פרק ה', הלכות תשובה, ספר המדע
ט״ז בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ט', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
ט״ו בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ח', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
י״ד בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ז', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
י״ג בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ו', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
י״ב בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ה', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
י״א בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ד', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
י׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ג', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
ט׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ב', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
ח׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק א', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
י״ז בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק י', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
ז׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ח', הלכות בית הבחירה, ספר עבודה
ו׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ז', הלכות בית הבחירה, ספר עבודה
ה׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ו', הלכות בית הבחירה, ספר עבודה
ד׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ה', הלכות בית הבחירה, ספר עבודה
ג׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ד', הלכות בית הבחירה, ספר עבודה
ב׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ג', הלכות בית הבחירה, ספר עבודה
א׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ב', הלכות בית הבחירה, ספר עבודה
ל׳ בסיון ה׳תשפ״ד
פרק א', הלכות בית הבחירה, ספר עבודה
כ״ה בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ח', הלכות ביאת מקדש, ספר עבודה
כ״ד בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ז', הלכות ביאת מקדש, ספר עבודה
כ״ג בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ו', הלכות ביאת מקדש, ספר עבודה
כ״ב בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ה', הלכות ביאת מקדש, ספר עבודה
כ״א בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ד', הלכות ביאת מקדש, ספר עבודה
כ׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ג', הלכות ביאת מקדש, ספר עבודה
י״ט בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ב', הלכות ביאת מקדש, ספר עבודה
י״ח בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק א', הלכות ביאת מקדש, ספר עבודה
י״א באלול ה׳תשפ״ד
פרק ח', הלכות פסולי המוקדשין, ספר עבודה
י׳ באלול ה׳תשפ״ד
פרק ז', הלכות פסולי המוקדשין, ספר עבודה
ט׳ באלול ה׳תשפ״ד
פרק ו', הלכות פסולי המוקדשין, ספר עבודה
ח׳ באלול ה׳תשפ״ד
פרק ה', הלכות פסולי המוקדשין, ספר עבודה

