פרק ו', הלכות מקוואות, ספר טהרה
ט״ז בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ט', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
ט״ו בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ח', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
י״ד בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ז', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
י״ג בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ו', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
י״ב בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ה', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
י״א בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ד', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
י׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ג', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
ט׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ב', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
ח׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק א', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
י״ז בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק י', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
ז׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ח', הלכות בית הבחירה, ספר עבודה
ו׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ז', הלכות בית הבחירה, ספר עבודה
ה׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ו', הלכות בית הבחירה, ספר עבודה
ד׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ה', הלכות בית הבחירה, ספר עבודה
ג׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ד', הלכות בית הבחירה, ספר עבודה
ב׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ג', הלכות בית הבחירה, ספר עבודה
א׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ב', הלכות בית הבחירה, ספר עבודה
ל׳ בסיון ה׳תשפ״ד
פרק א', הלכות בית הבחירה, ספר עבודה
כ״ה בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ח', הלכות ביאת מקדש, ספר עבודה
כ״ד בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ז', הלכות ביאת מקדש, ספר עבודה
כ״ג בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ו', הלכות ביאת מקדש, ספר עבודה
כ״ב בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ה', הלכות ביאת מקדש, ספר עבודה
כ״א בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ד', הלכות ביאת מקדש, ספר עבודה
כ׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ג', הלכות ביאת מקדש, ספר עבודה
י״ט בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ב', הלכות ביאת מקדש, ספר עבודה
י״ח בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק א', הלכות ביאת מקדש, ספר עבודה
י״א באלול ה׳תשפ״ד
פרק ח', הלכות פסולי המוקדשין, ספר עבודה
י׳ באלול ה׳תשפ״ד
פרק ז', הלכות פסולי המוקדשין, ספר עבודה
ט׳ באלול ה׳תשפ״ד
פרק ו', הלכות פסולי המוקדשין, ספר עבודה
ח׳ באלול ה׳תשפ״ד
פרק ה', הלכות פסולי המוקדשין, ספר עבודה

