א. מַתָּנָה אַחֶרֶת שִׁשִּׁית יֵשׁ לָעֲנִיִּים בְּזֶרַע הָאָרֶץ, וְהִיא הַמַּעֲשֵׂר שֶׁנּוֹתְנִין לָעֲנִיִּים, וְהוּא הַנִּקְרָא מַעְשַׂר עָנִי.
ב. וְזֶה הוּא סֵדֶר הַפְרָשַׁת תְּרוּמוֹת וּמַעַשְׂרוֹת: אַחַר שֶׁקּוֹצֵר זֶרַע הָאָרֶץ אוֹ אוֹסֵף פְּרִי הָעֵץ וְתִגָּמֵר מְלַאכְתּוֹ, מַפְרִישׁ מִמֶּנּוּ אֶחָד מִן הַחֲמִשִּׁים, וְזֶה הוּא הַנִּקְרָא תְּרוּמָה גְּדוֹלָה, וְנוֹתְנָהּ לַכֹּהֵן. וְעַל זֶה נֶאֱמַר בַּתּוֹרָה: "רֵאשִׁית דְּגָנְךָ תִּירֹשְׁךָ וְיִצְהָרֶךָ" וכו' (דברים יח,ד). וְאַחַר כָּךְ מַפְרִישׁ מִן הַשְּׁאָר אֶחָד מֵעֲשָׂרָה, וְזֶה הוּא הַנִּקְרָא מַעֲשֵׂר רִאשׁוֹן, וְנוֹתְנוֹ לַלֵּוִי. וְעַל זֶה נֶאֱמַר בַּתּוֹרָה: "כִּי אֶת מַעְשַׂר בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" וכו' (במדבר יח,כד), וְנֶאֱמַר: "וְלִבְנֵי לֵוִי הִנֵּה נָתַתִּי כָּל מַעֲשֵׂר בְּיִשְׂרָאֵל" (שם יח,כא).
ג. וְאַחַר כָּךְ מַפְרִישׁ מִן הַשְּׁאָר אֶחָד מֵעֲשָׂרָה, וְהוּא הַנִּקְרָא מַעֲשֵׂר שֵׁנִי, וְהוּא לִבְעָלָיו, אוֹכְלִין אוֹתוֹ בִּירוּשָׁלַיִם. וְעָלָיו נֶאֱמַר: "וְאִם גָּאֹל יִגְאַל אִישׁ מִמַּעַשְׂרוֹ" וכו' (ויקרא כז,לא), וְעָלָיו נֶאֱמַר: "עַשֵּׂר תְּעַשֵּׂר וכו' וְאָכַלְתָּ לִפְנֵי יי אֱלֹהֶיךָ בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר לְשַׁכֵּן שְׁמוֹ שָׁם מַעְשַׂר דְּגָנְךָ" (דברים יד,כב-כג).
ד. עַל הַסֵּדֶר הַזֶּה מַפְרִישִׁין בְּשָׁנָה רִאשׁוֹנָה מִן הַשָּׁבוּעַ וּבַשְּׁנִיָּה וּבָרְבִיעִית וּבַחֲמִישִׁית. אֲבָל בַּשִּׁשִּׁית וּבַשְּׁלִישִׁית מִן הַשָּׁבוּעַ, אַחַר שֶׁמַּפְרִישִׁין מַעֲשֵׂר רִאשׁוֹן, מַפְרִישׁ מִן הַשְּׁאָר מַעֲשֵׂר אַחֵר וְנוֹתְנוֹ לָעֲנִיִּים, וְהוּא הַנִּקְרָא מַעְשַׂר עָנִי. וְאֵין בִּשְׁתֵּי שָׁנִים אֵלּוּ מַעֲשֵׂר שֵׁנִי אֶלָּא מַעְשַׂר עָנִי, וְעָלָיו נֶאֱמַר בַּתּוֹרָה: "מִקְצֵה שָׁלֹשׁ שָׁנִים תּוֹצִיא אֶת כָּל מַעְשַׂר תְּבוּאָתְךָ בַּשָּׁנָה הַהִיא וְהִנַּחְתָּ בִּשְׁעָרֶיךָ, וּבָא הַלֵּוִי" וכו' (דברים יד,כח-כט), וְעָלָיו נֶאֱמַר: "כִּי תְכַלֶּה לַעְשֵׂר אֶת כָּל מַעְשַׂר תְּבוּאָתְךָ בַּשָּׁנָה הַשְּׁלִישִׁת שְׁנַת הַמַּעֲשֵׂר" (שם כו,יב).
