א. כְּבָר בֵּאַרְנוּ שֶׁהַזָּב וַחֲבֵרָיו מְטַמְּאִין מִשְׁכָּב וּמוֹשָׁב וּמֶרְכָּב. וְהַמִּשְׁכָּב וְהַמּוֹשָׁב אֶחָד הוּא, וְלָמָּה נֶאֱמַר בַּתּוֹרָה מִשְׁכָּב וּמוֹשָׁב? שֶׁהַמִּשְׁכָּב – הָרָאוּי לִשְׁכִיבָה, וְהַמּוֹשָׁב – הָרָאוּי לִישִׁיבָה. וּבֵין שֶׁיָּשַׁב עַל הַמִּשְׁכָּב אוֹ שָׁכַב עַל הַמּוֹשָׁב – טִמְּאָהוּ. לְפִיכָךְ אֲנִי אוֹמֵר בְּכָל מָקוֹם מִשְׁכָּב בִּלְבַד, וְהוּא הַדִּין לְמוֹשָׁב. וְאֵיזֶה הוּא מֶרְכָּב? זֶה הָרָאוּי לִרְכִיבָה, כְּגוֹן מַרְדַּעַת הַחֲמוֹר וְטַפֵּיטַן הַסּוּס.
א. כְּבָר בֵּאַרְנוּ. לעיל א,א. שֶׁהַמִּשְׁכָּב הָרָאוּי לִשְׁכִיבָה וְהַמּוֹשָׁב הָרָאוּי לִישִׁיבָה. המשכב האמור בתורה כולל את הכלים הראויים לשכיבה, והמושב כולל את כל הראויים לישיבה, שהזב מטמא את כולם. וּבֵין שֶׁיָּשַׁב עַל הַמִּשְׁכָּב אוֹ שָׁכַב עַל הַמּוֹשָׁב טִמְּאָהוּ. אף על פי שהמשכב משמש לשכיבה, והמושב משמש לישיבה, אם הטמא ישב על המשכב או שכב על המושב טימא אותו. מַרְדַּעַת הַחֲמוֹר וְטַפֵּיטַן הַסּוּס. סוגים של אוכף הראויים לרכיבה (ראה דוגמאות נוספות של כלים הטמאים משום מרכב בהלכות כלים כה,כ).
ב. הַמִּשְׁכָּב וְהַמֶּרְכָּב – כָּל אֶחָד מֵהֶן אָב מֵאֲבוֹת הַטֻּמְאוֹת שֶׁל תּוֹרָה, מְטַמֵּא אָדָם וְכֵלִים בְּמַגָּע, וּמְטַמְּאִין אֶת הָאָדָם בְּמַשָּׂא. וּמַה בֵּין מִשְׁכָּב לְמֶרְכָּב? שֶׁהַנּוֹגֵעַ בַּמִּשְׁכָּב – אִם הָיָה אָדָם, וְנָגַע בִּבְגָדִים וּבִשְׁאָר כֵּלִים עַד שֶׁלֹּא פֵּרֵשׁ מִמְּטַמְּאָיו, הֲרֵי זֶה טִמְּאָן, וְעָשָׂה אוֹתָן רִאשׁוֹן לַטֻּמְאָה; וְהַנּוֹגֵעַ בַּמֶּרְכָּב – אֵינוֹ מְטַמֵּא בְּגָדִים וְלֹא כֵּלִים אֲפִלּוּ בִּשְׁעַת מַגָּעוֹ.
אֲבָל הַנּוֹשֵׂא אֶת הַמִּשְׁכָּב אוֹ אֶת הַמֶּרְכָּב – הֲרֵי זֶה מְטַמֵּא בְּגָדִים וּשְׁאָר כֵּלִים בִּשְׁעַת נְשִׂיאָתוֹ עַד שֶׁלֹּא פֵּרֵשׁ מִמְּטַמְּאָיו.
