א. עַצְמוֹת הַדָּג וְעוֹרוֹ – הָעוֹשֶׂה מֵהֶן כֵּלִים, אֵינָן מְקַבְּלִין טֻמְאָה כְּלָל, לֹא מִדִּבְרֵי תּוֹרָה וְלֹא מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים, וְכֵן יְרוֹקָה שֶׁעַל פְּנֵי הַמַּיִם וְכַיּוֹצֵא בָּהּ, שֶׁכָּל שֶׁבַּיָּם טָהוֹר, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּהִלְכוֹת כֵּלִים. לְפִיכָךְ, הָעוֹשֶׂה אֹהֶל מֵעוֹר הַדָּג אוֹ מִצֶּמֶר שֶׁגָּדַל בַּיָּם – אֵין עַצְמוֹ שֶׁל אֹהֶל זֶה מְקַבֵּל טֻמְאָה, אַף עַל פִּי שֶׁמֵּבִיא אֶת הַטֻּמְאָה לְכָל אֲשֶׁר יִהְיֶה תַּחְתָּיו כִּשְׁאָר אֹהָלִים.
א. יְרוֹקָה. ירוקת. כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּהִלְכוֹת כֵּלִים. א,ג. מִצֶּמֶר שֶׁגָּדַל בַּיָּם. שהוא מעין ספוג ודומה לצמר (פה"מ אבות ה,יד, כלים ט,ד; וראה הלכות כלאיים י,א). אֵין עַצְמוֹ שֶׁל אֹהֶל זֶה מְקַבֵּל טֻמְאָה. ואף על פי שבדרך כלל עור וצמר נטמאים בטומאת אוהלים (לעיל ה,יב), אלו טהורים מפני שמקורם בים. אַף עַל פִּי שֶׁמֵּבִיא אֶת הַטֻּמְאָה וכו'. שכל אוהל שיש בו טפח על טפח וגבוה מהארץ טפח מביא את הטומאה לכל מה שתחתיו (לקמן יב,א).
ב. כְּלֵי גְּלָלִים כְּלֵי אֲבָנִים וּכְלֵי אֲדָמָה – אֵינָן מְקַבְּלִין טֻמְאָה לֹא מִדִּבְרֵי תּוֹרָה וְלֹא מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים, בֵּין טֻמְאַת מֵת בֵּין שְׁאָר הַטֻּמְאוֹת. וְכֵן כְּלִי עֵץ הֶעָשׂוּי לְנַחַת, כְּגוֹן הַתֵּבָה וְהַמִּגְדָּל וְהַכַּוֶּרֶת שֶׁהֵן מַחֲזִיקִין אַרְבָּעִים סְאָה בְּלַח וְיִהְיֶה לָהֶם שׁוּלַיִם – אֵינָן מְקַבְּלִין טֻמְאָה כְּלָל, לֹא מִדִּבְרֵי תּוֹרָה וְלֹא מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים, וְאֵלּוּ הֵן הַנִּקְרָאִין כְּלִי עֵץ הַבָּא בְּמִדָּה.
ב. כְּלֵי גְּלָלִים. כלים העשויים מגללי הבהמה. אֵינָן מְקַבְּלִין טֻמְאָה וכו'. ראה גם הלכות כלים א,ו. וְכֵן כְּלִי עֵץ הֶעָשׂוּי לְנַחַת. שמפני גודלו נועד להישאר במקומו ולא להיטלטל. הַתֵּבָה וְהַמִּגְדָּל. סוגי רהיטים המיועדים לאחסון. שֶׁהֵן מַחֲזִיקִין אַרְבָּעִים סְאָה בְּלַח. שיכולים להכיל נוזלים בכמות של ארבעים סאה (כ-285 ליטר). שׁוּלַיִם. תחתית. אֵינָן מְקַבְּלִין טֻמְאָה כְּלָל וכו'. ראה שם ג,א.
ג. כְּלֵי חֶרֶשׂ – פְּשׁוּטֵיהֶן טְהוֹרִין, וּמְקַבְּלֵיהֶן טְמֵאִין. וְאֵינָן מִטַּמְּאִין אֶלָּא מֵאֲוִירָן אוֹ בְּהֶסֵּט הַזָּב. אֲפִלּוּ נָגַע כְּלִי חֶרֶשׂ בַּמֵּת מִגַּבּוֹ – אֵינוֹ מִתְטַמֵּא. וְאִם נִכְנְסָה טֻמְאָה מִן הַטֻּמְאוֹת בַּאֲוִירוֹ, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נָגְעָה בּוֹ – נִטְמָא.
