א. אָסוּר לוֹמַר לְגוֹי לַעֲשׂוֹת לָנוּ מְלָאכָה בְּשַׁבָּת, אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ מְצֻוֶּה עַל הַשַּׁבָּת, וְאַף עַל פִּי שֶׁאָמַר לוֹ קֹדֶם הַשַּׁבָּת, וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ צָרִיךְ לְאוֹתָהּ מְלָאכָה אֶלָּא אַחַר הַשַּׁבָּת. וְדָבָר זֶה אִסּוּרוֹ מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים, כְּדֵי שֶׁלֹּא תִּהְיֶה שַׁבָּת קַלָּה בְּעֵינֵיהֶם וְיָבֹאוּ לַעֲשׂוֹת בְּעַצְמָן.
ב. גּוֹי שֶׁעָשָׂה מְלָאכָה מֵעַצְמוֹ בְּשַׁבָּת: אִם בִּשְׁבִיל יִשְׂרָאֵל עָשָׂה אוֹתָהּ – אָסוּר לֵהָנוֹת בְּאוֹתָהּ מְלָאכָה עַד מוֹצָאֵי שַׁבָּת, וְיַמְתִּין בִּכְדֵי שֶׁתֵּעָשֶׂה, וְהוּא שֶׁלֹּא יִהְיֶה הַדָּבָר בְּפַרְהֶסְיָא עַד שֶׁיֵּדְעוּ בּוֹ רַבִּים שֶׁדָּבָר זֶה בִּשְׁבִיל פְּלוֹנִי הוּא נַעֲשֶׂה בְּשַׁבָּת; וְאִם בִּשְׁבִיל עַצְמוֹ בִּלְבַד עָשָׂה – מֻתָּר לֵהָנוֹת בָּהּ בְּשַׁבָּת.
ג. כֵּיצַד? גּוֹי שֶׁהִדְלִיק אֶת הַנֵּר – מִשְׁתַּמֵּשׁ לְאוֹרוֹ יִשְׂרָאֵל; וְאִם בִּשְׁבִיל יִשְׂרָאֵל – אָסוּר. עָשָׂה כֶּבֶשׁ לֵירֵד בּוֹ מִן הַסְּפִינָה – יֵרֵד אַחֲרָיו יִשְׂרָאֵל; וְאִם בִּשְׁבִיל יִשְׂרָאֵל – אָסוּר. מִלֵּא מַיִם לְהַשְׁקוֹת בְּהֶמְתּוֹ – מַשְׁקֶה אַחֲרָיו יִשְׂרָאֵל; לִקֵּט עֲשָׂבִים לְהַאֲכִיל לִבְהֶמְתּוֹ – מַנִּיחַ יִשְׂרָאֵל בְּהֶמְתּוֹ לֶאֱכֹל מֵהֶן, וְהוּא שֶׁלֹּא יְהֵא הַגּוֹי מַכִּיר לְאוֹתוֹ יִשְׂרָאֵל, שֶׁמָּא יַרְבֶּה בִּמְלַאכְתּוֹ בִּשְׁבִילוֹ, וְנִמְצָא עוֹשֶׂה בִּשְׁבִיל יִשְׂרָאֵל. וְכֵן כָּל דָּבָר שֶׁאֶפְשָׁר לְהַרְבּוֹת בּוֹ – לֹא יֵהָנֶה בּוֹ בְּשַׁבָּת, אֶלָּא אִם כֵּן אֵינוֹ מַכִּירוֹ.