וּמִנַּיִן שֶׁבְּטֻמְאַת מֶרְכָּב חִלֵּק מַגָּעוֹ מִמַּשָּׂאוֹ, וּבַמִּשְׁכָּב לֹא חִלֵּק? שֶׁהֲרֵי הוּא אוֹמֵר בַּמִּשְׁכָּב: "וְאִישׁ אֲשֶׁר יִגַּע בְּמִשְׁכָּבוֹ יְכַבֵּס בְּגָדָיו" (ויקרא טו,ה), וּבַמֶּרְכָּב הוּא אוֹמֵר: "וְכָל הַמֶּרְכָּב אֲשֶׁר יִרְכַּב עָלָיו וכו' וְכָל הַנֹּגֵעַ בְּכֹל אֲשֶׁר יִהְיֶה תַחְתָּיו יִטְמָא עַד הָעָרֶב" (שם טו,ט-י), וְלֹא נֶאֱמַר בּוֹ 'יְכַבֵּס בְּגָדָיו' – מְלַמֵּד שֶׁאֵינוֹ מְטַמֵּא בְּגָדִים בִּשְׁעַת מַגָּעוֹ. וְנֶאֱמַר: "וְהַנּוֹשֵׂא אוֹתָם יְכַבֵּס בְּגָדָיו" (שם) – אֶחָד הַנּוֹשֵׂא אֶת הַמֶּרְכָּב אוֹ הַנּוֹשֵׂא מִשְׁכָּב, מְטַמֵּא בְּגָדִים בִּשְׁעַת נְשִׂיאָתוֹ.
נִמְצֵאתָ לָמֵד שֶׁהַזָּב וְהַזָּבָה וְהַנִּדָּה וְהַיּוֹלֶדֶת, וּמִשְׁכָּבָן וְרֻקָּן וּמֵימֵי רַגְלֵיהֶן, וְדַם נִדָּה וְזָבָה וְיוֹלֶדֶת, וְזוֹבוֹ שֶׁל זָב – כָּל אֶחָד מֵאֵלּוּ אָב. וְאָדָם שֶׁנָּגַע בְּאֶחָד מִכָּל אֵלּוּ אוֹ נְשָׂאָן – מְטַמֵּא בְּגָדִים וּשְׁאָר כֵּלִים בִּשְׁעַת נְגִיעָתוֹ אוֹ בִּשְׁעַת נְשִׂיאָתוֹ, וְאֵינוֹ מְטַמֵּא לֹא אָדָם וְלֹא כְּלֵי חֶרֶשׂ, שֶׁכָּל הַמְטַמֵּא אָדָם מְטַמֵּא כְּלֵי חֶרֶשׂ, וְכָל שֶׁאֵינוֹ מְטַמֵּא אָדָם אֵינוֹ מְטַמֵּא כְּלֵי חֶרֶשׂ.
הִנֵּה לָמַדְתָּ שֶׁכָּל טָמֵא שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ: "יְכַבֵּס בְּגָדָיו" – הֲרֵי זֶה מְטַמֵּא בְּגָדִים שֶׁיִּגַּע בָּהֶן כָּל זְמַן שֶׁלֹּא פֵּרֵשׁ מִמְּטַמְּאָיו, וְעוֹשֶׂה אוֹתָן רִאשׁוֹן לַטֻּמְאָה כָּמוֹהוּ, וּמְטַמֵּא שְׁאָר הַכֵּלִים כַּבְּגָדִים, חוּץ מִכְּלֵי חֶרֶשׂ, שֶׁאֵינוֹ מְטַמֵּא לֹא אָדָם וְלֹא כְּלֵי חֶרֶשׂ, אַף עַל פִּי שֶׁעֲדַיִן לֹא פֵּרֵשׁ.
וְכָל טָמֵא שֶׁלֹּא נֶאֱמַר בּוֹ "יְכַבֵּס בְּגָדָיו" – הֲרֵי הוּא עַד שֶׁלֹּא פֵּרֵשׁ כְּאַחַר שֶׁפֵּרֵשׁ, שֶׁאֵינוֹ מְטַמֵּא בְּגָדִים מִפְּנֵי שֶׁהוּא וָלָד, וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר שֶׁאֵינוֹ מְטַמֵּא אָדָם וְלֹא כְּלֵי חֶרֶשׂ. לְפִיכָךְ הַנּוֹגֵעַ בַּמֶּרְכָּב אֵינוֹ מְטַמֵּא בְּגָדִים בִּשְׁעַת מַגָּעוֹ, וְהַנּוֹשֵׂא אֶת הַמֶּרְכָּב מְטַמֵּא בְּגָדִים בִּשְׁעַת נְשִׂיאָתוֹ, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ.
