פרק ו', הלכות שגגות, ספר קרבנות
ט״ז בניסן ה׳תשפ״ד
פרק ד', הלכות מתנות עניים, ספר זרעים
ט״ו בניסן ה׳תשפ״ד
פרק ג', הלכות מתנות עניים, ספר זרעים
י״ד בניסן ה׳תשפ״ד
פרק ב', הלכות מתנות עניים, ספר זרעים
י״ג בניסן ה׳תשפ״ד
פרק א', הלכות מתנות עניים, ספר זרעים
י״ב בניסן ה׳תשפ״ד
פרק י', הלכות כלאים, ספר זרעים
י״א בניסן ה׳תשפ״ד
פרק ט', הלכות כלאים, ספר זרעים
י׳ בניסן ה׳תשפ״ד
פרק ח', הלכות כלאים, ספר זרעים
ט׳ בניסן ה׳תשפ״ד
פרק ז', הלכות כלאים, ספר זרעים
ח׳ בניסן ה׳תשפ״ד
פרק ו', הלכות כלאים, ספר זרעים
ז׳ בניסן ה׳תשפ״ד
פרק ה', הלכות כלאים, ספר זרעים
ו׳ בניסן ה׳תשפ״ד
פרק ד', הלכות כלאים, ספר זרעים
ה׳ בניסן ה׳תשפ״ד
פרק ג', הלכות כלאים, ספר זרעים
ד׳ בניסן ה׳תשפ״ד
פרק ב', הלכות כלאים, ספר זרעים
ג׳ בניסן ה׳תשפ״ד
פרק א', הלכות כלאים, ספר זרעים
ב׳ בניסן ה׳תשפ״ד
פרק ח', הלכות ערכין וחרמין, ספר הפלאה
א׳ בניסן ה׳תשפ״ד
פרק ז', הלכות ערכין וחרמין, ספר הפלאה
כ״ט באדר ב׳ ה׳תשפ״ד
פרק ו', הלכות ערכין וחרמין, ספר הפלאה
כ״ח באדר ב׳ ה׳תשפ״ד
פרק ה', הלכות ערכין וחרמין, ספר הפלאה
כ״ז באדר ב׳ ה׳תשפ״ד
פרק ד', הלכות ערכין וחרמין, ספר הפלאה
כ״ו באדר ב׳ ה׳תשפ״ד
פרק ג', הלכות ערכין וחרמין, ספר הפלאה
כ״ה באדר ב׳ ה׳תשפ״ד
פרק ב', הלכות ערכין וחרמין, ספר הפלאה
כ״ד באדר ב׳ ה׳תשפ״ד
פרק א', הלכות ערכין וחרמין, ספר הפלאה
כ״ג באדר ב׳ ה׳תשפ״ד
פרק י', הלכות נזירות, ספר הפלאה
כ״ב באדר ב׳ ה׳תשפ״ד
פרק ט', הלכות נזירות, ספר הפלאה
כ״א באדר ב׳ ה׳תשפ״ד
פרק ח', הלכות נזירות, ספר הפלאה
כ׳ באדר ב׳ ה׳תשפ״ד
פרק ז', הלכות נזירות, ספר הפלאה
י״ט באדר ב׳ ה׳תשפ״ד
פרק ו', הלכות נזירות, ספר הפלאה
י״ח באדר ב׳ ה׳תשפ״ד
פרק ה', הלכות נזירות, ספר הפלאה
י״ז באדר ב׳ ה׳תשפ״ד
פרק ד', הלכות נזירות, ספר הפלאה
ט״ז באדר ב׳ ה׳תשפ״ד
פרק ג', הלכות נזירות, ספר הפלאה

