א. אֵין עוֹשִׂין מִלְחָמָה עִם אָדָם בָּעוֹלָם עַד שֶׁקּוֹרְאִין לוֹ לְשָׁלוֹם, אֶחָד מִלְחֶמֶת הָרְשׁוּת וְאֶחָד מִלְחֶמֶת מִצְוָה, שֶׁנֶּאֱמַר: "כִּי תִקְרַב אֶל עִיר לְהִלָּחֵם עָלֶיהָ וְקָרָאתָ אֵלֶיהָ לְשָׁלוֹם" (דברים כ,י); אִם הִשְׁלִימוּ, וְקִבְּלוּ שֶׁבַע מִצְווֹת שֶׁנִּצְטַוּוּ בְּנֵי נֹחַ עֲלֵיהֶן – אֵין הוֹרְגִין מֵהֶן נְשָׁמָה, וַהֲרֵי הֵן לָמַס, שֶׁנֶּאֱמַר: "יִהְיוּ לְךָ לָמַס וַעֲבָדוּךָ" (שם כ,יא). קִבְּלוּ עֲלֵיהֶן הַמַּס וְלֹא קִבְּלוּ הָעַבְדוּת, אוֹ שֶׁקִּבְּלוּ הָעַבְדוּת וְלֹא קִבְּלוּ הַמַּס – אֵין שׁוֹמְעִין לָהֶן, עַד שֶׁיְּקַבְּלוּ שְׁנֵיהֶם. וְעַבְדוּת שֶׁיְּקַבְּלוּ הִיא שֶׁיִּהְיוּ נִבְזִים וּשְׁפָלִים לְמַטָּה, וְלֹא יָרִימוּ רֹאשׁ בְּיִשְׂרָאֵל, אֶלָּא יִהְיוּ כְּבוּשִׁין תַּחַת יָדָם, וְלֹא יִתְמַנּוּ עַל יִשְׂרָאֵל לְשׁוּם דָּבָר בָּעוֹלָם. וְהַמַּס שֶׁיְּקַבְּלוּ – שֶׁיִּהְיוּ מוּכָנִין לַעֲבוֹדַת הַמֶּלֶךְ בְּגוּפָם וּמָמוֹנָם, כְּגוֹן בִּנְיַן הַחוֹמוֹת וְחִזּוּק הַמְּצוּרוֹת וּבִנְיַן אַרְמוֹן הַמֶּלֶךְ וְכַיּוֹצֵא בּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְזֶה דְבַר הַמַּס אֲשֶׁר הֶעֱלָה הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה לִבְנוֹת אֶת בֵּית יי וְאֶת בֵּיתוֹ וְאֶת הַמִּלּוֹא וְאֵת חוֹמַת יְרוּשָׁלִָם וכו', כָּל הָעָם הַנּוֹתָר מִן הָאֱמֹרִי… וַיַּעֲלֵם שְׁלֹמֹה לְמַס עֹבֵד עַד הַיּוֹם הַזֶּה, וּמִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֹא נָתַן שְׁלֹמֹה עָבֶד כִּי הֵם אַנְשֵׁי הַמִּלְחָמָה וַעֲבָדָיו וְשָׂרָיו וְשָׁלִישָׁיו וְשָׂרֵי רִכְבּוֹ וּפָרָשָׁיו" (מלכים א ט,טו-כב).

ב. וְיֵשׁ לַמֶּלֶךְ לְהַתְנוֹת עִמָּהֶן שֶׁיִּקַּח חֲצִי מָמוֹנָם, אוֹ הַקַּרְקַע וְיַנִּיחַ כָּל הַמִּטַּלְטְלִין, אוֹ הַמִּטַּלְטְלִין וְיַנִּיחַ הַקַּרְקָעוֹת, כְּפִי מַה שֶּׁיַּתְנוּ.

ג. וְאָסוּר לְשַׁקֵּר בִּבְרִיתָם וּלְכַזֵּב לָהֶם אַחַר שֶׁהִשְׁלִימוּ וְקִבְּלוּ שֶׁבַע מִצְווֹת.