הפרק המלא 

ביאורו של הרב עדין שטיינזלץ

א. רְשׁוּת כָּל אָדָם נְתוּנָה לוֹ: אִם רָצָה לְהַטּוֹת עַצְמוֹ לְדֶרֶךְ טוֹבָה וְלִהְיוֹת צַדִּיק – הָרְשׁוּת בְּיָדוֹ, וְאִם רָצָה לְהַטּוֹת עַצְמוֹ לְדֶרֶךְ רָעָה וְלִהְיוֹת רָשָׁע – הָרְשׁוּת בְּיָדוֹ. הוּא שֶׁכָּתוּב בַּתּוֹרָה: "הֵן הָאָדָם הָיָה כְּאַחַד מִמֶּנּוּ לָדַעַת טוֹב וָרָע" (בראשית ג,כב), כְּלוֹמַר: הֵן מִין זֶה שֶׁל אָדָם הָיָה אֶחָד בָּעוֹלָם, וְאֵין לוֹ מִין שֵׁנִי דּוֹמֶה לוֹ בְּזֶה הָעִנְיָן, שֶׁיְּהֵא הוּא מֵעַצְמוֹ בְּדַעְתּוֹ וּבְמַחֲשַׁבְתּוֹ יוֹדֵעַ הַטּוֹב וְהָרַע וְעוֹשֶׂה כָּל מַה שֶּׁהוּא חָפֵץ, וְאֵין לוֹ מִי שֶׁיְּעַכֵּב עַל יָדוֹ מִלַּעֲשׂוֹת הַטּוֹב אוֹ הָרַע. וְכֵיוָן שֶׁכֵּן הוּא – "פֶּן יִשְׁלַח יָדוֹ" וגו' (שם).
א. רְשׁוּת כָּל אָדָם נְתוּנָה לוֹ. לכל אדם אפשרות לבחירה. לְהַטּוֹת עַצְמוֹ. לכוון את דרכו. הָרְשׁוּת בְּיָדוֹ. ניתנת לו האפשרות לעשות זאת. הוּא שֶׁכָּתוּב בַּתּוֹרָה. בסיפור בראשית, לאחר שאכלו אדם וחוה מעץ הדעת. הָיָה אֶחָד בָּעוֹלָם. מין ייחודי בעולם ('היה כאחד'). הוּא מֵעַצְמוֹ בְּדַעְתּוֹ וּבְמַחֲשַׁבְתּוֹ יוֹדֵעַ הַטּוֹב וְהָרַע. שמעצמו יכול להחליט אם לעשות טוב או רע ('ממנו לדעת טוב ורע'). שֶׁיְּעַכֵּב עַל יָדוֹ. שימנע ממנו. פֶּן יִשְׁלַח יָדוֹ. האדם גורש מגן העדן, מחשש שמא יבחר לשלוח ידו אל עץ החיים, ואז "ואכל וחי לעולם".
ב. אַל יַעֲבֹר בְּמַחֲשַׁבְתְּךָ דָּבָר זֶה שֶׁאוֹמְרִין טִפְּשֵׁי הָאֻמּוֹת וְרֹב גָּלְמֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא גּוֹזֵר עַל הָאָדָם מִתְּחִלַּת בְּרִיָּתוֹ לִהְיוֹת צַדִּיק אוֹ רָשָׁע. אֵין הַדָּבָר כֵּן, אֶלָּא כָּל אָדָם וְאָדָם רָאוּי לִהְיוֹת צַדִּיק כְּמֹשֶׁה רַבֵּנוּ אוֹ רָשָׁע כְּיָרָבְעָם, אוֹ חָכָם אוֹ סָכָל, אוֹ רַחֲמָן אוֹ אַכְזָרִי, אוֹ כִּילַי אוֹ שׁוֹעַ, וְכֵן שְׁאָר כָּל הַדֵּעוֹת.
וְאֵין לוֹ מִי שֶׁיִּכְפֵּהוּ וְלֹא גּוֹזֵר עָלָיו וְלֹא מִי שֶׁמּוֹשְׁכוֹ לְאֶחָד מִשְּׁנֵי הַדְּרָכִים, אֶלָּא הוּא מֵעַצְמוֹ וּמִדַּעְתּוֹ נוֹטֶה לְאֵי זוֹ דֶּרֶךְ שֶׁיִּרְצֶה. הוּא שֶׁיִּרְמְיָהוּ אוֹמֵר: "מִפִּי עֶלְיוֹן לֹא תֵצֵא הָרָעוֹת וְהַטּוֹב" (איכה ג,לח), כְּלוֹמַר: אֵין הַבּוֹרֵא גּוֹזֵר עַל הָאָדָם לֹא לִהְיוֹת טוֹב וְלֹא לִהְיוֹת רַע.
