א. מִי שֶׁנִּשְׁבַּע שְׁבוּעַת בִּטּוּי וְנִחַם עַל שְׁבוּעָתוֹ, וְרָאָה שֶׁהוּא מִצְטַעֵר אִם קִיֵּם שְׁבוּעָה זוֹ וְנֶהֶפְכָה דַּעְתּוֹ לְדַעַת אַחֶרֶת, אוֹ שֶׁנּוֹלַד לוֹ דָּבָר שֶׁלֹּא הָיָה בְּדַעְתּוֹ בַּשְּׁבוּעָה וְנִחַם בִּגְלָלוֹ – הֲרֵי זֶה נִשְׁאָל לְחָכָם אֶחָד, אוֹ לִשְׁלֹשָׁה הֶדְיוֹטוֹת בְּמָקוֹם שֶׁאֵין חָכָם, וּמַתִּירִין לוֹ שְׁבוּעָתוֹ, וְיִהְיֶה מֻתָּר לַעֲשׂוֹת דָּבָר שֶׁנִּשְׁבַּע שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹתוֹ אוֹ שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת דָּבָר שֶׁנִּשְׁבַּע לַעֲשׂוֹתוֹ. וְזֶה הוּא הַנִּקְרָא הֶתֵּר שְׁבוּעוֹת.
ב. וְדָבָר זֶה אֵין לוֹ עִקָּר כְּלָל בַּתּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב.
אֶלָּא כָּךְ לָמְדוּ מִמֹּשֶׁה רַבֵּנוּ מִפִּי הַקַּבָּלָה, שֶׁזֶּה שֶׁכָּתוּב: "לֹא יַחֵל דְּבָרוֹ" (במדבר ל,ג) – שֶׁלֹּא יְחַלֵּל הוּא בְּעַצְמוֹ דֶּרֶךְ קַלּוּת רֹאשׁ בִּשְׁאָט בְּנֶפֶשׁ, כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: "וְחִלַּלְתָּ אֶת שֵׁם אֱלֹהֶיךָ אֲנִי יי" (ויקרא יט,יב). אֲבָל אִם נִחַם וְחָזַר בּוֹ – חָכָם מַתִּיר לוֹ.
ג. וְאֵין אָדָם יָכוֹל לְהַתִּיר שְׁבוּעַת עַצְמוֹ. וְאֵין אָדָם רַשַּׁאי לְהַתִּיר שְׁבוּעָה אוֹ נֶדֶר בְּמָקוֹם שֶׁיֵּשׁ בּוֹ גָּדוֹל מִמֶּנּוּ בְּחָכְמָה. וּבְמָקוֹם שֶׁיֵּשׁ בּוֹ רַבּוֹ – אָסוּר לוֹ לְהַתִּיר אֶלָּא מִדַּעַת רַבּוֹ.
ד. זֶה שֶׁנִּשְׁבַּע, הוּא שֶׁיָּבֹא לִפְנֵי חָכָם לְהַתִּיר לוֹ, בֵּין אִישׁ בֵּין אִשָּׁה, וְאֵינוֹ עוֹשֶׂה שָׁלִיחַ לְהִשָּׁאֵל לוֹ עַל נִדְרוֹ. וְהַבַּעַל נַעֲשֶׂה שָׁלִיחַ לַחֲרָטַת אִשְׁתּוֹ וּמַתִּירִין לָהּ, וּבִלְבַד שֶׁיְּהוּא הַשְּׁלֹשָׁה מְקֻבָּצִין, אֲבָל לֹא יְקַבֵּץ אוֹתָם לְהַתִּיר לָהּ לְכַתְּחִלָּה. וְאֵינוֹ נַעֲשֶׂה שָׁלִיחַ לְהַתִּיר נִדּוּי לְאִשְׁתּוֹ.
