פרק ו', הלכות גניבה, ספר נזיקין
ט״ז בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ט', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
ט״ו בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ח', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
י״ד בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ז', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
י״ג בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ו', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
י״ב בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ה', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
י״א בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ד', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
י׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ג', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
ט׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ב', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
ח׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק א', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
י״ז בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק י', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
ז׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ח', הלכות בית הבחירה, ספר עבודה
ו׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ז', הלכות בית הבחירה, ספר עבודה
ה׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ו', הלכות בית הבחירה, ספר עבודה
ד׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ה', הלכות בית הבחירה, ספר עבודה
ג׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ד', הלכות בית הבחירה, ספר עבודה
ב׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ג', הלכות בית הבחירה, ספר עבודה
א׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ב', הלכות בית הבחירה, ספר עבודה
ל׳ בסיון ה׳תשפ״ד
פרק א', הלכות בית הבחירה, ספר עבודה
כ״ה בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ח', הלכות ביאת מקדש, ספר עבודה
כ״ד בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ז', הלכות ביאת מקדש, ספר עבודה
כ״ג בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ו', הלכות ביאת מקדש, ספר עבודה
כ״ב בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ה', הלכות ביאת מקדש, ספר עבודה
כ״א בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ד', הלכות ביאת מקדש, ספר עבודה
כ׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ג', הלכות ביאת מקדש, ספר עבודה
י״ט בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ב', הלכות ביאת מקדש, ספר עבודה
י״ח בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק א', הלכות ביאת מקדש, ספר עבודה
י״א באלול ה׳תשפ״ד
פרק ח', הלכות פסולי המוקדשין, ספר עבודה
י׳ באלול ה׳תשפ״ד
פרק ז', הלכות פסולי המוקדשין, ספר עבודה
ט׳ באלול ה׳תשפ״ד
פרק ו', הלכות פסולי המוקדשין, ספר עבודה
ח׳ באלול ה׳תשפ״ד
פרק ה', הלכות פסולי המוקדשין, ספר עבודה