הָיָה כְּלִי חֶרֶשׂ עִם הַמֵּת בָּאֹהֶל – נִטְמָא, שֶׁהֲרֵי הַטֻּמְאָה נִכְנְסָה בַּאֲוִירוֹ. וְאִם הָיָה מֻקָּף צָמִיד פָּתִיל – הוּא וּמַה שֶּׁבְּתוֹכוֹ טָהוֹר, כְּמוֹ שֶׁנִּתְפָּרֵשׁ בַּתּוֹרָה, שֶׁאֵין טֻמְאָה נִכְנֶסֶת לוֹ אֶלָּא מִפִּתְחוֹ וּבְהֶסֵּט הַזָּב, שֶׁהֲרֵי הוּא כְּמִי שֶׁנָּגַע בְּכֻלּוֹ.
הָיָה כְּלִי חֶרֶשׂ עִם הַמֵּת בָּאֹהֶל – נִטְמָא, שֶׁהֲרֵי הַטֻּמְאָה נִכְנְסָה בַּאֲוִירוֹ. וְאִם הָיָה מֻקָּף צָמִיד פָּתִיל – הוּא וּמַה שֶּׁבְּתוֹכוֹ טָהוֹר, כְּמוֹ שֶׁנִּתְפָּרֵשׁ בַּתּוֹרָה, שֶׁאֵין טֻמְאָה נִכְנֶסֶת לוֹ אֶלָּא מִפִּתְחוֹ וּבְהֶסֵּט הַזָּב, שֶׁהֲרֵי הוּא כְּמִי שֶׁנָּגַע בְּכֻלּוֹ.
ג. פְּשׁוּטֵיהֶן. כלים שאין להם בית קיבול. טְהוֹרִין. ראה גם הלכות כלים א,ח. וּמְקַבְּלֵיהֶן. כלים שיש להם בית קיבול. וְאֵינָן מִטַּמְּאִין אֶלָּא מֵאֲוִירָן. רק כאשר נכנסת טומאה לתוכם ואפילו אם לא נגעה בהם (שם יג,א). אוֹ בְּהֶסֵּט הַזָּב. שהזב וחבריו מטמאים את האדם והכלים הטהורים אפילו על ידי הסטה בלבד ואפילו כלי חרס (הלכות מטמאי משכב ומושב ח,ב).
וְאִם הָיָה מֻקָּף צָמִיד פָּתִיל. שיש לו כיסוי צמוד ומהודק. כְּמוֹ שֶׁנִּתְפָּרֵשׁ בַּתּוֹרָה. במדבר יט,טו, וראה לקמן כא,א.
וְאִם הָיָה מֻקָּף צָמִיד פָּתִיל. שיש לו כיסוי צמוד ומהודק. כְּמוֹ שֶׁנִּתְפָּרֵשׁ בַּתּוֹרָה. במדבר יט,טו, וראה לקמן כא,א.
ד. הָעוֹשֶׂה גּוֹלֵל מִדָּבָר שֶׁאֵינוֹ מְקַבֵּל טֻמְאָה, כְּגוֹן שֶׁהִנִּיחַ עַל גַּבֵּי הַקֶּבֶר אֶבֶן, אוֹ כְּלִי אֲדָמָה, אוֹ כְּלִי עֵץ הַבָּא בְּמִדָּה, אוֹ כְּלִי חֶרֶשׂ הַמֻּקָּף צָמִיד פָּתִיל, אוֹ עוֹר הַדָּג וְעַצְמוֹ, וְכַיּוֹצֵא בָּאֵלּוּ – הַנּוֹגֵעַ בָּהֶן טָמֵא טֻמְאַת שִׁבְעָה מִשּׁוּם נוֹגֵעַ בְּגוֹלֵל, וְאִם פֵּרְשׁוּ מִלִּהְיוֹת גּוֹלֵל אוֹ שֶׁהֵסִיר אֶת הַמֵּת מִתַּחְתֵּיהֶן – הֲרֵי הֵן טְהוֹרִין.
