פרק ו', הלכות קידוש החודש, ספר זמנים
ט״ז בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ט', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
ט״ו בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ח', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
י״ד בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ז', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
י״ג בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ו', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
י״ב בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ה', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
י״א בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ד', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
י׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ג', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
ט׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ב', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
ח׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק א', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
י״ז בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק י', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
ז׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ח', הלכות בית הבחירה, ספר עבודה
ו׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ז', הלכות בית הבחירה, ספר עבודה
ה׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ו', הלכות בית הבחירה, ספר עבודה
ד׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ה', הלכות בית הבחירה, ספר עבודה
ג׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ד', הלכות בית הבחירה, ספר עבודה
ב׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ג', הלכות בית הבחירה, ספר עבודה
א׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ב', הלכות בית הבחירה, ספר עבודה
ל׳ בסיון ה׳תשפ״ד
פרק א', הלכות בית הבחירה, ספר עבודה
כ״ה בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ח', הלכות ביאת מקדש, ספר עבודה
כ״ד בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ז', הלכות ביאת מקדש, ספר עבודה
כ״ג בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ו', הלכות ביאת מקדש, ספר עבודה
כ״ב בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ה', הלכות ביאת מקדש, ספר עבודה
כ״א בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ד', הלכות ביאת מקדש, ספר עבודה
כ׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ג', הלכות ביאת מקדש, ספר עבודה
י״ט בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ב', הלכות ביאת מקדש, ספר עבודה
י״ח בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק א', הלכות ביאת מקדש, ספר עבודה
י״א באלול ה׳תשפ״ד
פרק ח', הלכות פסולי המוקדשין, ספר עבודה
י׳ באלול ה׳תשפ״ד
פרק ז', הלכות פסולי המוקדשין, ספר עבודה
ט׳ באלול ה׳תשפ״ד
פרק ו', הלכות פסולי המוקדשין, ספר עבודה
ח׳ באלול ה׳תשפ״ד
פרק ה', הלכות פסולי המוקדשין, ספר עבודה

