶה כְּשֶׁהֵן פַּגִּין כְּדֶרֶךְ שֶׁאוֹכֵל בִּשְׁאָר שְׁנֵי שָׁבוּעַ. וְלֹא יִכְנֹס לֶאֱכֹל בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ עַד שֶׁיַּגִּיעוּ לְעוֹנַת הַמַּעַשְׂרוֹת.
טז. וּמֵאֵמָּתַי יִהְיֶה מֻתָּר לֶאֱכֹל פֵּרוֹת הָאִילָן בַּשָּׂדֶה בַּשְּׁבִיעִית? הַפַּגִּים שֶׁל תְּאֵנִים – מִשֶּׁיַּזְרִיחוּ, אוֹכֵל בָּהֶן פִּתּוֹ בַּשָּׂדֶה, וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּהֶן. וְהַבֹּסֶר – מִשֶּׁיּוֹצִיא מַיִם, אוֹכְלוֹ בַּשָּׂדֶה, וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בּוֹ. וְהַזֵּיתִים – מִשֶּׁיַּכְנִיסוּ סְאָה שֶׁל זֵיתִים רְבִיעִית שֶׁמֶן, פּוֹצֵעַ וְאוֹכֵל בַּשָּׂדֶה. הִכְנִיסוּ חֲצִי לֹג – כּוֹתֵשׁ וְסָךְ בַּשָּׂדֶה. הִכְנִיסוּ שְׁלִישׁ – מֻתָּר לְהַכְנִיס לְבֵיתוֹ, שֶׁהֲרֵי הִגִּיעוּ לְעוֹנַת הַמַּעַשְׂרוֹת.
יז. מֻתָּר לָקֹץ אִילָנוֹת לְעֵצִים בַּשְּׁבִיעִית קֹדֶם שֶׁיִּהְיֶה בָּהֶן פְּרִי, אֲבָל מִשֶּׁיַּתְחִיל לַעֲשׂוֹת פְּרִי – לֹא יָקֹץ אוֹתוֹ, שֶׁהֲרֵי מַפְסִיד הָאֹכֶל, וְנֶאֱמַר: "וְהָיְתָה שַׁבַּת הָאָרֶץ לָכֶם לְאָכְלָה" (ויקרא כה,ו), לֹא לְהֶפְסֵד. וְאִם הוֹצִיא פֵּרוֹת וְהִגִּיעוּ לְעוֹנַת הַמַּעַשְׂרוֹת – מֻתָּר לָקֹץ אוֹתוֹ, שֶׁהֲרֵי הוֹצִיא פֵּרוֹתָיו וּבָטַל דִּין שְׁבִיעִית מִמֶּנּוּ.
יח. וּמֵאֵמָּתַי אֵין קוֹצְצִין הָאִילָן בַּשְּׁבִיעִית? הֶחָרוּבִין – מִשֶּׁיְּשַׁלְשְׁלוּ, וְהַגְּפָנִים – מִשֶּׁיִּגָּרְעוּ, וְהַזֵּיתִים – מִשֶּׁיָּנֵצוּ, וּשְׁאָר כָּל הָאִילָנוֹת – מִשֶּׁיּוֹצִיאוּ בֹּסֶר. וְאֵין קוֹצְצִין אֶת הַכַּפְנִיּוֹת בַּשְּׁבִיעִית, מִפְּנֵי שֶׁהוּא הֶפְסֵד פְּרִי. וְאִם אֵין דַּרְכָּן לְהֵעָשׂוֹת תְּמָרִים אֶלָּא שִׁיצִין – מֻתָּר לִקְצֹץ אוֹתָן כַּפְנִיּוֹת.
יט. אֵין שׂוֹרְפִין תֶּבֶן וְקַשׁ שֶׁל שְׁבִיעִית, מִפְּנֵי שֶׁהוּא רָאוּי לְמַאֲכַל בְּהֵמָה, אֲבָל מַסִּיקִין בְּגֶפֶת וּבְזֻגִּין שֶׁל שְׁבִיעִית.
כ. מֶרְחָץ שֶׁהֻסְּקָה בְּתֶבֶן וּבְקַשׁ שֶׁל שְׁבִיעִית – מֻתָּר לִרְחֹץ בָּהּ בְּשָׂכָר. וְאִם אָדָם חָשׁוּב הוּא – אָסוּר לִרְחֹץ בָּהּ, שֶׁמָּא יַסִּיקוּ בָּהּ דְּבָרִים אֲחֵרִים כְּדֵי לִהְיוֹת רֵיחָהּ נוֹדֵף בִּשְׁבִילוֹ, וְנִמְצְאוּ מַפְסִידִין פֵּרוֹת שְׁבִיעִית.
כא. הַקְּלִיפִּין וְהַגַּרְעִינִין שֶׁמֻּתָּרִין בִּתְרוּמָה לְזָרִים – אֵין קְדֻשַּׁת שְׁבִיעִית חָלָה עֲלֵיהֶן, וַהֲרֵי הֵן כְּעֵצִים, אֶלָּא אִם כֵּן רְאוּיִין לִצְבִיעָה. וְהַקּוֹר – קְדֻשַּׁת שְׁבִיעִית חָלָה עָלָיו.
כב. הַצּוֹרֵר תְּבָלִין שֶׁל שְׁבִיעִית וּנְתָנָן לְתוֹךְ הַתַּבְשִׁיל: אִם בָּטַל טַעְמָן – הֲרֵי אֵלּוּ מֻתָּרִין לְכָל דָּבָר; וְאִם נִשְׁאַר בָּהֶן טַעַם – עֲדַיִן הֵן בִּקְדֻשַּׁת שְׁבִיעִית.
כג. אֵין נוֹתְנִין תֶּבֶן וְקַשׁ שֶׁל שְׁבִיעִית לֹא לְתוֹךְ הַכַּר וְלֹא לְתוֹךְ הַטִּיט, וְאִם נָתַן – הֲרֵי זֶה כִּמְבֹעָר. תַּנּוּר שֶׁהִסִּיקוּהוּ בְּתֶבֶן וּבְקַשׁ שֶׁל שְׁבִיעִית – יוּצַן. וּמִשֶּׁתֵּרֵד רְבִיעָה שְׁנִיָּה בְּמוֹצָאֵי שְׁבִיעִית, נֶהֱנִין וְשׂוֹרְפִין בְּתֶבֶן וּבְקַשׁ שֶׁל שְׁבִיעִית.