ד. אֲבָל דָּבָר שֶׁאֵין בּוֹ לְהַרְבּוֹת וּלְמַעֵט, כְּגוֹן נֵר וְכֶבֶשׁ, הוֹאִיל וְעָשָׂה בִּשְׁבִיל עַצְמוֹ – נֶהֱנֶה אַחֲרָיו יִשְׂרָאֵל בְּשַׁבָּת, אַף עַל פִּי שֶׁהוּא מַכִּירוֹ. נֵר הַדָּלוּק בִּמְסִבָּה בְּשַׁבָּת: אִם רֹב יִשְׂרָאֵל – אָסוּר לְהִשְׁתַּמֵּשׁ לְאוֹרָהּ, שֶׁהַמַּדְלִיק עַל דַּעַת הָרֹב מַדְלִיק; וְאִם רֹב גּוֹיִם – מֻתָּר לְהִשְׁתַּמֵּשׁ לְאוֹרָהּ; מֶחֱצָה לְמֶחֱצָה – אָסוּר. נָפְלָה דְּלֵקָה בְּשַׁבָּת וּבָא נָכְרִי לְכַבּוֹת – אֵין אוֹמְרִין לוֹ 'כַּבֵּה' אוֹ 'אַל תְּכַבֶּה', מִפְּנֵי שֶׁאֵין שְׁבִיתָתוֹ עָלֵינוּ. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה.
ה. מֵת שֶׁעָשׂוּ לוֹ גּוֹיִם אָרוֹן וְחָפְרוּ לוֹ קֶבֶר בְּשַׁבָּת אוֹ הֵבִיאוּ לוֹ חֲלִילִין לִסְפֹּד בָּהֶן: אִם בְּצִנְעָה – יַמְתִּין בִּכְדֵי שֶׁיֵּעָשׂוּ לְמוֹצָאֵי שַׁבָּת, וְיִקָּבֵר בָּהֶן; וְאִם הָיָה הַקֶּבֶר בִּסְרַטְיָא גְּדוֹלָה וְהָאָרוֹן עַל גַּבָּיו, וְכָל הָעוֹבְרִין וְהַשָּׁבִין אוֹמְרִין שֶׁזֶּה שֶׁהַגּוֹיִם עוֹשִׂין עַכְשָׁיו בְּשַׁבָּת, לִפְלוֹנִי הוּא – הֲרֵי זֶה לֹא יִקָּבֵר בּוֹ אוֹתוֹ יִשְׂרָאֵל עוֹלָמִית, מִפְּנֵי שֶׁהוּא בְּפַרְהֶסְיָא. וּמֻתָּר לִקְבֹּר בּוֹ יִשְׂרָאֵל אַחֵר, וְהוּא שֶׁיַּמְתִּין כְּדֵי שֶׁיֵּעָשֶׂה. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה.
ו. גּוֹי שֶׁהֵבִיא חֲלִילִין בְּשַׁבָּת לַמֵּת, אַף עַל פִּי שֶׁהֱבִיאָן מִצַּד הַחוֹמָה – יַמְתִּין לְמוֹצָאֵי שַׁבָּת כְּדֵי שֶׁיָּבֹאוּ מִמָּקוֹם קָרוֹב וְאַחַר כָּךְ יִסָּפֵד בָּהֶן יִשְׂרָאֵל, שֶׁמָּא בַּלַּיְלָה הֱבִיאוּם מִמָּקוֹם אַחֵר עַד הַחוֹמָה, וּבַבֹּקֶר נִכְנְסוּ בָּהֶן. וְאִם יוֹדֵעַ בְּוַדַּאי שֶׁמִּמָּקוֹם פְּלוֹנִי הֱבִיאוּם בְּשַׁבָּת – יַמְתִּין כְּדֵי שֶׁיָּבֹאוּ מֵאוֹתוֹ מָקוֹם אַחַר הַשַּׁבָּת, וְהוּא שֶׁלֹּא יְהֵא הַדָּבָר בְּפַרְהֶסְיָא גְּדוֹלָה, כְּמוֹ שֶׁאָמַרְנוּ.
ז. עִיר שֶׁיִּשְׂרָאֵל וְגוֹיִם דָּרִין בְּתוֹכָהּ, וְהָיְתָה בָּהּ מֶרְחָץ הַמַּרְחֶצֶת בְּשַׁבָּת: אִם רֹב גּוֹיִם – מֻתָּר לִרְחֹץ בָּהּ לְמוֹצָאֵי שַׁבָּת מִיָּד; וְאִם רֹב יִשְׂרָאֵל – יַמְתִּין בִּכְדֵי שֶׁיֵּחַמּוּ חַמִּין, שֶׁבִּשְׁבִיל הָרֹב הוּחַמּוּ; מֶחֱצָה לְמֶחֱצָה – יַמְתִּין בִּכְדֵי שֶׁיֵּחַמּוּ חַמִּין. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה.