וְכֵן בְּהֵמָה שֶׁכְּפָתָהּ וְעָשָׂה אוֹתָהּ גּוֹלֵל – הַנּוֹגֵעַ בָּהּ טָמֵא טֻמְאַת שִׁבְעָה כָּל זְמַן שֶׁהִיא גּוֹלֵל. הִתִּיר הַבְּהֵמָה – הֲרֵי הִיא טְהוֹרָה כִּשְׁאָר הַבְּהֵמוֹת.
וְכֵן חָבִית שֶׁהִיא מְלֵאָה מַשְׁקִין וּמֻקֶּפֶת צָמִיד פָּתִיל, וְעָשָׂה אוֹתָהּ גּוֹלֵל לַמֵּת – הַנּוֹגֵעַ בָּהּ טָמֵא טֻמְאַת שִׁבְעָה, וְהֶחָבִית וְהַמַּשְׁקִין טְהוֹרִין.
וְכֵן בְּהֵמָה שֶׁכְּפָתָהּ וְעָשָׂה אוֹתָהּ גּוֹלֵל – הַנּוֹגֵעַ בָּהּ טָמֵא טֻמְאַת שִׁבְעָה כָּל זְמַן שֶׁהִיא גּוֹלֵל. הִתִּיר הַבְּהֵמָה – הֲרֵי הִיא טְהוֹרָה כִּשְׁאָר הַבְּהֵמוֹת.
וְכֵן חָבִית שֶׁהִיא מְלֵאָה מַשְׁקִין וּמֻקֶּפֶת צָמִיד פָּתִיל, וְעָשָׂה אוֹתָהּ גּוֹלֵל לַמֵּת – הַנּוֹגֵעַ בָּהּ טָמֵא טֻמְאַת שִׁבְעָה, וְהֶחָבִית וְהַמַּשְׁקִין טְהוֹרִין.
ד. גּוֹלֵל. כיסוי המוטל מעל למת (לעיל ב,טו). עוֹר הַדָּג וְעַצְמוֹ. העור שלו או עצמותיו. הַנּוֹגֵעַ בָּהֶן. והוא הדין המאהיל עליהן (ראה שם ולקמן ה"ו). טָמֵא טֻמְאַת שִׁבְעָה מִשּׁוּם נוֹגֵעַ בְּגוֹלֵל. הואיל והם חלק מהקבר, הם מטמאים את הנוגע בהם אף שהם עצמם טהורים.
וְכֵן חָבִית. העשויה חרס.
וְכֵן חָבִית. העשויה חרס.
ה. קוֹרָה שֶׁעֲשָׂיָהּ גּוֹלֵל לַקֶּבֶר, בֵּין עוֹמֶדֶת בֵּין מֻטָּה עַל צִדָּהּ – אֵין טָמֵא אֶלָּא כְּנֶגֶד פֶּתַח הַקֶּבֶר, וְהַנּוֹגֵעַ בַּקָּצֶה הַמֻּנָּח חוּץ לַקֶּבֶר טָהוֹר. עָשָׂה רֹאשָׁהּ גּוֹלֵל לַקֶּבֶר, וַהֲרֵי הִיא עוֹמֶדֶת עַל הַקֶּבֶר כְּמוֹ אִילָן – הַנּוֹגֵעַ מִמֶּנָּה בְּאַרְבָּעָה טְפָחִים סָמוּךְ לַקֶּבֶר טָמֵא מִשּׁוּם גּוֹלֵל, וּמֵאַרְבָּעָה וּלְמַעְלָה טָהוֹר. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בִּזְמַן שֶׁהוּא עָתִיד לָקֹץ אוֹתָהּ. אֲבָל אִם אֵינוֹ עָתִיד לָקֹץ אוֹתָהּ – כֻּלָּהּ גּוֹלֵל.
ה. בֵּין עוֹמֶדֶת בֵּין מֻטָּה עַל צִדָּהּ. בין אם הקורה מונחת על הקבר על צדה הצר או על צדה הרחב (כס"מ). וְהַנּוֹגֵעַ בַּקָּצֶה הַמֻּנָּח חוּץ לַקֶּבֶר טָהוֹר. מכיוון שהחלק היוצא מחוץ לקבר אינו נחשב גולל. עָשָׂה רֹאשָׁהּ גּוֹלֵל לַקֶּבֶר. שאינו זקוק לכל האורך של הקורה לצורך הגולל אלא לראשה בלבד. וַהֲרֵי הִיא עוֹמֶדֶת עַל הַקֶּבֶר כְּמוֹ אִילָן. מוצבת לגובה, ולא יוצא ממנה שום חלק מחוץ לקבר.