הפרק המלא 

ביאורו של הרב עדין שטיינזלץ

א. דִּין שִׁגְגַת הַמַּאֲכָלוֹת כְּדִין שִׁגְגַת הַבְּעִילוֹת. לְפִיכָךְ, אִם אָכַל אֲכִילוֹת הַרְבֵּה מִשֵּׁם אֶחָד בְּהֶעְלֵם אֶחָד, אַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ בֵּינֵיהֶן יָמִים רַבִּים – אֵינוֹ חַיָּב אֶלָּא חַטָּאת אַחַת. כֵּיצַד? אָכַל חֵלֶב הַיּוֹם, וְאָכַל חֵלֶב לְמָחָר, וְחֵלֶב לְמָחָר, בְּהֶעְלֵם אֶחָד, אַף עַל פִּי שֶׁהֵן בִּשְׁלֹשָׁה תַּמְחוּיִין – אֵינוֹ חַיָּב אֶלָּא חַטָּאת אַחַת. אֲבָל אִם אָכַל כַּזַּיִת חֵלֶב וְנוֹדַע לוֹ, וְחָזַר וְאָכַל כַּזַּיִת חֵלֶב וְנוֹדַע לוֹ – חַיָּב עַל כָּל אֲכִילָה וַאֲכִילָה, שֶׁהַיְדִיעוֹת מְחַלְּקוֹת הַשְּׁגָגוֹת.
אָכַל כַּחֲצִי זַיִת חֵלֶב וְחָזַר וְאָכַל כַּחֲצִי זַיִת חֵלֶב בְּהֶעְלֵם אֶחָד, אַף עַל פִּי שֶׁהֵן שְׁנֵי תַּמְחוּיִין, וְאַף עַל פִּי שֶׁהִפְסִיק בֵּינֵיהֶן – הֲרֵי אֵלּוּ מִצְטָרְפִין וּמֵבִיא חַטָּאת, שֶׁאֵין הַתַּמְחוּיִין מְחַלְּקִין. וְהוּא שֶׁלֹּא יִשְׁהֶה בֵּינֵיהֶן יָתֵר מִכְּדֵי אֲכִילַת שָׁלֹשׁ בֵּיצִים, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ בְּהִלְכוֹת מַאֲכָלוֹת אֲסוּרוֹת, שֶׁכְּשֵׁם שֶׁמִּצְטָרֵף הַשִּׁעוּר לְמֵזִיד לְמַלְקוּת, כָּךְ מִצְטָרֵף לְשׁוֹגֵג לְקָרְבָּן.
א. כְּדִין שִׁגְגַת הַבְּעִילוֹת. שהתבאר לעיל ה,א. מִשֵּׁם אֶחָד. סוג אחד של איסור. אַף עַל פִּי שֶׁהֵן בִּשְׁלֹשָׁה תַּמְחוּיִין. בקערות שונות, ואפילו התבשלו באופן אחר (ראה פה"מ כריתות ג,ב). אֲבָל אִם אָכַל כַּזַּיִת חֵלֶב וְנוֹדַע לוֹ. אכל בשגגה ולאחר מכן נודע לו. וְחָזַר וְאָכַל. בשגגה.
אָכַל כַּחֲצִי זַיִת חֵלֶב. ואינו מתחייב בכרת או בחטאת עד שיאכל שיעור שלם של כזית. וְהוּא שֶׁלֹּא יִשְׁהֶה בֵּינֵיהֶן יָתֵר מִכְּדֵי אֲכִילַת שָׁלֹשׁ בֵּיצִים. שמתחילת האכילה הראשונה ועד סוף השנייה לא שהה שיעור זמן אכילת שלוש ביצים (המכונה 'כדי אכילת פרס'), אבל אם שהה יותר משיעור זה, פטור. כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ בְּהִלְכוֹת מַאֲכָלוֹת אֲסוּרוֹת. יד,ח. שֶׁכְּשֵׁם שֶׁמִּצְטָרֵף הַשִּׁעוּר לְמֵזִיד לְמַלְקוּת. שמחויב מלקות אם אכל כזית איסור בשיעור זמן זה.