ד. וְאִם לֹא הִשְׁלִימוּ, אוֹ שֶׁהִשְׁלִימוּ וְלֹא קִבְּלוּ שֶׁבַע מִצְווֹת – עוֹשִׂין עִמָּהֶן מִלְחָמָה, וְהוֹרְגִין כָּל הַזְּכָרִים הַגְּדוֹלִים, וּבוֹזְזִין כָּל מָמוֹנָם וְטַפָּם; וְאֵין הוֹרְגִין אִשָּׁה וְלֹא קָטָן, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְהַנָּשִׁים וְהַטַּף" (דברים כ,יד, ושם: הַנָּשִׁים) – זֶה טַף שֶׁל זְכָרִים. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בְּמִלְחֶמֶת הָרְשׁוּת, שֶׁהִיא עִם שְׁאָר הָאֻמּוֹת. אֲבָל שִׁבְעָה עֲמָמִין וַעֲמָלֵק שֶׁלֹּא הִשְׁלִימוּ – אֵין מַנִּיחִין מֵהֶן נְשָׁמָה, שֶׁנֶּאֱמַר: "כֵּן תַּעֲשֶׂה לְכָל הֶעָרִים וכו' רַק מֵעָרֵי הָעַמִּים וכו' לֹא תְחַיֶּה כָּל נְשָׁמָה" (דברים כ,טו-טז). וְכֵן הוּא אוֹמֵר בַּעֲמָלֵק: "תִּמְחֶה אֶת זֵכֶר עֲמָלֵק" (שם כה,יט). וּמִנַּיִן שֶׁאֵינוֹ מְדַבֵּר אֶלָּא בְּאֵלּוּ שֶׁלֹּא הִשְׁלִימוּ? שֶׁנֶּאֱמַר: "לֹא הָיְתָה עִיר אֲשֶׁר הִשְׁלִימָה אֶת יִשְׂרָאֵל בִּלְתִּי הַחִוִּי יֹשְׁבֵי גִבְעוֹן אֶת הַכֹּל לָקְחוּ בַמִּלְחָמָה, כִּי מֵאֵת יי הָיְתָה לְחַזֵּק אֶת לִבָּם לִקְרַאת הַמִּלְחָמָה אֶת יִשְׂרָאֵל לְמַעַן הַחֲרִימָם" (יהושע יא,יט-כ, ושם: הִשְׁלִימָה אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל); מִכְּלָל שֶׁשָּׁלְחוּ לָהֶם לְשָׁלוֹם וְלֹא קִבְּלוּ.

ה. שְׁלֹשָׁה כְּתָבִים שָׁלַח יְהוֹשֻׁעַ עַד שֶׁלֹּא נִכְנַס לָאָרֶץ: הָרִאשׁוֹן שָׁלַח לָהֶם: 'מִי שֶׁרוֹצֶה לִבְרֹחַ – יִבְרַח'; וְחָזַר וְשָׁלַח: 'מִי שֶׁרוֹצֶה לְהַשְׁלִים – יַשְׁלִים'; וְחָזַר וְשָׁלַח: 'מִי שֶׁרוֹצֶה לַעֲשׂוֹת מִלְחָמָה – יַעֲשֶׂה'. אִם כֵּן, מִפְּנֵי מָה הֶעֱרִימוּ יוֹשְׁבֵי גִּבְעוֹן? לְפִי שֶׁשָּׁלַח לָהֶם בִּכְלָל, וְלֹא קִבְּלוּ, וְלֹא יָדְעוּ מִשְׁפַּט יִשְׂרָאֵל, וְדִמּוּ שֶׁאֵין פּוֹתְחִין לָהֶן לְשָׁלוֹם. וְלָמָּה קָשָׁה הַדָּבָר לַנְּשִׂיאִים וְרָאוּ שֶׁרָאוּי לְהַכּוֹתָם לְפִי חֶרֶב לוּלֵי הַשְּׁבוּעָה? מִפְּנֵי שֶׁכָּרְתוּ לָהֶם בְּרִית, וַהֲרֵי הוּא אוֹמֵר: "לֹא תִכְרֹת לָהֶם בְּרִית" (דברים ז,ב), אֶלָּא הָיָה דִּינָם שֶׁיִּהְיוּ לְמַס עֲבָדִים, וְהוֹאִיל וּבְטָעוּת נִשְׁבְּעוּ לָהֶם, בַּדִּין הָיָה שֶׁיֵּהָרְגוּ עַל שֶׁהִטְעוּם, לוּלֵי חִלּוּל הַשֵּׁם.

