א. כְּשֵׁם שֶׁאָדָם מְצֻוֶּה בִּכְבוֹד אָבִיו וּבְיִרְאָתוֹ, כָּךְ הוּא חַיָּב בִּכְבוֹד רַבּוֹ וְיִרְאָתוֹ. וְרַבּוֹ יָתֵר מֵאָבִיו, שֶׁאָבִיו הֱבִיאוֹ לְחַיֵּי הָעוֹלָם הַזֶּה, וְרַבּוֹ שֶׁלִּמְּדוֹ חָכְמָה מְבִיאוֹ לְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא.
רָאָה אֲבֵדַת אָבִיו וַאֲבֵדַת רַבּוֹ – שֶׁל רַבּוֹ קוֹדֶמֶת לְשֶׁל אָבִיו. אָבִיו וְרַבּוֹ נוֹשְׂאִים בְּמַשָּׂא – מַנִּיחַ אֶת שֶׁל רַבּוֹ וְאַחַר כָּךְ שֶׁל אָבִיו. אָבִיו וְרַבּוֹ שְׁבוּיִים בַּשִּׁבְיָה – פּוֹדֶה אֶת רַבּוֹ וְאַחַר כָּךְ פּוֹדֶה אֶת אָבִיו. וְאִם הָיָה אָבִיו תַּלְמִיד חֲכָמִים – פּוֹדֶה אֶת אָבִיו תְּחִלָּה. וְכֵן אִם הָיָה אָבִיו חָכָם, אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ שָׁקוּל כְּנֶגֶד רַבּוֹ – מֵשִׁיב אֲבֵדָתוֹ, וְאַחַר כָּךְ מֵשִׁיב אֲבֵדַת רַבּוֹ. וְאֵין לְךָ כָּבוֹד גָּדוֹל מִכְּבוֹד הָרַב וְלֹא מוֹרָא יָתֵר מִמּוֹרָא הָרַב. אָמְרוּ חֲכָמִים: מוֹרָא רַבָּךְ כְּמוֹרָא שָׁמַיִם.
לְפִיכָךְ אָמְרוּ: כָּל הַחוֹלֵק עַל רַבּוֹ – כְּחוֹלֵק עַל הַשְּׁכִינָה, שֶׁנֶּאֱמַר: "בְּהַצֹּתָם עַל יי" (במדבר כו,ט), וְכָל הָעוֹשֶׂה מְרִיבָה עִם רַבּוֹ – כְּעוֹשֶׂה עִם הַשְּׁכִינָה, שֶׁנֶּאֱמַר: "אֲשֶׁר רָבוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת יי" (שם כ,יג), וְכָל הַמִּתְרַעֵם עַל רַבּוֹ – כְּמִתְרַעֵם עַל הַשְּׁכִינָה, שֶׁנֶּאֱמַר: "לֹא עָלֵינוּ תְלֻנֹּתֵיכֶם כִּי עַל יי" (שמות טז,ח), וְכָל הַמְהַרְהֵר אַחַר רַבּוֹ – כִּמְהַרְהֵר אַחַר הַשְּׁכִינָה, שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיְדַבֵּר הָעָם בֵּאלֹהִים וּבְמֹשֶׁה" (במדבר כא,ה).
ב. אֵי זֶה הוּא חוֹלֵק עַל רַבּוֹ? זֶה שֶׁקּוֹבֵעַ לוֹ מִדְרָשׁ וְיוֹשֵׁב וְדוֹרֵשׁ וּמְלַמֵּד שֶׁלֹּא בִּרְשׁוּת רַבּוֹ וְרַבּוֹ קַיָּם, וְאַף עַל פִּי שֶׁרַבּוֹ בִּמְדִינָה אַחֶרֶת. וְאָסוּר לְאָדָם לְהוֹרוֹת בִּפְנֵי רַבּוֹ לְעוֹלָם, וְכָל הַמּוֹרֶה הֲלָכָה בִּפְנֵי רַבּוֹ – חַיָּב מִיתָה.