ה. כֵּיצַד מַתִּירִין? יָבֹא הַנִּשְׁבָּע לְחָכָם הַמֻּבְהָק, אוֹ לִשְׁלֹשָׁה הֶדְיוֹטוֹת אִם אֵין שָׁם מֻמְחֶה, וְאוֹמֵר: 'אֲנִי נִשְׁבַּעְתִּי עַל כָּךְ וְכָךְ וְנִחַמְתִּי, וְאִלּוּ הָיִיתִי יוֹדֵעַ שֶׁאֲנִי מִצְטַעֵר בְּדָבָר זֶה עַד כֹּה' אוֹ 'שֶׁאֵרַע לִי כָּךְ וְכָךְ' 'לֹא הָיִיתִי נִשְׁבָּע', 'וְאִלּוּ הָיְתָה דַּעְתִּי בְּעֵת הַשְּׁבוּעָה כְּמוֹ עַתָּה, לֹא הָיִיתִי נִשְׁבָּע'. וְהֶחָכָם אוֹ גְּדוֹל הַשְּׁלֹשָׁה אוֹמֵר לוֹ: 'וּכְבָר נִחַמְתָּ?', וְהוּא אוֹמֵר: 'הִין'. חוֹזֵר וְאוֹמֵר לוֹ: 'מֻתָּר לְךָ' אוֹ 'שָׁרוּי לְךָ' אוֹ 'מָחוּל לְךָ', וְכָל כַּיּוֹצֵא בְּעִנְיָן זֶה בְּכָל לָשׁוֹן.
אֲבָל אִם אָמַר לוֹ: 'מוּפָר לְךָ' אוֹ 'נֶעֶקְרָה שְׁבוּעָתְךָ' וְכָל כַּיּוֹצֵא בְּעִנְיָן זֶה – לֹא אָמַר כְּלוּם, שֶׁאֵין מֵפֵר אֶלָּא הַבַּעַל אוֹ הָאָב, אֲבָל הֶחָכָם אֵינוֹ אוֹמֵר אֶלָּא לְשׁוֹן הֶתֵּר וּמְחִילָה.
ו. הַקְּרוֹבִים כְּשֵׁרִים לְהֶתֵּר נְדָרִים וּשְׁבוּעוֹת, וּמַתִּירִין בַּלַּיְלָה וּמֵעוֹמֵד, שֶׁאֵין הַהֶתֵּר הַזֶּה דִּין. לְפִיכָךְ נִשְׁאָלִין לִשְׁבוּעוֹת וּנְדָרִים בְּשַׁבָּת אִם הָיָה לְצֹרֶךְ הַשַּׁבָּת, כְּגוֹן שֶׁהִתִּירוּ לוֹ שְׁבוּעָתוֹ כְּדֵי שֶׁיֹּאכַל וְיִשְׁתֶּה הַיּוֹם. וַאֲפִלּוּ הָיָה לוֹ פְּנַאי לְהַתִּיר שְׁבוּעָתוֹ אוֹ נִדְרוֹ מֵעֶרֶב שַׁבָּת – הֲרֵי זֶה מַתִּיר בְּשַׁבָּת, הוֹאִיל וְהִיא לְצֹרֶךְ הַשַּׁבָּת.
ז. רְאוּבֵן שֶׁהִשְׁבִּיעַ לְשִׁמְעוֹן, וְעָנָה אָמֵן אוֹ קִבֵּל הַשְּׁבוּעָה, וְנִחַם שִׁמְעוֹן עַל שְׁבוּעָתוֹ וְנִשְׁאַל עָלֶיהָ – אֵין מַתִּירִין לוֹ אֶלָּא בִּפְנֵי רְאוּבֵן שֶׁהִשְׁבִּיעוֹ. וְכֵן אִם נִשְׁבַּע רְאוּבֵן אוֹ נָדַר שֶׁלֹּא יֵהָנֶה בְּשִׁמְעוֹן אוֹ שֶׁלֹּא יֵהָנֶה בּוֹ שִׁמְעוֹן, וְנִחַם וְנִשְׁאַל לְחָכָם – אֵין מַתִּירִין לוֹ אֶלָּא בִּפְנֵי שִׁמְעוֹן שֶׁנָּדַר מִמֶּנּוּ הֲנָיָה, וַאֲפִלּוּ הָיָה שִׁמְעוֹן קָטָן אוֹ גּוֹי – אֵין מַתִּירִין לוֹ אֶלָּא בְּפָנָיו, כְּדֵי שֶׁיֵּדַע הַנִּדָּר שֶׁהִתִּיר זֶה נִדְרוֹ אוֹ שְׁבוּעָתוֹ וּלְפִיכָךְ יֵהָנֶה לוֹ.