ו. עַמּוֹן וּמוֹאָב – אֵין שׁוֹאֲלִין לָהֶם לְשָׁלוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר: "לֹא תִדְרֹשׁ שְׁלֹמָם וְטֹבָתָם" (דברים כג,ז). אָמְרוּ חֲכָמִים: לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר: "וְקָרָאתָ אֵלֶיהָ לְשָׁלוֹם" (שם כ,י), יָכוֹל עַמּוֹן וּמוֹאָב כֵּן? תַּלְמוּד לוֹמַר: "לֹא תִדְרֹשׁ שְׁלֹמָם"; לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר: "עִמְּךָ יֵשֵׁב בְּקִרְבְּךָ… בַּטּוֹב לוֹ" (שם כג,יז), יָכוֹל עַמּוֹן וּמוֹאָב כֵּן? תַּלְמוּד לוֹמַר: "וְטֹבָתָם" (שם כג,ז). וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵין שׁוֹאֲלִין בִּשְׁלוֹמָם, אִם הִשְׁלִימוּ מֵעַצְמָן תְּחִלָּה – מְקַבְּלִין אוֹתָם.

ז. כְּשֶׁצָּרִין עַל עִיר לְתָפְשָׂהּ – אֵין מַקִּיפִין אוֹתָהּ מֵאַרְבַּע רוּחוֹתֶיהָ, אֶלָּא מִשָּׁלֹשׁ רוּחוֹת, וּמַנִּיחִין מָקוֹם לַבּוֹרֵחַ וּלְמִי שֶׁרוֹצֶה לְהִמָּלֵט עַל נַפְשׁוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיִּצְבְּאוּ עַל מִדְיָן כַּאֲשֶׁר צִוָּה יי אֶת מֹשֶׁה" (במדבר לא,ז); מִפִּי הַשְּׁמוּעָה לָמְדוּ שֶׁבְּכָךְ צִוָּהוּ.

ח. אֵין קוֹצְצִין אִילָנֵי מַאֲכָל שֶׁחוּץ לַמְּדִינָה, וְאֵין מוֹנְעִין מֵהֶן אַמַּת הַמַּיִם כְּדֵי שֶׁיִּיבְשׁוּ, שֶׁנֶּאֱמַר: "לֹא תַשְׁחִית אֶת עֵצָהּ" (דברים כ,יט). וְכָל הַקּוֹצֵץ – לוֹקֶה. וְלֹא בְּמָצוֹר בִּלְבַד, אֶלָּא בְּכָל מָקוֹם, כָּל הַקּוֹצֵץ אִילַן מַאֲכָל דֶּרֶךְ הַשְׁחָתָה – לוֹקֶה. אֲבָל קוֹצְצִין אוֹתוֹ אִם הָיָה מַזִּיק אִילָנוֹת אֲחֵרוֹת, אוֹ מִפְּנֵי שֶׁמַּזִּיק בִּשְׂדֵה אֲחֵרִים, אוֹ מִפְּנֵי שֶׁדָּמָיו יְקָרִים; לֹא אָסְרָה תּוֹרָה אֶלָּא דֶּרֶךְ הַשְׁחָתָה.

ט. כָּל אִילַן סְרָק – מֻתָּר לָקֹץ אוֹתוֹ, וַאֲפִלּוּ אֵינוֹ צָרִיךְ לוֹ. וְכֵן אִילַן מַאֲכָל שֶׁהִזְקִין וְאֵינוֹ עוֹשֶׂה אֶלָּא דָּבָר מוּעָט שֶׁאֵינוֹ רָאוּי לִטְרֹחַ בּוֹ – מֻתָּר לְקֻצּוֹ. וְכַמָּה יְהֵא הַזַּיִת עוֹשֶׂה וְלֹא יְקֻצֶּנּוּ? רֹבַע הַקַּב זֵיתִים. וְדֶקֶל שֶׁהוּא עוֹשֶׂה קַב תְּמָרִים – לֹא יְקֻצֶּנּוּ.

