א. הָעוֹשֶׂה אוֹב אוֹ יִדְּעוֹנִי בִּרְצוֹנוֹ בְּזָדוֹן – חַיָּב כָּרֵת, וְאִם הָיוּ שָׁם עֵדִים וְהַתְרָאָה – נִסְקָל. הָיָה שׁוֹגֵג – מֵבִיא חַטָּאת קְבוּעָה.
כֵּיצַד מַעֲשֵׂה הָאוֹב? זֶה שֶׁהוּא עוֹמֵד וּמַקְטִיר קְטֹרֶת יְדוּעָה, וְאוֹחֵז שַׁרְבִיט שֶׁל הֲדַס בְּיָדוֹ וּמְנִיפוֹ, וְהוּא מְדַבֵּר בַּלָּאט בִּדְבָרִים יְדוּעִין אֶצְלָם, עַד שֶׁיִּשְׁמַע הַשּׁוֹאֵל כְּאִלּוּ אֶחָד מְדַבֵּר עִמּוֹ וּמְשִׁיבוֹ עַל מַה שֶּׁהוּא שׁוֹאֵל בִּדְבָרִים מִתַּחַת הָאָרֶץ, בְּקוֹל נָמוּךְ עַד מְאֹד, וּכְאִלּוּ אֵינוֹ נִכָּר לָאֹזֶן, אֶלָּא בַּמַּחֲשָׁבָה מַרְגִּישׁ בּוֹ.
וְכֵן הַלּוֹקֵחַ גֻּלְגֹּלֶת הַמֵּת וּמַקְטִיר לָהּ וּמְנַחֵשׁ בָּהּ, עַד שֶׁיִּשְׁמַע כְּאִלּוּ קוֹל יוֹצֵא מִתַּחַת שֶׁחְיוֹ, שָׁפָל עַד מְאֹד, וּמְשִׁיבוֹ. כָּל אֵלּוּ מַעֲשֵׂה אוֹב הֵן, וְהָעוֹשֶׂה אֶחָד מֵהֶן – נִסְקָל.
ב. כֵּיצַד מַעֲשֵׂה הַיִּדְּעוֹנִי? מַנִּיחַ עֶצֶם עוֹף שֶׁשְּׁמוֹ יַדּוּעַ בְּפִיו, וּמַקְטִיר, וְעוֹשֶׂה מַעֲשִׂיּוֹת אֲחֵרוֹת עַד שֶׁיִּפֹּל כְּנִכְפֶּה, וִידַבֵּר בְּפִיו דְּבָרִים שֶׁעֲתִידִין לִהְיוֹת. וְכָל אֵלּוּ מִינֵי עֲבוֹדָה זָרָה הֵן. וְאַזְהָרָה שֶׁלָּהֶן מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: "אַל תִּפְנוּ אֶל הָאֹבֹת וְאֶל הַיִּדְּעֹנִים" (ויקרא יט,לא).
ג. הַנּוֹתֵן מִזַּרְעוֹ לַמֹּלֶךְ בִּרְצוֹנוֹ בְּזָדוֹן – חַיָּב כָּרֵת; בְּשׁוֹגֵג – מֵבִיא חַטָּאת קְבוּעָה. וְאִם עָשָׂה בְּהַתְרָאָה וְעֵדִים – נִסְקָל, שֶׁנֶּאֱמַר: "אֲשֶׁר יִתֵּן מִזַּרְעוֹ לַמֹּלֶךְ מוֹת יוּמָת, עַם הָאָרֶץ יִרְגְּמֻהוּ בָאָבֶן" (ויקרא כ,ב). וְאַזְהָרָה שֶׁלּוֹ מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: "וּמִזַּרְעֲךָ לֹא תִתֵּן לְהַעֲבִיר לַמֹּלֶךְ" (שם יח,כא), וּלְהַלָּן הוּא אוֹמֵר: "לֹא יִמָּצֵא בְךָ מַעֲבִיר בְּנוֹ וּבִתּוֹ בָּאֵשׁ" (דברים יח,י).
כֵּיצַד הָיוּ עוֹשִׂין? מַדְלִיק אֵשׁ גְּדוֹלָה, וְלוֹקֵחַ מִקְצָת זַרְעוֹ וּמוֹסְרוֹ לַכּוֹמְרִין עוֹבְדֵי הָאֵשׁ, וְאוֹתָן הַכּוֹמְרִין נוֹתְנִין הַבֵּן לְאָבִיו אַחַר שֶׁנִּמְסַר בְּיָדָם לְהַעֲבִירוֹ בָּאֵשׁ בִּרְשׁוּתָן, וַאֲבִי הַבֵּן הוּא שֶׁמַּעֲבִיר בְּנוֹ עַל הָאֵשׁ בִּרְשׁוּת הַכּוֹמְרִין, וּמַעֲבִיר אוֹתוֹ בְּרַגְלוֹ מִצַּד לְצַד אַחֵר בְּתוֹךְ הַשַּׁלְהֶבֶת. לֹא שֶׁהוּא שׂוֹרְפוֹ לַמֹּלֶךְ כְּדֶרֶךְ שֶׁשּׂוֹרְפִין בְּנֵיהֶם וּבְנוֹתֵיהֶם לַעֲבוֹדָה זָרָה אַחֶרֶת, אֶלָּא בְּהַעֲבָרָה בִּלְבַד הָיְתָה עֲבוֹדַת זֶה שֶׁשְּׁמוֹ מֹלֶךְ. לְפִיכָךְ, הָעוֹשֶׂה עֲבוֹדָה זוֹ לַעֲבוֹדָה זָרָה אַחֶרֶת חוּץ מִמֹּלֶךְ – פָּטוּר.