ה. שְׁנַת הַשְּׁמִטָּה כֻּלָּהּ הֶפְקֵר, וְאֵין בָּהּ תְּרוּמָה וְלֹא מַעַשְׂרוֹת כְּלָל, לֹא רִאשׁוֹן וְלֹא שֵׁנִי וְלֹא מַעְשַׂר עָנִי. וּבְחוּצָה לָאָרֶץ, שֶׁאֵין שָׁם שְׁמִטַּת קַרְקַע – מַפְרִישִׁין בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם וּבְעַמּוֹן וּמוֹאָב מַעֲשֵׂר רִאשׁוֹן וּמַעְשַׂר עָנִי, מִפְּנֵי שֶׁאֲרָצוֹת אֵלּוּ קְרוֹבוֹת לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, כְּדֵי שֶׁיִּהְיוּ עֲנִיֵּי יִשְׂרָאֵל נִסְמָכִין עָלֶיהָ בַּשְּׁבִיעִית. וַהֲלָכָה לְמֹשֶׁה מִסִּינַי שֶׁיִּהְיוּ מַפְרִישִׁין בְּאֶרֶץ עַמּוֹן וּמוֹאָב מַעְשַׂר עָנִי בַּשְּׁבִיעִית. אֲבָל בְּאֶרֶץ שִׁנְעָר מַפְרִישִׁין בַּשְּׁבִיעִית מַעֲשֵׂר שֵׁנִי כְּסֵדֶר רֹב הַשָּׁנִים.
ו. מַעֲשֵׂר רִאשׁוֹן שֶׁלּוֹקֵחַ הַלֵּוִי – מַפְרִישׁ מִמֶּנּוּ אֶחָד מֵעֲשָׂרָה וְנוֹתְנוֹ לַכֹּהֵן, וְהוּא הַנִּקְרָא תְּרוּמַת מַעֲשֵׂר. וְעָלָיו נֶאֱמַר בַּתּוֹרָה: "וְאֶל הַלְוִיִּם תְּדַבֵּר" (במדבר יח,כו).
ז. בַּעַל הַשָּׂדֶה שֶׁעָבְרוּ עָלָיו עֲנִיִּים וְהָיָה לוֹ שָׁם מַעְשַׂר עָנִי – נוֹתֵן לְכָל עָנִי שֶׁיַּעֲבֹר עָלָיו מִן הַמַּעֲשֵׂר כְּדֵי שָׂבְעוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְאָכְלוּ בִשְׁעָרֶיךָ וְשָׂבֵעוּ" (דברים כו,יב) –
ח. כְּדֵי שָׂבְעוֹ. וְכַמָּה? אִם מִן הַחִטִּים נוֹתֵן – לֹא יִפְחֹת מֵחֲצִי קַב. וְאִם מִן הַשְּׂעוֹרִים – לֹא יִפְחוֹת מִקַּב. וְאִם מִן הַכֻּסְּמִין – לֹא יִפְחֹת מִקַּב וָחֵצִי. וְאִם מִן הַגְּרוֹגָרוֹת – לֹא יִפְחֹת מִקַּב. וְאִם מִן הַדְּבֵלָה – לֹא יִפְחֹת מִמִּשְׁקַל חָמֵשׁ וְעֶשְׂרִים סֶלַע. וְאִם מִן הַיַּיִן – לֹא יִפְחֹת מֵחֲצִי לֹג. וְאִם מִן הַשֶּׁמֶן נוֹתֵן – לֹא יִפְחֹת מֵרְבִיעִית. מִן הָאֹרֶז – רֹבַע הַקַּב.
