פרק ו', הלכות כלאים, ספר זרעים
ט״ז בניסן ה׳תשפ״ד
פרק ד', הלכות מתנות עניים, ספר זרעים
ט״ו בניסן ה׳תשפ״ד
פרק ג', הלכות מתנות עניים, ספר זרעים
י״ד בניסן ה׳תשפ״ד
פרק ב', הלכות מתנות עניים, ספר זרעים
י״ג בניסן ה׳תשפ״ד
פרק א', הלכות מתנות עניים, ספר זרעים
י״ב בניסן ה׳תשפ״ד
פרק י', הלכות כלאים, ספר זרעים
י״א בניסן ה׳תשפ״ד
פרק ט', הלכות כלאים, ספר זרעים
י׳ בניסן ה׳תשפ״ד
פרק ח', הלכות כלאים, ספר זרעים
ט׳ בניסן ה׳תשפ״ד
פרק ז', הלכות כלאים, ספר זרעים
ח׳ בניסן ה׳תשפ״ד
פרק ו', הלכות כלאים, ספר זרעים
ז׳ בניסן ה׳תשפ״ד
פרק ה', הלכות כלאים, ספר זרעים
ו׳ בניסן ה׳תשפ״ד
פרק ד', הלכות כלאים, ספר זרעים
ה׳ בניסן ה׳תשפ״ד
פרק ג', הלכות כלאים, ספר זרעים
ד׳ בניסן ה׳תשפ״ד
פרק ב', הלכות כלאים, ספר זרעים
ג׳ בניסן ה׳תשפ״ד
פרק א', הלכות כלאים, ספר זרעים
ב׳ בניסן ה׳תשפ״ד
פרק ח', הלכות ערכין וחרמין, ספר הפלאה
א׳ בניסן ה׳תשפ״ד
פרק ז', הלכות ערכין וחרמין, ספר הפלאה
כ״ט באדר ב׳ ה׳תשפ״ד
פרק ו', הלכות ערכין וחרמין, ספר הפלאה
כ״ח באדר ב׳ ה׳תשפ״ד
פרק ה', הלכות ערכין וחרמין, ספר הפלאה
כ״ז באדר ב׳ ה׳תשפ״ד
פרק ד', הלכות ערכין וחרמין, ספר הפלאה
כ״ו באדר ב׳ ה׳תשפ״ד
פרק ג', הלכות ערכין וחרמין, ספר הפלאה
כ״ה באדר ב׳ ה׳תשפ״ד
פרק ב', הלכות ערכין וחרמין, ספר הפלאה
כ״ד באדר ב׳ ה׳תשפ״ד
פרק א', הלכות ערכין וחרמין, ספר הפלאה
כ״ג באדר ב׳ ה׳תשפ״ד
פרק י', הלכות נזירות, ספר הפלאה
כ״ב באדר ב׳ ה׳תשפ״ד
פרק ט', הלכות נזירות, ספר הפלאה
כ״א באדר ב׳ ה׳תשפ״ד
פרק ח', הלכות נזירות, ספר הפלאה
כ׳ באדר ב׳ ה׳תשפ״ד
פרק ז', הלכות נזירות, ספר הפלאה
י״ט באדר ב׳ ה׳תשפ״ד
פרק ו', הלכות נזירות, ספר הפלאה
י״ח באדר ב׳ ה׳תשפ״ד
פרק ה', הלכות נזירות, ספר הפלאה
י״ז באדר ב׳ ה׳תשפ״ד
פרק ד', הלכות נזירות, ספר הפלאה
ט״ז באדר ב׳ ה׳תשפ״ד
פרק ג', הלכות נזירות, ספר הפלאה