ח. יִשְׂרָאֵל שֶׁאָמַר לְגוֹי לַעֲשׂוֹת לוֹ מְלָאכָה זוֹ בְּשַׁבָּת, אַף עַל פִּי שֶׁעָבַר, וּמַכִּין אוֹתוֹ מַכַּת מַרְדּוּת – מֻתָּר לוֹ לֵהָנוֹת בְּאוֹתָהּ מְלָאכָה לָעֶרֶב אַחַר שֶׁיַּמְתִּין בִּכְדֵי שֶׁתֵּעָשֶׂה. וְלֹא אָסְרוּ בְּכָל מָקוֹם עַד שֶׁיַּמְתִּין בִּכְדֵי שֶׁיֵּעָשׂוּ אֶלָּא מִפְּנֵי דָּבָר זֶה: שֶׁאִם תֹּאמַר יְהֵא מֻתָּר מִיָּד – שֶׁמָּא יֹאמַר לַגּוֹי לַעֲשׂוֹת לוֹ, וְיִמְצָא הַדָּבָר מוּכָן מִיָּד; וְכֵיוָן שֶׁאָסְרוּ עַד שֶׁיַּמְתִּין בִּכְדֵי שֶׁיֵּעָשׂוּ, לֹא יֹאמַר לַגּוֹי לַעֲשׂוֹת לוֹ, שֶׁהֲרֵי אֵינוֹ מִשְׂתַּכֵּר כְּלוּם, מִפְּנֵי שֶׁהוּא מִתְעַכֵּב לָעֶרֶב בִּכְדֵי שֶׁיֵּעָשֶׂה דָּבָר זֶה שֶׁנַּעֲשָׂה בְּשַׁבָּת.
ט. דָּבָר שֶׁאֵינוֹ מְלָאכָה וְאֵין אָסוּר לַעֲשׂוֹתוֹ בְּשַׁבָּת אֶלָּא מִשּׁוּם שְׁבוּת – מֻתָּר לְיִשְׂרָאֵל לוֹמַר לַגּוֹי לַעֲשׂוֹתוֹ בְּשַׁבָּת. וְהוּא שֶׁיִּהְיֶה שָׁם מִקְצָת חֹלִי, אוֹ יִהְיֶה צָרִיךְ לַדָּבָר צֹרֶךְ הַרְבֵּה, אוֹ מִפְּנֵי מִצְוָה.
י. כֵּיצַד? אוֹמֵר יִשְׂרָאֵל לַגּוֹי בְּשַׁבָּת לַעֲלוֹת בָּאִילָן אוֹ לָשׁוּט עַל פְּנֵי הַמַּיִם כְּדֵי לְהָבִיא לוֹ שׁוֹפָר אוֹ סַכִּין לְמִילָה, אוֹ מֵבִיא לוֹ מֵחָצֵר לְחָצֵר שֶׁאֵין בֵּינֵיהֶן עֵרוּב מַיִם חַמִּין לְהַרְחִיץ בָּהֶן קָטָן אוֹ מִצְטַעֵר. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה.
יא. הַלּוֹקֵחַ בַּיִת בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל – מֻתָּר לוֹ לוֹמַר לַגּוֹי לִכְתֹּב לוֹ הַשְּׁטָר בְּשַׁבָּת, שֶׁאֲמִירָה לַגּוֹי אֲסוּרָה מִדִּבְרֵיהֶם, וּמִשּׁוּם יִשּׁוּב אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל לֹא גָּזְרוּ בְּדָבָר זֶה. וְכֵן הַלּוֹקֵחַ בַּיִת מֵהֶם בְּסוּרְיָא, שֶׁסּוּרְיָא כְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל לְדָבָר זֶה.
