א. שׁוֹמֵר חִנָּם שֶׁאָמַר: 'הֲרֵי אֲנִי מְשַׁלֵּם וְאֵינִי נִשְׁבָּע': אִם הָיָה הַפִּקָּדוֹן דָּבָר שֶׁכָּל מִינוֹ שָׁוֶה וּמָצוּי בַּשּׁוּק לִקְנוֹת כְּמוֹתוֹ, כְּגוֹן פֵּרוֹת אוֹ יְרִיעוֹת שֶׁל צֶמֶר אוֹ שֶׁל פִּשְׁתָּן הַשָּׁווֹת בְּכָל עִנְיָנָם, אוֹ קוֹרוֹת הַמְּצוּיוֹת, וְכָל כַּיּוֹצֵא בָּהֶן – הֲרֵי זֶה מְשַׁלֵּם וְאֵינוֹ נִשְׁבָּע.
אֲבָל אִם הָיָה הַפִּקָּדוֹן בְּהֵמָה אוֹ בֶּגֶד מְצֻיָּר אוֹ כְּלִי מְתֻקָּן אוֹ דָּבָר שֶׁאֵינוֹ מוֹצֵא לִקְנוֹת כְּמוֹתוֹ בְּשָׁוֶה – חוֹשְׁשִׁין שֶׁמָּא עֵינָיו נָתַן בּוֹ, וּמַשְׁבִּיעִין אוֹתוֹ בְּתַקָּנַת חֲכָמִים שְׁבוּעָה בִּנְקִיטַת חֵפֶץ שֶׁאֵינוֹ בִּרְשׁוּתוֹ, וְאַחַר כָּךְ מְשַׁלֵּם.
וְהוּא הַדִּין לִשְׁאָר הַשּׁוֹמְרִים, כְּגוֹן הַשּׁוֹאֵל שֶׁאָמַר: 'מֵתָה' אוֹ 'נִגְנְבָה', וְשׁוֹמֵר שָׂכָר וְהַשּׂוֹכֵר שֶׁאָמַר: 'נִגְנְבָה' אוֹ 'אָבְדָה', אַף עַל פִּי שֶׁהֵן חַיָּבִין לְשַׁלֵּם – מַשְׁבִּיעִין אוֹתָן שְׁבוּעָה שֶׁאֵינָהּ בִּרְשׁוּתָן, וְאַחַר כָּךְ מְשַׁלְּמִין דְּמֵי הַבְּהֵמָה אוֹ הַחֵפֶץ שֶׁאָנוּ חוֹשְׁשִׁין לוֹ שֶׁמָּא עֵינָיו נָתַן בָּהּ. וְאִם אָמְרוּ הַבְּעָלִים: 'יָתֵר עַל זֶה הָיָה שָׁוֶה' – כּוֹלֵל בִּשְׁבוּעָתוֹ שֶׁאֵינוֹ שָׁוֶה אֶלָּא כָּךְ וְכָךְ.
נִמְצָא כָּל שׁוֹמֵר שֶׁנִּשְׁבָּע שְׁבוּעַת הַשּׁוֹמְרִין כּוֹלֵל בִּשְׁבוּעָתוֹ שְׁלֹשָׁה דְּבָרִים: שֶׁשָּׁמַר כְּדֶרֶךְ הַשּׁוֹמְרִין, וְשֶׁאֵרְעוֹ כָּךְ וְכָךְ וַהֲרֵי אֵינוֹ בִּרְשׁוּתוֹ, וְשֶׁלֹּא שָׁלַח בּוֹ יָד קֹדֶם שֶׁאֵרְעוֹ הַמְּאֹרָע הַפּוֹטֵר אוֹתוֹ. וְאִם רָצָה לְשַׁלֵּם – נִשְׁבָּע שֶׁאֵינוֹ בִּרְשׁוּתוֹ, וְכוֹלֵל בִּשְׁבוּעָתוֹ שֶׁכָּךְ וְכָךְ הָיָה שָׁוֶה.