הפרק המלא 

ביאורו של הרב עדין שטיינזלץ

א. בִּזְמַן שֶׁעוֹשִׂין עַל הָרְאִיָּה, הָיוּ מְחַשְּׁבִין וְיוֹדְעִין שָׁעָה שֶׁיִּתְקַבֵּץ בָּהּ הַיָּרֵחַ עִם הַחַמָּה בְּדִקְדּוּק הַרְבֵּה כְּדֶרֶךְ שֶׁהָאִצְטַגְנִינִין עוֹשִׂים, כְּדֵי לֵידַע אִם יֵרָאֶה הַיָּרֵחַ אוֹ לֹא יֵרָאֶה. וּתְחִלַּת אוֹתוֹ הַחֶשְׁבּוֹן הוּא חֶשְׁבּוֹן שֶׁמְּחַשְּׁבִין בְּקֵרוּב וְיוֹדְעִין שְׁעַת קִבּוּצָם בְּלֹא דִּקְדּוּק. וּשְׁעַת קִבּוּצָם בְּלֹא דִּקְדּוּק, אֶלָּא בְּמַהֲלָכָם הָאֶמְצָעִי, הוּא הַנִּקְרָא מוֹלָד. וְעִקְּרֵי הַחֶשְׁבּוֹן שֶׁמְּחַשְּׁבִין בִּזְמַן שֶׁאֵין שָׁם בֵּית דִּין שֶׁיִּקְבְּעוּ עַל הָרְאִיָּה, וְהוּא חֶשְׁבּוֹן שֶׁאָנוּ מְחַשְּׁבִין הַיּוֹם הַנִּקְרָא עִבּוּר, אֵלּוּ הֵן:
א. בִּזְמַן שֶׁעוֹשִׂין עַל הָרְאִיָּה. כפי שהתבאר לעיל בפרקים א-ג. שָׁעָה שֶׁיִּתְקַבֵּץ בָּהּ הַיָּרֵחַ עִם הַחַמָּה. הזמן שבו חולף הירח על פני השמש, שהוא נקודת התחלת המחזור. בְּדִקְדּוּק הַרְבֵּה. באופן מדויק. שֶׁהָאִצְטַגְנִינִין. האסטרונומים הצופים בכוכבים ומחשבים את תנועותיהם. כְּדֵי לֵידַע אִם יֵרָאֶה הַיָּרֵחַ אוֹ לֹא יֵרָאֶה. ראה לעיל א,ו. וּתְחִלַּת אוֹתוֹ הַחֶשְׁבּוֹן. השלב הראשון בהגעה לחישוב המדויק. הוּא חֶשְׁבּוֹן שֶׁמְּחַשְּׁבִין בְּקֵרוּב. באופן ממוצע, ובו עורכים לאחר מכן תיקונים והתאמות כדי להגיע לחישוב המדויק. בְּמַהֲלָכָם הָאֶמְצָעִי. בחישוב ממוצע. מוֹלָד. על שום שהוא זמן לידתו של הירח (לפי החישוב הממוצע). וְהוּא חֶשְׁבּוֹן שֶׁאָנוּ מְחַשְּׁבִין הַיּוֹם. שעל פיו קובעים חודשים ומעברים שנים (לעיל ה,א).
ב. הַיּוֹם וְהַלַּיְלָה – אַרְבַּע וְעֶשְׂרִים שָׁעוֹת בְּכָל זְמַן, שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה בַּיּוֹם וּשְׁתֵּים עֶשְׂרֵה בַּלַּיְלָה. וְהַשָּׁעָה מְחֻלֶּקֶת לְאֶלֶף וּשְׁמוֹנִים חֲלָקִים. וְלָמָּה חִלְּקוּ הַשָּׁעָה לְמִנְיָן זֶה? לְפִי שֶׁמִּנְיָן זֶה יֵשׁ לוֹ חֵצִי וּרְבִיעַ וּשְׁמִין וּשְׁלִישׁ וּשְׁתוּת וּתְשִׁיעַ וְחֹמֶשׁ וְעִשּׂוּר, וְהַרְבֵּה חֲלָקִים יֵשׁ לְכָל אֵלּוּ הַשֵּׁמוֹת.