נָתַן לוֹ יָרָק – נוֹתֵן מִשְׁקַל לִיטְרָא, וְהוּא מִשְׁקַל חֲמִשָּׁה וּשְׁלֹשִׁים דִּינָר. מִן הֶחָרוּבִין – שְׁלֹשֶׁת קַבִּין. מִן הָאֱגוֹזִין – עֲשָׂרָה. מִן הָאֲפַרְסְקִין – חֲמִשָּׁה. מִן הָרִמּוֹנִים – שְׁתַּיִם. וְאֶתְרֹג – אֶחָד. וְאִם נָתַן לוֹ מִשְּׁאָר הַפֵּרוֹת – לֹא יִפְחֹת מִכְּדֵי שֶׁיִּמְכְּרֵם וְיִקַּח בִּדְמֵיהֶן מְזוֹן שְׁתֵּי סְעוּדוֹת.
ט. הָיָה לוֹ דָּבָר מֻעָט וְהָעֲנִיִּים מְרֻבִּים וְאֵין בּוֹ כְּדֵי לִתֵּן לְכָל אֶחָד וְאֶחָד כַּשִּׁעוּר – נוֹתֵן לִפְנֵיהֶן, וְהֵן מְחַלְּקִין בֵּינֵיהֶן.
י. וּמַעְשַׂר עָנִי הַמִּתְחַלֵּק בַּגֹּרֶן – אֵין בּוֹ טוֹבַת הֲנָיָה לַבְּעָלִים, אֶלָּא הָעֲנִיִּים בָּאִים וְנוֹטְלִין עַל כָּרְחוֹ, וַאֲפִלּוּ עָנִי שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל – מוֹצִיאִין אוֹתוֹ מִיָּדוֹ. אֲבָל הַמִּתְחַלֵּק בַּבַּיִת – יֵשׁ בּוֹ טוֹבַת הֲנָיָה לַבְּעָלִים, וְנוֹתְנוֹ לְכָל עָנִי שֶׁיִּרְצֶה.
יא. הָיָה לוֹ מַעֲשֵׂר בַּגֹּרֶן וְרָצָה לִתְּנוֹ לְעָנִי קְרוֹבוֹ אוֹ מְיֻדָּעוֹ – יֵשׁ לוֹ לְהַפְרִישׁ מֶחֱצָה לִתְּנוֹ לוֹ, וְהַחֵצִי מְחַלְּקוֹ לְכָל עָנִי שֶׁיַּעֲבֹר כַּשִּׁעוּר שֶׁאָמַרְנוּ.
יב. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים שֶׁאֵינוֹ נוֹתֵן לֶעָנִי אֶלָּא כְּדֵי שָׂבְעוֹ? בַּשָּׂדֶה. אֲבָל אִם הָיָה הַמַּעֲשֵׂר בַּבַּיִת – מְחַלְּקוֹ לְכָל הָעֲנִיִּים אֲפִלּוּ כַּזַּיִת כַּזַּיִת, שֶׁאֵינוֹ מְצֻוֶּה לִתֵּן כְּדֵי שָׂבְעוֹ אֶלָּא בַּשָּׂדֶה, שֶׁהֲרֵי אֵינוֹ מוֹצֵא שָׁם לִקַּח, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְאָכְלוּ בִשְׁעָרֶיךָ וְשָׂבֵעוּ" (דברים כו,יב).
יג. בָּאוּ אִישׁ וְאִשָּׁה לַבַּיִת – נוֹתְנִין לָאִשָּׁה תְּחִלָּה וּפוֹטְרִין אוֹתָהּ, וְאַחַר כָּךְ נוֹתְנִין לָאִישׁ.
אָב וּבְנוֹ, אִישׁ וּקְרוֹבוֹ, שְׁנֵי אַחִים, שְׁנֵי שֻׁתָּפִין, שֶׁהָיָה אֶחָד מֵהֶן עָנִי – נוֹתֵן לוֹ הָאַחֵר מַעְשַׂר עָנִי שֶׁלּוֹ.