אֲבָל הַנּוֹשֵׂא אֶת הַמִּשְׁכָּב אוֹ אֶת הַמֶּרְכָּב – הֲרֵי זֶה מְטַמֵּא בְּגָדִים וּשְׁאָר כֵּלִים בִּשְׁעַת נְשִׂיאָתוֹ עַד שֶׁלֹּא פֵּרֵשׁ מִמְּטַמְּאָיו.
וּמִנַּיִן שֶׁבְּטֻמְאַת מֶרְכָּב חִלֵּק מַגָּעוֹ מִמַּשָּׂאוֹ, וּבַמִּשְׁכָּב לֹא חִלֵּק? שֶׁהֲרֵי הוּא אוֹמֵר בַּמִּשְׁכָּב: "וְאִישׁ אֲשֶׁר יִגַּע בְּמִשְׁכָּבוֹ יְכַבֵּס בְּגָדָיו" (ויקרא טו,ה), וּבַמֶּרְכָּב הוּא אוֹמֵר: "וְכָל הַמֶּרְכָּב אֲשֶׁר יִרְכַּב עָלָיו וכו' וְכָל הַנֹּגֵעַ בְּכֹל אֲשֶׁר יִהְיֶה תַחְתָּיו יִטְמָא עַד הָעָרֶב" (שם טו,ט-י), וְלֹא נֶאֱמַר בּוֹ 'יְכַבֵּס בְּגָדָיו' – מְלַמֵּד שֶׁאֵינוֹ מְטַמֵּא בְּגָדִים בִּשְׁעַת מַגָּעוֹ. וְנֶאֱמַר: "וְהַנּוֹשֵׂא אוֹתָם יְכַבֵּס בְּגָדָיו" (שם) – אֶחָד הַנּוֹשֵׂא אֶת הַמֶּרְכָּב אוֹ הַנּוֹשֵׂא מִשְׁכָּב, מְטַמֵּא בְּגָדִים בִּשְׁעַת נְשִׂיאָתוֹ.
נִמְצֵאתָ לָמֵד שֶׁהַזָּב וְהַזָּבָה וְהַנִּדָּה וְהַיּוֹלֶדֶת, וּמִשְׁכָּבָן וְרֻקָּן וּמֵימֵי רַגְלֵיהֶן, וְדַם נִדָּה וְזָבָה וְיוֹלֶדֶת, וְזוֹבוֹ שֶׁל זָב – כָּל אֶחָד מֵאֵלּוּ אָב. וְאָדָם שֶׁנָּגַע בְּאֶחָד מִכָּל אֵלּוּ אוֹ נְשָׂאָן – מְטַמֵּא בְּגָדִים וּשְׁאָר כֵּלִים בִּשְׁעַת נְגִיעָתוֹ אוֹ בִּשְׁעַת נְשִׂיאָתוֹ, וְאֵינוֹ מְטַמֵּא לֹא אָדָם וְלֹא כְּלֵי חֶרֶשׂ, שֶׁכָּל הַמְטַמֵּא אָדָם מְטַמֵּא כְּלֵי חֶרֶשׂ, וְכָל שֶׁאֵינוֹ מְטַמֵּא אָדָם אֵינוֹ מְטַמֵּא כְּלֵי חֶרֶשׂ.
הִנֵּה לָמַדְתָּ שֶׁכָּל טָמֵא שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ: "יְכַבֵּס בְּגָדָיו" – הֲרֵי זֶה מְטַמֵּא בְּגָדִים שֶׁיִּגַּע בָּהֶן כָּל זְמַן שֶׁלֹּא פֵּרֵשׁ מִמְּטַמְּאָיו, וְעוֹשֶׂה אוֹתָן רִאשׁוֹן לַטֻּמְאָה כָּמוֹהוּ, וּמְטַמֵּא שְׁאָר הַכֵּלִים כַּבְּגָדִים, חוּץ מִכְּלֵי חֶרֶשׂ, שֶׁאֵינוֹ מְטַמֵּא לֹא אָדָם וְלֹא כְּלֵי חֶרֶשׂ, אַף עַל פִּי שֶׁעֲדַיִן לֹא פֵּרֵשׁ.