ב. אַרְבַּע וְעֶשְׂרִים שָׁעוֹת בְּכָל זְמַן. שעות שוות (כמו שאנחנו מודדים כיום, ובשונה מהשעות הזמניות הנהוגות בהקשרים אחרים בהלכה). שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה בַּיּוֹם וּשְׁתֵּים עֶשְׂרֵה בַּלַּיְלָה. שכן החלוקה נעשית לפי יום ולילה ממוצעים של שתים עשרה שעות שוות, כאשר שעת תחילת היום והלילה נקבעים על פי ממוצע זמני הזריחה והשקיעה, וספירת שעות היממה מתחילה בתחילת הלילה. חֲלָקִים. משך כל חלק 3 שניות ו-1/3 (18 חלקים לדקה). יֵשׁ לוֹ וכו'. ניתן לחלקו לכל החלקים הללו ללא שארית. וּשְׁמִין. שמינית. וּשְׁתוּת. שישית. וּתְשִׁיעַ. תשיעית. וְעִשּׂוּר. עשירית. וְהַרְבֵּה חֲלָקִים יֵשׁ לְכָל אֵלּוּ הַשֵּׁמוֹת. שניתן לחלק את כל אחד מהשברים שנמנו, להרבה חלוקות משניות.
ג. מִשֶּׁיִּתְקַבֵּץ הַיָּרֵחַ וְהַחַמָּה לְפִי חֶשְׁבּוֹן זֶה, עַד שֶׁיִּתְקַבְּצוּ פַּעַם שְׁנִיָּה בְּמַהֲלָכָם הָאֶמְצָעִי – תִּשְׁעָה וְעֶשְׂרִים יוֹם וּשְׁתֵּים עֶשְׂרֵה שָׁעוֹת מִיּוֹם שְׁלֹשִׁים מִתְּחִלַּת לֵילוֹ, וּשְׁבַע מֵאוֹת שְׁלֹשָׁה וְתִשְׁעִים חֲלָקִים מִשְּׁעַת שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה. וְזֶה הוּא הַזְּמַן שֶׁבֵּין כָּל מוֹלָד וּמוֹלָד, וְזֶה הוּא חָדְשָׁהּ שֶׁל לְבָנָה.
ג. בְּמַהֲלָכָם הָאֶמְצָעִי. בחישוב הממוצע, וכדלעיל ה"א. וְזֶה הוּא חָדְשָׁהּ שֶׁל לְבָנָה. משך הזמן הממוצע של 'חודש לבנה' (אף שלצורך חישוב לוח השנה קובעים חודשים של ימים שלמים, לעתים של עשרים ותשעה יום ולעתים של שלושים, ראה לקמן ח,א-ג).
ד. שָׁנָה שֶׁל לְבָנָה: אִם תִּהְיֶה שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ מֵחֳדָשִׁים אֵלּוּ – יִהְיֶה כְּלָלָהּ שְׁלֹשׁ מֵאוֹת יוֹם וְאַרְבָּעָה וַחֲמִשִּׁים יוֹם וּשְׁמוֹנֶה שָׁעוֹת וּשְׁמוֹנֶה מֵאוֹת וְשִׁשָּׁה וְשִׁבְעִים חֲלָקִים; וְאִם תִּהְיֶה מְעֻבֶּרֶת וְתִהְיֶה הַשָּׁנָה שְׁלֹשָׁה עָשָׂר חֹדֶשׁ – יִהְיֶה כְּלָלָהּ שְׁלֹשׁ מֵאוֹת שְׁלֹשָׁה וּשְׁמוֹנִים יוֹם וְאַחַת וְעֶשְׂרִים שָׁעוֹת וַחֲמֵשׁ מֵאוֹת תִּשְׁעָה וּשְׁמוֹנִים חֲלָקִים. וּשְׁנַת הַחַמָּה הִיא שְׁלֹשׁ מֵאוֹת חֲמִשָּׁה וְשִׁשִּׁים יוֹם וְשֵׁשׁ שָׁעוֹת. נִמְצָא תּוֹסֶפֶת שְׁנַת הַחַמָּה עַל שְׁנַת הַלְּבָנָה עֲשָׂרָה יָמִים וְאַחַת וְעֶשְׂרִים שָׁעוֹת וּמָאתַיִם וְאַרְבָּעָה חֲלָקִים.
ד. יִהְיֶה כְּלָלָהּ. סך כל זמנה. וּשְׁנַת הַחַמָּה. הזמן שלוקח לשמש לשוב לאותה נקודה על מישור המִלקֶה (מעגל דמיוני שעל גביו נצפית השמש כאילו היא סובבת במהלך השנה). שְׁלֹשׁ מֵאוֹת חֲמִשָּׁה וְשִׁשִּׁים יוֹם וְשֵׁשׁ שָׁעוֹת. לקמן ט,א מבואר שזהו החישוב לפי חלק מן החכמים, ויש חישוב אחר מדויק יותר (ראה לקמן י,א, י,ו). נִמְצָא תּוֹסֶפֶת שְׁנַת הַחַמָּה עַל שְׁנַת הַלְּבָנָה. ההפרש בין שנת החמה לשנת לבנה.