ח. אֶחָד הַנִּשְׁבָּע בֵּינוֹ לְבֵין עַצְמוֹ וְאֶחָד הַנִּשְׁבָּע בָּרַבִּים, וַאֲפִלּוּ נִשְׁבַּע בַּשֵּׁם הַמְיֻחָד בַּיי אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל וְנִחַם – הֲרֵי זֶה נִשְׁאָל עַל שְׁבוּעָתוֹ וּמַתִּירִין לוֹ. נִשְׁבַּע עַל דַּעַת רַבִּים אוֹ שֶׁנָּדַר עַל דַּעַת רַבִּים – אֵין מַתִּירִין לוֹ לְעוֹלָם אֶלָּא לִדְבַר מִצְוָה.
ט. כֵּיצַד? נִשְׁבַּע וְתָלָה שְׁבוּעָתוֹ בְּדַעַת רַבִּים שֶׁלֹּא יֵהָנֶה בִּפְלוֹנִי לְעוֹלָם, וְהֻצְרְכוּ בְּנֵי אוֹתָהּ הָעִיר לִלְמֹד תּוֹרָה אוֹ לְמִי שֶׁיָּמוּל בְּנֵיהֶן אוֹ שֶׁיִּזְבַּח לָהֶם, וְלֹא נִמְצָא אֶלָּא זֶה בִּלְבַד – הֲרֵי זֶה נִשְׁאָל לְחָכָם אוֹ לִשְׁלֹשָׁה הֶדְיוֹטוֹת וּמַתִּירִין לוֹ שְׁבוּעָתוֹ, וְעוֹשֶׂה לָהֶם מִצְווֹת אֵלּוּ, וְנוֹטֵל שְׂכָרוֹ מֵאוֹתָן הָאֲנָשִׁים שֶׁנִּשְׁבַּע שֶׁלֹּא יֵהָנֶה מֵהֶם.
י. מִי שֶׁנִּשְׁבַּע וְלֹא נִחַם עַל שְׁבוּעָתוֹ, וּבָא לְבֵית דִּין לְקַיֵּם שְׁבוּעָתוֹ, אִם רָאוּ הַדַּיָּנִין שֶׁהֶתֵּר שְׁבוּעָה זוֹ גּוֹרֵם לְמִצְוָה וּלְשָׁלוֹם בֵּין אִישׁ לְאִשְׁתּוֹ, בֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ, וְשֶׁקִּיּוּם שְׁבוּעָה זוֹ גּוֹרֵם לַעֲבֵרָה וְלִקְטָטָה – פּוֹתְחִין לוֹ פֶּתַח וְנוֹשְׂאִין וְנוֹתְנִין עִמּוֹ בַּדָּבָר, וּמוֹדִיעִין לוֹ דְּבָרִים שֶׁגּוֹרֶמֶת שְׁבוּעָתוֹ, עַד שֶׁיִּתְנַחֵם. אִם נִחַם בְּדִבְרֵיהֶם – מַתִּירִין לוֹ, וְאִם לֹא נִחַם וְעָמַד בְּמִרְיוֹ – הֲרֵי זֶה יְקַיֵּם שְׁבוּעָתוֹ.
יא. כֵּיצַד? נִשְׁבַּע שֶׁיְּגָרֵשׁ אֶת אִשְׁתּוֹ, אוֹ שֶׁלֹּא יֵהָנֶה יִשְׂרְאֵלִי מִנְּכָסָיו, אוֹ שֶׁלֹּא יֹאכַל בָּשָׂר וְלֹא יִשְׁתֶּה יַיִן שְׁלֹשִׁים יוֹם, וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה – אוֹמְרִין לוֹ: 'בְּנִי, אִם תְּגָרֵשׁ אֶת אִשְׁתְּךָ אַתָּה מוֹצִיא לַעַז עַל בָּנֶיךָ, וְאוֹמְרִין הָעָם: מִפְּנֵי מָה נִתְגָּרְשָׁה אִמָּן שֶׁל אֵלּוּ? וּלְמָחָר קוֹרְאִין לָהֶן בְּנֵי גְּרוּשָׁה'. וְ'שֶׁמָּא תִּנָּשֵׂא לְאַחֵר וְאִי אַתָּה יָכוֹל לְהַחֲזִירָהּ', וְכַיּוֹצֵא בִּדְבָרִים אֵלּוּ.