יד. שְׁנֵי עֲנִיִּים שֶׁקִּבְּלוּ שָׂדֶה בַּאֲרִיסוּת – זֶה מַפְרִישׁ מַעְשַׂר עָנִי מֵחֶלְקוֹ וְנוֹתְנוֹ לַחֲבֵרוֹ, וְכֵן חֲבֵרוֹ מַפְרִישׁ מֵחֶלְקוֹ וְנוֹתֵן לוֹ.
טו. הַמְקַבֵּל שָׂדֶה לִקְצֹר – אָסוּר בְּלֶקֶט שִׁכְחָה וּפֵאָה וּמַעְשַׂר עָנִי. אֵמָּתַי? בִּזְמַן שֶׁקִּבְּלָהּ מִמֶּנּוּ לִקַּח חֵלֶק בְּכָל הַשָּׂדֶה, כְּגוֹן שֶׁנָּתַן לוֹ שְׁלִישָׁהּ אוֹ רְבִיעָהּ בִּשְׂכָרוֹ. אֲבָל אִם אָמַר לוֹ בַּעַל הַשָּׂדֶה: 'שְׁלִישׁ מַה שֶּׁאַתָּה קוֹצֵר בִּלְבַד הוּא שֶׁלְּךָ', אוֹ 'רְבִיעַ מַה שֶּׁתִּקְצֹר' – הֲרֵי זֶה אֵין לוֹ כְּלוּם עַד שֶׁיִּקְצֹר, וּבִשְׁעַת הַקָּצִיר עָנִי הוּא, לְפִיכָךְ מֻתָּר בְּלֶקֶט שִׁכְחָה וּפֵאָה. וְאָסוּר בְּמַעְשַׂר עָנִי, שֶׁאֵין מַפְרִישִׁין מַעְשַׂר עָנִי אֶלָּא אַחַר שֶׁקָּצַר, וַהֲרֵי זָכָה בְּחֶלְקוֹ שֶׁקָּצַר.
טז. הַמּוֹכֵר אֶת שָׂדֵהוּ קַרְקַע וּפֵרוֹת, וְהֶעֱנִי – הֲרֵי זֶה מֻתָּר בְּלֶקֶט שִׁכְחָה וּפֵאָה וּמַעְשַׂר עָנִי שֶׁלָּהּ, וְהַלּוֹקֵחַ אָסוּר בָּהֶן וְאַף עַל פִּי שֶׁעֲדַיִן לֹא נָתַן דָּמִים. וַאֲפִלּוּ לָוָה הַדָּמִים וּלְקָחָהּ – הֲרֵי זֶה אָסוּר בְּמַתְּנוֹת עֲנִיִּים.
יז. מַעְשַׂר עָנִי – אֵין פּוֹרְעִין מִמֶּנּוּ מִלְוָה, וְאֵין מְשַׁלְּמִין מִמֶּנּוּ אֶת הַתַּגְמוּלִין, וְאֵין פּוֹדִין בּוֹ שְׁבוּיִים, וְאֵין עוֹשִׂין בּוֹ שׁוֹשְׁבִינוּת, וְאֵין נוֹתְנִין מִמֶּנּוּ דָּבָר לִצְדָקָה; אֲבָל מְשַׁלְּחִין מִמֶּנּוּ דָּבָר שֶׁל גְּמִילוּת חֲסָדִים, וְצָרִיךְ לְהוֹדִיעוֹ שֶׁהוּא מַעְשַׂר עָנִי, וְנוֹתְנִין אוֹתוֹ לַחֲבֵר עִיר בְּטוֹבָה. וְאֵין מוֹצִיאִין אוֹתוֹ מֵהָאָרֶץ לְחוּצָה לָאָרֶץ, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְהִנַּחְתָּ בִּשְׁעָרֶיךָ" (דברים יד,כח), וְאוֹמֵר: "וְאָכְלוּ בִשְׁעָרֶיךָ וְשָׂבֵעוּ" (שם כו,יב).