ה. כְּשֶׁתַּשְׁלִיךְ יְמֵי חֹדֶשׁ הַלְּבָנָה שִׁבְעָה שִׁבְעָה, שֶׁהֵן יְמֵי הַשָּׁבוּעַ – יִשָּׁאֵר יוֹם אֶחָד וּשְׁתֵּים עֶשְׂרֵה שָׁעוֹת וּשְׁבַע מֵאוֹת וְשָׁלֹשׁ וְתִשְׁעִים חֲלָקִים, סִימָן לָהֶם אי"ב תשצ"ג, וְזוֹ הִיא שְׁאֵרִית חֹדֶשׁ הַלְּבָנָה. וְכֵן כְּשֶׁתַּשְׁלִיךְ יְמֵי שְׁנַת הַלְּבָנָה שִׁבְעָה שִׁבְעָה: אִם שָׁנָה פְּשׁוּטָה הִיא – יִשָּׁאֵר מִמֶּנָּה אַרְבָּעָה יָמִים וּשְׁמוֹנֶה שָׁעוֹת וּשְׁמוֹנֶה מֵאוֹת וְשִׁשָּׁה וְשִׁבְעִים חֲלָקִים, סִימָן לָהֶן ד"ח תתע"ו, וְזוֹ הִיא שְׁאֵרִית שָׁנָה פְּשׁוּטָה; וְאִם שָׁנָה מְעֻבֶּרֶת הִיא – תִּהְיֶה שְׁאֵרִיתָהּ חֲמִשָּׁה יָמִים וְאַחַת וְעֶשְׂרִים שָׁעוֹת וַחֲמֵשׁ מֵאוֹת תִּשְׁעָה וּשְׁמוֹנִים חֲלָקִים, סִימָן לָהֶן הכ"א תקפ"ט.
ה. כְּשֶׁתַּשְׁלִיךְ וכו'. כדי למקד את החישוב במציאת היום בשבוע והשעה שבהם יהיה המולד בחודש הבא, ניתן להתעלם מן השבועות השלמים שיחלפו ולהתייחס רק לשארית של הימים והשעות, כפי שמודגם לקמן בהלכות ו-ז. סִימָן לָהֶם אי"ב תשצ"ג. האות הראשונה מסמנת את הימים, האותיות שלאחריה את השעות, ואחריהן מצוינים מספר החלקים. וְזוֹ הִיא שְׁאֵרִית חֹדֶשׁ הַלְּבָנָה. הפרש הזמן בין היום בשבוע שבו חל המולד הקודם ליום שבו חל המולד הבא.
ו. כְּשֶׁיִּהְיֶה עִמְּךָ יָדוּעַ מוֹלַד חֹדֶשׁ מִן הֶחֳדָשִׁים, וְתוֹסִיף עָלָיו אי"ב תשצ"ג – יֵצֵא מוֹלָד חֹדֶשׁ שֶׁאַחֲרָיו, וְתֵדַע בְּאֵי זֶה יוֹם מִימֵי הַשָּׁבוּעַ וּבְאֵי זוֹ שָׁעָה וּבְכַמָּה חֵלֶק יִהְיֶה.
ז. כֵּיצַד? הֲרֵי שֶׁהָיָה מוֹלַד נִיסָן בְּאֶחָד בְּשַׁבָּת בי"ז שָׁעוֹת בַּיּוֹם וּמֵאָה וְשִׁבְעָה חֲלָקִים, סִימָן לָהֶם אי"ז ק"ז, כְּשֶׁתּוֹסִיף עָלָיו שְׁאֵרִית חֹדֶשׁ לְבָנָה, וְהוּא אי"ב תשצ"ג, יֵצֵא מוֹלַד אִיָּר בְּלֵיל שְׁלִישִׁי, חָמֵשׁ שָׁעוֹת בַּלַּיְלָה וּתְשַׁע מֵאוֹת חֲלָקִים, סִימָן לָהֶם ג"ה תת"ק. וְעַל דֶּרֶךְ זוֹ עַד סוֹף הָעוֹלָם, חֹדֶשׁ אַחַר חֹדֶשׁ.
ז. בְּאֶחָד בְּשַׁבָּת. יום ראשון. שְׁאֵרִית חֹדֶשׁ לְבָנָה וְהוּא אי"ב תשצ"ג. כמבואר לעיל ה"ה. יֵצֵא מוֹלַד אִיָּר בְּלֵיל שְׁלִישִׁי חָמֵשׁ שָׁעוֹת בַּלַּיְלָה וּתְשַׁע מֵאוֹת חֲלָקִים. שבהוספת יום אחד ליום ראשון, שבו חל מולד ניסן, מגיעים ליום שני. בהוספת 12 שעות ל-17 השעות שביום של מולד ניסן מגיעים לשעה החמישית ביום שני בלילה (ליל שלישי), והוספת החלקים מצטברת ל-900 חלקים. וְעַל דֶּרֶךְ זוֹ עַד סוֹף הָעוֹלָם. באופן זה ניתן להמשיך ולחשב את זמן המולד בכל חודש וחודש ללא גבול. חֹדֶשׁ אַחַר חֹדֶשׁ. כך מחשבים על פי תוספת של חודש יחיד, ולקמן תוסבר הדרך לחישוב יחידות גדולות יותר.