הפרק המלא 

ביאורו של הרב עדין שטיינזלץ

א. כָּל דָּבָר שֶׁחֶזְקָתוֹ שֶׁהוּא גָּנוּב – אָסוּר לִקַּח אוֹתוֹ. וְכֵן אִם רֹב אוֹתוֹ הַדָּבָר שֶׁהוּא גָּנוּב – אֵין לוֹקְחִין אוֹתוֹ. לְפִיכָךְ אֵין לוֹקְחִין מִן הָרוֹעִין צֶמֶר אוֹ חָלָב אוֹ גְּדָיִים, אֲבָל לוֹקְחִין מֵהֶן חָלָב וּגְבִינָּה בַּמִּדְבָּר, אֲבָל לֹא בַּיִּשּׁוּב.
וּמֻתָּר לִקַּח מִן הָרוֹעִים אַרְבַּע צֹאן אוֹ אַרְבַּע גִּזּוֹת שֶׁל צֶמֶר מֵעֵדֶר קָטָן, אוֹ חָמֵשׁ מֵעֵדֶר גָּדוֹל, שֶׁאֵין חֶזְקָתוֹ שֶׁהוּא גּוֹנֵב דָּבָר רַב.
א. לִקַּח. לקנות. רֹב אוֹתוֹ הַדָּבָר שֶׁהוּא גָּנוּב. רוב הסחורה מסוג זה היא גנובה. הָרוֹעִין. שמחזיקים בהמות של אחרים ברשותם. לוֹקְחִין מֵהֶן חָלָב וּגְבִינָּה בַּמִּדְבָּר אֲבָל לֹא בַּיִּשּׁוּב. החלב והגבינה שבמדבר אין דרך הבעלים לצאת ולהביאם משם, ומרשה לרועה למכרם. אבל החלב והגבינה שבעיר מובאים בדרך כלל לבעלים.
גִּזּוֹת. חבילות של צמר גזוז. שֶׁאֵין חֶזְקָתוֹ שֶׁהוּא גּוֹנֵב דָּבָר רַב. מכיוון שמוכר כמויות גדולות ביחס לעדר, אינו מוחזק כגנב היות שחסרונם יורגש.
ב. כְּלָלוֹ שֶׁל דָּבָר, כָּל שֶׁהָרוֹעֶה מוֹכְרוֹ: אִם הָיָה בַּעַל הַבַּיִת מַרְגִּישׁ בּוֹ – מֻתָּר לִקַּח אוֹתוֹ מִן הָרוֹעֶה; וְאִם אֵין בַּעַל הַבַּיִת מַרְגִּישׁ בּוֹ – אָסוּר לִקַּח אוֹתוֹ.
ג. אֵין לוֹקְחִין מִשּׁוֹמְרֵי פֵּרוֹת עֵצִים אוֹ פֵּרוֹת, אֶלָּא בִּזְמַן שֶׁהֵן יוֹשְׁבִין וּמוֹכְרִין וְהַסַּלִּים לִפְנֵיהֶם וְהַפֶּלֶס לִפְנֵיהֶם, שֶׁהֲרֵי הַדָּבָר גָּלוּי וְיֵשׁ לוֹ קוֹל, וְאֵין זֶה גְּנֵבָה. וְלוֹקְחִין מִפֶּתַח הַגִּנָּה, אֲבָל לֹא מֵאֲחוֹרֵי הַגִּנָּה. וְכֻלָּם שֶׁאָמְרוּ: 'הַטְמֵן' – אָסוּר לִקַּח מֵהֶן. וּמֻתָּר לִקַּח מִן הָאָרִיס, שֶׁהֲרֵי יֵשׁ לוֹ חֵלֶק בַּפֵּרוֹת וּבָעֵצִים.
ג. עֵצִים. שייתכן שנלקחו מהגינה. וְהַפֶּלֶס. כלי לשקילה. קוֹל. פרסום. וְלוֹקְחִין מִפֶּתַח הַגִּנָּה. תנאי נוסף לקנייה מהם הוא שהמכירה נעשית בפתח הגינה (שו"ע חו"מ שנח,ב). וְכֻלָּם שֶׁאָמְרוּ הַטְמֵן. אם אחד ממוכרים אלו אמר לו להסתיר את מה שהוא קונה אסור לקנות ממנו. הָאָרִיס. אדם שמעבד את השדה במקום הבעלים תמורת אחוז מסוים ממה שגדל בה.
ד. אֵין לוֹקְחִין מִן הַנָּשִׁים וּמִן הָעֲבָדִים וּמִן הַקְּטַנִּים אֶלָּא דְּבָרִים שֶׁחֶזְקָתָן שֶׁהֵן שֶׁלָּהֶם מִדַּעַת הַבְּעָלִים, כְּגוֹן נָשִׁים שֶׁמָּכְרוּ כְּלֵי פִּשְׁתָּן בַּגָּלִיל אוֹ עֲגָלִים בַּשָּׁרוֹן. וְכֻלָּם שֶׁאָמְרוּ: 'הַטְמֵן' – אָסוּר לִקַּח מֵהֶן, מִפְּנֵי שֶׁהֵן בְּחֶזְקַת גְּנֵבָה. וְלוֹקְחִין בֵּיצִים וְתַרְנְגוֹלִין בְּכָל מָקוֹם מִכָּל אָדָם; וְאִם אָמַר: 'הַטְמֵן' – אָסוּר.
ד. הַנָּשִׁים. הנשואות. הַקְּטַנִּים. שסמוכים על שולחן אביהם. דְּבָרִים שֶׁחֶזְקָתָן שֶׁהֵן שֶׁלָּהֶם מִדַּעַת הַבְּעָלִים. דברים שמן הסתם הבעלים הסכימו שיהיו שלהם. כְּגוֹן נָשִׁים שֶׁמָּכְרוּ כְּלֵי פִּשְׁתָּן בַּגָּלִיל אוֹ עֲגָלִים בַּשָּׁרוֹן. שבאותם מקומות דברים אלו מצויים ונמכרים בזול ולכן הבעלים אינם מקפידים עליהם.