וְכֵיוָן שֶׁכֵּן הוּא, נִמְצָא זֶה הַחוֹטֵא הוּא הִפְסִיד עַצְמוֹ, וּלְפִיכָךְ רָאוּי לוֹ לִבְכּוֹת וּלְקוֹנֵן עַל מַה שֶּׁעָשָׂה לְנַפְשׁוֹ וּגְמָלָהּ רָעָה. הוּא שֶׁכָּתוּב אַחֲרָיו: "מַה יִּתְאוֹנֵן אָדָם חָי גֶּבֶר עַל חֲטָאָו" (איכה ג,לט). וְחָזַר וְאָמַר: הוֹאִיל וּרְשׁוּתֵנוּ בְּיָדֵנוּ וּמִדַּעְתֵּנוּ עָשִׂינוּ כָּל הָרָעוֹת – רָאוּי לָנוּ לַחֲזוֹר בִּתְשׁוּבָה וְלַעֲזֹב רִשְׁעֵנוּ, שֶׁהָרְשׁוּת עַתָּה בְּיָדֵנוּ. הוּא שֶׁכָּתוּב אַחֲרָיו: "נַחְפְּשָׂה דְרָכֵינוּ וְנַחְקֹרָה וְנָשׁוּבָה עַד יי" (שם ג,מ).
ב. כִּילַי אוֹ שׁוֹעַ. קמצן או נדיב.
הוּא הִפְסִיד עַצְמוֹ. בכך שבחר בחטא.
מַה יִּתְאוֹנֵן אָדָם חָי גֶּבֶר עַל חֲטָאָו. שעל החטאים ראוי להצטער ולהתאונן, שהרי הן באשמתו הבלעדית של החוטא. וְחָזַר וְאָמַר. בפסוק שלאחריו. נַחְפְּשָׂה דְרָכֵינוּ וְנַחְקֹרָה וְנָשׁוּבָה עַד יי. אחרי ההבנה כי דרכנו היא באחריותנו, אפשר להחליט לחזור בתשובה.
ג. וְעִקָּר זֶה – עִקָּר גָּדוֹל הוּא, וְהוּא עַמּוּד הַתּוֹרָה וְהַמִּצְוָה, שֶׁנֶּאֱמַר: "רְאֵה נָתַתִּי לְפָנֶיךָ הַיּוֹם אֶת הַחַיִּים וְאֶת הַטּוֹב וְאֶת הַמָּוֶת וְאֶת הָרָע" (דברים ל,טו), וְכָתוּב: "רְאֵה אָנֹכִי נֹתֵן לִפְנֵיכֶם הַיּוֹם בְּרָכָה וּקְלָלָה" (שם יא,כו), כְּלוֹמַר שֶׁהָרְשׁוּת בְּיֶדְכֶם, וְכָל שֶׁיַּחְפֹּץ הָאָדָם לַעֲשׂוֹת מִמַּעֲשֵׂה בְּנֵי הָאָדָם עוֹשֶׂה, בֵּין טוֹבִים בֵּין רָעִים. וּמִפְּנֵי זֶה הָעִנְיָן נֶאֱמַר: "מִי יִתֵּן וְהָיָה לְבָבָם זֶה לָהֶם" (שם ה,כה), כְּלוֹמַר שֶׁאֵין הַבּוֹרֵא כּוֹפֶה בְּנֵי הָאָדָם וְלֹא גּוֹזֵר עֲלֵיהֶן לַעֲשׂוֹת טוֹבָה אוֹ רָעָה, אֶלָּא לִבָּם מָסוּר לָהֶם.
ג. עַמּוּד הַתּוֹרָה וְהַמִּצְוָה. עליו מתבססות התורה והמצוות. כְּלוֹמַר שֶׁהָרְשׁוּת בְּיֶדְכֶם. שניתן לבחור בין החיים, הטוב והברכה, ובין המוות, הרע והקללה. נֶאֱמַר מִי יִתֵּן וְהָיָה לְבָבָם זֶה לָהֶם. ה' עצמו מייחל שלבבם של ישראל ימשיך ליראה אותו כל הימים, כי אין הדבר תלוי בגזרתו אלא במעשיהם.