הפרק המלא 

ביאורו של הרב עדין שטיינזלץ

א. כָּל הַכֵּלִים הַמְקַבְּלִין שֶׁהָלְכוּ הַמַּיִם עֲלֵיהֶן אוֹ שֶׁנָּפְלוּ מִתּוֹכָן – הֲרֵי אֵלּוּ שְׁאוּבִין וּפוֹסְלִין אֶת הַמִּקְוֶה, וְהוּא שֶׁיֵּעָשׂוּ לְקַבָּלָה. אֲפִלּוּ הָיוּ כֵּלִים שֶׁאֵין מְקַבְּלִין טֻמְאָה, כְּגוֹן כְּלֵי אֲבָנִים וּכְלֵי אֲדָמָה – הֲרֵי אֵלּוּ פּוֹסְלִין.
א. הַכֵּלִים הַמְקַבְּלִין. שיכולים להכיל בתוכם משקה. שֶׁהָלְכוּ הַמַּיִם עֲלֵיהֶן. זרמו דרכם. וְהוּא שֶׁיֵּעָשׂוּ לְקַבָּלָה. כמבואר בהלכה הבאה.
ב. כָּל כְּלִי שֶׁלֹּא נַעֲשָׂה לְקַבָּלָה, אַף עַל פִּי שֶׁהוּא מְקַבֵּל – אֵינוֹ פּוֹסֵל אֶת הַמִּקְוֶה, כְּגוֹן הַסִּילוֹנוֹת שֶׁהַמַּיִם נִמְשָׁכִין בָּהֶן, אַף עַל פִּי שֶׁהֵן רְחָבִים בָּאֶמְצַע וּמְקַבְּלִין – אֵין פּוֹסְלִין אֶת הַמִּקְוֶה, בֵּין שֶׁהָיוּ שֶׁל מַתֶּכֶת אוֹ שֶׁל חֶרֶשׂ.
ב. הַסִּילוֹנוֹת. צינורות. שֶׁהֵן רְחָבִים בָּאֶמְצַע וּמְקַבְּלִין. שהצינור מתרחב באמצעו, ולאחר מכן חוזר להיות צר, וצורה זו יוצרת יכולת קיבול במקום הרחב. אֵין פּוֹסְלִין אֶת הַמִּקְוֶה. מפני שהמקום הרחב באמצע הצינור נעשה על מנת שהמים יצאו מן המקום הצר בלחץ, ולא נעשה לצורך קבלה בתוכו (פה"מ מקוואות ד,ג).
ג. הַשֹּׁקֶת שֶׁבַּסֶּלַע – אֵינָהּ פּוֹסֶלֶת אֶת הַמִּקְוֶה, לְפִי שֶׁאֵינָהּ כְּלִי. אֲבָל כְּלִי שֶׁחִבְּרוֹ בַּסֶּלַע – פּוֹסֵל אֶת הַמִּקְוֶה, אַף עַל פִּי שֶׁחִבְּרוֹ בְּסִיד. נִקְּבָהּ מִלְּמַטָּה אוֹ מִן הַצַּד כִּשְׁפוֹפֶרֶת הַנּוֹד – כְּשֵׁרָה, וְאֵינָהּ פּוֹסֶלֶת אֶת הַמִּקְוֶה.
ג. הַשֹּׁקֶת שֶׁבַּסֶּלַע. גומה שנחקקה בסלע המחובר לקרקע. אֵינָהּ פּוֹסֶלֶת אֶת הַמִּקְוֶה. המים הזורמים מתוך השוקת אל המקווה, כשרים לטבילה. אֲבָל כְּלִי שֶׁחִבְּרוֹ בַּסֶּלַע. שוקת שהייתה עשויה ככלי תלוש ואחר כך חיברה לסלע. נִקְּבָהּ מִלְּמַטָּה אוֹ מִן הַצַּד כִּשְׁפוֹפֶרֶת הַנּוֹד כְּשֵׁרָה. אם ניקב את השוקת שחיברה בסלע נקב שרחבו כשתי אצבעות (ראה לקמן ח,ו), ביטלה מתורת כלי.
ד. הַלּוֹקֵחַ כְּלִי גָּדוֹל, כְּגוֹן חָבִית גְּדוֹלָה אוֹ עֲרֵבָה גְּדוֹלָה, וּנְקָבוֹ נֶקֶב הַמְטַהֵר אוֹתוֹ, וּקְבָעוֹ בָּאָרֶץ וְעָשָׂהוּ מִקְוֶה – הֲרֵי זֶה כָּשֵׁר. וְכֵן אִם פָּקַק אֶת הַנֶּקֶב בְּסִיד וּבְבִנְיָן – אֵינוֹ פּוֹסֵל, וְהַמַּיִם הַנִּקְוִים בְּתוֹכוֹ מִקְוֶה כָּשֵׁר. סָתַם אֶת הַנֶּקֶב בְּסִיד וּבִגְבָסִים – עֲדַיִן הוּא פּוֹסֵל אֶת הַמִּקְוֶה, עַד שֶׁיִּקְבָּעֶנּוּ בָּאָרֶץ אוֹ יִבְנֶה. וְאִם הוֹלִיכוֹ עַל גַּב הָאָרֶץ וְעַל גַּב הַסִּיד וּמֵרַח בְּטִיט מִן הַצְּדָדִין – הֲרֵי זֶה כָּשֵׁר.
