א. כְּבוֹד אָב וָאֵם – מִצְוַת עֲשֵׂה גְּדוֹלָה, וְכֵן מוֹרָא אָב וָאֵם, שְׁקָלָם הַכָּתוּב כִּכְבוֹדוֹ וּכְמוֹרָאוֹ. כָּתוּב: "כַּבֵּד אֶת אָבִיךָ וְאֶת אִמֶּךָ" (שמות כ,יא; דברים ה,טו), וְכָתוּב: "כַּבֵּד אֶת יי מֵהוֹנֶךָ" (משלי ג,ט); וּבְאָבִיו וְאִמּוֹ כָּתוּב: "אִישׁ אִמּוֹ וְאָבִיו תִּירָאוּ" (ויקרא יט,ג), וְכָתוּב: "אֶת יי אֱלֹהֶיךָ תִּירָא" (דברים ו,יג; י,כ) – כְּדֶרֶךְ שֶׁצִּוָּה עַל כְּבוֹד שְׁמוֹ הַגָּדוֹל וּמוֹרָאוֹ, כָּךְ צִוָּה עַל כְּבוֹדָם וּמוֹרָאָם.
ב. הַמְקַלֵּל אָבִיו אוֹ אִמּוֹ – בִּסְקִילָה, וְהַמְגַדֵּף – בִּסְקִילָה; הִנֵּה הִשְׁוָה אוֹתָם בָּעֹנֶשׁ. הִקְדִּים אָב לָאֵם בְּכָבוֹד, וְהִקְדִּים אֵם לָאָב בְּמוֹרָא, לְלַמֵּד שֶׁשְּׁנֵיהֶם שָׁוִין בֵּין לְכָבוֹד בֵּין לְמוֹרָא.
ג. אֵי זֶה הוּא מוֹרָא וְאֵי זֶה הוּא כָּבוֹד? מוֹרָא – לֹא עוֹמֵד בִּמְקוֹמוֹ, וְלֹא יוֹשֵׁב בִּמְקוֹמוֹ, וְלֹא סוֹתֵר אֶת דְּבָרָיו, וְלֹא מַכְרִיעַ אֶת דְּבָרָיו; וְלֹא יִקְרָא לוֹ בִּשְׁמוֹ, לֹא בְּחַיָּיו וְלֹא בְּמוֹתוֹ, אֶלָּא אוֹמֵר: 'אַבָּא מָרִי'. הָיָה שֵׁם אָבִיו אוֹ שֵׁם רַבּוֹ כְּשֵׁם אֲחֵרִים – מְשַׁנֶּה אֶת שְׁמָם.
יֵרָאֶה לִי שֶׁאֵין נִזְהָר בְּכָךְ אֶלָּא בְּשֵׁם שֶׁהוּא פֶּלִיא, שֶׁאֵין הַכֹּל דָּשִׁין בּוֹ. אֲבָל הַשֵּׁמוֹת שֶׁקּוֹרְאִין בָּהֶן כָּל הָעָם, כְּגוֹן אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן, וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן בְּכָל לָשׁוֹן וּבְכָל זְמַן – קוֹרֵא בָּהֶן לַאֲחֵרִים שֶׁלֹּא בְּפָנָיו וְאֵין בְּכָךְ כְּלוּם.
אֵי זֶה הוּא כָּבוֹד? מַאֲכִיל וּמַשְׁקֶה, מַלְבִּישׁ וּמְכַסֶּה, מִשֶּׁל אָב. וְאִם אֵין מָמוֹן לָאָב, וְיֵשׁ לַבֵּן – כּוֹפִין אוֹתוֹ וְזָן אָבִיו וְאִמּוֹ כְּפִי מַה שֶּׁהוּא יָכוֹל. וּמוֹצִיא וּמַכְנִיס, וּמְשַׁמְּשׁוֹ בִּשְׁאָר הַדְּבָרִים שֶׁהַשַּׁמָּשִׁין מְשַׁמְּשִׁין בָּהֶן אֶת הָרַב. וְעוֹמֵד בְּפָנָיו כְּדֶרֶךְ שֶׁעוֹמֵד מִפְּנֵי רַבּוֹ.
ד. וְהָאָב שֶׁהָיָה תַּלְמִיד בְּנוֹ – אֵין הָאָב עוֹמֵד מִפְּנֵי הַבֵּן. אֲבָל הַבֵּן עוֹמֵד מִפְּנֵי אָבִיו אַף עַל פִּי שֶׁהוּא תַּלְמִידוֹ.