יב. פּוֹסֵק אָדָם עִם הַגּוֹי עַל הַמְּלָאכָה וְקוֹצֵץ דָּמִים, וְהַגּוֹי עוֹשֶׂה לְעַצְמוֹ, וְאַף עַל פִּי שֶׁהוּא עוֹשֶׂה בְּשַׁבָּת – מֻתָּר. וְכֵן הַשּׂוֹכֵר אֶת הַגּוֹי לְיָמִים הַרְבֵּה – מֻתָּר, אַף עַל פִּי שֶׁהוּא עוֹשֶׂה בְּשַׁבָּת. כֵּיצַד? כְּגוֹן שֶׁשָּׂכַר הַגּוֹי לְשָׁנָה אוֹ לִשְׁתַּיִם שֶׁיִּכְתֹּב לוֹ אוֹ שֶׁיֶּאֱרֹג לוֹ – הֲרֵי זֶה כּוֹתֵב וְאוֹרֵג בְּשַׁבָּת וּמֻתָּר, כְּאִלּוּ קָצַץ עִמּוֹ שֶׁיִּכְתֹּב לוֹ סֵפֶר אוֹ יֶאֱרֹג לוֹ בֶּגֶד, שֶׁהוּא עוֹשֶׂה בְּכָל עֵת שֶׁיִּרְצֶה, וְהוּא שֶׁלֹּא יְחַשֵּׁב עִמּוֹ יוֹם יוֹם.
יג. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בְּצִנְעָה, שֶׁאֵין הַכֹּל מַכִּירִין שֶׁזּוֹ הַמְּלָאכָה הַנַּעֲשֵׂית בְּשַׁבָּת שֶׁל יִשְׂרָאֵל הִיא. אֲבָל אִם הָיְתָה יְדוּעָה וּגְלוּיָה וּמְפֻרְסֶמֶת – אֲסוּרָה, שֶׁהָרוֹאֶה אֶת הַגּוֹי עוֹשֶׂה אוֹתָהּ אֵינוֹ יוֹדֵעַ שֶׁקָּצַץ, וְאוֹמֵר שֶׁפְּלוֹנִי שָׂכַר הַגּוֹי לַעֲשׂוֹת לוֹ בְּשַׁבָּת.
יד. לְפִיכָךְ, הַפּוֹסֵק עִם הַגּוֹי לִבְנוֹת לוֹ חֲצֵרוֹ אוֹ כָּתְלוֹ אוֹ לִקְצֹר אֶת שָׂדֵהוּ, אוֹ שֶׁשְּׂכָרוֹ שָׁנָה אוֹ שְׁתַּיִם לִבְנוֹת לוֹ חָצֵר אוֹ לִטַּע לוֹ כֶּרֶם: אִם הָיְתָה הַמְּלָאכָה בַּמְּדִינָה אוֹ בְּתוֹךְ הַתְּחוּם – אָסוּר לוֹ לְהַנִּיחָן לַעֲשׂוֹת בְּשַׁבָּת, מִפְּנֵי הָרוֹאִים שֶׁאֵינָם יוֹדְעִים שֶׁפָּסַק; וְאִם הָיְתָה הַמְּלָאכָה חוּץ לַתְּחוּם – מֻתָּר, מִפְּנֵי שֶׁאֵין שָׁם יִשְׂרְאֵלִי שֶׁיִּרְאֶה אֶת הַפּוֹעֲלִים כְּשֶׁהֵן עוֹשִׂין בְּשַׁבָּת.
טו. וְכֵן מֻתָּר לְאָדָם לְהַשְׂכִּיר כַּרְמוֹ אוֹ שָׂדֵהוּ לְגוֹי, אַף עַל פִּי שֶׁהוּא זוֹרְעָן וְנוֹטְעָן בְּשַׁבָּת, שֶׁהָרוֹאֶה יוֹדֵעַ שֶׁשְּׂכוּרִין הֵן אוֹ בַּאֲרִיסוּת יָרַד לָהֶן. וְדָבָר שֶׁשֵּׁם הַיִּשְׂרְאֵלִי בְּעָלָיו קָרוּי עָלָיו, וְאֵין דֶּרֶךְ רֹב אַנְשֵׁי אוֹתוֹ הַמָּקוֹם לְהַשְׂכִּירוֹ אוֹ לִתְּנוֹ בַּאֲרִיסוּת – אָסוּר לְהַשְׂכִּירוֹ לְגוֹי, מִפְּנֵי שֶׁהַגּוֹי עוֹשֶׂה בְּאוֹתוֹ הַמָּקוֹם מְלָאכָה בְּשַׁבָּת, וְהוּא נִקְרָא עַל שֵׁם הַיִּשְׂרְאֵלִי בְּעָלָיו.