וְכֵן: 'זֶה שֶׁנִּשְׁבַּעְתָּ שֶׁלֹּא יֵהָנֶה יִשְׂרְאֵלִי מִנְּכָסֶיךָ – לְמָחָר יִצְטָרֵךְ זֶה, וְתִהְיֶה עוֹבֵר עַל "וְחֵי אָחִיךָ עִמָּךְ" (ויקרא כה,לו), "וְהֶחֱזַקְתָּ בּוֹ" (שם כה,לה), "פָּתֹחַ תִּפְתַּח" (דברים טו,ח; טו,יא)' וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן. וְ'זֶה שֶׁנִּשְׁבַּעְתָּ שֶׁלֹּא תֹּאכַל בָּשָׂר וְשֶׁלֹּא תִּשְׁתֶּה יַיִן שְׁלֹשִׁים יוֹם – הֲרֵי אַתָּה פּוֹגֵעַ בָּרֶגֶל וּמְבַטֵּל שִׂמְחַת יוֹם טוֹב וְעֹנֶג שַׁבָּת'. אִם אָמַר: 'אִלּוּ הָיִיתִי יוֹדֵעַ זֶה לֹא הָיִיתִי נִשְׁבָּע' – מַתִּירִין לוֹ; וְאִם אָמַר: 'אַף עַל פִּי כֵן לֹא נִחַמְתִּי, וְרוֹצֶה אֲנִי בְּכָל זֶה' – אֵין מַתִּירִין לוֹ.
יב. אֵין פּוֹתְחִין בַּנּוֹלָד. כֵּיצַד? נִשְׁבַּע שֶׁלֹּא יֵהָנֶה בִּפְלוֹנִי, וְנַעֲשָׂה סוֹפֵר הָעִיר, הוֹאִיל וְלֹא נִחַם עַל שְׁבוּעָתוֹ – אֵין פּוֹתְחִין לוֹ בְּדָבָר זֶה. אֲפִלּוּ אָמַר הוּא מֵעַצְמוֹ: 'אִילּוּ הָיִיתִי יוֹדֵעַ לֹא הָיִיתִי נִשְׁבָּע' – אֵין מַתִּירִין לוֹ, הוֹאִיל וַעֲדַיִן לֹא נִחַם, אֶלָּא רְצוֹנוֹ שֶׁלֹּא יֵהָנֶה לוֹ וְלֹא יֵעָשֶׂה זֶה סוֹפֵר. אֲבָל אִם נִחַם הוּא מֵעַצְמוֹ מִפְּנֵי הַנּוֹלָד וְנֶהֶפְכָה דַּעְתּוֹ – מַתִּירִין לוֹ. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה.
יג. מִי שֶׁנִּשְׁבַּע עַל דָּבָר, וְנִשְׁבַּע שֶׁלֹּא יַתִּיר שְׁבוּעָה זוֹ, וְנִחַם – הֲרֵי זֶה נִשְׁאָל עַל הַשְּׁבוּעָה הָאַחֲרוֹנָה בַּתְּחִלָּה שֶׁנִּשְׁבַּע שֶׁלֹּא יַתִּיר, וְאַחַר כָּךְ יִשָּׁאֵל עַל הָרִאשׁוֹנָה.
יד. נִשְׁבַּע שֶׁלֹּא יְדַבֵּר עִם פְּלוֹנִי, וְנִשְׁבַּע אַחַר כָּךְ שֶׁאִם יִשָּׁאֵל עַל שְׁבוּעָה זוֹ וְיַתִּירָהּ, יִהְיֶה אָסוּר לִשְׁתּוֹת יַיִן לְעוֹלָם, וְנִחַם – הֲרֵי זֶה נִשְׁאָל עַל שְׁבוּעָה רִאשׁוֹנָה וּמַתִּירָהּ, וְאַחַר כָּךְ יִשָּׁאֵל עַל הַשְּׁנִיָּה, שֶׁאֵין מַתִּירִין נֶדֶר אוֹ שְׁבוּעָה שֶׁעֲדַיִן לֹא חָלוּ. לְפִיכָךְ, אִם הָיָה עוֹמֵד בְּנִיסָן, וְנִשְׁבַּע שֶׁלֹּא יֹאכַל בָּשָׂר שְׁלֹשִׁים יוֹם מֵרֹאשׁ חֹדֶשׁ אִיָּר, וְנִחַם – אֵינוֹ נִשְׁאָל עַד שֶׁיִּכָּנֵס אִיָּר.