ד. עֲרֵבָה. כלי לישה. וּנְקָבוֹ נֶקֶב הַמְטַהֵר אוֹתוֹ. נקב המבטלו מתורת כלי לעניין קבלת טומאה (כס"מ). ויש מפרשים שהכוונה לנקב המטהרו מלהיחשב ככלי לעניין שאיבה והיינו נקב כשפופרת הנוד כנזכר בהלכה הקודמת (ח"ד מקוואות ד,ו, חזו"א מקוואות תנינא ב,ג). וְכֵן אִם פָּקַק אֶת הַנֶּקֶב בְּסִיד וּבְבִנְיָן. בסיד ובאבנים קטנות וכדומה כעין בניין, ולא חיבר הכלי לקרקע. אֵינוֹ פּוֹסֵל. שעל מנת לבטל מתורת כלי צריך לנקב את הכלי, ובנוסף לכך צריך לעשות בו מעשה של בניין כגון חיבור לארץ או סתימת הנקב בדרך של בניין. סָתַם אֶת הַנֶּקֶב בְּסִיד וּבִגְבָסִים. סיד וגבס, שאין זה דרך בניין. וְאִם הוֹלִיכוֹ עַל גַּב הָאָרֶץ וְעַל גַּב הַסִּיד. גרר עליהם את הכלי כדי שיידבקו בנקב חומרי בניין. וּמֵרַח בְּטִיט מִן הַצְּדָדִין. סביב הנקב, על מנת להדביק אליו היטב את חומרי הבניין. הֲרֵי זֶה כָּשֵׁר. שאף זה מעשה של בניין (כס"מ).
ה. הַמַּנִּיחַ טַבְלָה תַּחַת הַצִּנּוֹר, וַהֲרֵי הַמַּיִם נִמְשָׁכִין עַל הַטַּבְלָה וְיוֹרְדִין לַמִּקְוֶה: אִם הָיָה לַטַּבְלָה דֹּפֶן – הֲרֵי זוֹ פּוֹסֶלֶת אֶת הַמִּקְוֶה; וְאִם לָאו – אֵינָהּ פּוֹסֶלֶת. זְקָפָהּ תַּחַת הַצִּנּוֹר כְּדֵי לַהֲדִיחָהּ – אַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ לָהּ דֹּפֶן אֵינָהּ פּוֹסֶלֶת, שֶׁהֲרֵי לֹא עֲשָׂיָהּ לְקַבֵּל.
ה. טַבְלָה. לוח. דֹּפֶן. מסגרת מכל הצדדים, באופן שיכולה להכיל בתוכה משקה. זְקָפָהּ. העמידה על הצד בשיפוע. שֶׁהֲרֵי לֹא עֲשָׂיָהּ לְקַבֵּל. לא העמידה באופן שמקבלת בתוכה אלא כדי שהמים ידיחו אותה ויזרמו הלאה.
ו. הַחוֹטֵט בַּצִּנּוֹר מָקוֹם לְקַבֵּל בּוֹ הַצְּרוֹרוֹת הַמִּתְגַּלְגְּלִין בַּמַּיִם כְּדֵי שֶׁלֹּא יֵרְדוּ עִם הַמַּיִם: אִם הָיָה הַצִּנּוֹר שֶׁל עֵץ וְחָפַר בּוֹ כָּל שֶׁהוּא – פּוֹסֵל אֶת הַמִּקְוֶה, שֶׁהֲרֵי כָּל הַמַּיִם יוֹרְדִין וּבָאִים מִתּוֹךְ כְּלִי שֶׁנַּעֲשָׂה לְקַבָּלָה, וַאֲפִלּוּ קְבָעוֹ אַחַר שֶׁחָקַק בּוֹ, הוֹאִיל וְהָיָה עָלָיו תּוֹרַת כְּלִי כְּשֶׁהָיָה תָּלוּשׁ. אֲבָל אִם קְבָעוֹ בַּקַּרְקַע וְאַחַר כָּךְ חָקַק בּוֹ בֵּית קִבּוּל – אֵינוֹ פּוֹסֵל. וְאִם הָיָה צִנּוֹר שֶׁל חֶרֶשׂ – אֵינוֹ פּוֹסֵל עַד שֶׁיִּהְיֶה בַּחֲקָק כְּדֵי לְקַבֵּל רְבִיעִית.
אַף עַל פִּי שֶׁנִּתְמַלֵּא הַמָּקוֹם הֶחָקוּק שֶׁבַּצִּנּוֹר צְרוֹרוֹת הַמִּתְחַלְחֲלִים בְּתוֹכוֹ – הֲרֵי הוּא בִּפְסוּלוֹ וְאֵינוֹ כְּסָתוּם. יָרַד לְתוֹךְ הַמָּקוֹם שֶׁחָקַק עָפָר, וּסְתָמוֹ וְנִגְבַּס – הֲרֵי זֶה כָּשֵׁר.
ו. הַחוֹטֵט בַּצִּנּוֹר מָקוֹם לְקַבֵּל בּוֹ הַצְּרוֹרוֹת הַמִּתְגַּלְגְּלִין בַּמַּיִם. החופר גומה באמצע הצנור על מנת שיתקבצו בה האבנים הקטנות שבמים.
וְנִגְבַּס. התקשה כגבס, כלומר שהעפר מהודק היטב בתוך הנקב וסותם אותו באופן יציב.