ד. אֵינוֹ חַיָּב כָּרֵת אוֹ סְקִילָה עַד שֶׁיִּמְסֹר לַמֹּלֶךְ וְיַעֲבִירוֹ בְּרַגְלוֹ בָּאֵשׁ דֶּרֶךְ הַעֲבָרָה. מָסַר וְלֹא הֶעֱבִיר, הֶעֱבִיר וְלֹא מָסַר, אוֹ שֶׁמָּסַר וְהֶעֱבִיר שֶׁלֹּא דֶּרֶךְ הַעֲבָרָה – פָּטוּר. וְאֵינוֹ חַיָּב עַד שֶׁיִּמְסֹר מִקְצָת זַרְעוֹ וְיַנִּיחַ מִקְצָתוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: "כִּי מִזַּרְעוֹ נָתַן לַמֹּלֶךְ" (ויקרא כ,ג) – מִקְצָתוֹ וְלֹא כֻּלּוֹ.
ה. אֶחָד זֶרַע כָּשֵׁר וְאֶחָד זֶרַע פָּסוּל, אֶחָד בָּנָיו וּבְנוֹתָיו וְאֶחָד בְּנֵיהֶם וּבְנֵי בְּנֵיהֶם – עַל כָּל יוֹצְאֵי יְרֵכוֹ הוּא חַיָּב, מִפְּנֵי שֶׁהֵן זַרְעוֹ. אֲבָל אִם הֶעֱבִיר אֶחָיו אוֹ אַחְיוֹתָיו אוֹ אֲבוֹתָיו אוֹ שֶׁהֶעֱבִיר עַצְמוֹ – פָּטוּר. הֶעֱבִיר אֶחָד מִזַּרְעוֹ וְהוּא יָשֵׁן אוֹ שֶׁהָיָה סוּמָא – פָּטוּר.
ו. מַצֵּבָה שֶׁאָסְרָה תּוֹרָה הִיא בִּנְיָן שֶׁיִּהְיוּ הַכֹּל מִתְקַבְּצִין אֶצְלָהּ, וַאֲפִלּוּ לַעֲבֹד אֶת יי, שֶׁכֵּן הָיָה דֶּרֶךְ עֲבוֹדָה זָרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְלֹא תָקִים לְךָ מַצֵּבָה אֲשֶׁר שָׂנֵא יי אֱלֹהֶיךָ" (דברים טז,כב). וְכָל הַמֵּקִים מַצֵּבָה – לוֹקֶה.
וְכֵן אֶבֶן מַשְׂכִּית הָאֲמוּרָה בַּתּוֹרָה, אַף עַל פִּי שֶׁהוּא מִשְׁתַּחֲוֶה עָלֶיהָ לַשֵּׁם – לוֹקֶה, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְאֶבֶן מַשְׂכִּית לֹא תִתְּנוּ בְּאַרְצְכֶם לְהִשְׁתַּחֲווֹת עָלֶיהָ" (ויקרא כו,א), מִפְּנֵי שֶׁכֵּן הָיָה דֶּרֶךְ עֲבוֹדָה זָרָה לְהַנִּיחַ אֶבֶן לְפָנֶיהָ לְהִשְׁתַּחֲווֹת עָלֶיהָ, לְפִיכָךְ אֵין עוֹשִׂין כֵּן לַיי. וְאֵינוֹ לוֹקֶה עַד שֶׁיִּפְשֹׁט יָדָיו וְרַגְלָיו עַל הָאֶבֶן וְנִמְצָא כֻּלּוֹ מֻטָּל עָלֶיהָ, שֶׁזּוֹ הִיא הִשְׁתַּחֲוָיָה הָאֲמוּרָה בַּתּוֹרָה.