ב. יֵשׁ לַשּׁוֹמֵר לְהַתְנוֹת שֶׁאֵינוֹ שׁוֹמֵר כְּדֶרֶךְ הַשּׁוֹמְרִין, אֶלָּא 'מָעוֹת אֵלּוּ שֶׁתַּפְקִיד אֶצְלִי – בְּזָוִית בֵּיתִי אֲנִי מַנִּיחַ אוֹתָן' וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה. טָעַן הַשּׁוֹמֵר שֶׁ'תְּנַאי הָיָה בֵּינֵינוּ', וּבַעַל הַפִּקָּדוֹן אוֹמֵר: 'לֹא הָיָה שָׁם תְּנַאי', אַף עַל פִּי שֶׁהִפְקִיד אֶצְלוֹ בְּעֵדִים, מִתּוֹךְ שֶׁיָּכוֹל לוֹמַר: 'שָׁמַרְתִּי כְּדֶרֶךְ הַשּׁוֹמְרִין וְנֶאֱנַסְתִּי' – נֶאֱמָן שֶׁהָיָה בֵּינֵיהֶן תְּנַאי. לְפִיכָךְ יִשָּׁבַע שֶׁלֹּא שָׁלַח בּוֹ יָד, וְשֶׁאֵינוֹ בִּרְשׁוּתוֹ, וְשֶׁהָיָה בֵּינֵיהֶן תְּנַאי.
ג. שׁוֹמֵר חִנָּם שֶׁהֵבִיא רְאָיָה שֶׁלֹּא פָּשַׁע – פָּטוּר מִשְּׁבוּעָה, וְאֵין אוֹמְרִין: שֶׁמָּא שָׁלַח בּוֹ יָד קֹדֶם שֶׁאָבַד. וּבַעַל הַפִּקָּדוֹן שֶׁהֵבִיא רְאָיָה שֶׁפָּשַׁע הַשּׁוֹמֵר – מְשַׁלֵּם. וְאִם טָעַן וְאָמַר: 'תְּנַאי הָיָה בֵּינֵינוּ' – אֵינוֹ נֶאֱמָן, שֶׁהֲרֵי יֵשׁ עֵדִים שֶׁפָּשַׁע.
ד. הַמַּפְקִיד אֵצֶל חֲבֵרוֹ בְּעֵדִים, וּבָאוּ עֵדִים וְאָמְרוּ שֶׁ'זֶּה הַחֵפֶץ בְּפָנֵינוּ הִפְקִידוֹ אֶצְלוֹ' – אֵין הַשּׁוֹמֵר יָכוֹל לִטְעֹן וְלוֹמַר: 'חָזַרְתִּי וּלְקַחְתִּיו מִמֶּנּוּ' אוֹ 'נְתָנוֹ לִי בְּמַתָּנָה'. לְפִיכָךְ, אִם מֵת הַשּׁוֹמֵר – מוֹצִיאִין הַפִּקָּדוֹן עַצְמוֹ מִן הַיְתוֹמִים בְּלֹא שְׁבוּעָה.
וְלֹא עוֹד, אֶלָּא מִי שֶׁבָּא וְאָמַר: 'כָּךְ וְכָךְ הִפְקַדְתִּי אֵצֶל אֲבִיכֶם' וְנָתַן סִימָנִין מֻבְהָקִין, וְנִמְצָא הַפִּקָּדוֹן כְּמוֹ שֶׁאָמַר, וְהָיָה הַדַּיָּן יוֹדֵעַ שֶׁלֹּא הָיָה הַמֵּת אָמוּד שֶׁזֶּה הַפִּקָּדוֹן שֶׁלּוֹ – יֵשׁ לַדַּיָּן הַזֶּה לִתֵּן הַפִּקָּדוֹן לָזֶה שֶׁנָּתַן סִימָנָיו; וְהוּא שֶׁלֹּא יִהְיֶה הַמַּפְקִיד רָגִיל לְהִכָּנֵס לָזֶה שֶׁמֵּת. אֲבָל אִם הָיָה רָגִיל אֶצְלוֹ – שֶׁמָּא שֶׁל אַחֵר הוּא, וְהִכִּיר סִימָנִין שֶׁלּוֹ.