ב. אָכַל נוֹתָר מֵחֲמִשָּׁה זְבָחִים, כַּזַּיִת מִכָּל זֶבַח, בְּהֶעְלֵם אֶחָד, אַף עַל פִּי שֶׁאֲכָלָן בַּחֲמִשָּׁה תַּמְחוּיִין – אֵינוֹ חַיָּב אֶלָּא חַטָּאת אַחַת, שֶׁכֻּלָּן שֵׁם אֶחָד הֵן, וְהַתַּמְחוּיִין אֵינָן מְחַלְּקִין, וְגוּפֵי הַזְּבָחִים אֵינָן מְחַלְּקִין, שֶׁאֶחָד הָאוֹכֵל בָּשָׂר מִזְּבָחִים רַבִּים אוֹ מִזֶּבַח אֶחָד. וְכֵן הַשּׁוֹחֵט חֲמִשָּׁה זְבָחִים בַּחוּץ בְּעֶלֶם אֶחָד – אֵינוֹ חַיָּב אֶלָּא חַטָּאת אַחַת. לְמָה זֶה דּוֹמֶה? לַמִּשְׁתַּחֲוֶה לְחָמֵשׁ צוּרוֹת בְּעֶלֶם אֶחָד.
ב. נוֹתָר. הבשר הנותר מהקרבן לאחר תום זמן אכילתו, והאוכלו חייב כרת (לעיל א,ד). מֵחֲמִשָּׁה זְבָחִים. חמישה קרבנות. וְגוּפֵי הַזְּבָחִים אֵינָן מְחַלְּקִין. העובדה שמדובר בחמש בהמות שונות אינה משפיעה על חיוב החטאת. שֶׁאֶחָד הָאוֹכֵל בָּשָׂר מִזְּבָחִים רַבִּים אוֹ מִזֶּבַח אֶחָד. דינם שווה. בַּחוּץ. מחוץ לעזרה. לַמִּשְׁתַּחֲוֶה לְחָמֵשׁ צוּרוֹת. משתחווה לחמישה פסלים שונים של עבודה זרה.
ג. הִקִּיז דָּם לִבְהֶמְתּוֹ וְקִבְּלוֹ בִּשְׁנֵי כּוֹסוֹת, וּשְׁתָיָן בְּעֶלֶם אֶחָד – אֵינוֹ מֵבִיא אֶלָּא חַטָּאת אַחַת.
ג. וְקִבְּלוֹ בִּשְׁנֵי כּוֹסוֹת וּשְׁתָיָן בְּעֶלֶם אֶחָד אֵינוֹ מֵבִיא אֶלָּא חַטָּאת אַחַת. שכשם שהתמחויים אינם מחלקים וגופי הזבחים אינם מחלקים, כך גם הכוסות אינן מחלקות (ראה ערוך לנר כריתות כב,א).
ד. הָאוֹכֵל מַאֲכָלוֹת הַרְבֵּה מִשֵּׁמוֹת הַרְבֵּה בְּעֶלֶם אֶחָד – חַיָּב עַל כָּל שֵׁם וָשֵׁם. כֵּיצַד? כְּגוֹן שֶׁאָכַל חֵלֶב וְדָם וְנוֹתָר וּפִגּוּל, כַּזַּיִת מִכָּל אֶחָד וְאֶחָד, בְּהֶעְלֵם אֶחָד – מֵבִיא אַרְבַּע חַטָּאוֹת. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּאֵלּוּ.
וְכֵן הָאוֹכֵל כַּזַּיִת אֶחָד שֶׁנִּתְקַבְּצוּ בּוֹ שֵׁמוֹת הַרְבֵּה בְּהֶעְלֵם אֶחָד, אִם נִתְקַבְּצוּ בְּאִסּוּר מוֹסִיף אוֹ בְּאִסּוּר כּוֹלֵל אוֹ בְּאִסּוּר בַּת אַחַת – חַיָּב עַל כָּל שֵׁם וָשֵׁם. לְפִיכָךְ הַטָּמֵא שֶׁאָכַל כַּזַּיִת חֵלֶב נוֹתָר בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים – מֵבִיא אַרְבַּע חַטָּאוֹת וְאָשָׁם: חַטָּאת אַחַת מִשּׁוּם טָמֵא שֶׁאָכַל קֹדֶשׁ; וְאַחַת מִשּׁוּם אוֹכֵל חֵלֶב; וְאַחַת מִשּׁוּם אוֹכֵל נוֹתָר; וְאַחַת מִשּׁוּם יוֹם הַכִּפּוּרִים, וְהוּא שֶׁיִּצְטָרֵף אֹכֶל אַחֵר עִם כַּזַּיִת זֶה עַד שֶׁיַּשְׁלִימוֹ לְכַכּוֹתֶבֶת; וּמֵבִיא אָשָׁם וַדַּאי לִמְעִילָה, שֶׁהֲרֵי נֶהֱנָה מִן הַהֶקְדֵּשׁ בִּשְׁגָגָה.