י. לֹא הָאִילָנוֹת בִּלְבַד, אֶלָּא כָּל הַמְשַׁבֵּר כֵּלִים וְקוֹרֵעַ בְּגָדִים וְהוֹרֵס בִּנְיָן וְסוֹתֵם מַעְיָן וּמְאַבֵּד מַאֲכָלוֹת דֶּרֶךְ הַשְׁחָתָה – עוֹבֵר בְּ"לֹא תַשְׁחִית" (דברים כ,יט). וְאֵינוֹ לוֹקֶה אֶלָּא מַכַּת מַרְדּוּת מִדִּבְרֵיהֶם.

יא. צָרִין עַל עֲיָרוֹת הַגּוֹיִם בְּשַׁבָּת, וְעוֹשִׂין עִמָּהֶן מִלְחָמָה בְּשַׁבָּת, שֶׁנֶּאֱמַר: "עַד רִדְתָּהּ" (דברים כ,כ) – וַאֲפִלּוּ בְּשַׁבָּת; בֵּין בְּמִלְחֶמֶת מִצְוָה בֵּין בְּמִלְחֶמֶת הָרְשׁוּת.

יב. כְּשֶׁחוֹנִין – חוֹנִין בְּכָל מָקוֹם. וּמִי שֶׁנֶּהֱרַג בַּמִּלְחָמָה – בַּמָּקוֹם שֶׁיִּפֹּל, שָׁם יִקָּבֵר; קוֹנֶה מְקוֹמוֹ כְּמֵת מִצְוָה.

יג. וְאַרְבָּעָה דְּבָרִים פָּטְרוּ בַּמַּחֲנֶה: אוֹכְלִים הַדְּמַאי, וּפְטוּרִים מֵרְחִיצַת יָדַיִם בַּתְּחִלָּה, וּמְבִיאִין כָּל מִינֵי עֵצִים מִכָּל מָקוֹם, וַאֲפִלּוּ מְצָאָן תְּלוּשִׁין וִיבֵשִׁים; אֵין מַקְפִּידִין עַל כָּךְ בַּמַּחֲנֶה. וְכֵן פְּטוּרִין מִלְּעָרֵב עֵרוּבֵי חֲצֵרוֹת בַּמַּחֲנֶה, אֶלָּא מְטַלְטְלִין מֵאֹהֶל לְאֹהֶל וּמִסֻּכָּה לְסֻכָּה; וְהוּא שֶׁיַּקִּיפוּ כָּל הַמַּחֲנֶה מְחִצָּה גְּבוֹהָה עֲשָׂרָה טְפָחִים כְּדֵי שֶׁתִּהְיֶה רְשׁוּת יָחִיד, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּהִלְכוֹת שַׁבָּת. וְאֵין מַחֲנֶה פְּחוּתָה מֵעֲשָׂרָה. וּכְשֵׁם שֶׁפְּטוּרִין מִכָּל אֵלּוּ בַּהֲלִיכָתָן, כָּךְ פְּטוּרִין בַּחֲזִירָתָן.

יד. וְאָסוּר לְהִפָּנוֹת בְּתוֹךְ הַמַּחֲנֶה אוֹ עַל פְּנֵי הַשָּׂדֶה בְּכָל מָקוֹם, אֶלָּא מִצְוַת עֲשֵׂה לְתַקֵּן דֶּרֶךְ שָׁם, מְיֻחֶדֶת לְהִפָּנוֹת בָּהּ, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְיָד תִּהְיֶה לְךָ מִחוּץ לַמַּחֲנֶה" (דברים כג,יג).

טו. וְכֵן מִצְוַת עֲשֵׂה לִהְיוֹת יָתֵד לְכָל אֶחָד וְאֶחָד תְּלוּיָה עִם כְּלֵי מִלְחַמְתּוֹ, יֵצֵא בְּאוֹתָהּ הַדֶּרֶךְ וְיַחְפֹּר בָּהּ וְיִפָּנֶה וִיכַסֶּה, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְיָתֵד תִּהְיֶה לְךָ עַל אֲזֵנֶךָ" (שם כג,יד). וּבֵין שֶׁיֵּשׁ עִמָּהֶן אָרוֹן בֵּין שֶׁאֵין עִמָּהֶן, כָּךְ הֵם עוֹשִׂים תָּמִיד, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְהָיָה מַחֲנֶיךָ קָדוֹשׁ" (שם כג,טו).