וְחַיָּב לְכַבְּדוֹ בִּשְׁאָר דְּרָכָיו בִּשְׁעַת מַשָּׂאוֹ וּמַתָּנוֹ וַעֲשִׂיַּת חֲפָצָיו. כֵּיצַד? הַנִּשְׁמָע בִּדְבַר אָבִיו לְמָקוֹם – לֹא יֹאמַר: 'מַהֲרוּנִי בִּשְׁבִיל עַצְמִי', 'פִּטְרוּנִי בִּשְׁבִיל עַצְמִי', אֶלָּא: 'מַהֲרוּנִי בִּשְׁבִיל אַבָּא', 'פִּטְרוּנִי בִּשְׁבִיל אַבָּא', וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה: לְעוֹלָם יִכְלֹל בִּכְלַל דְּבָרָיו שֶׁהוּא חוֹשֵׁשׁ בִּכְבוֹד אָבִיו וְשֶׁהוּא מִתְיָרֵא מִמֶּנּוּ.
ה. וְחַיָּב לְכַבְּדוֹ אֲפִלּוּ לְאַחַר מוֹתוֹ. כֵּיצַד? הָיָה אוֹמֵר שְׁמוּעָה מִפִּיו – לֹא יֹאמַר: 'כָּךְ אָמַר אַבָּא', אֶלָּא אוֹמֵר: 'כָּךְ אָמַר אַבָּא מָארִי, אֲנִי כַּפָּרַת מִשְׁכָּבוֹ'. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בְּתוֹךְ שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ שֶׁלְּאַחַר מִיתָתוֹ. אֲבָל אַחַר הַשְּׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ אוֹמֵר: 'זִכְרוֹנוֹ לְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא'.
ו. אֶחָד הָאִישׁ וְאֶחָד הָאִשָּׁה חַיָּבִין בְּמוֹרָא וְכָבוֹד, אֶלָּא שֶׁהָאִישׁ יֵשׁ בְּיָדוֹ לַעֲשׂוֹת, וְהָאִשָּׁה אֵין בְּיָדָהּ לַעֲשׂוֹת, שֶׁהֲרֵי רְשׁוּת אֲחֵרִים עָלֶיהָ. לְפִיכָךְ, אִם נִתְגָּרְשָׁה אוֹ נִתְאַלְמְנָה – הֲרֵי שְׁנֵיהֶם שָׁוִים.
ז. עַד הֵיכָן כְּבוֹד אָב וָאֵם? אֲפִלּוּ נָטְלוּ כִּיס שֶׁל זְהוּבִים שֶׁלּוֹ וְהִשְׁלִיכוּהוּ בְּפָנָיו לַיָּם – לֹא יַכְלִים אוֹתָן, וְלֹא יִצְעֹק בִּפְנֵיהֶם, וְלֹא יִכְעֹס כְּנֶגְדָּן, אֶלָּא יְקַבֵּל גְּזֵרַת הַכָּתוּב וְיִשְׁתֹּק.
וְעַד הֵיכָן מוֹרָאָן? אֲפִלּוּ הָיָה לוֹבֵשׁ בְּגָדִים חֲמוּדוֹת וְיוֹשֵׁב בָּרֹאשׁ בִּפְנֵי קָהָל, וּבָא אָבִיו אוֹ אִמּוֹ וְקָרְעוּ בְּגָדָיו וְהִכּוּהוּ עַל רֹאשׁוֹ וְיָרְקוּ בְּפָנָיו – לֹא יַכְלִים אוֹתָם, אֶלָּא יִשְׁתֹּק, וְיִירָא וְיִפְחַד מִמֶּלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים שֶׁצִּוָּהוּ בְּכָךְ; שֶׁאִלּוּ מֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם גָּזַר עָלָיו דָּבָר שֶׁהוּא מְצַעֵר יָתֵר מִזֶּה, לֹא הָיָה יָכוֹל לְפַרְכֵּס בַּדָּבָר, קַל וָחֹמֶר לְמִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם בִּרְצוֹנוֹ.
ח. אַף עַל פִּי שֶׁבְּכָךְ נִצְטַוִּינוּ, אָסוּר לְאָדָם לְהַכְבִּיד עֻלּוֹ עַל בָּנָיו וּלְדַקְדֵּק בִּכְבוֹדוֹ עִמָּהֶם, שֶׁלֹּא יְבִיאֵם לִידֵי מִכְשׁוֹל, אֶלָּא יִמְחֹל וְיִתְעַלֵּם, שֶׁהָאָב שֶׁמָּחַל עַל כְּבוֹדוֹ – כְּבוֹדוֹ מָחוּל.
ט. וְהַמַּכֶּה בְּנוֹ גָּדוֹל – מְנַדִּין אוֹתוֹ, שֶׁהֲרֵי הוּא עוֹבֵר עַל: "וְלִפְנֵי עִוֵּר לֹא תִתֵּן מִכְשֹׁל" (ויקרא יט,יד).