הפרק המלא 

ביאורו של הרב עדין שטיינזלץ

א. הַזּוֹרֵעַ יָרָק אוֹ תְּבוּאָה בַּכֶּרֶם, אוֹ הַמְקַיְּמוֹ עַד שֶׁהוֹסִיף בְּמָאתַיִם – הֲרֵי זֶה מְקַדֵּשׁ מִן הַגְּפָנִים שֶׁסְּבִיבוֹתָיו שֵׁשׁ עֶשְׂרֵה אַמָּה לְכָל רוּחַ, עֲגֻלּוֹת וְלֹא מְרֻבָּעוֹת. וְרוֹאִין כָּל הָעִגּוּל שֶׁרָחְבּוֹ שְׁתַּיִם וּשְׁלֹשִׁים אַמָּה כְּאִלּוּ הוּא כֻּלּוֹ מָלֵא יָרָק, וְכָל גֶּפֶן שֶׁתִּהְיֶה בְּתוֹךְ כָּל עִגּוּל זֶה נִתְקַדֵּשׁ עִם הַיָּרָק, וְכָל שֶׁחוּץ לָעִגּוּל אֵינָן מִתְקַדְּשׁוֹת.
א. אוֹ הַמְקַיְּמוֹ עַד שֶׁהוֹסִיף בְּמָאתַיִם. שראה כלאיים בכרם וגדלו בחצי אחוז מזמן שראה (כדלעיל ה,כא). שֵׁשׁ עֶשְׂרֵה אַמָּה לְכָל רוּחַ. כ-8 מטר לכל צד.
ב. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בְּשֶׁהָיָה בֵּין שְׂפַת הָעִגּוּל הַזֶּה וּבֵין שׁוּרוֹת הַגְּפָנִים שֶׁחוּצָה לוֹ יָתֵר עַל אַרְבַּע אַמּוֹת. אֲבָל אִם הָיָה בֵּינֵיהֶן אַרְבַּע אַמּוֹת מְצֻמְצָמוֹת אוֹ פָּחוֹת – רוֹאִין הָעִגּוּל כְּאִלּוּ הִגִּיעַ לַשּׁוּרָה הַסְּמוּכָה לוֹ, וּכְאִלּוּ רֹחַב הָעִגּוּל אַרְבָּעִים אַמָּה, וְרוֹאִין: כָּל גֶּפֶן שֶׁתִּפּוֹל בְּתוֹךְ עִגּוּל זֶה שֶׁל אַרְבָּעִים אַמָּה – הֲרֵי הִיא מִתְקַדֶּשֶׁת.
ב. אֲבָל אִם הָיָה בֵּינֵיהֶן וכו'. בהלכה הקודמת הובא שרואים כל העיגול כאילו הוא מלא ירק, ולקמן ז,א מבואר שיש להרחיק בין כרם לזרע אחר ארבע אמות. משום כך יש צורך במרחק ארבע אמות בין העיגול לבין שורות הגפנים הסמוכות לו, ואם אין מרחק כזה מגדילים את העיגול עד השורות הסמוכות וכל גפן שנכנסת בעיגול המורחב נאסרת. וּכְאִלּוּ רֹחַב הָעִגּוּל אַרְבָּעִים אַמָּה. במקרה שהשורות רחוקות ארבע אמות בדיוק מהעיגול, הרי שיש להוסיף ארבע אמות לכל צד על גבי העיגול שקוטרו שלשים ושתים אמה, ונמצא שקוטר העיגול המורחב ארבעים אמה.
ג. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בְּזוֹרֵעַ אוֹ מְקַיֵּם בְּתוֹךְ הַכֶּרֶם. אֲבָל הַזּוֹרֵעַ חוּצָה לַכֶּרֶם וְסָמַךְ לוֹ – הֲרֵי זֶה מְקַדֵּשׁ שְׁתֵּי שׁוּרוֹת שֶׁל גְּפָנִים הַסְּמוּכוֹת לַזֶּרַע בְּאֹרֶךְ כָּל הַזֶּרַע וְיָתֵר אַרְבַּע אַמּוֹת חוּץ לַזֶּרַע, וּמִתְקַדֵּשׁ מִן הַזֶּרַע רֹחַב אַרְבַּע אַמּוֹת בְּאֹרֶךְ כָּל הַשּׁוּרָה שֶׁל כֶּרֶם. וְאִם זָרַע בְּצַד גֶּפֶן יְחִידִית – אֵינוֹ מְקַדֵּשׁ מִן הַזֶּרַע אֶלָּא שִׁשָּׁה טְפָחִים לְכָל רוּחַ.