בָּאוּ עֵדִים וְהֵעִידוּ לַדַּיָּן שֶׁאֵין זֶה אָמוּד – אֵין מוֹצִיאִין מִן הַיְתוֹמִים בְּעֵדוּתָן, שֶׁאֵין זוֹ רְאָיָה בְּרוּרָה, וְאֻמְדַּן דַּעְתָּם אֵינוֹ אֹמֶד דַּעְתּוֹ, וְאֵין לַדַּיָּן אֶלָּא מַה שֶּׁדַּעְתּוֹ סוֹמֶכֶת עָלָיו, כְּמוֹ שֶׁאֲבָאֵר בְּהִלְכוֹת סַנְהֶדְרִין.
מַעֲשֶׂה בְּאֶחָד שֶׁהִפְקִיד שֻׁמְשְׁמִין אֵצֶל חֲבֵרוֹ בְּעֵדִים וּבָא לְתָבְעוֹ, וְאָמַר לוֹ: 'הֶחֱזַרְתִּים לְךָ', וְאָמַר לוֹ הַמַּפְקִיד: 'וַהֲלֹא כָּךְ וְכָךְ הִיא מִדָּתָם, וַהֲרֵי הֵן מֻנָּחִין אֶצְלְךָ בֶּחָבִית', אָמַר לוֹ: 'שֶׁלְּךָ הֶחֱזַרְתִּי לְךָ, וְאֵלּוּ אֲחֵרִים הֵן', וְאָמְרוּ חֲכָמִים: אֵין מוֹצִיאִין מִיָּדוֹ, שֶׁמָּא אֵלּוּ שֻׁמְשְׁמִין שֶׁל שׁוֹמֵר הֵן, אֶלָּא יִשָּׁבַע הַשּׁוֹמֵר בִּנְקִיטַת חֵפֶץ שֶׁהֶחֱזִיר, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ.
ה. בַּעַל הַפִּקָּדוֹן שֶׁתָּבַע פִּקְדוֹנוֹ, וְנָתַן לוֹ הַשּׁוֹמֵר, וְאָמַר הַמַּפְקִיד: 'אֵין זֶה פִּקְדוֹנִי, אֶלָּא אַחֵר הוּא' אוֹ 'שָׁלֵם הָיָה, וְאַתָּה שְׁבַרְתּוֹ' אוֹ 'חָדָשׁ הָיָה, וְאַתָּה נִשְׁתַּמַּשְׁתָּ בּוֹ', 'מֵאָה סְאִין הִפְקַדְתִּי אֶצְלְךָ, וְאֵין אֵלּוּ אֶלָּא חֲמִשִּׁים', וּבַעַל הַבַּיִת אוֹמֵר: 'זֶה הוּא שֶׁהִפְקַדְתָּ בְּעַצְמוֹ, וּמַה שֶּׁנָּתַתָּה אַתָּה נוֹטֵל' – הֲרֵי הַשּׁוֹמֵר נִשְׁבָּע הֶסֵּת כִּשְׁאָר כָּל הַנִּתְבָּעִין.
שֶׁאֵין כָּל שׁוֹמֵר נִשְׁבָּע שְׁבוּעַת הַשּׁוֹמְרִין הָאֲמוּרָה בַּתּוֹרָה, אֶלָּא בִּזְמַן שֶׁמּוֹדֶה בְּעַצְמוֹ שֶׁל פִּקָּדוֹן כְּמוֹ שֶׁהַמַּפְקִיד אוֹמֵר, וְטוֹעֵן שֶׁנִּגְנַב אוֹ מֵת אוֹ נִשְׁבָּה; כְּלָלוֹ שֶׁל דָּבָר: טוֹעֵן לִפְטֹר עַצְמוֹ מִן הַתַּשְׁלוּמִין.