ז. הַסְּפוֹג וְהַדְּלִי שֶׁהָיוּ בָּהֶן שְׁלֹשֶׁת לֻגִּין מַיִם וְנָפְלוּ לַמִּקְוֶה – לֹא פְּסָלוּהוּ, שֶׁלֹּא אָמְרוּ אֶלָּא שְׁלֹשֶׁת לֻגִּין שֶׁנָּפְלוּ, לֹא כְּלִי שֶׁנָּפַל וּבוֹ מַיִם שְׁאוּבִין.
ז. וְנָפְלוּ לַמִּקְוֶה. באופן שהמים לא נשפכו למקווה אלא נשארו בלועים בספוג, או נשארו בתוך הדלי וכגון שפי הדלי צר (פה"מ מקוואות ו,ד).
ח. הַשִּׁדָּה וְהַתֵּבָה שֶׁבַּיָּם – אֵין מַטְבִּילִין בָּהֶן, אֶלָּא אִם כֵּן הָיוּ נְקוּבִים כִּשְׁפוֹפֶרֶת הַנּוֹד. וְאִם הָיוּ שַׂק אוֹ קֻפָּה – מַטְבִּילִין בָּהֶן. וְכֵן הַמַּנִּיחַ שַׂק אוֹ קֻפָּה תַּחַת הַצִּנּוֹר – אֵין הַמַּיִם הַנִּמְשָׁכִין מֵהֶן פּוֹסְלִין אֶת הַמִּקְוֶה.
ח. הַשִּׁדָּה. ארגז או ארון עץ (פה"מ כלים טו,א). אֶלָּא אִם כֵּן הָיוּ נְקוּבִים כִּשְׁפוֹפֶרֶת הַנּוֹד. שאז המים שבתוכם נחשבים כמעורבים עם מי הים וכשרים כמותם. קֻפָּה. סל. מַטְבִּילִין בָּהֶן. מפני שיש בהם נקבים רבים והמים שבתוכם מעורבים עם מי הים. אֵין הַמַּיִם הַנִּמְשָׁכִין מֵהֶן פּוֹסְלִין אֶת הַמִּקְוֶה. שאינם נחשבים שאובים.
ט. גִּסְטְרָא טְמֵאָה שֶׁהִיא בְּתוֹךְ הַמִּקְוֶה וּשְׂפָתָהּ לְמַעְלָה מִן הַמַּיִם, וְהִטְבִּיל בָּהּ הַכֵּלִים – טָהֲרוּ מִטֻּמְאָתָן. אֲבָל כְּשֶׁיַּגְבִּיהַּ אוֹתָם מִן הַמַּיִם – עַד שֶׁהֵן בַּאֲוִיר הַגִּסְטְרָה מִתְטַמֵּא הַמַּיִם שֶׁעַל גַּבָּן מֵאֲוִיר הַגִּסְטְרָה, וְחוֹזֵר וּמְטַמֵּא אוֹתָן.
וְכֵן מַעְיָן שֶׁהוּא יוֹצֵא מִתַּחַת הַתַּנּוּר הַטָּמֵא, וְיָרַד וְטָבַל לְתוֹכוֹ – הוּא טָהוֹר וְיָדָיו טְמֵאוֹת מֵאֲוִיר הַתַּנּוּר, אֶלָּא אִם כֵּן הָיוּ הַמַּיִם לְמַעְלָה מִן הַתַּנּוּר בְּרוּם יָדָיו, שֶׁנִּמְצָא כְּשֶׁטָּבַל יָדָיו לְמַעְלָה מִן הַתַּנּוּר, שֶׁאֵין כְּלֵי חֶרֶשׂ מִתְטַהֲרִין בְּמִקְוֶה, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ.
ט. גִּסְטְרָא. שבר כלי חרס שמשמש כתחתית הקולטת נוזלים עבור כלים גדולים (פה"מ כלים ב,ו). טָהֲרוּ מִטֻּמְאָתָן. שהמים שבגסטרא מחוברים למי המקווה (ראה פה"מ מקוואות ו,ו, ויש שפירשו שהחיבור נוצר מפני שחלק משפת הגסטרא נמוך מעט ממי המקווה – כס"מ בשם רא"ש). עַד שֶׁהֵן בַּאֲוִיר הַגִּסְטְרָה. בזמן שהם בין דפנות הגסטרא הבולטות מחוץ למים. הַמַּיִם שֶׁעַל גַּבָּן. מי המקווה שעל הכלים הטבולים. מֵאֲוִיר הַגִּסְטְרָה. שכלי חרס טמא מטמא משקים הנמצאים באווירו (ראה הלכות כלים יג,ג). וְחוֹזֵר וּמְטַמֵּא אוֹתָן. המים שנטמאו מטמאים את הכלים הטבולים (ראה שם).