ח. וְכֵן כְּשֶׁיִּהְיֶה עִמְּךָ יָדוּעַ מוֹלַד שָׁנָה זוֹ, וְתוֹסִיף שְׁאֵרִיתָהּ עַל יְמֵי הַמּוֹלָד, אִם פְּשׁוּטָה הִיא שְׁאֵרִית הַפְּשׁוּטָה, וְאִם מְעֻבֶּרֶת שְׁאֵרִית הַמְעֻבֶּרֶת, יֵצֵא לְךָ מוֹלַד שָׁנָה שֶׁלְּאַחֲרֶיהָ; וְכֵן שָׁנָה אַחַר שָׁנָה עַד סוֹף הָעוֹלָם. וְהַמּוֹלָד הָרִאשׁוֹן שֶׁמִּמֶּנּוּ תַּתְחִיל הוּא מוֹלָד שֶׁהָיָה בְּשָׁנָה רִאשׁוֹנָה שֶׁל יְצִירָה, וְהוּא הָיָה בְּלֵיל שֵׁנִי, חָמֵשׁ שָׁעוֹת בַּלַּיְלָה וּמָאתַיִם וְאַרְבָּעָה חֲלָקִים, סִימָן לָהֶם בהר"ד, וּמִמֶּנּוּ הִיא הַתְחָלַת הַחֶשְׁבּוֹן.
ח. מוֹלַד שָׁנָה זוֹ. מולד חודש תשרי שבו מתחילה השנה (לקמן הי"ג). וְהַמּוֹלָד הָרִאשׁוֹן שֶׁמִּמֶּנּוּ תַּתְחִיל. הנחשב נקודת הראשית לחשבוננו. בְּשָׁנָה רִאשׁוֹנָה שֶׁל יְצִירָה. שנת יצירת העולם (והוא מניין השנים שאנחנו סופרים בו היום), ומשתמשים במספר השנים שעברו מאז כבסיס לכל החשבונות (כדלקמן הל' יג-יד).
ט. בְּכָל הַחֶשְׁבּוֹנוֹת הָאֵלּוּ שֶׁתֵּדַע מֵהֶן הַמּוֹלָד, כְּשֶׁתּוֹסִיף שְׁאֵרִית עִם שְׁאֵרִית, כְּשֶׁיִּתְקַבֵּץ מִן הַחֲלָקִים אֶלֶף וּשְׁמוֹנִים – תַּשְׁלִים שָׁעָה אַחַת וְתוֹסִיף אוֹתָהּ לְמִנְיַן הַשָּׁעוֹת. וּכְשֶׁיִּתְקַבֵּץ מִן הַשָּׁעוֹת אַרְבַּע וְעֶשְׂרִים – תַּשְׁלִים יוֹם וְתוֹסִיף לְמִנְיַן הַיָּמִים. וּכְשֶׁיִּתְקַבֵּץ מִן הַיָּמִים יָתֵר עַל שִׁבְעָה – תַּשְׁלִיךְ שִׁבְעָה מִן הַמִּנְיָן וְתַנִּיחַ הַשְּׁאָר. שֶׁאֵין אָנוּ מְחַשְּׁבִין לֵידַע מִנְיַן הַיָּמִים, אֶלָּא לֵידַע בְּאֵי זֶה יוֹם מִימֵי הַשָּׁבוּעַ וּבְאֵי זוֹ שָׁעָה וְאֵי זֶה חֵלֶק יִהְיֶה הַמּוֹלָד.
ט. כְּשֶׁתּוֹסִיף שְׁאֵרִית עִם שְׁאֵרִית. תצרף את השארית העודפת על שבוע שלם של חודש אחד לשארית של חודש שני (כמבואר לעיל הל' ו-ז) או שארית של שנה אחת לשנה שנייה (לעיל ה"ח, וכן שארית של מחזור אחד למחזור שני כמבואר לקמן הל' יב-יג).
י. כָּל תְּשַׁע עֶשְׂרֵה שָׁנָה שֶׁיִּהְיוּ מֵהֶן שֶׁבַע שָׁנִים מְעֻבָּרוֹת וּשְׁתֵּים עֶשְׂרֵה פְּשׁוּטוֹת נִקְרָא מַחֲזוֹר. וְלָמָּה סָמַכְנוּ עַל מִנְיָן זֶה? שֶׁבִּזְמַן שֶׁאַתָּה מְקַבֵּץ מִנְיַן יְמֵי שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה שָׁנָה פְּשׁוּטוֹת וְשֶׁבַע מְעֻבָּרוֹת וּשְׁעוֹתֵיהֶן וְחֶלְקֵיהֶן, וְתַשְׁלִים כָּל אֶלֶף וּשְׁמוֹנִים חֲלָקִים שָׁעָה, וְכָל אַרְבַּע וְעֶשְׂרִים שָׁעוֹת