ד. אִלּוּ הָיָה הָאֵל גּוֹזֵר עַל הָאָדָם לִהְיוֹת צַדִּיק אוֹ רָשָׁע, אוֹ אִלּוּ הָיָה שָׁם דָּבָר שֶׁמּוֹשֵׁךְ אֶת הָאָדָם בְּעִקַּר תּוֹלַדְתּוֹ לְדֶרֶךְ מִן הַדְּרָכִים אוֹ לְמַדָּע מִן הַמַּדָּעוֹת אוֹ לְדֵעָה מִן הַדֵּעוֹת אוֹ לְמַעֲשֶׂה מִן הַמַּעֲשִׂים, כְּמוֹ שֶׁבּוֹדִין מִלִּבָּם הַטִּפְּשִׁים הוֹבְרֵי שָׁמַיִם – הֵיאַךְ הָיָה מְצַוֶּה לָנוּ עַל יְדֵי הַנְּבִיאִים: 'עֲשֵׂה כָּךְ' וְ'אַל תַּעֲשֶׂה כָּךְ', 'הֵיטִיבוּ דַּרְכֵיכֶם' וְ'אַל תֵּלְכוּ אַחֲרֵי רִשְׁעֲכֶם', וְהוּא מִתְּחִלַּת בְּרִיָּתוֹ כְּבָר נִגְזַר עָלָיו אוֹ תּוֹלַדְתּוֹ תִּמְשֹׁךְ אוֹתוֹ לְדָבָר שֶׁאִי אֶפְשָׁר לָזוּז מִמֶּנּוּ, וּמַה מָּקוֹם הָיָה לְכָל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ? וּבְאֵי זֶה דִּין וְאֵי זֶה מִשְׁפָּט נִפְרָע מִן הָרָשָׁע אוֹ מְשַׁלֵּם שָׂכָר לַצַּדִּיק, "הֲשֹׁפֵט כָּל הָאָרֶץ לֹא יַעֲשֶׂה מִשְׁפָּט" (בראשית יח,כה)?
וְאַל תִּתְמַהּ וְתֹאמַר: הֵיאַךְ יִהְיֶה הָאָדָם עוֹשֶׂה כָּל מַה שֶּׁיַּחְפֹּץ וְיִהְיוּ מַעֲשָׂיו מְסוּרִין לוֹ, וְכִי יֵעָשֶׂה בָּעוֹלָם דָּבָר שֶׁלֹּא בִּרְשׁוּת קוֹנוֹ וּבְלֹא חֶפְצוֹ, וְהַכָּתוּב אוֹמֵר: "כֹּל אֲשֶׁר חָפֵץ יי עָשָׂה בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ" (תהלים קלה,ו)? דַּע שֶׁהַכֹּל בְּחֶפְצוֹ יֵעָשֶׂה, וְאַף עַל פִּי שֶׁמַּעֲשֵׂינוּ מְסוּרִים לָנוּ.
כֵּיצַד? כְּשֵׁם שֶׁחָפֵץ הַיּוֹצֵר לִהְיוֹת הָאֵשׁ וְהָרוּחַ עוֹלִים לְמַעְלָה, וְהַמַּיִם וְהָאָרֶץ יוֹרְדִים לְמַטָּה, וְהַגַּלְגַּל סוֹבֵב בְּעִגּוּל, וְכֵן שְׁאָר בְּרִיּוֹת הָעוֹלָם לִהְיוֹת כְּמִנְהָגָן שֶׁחָפֵץ בּוֹ – כָּכָה חָפֵץ לִהְיוֹת הָאָדָם רְשׁוּתוֹ בְּיָדוֹ וְכָל מַעֲשָׂיו מְסוּרִין לוֹ, וְלֹא יִהְיֶה לוֹ לֹא כּוֹפֶה וְלֹא מוֹשֵׁךְ, אֶלָּא הוּא מֵעַצְמוֹ וּבְדַעְתּוֹ שֶׁנָּתַן לוֹ הָאֵל עוֹשֶׂה כָּל שֶׁהָאָדָם יָכוֹל לַעֲשׂוֹת.
לְפִיכָךְ דָּנִין אוֹתוֹ לְפִי מַעֲשָׂיו: אִם עָשָׂה טוֹבָה – מֵטִיבִין לוֹ, וְאִם עָשָׂה רָעָה – מְרֵעִין לוֹ. הוּא שֶׁהַנָּבִיא אוֹמֵר: "מִיֶּדְכֶם הָיְתָה זֹּאת לָכֶם" (מלאכי א,ט, ושם בלי 'לכם'), "גַּם הֵמָּה בָּחֲרוּ בְּדַרְכֵיהֶם" (ישעיהו סו,ג). וּבְעִנְיָן זֶה אָמַר שְׁלֹמֹה: "שְׂמַח בָּחוּר בְּיַלְדוּתֶיךָ וגו' וְדָע כִּי עַל כָּל אֵלֶּה יְבִיאֲךָ הָאֱלֹהִים בַּמִּשְׁפָּט" (קהלת יא,ט), כְּלוֹמַר: דַּע שֶׁיֵּשׁ בְּיָדְךָ כֹּחַ לַעֲשׂוֹת, וְעָתִיד אַתָּה לִתֵּן אֶת הַדִּין.