ד. אִם נִתְקַבְּצוּ בְּאִסּוּר מוֹסִיף אוֹ בְּאִסּוּר כּוֹלֵל אוֹ בְּאִסּוּר בַּת אַחַת. ראה לעיל ד,א. לְפִיכָךְ הַטָּמֵא שֶׁאָכַל כַּזַּיִת חֵלֶב נוֹתָר בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים וכו'. בתחילה היה הכזית אסור עליו משום חלב והאדם היה מותר באכילת שאר הבשר. ולאחר שנטמא האדם נאסרה עליו אכילת כל הבשר, ונכלל החלב באיסור זה (איסור כולל), וכעת יש באכילתו איסור משום חלב ומשום טמא שאכל קודש. ולאחר שנעשה החלב נותר נוסף בו איסור שכעת אסור גם בהקרבה על המזבח, ומשום כך חל גם איסור נותר על אכילת החלב (איסור מוסיף). ומכיוון שאכלו ביום הכיפורים שאסורה בו כל אכילה, נכלל חלב זה בכלל איסור יום הכיפורים (איסור כולל), וחייב עליו גם משום אכילה ביום הכיפורים (פה"מ כריתות ג,ד). וְהוּא שֶׁיִּצְטָרֵף אֹכֶל אַחֵר עִם כַּזַּיִת זֶה עַד שֶׁיַּשְׁלִימוֹ לְכַכּוֹתֶבֶת. שזהו שיעור האכילה האסורה ביום הכיפורים (הלכות שביתת עשור ב,א). וּמֵבִיא אָשָׁם וַדַּאי לִמְעִילָה. שהרי קודם שהוקדשה הבהמה היה החלב אסור באכילה ומותר בהנאה, וכאשר הוקדשה נאסר גם בהנאה, ומתוך שנוסף בה איסור הנאה נוסף איסור גם על אכילתה (איסור מוסיף – פה"מ שם).
ה. הָאוֹכֵל וְהַשּׁוֹתֶה בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים בְּעֶלֶם אֶחָד – אֵינוֹ חַיָּב אֶלָּא חַטָּאת אַחַת; אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה אַחַת הִיא.
ה. אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה אַחַת הִיא. ראה גם הלכות שביתת עשור א,ד.
ו. הָעוֹשֶׂה מְלָאכָה בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים שֶׁחָל לִהְיוֹת בְּשַׁבָּת – חַיָּב שְׁתֵּי חַטָּאוֹת, מִפְּנֵי שֶׁהֵן שְׁנֵי אִסּוּרִין הַבָּאִין כְּאֶחָד.
ו. הָעוֹשֶׂה מְלָאכָה בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים וכו'. ראה גם לעיל ד,א.
ז. אָכַל כַּחֲצִי זַיִת חֵלֶב וְכַחֲצִי זַיִת דָּם בְּהֶעְלֵם אֶחָד – אֵינוֹ חַיָּב קָרְבָּן; כְּשֵׁם שֶׁאֵין הָאִסּוּרִין מִצְטָרְפִין לְמַלְקוּת, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ בְּהִלְכוֹת מַאֲכָלוֹת אֲסוּרוֹת, כָּךְ אֵין מִצְטָרְפִין לְקָרְבָּן.
ז. כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ בְּהִלְכוֹת מַאֲכָלוֹת אֲסוּרוֹת. יד,ה.
ח. אָכַל כַּחֲצִי זַיִת, וְנוֹדַע לוֹ, וְחָזַר וְשָׁכַח וְאָכַל כַּחֲצִי זַיִת אַחֵר בְּהֶעְלֵם שֵׁנִי – פָּטוּר, שֶׁהֲרֵי נוֹדַע לוֹ בִּנְתַּיִם, וְיֵשׁ יְדִיעָה לַחֲצִי שִׁעוּר. וְכֵן אִם כָּתַב אוֹת אַחַת בְּשַׁבָּת בִּשְׁגָגָה, וְנוֹדַע לוֹ, וְחָזַר וְשָׁכַח וְכָתַב אוֹת שְׁנִיָּה סְמוּכָה לָהּ בְּעֶלֶם שֵׁנִי – פָּטוּר מִקָּרְבַּן חַטָּאת. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה.