ה. לוֹקְחִין מִן הַבַּדָּדִין זֵיתִים בַּמִּדָּה וְשֶׁמֶן בַּמִּדָּה, אֲבָל לֹא זֵיתִים מוּעָטִין וְלֹא שֶׁמֶן מוּעָט, שֶׁחֶזְקָתָן גְּנֵבָה הֵם. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּהֶם.
ה. הַבַּדָּדִין. בעלי בית בד שמפיקים שמן עבור אנשים אחרים. בַּמִּדָּה. אם מוכרים אותם בכמות מדודה.
ו. מוֹכִין שֶׁהַכּוֹבֵס מוֹצִיא – הֲרֵי אֵלּוּ שֶׁלּוֹ; וְשֶׁהַסּוֹרֵק מוֹצִיא – הֲרֵי אֵלּוּ שֶׁל בַּעַל הַבַּיִת. הַכּוֹבֵס נוֹטֵל שְׁלֹשָׁה חוּטִין וְהֵם שֶׁלּוֹ; יָתֵר מִכָּאן – שֶׁל בַּעַל הַבַּיִת. אִם הָיָה שָׁחֹר עַל גַּבֵּי לָבָן – נוֹטֵל אֶת הַכֹּל וְהֵן שֶׁלּוֹ.
ו. מוֹכִין שֶׁהַכּוֹבֵס מוֹצִיא הֲרֵי אֵלּוּ שֶׁלּוֹ. חתיכות צמר קטנות שנשארות לאחר שהכובס מכבס את הצמר כדי להכינו לשימוש (פה"מ בבא קמא י,י). וְשֶׁהַסּוֹרֵק. הסורק את הצמר כחלק מהכנתו לאריגה (שם). הַכּוֹבֵס נוֹטֵל שְׁלֹשָׁה חוּטִין וְהֵם שֶׁלּוֹ. אם בזמן כיבוס הבגד נמשכו ויצאו ממנו שלושה חוטים יכול הכובס לחתכם וליטלם (מאירי בבא קמא קיט,א). אִם הָיָה שָׁחֹר עַל גַּבֵּי לָבָן נוֹטֵל אֶת הַכֹּל. אם יש חוטים שחורים על בגד לבן בעל הבית אינו מקפיד על נטילתם ויכול הכובס לקחתם.
ז. הַחַיָּט שֶׁשִּׁיֵּר מִן הַחוּט כְּדֵי מְשִׁיכַת מַחַט, וְשִׁיֵּר מִן הַבֶּגֶד מַטְלִית שֶׁהִיא שָׁלֹשׁ אֶצְבָּעוֹת עַל שָׁלֹשׁ אֶצְבָּעוֹת – חַיָּב לְהַחֲזִירָן לַבְּעָלִים; פָּחוֹת מִכָּאן – שֶׁלּוֹ.
ז. הַחַיָּט. שקיבל בד כדי להכין ממנו בגד. כְּדֵי מְשִׁיכַת מַחַט. כפול מאורך המחט (פה"מ בבא קמא י,י). מַטְלִית. חתיכה מהבגד.
ח. נְסֹרֶת שֶׁהֶחָרָשׁ מוֹצִיא בַּמַּעֲצָד – שֶׁלּוֹ; וּבַכַּשִּׁיל – שֶׁל בַּעַל הַבַּיִת. וְאִם הָיָה עוֹשֶׂה אֵצֶל בַּעַל הַבַּיִת – אַף הַנְּסוֹרוֹת שֶׁל בַּעַל הַבַּיִת. וְכָל הַדְּבָרִים הָאֵלּוּ וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן הוֹלְכִין בָּהֶן אַחַר מִנְהַג הַמְּדִינָה.
ח. שֶׁהֶחָרָשׁ. הנגר. בַּמַּעֲצָד. כלי להחלקה עדינה של העץ. וּבַכַּשִּׁיל. כלי להחלקה גסה של העץ. וְאִם הָיָה עוֹשֶׂה אֵצֶל בַּעַל הַבַּיִת וכו'. שאם הוא שכיר ולא קיבל את העבודה בקבלנות בעל הבית מקפיד גם על נסורת דקה. וְכָל הַדְּבָרִים הָאֵלּוּ וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן הוֹלְכִין בָּהֶן אַחַר מִנְהַג הַמְּדִינָה. ולכן ההלכות הללו אינן קבועות אלא תלויות במה שנהוג באותו המקום.
ט. כָּל אֻמָּן שֶׁמָּכַר דָּבָר מִן הַדְּבָרִים שֶׁאֵינָן שֶׁלּוֹ בְּהִלְכַת מְדִינָה, כְּגוֹן מוֹכִין שֶׁמְּכָרָן הַסּוֹרֵק בְּמָקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ שֶׁיִּהְיוּ לְבַעַל הַבַּיִת – אָסוּר לִקַּח מִמֶּנּוּ, מִפְּנֵי שֶׁהֵן בְּחֶזְקַת גְּנֵבָה. אֲבָל לוֹקְחִין מִמֶּנּוּ כַּר מָלֵא מוֹכִין. וְאִם מָכַר הָאֻמָּן דְּבָרִים שֶׁהֵן שֶׁלּוֹ בְּהִלְכַת מְדִינָה – לוֹקְחִין מִמֶּנּוּ; וְאִם אָמַר: 'הַטְמֵן' – אָסוּר.