וְכָל טָמֵא שֶׁלֹּא נֶאֱמַר בּוֹ "יְכַבֵּס בְּגָדָיו" – הֲרֵי הוּא עַד שֶׁלֹּא פֵּרֵשׁ כְּאַחַר שֶׁפֵּרֵשׁ, שֶׁאֵינוֹ מְטַמֵּא בְּגָדִים מִפְּנֵי שֶׁהוּא וָלָד, וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר שֶׁאֵינוֹ מְטַמֵּא אָדָם וְלֹא כְּלֵי חֶרֶשׂ. לְפִיכָךְ הַנּוֹגֵעַ בַּמֶּרְכָּב אֵינוֹ מְטַמֵּא בְּגָדִים בִּשְׁעַת מַגָּעוֹ, וְהַנּוֹשֵׂא אֶת הַמֶּרְכָּב מְטַמֵּא בְּגָדִים בִּשְׁעַת נְשִׂיאָתוֹ, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ.
ב. עַד שֶׁלֹּא פֵּרֵשׁ מִמְּטַמְּאָיו. בעודו נוגע במשכב המטמאו.
כָּל אֶחָד מֵאֵלּוּ אָב וְאָדָם שֶׁנָּגַע בְּאֶחָד מִכָּל אֵלּוּ אוֹ נְשָׂאָן מְטַמֵּא בְּגָדִים וכו'. והוא הדין לכל אב טומאה המטמא במגע ובמשא שמטמא בגדים בשעת נגיעתו או נשיאתו, למעט המרכב והנבלה שאינם מטמאים בגדים בשעת נגיעתם (הלכות שאר אבות הטומאות ו,יב).
הִנֵּה לָמַדְתָּ שֶׁכָּל טָמֵא שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ יְכַבֵּס בְּגָדָיו וכו'. ראה גם הלכות פרה ה,ב.
שֶׁאֵינוֹ מְטַמֵּא בְּגָדִים מִפְּנֵי שֶׁהוּא וָלָד. שאין ולד הטומאה מטמא אלא אוכלים ומשקים (הלכות טומאת מת ה,ז). כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ. בפסקאות הקודמות.
ג. כָּל הַכֵּלִים שֶׁיִּנָּשְׂאוּ לְמַעְלָה מִן הַזָּב – הֵן הַנִּקְרָאִין מַדָּף. וְהֵן כֻּלָּם כַּכֵּלִים שֶׁהוּא נוֹגֵעַ בָּהֶן, שֶׁהֵן רִאשׁוֹן לַטֻּמְאָה, וְאֵינָן מְטַמְּאִין לֹא אָדָם וְלֹא כֵּלִים, אֲבָל מְטַמְּאִין אֳכָלִים וּמַשְׁקִין, כִּשְׁאָר וַלְדוֹת הַטֻּמְאָה. וְטֻמְאַת מַדָּף מִדִּבְרֵיהֶם.
ג. שֶׁיִּנָּשְׂאוּ לְמַעְלָה מִן הַזָּב. אפילו כלים רבים המונחים זה על גבי זה ואינם נוגעים בו (ראה פה"מ זבים ד,ו, הלכות טומאת מת ה,יד). הֵן הַנִּקְרָאִין מַדָּף. במשמעות 'נדף', שהטומאה מתפשטת בדומה לריח שנודף למרחוק. שהזב מטמא את כל הכלים שמעליו אפילו כשיש ביניהם חציצות רבות (פה"מ שם).