ז. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בִּשְׁאָר הָאֲרָצוֹת. אֲבָל בַּמִּקְדָּשׁ מֻתָּר לְהִשְׁתַּחֲווֹת לַיי עַל הָאֲבָנִים, שֶׁנֶּאֱמַר: "לֹא תִתְּנוּ בְּאַרְצְכֶם לְהִשְׁתַּחֲווֹת עָלֶיהָ" (ויקרא כו,א) – בְּאַרְצְכֶם אֵין אַתֶּם מִשְׁתַּחֲוִים עַל הָאֲבָנִים, אֲבָל אַתֶּם מִשְׁתַּחֲוִים עַל הָאֲבָנִים הַמְפֻצָּלוּת בַּמִּקְדָּשׁ.
וּמִפְּנֵי זֶה נָהֲגוּ כָּל יִשְׂרָאֵל לְהַצִּיעַ מַחֲצָלוֹת בְּבָתֵּי כְּנֵסִיּוֹת הָרְצוּפוֹת בַּאֲבָנִים, אוֹ מִינֵי קַשׁ וְתֶבֶן, לְהַבְדִּיל בֵּין פְּנֵיהֶם וּבֵין הָאֲבָנִים. וְאִם לֹא מָצָא דָּבָר מַבְדִּיל בֵּינוֹ וּבֵין הָאֶבֶן – הוֹלֵךְ לְמָקוֹם אַחֵר וּמִשְׁתַּחֲוֶה, אוֹ שׁוֹחֶה עַל צִדּוֹ וּמַטֶּה, כְּדֵי שֶׁלֹּא יַדְבִּיק פָּנָיו בָּאֶבֶן.
ח. הַמִּשְׁתַּחֲוֶה לַיי עַל אֲבָנִים הַמְפֻצָּלוּת בְּלֹא פִּשּׁוּט יָדַיִם וְרַגְלַיִם – אֵינוֹ לוֹקֶה, אֲבָל מַכִּין אוֹתוֹ מַכַּת מַרְדּוּת. אֲבָל לַעֲבוֹדָה זָרָה, אַחַת הִשְׁתַּחֲוָיָה בְּפִשּׁוּט יָדַיִם וְרַגְלַיִם אוֹ הִשְׁתַּחֲוָיָה בְּלֹא פִּשּׁוּט יָדַיִם וְרַגְלַיִם, מִשָּׁעָה שֶׁיִּכְבֹּשׁ פָּנָיו בַּקַּרְקַע לָהּ – נִסְקָל.
ט. הַנּוֹטֵעַ אִילָן אֵצֶל הַמִּזְבֵּחַ אוֹ בְּכָל הָעֲזָרָה, בֵּין אִילַן סְרָק בֵּין אִילַן מַאֲכָל, אַף עַל פִּי שֶׁעָשָׂה אוֹתוֹ נוֹאי לַמִּקְדָּשׁ וְיֹפִי לוֹ – הֲרֵי זֶה לוֹקֶה, שֶׁנֶּאֱמַר: "לֹא תִטַּע לְךָ אֲשֵׁרָה כָּל עֵץ אֵצֶל מִזְבַּח יי אֱלֹהֶיךָ אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה לָּךְ" (דברים טז,כא), מִפְּנֵי שֶׁזֶּה הָיָה דֶּרֶךְ עֲבוֹדָה זָרָה, נוֹטְעִין אִילָנוֹת בְּצַד מִזְבֵּחַ שֶׁלָּהּ כְּדֵי שֶׁיִּתְקַבְּצוּ שָׁם הָעָם.
י. וְאָסוּר לַעֲשׂוֹת אַכְסַדְרָאוֹת שֶׁל עֵץ בַּמִּקְדָּשׁ כְּדֶרֶךְ שֶׁעוֹשִׂין בַּחֲצֵרוֹת, אַף עַל פִּי שֶׁהוּא בְּבִנְיָן וְאֵינוֹ עֵץ נָטוּעַ, הַרְחָקָה יְתֵרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: "כָּל עֵץ" (דברים טז,כא). אֶלָּא כָּל הָאַכְסַדְרָאוֹת וְהַסְּכָכוֹת הַיּוֹצְאוֹת מִן הַכְּתָלִים שֶׁהָיוּ בַּמִּקְדָּשׁ – שֶׁל אֶבֶן הָיוּ, לֹא שֶׁל עֵץ.
וּמְנִיפוֹ. מנענעו. בַּלָּאט. בלחש. עַד שֶׁיִּשְׁמַע הַשּׁוֹאֵל כְּאִלּוּ אֶחָד מְדַבֵּר עִמּוֹ. האדם שבא אל בעל האוב להישאל באוב, מדמה שמנהל דו שיח עם האדם שאותו העלו באוב. וּכְאִלּוּ אֵינוֹ נִכָּר לָאֹזֶן אֶלָּא בַּמַּחֲשָׁבָה מַרְגִּישׁ בּוֹ. אין זה קול ממשי אלא דמיון.
וּמְנַחֵשׁ בָּהּ. לוחש כלפיה לחשים. מִתַּחַת שֶׁחְיוֹ. מתחת בית השחי. שָׁפָל עַד מְאֹד. קול נמוך.