ו. שְׁתֵּי אֲבָנִים גְּדוֹלוֹת שֶׁל אַרְבָּעָה אַרְבָּעָה טְפָחִים שֶׁעֲשָׂיָן גּוֹלֵל, הַמַּאֲהִיל עַל גַּבֵּי שְׁתֵּיהֶן – טָמֵא. נִטְּלָה אַחַת מֵהֶן, הַמַּאֲהִיל עַל גַּבֵּי שְׁנִיָּה – טָהוֹר, מִפְּנֵי שֶׁיֵּשׁ לַטֻּמְאָה דֶּרֶךְ שֶׁתֵּצֵא בּוֹ.
ו. שֶׁל אַרְבָּעָה אַרְבָּעָה טְפָחִים. שכל אחת מהן היא בגודל של ארבעה טפחים על ארבעה טפחים, וביחד הן מכסות את חלל הקבר. הַמַּאֲהִיל עַל גַּבֵּי שְׁתֵּיהֶן טָמֵא. שהגולל מטמא באוהל (לעיל ב,טו). טָהוֹר מִפְּנֵי שֶׁיֵּשׁ לַטֻּמְאָה דֶּרֶךְ שֶׁתֵּצֵא בּוֹ. ששיעור הפתח המטהר את הקבר הסתום מלטמא הוא ארבעה טפחים (לקמן ז,א), ולפיכך לאחר שניטלה אבן אחת אין השנייה נחשבת עוד כגולל (ערוה"ש טז,ט-יב).
ז. גַּל שֶׁל צְרוֹרוֹת שֶׁעָשָׂהוּ גּוֹלֵל לַקֶּבֶר – אֵין טָמֵא אֶלָּא סֵדֶר הַפְּנִימִי, שֶׁהוּא צָרְכּוֹ שֶׁל קֶבֶר. אֲבָל הַנּוֹגֵעַ בִּשְׁאָר הָאֲבָנִים – טָהוֹר.
ז. סֵדֶר הַפְּנִימִי. שורת האבנים הקרובה ביותר לקבר.
ח. אָרוֹן שֶׁהוּא חָקוּק בַּסֶּלַע, וְהִנִּיחַ בּוֹ הַמֵּת וְכִסָּהוּ בְּגוֹלֵל – הַנּוֹגֵעַ בַּסֶּלַע מִכָּל מָקוֹם טָהוֹר, וְהַנּוֹגֵעַ בַּגּוֹלֵל טָמֵא. לְמָה זֶה דּוֹמֶה? לְבוֹר גָּדוֹל מָלֵא מֵתִים וְאֶבֶן גְּדוֹלָה עַל פִּיו, שֶׁאֵין טָמֵא אֶלָּא כְּנֶגֶד חֲלָלָהּ. וְאִם בָּנָה נֶפֶשׁ עַל גַּבָּהּ – הֲרֵי זוֹ כְּקֶבֶר סָתוּם, וּמְטַמֵּא מִכָּל סְבִיבָיו.
הָיְתָה הָאָרוֹן הַחֲקוּקָה בַּסֶּלַע רְחָבָה מִלְּמַטָּן וְצָרָה מִלְּמַעְלָן, וְהַמֵּת בְּתוֹכָהּ – הַנּוֹגֵעַ בָּהּ מִלְּמַטָּן טָהוֹר, וּמִלְּמַעְלָן טָמֵא, שֶׁהֲרֵי הַצְּדָדִין שֶׁלְּמַעְלָן סָכְכוּ עַל גַּבֵּי הַמֵּת וְנַעֲשׂוּ כְּגוֹלֵל.
הָיְתָה הָאָרוֹן רְחָבָה מִלְּמַעְלָן וְצָרָה מִלְּמַטָּן – הַנּוֹגֵעַ בָּהּ מִכָּל מָקוֹם טָמֵא. הָיְתָה שָׁוָה – הַנּוֹגֵעַ בָּהּ מִטֶּפַח הַסָּמוּךְ לְקַרְקָעִיתָהּ וּלְמַעְלָה טָמֵא, מִטֶּפַח וּלְמַטָּה טָהוֹר. נָקַב אָרוֹן בַּסֶּלַע וְהִכְנִיס הַמֵּת בְּתוֹכָהּ כְּמוֹ נֶגֶר – הַנּוֹגֵעַ בָּהּ מִכָּל מָקוֹם טָהוֹר, חוּץ מִמְּקוֹם פִּתְחָהּ.