ד. הַזָּב וְהַזָּבָה וְהַנִּדָּה וְהַיּוֹלֶדֶת וְהַמְּצֹרָע שֶׁמֵּתוּ – הֲרֵי הֵן מְטַמְּאִין מִשְׁכָּב וּמֶרְכָּב אַחַר מִיתָתָן כְּשֶׁהָיוּ כְּשֶׁהֵן חַיִּים, עַד שֶׁיִּמֹּק הַבָּשָׂר. וְטֻמְאָה זוֹ מִדִּבְרֵיהֶם, גְּזֵרָה שֶׁמָּא יִתְעַלֵּף אֶחָד מֵאֵלּוּ וִידַמּוּ שֶׁמֵּת, וְהוּא עֲדַיִן לֹא מֵת. נִמְצָא מִשְׁכָּבָן וּמֶרְכָּבָן שֶׁלְּאַחַר מִיתָה אַב טֻמְאָה שֶׁל דִּבְרֵי סוֹפְרִים. אֲבָל נָכְרִי שֶׁמֵּת אֵינוֹ עוֹשֶׂה מִשְׁכָּב, שֶׁהֲרֵי כְּשֶׁהוּא חַי אֵינוֹ מְטַמֵּא אֶלָּא מִדִּבְרֵיהֶם, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ.
ד. וְהַמְּצֹרָע. שאף הוא מטמא משכב ומושב (הלכות טומאת צרעת י,יא). שֶׁיִּמֹּק. יירקב. כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ. לעיל ב,י.
ה. כָּל מָקוֹם שֶׁאַתָּה שׁוֹמֵעַ 'טֻמְאַת מִשְׁכָּב וּמֶרְכָּב' – אֵינוֹ שֶׁיִּגַּע הַטָּמֵא בַּמִּשְׁכָּב אוֹ בַּמֶּרְכָּב כְּשֶׁיִּנָּשֵׂא עֲלֵיהֶם; אֶלָּא אֲפִלּוּ הָיוּ אֲבָנִים גְּדוֹלוֹת לְמַעְלָה מִן הַכְּלִי הֶעָשׂוּי לְמִשְׁכָּב אוֹ לְמֶרְכָּב, וְנִשָּׂא הַזָּב עַל הָאֲבָנִים מִלְּמַעְלָה – נִטְמָא הַמִּשְׁכָּב אוֹ הַמֶּרְכָּב וְנַעֲשָׂה אַב טֻמְאָה.
אֲפִלּוּ אֶלֶף מִשְׁכָּב אוֹ מֶרְכָּב זֶה לְמַעְלָה מִזֶּה וְאֶבֶן עַל הָעֶלְיוֹן, וְיָשַׁב אֶחָד מִמְּטַמְּאֵי מִשְׁכָּב וּמוֹשָׁב לְמַעְלָה מִן הָאֶבֶן – נִטְמְאוּ הַכֹּל. וְאֶחָד הַמִּשְׁכָּב הַנּוֹגֵעַ בָּאָרֶץ אוֹ הַמִּשְׁכָּב שֶׁלְּמַעְלָה, אִם נָגַע בּוֹ בִּשְׁעַת שְׁכִיבָתוֹ – כָּל אֶחָד מֵהֶם אַב הַטֻּמְאָה.
וְכֵן אִם הָיָה אֶחָד מִמְּטַמְּאֵי מִשְׁכָּב לְמַטָּה וְאֶבֶן עַל גַּבָּיו, וָאֳכָלִים וְכֵלִים וּמַשְׁקִין וְאָדָם עַל גַּבֵּי הָאֶבֶן זֶה לְמַעְלָה מִזֶּה – כֻּלָּן טְמֵאִים, וְרִאשׁוֹן לַטֻּמְאָה. וְאֶחָד כְּלִי אוֹ אֹכֶל אוֹ מַשְׁקֶה אוֹ אָדָם הַנּוֹגֵעַ בַּזָּב, אוֹ כְּלִי אוֹ אֹכֶל אוֹ מַשְׁקֶה אוֹ אָדָם שֶׁהוּא לְמַעְלָה עַל הָאֶבֶן שֶׁעַל גַּבָּיו – הַכֹּל וְלַד טֻמְאָה, וְאֵינוֹ מְטַמֵּא לֹא אָדָם וְלֹא כֵּלִים, חוּץ מִן הָאָדָם שֶׁעַל גַּבֵּי הַזָּב, שֶׁעַד שֶׁלֹּא פֵּרֵשׁ מִמְּטַמְּאָיו מְטַמֵּא שְׁאָר כֵּלִים, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ.