וְיָדָיו טְמֵאוֹת מֵאֲוִיר הַתַּנּוּר. שכאשר הטובל יוצא מן המים הוא נמצא בחלל התנור, וחכמים גזרו שאוויר כלי חרס מטמא את הידיים (הלכות שאר אבות הטומאות ח,א). אֶלָּא אִם כֵּן הָיוּ הַמַּיִם לְמַעְלָה מִן הַתַּנּוּר בְּרוּם יָדָיו וכו'. שהתנור שוקע בתוך המים, ופער הגובה בין המים לבין התנור הוא כגובה ידי הטובל, באופן שידיו מחוץ לחלל התנור ובתוך המים. שֶׁאֵין כְּלֵי חֶרֶשׂ מִתְטַהֲרִין בְּמִקְוֶה. ולכן התנור נשאר בטומאתו על אף שהוא שקוע במים. כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ. לעיל א,ג.
י. חָבִית מְלֵאָה מַיִם שֶׁנָּפְלָה לַיָּם, אֲפִלּוּ לַיָּם הַגָּדוֹל – הַטּוֹבֵל שָׁם לֹא עָלְתָה לוֹ טְבִילָה, אִי אֶפְשָׁר לִשְׁלֹשֶׁת לֻגִּין שֶׁלֹּא יִהְיוּ בְּמָקוֹם אֶחָד. וְכִכָּר שֶׁל תְּרוּמָה שֶׁנָּפַל לְשָׁם – נִטְמָא בַּמַּיִם הַשְּׁאוּבִין, שֶׁהֲרֵי הַמַּיִם עוֹמְדִין שָׁם. אֲבָל הַנְּהָרוֹת וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן, הוֹאִיל וְהֵם נִמְשָׁכִין – הֲרֵי זֶה טוֹבֵל שָׁם.
י. לֹא עָלְתָה לוֹ טְבִילָה. המפרשים התקשו בדין זה, שהרי מים שאובים הופכים לכשרים בזמן שמחוברים למי הים (כדלעיל ה"ח), ותירצו באופנים שונים (ראה ראשונים על מכות ד,א). ויש שפירשו שמדובר בטובל לשם אכילת תרומה (כעולה מהמשך ההלכה העוסקת בכיכר של תרומה), שיש כאן חומרה מיוחדת לעניין אכילת תרומה (ראה מאירי שם ומרכה"מ). וְכִכָּר שֶׁל תְּרוּמָה שֶׁנָּפַל לְשָׁם. לאחר טבילת האדם. נִטְמָא בַּמַּיִם הַשְּׁאוּבִין. שנטמאו מהאדם (אבל כיכר של חולין לא נטמא, מכיוון שלעניין חולין הוכשרו השאובים בהשקה ודינם כשאר מי הים, מרכה"מ). הוֹאִיל וְהֵם נִמְשָׁכִין. זורמים היטב.
יא. מַיִם שְׁאוּבִין שֶׁהָיוּ בְּצַד הַמִּקְוֶה, אַף עַל פִּי שֶׁהַמַּיִם נוֹגְעִין בְּמֵי הַמִּקְוֶה – לֹא פְּסָלוּהוּ, מִפְּנֵי שֶׁהֵן כְּמִקְוֶה סָמוּךְ לְמִקְוֶה. הָיוּ הַשְּׁאוּבִין בָּאֶמְצַע – פּוֹסְלִין אֶת הַמִּקְוֶה.
יא. מַיִם שְׁאוּבִין שֶׁהָיוּ בְּצַד הַמִּקְוֶה. מים בתוך כלי שמונחים בצד מקווה שיש בו מים כשרים פחות מארבעים סאה. שֶׁהֵן כְּמִקְוֶה סָמוּךְ לְמִקְוֶה. שנחשבים כמובדלים מהמקווה הכשר. הָיוּ הַשְּׁאוּבִין בָּאֶמְצַע. בתוך כלי שמונח באמצע המקווה. פּוֹסְלִין אֶת הַמִּקְוֶה. המגע בין המים הפסולים למים הכשרים פוסל את הכשרים, מפני שהפסולים נמצאים באמצע המקווה ונחשבים כמעורבים עם הכשרים.
יב. שְׁתֵּי בְּרֵכוֹת זוֹ לְמַעְלָה מִזּוֹ וְכֹתֶל בֵּינֵיהֶן, וְהָעֶלְיוֹנָה מַיִם כְּשֵׁרִים וְהַתַּחְתּוֹנָה מְלֵאָה שְׁאוּבִין, וְנֶקֶב בַּכֹּתֶל שֶׁבֵּין הָעֶלְיוֹנָה לַתַּחְתּוֹנָה, אִם יֵשׁ כְּנֶגֶד הַנֶּקֶב שְׁלֹשֶׁת לֻגִּין מַיִם שְׁאוּבִין – נִפְסְלָה הָעֶלְיוֹנָה, מִפְּנֵי שֶׁהַנֶּקֶב כְּאִלּוּ הוּא בְּאֶמְצַע הָעֶלְיוֹנָה וְאֵינוֹ בְּצִדָּהּ.