הָיְתָה הָאָרוֹן הַחֲקוּקָה בַּסֶּלַע רְחָבָה מִלְּמַטָּן וְצָרָה מִלְּמַעְלָן, וְהַמֵּת בְּתוֹכָהּ – הַנּוֹגֵעַ בָּהּ מִלְּמַטָּן טָהוֹר, וּמִלְּמַעְלָן טָמֵא, שֶׁהֲרֵי הַצְּדָדִין שֶׁלְּמַעְלָן סָכְכוּ עַל גַּבֵּי הַמֵּת וְנַעֲשׂוּ כְּגוֹלֵל.
הָיְתָה הָאָרוֹן רְחָבָה מִלְּמַעְלָן וְצָרָה מִלְּמַטָּן – הַנּוֹגֵעַ בָּהּ מִכָּל מָקוֹם טָמֵא. הָיְתָה שָׁוָה – הַנּוֹגֵעַ בָּהּ מִטֶּפַח הַסָּמוּךְ לְקַרְקָעִיתָהּ וּלְמַעְלָה טָמֵא, מִטֶּפַח וּלְמַטָּה טָהוֹר. נָקַב אָרוֹן בַּסֶּלַע וְהִכְנִיס הַמֵּת בְּתוֹכָהּ כְּמוֹ נֶגֶר – הַנּוֹגֵעַ בָּהּ מִכָּל מָקוֹם טָהוֹר, חוּץ מִמְּקוֹם פִּתְחָהּ.
ח. אָרוֹן שֶׁהוּא חָקוּק בַּסֶּלַע וכו'. שהמת קבור בתוך חלל החצוב בסלע (פה"מ אהלות ט,יד; ויש להסתפק אם מדובר בסלע המנותק מן הקרקע ומונח על גבה, או שמדובר בסלע המחובר לקרקע). הַנּוֹגֵעַ בַּסֶּלַע מִכָּל מָקוֹם טָהוֹר. שאין הסלע נחשב כחלק מהגולל, וכן אינו מטמא מדין קבר הואיל ואינו סתום על ידי מצבה אלא על ידי גולל בלבד. וְהַנּוֹגֵעַ בַּגּוֹלֵל טָמֵא. הנוגע בכיסוי של הארון (ונראה שפסקה זו מציגה את העיקרון הכללי, וההגדרה איזה חלק של הארון נחשב כגולל משתנה לפי צורתו כפי שיפורט בפסקאות הסמוכות – ראה פה"מ שם). שֶׁאֵין טָמֵא אֶלָּא כְּנֶגֶד חֲלָלָהּ. ולא האדמה שסביב פתח הבור שהרי היא קרקע עולם ואינה חלק מהגולל. וְאִם בָּנָה נֶפֶשׁ עַל גַּבָּהּ. בנה מצבה על גבי הארון החקוק בסלע. הֲרֵי זוֹ כְּקֶבֶר סָתוּם וּמְטַמֵּא מִכָּל סְבִיבָיו. הארון כולו מטמא כדין קבר סתום שהמאהיל עליו או הנוגע בו באחד מכל צדדיו נטמא (ראה לעיל ב,טו, לקמן ז,א).
רְחָבָה מִלְּמַטָּן וְצָרָה מִלְּמַעְלָן. שהקבר חצוב בסלע באופן שהחלק האטום של הארון נמצא מלמטה ודפנותיו משופעות כלפי מעלה. הַנּוֹגֵעַ בָּהּ מִלְּמַטָּן. בתחתית הארון. וּמִלְּמַעְלָן. בצדדי הארון.