טז. מֻתָּר לְהַשְׁאִיל כֵּלִים וּלְהַשְׂכִּירָן לְגוֹי, אַף עַל פִּי שֶׁהוּא עוֹשֶׂה בָּהֶן מְלָאכָה בְּשַׁבָּת, מִפְּנֵי שֶׁאֵין אָנוּ מְצֻוִּין עַל שְׁבִיתַת הַכֵּלִים. אֲבָל בְּהֶמְתּוֹ וְעַבְדּוֹ – אָסוּר, מִפְּנֵי שֶׁאָנוּ מְצֻוִּין עַל שְׁבִיתַת בְּהֵמָה וְעֶבֶד.
יז. הַמִּשְׁתַּתֵּף עִם הַגּוֹי בִּמְלָאכָה אוֹ בִּסְחוֹרָה בַּחֲנוּת: אִם הִתְנוּ בַּתְּחִלָּה שֶׁיִּהְיֶה שְׂכַר הַשַּׁבָּת לַגּוֹי לְבַדּוֹ אִם מְעַט אִם הַרְבֵּה, וּשְׂכַר יוֹם אַחֵר כְּנֶגֶד יוֹם הַשַּׁבָּת לְיִשְׂרָאֵל לְבַדּוֹ – מֻתָּר; וְאִם לֹא הִתְנוּ מִבַּתְּחִלָּה – כְּשֶׁיָּבֹאוּ לַחֲלֹק, נוֹטֵל הַגּוֹי שְׂכַר הַשַּׁבָּתוֹת כֻּלָּן לְבַדּוֹ, וְהַשְּׁאָר חוֹלְקִין אוֹתוֹ, וְאֵינוֹ מוֹצִיא לוֹ כְּלוּם כְּנֶגֶד יוֹם הַשַּׁבָּת אֶלָּא אִם כֵּן הִתְנָה בַּתְּחִלָּה. וְכֵן אִם קִבְּלוּ שָׂדֶה בְּשֻׁתָּפוּת – דִּין אֶחָד הוּא.
יח. אִם לֹא הִתְנוּ, וּבָאוּ לַחֲלֹק הַשָּׂכָר, וְלֹא הָיָה שְׂכַר הַשַּׁבָּת יָדוּעַ – יֵרָאֶה לִי שֶׁהַגּוֹי נוֹטֵל לְבַדּוֹ שְׁבִיעַ הַשָּׂכָר, וְהַשְּׁאָר חוֹלְקִין. הַנּוֹתֵן מָעוֹת לְגוֹי לְהִתְעַסֵּק בָּהֶן, אַף עַל פִּי שֶׁהַגּוֹי נוֹשֵׂא וְנוֹתֵן בְּשַׁבָּת – חוֹלֵק עִמּוֹ בַּשָּׂכָר בְּשָׁוֶה. וְכֵן הוֹרוּ כָּל הַגְּאוֹנִים.
יט. לֹא יִתֵּן אָדָם בְּעֶרֶב שַׁבָּת כֵּלִים לְאֻמָּן גּוֹי לַעֲשׂוֹתָן אַף עַל פִּי שֶׁפָּסַק עִמּוֹ, אֶלָּא בִּכְדֵי שֶׁיֵּצֵא בָּהֶן מִבֵּיתוֹ קֹדֶם שֶׁחָשֵׁכָה. וְכֵן לֹא יִמְכֹּר אָדָם חֲפָצָיו לְגוֹי וְלֹא יַשְׁאִילֶנּוּ וְלֹא יַלְוֶנּוּ וְלֹא יְמַשְׁכְּנֶנּוּ וְלֹא יִתֵּן לוֹ בְּמַתָּנָה, אֶלָּא בִּכְדֵי שֶׁיֵּצֵא בְּאוֹתוֹ חֵפֶץ מִפֶּתַח בֵּיתוֹ קֹדֶם הַשַּׁבָּת; שֶׁכָּל זְמַן שֶׁהוּא בְּבֵיתוֹ, אֵין אָדָם יוֹדֵעַ אֵימָתַי נָתַן לוֹ, וּכְשֶׁיֵּצֵא הַגּוֹי מִבֵּיתוֹ בְּשַׁבָּת וְחֵפֶץ יִשְׂרָאֵל בְּיָדוֹ, יֵרָאֶה כְּמִי שֶׁהִלְוָהוּ לַגּוֹי אוֹ מִשְׁכְּנוֹ אוֹ פָּסַק עִמּוֹ אוֹ מָכַר לוֹ בְּשַׁבָּת.