וְכֵן שְׁתֵּי אַמּוֹת בְּשׁוֹגֵג, וּשְׁתֵּי אַמּוֹת בְּמֵזִיד, וּשְׁתֵּי אַמּוֹת בְּשׁוֹגֵג: אִם בִּזְרִיקָה – חַיָּב, לֹא מִפְּנֵי שֶׁאֵין יְדִיעָה לַחֲצִי שִׁעוּר, אֶלָּא מִפְּנֵי שֶׁאֵין בְּיָדוֹ לְהַחֲזִירָהּ, וּלְפִיכָךְ לֹא הוֹעִילָה לוֹ הַיְדִיעָה שֶׁבִּנְתַּיִם; וְאִם בְּהַעֲבָרָה – פָּטוּר, שֶׁיֵּשׁ יְדִיעָה לַחֲצִי שִׁעוּר, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ.
ח. וְיֵשׁ יְדִיעָה לַחֲצִי שִׁעוּר. כשם שהידיעה מחלקת בין שני שיעורים של אותו האיסור ומחייבת שתי חטאות, כך היא מחלקת בין שני חצאי שיעור שלא יצטרפו לחייבו חטאת. סְמוּכָה לָהּ. שהרי אינו חייב עד שיכתוב שתי אותיות הסמוכות זו לזו שניתן להגות אותן יחד (הלכות שבת יא,יא). פָּטוּר מִקָּרְבַּן חַטָּאת. שהידיעה בין אות לאות, שהיא חצי שיעור, מחלקת.
וְכֵן שְׁתֵּי אַמּוֹת בְּשׁוֹגֵג וּשְׁתֵּי אַמּוֹת בְּמֵזִיד וּשְׁתֵּי אַמּוֹת בְּשׁוֹגֵג. שאינו חייב עד שיעביר ארבע אמות ברשות הרבים, וידיעתו באמצע מחלקת וגורמת לכך שאין כאן שיעור שלם. אִם בִּזְרִיקָה חַיָּב… שֶׁאֵין בְּיָדוֹ לְהַחֲזִירָהּ וּלְפִיכָךְ לֹא הוֹעִילָה לוֹ הַיְדִיעָה שֶׁבִּנְתַּיִם. שאחר תחילת הזריקה החפץ אינו בידו והמעשה נגמר מעצמו ולפיכך אין מתחשבים אלא בידיעתו בשעת הזריקה.
ט. הָאוֹכֵל כַּזַּיִת חֵלֶב וְכַזַּיִת חֵלֶב בְּעֶלֶם אֶחָד, וְנוֹדַע לוֹ עַל הָרִאשׁוֹן וְחָזַר וְנוֹדַע לוֹ עַל הַשֵּׁנִי – מֵבִיא שְׁתֵּי חַטָּאוֹת, שֶׁהַיְדִיעוֹת מְחַלְּקוֹת, וְאַף עַל פִּי שֶׁעֲדַיִן לֹא הִפְרִישׁ הַקָּרְבָּן. אֲבָל אִם נוֹדַע לוֹ עַל שְׁנֵיהֶן כְּאֶחָד – מֵבִיא חַטָּאת אַחַת. וְכֵן יֵרָאֶה לִי שֶׁהוּא הַדִּין בִּבְעִילוֹת.
ט. שֶׁהַיְדִיעוֹת מְחַלְּקוֹת. גם במקרה זה שאין ידיעה בין האכילות, מכיוון שהידיעות לאחר מכן היו נפרדות זו מזו, חייב שתיים. וְכֵן יֵרָאֶה לִי שֶׁהוּא הַדִּין בִּבְעִילוֹת. אף שבעילה שונה מאכילה, שכן בבעילה מדובר בגוף אחד (כגון שבא על אשתו נידה פעמיים בהעלם אחד), ואילו באכילה מדובר בחתיכות שונות, מכל מקום גם בבעילות אם נודע לו בנפרד, מביא שתי חטאות (כס"מ).