טו. נִשְׁבַּע שֶׁלֹּא יֵהָנֶה לִפְלוֹנִי וְשֶׁלֹּא יֵהָנֶה לֶחָכָם שֶׁיִּשָּׁאֵל לוֹ עַל שְׁבוּעָה זוֹ – נִשְׁאָל עַל הָרִאשׁוֹנָה, וְאַחַר כָּךְ יִשָּׁאֵל עַל הַשְּׁנִיָּה.
טז. נִשְׁבַּע שֶׁלֹּא יֵהָנֶה לִפְלוֹנִי, וַהֲרֵי הוּא נָזִיר אִם נִשְׁאַל עַל שְׁבוּעָה זוֹ – יִשָּׁאֵל עַל שְׁבוּעָתוֹ תְּחִלָּה וְאַחַר כָּךְ עַל נְזִירוּתוֹ. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה.
יז. 'שְׁבוּעָה שֶׁלֹּא אֹכַל הַיּוֹם, שְׁבוּעָה שֶׁלֹּא אֹכַל הַיּוֹם, שְׁבוּעָה שֶׁלֹּא אֹכַל הַיּוֹם', אוֹ שֶׁאָמַר עַל כִּכָּר זוֹ: 'שְׁבוּעָה שֶׁלֹּא אֹכְלֶנָּה, שְׁבוּעָה שֶׁלֹּא אֹכְלֶנָּה, שְׁבוּעָה שֶׁלֹּא אֹכְלֶנָּה', וְנִשְׁאַל עַל שְׁבוּעָה רִאשׁוֹנָה וְהֻתְּרָה – הֲרֵי זֶה חַיָּב מִשּׁוּם שְׁבוּעָה שְׁנִיָּה. וְכֵן אִם נִשְׁאַל עַל הַשְּׁנִיָּה – חַיָּב מִשּׁוּם שְׁלִישִׁית. נִשְׁאַל עַל הַשְּׁלִישִׁית בִּלְבַד – חַיָּב מִשּׁוּם רִאשׁוֹנָה וּשְׁנִיָּה. נִשְׁאַל עַל הַשְּׁנִיָּה – חַיָּב מִשּׁוּם רִאשׁוֹנָה. אִם כֵּן, מִפְּנֵי מָה אָמְרוּ אֵין שְׁבוּעָה חָלָה עַל שְׁבוּעָה? שֶׁאִם לֹא נִשְׁאַל וַאֲכָלָהּ – אֵינוֹ חַיָּב אֶלָּא אַחַת, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ.
יח. מִי שֶׁנִּשְׁבַּע שְׁבוּעַת בִּטּוּי לְהַבָּא וְשִׁקֵּר בִּשְׁבוּעָתוֹ, כְּגוֹן שֶׁנִּשְׁבַּע שֶׁלֹּא יֹאכַל פַּת זוֹ וַאֲכָלָהּ. וְאַחַר שֶׁאֲכָלָהּ, קֹדֶם שֶׁיָּבִיא קָרְבָּנוֹ אִם הָיָה שׁוֹגֵג אוֹ קֹדֶם שֶׁיִּלְקֶה אִם הָיָה מֵזִיד, נִחַם וְנִשְׁאַל לְחָכָם וְהִתִּירָהּ לוֹ – הֲרֵי זֶה פָּטוּר מִן הַקָּרְבָּן אוֹ מִן הַמַּלְקוּת. וְלֹא עוֹד, אֶלָּא אֲפִלּוּ כְּפָתוּהוּ לִלְקוֹת, וְנִשְׁאַל וְהִתִּירוּ לוֹ קֹדֶם שֶׁיַּתְחִילוּ לְהַלְקוֹתוֹ – הֲרֵי זֶה פָּטוּר.