כ. הַנּוֹתֵן אִגֶּרֶת לְגוֹי לְהוֹלִיכָהּ לְעִיר אַחֶרֶת: אִם קָצַץ עִמּוֹ שְׂכַר הוֹלָכָה – מֻתָּר, וַאֲפִלּוּ נְתָנָהּ לוֹ עֶרֶב שַׁבָּת עִם חֲשֵׁכָה, וְהוּא שֶׁיָּצָא בָּהּ מִפֶּתַח בֵּיתוֹ קֹדֶם הַשַּׁבָּת; וְאִם לֹא קָצַץ: אִם יֵשׁ בַּמְּדִינָה אָדָם קָבוּעַ שֶׁהוּא מְקַבֵּץ הָאִגְּרוֹת וְשׁוֹלֵחַ אוֹתָם לְכָל מְדִינָה וּמְדִינָה עִם שְׁלוּחָיו – מֻתָּר לִתֵּן לְגוֹי הָאִגֶּרֶת, וְהוּא שֶׁיִּהְיֶה שָׁהוּת בַּיּוֹם כְּדֵי שֶׁיַּגִּיעַ לַבַּיִת הַסָּמוּךְ לַחוֹמָה קֹדֶם הַשַּׁבָּת, שֶׁמָּא זֶה שֶׁמְּקַבֵּץ הָאִגְּרוֹת וְשׁוֹלְחָן, בֵּיתוֹ סָמוּךְ לַחוֹמָה הוּא; וְאִם אֵין שָׁם אָדָם קָבוּעַ לְכָךְ, אֶלָּא הַגּוֹי שֶׁנּוֹתְנִין לוֹ הָאִגֶּרֶת הוּא שֶׁמּוֹלִיכָהּ לְעִיר אַחֶרֶת – אָסוּר לִשְׁלֹחַ בְּיַד גּוֹי הָאִגֶּרֶת לְעוֹלָם, אֶלָּא אִם כֵּן קָצַץ לוֹ דָּמִים.
כא. גּוֹי שֶׁהֵבִיא חֲפָצָיו בְּשַׁבָּת וְהִכְנִיסָן לְבֵית יִשְׂרָאֵל – מֻתָּר. וַאֲפִלּוּ אָמַר לוֹ: 'הַנִּיחֵן בְּזָוִית זוֹ' – הֲרֵי זֶה מֻתָּר. וּמְזַמְּנִין אֶת הַגּוֹי בְּשַׁבָּת וְנוֹתְנִין לְפָנָיו מְזוֹנוֹת לְאָכְלָן, וְאִם נְטָלָן וְיָצָא – אֵין נִזְקָקִין לוֹ, מִפְּנֵי שֶׁאֵין שְׁבִיתָתוֹ עָלֵינוּ. וְכֵן נוֹתְנִין מְזוֹנוֹת לִפְנֵי הַכֶּלֶב בֶּחָצֵר, וְאִם נְטָלָן וְיָצָא – אֵין נִזְקָקִין לוֹ.