יוֹם, וְתוֹסִיף לְמִנְיַן הַיָּמִים – תִּמְצָא הַכֹּל תְּשַׁע עֶשְׂרֵה שָׁנָה מִשְּׁנֵי הַחַמָּה, שֶׁכָּל שָׁנָה מֵהֶן שְׁלֹשׁ מֵאוֹת וַחֲמִשָּׁה וְשִׁשִּׁים יוֹם וְשֵׁשׁ שָׁעוֹת בְּשָׁוֶה. וְלֹא יִשָּׁאֵר מִמִּנְיַן יְמֵי הַחַמָּה בִּכְלַל תְּשַׁע עֶשְׂרֵה שָׁנָה חוּץ מִשָּׁעָה אַחַת וְאַרְבַּע מֵאוֹת וּשְׁמוֹנִים וַחֲמִשָּׁה חֲלָקִים, סִימָן לָהֶן אתפ"ה.
י. כָּל תְּשַׁע עֶשְׂרֵה שָׁנָה… נִקְרָא מַחֲזוֹר. מכיוון שלצורך חישוב המולד יש הבדל בין שנים פשוטות ומעוברות, יש צורך לדעת את סדר קביעת השנים הפשוטות והמעוברות הנקרא 'מחזור'. שימוש ביחידה זו מאפשר לחשב את המולדות בפרקי זמן של תשע עשרה שנים. שֶׁיִּהְיוּ מֵהֶן שֶׁבַע שָׁנִים מְעֻבָּרוֹת וּשְׁתֵּים עֶשְׂרֵה פְּשׁוּטוֹת. לפי הסדר המבואר בהלכה הבאה. וְלָמָּה סָמַכְנוּ עַל מִנְיָן זֶה. למה יש צורך ביצירת מחזור של 19 שנים. וְלֹא יִשָּׁאֵר מִמִּנְיַן יְמֵי הַחַמָּה בִּכְלַל תְּשַׁע עֶשְׂרֵה שָׁנָה חוּץ מִשָּׁעָה אַחַת וכו'. כך שנוצרת התאמה כמעט מלאה בין שנות החמה ושנות הירח (וראה לקמן ט,א, י,ו שלפי שיטת החכמים שבה אנו נוקטים למעשה בחישוב הלוח, ההתאמה היא מלאה ובלא כל שארית).
יא. נִמְצָא בְּמַחֲזוֹר שֶׁהוּא כָּזֶה, הֶחֳדָשִׁים כֻּלָּם חָדְשֵׁי הַלְּבָנָה, וְהַשָּׁנִים שְׁנֵי הַחַמָּה. וְהַשֶּׁבַע הַשָּׁנִים הַמְעֻבָּרוֹת שֶׁבְּכָל מַחֲזוֹר וּמַחֲזוֹר לְפִי חֶשְׁבּוֹן זֶה, הֵם שָׁנָה שְׁלִישִׁית מִן הַמַּחֲזוֹר, וְשִׁשִּׁית, וּשְׁמִינִית, וּשְׁנַת אַחַת עֶשְׂרֵה, וּשְׁנַת אַרְבַּע עֶשְׂרֵה, וּשְׁנַת שְׁבַע עֶשְׂרֵה, וּשְׁנַת תְּשַׁע עֶשְׂרֵה.
יא. הֶחֳדָשִׁים כֻּלָּם חָדְשֵׁי הַלְּבָנָה וְהַשָּׁנִים שְׁנֵי הַחַמָּה. שבמבנה כזה חודשי הלבנה מצטרפים ל-19 שנות חמה שלמות. וְהַשֶּׁבַע הַשָּׁנִים הַמְעֻבָּרוֹת שֶׁבְּכָל מַחֲזוֹר וּמַחֲזוֹר. פיזור כזה של השנים המעוברות (פעם בשנתיים-שלוש), בא למנוע הצטברות של פער גדול מדי בין שנת החמה לשנת הלבנה.
יב. כְּשֶׁיִּתְקַבֵּץ שְׁאֵרִית כָּל שָׁנָה מִשְּׁתֵּים עֶשְׂרֵה שָׁנָה הַפְּשׁוּטוֹת, שֶׁהִיא ד"ח תתע"ו, וּשְׁאֵרִית כָּל שָׁנָה מִשֶּׁבַע שָׁנִים הַמְעֻבָּרוֹת, שֶׁהִיא הכ"א תקפ"ט, וְתַשְׁלִיךְ הַכֹּל שִׁבְעָה שִׁבְעָה – יִשָּׁאֵר שְׁנֵי יָמִים וְשֵׁשׁ עֶשְׂרֵה שָׁעוֹת וַחֲמֵשׁ מֵאוֹת וַחֲמִשָּׁה וְתִשְׁעִים חֲלָקִים, סִימָן לָהֶן בי"ו תקצ"ה, וְזוֹ הִיא שְׁאֵרִית הַמַּחֲזוֹר.
יב. כְּשֶׁיִּתְקַבֵּץ שְׁאֵרִית. כאשר מחברים את שארית המולדות של שני המחזור הפשוטות והמעוברות, באופן שתואר לעיל ה"ט.