ד. בְּעִקַּר תּוֹלַדְתּוֹ. מטבע יצירתו. הַטִּפְּשִׁים הוֹבְרֵי שָׁמַיִם. החוזים בכוכבים ומאמינים בכוחם של מזלות ובהשפעתם על תכונות בני אדם. הֵיאַךְ הָיָה מְצַוֶּה וכו'. שאילו הדבר לא היה נתון לבחירה, לא היה טעם במצוות התורה. הֲשֹׁפֵט כָּל הָאָרֶץ לֹא יַעֲשֶׂה מִשְׁפָּט. ואילו לא הייתה מוטלת על בני האדם האחריות על מעשיהם, כיצד ייתכן לערוך משפט ולהעניש או לתת שכר על קיום המצוות או ביטולן.

כָּל אֲשֶׁר חָפֵץ יי עָשָׂה בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ. ואם כן, הרי כל הנעשה הוא ברצון ה'. שֶׁהַכֹּל בְּחֶפְצוֹ יֵעָשֶׂה וכו'. הכל נעשה ברצונו, שכך רצה שתהיה הבחירה בידנו, וכפי שיבואר בהמשך.
וְהַגַּלְגַּל סוֹבֵב בְּעִגּוּל. מערכת הגלגלים שסביב כדור הארץ (ראה הלכות יסודי התורה פרק ג).
מִיֶּדְכֶם הָיְתָה זֹּאת לָכֶם. העונשים שקיבלתם באו לכם מיד עצמכם.

ה. שֶׁמָּא תֹּאמַר: וַהֲלֹא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יוֹדֵעַ כָּל מַה שֶּׁיִּהְיֶה קֹדֶם שֶׁיִּהְיֶה, יָדַע שֶׁזֶּה צַדִּיק אוֹ רָשָׁע אוֹ לֹא יָדַע? אִם יָדַע שֶׁהוּא יִהְיֶה צַדִּיק – אִי אֶפְשָׁר שֶׁלֹּא יִהְיֶה צַדִּיק; וְאִם תֹּאמַר שֶׁיָּדַע שֶׁיִּהְיֶה צַדִּיק וְאֶפְשָׁר שֶׁיִּהְיֶה רָשָׁע – הֲרֵי לֹא יָדַע הַדָּבָר עַל בֻּרְיוֹ.
דְּעָה שֶׁתְּשׁוּבַת שְׁאֵלָה זוֹ "אֲרֻכָּה מֵאֶרֶץ מִדָּהּ וּרְחָבָה מִנִּי יָם" (איוב יא,ט), וְכַמָּה עִקָּרִים גְּדוֹלִים וַהֲרָרִים רָמִים תְּלוּיִים בָּהּ. אֲבָל צָרִיךְ אַתָּה לֵידַע וּלְהָבִין בְּדָבָר זֶה שֶׁאֲנִי אוֹמֵר.
כְּבָר בֵּאַרְנוּ בְּפֶרֶק שֵׁנִי מֵהִלְכוֹת יְסוֹדֵי הַתּוֹרָה שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֵינוֹ יוֹדֵעַ בְּדֵעָה שֶׁהִיא חוּץ מִמֶּנּוּ, כִּבְנֵי אָדָם שֶׁהֵן וְדַעְתָּם שְׁנַיִם, אֶלָּא הוּא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ וְדַעְתּוֹ – אֶחָד.
וְאֵין דַּעְתּוֹ שֶׁל אָדָם יְכוֹלָה לְהַשִּׂיג דָּבָר זֶה עַל בֻּרְיוֹ. וּכְשֵׁם שֶׁאֵין כֹּחַ בָּאָדָם לְהַשִּׂיג וְלִמְצֹא אֲמִתַּת הַבּוֹרֵא, שֶׁנֶּאֱמַר: "כִּי לֹא יִרְאַנִי הָאָדָם וָחָי" (שמות לג,כ), כָּךְ אֵין כֹּחַ בָּאָדָם לְהַשִּׂיג וְלִמְצֹא דַּעְתּוֹ שֶׁל בּוֹרֵא. הוּא שֶׁהַנָּבִיא אוֹמֵר: "כִּי לֹא מַחְשְׁבוֹתַי מַחְשְׁבוֹתֵיכֶם וְלֹא דַרְכֵיכֶם דְּרָכָי נְאֻם יי" (ישעיהו נה,ח). וְכֵיוָן שֶׁכֵּן הוּא, אֵין בָּנוּ כֹּחַ לֵידַע הֵיאַךְ יֵדַע הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כָּל הַבְּרוּאִים וּמַעֲשֵׂיהֶם.