ג. בְּזוֹרֵעַ אוֹ מְקַיֵּם בְּתוֹךְ הַכֶּרֶם. שנראה ערבוב, ולכן נאסר שטח גדול מהכרם. וְסָמַךְ לוֹ. זרע בסמיכות לכרם, ולא הרחיק כשיעור הנדרש שהוא ארבע אמות (לקמן ז,א). שְׁתֵּי שׁוּרוֹת שֶׁל גְּפָנִים. שדינן ככרם, ונקראות "תבואת הכרם" (פה"מ כלאיים ד,ה). בְּאֹרֶךְ כָּל הַזֶּרַע וְיָתֵר אַרְבַּע אַמּוֹת חוּץ לַזֶּרַע. מתוך שתי השורות הסמוכות לזרע, נאסרו כל הגפנים הנטועות במקביל לזרע, וכן הגפנים הנטועות מעבר לזרע ארבע אמות מכל צד. וּמִתְקַדֵּשׁ מִן הַזֶּרַע רֹחַב אַרְבַּע אַמּוֹת בְּאֹרֶךְ כָּל הַשּׁוּרָה שֶׁל כֶּרֶם. רצועה שרוחבה ארבע אמות במקביל לשורת גפנים (ואם שורות הגפנים קצרות מהזרע, אסרו גם את הזרוע ארבע אמות מעבר לגפנים מכל צד, רדב"ז). גֶּפֶן יְחִידִית. גפן בודדה, או מספר גפנים שאין להן דין כרם (כמבואר לקמן ז,א-ב). לְכָל רוּחַ. לכל צד מצדדי הגפן.
ד. יַלְדָּה פָּחוֹת מִטֶּפַח – אֵינָהּ מְקַדֶּשֶׁת אֶת הַזְּרָעִים. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בִּשְׁתַּיִם כְּנֶגֶד שְׁתַּיִם וְאַחַת יוֹצְאָה זָנָב. אֲבָל אִם הָיָה כָּל הַכֶּרֶם כֵּן – הֲרֵי זֶה מְקַדֵּשׁ.
ד. יַלְדָּה פָּחוֹת מִטֶּפַח. גפן שיש לה גזע נמוך מטפח וממנו יוצאים זמורות שעליהן גדלים הגפנים. אֵינָהּ מְקַדֶּשֶׁת אֶת הַזְּרָעִים. שאינה נחשבת גפן. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים בִּשְׁתַּיִם כְּנֶגֶד שְׁתַּיִם וְאַחַת יוֹצְאָה זָנָב. גפנים הנטועות בצורה כזו נחשבות כרם קטן (ראה לקמן ז,ז ובאיור א שם). אמנם לעניין הדין כאן אין להן דין כרם שמקדש (וכל שכן אם היו נטועות בצורה שאין להן דין כרם כלל, כדלקמן ז,א).
ה. שְׁתֵּי גִּנּוֹת זוֹ עַל גַּבֵּי זוֹ: הַתַּחְתּוֹנָה עֲשׂוּיָה כֶּרֶם – זוֹרֵעַ אֶת הָעֶלְיוֹנָה עַד שֶׁהוּא מַגִּיעַ לַאֲוִיר עֲשָׂרָה טְפָחִים קָרוֹב לַכֶּרֶם, שֶׁאֲוִיר עֲשָׂרָה טְפָחִים סָמוּךְ לַכֶּרֶם אוֹ לְגֶפֶן יְחִידִית, אָסוּר לִזְרֹעַ בּוֹ זְרָעִים; וְאִם הָיְתָה הָעֶלְיוֹנָה עֲשׂוּיָה כֶּרֶם – הֲרֵי זֶה זוֹרֵעַ אֶת הַתַּחְתּוֹנָה עַד שֶׁהוּא מַגִּיעַ לְמַטָּה מִשְּׁלֹשָׁה טְפָחִים מֵעִקַּר הַגְּפָנִים.
ה. שְׁתֵּי גִּנּוֹת זוֹ עַל גַּבֵּי זוֹ. וביניהם כעין מדרגה ('טרסה'). זוֹרֵעַ אֶת הָעֶלְיוֹנָה עַד שֶׁהוּא מַגִּיעַ לַאֲוִיר עֲשָׂרָה טְפָחִים קָרוֹב לַכֶּרֶם. רשאי לזרוע את העליונה עד הקצה ולהמשיך את הזריעה גם במדרון היורד אל הכרם, עד למרחק של עשרה טפחים מראש הגפנים. מֵעִקַּר הַגְּפָנִים. גזע הגפנים.