י. אָכַל כַּזַּיִת וּמֶחֱצָה בְּהֶעְלֵם אֶחָד, וְנוֹדַע לוֹ עַל כַּזַּיִת, וְחָזַר וְאָכַל חֲצִי זַיִת בְּהֶעְלֵמוֹ שֶׁל שֵׁנִי – אֵינוֹ חַיָּב אֶלָּא חַטָּאת אַחַת, שֶׁאֵין חֲצִי זַיִת הָאַחֲרוֹן מִצְטָרֵף לָרִאשׁוֹן אַף עַל פִּי שֶׁהוּא בְּהֶעְלֵמוֹ, שֶׁהֲרֵי נוֹדַע לוֹ עַל מִקְצָת הַעְלָמָה רִאשׁוֹנָה.
י. אַף עַל פִּי שֶׁהוּא בְּהֶעְלֵמוֹ. שהם משותפים בהעלם אחד. שֶׁהֲרֵי נוֹדַע לוֹ עַל מִקְצָת הַעְלָמָה רִאשׁוֹנָה. ולכן מייחסים את חצי הזית הראשון לזית השלם הראשון.
יא. אָכַל שְׁנֵי זֵיתֵי חֵלֶב בְּעֶלֶם אֶחָד, וְנוֹדַע לוֹ עַל אֶחָד מֵהֶן, וְחָזַר וְאָכַל כַּזַּיִת אַחֵר בְּהֶעְלֵמוֹ שֶׁל שֵׁנִי, וְהֵבִיא חַטָּאת עַל הָרִאשׁוֹן – רִאשׁוֹן וְשֵׁנִי מִתְכַּפְּרִין, אֲבָל שְׁלִישִׁי לֹא נִתְכַּפֵּר, אֶלָּא כְּשֶׁיִּוָּדַע לוֹ עָלָיו יָבִיא חַטָּאת אַחֶרֶת.
הֵבִיא חַטָּאת עַל הַשְּׁלִישִׁי – שְׁלִישִׁי וְשֵׁנִי מִתְכַּפְּרִין, שֶׁשְּׁנֵיהֶם בְּהֶעְלֵם אֶחָד, וְרִאשׁוֹן לֹא נִתְכַּפֵּר בְּחַטָּאת זוֹ. הֵבִיא חַטָּאת עַל הָאֶמְצָעִי – שְׁלָשְׁתָּן מִתְכַּפְּרִין, מִפְּנֵי שֶׁהָרִאשׁוֹן וְהַשְּׁלִישִׁי בְּהֶעְלֵמוֹ שֶׁל אֶמְצָעִי, וּכְשֶׁיִּוָּדַע לוֹ עַל הָרִאשׁוֹן וְעַל הַשְּׁלִישִׁי, אֵינוֹ צָרִיךְ לְהָבִיא חַטָּאת אַחֶרֶת.
יא. וְהֵבִיא חַטָּאת עַל הָרִאשׁוֹן רִאשׁוֹן וְשֵׁנִי מִתְכַּפְּרִין. ומדובר שהביא את חטאתו קודם שנודע לו על השני, אבל אם נודע לו על השני קודם שהביא קרבן, חייב שתי חטאות שהידיעות מחלקות כדלעיל ה"ט (כס"מ וראה לקמן ז,י; וראה ערוה"ש רטו,יא-טז שהביא הסברים נוספים לחלק בין ההלכות). אֲבָל שְׁלִישִׁי לֹא נִתְכַּפֵּר. משום שהכזית הראשון והשלישי היו בהעלמות נפרדים, אין השלישי מתכפר בחטאתו של הראשון.
יב. מִי שֶׁאָכַל חֲתִיכָה מִשְּׁתֵּי חֲתִיכוֹת, וְנִסְתַּפֵּק לוֹ אִם חֵלֶב אָכַל אוֹ שֻׁמָּן, וְחָזַר וְאָכַל חֲתִיכָה אַחֶרֶת מִשְּׁתֵּי חֲתִיכוֹת, וְנִסְתַּפֵּק לוֹ אִם חֵלֶב אָכַל אוֹ שֻׁמָּן, וְאַחַר כָּךְ נוֹדַע לוֹ בְּוַדַּאי שֶׁחֵלֶב אָכַל בָּרִאשׁוֹנָה וּבַשְּׁנִיָּה – אֵינוֹ חַיָּב אֶלָּא חַטָּאת אַחַת, שֶׁיְּדִיעַת סָפֵק שֶׁהָיְתָה לוֹ בִּנְתַּיִם, אַף עַל פִּי שֶׁמְּחַלֶּקֶת לַאֲשָׁמוֹת, אֵינָהּ מְחַלֶּקֶת לְחַטָּאוֹת.
יב. שֶׁיְּדִיעַת סָפֵק שֶׁהָיְתָה לוֹ בִּנְתַּיִם אַף עַל פִּי שֶׁמְּחַלֶּקֶת לַאֲשָׁמוֹת. שאם נודע לו בין שתי האכילות ומסופק בשתיהן אם אכל חלב או שומן, עליו להקריב שני אשמות תלויים (כדלקמן ח,ז-ח). אֵינָהּ מְחַלֶּקֶת לְחַטָּאוֹת. שרק ידיעה ודאית מחלקת לעניין חיוב חטאת ולא ידיעת ספק.