יב. זוֹ לְמַעְלָה מִזּוֹ וְכֹתֶל בֵּינֵיהֶן. אחת על יד השנייה וכותל משותף באמצע, אלא שאחת גבוהה מחברתה. אִם יֵשׁ כְּנֶגֶד הַנֶּקֶב שְׁלֹשֶׁת לֻגִּין מַיִם שְׁאוּבִין. אם המים שבברכת השאובים שנמצאים מול הנקב לכל רוחב הברכה עד הדופן החיצוני, הם בכמות של שלושה לוגים. נִפְסְלָה הָעֶלְיוֹנָה מִפְּנֵי שֶׁהַנֶּקֶב כְּאִלּוּ הוּא בְּאֶמְצַע הָעֶלְיוֹנָה וְאֵינוֹ בְּצִדָּהּ. מכיוון שהברכות פתוחות זו לזו, המים שכנגד הפתח נחשבים כמעורבים בכשרים שבעליונה, כאילו היו באמצעם (ע"פ משנה אחרונה מקוואות ו,יא).
יג. כַּמָּה יִהְיֶה בַּנֶּקֶב וְיִהְיֶה בּוֹ שְׁלֹשֶׁת לֻגִּין? הַכֹּל לְפִי הַבְּרֵכָה: אִם הָיְתָה הַבְּרֵכָה הַתַּחְתּוֹנָה אַרְבָּעִים סְאָה – צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה הַנֶּקֶב אֶחָד מִשְּׁלֹשׁ מֵאוֹת וְעֶשְׂרִים לַבְּרֵכָה; הָיְתָה עֶשְׂרִים סְאָה – צָרִיךְ לִהְיוֹת הַנֶּקֶב אֶחָד מִמֵּאָה וְשִׁשִּׁים לַבְּרֵכָה. וְצֵא וְחַשֵּׁב לְפִי חֶשְׁבּוֹן זֶה, שֶׁהַסְּאָה שֵׁשֶׁת קַבִּין וְהַקַּב אַרְבַּעַת לֻגִּין.
יג. כַּמָּה יִהְיֶה בַּנֶּקֶב וְיִהְיֶה בּוֹ שְׁלֹשֶׁת לֻגִּין. כיצד מחשבים את נפח המים שבין הנקב והדופן שכנגדו כדי לדעת אם יש בו שלושה לוגים. אִם הָיְתָה הַבְּרֵכָה הַתַּחְתּוֹנָה אַרְבָּעִים סְאָה צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה הַנֶּקֶב אֶחָד מִשְּׁלֹשׁ מֵאוֹת וְעֶשְׂרִים לַבְּרֵכָה. בחישוב המוצע כאן מודדים את שטח הנקב ביחס לשטח הקיר שבו הוא נמצא, ואם יש בשטח הנקב אחד משלוש מאות ועשרים ביחס לשטח דופן המקווה שבו הוא נמצא, הרי שיש בו שלושה לוגים. שֶׁהַסְּאָה שֵׁשֶׁת קַבִּין וְהַקַּב אַרְבַּעַת לֻגִּין. ובסך הכול עשרים וארבע לוגים לסאה. ונמצא שבארבעים סאה יש תשע מאות וששים לוג ושלשה לוגים הם חלק אחד משלוש מאות ועשרים מהם.
יד. שְׁלֹשָׁה מִקְווֹת זֶה בְּצַד זֶה, בְּכָל אֶחָד מֵהֶן עֶשְׂרִים סְאָה מְכֻוָּנוֹת, וְאֶחָד מֵהֶן שָׁאוּב מִן הַצַּד, וְיָרְדוּ שְׁלֹשָׁה וְטָבְלוּ בִּשְׁלָשְׁתָּן, וְנֶעֶרְמוּ מַיִם מִכֻּלָּן וְנִתְעָרְבוּ מִלְּמַעְלָה – הַמִּקְווֹת כְּשֵׁרִים וְהַטּוֹבְלִין טְהוֹרִים, שֶׁהֲרֵי נַעֲשָׂה הַכֹּל שִׁשִּׁים סְאָה, מֵהֶן אַרְבָּעִים כְּשֵׁרִים זֶה בְּצַד זֶה, וְאֵין הַמַּיִם הַשְּׁאוּבִין פּוֹסְלִין מִקְוֶה שֶׁיֵּשׁ בּוֹ אַרְבָּעִים סְאָה, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ.
הָיָה הַשָּׁאוּב בָּאֶמְצַע, וְיָרְדוּ וְטָבְלוּ בָּהֶן, וְנֶעֶרְמוּ הַמַּיִם וְנִתְעָרְבוּ הַמִּקְווֹת – הֲרֵי הַמִּקְווֹת כְּשֶׁהָיוּ וְהַטּוֹבְלִים טְמֵאִים כְּשֶׁהָיוּ, שֶׁהֲרֵי לֹא נִתְעָרְבוּ אַרְבָּעִים סְאָה הַכְּשֵׁרִים, לְפִי שֶׁאֵינָן זֶה בְּצַד זֶה, שֶׁהַשָּׁאוּב מַבְדִּיל בֵּינֵיהֶן.