ט. בְּהִלְכַת מְדִינָה. ההלכות הללו שקבעו חכמים לפי מנהג המדינה. אֲבָל לוֹקְחִין מִמֶּנּוּ כַּר מָלֵא מוֹכִין. היות שנעשה בהם שינוי מסוים בכך שעשאם חלק מהכר, התירו חכמים לקנות ממנו (מ"מ).

תקציר הפרק 

הלכות גנבה
פרק ​ו *דבר שחזקתו גנוב​*​
אסור לקנות דבר שמוחזק לגנוב, כל זאת בהתאם לאדם שמוכר ולסוג החפץ. מכל מקום, ישנם דברים שהבעלים אינו מקפיד עליהם ולבעל מלאכה מותר לקחתם ואין בכך משום גניבה.

שיעור וידאו עם הרב חיים סבתו 

Play Video

שיעור שמע עם הרב חיים סבתו 

מושג מן הפרק 

Play Video

עוד על הלכות גניבה ברמב"ם 

שאלות חזרה על הפרק 

1.מותר לקנות רכב ללא מספר?

2.האם מותר לחייט להשאיר אצלו שאריות בד של 3 ס"מ?

3.מותר לקנות מוצר שהמוכר מבקש ל"שים בצד" ולהחביאו?

תשובות
1.לא
2.כן
3.לא

010 - IdeaCreated with Sketch.לב הלימוד - הרחבה על הפרק 

פרשת שבוע מהרמב"ם 

נייר עמדה - אקטואליה 

סט "משנה תורה" מהודר בכריכה מפוארת בפירוש הרב שטיינזלץ + שליח עד הבית

ב-299 ש"ח בלבד!

אתם ביקשתם – אנחנו ממשיכים!

עד תום המבצע או גמר המלאי.

* בתום המבצע המחיר יעמוד על 499 ש"ח

הלימוד להצלחת כוחות הביטחון ולעילוי נשמת הנופלים הי"ד

דילוג לתוכן