הָיְתָה הָאָרוֹן רְחָבָה מִלְּמַעְלָן וְצָרָה מִלְּמַטָּן. הארון היה מונח הפוך באופן שהחלק האטום שלו נמצא מלמעלה ודפנותיו הולכות ומתקצרות כלפי מטה. הַנּוֹגֵעַ בָּהּ מִכָּל מָקוֹם טָמֵא. מכיוון שבאופן זה כל הארון נחשב כגולל למת. הָיְתָה שָׁוָה. שדפנות הארון מקבילות. מִטֶּפַח הַסָּמוּךְ לְקַרְקָעִיתָהּ וּלְמַעְלָה טָמֵא. שחלק זה של הסלע נחשב כחלק מן הארון המטמא כגולל. מִטֶּפַח וּלְמַטָּה טָהוֹר. שאין זה נחשב חלק מן הארון (וראה גם לעיל א,יא). נָקַב אָרוֹן בַּסֶּלַע וְהִכְנִיס הַמֵּת בְּתוֹכָהּ כְּמוֹ נֶגֶר. השכיב את המת במאוזן, כמנעול בריח העובר מצד לצד (פה"מ אהלות ט,יד, וראה גם הלכות מזוזה ה,ח). ויש מפרשים שחפר קבר לעומק הקרקע והכניס לתוכו את המת בעמידה כמנעול של פתח זקוף היורד מלמעלה למטה (ערוה"ש ע"פ בבלי ב"ב קא,א ולדבריו הרמב"ם חזר בו מפה"מ). חוּץ מִמְּקוֹם פִּתְחָהּ. שמקום פתחה חשוב כגולל.
רְחָבָה מִלְּמַטָּן וְצָרָה מִלְּמַעְלָן. שהקבר חצוב בסלע באופן שהחלק האטום של הארון נמצא מלמטה ודפנותיו משופעות כלפי מעלה. הַנּוֹגֵעַ בָּהּ מִלְּמַטָּן. בתחתית הארון. וּמִלְּמַעְלָן. בצדדי הארון.
הָיְתָה הָאָרוֹן רְחָבָה מִלְּמַעְלָן וְצָרָה מִלְּמַטָּן. הארון היה מונח הפוך באופן שהחלק האטום שלו נמצא מלמעלה ודפנותיו הולכות ומתקצרות כלפי מטה. הַנּוֹגֵעַ בָּהּ מִכָּל מָקוֹם טָמֵא. מכיוון שבאופן זה כל הארון נחשב כגולל למת. הָיְתָה שָׁוָה. שדפנות הארון מקבילות. מִטֶּפַח הַסָּמוּךְ לְקַרְקָעִיתָהּ וּלְמַעְלָה טָמֵא. שחלק זה של הסלע נחשב כחלק מן הארון המטמא כגולל. מִטֶּפַח וּלְמַטָּה טָהוֹר. שאין זה נחשב חלק מן הארון (וראה גם לעיל א,יא). נָקַב אָרוֹן בַּסֶּלַע וְהִכְנִיס הַמֵּת בְּתוֹכָהּ כְּמוֹ נֶגֶר. השכיב את המת במאוזן, כמנעול בריח העובר מצד לצד (פה"מ אהלות ט,יד, וראה גם הלכות מזוזה ה,ח). ויש מפרשים שחפר קבר לעומק הקרקע והכניס לתוכו את המת בעמידה כמנעול של פתח זקוף היורד מלמעלה למטה (ערוה"ש ע"פ בבלי ב"ב קא,א ולדבריו הרמב"ם חזר בו מפה"מ). חוּץ מִמְּקוֹם פִּתְחָהּ. שמקום פתחה חשוב כגולל.
ט. מְעָרָה שֶׁהַקֶּבֶר בְּתוֹכָהּ, וְחָצֵר לִפְנֵי הַמְּעָרָה: בִּזְמַן שֶׁהֶחָצֵר לַאֲוִיר – הָעוֹמֵד בְּתוֹכָהּ טָהוֹר, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יִגַּע בִּשְׁקוֹף הַמְּעָרָה; וּבִזְמַן שֶׁהֶחָצֵר מְקֹרָה: אִם הָיָה בָּהּ אַרְבָּעָה טְפָחִים עַל אַרְבָּעָה טְפָחִים אוֹ יָתֵר – הַנִּכְנָס לְשָׁם טָהוֹר; הָיְתָה פְּחוּתָה מֵאַרְבָּעָה – הַנִּכְנָס לְשָׁם טָמֵא, וְאַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נָגַע בְּפֶתַח הַמְּעָרָה.
ט. בִּזְמַן שֶׁהֶחָצֵר לַאֲוִיר. שאינה מקורה. וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יִגַּע בִּשְׁקוֹף הַמְּעָרָה. שהנוגע במשקוף אוהל המת נטמא (לעיל א,יא). אִם הָיָה בָּהּ אַרְבָּעָה טְפָחִים… הַנִּכְנָס לְשָׁם טָהוֹר. שחצר בגודל זה אינה נחשבת כחלק ממערת הקבורה (וראה כס"מ ומרכה"מ מדוע כשהחצר מקורה אין הנכנס אליה נטמא באוהל).