אֲבָל נוֹדָע בְּלֹא סָפֵק שֶׁמַּעֲשֵׂה הָאָדָם בְּיַד הָאָדָם, וְאֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מוֹשְׁכוֹ וְלֹא גּוֹזֵר עָלָיו לֹא לַעֲשׂוֹת כָּךְ וְלֹא שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת כָּךְ. וְלֹא מִפְּנֵי קַבָּלַת הַדָּת בִּלְבַד נוֹדָע דָּבָר זֶה, אֶלָּא בִּרְאָיוֹת בְּרוּרוֹת מִדִּבְרֵי הַחָכְמָה. וּמִפְּנֵי זֶה נֶאֱמַר בַּנְּבוּאָה שֶׁדָּנִין אֶת הָאָדָם עַל כָּל מַעֲשָׂיו כְּפִי מַעֲשָׂיו, אִם טוֹב אִם רַע. וְזֶה הוּא הָעִקָּר שֶׁכָּל דִּבְרֵי הַנְּבוּאָה תְּלוּיִים בּוֹ.
ה. וַהֲלֹא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יוֹדֵעַ כָּל מַה שֶּׁיִּהְיֶה קֹדֶם שֶׁיִּהְיֶה. ואם כן, כיצד תיתכן בחירה?
אֲרֻכָּה מֵאֶרֶץ מִדָּה וּרְחָבָה מִנִּי יָם וכו'. הסבר העניין הינו ארוך ומורכב.
כְּבָר בֵּאַרְנוּ בְּפֶרֶק שֵׁנִי מֵהִלְכוֹת יְסוֹדֵי הַתּוֹרָה. הלכות ט-י. אֵינוֹ יוֹדֵעַ בְּדֵעָה שֶׁהִיא חוּץ מִמֶּנּוּ. כלפי דברים שהם מצויים מחוץ אליו, כדעת בני אדם.
לְהַשִּׂיג דָּבָר זֶה עַל בֻּרְיוֹ. להבין דבר זה לגמרי, שהרי אין דרך לדמות אותו לדבר מוכר. אֲמִתַּת הַבּוֹרֵא. מציאותו של הבורא. כִּי לֹא יִרְאַנִי הָאָדָם וָחָי. הראייה של דבר מביאה לידיעה ברורה על קיומו. כִּי לֹא מַחְשְׁבוֹתַי מַחְשְׁבוֹתֵיכֶם. מחשבותיו של הבורא אינן פועלות באותו אופן של הברואים (ראה הלכות יסודי התורה א,י).
שֶׁמַּעֲשֵׂה הָאָדָם בְּיַד הָאָדָם. כאמור לעיל. קַבָּלַת הַדָּת. מסורת חכמים. אֶלָּא בִּרְאָיוֹת בְּרוּרוֹת מִדִּבְרֵי הַחָכְמָה. שהדבר מסתבר על פי השכל, כאמור לעיל ה"ד.
ה. וכיון שכן הוא אין בנו כח לידע היאך ידע הקדוש ברוך הוא התחתונים ומעשה ידם. אמר אברהם: לא נהג זה המחבר מנהג החכמים, שאין אדם מתחיל בדבר ולא ידע להשלימו, והוא החל בשאלות ובקושיות והניח הדבר בקושיא. וטוב היה לו להניח הדבר בתמימות התמימים ולא יעורר לבם ויניח דעתם בספק ואולי שעה אחת יבא הרהור בלבם על זה. אמר אברהם: אף על פי שאין תשובה ניצחת על זה, טוב הוא לי לסמוך קצת תשובה. ואומַר, אם היו צדקת האדם ורשעתו תלויים בגזירת הבורא יתברך היינו אומרים שידיעתו היא גזירתו והיתה לנו השאלה קשה מאד, ועכשיו שהבורא הסיר זאת הממשלה מידו ומסרה ביד האדם עצמו אין ידיעתו גזירה, אבל היא כידיעת האצטגנינים שיודעים מכח אחר מה יהיו דרכיו של זה. והדבר ידוע שכל מקרה האדם קטן או גדול מסרו הבורא בכח המזלות אלא שנתן בו השכל להיותו מחזקו לצאת מתחת המזל, והוא הכח הנתון באדם להיותו טוב או רע. והבורא יודע כח המזל ורגעיו אם יש כח בשכל להוציאו לזה מידו אם לא וזו הידיעה אינה גזירה. וכל זה איננו שוה.