ו. מִי שֶׁהָיְתָה שָׂדֵהוּ זְרוּעָה יָרָק אוֹ תְּבוּאָה וְנִמְלַךְ לִטַּע בָּהּ גְּפָנִים – הוֹפֵךְ אֶת הַזְּרָעִים בַּמַּחֲרֵשָׁה וְאַחַר כָּךְ נוֹטֵעַ, וְלֹא יִטַּע וְאַחַר כָּךְ יַהֲפֹךְ. הָיְתָה נְטוּעָה גְּפָנִים וְנִמְלַךְ לְזָרְעָהּ זְרָעִים – מְשָׁרֵשׁ אֶת הַגְּפָנִים וְאַחַר כָּךְ זוֹרֵעַ אֶת הַזְּרָעִים. וְאִם רָצָה לָקֹץ אֶת הַגְּפָנִים עַד שֶׁלֹּא יִשָּׁאֵר מֵהֶן אֶלָּא פָּחוֹת מִטֶּפַח סָמוּךְ לָאָרֶץ – הֲרֵי זֶה מֻתָּר לִזְרֹעַ, וְאַחַר כָּךְ יַחֲזֹר וִישָׁרֵש אֶת הַנִּשְׁאָר בָּאָרֶץ מִן הַגְּפָנִים.
ו. הוֹפֵךְ אֶת הַזְּרָעִים בַּמַּחֲרֵשָׁה. וצריך להמתין עד שהזרעים יתליעו או יתחילו לצמוח, כדלעיל ב,יג-יד (ד"א, יד"פ). מְשָׁרֵשׁ. עוקרן עם השורש.
ז. הַמַּבְרִיךְ אֶת הַגֶּפֶן בָּאָרֶץ, אֲפִלּוּ הִבְרִיכָהּ בְּתוֹךְ הַדְּלַעַת שֶׁיָּבְשָׁה וְנַעֲשָׂת כְּסִלּוֹן, אוֹ בְּתוֹךְ סִלּוֹן שֶׁל חֶרֶשׂ: אִם הָיָה עָפָר עַל גַּבָּהּ שְׁלֹשָׁה טְפָחִים אוֹ יָתֵר – הֲרֵי זֶה מֻתָּר לִזְרֹעַ עַל גַּבָּהּ; וְאִם הָיָה עַל גַּבָּהּ פָּחוֹת מִזֶּה – אָסוּר לִזְרֹעַ עַל גַּבָּהּ, וּמֻתָּר לִזְרֹעַ בְּצִדָּהּ.
ז. הַמַּבְרִיךְ אֶת הַגֶּפֶן בָּאָרֶץ. מכופף ענף ממנה וטומנו באדמה על מנת שיצמח ממקום אחר. סִלּוֹן. צינור. וְאִם הָיָה עַל גַּבָּהּ פָּחוֹת מִזֶּה אָסוּר לִזְרֹעַ עַל גַּבָּהּ. מכיוון שבעומק זה שורשי הזרע מגיעים עד ענף הגפן (רדב"ז על פי הירושלמי). וּמֻתָּר לִזְרֹעַ בְּצִדָּהּ. לפי שהשורשים יורדים כלפי מטה ואינם מגיעים לגפן (שם).
ח. הִבְרִיכָהּ בַּסֶּלַע, אַף עַל פִּי שֶׁאֵין עָפָר עַל גַּבָּהּ אֶלָּא שָׁלֹשׁ אֶצְבָּעוֹת – מֻתָּר לְהָבִיא זֶרַע עָלֶיהָ.
בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בְּשֶׁאֵין עִקַּר הַגֶּפֶן נִרְאֶה. אֲבָל אִם הָיָה עִקָּרָהּ נִרְאֶה – צָרִיךְ לְהַרְחִיק שִׁשָּׁה טְפָחִים לְכָל רוּחַ וְאַחַר כָּךְ יִזְרַע, כְּמוֹ שֶׁמַּרְחִיק מִכָּל גֶּפֶן יְחִידִית שֶׁלֹּא הֻבְרְכָה, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר.
ח. מֻתָּר לְהָבִיא זֶרַע עָלֶיהָ. שהסלע קשה, והשורשים אינם חודרים אותו. אמנם הצריכו שלוש אצבעות עפר על גבי הסלע משום מראית עין (ד"א).
בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים. שמותר לזרוע על גבי ההברכה. בְּשֶׁאֵין עִקַּר הַגֶּפֶן נִרְאֶה. שהבריך את הגפן כולה בתוך האדמה וכיסה אותה לגמרי (על מנת שתצמח במקום אחר). אֲבָל אִם הָיָה עִקָּרָהּ נִרְאֶה וכו'. אם הבריך רק את זמורות הגפן, והשאיר את הגזע גלוי מעל האדמה, צריך להרחיק מן הגזע. כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר. לקמן ז,א.
ט. הַמַּבְרִיךְ שָׁלֹשׁ גְּפָנִים וְעִקְּרֵיהֶן נִרְאִין: אִם יֵשׁ בֵּינֵיהֶן מֵאַרְבַּע אַמּוֹת וְעַד שְׁמוֹנֶה – הֲרֵי אֵלּוּ מִצְטָרְפוֹת לִשְׁאָר גְּפָנִים הָעוֹמְדוֹת, וּכְאִלּוּ לֹא הִבְרִיכָן; וְאִם לָאו – אֵינָן מִצְטָרְפוֹת.
ט. וְעִקְּרֵיהֶן נִרְאִין. שהבריך רק את הזמורות. מֵאַרְבַּע אַמּוֹת וְעַד שְׁמוֹנֶה. מרחק שמקובל להרחיק בין גפן לגפן כשנוטעים כרם, כדלקמן ז,ב. הֲרֵי אֵלּוּ מִצְטָרְפוֹת לִשְׁאָר גְּפָנִים הָעוֹמְדוֹת וּכְאִלּוּ לֹא הִבְרִיכָן. דינן ככל שורת גפנים שמצטרפת ליצירת כרם (ראה לקמן ז,א-ב ששלוש גפנים נחשבות שורה, ושתי שורות נחשבות כרם שצריך להרחיק ממנו ארבע אמות). וְאִם לָאו אֵינָן מִצְטָרְפוֹת. אם יש ביניהן פחות מארבע אמות או יותר משמונה, דינן כגפנים בודדות שמרחיק מהן שישה טפחים בלבד.
י. הָיוּ פָּחוֹת מִשָּׁלֹשׁ – אֵינָן מִצְטָרְפוֹת, אֶלָּא מַרְחִיק מֵהֶן שִׁשָּׁה טְפָחִים לְכָל רוּחַ, וְזוֹרֵעַ.
י. הָיוּ פָּחוֹת מִשָּׁלֹשׁ וכו'. אם היו רק שתי גפנים מוברכות אינן מצטרפות לגפן רגילה לעניין יצירת שורה, שגפנים מוברכות נחשבות כגפנים להצטרף לכרם רק כאשר יוצרות שורה בעצמן כבתחילת הלכה הקודמת.
יא. כָּל הַזּוֹרֵעַ תַּחַת הַשָּׂרִיגִים וְהֶעָלִים הַיּוֹצְאִין מִן הַגֶּפֶן – הֲרֵי זֶה קִדֵּשׁ, וְאַף עַל פִּי שֶׁהַזֶּרַע רָחוֹק מֵעִקַּר הַגֶּפֶן כַּמָּה אַמּוֹת.
יא. הַשָּׂרִיגִים. זמורות דקות.
יב. הִדְלָה אֶת הַגֶּפֶן עַל מִקְצָת אַפִּיפְיָרוֹת – לֹא יִזְרַע תַּחַת מוֹתַר הָאַפִּיפְיָרוֹת, וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵין עֲלֵיהֶן לֹא שָׂרִיגִים וְלֹא עָלִים. וְאִם זָרַע, הוֹאִיל וְאֵין הַזֶּרַע תַּחַת סְכַךְ הַגֶּפֶן – הֲרֵי זֶה מֻתָּר.
וְכֵן אִם הִדְלָה הַגֶּפֶן עַל מִקְצָת בַּדֵּי אִילָן שֶׁאֵינוֹ עוֹשֶׂה פֵּרוֹת, כְּגוֹן הָאֶרֶז וְהַבְּרוֹשׁ. אֲבָל אִם הִדְלָה עַל מִקְצָת אִילַן מַאֲכָל – הֲרֵי זֶה מֻתָּר לִזְרֹעַ תַּחַת מוֹתַר בַּדֵּי אִילָן שֶׁלֹּא נִמְשְׁכוּ עֲלֵיהֶם שָׂרִיגֵי הַגֶּפֶן, שֶׁאֵין אָדָם מְבַטֵּל אִילַן מַאֲכָל וְעוֹשֶׂה אוֹתוֹ אַפִּיפְיָרוֹת לַגֶּפֶן. וְאִם נִמְשְׁכוּ הַשָּׂרִיגִים אַחַר שֶׁזָּרַע וְסָכְכוּ עַל הַזֶּרַע – הֲרֵי זֶה מַחֲזִירָם לְמָקוֹם אַחֵר.