ג. הָיָה בֵּינוֹ וּבֵין רַבּוֹ שְׁנֵים עָשָׂר מִיל, וְשָׁאַל לוֹ אָדָם דְּבַר הֲלָכָה – מֻתָּר לְהָשִׁיב. וּלְהַפְרִישׁ מִן הָאִסּוּר – אֲפִלּוּ בִּפְנֵי רַבּוֹ מֻתָּר לְהוֹרוֹת. כֵּיצַד? כְּגוֹן שֶׁרָאָה אָדָם עוֹשֶׂה דָּבָר הָאָסוּר, מִפְּנֵי שֶׁלֹּא יָדַע בְּאִסּוּרוֹ אוֹ מִפְּנֵי רִשְׁעוֹ – יֵשׁ לוֹ לְהַפְרִישׁוֹ וְלוֹמַר לוֹ: 'דָּבָר זֶה אָסוּר', וַאֲפִלּוּ בִּפְנֵי רַבּוֹ, וְאַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נָתַן לוֹ רַבּוֹ רְשׁוּת, שֶׁכָּל מָקוֹם שֶׁיֵּשׁ חִלּוּל הַשֵּׁם – אֵין חוֹלְקִין כָּבוֹד לָרַב.
בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בְּדָבָר שֶׁנִּקְרֹה נִקְרָה. אֲבָל לִקְבֹּעַ עַצְמוֹ לְהוֹרָאָה וְלֵישֵׁב וּלְהוֹרוֹת לְכָל שׁוֹאֵל, אֲפִלּוּ הוּא בְּסוֹף הָעוֹלָם וְרַבּוֹ בְּסוֹף הָעוֹלָם – אָסוּר לוֹ לְהוֹרוֹת עַד שֶׁיָּמוּת רַבּוֹ, אֶלָּא אִם כֵּן נָטַל רְשׁוּת מֵרַבּוֹ.
וְלֹא כָּל מִי שֶׁמֵּת רַבּוֹ מֻתָּר לוֹ לֵישֵׁב וּלְהוֹרוֹת בַּתּוֹרָה, אֶלָּא אִם כֵּן הָיָה תַּלְמִיד שֶׁהִגִּיעַ לְהוֹרָיָה.
ד. וְכָל תַּלְמִיד שֶׁלֹּא הִגִּיעַ לְהוֹרָאָה וּמוֹרֶה – הֲרֵי זֶה שׁוֹטֶה רָשָׁע וְגַס רוּחַ, וְעָלָיו נֶאֱמַר: "כִּי רַבִּים חֲלָלִים הִפִּילָה" (משלי ז,כו). וְכֵן חָכָם שֶׁהִגִּיעַ לְהוֹרָיָה וְאֵינוֹ מוֹרֶה – הֲרֵי זֶה מוֹנֵעַ תּוֹרָה וְנוֹתֵן מִכְשׁוֹלוֹת לִפְנֵי הָעִוְרִים, וְעָלָיו נֶאֱמַר: "וַעֲצֻמִים כָּל הֲרֻגֶיהָ" (שם).
אֵלּוּ הַתַּלְמִידִים הַקְּטַנִּים שֶׁלֹּא הִרְבּוּ תּוֹרָה כָּרָאוּי, וְהֵם מְבַקְשִׁים לְהִתְגַּדֵּל בִּפְנֵי עַמֵּי הָאָרֶץ וּבֵין אַנְשֵׁי עִירָם וְקוֹפְצִים וְיוֹשְׁבִים בָּרֹאשׁ לָדִין וּלְהוֹרוֹת בְּיִשְׂרָאֵל – הֵם הַמַּרְבִּים אֶת הַמַּחֲלוֹקוֹת, וְהֵם הַמַּחֲרִיבִים אֶת הָעוֹלָם, וְהַמְכַבִּים נֵרָהּ שֶׁל תּוֹרָה, וְהַמְחַבְּלִים כֶּרֶם יי צְבָאוֹת, וַעֲלֵיהֶם אָמַר שְׁלֹמֹה בְּחָכְמָתוֹ: "אֶחֱזוּ לָנוּ שֻׁעָלִים שֻׁעָלִים קְטַנִּים מְחַבְּלִים כְּרָמִים וּכְרָמֵינוּ סְמָדַר" (שיר השירים ב,טו).
ה. אָסוּר לוֹ לְתַלְמִיד לִקְרוֹת לְרַבּוֹ בִּשְׁמוֹ, וַאֲפִלּוּ שֶׁלֹּא בְּפָנָיו. וְלֹא יַזְכִּיר שְׁמוֹ בְּפָנָיו, וַאֲפִלּוּ לִקְרוֹת לַאֲחֵרִים שֶׁשְּׁמָם כְּשֵׁם רַבּוֹ, כְּדֶרֶךְ שֶׁעוֹשֶׂה בְּשֵׁם אָבִיו, אֶלָּא יְשַׁנֶּה שְׁמָם, וַאֲפִלּוּ לְאַחַר מוֹתָם. וְהוּא שֶׁיִּהְיֶה הַשֵּׁם פֶּלִיא, שֶׁכָּל הַשּׁוֹמֵעַ יֵדַע שֶׁהוּא פְּלוֹנִי. וְלֹא יִתֵּן שָׁלוֹם לְרַבּוֹ אוֹ יַחֲזִיר לוֹ שָׁלוֹם כְּדֶרֶךְ שֶׁנּוֹתְנִין הָרֵעִים וּמַחֲזִירִין זֶה לָזֶה, אֶלָּא שׁוֹחֶה לְפָנָיו וְאוֹמֵר לוֹ בְּיִרְאָה וְכָבוֹד: 'שָׁלוֹם עָלֶיךָ רַבִּי'. וְאִם נָתַן לוֹ רַבּוֹ שָׁלוֹם – יַחֲזִיר לוֹ: 'שָׁלוֹם עָלֶיךָ רַבִּי וּמָרִי'.