יג. כְּשֶׁיִּהְיֶה לְךָ יָדוּעַ מוֹלַד תְּחִלַּת מַחֲזוֹר, וְתוֹסִיף עָלָיו בי"ו תקצ"ה – יֵצֵא לְךָ מוֹלַד תְּחִלַּת הַמַּחֲזוֹר שֶׁאַחֲרָיו, וְכֵן מוֹלַד כָּל מַחֲזוֹר וּמַחֲזוֹר עַד סוֹף הָעוֹלָם. וּכְבָר אָמַרְנוּ שֶׁמּוֹלַד תְּחִלַּת הַמַּחֲזוֹר הָרִאשׁוֹן הָיָה בהר"ד. וּמוֹלַד הַשָּׁנָה הוּא מוֹלַד תִּשְׁרֵי שֶׁל אוֹתָהּ הַשָּׁנָה.
יג. וְתוֹסִיף עָלָיו בי"ו תקצ"ה. שהיא שארית המחזור. וּכְבָר אָמַרְנוּ. לעיל ה"ח. וּמוֹלַד הַשָּׁנָה הוּא מוֹלַד תִּשְׁרֵי שֶׁל אוֹתָהּ הַשָּׁנָה. הכוונה למולד חודש תשרי שבתחילתה, שעל פיו נקבעים תאריכי השנה (בהתחשב בדחיות לקמן פרק ז).
יד. וּבַדֶּרֶךְ הַזֹּאת תֵּדַע מוֹלַד כָּל שָׁנָה שֶׁתִּרְצֶה וּמוֹלַד כָּל חֹדֶשׁ שֶׁתִּרְצֶה, מִשָּׁנִים שֶׁעָבְרוּ אוֹ מִשָּׁנִים שֶׁעֲתִידִין לָבֹא. כֵּיצַד? תִּקַּח שְׁנֵי יְצִירָה שֶׁעָבְרוּ וְגָמְרוּ וְתַעֲשֶׂה אוֹתָן מַחֲזוֹרִין שֶׁל תְּשַׁע עֶשְׂרֵה תְּשַׁע עֶשְׂרֵה, וְתֵדַע מִנְיַן הַמַּחֲזוֹרִין שֶׁעָבְרוּ וּמִנְיַן הַשָּׁנִים שֶׁעָבְרוּ מִמַּחֲזוֹר שֶׁעֲדַיִן לֹא נִשְׁלַם, וְתִקַּח לְכָל מַחֲזוֹר וּמַחֲזוֹר בי"ו תקצ"ה, וּלְכָל שָׁנָה פְּשׁוּטָה מִשְּׁנֵי הַמַּחֲזוֹר שֶׁלֹּא נִשְׁלַם ד"ח תתע"ו, וּלְכָל שָׁנָה מְעֻבֶּרֶת הכ"א תקפ"ט, וּתְקַבֵּץ הַכֹּל, וְתַשְׁלִים הַחֲלָקִים שָׁעוֹת, וְתַשְׁלִים הַשָּׁעוֹת יָמִים, וְהַיָּמִים תַּשְׁלִיכֵם שִׁבְעָה שִׁבְעָה; וְהַנִּשְׁאָר מִן הַיָּמִים וּמִן הַשָּׁעוֹת וְהַחֲלָקִים – הוּא מוֹלַד שָׁנָה הַבָּאָה שֶׁתִּרְצֶה לֵידַע מוֹלָדָהּ.
יד. שְׁנֵי יְצִירָה. שהוא מניין השנים המקובל בתאריך העברי. וְתַעֲשֶׂה אוֹתָן מַחֲזוֹרִין וכו'. יש לחלק ב-19, ולהתייחס לשארית. וּלְכָל שָׁנָה פְּשׁוּטָה וכו'. כמו שמפורט לעיל ה"ח. וּתְקַבֵּץ הַכֹּל וְתַשְׁלִים הַחֲלָקִים שָׁעוֹת וכו'. כדרך שנתבארה לעיל ה"י. וְהַיָּמִים תַּשְׁלִיכֵם שִׁבְעָה שִׁבְעָה. למציאת היום בשבוע שבו חל המולד.
טו. מוֹלַד הַשָּׁנָה שֶׁיֵּצֵא בְּחֶשְׁבּוֹן זֶה הוּא מוֹלַד רֹאשׁ חֹדֶשׁ תִּשְׁרֵי. וּכְשֶׁתּוֹסִיף עָלָיו אי"ב תשצ"ג – יֵצֵא מוֹלַד מַרְחֶשְׁוָן. וּכְשֶׁתּוֹסִיף עַל מוֹלַד מַרְחֶשְׁוָן אי"ב תשצ"ג – יֵצֵא מוֹלַד כִּסְלֵו. וְכֵן לְכָל חֹדֶשׁ וָחֹדֶשׁ זֶה אַחַר זֶה עַד סוֹף הָעוֹלָם.
טו. שֶׁיֵּצֵא בְּחֶשְׁבּוֹן זֶה. לאחר החישובים שבהל' יד. וּכְשֶׁתּוֹסִיף עָלָיו וכו'. כמבואר לעיל (ה"ה), תוספת שארית של חודש אחד.