יד. וְאֶחָד מֵהֶן שָׁאוּב מִן הַצַּד. אחד מתוך השלושה מכיל מים שאובים, ונמצא באחד הצדדים. וְאֵין הַמַּיִם הַשְּׁאוּבִין פּוֹסְלִין מִקְוֶה שֶׁיֵּשׁ בּוֹ אַרְבָּעִים סְאָה כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ. לעיל ד,ו, ואדרבה שני המקוואות עם המים הכשרים מצטרפים יחד למקווה כשר של ארבעים סאה והוא מכשיר את המקווה עם המים הפסולים (כדלקמן ח,ז), ולכן כל הטובלים טהורים.

תקציר הפרק 

פרק ​ו הלכות מקוות

*הכלים הפוסלים ומקוואות הסמוכים*

הדין: בכדי שהמים ייחשבו שאובים, זהו כאשר היו בתוך כלי עם קיבולת שנעשה לשם קיבול. מה שאין כן דבר שטוח, או מנוקב וכדומה.

שיעור וידאו עם הרב חיים סבתו 

Play Video

שיעור שמע עם הרב חיים סבתו 

מושג מן הפרק 

Play Video

עוד על פרק ו' ברמב"ם 

שאלות חזרה על הפרק 

1.ניתן להכשיר כלי לטבילה ע"י נקב בקוטר אצבע?

2.כלי ובו ג' לוגין שאובין שנפל למקוה – לא פסלו?

3.ג' לוגין שאוב מתחת לכשר ונקב באמצע הקיר-כשר?

תשובות

1-לא 2-כן 3-לא

010 - IdeaCreated with Sketch.לב הלימוד - הרחבה על הפרק 

פרשת שבוע מהרמב"ם 

נייר עמדה - אקטואליה 

סט "משנה תורה" מהודר בכריכה מפוארת בפירוש הרב שטיינזלץ + שליח עד הבית

ב-299 ש"ח בלבד!

ממשיכים את הסבסוד ההיסטורי!

*הארגון רשאי לשנות את המחיר בכל עת

* שווי סט 835 ש"ח

*משלוח עד 21 ימי עסקים

הלימוד להצלחת כוחות הביטחון ולעילוי נשמת הנופלים הי"ד

דילוג לתוכן