ו. וְכֵן לֹא יַחֲלֹץ תְּפִלָּיו בִּפְנֵי רַבּוֹ, וְלֹא יָסֵב, אֶלָּא יוֹשֵׁב כְּיוֹשֵׁב לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ. וְלֹא יִתְפַּלֵּל לִפְנֵי רַבּוֹ, וְלֹא לְאַחַר רַבּוֹ, וְלֹא בְּצַד רַבּוֹ, וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר שֶׁאָסוּר לוֹ לְהַלֵּךְ בְּצִדּוֹ, אֶלָּא יִתְרַחֵק לְאַחַר רַבּוֹ, וְלֹא יִהְיֶה מְכֻוָּן כְּנֶגֶד אֲחוֹרָיו, וְאַחַר כָּךְ יִתְפַּלֵּל. וְלֹא יִכָּנֵס עִם רַבּוֹ לַמֶּרְחָץ.
לֹא יֵשֵׁב בִּמְקוֹם רַבּוֹ, וְלֹא יַכְרִיעַ דְּבָרָיו בְּפָנָיו, וְלֹא יִסְתֹּר אֶת דְּבָרָיו, וְלֹא יֵשֵׁב לְפָנָיו עַד שֶׁיֹּאמַר לוֹ: 'שֵׁב', וְלֹא יַעֲמֹד מִלְּפָנָיו עַד שֶׁיֹּאמַר לוֹ: 'עֲמֹד', אוֹ עַד שֶׁיִּטֹּל רְשׁוּת לַעֲמֹד. וּכְשֶׁיִּפָּטֵר מֵרַבּוֹ – לֹא יַחֲזִיר לוֹ אֲחוֹרָיו, אֶלָּא נִרְתָּע לַאֲחוֹרָיו וּפָנָיו כְּנֶגֶד פָּנָיו.
ז. וְחַיָּב לַעֲמֹד מִפְּנֵי רַבּוֹ מִשֶּׁיִּרְאֶנּוּ מֵרָחוֹק מְלֹא עֵינָיו, עַד שֶׁיִּתְכַּסֶּה מִמֶּנּוּ וְלֹא יִרְאֶה קוֹמָתוֹ, וְאַחַר כָּךְ יֵשֵׁב. וְחַיָּב אָדָם לְהַקְבִּיל אֶת פְּנֵי רַבּוֹ בָּרֶגֶל.
ח. אֵין חוֹלְקִין כָּבוֹד לְתַלְמִיד בִּפְנֵי הָרַב, אֶלָּא אִם כֵּן הָיָה דֶּרֶךְ רַבּוֹ לַחֲלֹק לוֹ כָּבוֹד. וְכָל מְלָאכוֹת שֶׁהָעֶבֶד עוֹשֶׂה לְרַבּוֹ – תַּלְמִיד עוֹשֶׂה לְרַבּוֹ. וְאִם הָיָה בְּמָקוֹם שֶׁאֵין מַכִּירִין אוֹתוֹ וְלֹא הָיוּ לוֹ תְּפִלִּין, וְחָשׁ שֶׁמָּא יֹאמְרוּ: 'עֶבֶד הוּא' – אֵינוֹ נוֹעֵל לוֹ מִנְעָלוֹ וְלֹא חוֹלְצוֹ. וְכָל הַמּוֹנֵעַ תַּלְמִידוֹ מִלְּשַׁמְּשׁוֹ – מוֹנֵעַ מִמֶּנּוּ חֶסֶד, וּפוֹרֵק מִמֶּנּוּ יִרְאַת שָׁמַיִם. וְכָל תַּלְמִיד שֶׁמְּזַלְזֵל בְּדָבָר מִכָּל כְּבוֹד רַבּוֹ – גּוֹרֵם לַשְּׁכִינָה שֶׁתִּסְתַּלֵּק מִיִּשְׂרָאֵל.