תקציר הפרק 

פרק ו הלכות קידוש החודש

המולד

הכלל מהפרק: זמן המולד בימות השבוע משתנה בהפרש קבוע מחודש לחודש, משנה לשנה, וממחזור למחזור. מהלך הירח נשלם בחודש, והשמש בשנה, והפער שביניהם נשלם במחזור של 19 שנה ע"י שנים מעוברות.

דוגמא מעשית: כל 19 שנה חוזרים ונפגשים תאריכי הלוח העברי עם תאריכי הלוח הנוצרי.
כלומר: בגיל 19,38,57,76 וכן הלאה היום הולדת הלועזי והעברי יתאחד ליום 1⃣.
כלל זה הוא בדרך כלל ויש יוצא מן הכלל…

שיעור וידאו עם הרב חיים סבתו 

Play Video

שיעור שמע עם הרב חיים סבתו 

מושג מן הפרק 

Play Video

עוד על ספר זמנים ברמב"ם 

שאלות חזרה על הפרק 

1.חלק בהלכות קידוש החודש = דקה על השעון?

2.הזמן בין מולד לבנה אחד למשנהו – 29 ימים 12 שעות 44 דקות ו3.3 שניות?

3.ההפרש בין שנת החמה לשנת הלבנה קצת פחות מ-11 יום?

 

 

תשובות
1.לא
2.כן
3.כן

010 - IdeaCreated with Sketch.לב הלימוד - הרחבה על הפרק 

פרשת שבוע מהרמב"ם 

נייר עמדה - אקטואליה 

סט "משנה תורה" מהודר בכריכה מפוארת בפירוש הרב שטיינזלץ + שליח עד הבית

ב-299 ש"ח בלבד!

ממשיכים את הסבסוד ההיסטורי!

*הארגון רשאי לשנות את המחיר בכל עת

* שווי סט 835 ש"ח

*משלוח עד 21 ימי עסקים

הלימוד להצלחת כוחות הביטחון ולעילוי נשמת הנופלים הי"ד

דילוג לתוכן