יב. הִדְלָה אֶת הַגֶּפֶן עַל מִקְצָת אַפִּיפְיָרוֹת. אפיפירות הם קנים וכיוצא בהם שעשה מהם כעין מסגרת או סבכה (פרגולה), המכונה 'עריס', כדי להסמיך עליה את זמורות הגפן (לקמן ח,א). וכאן מדובר שהניח את הגפן על חלק מהשטח של האפיפירות. לֹא יִזְרַע תַּחַת מוֹתַר הָאַפִּיפְיָרוֹת וכו'. אין לזרוע תחת המשך האפיפירות, אפילו במקום שאין שם זמורות, מכיוון שעשויים לצורך התפשטות הגפן על כולם (פה"מ כלאיים ו,ד). הֲרֵי זֶה מֻתָּר. באכילה, אך צריך לעקור הזרע שהרי נזרע באיסור (ד"א ויד"פ).
בַּדֵּי אִילָן. ענפי אילן. הֲרֵי זֶה מַחֲזִירָם לְמָקוֹם אַחֵר. ולא נאסרו, כיוון שזרע בהיתר (רדב"ז).
יג. הַזּוֹרֵעַ תַּחַת מוֹתַר הָאַפִּיפְיָרוֹת אוֹ תַּחַת מוֹתַר אִילָן שֶׁאֵינוֹ עוֹשֶׂה פֵּרוֹת, וְנִמְשְׁכוּ שָׂרִיגֵי הַגֶּפֶן וְסָכְכוּ עַל הַזֶּרַע – הֲרֵי זֶה אָסוּר לְקַיְּמוֹ אוֹ לְהַחֲזִיר הַשָּׂרִיגִים. אֶלָּא כֵּיצַד עוֹשֶׂה? עוֹקֵר הַזֶּרַע.
יד. קָנִים הַיּוֹצְאִין מִן הֶעָרִיס, חָס עֲלֵיהֶן לְפָסְקָן כְּדֵי שֶׁלֹּא יַשְׁחִית הָאַפִּיפְיָרוֹת – הֲרֵי זֶה מֻתָּר לִזְרֹעַ תַּחְתֵּיהֶן. וְאִם עֲשָׂיָן כְּדֵי שֶׁיְּהַלְּכוּ עֲלֵיהֶן הַשָּׂרִיגִים וְהֶעָלִים הַיּוֹצְאִין – הֲרֵי זֶה אָסוּר לִזְרֹעַ תַּחְתֵּיהֶן.
יד. קָנִים הַיּוֹצְאִין מִן הֶעָרִיס וכו'. קנים שנועדו לתמוך בשבכה שעליה מסוככת הגפן, ונמנע מלחתוך אותם מחשש שיפגע בקנים שמהם עשויה השבכה, ולא מתוך כוונה שהגפן תתפשט עליהם.
טו. פֶּרַח הַיּוֹצֵא מִן הֶעָרִיס אוֹ מִן הַדָּלִית – רוֹאִין אוֹתוֹ כְּאִלּוּ מִשְׁקֹלֶת תְּלוּיָה בּוֹ עַד לָאָרֶץ, וְאָסוּר לִזְרֹעַ תַּחְתָּיו. וְכֵן הַמּוֹתֵחַ זְמוֹרָה מֵאִילָן לְאִילָן – אָסוּר לִזְרֹעַ תַּחְתֶּיהָ.
טו. פֶּרַח הַיּוֹצֵא מִן הֶעָרִיס. ענף צעיר מלבלב, הצומח מעבר לגבולות העריס או הדלית ותלוי באוויר. הַדָּלִית. גפן יחידה המטפסת על עץ או גדר וכדומה. מִשְׁקֹלֶת. חוט ובקצהו משקולת, שמשמש כפלס לצורך יישור הקירות והעמודים בעת הבניין (פה"מ כלים יב,ח).
טז. קָשַׁר חֶבֶל אוֹ גֶּמִי בַּזְּמוֹרָה, וְקָשַׁר הָרֹאשׁ הָאַחֵר בָּאִילָן – הֲרֵי זֶה מֻתָּר לִזְרֹעַ תַּחַת הַחֶבֶל. וְאִם מָתַח חֶבֶל זֶה כְּדֵי שֶׁיְּהַלְּכוּ עָלָיו הַשָּׂרִיגִים וְהֶעָלִים – הֲרֵי זֶה כָּאַפִּיפְיָרוֹת, וְאָסוּר לִזְרֹעַ תַּחְתָּיו.