כב. מִי שֶׁהָיָה בָּא בַּדֶּרֶךְ וְקָדַשׁ עָלָיו הַיּוֹם, וְהָיָה עִמּוֹ מָעוֹת – נוֹתֵן כִּיסוֹ לַנָּכְרִי לְהוֹלִיכוֹ לוֹ, וּלְמוֹצָאֵי שַׁבָּת לוֹקְחוֹ מִמֶּנּוּ; וְאַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נָתַן לוֹ שָׂכָר עַל זֶה, וְאַף עַל פִּי שֶׁנְּתָנוֹ לוֹ מִשֶּׁחָשֵׁכָה – מֻתָּר, מִפְּנֵי שֶׁאָדָם בָּהוּל עַל מָמוֹנוֹ וְאִי אֶפְשָׁר שֶׁיַּשְׁלִיכוֹ, וְאִם לֹא תַּתִּיר לוֹ דָּבָר זֶה שֶׁאֵין אִסּוּרוֹ אֶלָּא מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים, יָבֹא לְהָבִיאוֹ בְּיָדוֹ וְעוֹבֵר עַל מְלָאכָה שֶׁל תּוֹרָה. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בְּכִיסוֹ. אֲבָל מְצִיאָה – לֹא יִתֵּן לַנָּכְרִי, אֶלָּא מוֹלִיכָהּ בְּפָחוֹת פָּחוֹת מֵאַרְבַּע אַמּוֹת.
כג. יִשְׂרָאֵל שֶׁעָשָׂה מְלָאכָה בְּשַׁבָּת: אִם עָבַר וְעָשָׂה בְּזָדוֹן – אָסוּר לוֹ לֵהָנוֹת בְּאוֹתָהּ מְלָאכָה לְעוֹלָם, וּשְׁאָר יִשְׂרָאֵל מֻתָּר לָהֶן לֵהָנוֹת בָּהּ לְמוֹצָאֵי שַׁבָּת מִיָּד, שֶׁנֶּאֱמַר: "וּשְׁמַרְתֶּם אֶת הַשַּׁבָּת כִּי קֹדֶשׁ הִוא לָכֶם" (שמות לא,יד) – הִיא קֹדֶשׁ וְאֵין מַעֲשֶׂיהָ קֹדֶשׁ. כֵּיצַד? יִשְׂרָאֵל שֶׁבִּשֵּׁל בְּשַׁבָּת בְּמֵזִיד – לְמוֹצָאֵי שַׁבָּת יֵאָכֵל לַאֲחֵרִים, אֲבָל לוֹ לֹא יֵאָכֵל עוֹלָמִית. וְאִם בִּשֵּׁל בִּשְׁגָגָה – לְמוֹצָאֵי שַׁבָּת יֹאכַל בֵּין הוּא בֵּין אֲחֵרִים מִיָּד. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה.
כד. פֵּרוֹת שֶׁיָּצְאוּ חוּץ לַתְּחוּם וְחָזְרוּ: בְּשׁוֹגֵג – יֵאָכְלוּ בְּשַׁבָּת, שֶׁהֲרֵי לֹא נַעֲשָׂה בְּגוּפָן מַעֲשֶׂה וְלֹא נִשְׁתַּנּוּ; בְּמֵזִיד – לֹא יֵאָכְלוּ עַד מוֹצָאֵי שַׁבָּת.
כה. הַשּׂוֹכֵר אֶת הַפּוֹעֵל לִשְׁמֹר לוֹ אֶת הַפָּרָה וְאֶת הַתִּינוֹק – לֹא יִתֵּן לוֹ שְׂכָרוֹ שֶׁל שַׁבָּת, לְפִיכָךְ אֵין אַחֲרָיוּת שַׁבָּת עָלָיו. וְאִם הָיָה הַשָּׂכִיר שְׂכִיר שַׁבָּת אוֹ שְׂכִיר שָׁנָה – נוֹתֵן לוֹ שְׂכָרוֹ מֻשְׁלָם, לְפִיכָךְ אַחֲרָיוּת שַׁבָּת עָלָיו. וְלֹא יֹאמַר לוֹ: 'תֵּן לִי שְׂכָרִי שֶׁל שַׁבָּת', אֶלָּא אוֹמֵר לוֹ: 'תֵּן לִי שְׂכָרִי שֶׁל שָׁנָה' אוֹ 'שֶׁל עֲשָׂרָה יָמִים'.