תקציר הפרק 

פרק ה בהלכות תשובה

הבחירה החופשית

דרך אגב מכניס הרמב"ם בפרק זה את יסוד הבחירה החופשית העומד בבסיס התשובה והתורה כולה. האדם עצמו הוא המחליט כיצד לפעול ולחיות ואין אף אחד שמכריח אותו לעשות חטא או מצווה, אלא האדם אחראי למעשיו. אחרת אין משמעות לכל התורה והמצוות ודברי הנביאים ואין משמעות לכל השכר והעונש. אין בכך פגיעה ביכולת הקב"ה כיוון שהוא רצה שתהיה לאדם בחירה.
לכאורה יש בכך סתירה לכך שהקב"ה יודע הכל, אלא שיש לחלק בין הידיעה שלנו, התלויה בזמן וממילא סותרת את הבחירה לבין ידיעת הקב"ה שאינה תלויה בזמן ואינה סותרת את הבחירה.

🗯🗯
נקודה להרחבה: שאלת ה"ידיעה והבחירה" העסיקה ומעסיקה רבות את ההוגים בכל הדורות. תשובתו של הרמב"ם גם היא קשה להבנה וכפי שתקף אותו הראב"ד שמכיוון שבכל מקרה מדובר בדברים שאינם בהשגתנו אין טעם לחפש הסברים.
🔹 הרב יצחק שילת מסביר את דברי הרמב"ם שכל הסתירה בין הידיעה והבחירה היא רק משום מישור הזמן- אנחנו יודעים רק את מה שקרה ואם אנו יודעים אותו הרי שבהכרח קרה כך, אך אצל הקב"ה שלא קיים במישור הזמן אין סתירה בין הדברים.
🔹 הרב אורי שרקי מסביר שזה כמו סטטיסטיקה: בידוע שעל כל 100 איש יהיו כמה מנהיגים, כמה תמימים, כמה רעים וכו'. או לדוגמא סטטיסטית לאחר שנות עבדות של רודן בעמו תהיה מהפכה.
לא יודעים מי יעשה את המהפכה, לא יודעים מי יהיה תמים ומי יהיה טוב/רע. הבחירה תלויה באדם בתוך מסגרת הסטטיסטיקה (=על בסיס הפרק שנלמד מחר)

שיעור וידאו עם הרב חיים סבתו 

Play Video

שיעור שמע עם הרב חיים סבתו 

מושג מן הפרק 

Play Video

עוד על ספר המדע ברמב"ם 

שאלות חזרה על הפרק 

1. מהו הדבר שאומרים טפשי האומות ורוב גולמי ישראל?

א. כל אדם יכול להיות צדיק כמשה רבינו או רשע כירבעם.
ב. הקב"ה גוזר על האדם אם יהיה צדיק או רשע.
ג. אין מי שיעכב את האדם מלעשות טוב או רע.
ד. החוטא הוא המפסיד את עצמו.

[פרק ה', הלכה ב']

2. מהו עמוד התורה והמצוה?

א. אין הבורא כופה את בני האדם לעשות טובה או רעה, אלא לבם מסור להם.
ב. אין לך דבר העומד בפני התשובה.
ג. אין הקב"ה מקפח שכר כל בריה ובריה.
ד. אין דבר נסתר מעיני ה', והכל בא בחשבון לפניו.

[פרק ה', הלכה ג']

3. מהו פירוש הפסוק: "ודע כי על כל אלה יביאך האלקים במשפט"?

א. דע שגם על דברים שאתה דש בעקבך אתה עתיד ליתן את הדין.
ב. דע שבין על מצוות שבין אדם למקום ובין על מצוות שבין אדם לחבירו אתה עתיד ליתן את הדין.
ג. דע שגם על דברים שבלב אתה עתיד ליתן את הדין.
ד. דע שיש בכוחך לעשות, ועתיד אתה ליתן את הדין.

[פרק ה', הלכה ד']

4. מי יכול להבין כיצד הבחירה החופשית אינה סותרת את ידיעת ה'?

א. אף אחד מבני האדם.
ב. משה רבינו.
ג. הנביאים.
ד. גדולי החכמים.

[פרק ה', הלכה ה']

תשובות
1-ב 2-א 3-ד 4-א

010 - IdeaCreated with Sketch.לב הלימוד - הרחבה על הפרק 

פרשת שבוע מהרמב"ם 

נייר עמדה - אקטואליה 

סט "משנה תורה" מהודר בכריכה מפוארת בפירוש הרב שטיינזלץ + שליח עד הבית

ב-299 ש"ח בלבד!

אתם ביקשתם – אנחנו ממשיכים!

עד תום המבצע או גמר המלאי.

* בתום המבצע המחיר יעמוד על 499 ש"ח

הלימוד להצלחת כוחות הביטחון ולעילוי נשמת הנופלים הי"ד

דילוג לתוכן