אֲבָל אִם אָמַר: 'זֶה הוּא שֶׁהִשְׁאַלְתַּנִי' אוֹ 'שֶׁהִשְׂכַּרְתָּ לִי' אוֹ 'שֶׁנָּטַלְתִּי שָׂכָר עַל שְׁמִירָתוֹ', וְהַבְּעָלִין אוֹמְרִין: 'אֵינוֹ זֶה אֶלָּא אַחֵר' אוֹ 'נִשְׁתַּנָּה מִכְּמוֹת שֶׁהָיָה' – הַשּׁוֹמֵר נִשְׁבָּע הֶסֵּת, אוֹ שְׁבוּעַת הַתּוֹרָה אִם הוֹדָה בְּמִקְצָת.
כֵּיצַד? 'מֵאָה סְאָה הִפְקַדְתִּי אֶצְלְךָ', וְהַשּׁוֹמֵר אוֹמֵר: 'לֹא הִפְקַדְתָּ אֶצְלִי אֶלָּא חֲמִשִּׁים' – נִשְׁבָּע שְׁבוּעַת הַתּוֹרָה מִפְּנֵי שֶׁהוֹדָה בְּמִקְצָת, לֹא מִשּׁוּם שְׁבוּעַת הַשּׁוֹמְרִין. 'מֵאָה כּוֹר שֶׁל חִטִּין הִפְקַדְתִּי אֶצְלְךָ', 'לֹא הִפְקַדְתָּ אֶצְלִי אֶלָּא מֵאָה כּוֹר שֶׁל שְׂעוֹרִין' – נִשְׁבָּע הֶסֵּת כִּשְׁאָר כָּל הַנִּשְׁבָּעִין בְּטַעֲנָה כָּזוֹ.
חוֹשְׁשִׁין שֶׁמָּא עֵינָיו נָתַן בּוֹ. שמא הפיקדון לא אבד, אלא השומר חמד אותו לעצמו והוא מעוניין לשלם לבעלים ולהשאיר את הפיקדון ברשותו.
וְאִם אָמְרוּ הַבְּעָלִים יָתֵר עַל זֶה הָיָה שָׁוֶה. יותר מהשווי שהשומר מודה בו. כּוֹלֵל בִּשְׁבוּעָתוֹ שֶׁאֵינוֹ שָׁוֶה אֶלָּא כָּךְ וְכָךְ. מגלגל בתוך שבועתו גם פרט זה.
כָּל שׁוֹמֵר שֶׁנִּשְׁבָּע שְׁבוּעַת הַשּׁוֹמְרִין. אם טוען טענה שפוטרת אותו וחייב שבועה מהתורה. שֶׁשָּׁמַר כְּדֶרֶךְ הַשּׁוֹמְרִין. שלא פשע בשמירה. וְשֶׁאֵרְעוֹ כָּךְ וְכָךְ וַהֲרֵי אֵינוֹ בִּרְשׁוּתוֹ. השומר נשבע על הנסיבות שאירעו לפיקדון שבגינן יצא החפץ מרשותו. וזהו עיקר השבועה (פה"מ בבא מציעא ח,ב וראה לעיל ד,א). וְשֶׁלֹּא שָׁלַח בּוֹ יָד וכו'. שאם שלח יד נעשה גזלן וחייב באחריות הפיקדון בכל מקרה (ראה לעיל ד,א). וְכוֹלֵל בִּשְׁבוּעָתוֹ שֶׁכָּךְ וְכָךְ הָיָה שָׁוֶה. במקרה שאין הסכמה על שווי הפיקדון.