אֲפִלּוּ אֶלֶף מִשְׁכָּב אוֹ מֶרְכָּב זֶה לְמַעְלָה מִזֶּה וְאֶבֶן עַל הָעֶלְיוֹן, וְיָשַׁב אֶחָד מִמְּטַמְּאֵי מִשְׁכָּב וּמוֹשָׁב לְמַעְלָה מִן הָאֶבֶן – נִטְמְאוּ הַכֹּל. וְאֶחָד הַמִּשְׁכָּב הַנּוֹגֵעַ בָּאָרֶץ אוֹ הַמִּשְׁכָּב שֶׁלְּמַעְלָה, אִם נָגַע בּוֹ בִּשְׁעַת שְׁכִיבָתוֹ – כָּל אֶחָד מֵהֶם אַב הַטֻּמְאָה.
וְכֵן אִם הָיָה אֶחָד מִמְּטַמְּאֵי מִשְׁכָּב לְמַטָּה וְאֶבֶן עַל גַּבָּיו, וָאֳכָלִים וְכֵלִים וּמַשְׁקִין וְאָדָם עַל גַּבֵּי הָאֶבֶן זֶה לְמַעְלָה מִזֶּה – כֻּלָּן טְמֵאִים, וְרִאשׁוֹן לַטֻּמְאָה. וְאֶחָד כְּלִי אוֹ אֹכֶל אוֹ מַשְׁקֶה אוֹ אָדָם הַנּוֹגֵעַ בַּזָּב, אוֹ כְּלִי אוֹ אֹכֶל אוֹ מַשְׁקֶה אוֹ אָדָם שֶׁהוּא לְמַעְלָה עַל הָאֶבֶן שֶׁעַל גַּבָּיו – הַכֹּל וְלַד טֻמְאָה, וְאֵינוֹ מְטַמֵּא לֹא אָדָם וְלֹא כֵּלִים, חוּץ מִן הָאָדָם שֶׁעַל גַּבֵּי הַזָּב, שֶׁעַד שֶׁלֹּא פֵּרֵשׁ מִמְּטַמְּאָיו מְטַמֵּא שְׁאָר כֵּלִים, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ.
ה. אוֹ הַמִּשְׁכָּב שֶׁלְּמַעְלָה. הסמוך לאבן מתחתיה. אִם נָגַע בּוֹ בִּשְׁעַת שְׁכִיבָתוֹ. אם כל משכב ומשכב נגע בחברו בשעה שהזב שכב על גביהם מלמעלה.
כֻּלָּן טְמֵאִים וְרִאשׁוֹן לַטֻּמְאָה. כדין טומאת מדף (לעיל ה"ג), שנוהגת בכל דבר הנישא מעל גבי הזב. חוּץ מִן הָאָדָם שֶׁעַל גַּבֵּי הַזָּב… מְטַמֵּא שְׁאָר כֵּלִים כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ. שהאדם הנישא על גבי הזב מטמא בגדים וכלים שנוגע בהם בשעה שנמצא על הזב, כשם שאדם הנוגע בזב מטמא בגדים כל עוד לא פירש ממנו, כמבואר לעיל ה"ב.
כֻּלָּן טְמֵאִים וְרִאשׁוֹן לַטֻּמְאָה. כדין טומאת מדף (לעיל ה"ג), שנוהגת בכל דבר הנישא מעל גבי הזב. חוּץ מִן הָאָדָם שֶׁעַל גַּבֵּי הַזָּב… מְטַמֵּא שְׁאָר כֵּלִים כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ. שהאדם הנישא על גבי הזב מטמא בגדים וכלים שנוגע בהם בשעה שנמצא על הזב, כשם שאדם הנוגע בזב מטמא בגדים כל עוד לא פירש ממנו, כמבואר לעיל ה"ב.