ט. רָאָה אֶת רַבּוֹ עוֹבֵר עַל דִּבְרֵי תּוֹרָה – אוֹמֵר לוֹ: 'לִמַּדְתָּנוּ רַבֵּנוּ כָּךְ וְכָךְ?'. וְכָל זְמַן שֶׁמַּזְכִּיר שְׁמוּעָה בְּפָנָיו, אוֹמֵר לוֹ: 'כָּךְ לִמַּדְתָּנוּ רַבֵּנוּ'. וְלֹא יֹאמַר דָּבָר שֶׁלֹּא שָׁמַע מֵרַבּוֹ עַד שֶׁיַּזְכִּיר שֵׁם אוֹמְרוֹ. וּכְשֶׁיָּמוּת רַבּוֹ – קוֹרֵעַ כָּל בְּגָדָיו עַד שֶׁהוּא מְגַלֶּה אֶת לִבּוֹ, וְאֵינוֹ מְאַחֶה לְעוֹלָם.
בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בְּרַבּוֹ מֻבְהָק, שֶׁלָּמַד מִמֶּנּוּ רֹב חָכְמָתוֹ. אֲבָל אִם לֹא לָמַד מִמֶּנּוּ רֹב חָכְמָתוֹ – הֲרֵי זֶה תַּלְמִיד חָבֵר, וְאֵינוֹ חַיָּב בִּכְבוֹדוֹ בְּכָל הַדְּבָרִים הָאֵלּוּ, אֲבָל עוֹמֵד מִלְּפָנָיו, וְקוֹרֵעַ עָלָיו כְּשֵׁם שֶׁהוּא קוֹרֵעַ עַל כָּל הַמֵּתִים שֶׁהוּא מִתְאַבֵּל עֲלֵיהֶן.
אֲפִלּוּ לֹא לָמַד מִמֶּנּוּ אֶלָּא דָּבָר אֶחָד, בֵּין קָטֹן בֵּין גָּדוֹל – עוֹמֵד מִלְּפָנָיו וְקוֹרֵעַ עָלָיו.
י. וְכָל תַּלְמִיד חֲכָמִים שֶׁדֵּעוֹתָיו מְכֻוָּנוֹת, אֵינוֹ מְדַבֵּר בִּפְנֵי מִי שֶׁהוּא גָּדוֹל מִמֶּנּוּ בְּחָכְמָה, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא לָמַד מִמֶּנּוּ כְּלוּם.
יא. הָרַב הַמֻּבְהָק שֶׁרָצָה לִמְחֹל עַל כְּבוֹדוֹ בְּכָל הַדְּבָרִים הָאֵלּוּ אוֹ בְּאֶחָד מֵהֶן, לְכָל תַּלְמִידָיו אוֹ לְאֶחָד מֵהֶן – הָרְשׁוּת בְּיָדוֹ. וְאַף עַל פִּי שֶׁמָּחַל – חַיָּב הַתַּלְמִיד לְהַדְּרוֹ, וַאֲפִלּוּ בְּשָׁעָה שֶׁמָּחַל.
יב. כְּשֵׁם שֶׁהַתַּלְמִידִים חַיָּבִין בִּכְבוֹד הָרַב, כָּךְ הָרַב צָרִיךְ לְכַבֵּד אֶת תַּלְמִידָיו וּלְקָרְבָן. כָּךְ אָמְרוּ חֲכָמִים: יְהִי כְּבוֹד תַּלְמִידְךָ חָבִיב עָלֶיךָ כְּשֶׁל חֲבֵרְךָ. וְצָרִיךְ אָדָם לְהִזָּהֵר בְּתַלְמִידָיו וּלְאָהֳבָן, שֶׁהֵם הַבָּנִים הַמְהַנִּין בָּעוֹלָם הַזֶּה וְלָעוֹלָם הַבָּא.
יג. הַתַּלְמִידִים מוֹסִיפִין חָכְמַת הָרַב וּמַרְחִיבִין לִבּוֹ. אָמְרוּ חֲכָמִים: הַרְבֵּה חָכְמָה לָמַדְתִּי, מֵחֲבֵרַי יָתֵר מֵרַבּוֹתַי, וּמִתַּלְמִידַי יָתֵר מִכֻּלָּם. וּכְשֵׁם שֶׁעֵץ קָטָן מַדְלִיק אֶת הַגָּדוֹל, כָּךְ תַּלְמִיד קָטָן מְחַדֵּד אֶת הָרַב, עַד שֶׁיּוֹצִיא מִמֶּנּוּ בִּשְׁאֵלוֹתָיו חָכְמָה מְפֹאָרָה.