י. מִי שֶׁנִּטְרְפָה דַּעְתּוֹ שֶׁל אָבִיו אוֹ שֶׁל אִמּוֹ – יִשְׁתַּדֵּל לִנְהֹג עִמָּהֶן כְּפִי דַּעְתָּם עַד שֶׁיְּרֻחַם עֲלֵיהֶם. וְאִם אִי אֶפְשָׁר לוֹ לַעֲמֹד, מִפְּנֵי שֶׁנִּשְׁתַּטּוּ בְּיוֹתֵר – יַנִּיחֵם וְיֵלֵךְ לוֹ, וִיצַוֶּה אֲחֵרִים לְהַנְהִיגָם כָּרָאוּי לָהֶם.
יא. הַמַּמְזֵר חַיָּב בִּכְבוֹד אָבִיו וּמוֹרָאוֹ, אַף עַל פִּי שֶׁהוּא פָּטוּר עַל מַכָּתוֹ וְעַל קִלְלָתוֹ עַד שֶׁיַּעֲשֶׂה תְּשׁוּבָה, שֶׁאֲפִלּוּ הָיָה אָבִיו רָשָׁע וּבַעַל עֲבֵרוֹת – מְכַבְּדוֹ וּמִתְיָרֵא מִמֶּנּוּ.
רָאָה אוֹתוֹ עוֹבֵר עַל דִּבְרֵי תּוֹרָה – לֹא יֹאמַר לוֹ: 'אַבָּא, עָבַרְתָּ עַל דִּבְרֵי תּוֹרָה', אֶלָּא יֹאמַר לוֹ: 'אַבָּא, כָּתוּב בַּתּוֹרָה כָּךְ וְכָךְ?', כְּאִלּוּ הוּא שׁוֹאֵל מִמֶּנּוּ, לֹא כְּמַזְהִירוֹ.
יב. מִי שֶׁאָמַר לוֹ אָבִיו לַעֲבֹר עַל דִּבְרֵי תּוֹרָה, בֵּין שֶׁאָמַר לוֹ לַעֲבֹר עַל מִצְוַת לֹא תַעֲשֶׂה אוֹ לְבַטֵּל מִצְוַת עֲשֵׂה, אֲפִלּוּ שֶׁל דִּבְרֵיהֶם – הֲרֵי זֶה לֹא יִשְׁמַע לוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: "אִישׁ אִמּוֹ וְאָבִיו תִּירָאוּ וְאֶת שַׁבְּתֹתַי תִּשְׁמֹרוּ" (ויקרא יט,ג) – כֻּלְּכֶם חַיָּבִין בִּכְבוֹדִי.
יג. אָמַר לוֹ אָבִיו: 'הַשְׁקֵנִי מַיִם', וּמִצְוָה לַעֲשׂוֹת: אִם אֶפְשָׁר לַמִּצְוָה שֶׁתֵּעָשֶׂה עַל יְדֵי אֲחֵרִים – תֵּעָשֶׂה, וְיִתְעַסֵּק בִּכְבוֹד אָבִיו, שֶׁאֵין מְבַטְּלִין מִצְוָה מִפְּנֵי מִצְוָה; וְאִם אֵין שָׁם אֲחֵרִים לַעֲשׂוֹתָהּ – יִתְעַסֵּק בַּמִּצְוָה וְיַנִּיחַ כְּבוֹד אָבִיו, שֶׁהוּא וְאָבִיו חַיָּבִין בִּדְבַר מִצְוָה. וְתַלְמוּד תּוֹרָה גָּדוֹל מִכְּבוֹד אָב וָאֵם.
יד. אָמַר לוֹ אָבִיו: 'הַשְׁקֵנִי מַיִם', וְאָמְרָה לוֹ אִמּוֹ: 'הַשְׁקֵנִי מַיִם' – מַנִּיחַ כְּבוֹד אִמּוֹ וְעוֹסֵק בִּכְבוֹד אָבִיו תְּחִלָּה, מִפְּנֵי שֶׁהוּא וְאִמּוֹ חַיָּבִין בִּכְבוֹד אָבִיו.
טו. חַיָּב אָדָם לְכַבֵּד אֶת אֵשֶׁת אָבִיו, אַף עַל פִּי שֶׁאֵינָהּ אִמּוֹ, כָּל זְמַן שֶׁאָבִיו קַיָּם, שֶׁזֶּה בִּכְלַל כְּבוֹד אָבִיו. וְכֵן מְכַבֵּד בַּעַל אִמּוֹ כָּל זְמַן שֶׁאִמּוֹ קַיֶּמֶת. אֲבָל לְאַחַר מִיתָתָן – אֵינוֹ חַיָּב. וּמִדִּבְרֵי סוֹפְרִים שֶׁיִּהְיֶה אָדָם חַיָּב בִּכְבוֹד אָחִיו הַגָּדוֹל כִּכְבוֹד אָבִיו.