תקציר הפרק 

פרק ו' הלכות שגגות

שגגות במאכלים אסורים

דין שגגת המאכלות, כדין שגגת הבעילות שלמדנו בפרק הקודם. לפיכך אם אכל אכילות הרבה מסוג אחד של איסור, בהעלם אחד ((זאת אומרת שבין שתי העבירות לא נזכר שהמעשה שעשה הוא אסור או שלא נאמר לו) אף על פי שיש ביניהן ימים רבים, אינו חייב אלא חטאת אחת.
לדוגמא:
אכל חתיכת איסור היום ואכל חתיכת איסור למחרת, ועוד חתיכה למחרת -בהעלם אחד -אף על פי שהן בשלושה בקערות שונות, אינו חייב אלא חטאת אחת. אבל אם אכל כזית חתיכת איסור ונודע לו שזה אסור, וחזר ואכל בשנית, ונודע לו האיסור-חייב על כל אכילה ואכילה. שהידיעות, מחלקות השגגות.

האוכל מאכלות שונים ממגוון סוגי איסורים בהעלם אחד -חייב על כל סוג איסור בנפרד חטאת.

יש חילוקים שונים בכללים הנ"ל כמפורט בפרק.

שיעור וידאו עם הרב חיים סבתו 

Play Video

שיעור שמע עם הרב חיים סבתו 

מושג מן הפרק 

Play Video

עוד על הלכות שגגות ברמב"ם 

שאלות חזרה על הפרק 

1.אכל ושתה ביום כיפור בשגגה – צריך להביא 2 חטאות?

2.אכל בשגגה צ'יזבורגר וסרטנים ברוטב דם – צריך להביא 3 חטאות?

3.אכל בשוגג ג' איסורים יחד ומיד גילו לו שהכל אסור-יכול להסתפק בחטאת אחת?

תשובות
1-לא 2-כן 3-כן

010 - IdeaCreated with Sketch.לב הלימוד - הרחבה על הפרק 

פרשת שבוע מהרמב"ם 

נייר עמדה - אקטואליה 

מתגייסים לעזרת כוחות הביטחון עם הרמב"ם היומי

סט משנה תורה מהודר בכריכה מפוארת בפירוש של הרב שטיינזלץ

רק 299 ₪

במקום 835 ₪

הלימוד לעילוי נשמת הנופלים והנרצחים הי"ד

דילוג לתוכן