ו. הָאֳכָלִים וְהַמַּשְׁקִין וְהַכֵּלִים שֶׁאֵינָן עֲשׂוּיִין לֹא לְמוֹשָׁב וְלֹא לְמִשְׁכָּב וְלֹא לְמֶרְכָּב שֶׁהָיוּ לְמַטָּה, וְיָשַׁב הַזָּב וְכַיּוֹצֵא בּוֹ עֲלֵיהֶן לְמַעְלָה וְלֹא נָגַע בָּהֶן – כֻּלָּן טְהוֹרִים. אֲבָל אִם הָיָה הָאָדָם לְמַטָּה וְהַזָּב לְמַעְלָה, אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ נוֹגֵעַ בּוֹ – הֲרֵי זֶה טָמֵא מִשּׁוּם נוֹשֵׂא זָב, כְּכָל נוֹשֵׂא דָּבָר שֶׁמְּטַמֵּא בְּמַשָּׂא, שֶׁהַנּוֹשֵׂא רִאשׁוֹן לַטֻּמְאָה.
הִנֵּה לָמַדְתָּ שֶׁכָּל שֶׁיִּהְיֶה לְמַעְלָה מִן הַזָּב – טָמֵא, בֵּין אָדָם בֵּין כֵּלִים הָעֲשׂוּיִין לְמִשְׁכָּב וּלְמוֹשָׁב וּלְמֶרְכָּב בֵּין שְׁאָר כָּל הַכֵּלִים, בֵּין אֳכָלִין בֵּין מַשְׁקִין, הַכֹּל רִאשׁוֹן לַטֻּמְאָה; וְכָל שֶׁיִּהְיֶה לְמַטָּה מִן הַזָּב וְלֹא יִגַּע בּוֹ – טָהוֹר, חוּץ מִן הָאָדָם אוֹ כְּלִי הֶעָשׂוּי לְמִשְׁכָּב אוֹ לְמוֹשָׁב אוֹ לְמֶרְכָּב, אֶלָּא שֶׁהָאָדָם רִאשׁוֹן, וְהַכֵּלִים הָעֲשׂוּיִים לְמִשְׁכָּב אוֹ לְמוֹשָׁב אוֹ לְמֶרְכָּב אַב הַטֻּמְאָה, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ.
הִנֵּה לָמַדְתָּ שֶׁכָּל שֶׁיִּהְיֶה לְמַעְלָה מִן הַזָּב – טָמֵא, בֵּין אָדָם בֵּין כֵּלִים הָעֲשׂוּיִין לְמִשְׁכָּב וּלְמוֹשָׁב וּלְמֶרְכָּב בֵּין שְׁאָר כָּל הַכֵּלִים, בֵּין אֳכָלִין בֵּין מַשְׁקִין, הַכֹּל רִאשׁוֹן לַטֻּמְאָה; וְכָל שֶׁיִּהְיֶה לְמַטָּה מִן הַזָּב וְלֹא יִגַּע בּוֹ – טָהוֹר, חוּץ מִן הָאָדָם אוֹ כְּלִי הֶעָשׂוּי לְמִשְׁכָּב אוֹ לְמוֹשָׁב אוֹ לְמֶרְכָּב, אֶלָּא שֶׁהָאָדָם רִאשׁוֹן, וְהַכֵּלִים הָעֲשׂוּיִים לְמִשְׁכָּב אוֹ לְמוֹשָׁב אוֹ לְמֶרְכָּב אַב הַטֻּמְאָה, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ.
ו. כְּכָל נוֹשֵׂא דָּבָר שֶׁמְּטַמֵּא בְּמַשָּׂא. כמבואר בהלכות טומאת מת א,ו. שֶׁהַנּוֹשֵׂא רִאשׁוֹן לַטֻּמְאָה. ודווקא אדם נטמא בטומאת משא, אך לא הכלים (שם ה"ט).
אֶלָּא שֶׁהָאָדָם רִאשׁוֹן וְהַכֵּלִים הָעֲשׂוּיִים לְמִשְׁכָּב… אַב הַטֻּמְאָה כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ. לעיל ה"ה (לגבי כלים), ותחילת הלכה זו (לגבי אדם).
אֶלָּא שֶׁהָאָדָם רִאשׁוֹן וְהַכֵּלִים הָעֲשׂוּיִים לְמִשְׁכָּב… אַב הַטֻּמְאָה כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ. לעיל ה"ה (לגבי כלים), ותחילת הלכה זו (לגבי אדם).