תקציר הפרק 

פרק ו' הלכות כלאיים

*ההרחקה מהגפן*

לאחר שבפרק הקודם ביאר הרמב"ם את התנאים השונים לכך שזריעת ירק בכרם מקדשת את הגפנים ואת הירק ואוסרתם בהנאה, בפרק זה עוסק הרמב"ם בדיני ההתקדשות הקשורים לגפנים – איזה שטח מהכרם מתקדש, גודל הגפן האוסרת, הרחקה בין גינות, המרת שטח זריעה מירק לגפן ולהיפך, זריעה מעל הברכה וזריעה מתחת גפן מודלית.

שיעור וידאו עם הרב חיים סבתו 

Play Video

שיעור שמע עם הרב חיים סבתו 

מושג מן הפרק 

Play Video

עוד על הלכות כלאים ברמב"ם 

שאלות חזרה על הפרק 

1.השיעור הגדול ביותר לקידוש הכרם הוא 40 אמה?

2.השיעור הגדול ביותר לזריעה מעל שרשי גפן הוא ד' אמות?

3.השיעור הקטן ביותר לזריעת "טרסות" גפן וירק הוא 3 טפחים בכרם עילי?

 

תשובות
1.כן
2.לא
3.כן

010 - IdeaCreated with Sketch.לב הלימוד - הרחבה על הפרק 

פרשת שבוע מהרמב"ם 

נייר עמדה - אקטואליה 

מתגייסים לעזרת כוחות הביטחון עם הרמב"ם היומי

סט משנה תורה מהודר בכריכה מפוארת בפירוש של הרב שטיינזלץ

רק 299 ₪

במקום 835 ₪

הלימוד לעילוי נשמת הנופלים והנרצחים הי"ד

דילוג לתוכן