פרק ו', הלכות שחיטה, ספר קדושה
ט״ז בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ט', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
ט״ו בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ח', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
י״ד בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ז', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
י״ג בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ו', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
י״ב בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ה', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
י״א בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ד', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
י׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ג', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
ט׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ב', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
ח׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק א', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
י״ז בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק י', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
ז׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ח', הלכות בית הבחירה, ספר עבודה
ו׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ז', הלכות בית הבחירה, ספר עבודה
ה׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ו', הלכות בית הבחירה, ספר עבודה
ד׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ה', הלכות בית הבחירה, ספר עבודה
ג׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ד', הלכות בית הבחירה, ספר עבודה
ב׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ג', הלכות בית הבחירה, ספר עבודה
א׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ב', הלכות בית הבחירה, ספר עבודה
ל׳ בסיון ה׳תשפ״ד
פרק א', הלכות בית הבחירה, ספר עבודה
כ״ה בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ח', הלכות ביאת מקדש, ספר עבודה
כ״ד בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ז', הלכות ביאת מקדש, ספר עבודה
כ״ג בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ו', הלכות ביאת מקדש, ספר עבודה
כ״ב בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ה', הלכות ביאת מקדש, ספר עבודה
כ״א בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ד', הלכות ביאת מקדש, ספר עבודה
כ׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ג', הלכות ביאת מקדש, ספר עבודה
י״ט בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ב', הלכות ביאת מקדש, ספר עבודה
י״ח בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק א', הלכות ביאת מקדש, ספר עבודה
י״א באלול ה׳תשפ״ד
פרק ח', הלכות פסולי המוקדשין, ספר עבודה
י׳ באלול ה׳תשפ״ד
פרק ז', הלכות פסולי המוקדשין, ספר עבודה
ט׳ באלול ה׳תשפ״ד
פרק ו', הלכות פסולי המוקדשין, ספר עבודה
ח׳ באלול ה׳תשפ״ד
פרק ה', הלכות פסולי המוקדשין, ספר עבודה

הפרק המלא 

ביאורו של הרב עדין שטיינזלץ

א. נְקוּבָה כֵּיצַד? אַחַד עָשָׂר אֵבָרִים הֵן שֶׁאִם נִקַּב אֶחָד מֵהֶן לְבֵית חֲלָלוֹ בְּמַשֶּׁהוּא – טְרֵפָה, וְאֵלּוּ הֵן: תַּרְבֵּץ הַוֶּשֶׁט, וּקְרוּם שֶׁל מֹחַ הָרֹאשׁ, וְהַלֵּב עִם הַקָּנֶה שֶׁלּוֹ, וְהַמָּרָה, וּקְנֵי הַכָּבֵד, וְהַקֵּבָה, וְהַכָּרֵס, וְהַמְּסוֹס, וּבֵית הַכּוֹסוֹת, וְהַדַּקִּין, וְהָרֵאָה עִם הַקָּנֶה שֶׁלָּהּ.
א. לְבֵית חֲלָלוֹ. לחללו הפנימי. בְּמַשֶּׁהוּא. בשיעור כל שהוא. תַּרְבֵּץ הַוֶּשֶׁט. הלוע (יתבאר דינו לקמן ה"ב). וּקְרוּם שֶׁל מֹחַ הָרֹאשׁ. יתבאר דינו לקמן הל' ג-ד. וְהַלֵּב עִם הַקָּנֶה שֶׁלּוֹ. יתבאר דינו לקמן ה"ה. וְהַמָּרָה. כיס המרה (יתבאר דינה לקמן הל' ו-ז). וּקְנֵי הַכָּבֵד. כלי הדם שבכבד (יתבאר דינו לקמן הל' ח-ט). וְהַקֵּבָה וְהַכָּרֵס וְהַמְּסוֹס וּבֵית הַכּוֹסוֹת. ארבעת מדורי הקיבה של מעלי הגרה (יתבאר דינם לקמן הל' י-יב). וְהַדַּקִּין. המעיים (יתבאר דינם לקמן הל' יג-טז). וְהָרֵאָה עִם הַקָּנֶה שֶׁלָּהּ. קנה הנשימה (ודיניה יתבארו לקמן פרק ז).

ב. תַּרְבֵּץ הַוֶּשֶׁט – כְּבָר בֵּאַרְנוּ שִׁעוּרוֹ, וְשֶׁהוּא הַמָּקוֹם מִן הַוֶּשֶׁט שֶׁאֵינוֹ רָאוּי לִשְׁחִיטָה לְמַעְלָה; אִם נִקַּב לַחֲלָלוֹ בְּמַשֶּׁהוּא – טְרֵפָה.

ב. כְּבָר בֵּאַרְנוּ שִׁעוּרוֹ. לעיל א,ו.
ג. שְׁנֵי קְרוּמוֹת יֵשׁ לַמֹּחַ שֶׁבָּרֹאשׁ: אִם נִקַּב הָעֶלְיוֹן הַסָּמוּךְ לָעֶצֶם בִּלְבַד – הֲרֵי זוֹ מֻתֶּרֶת; וְאִם נִקַּב הַתַּחְתּוֹן הַסָּמוּךְ לַמֹּחַ – טְרֵפָה. וּמִשֶּׁיַּתְחִיל הַמֹּחַ לְהִמָּשֵׁךְ לַשִּׁדְרָה, וְהוּא מִחוּץ לַפּוֹלִין שֶׁהֵן תְּחִלַּת הָעֹרֶף – יִהְיֶה לִקְרוּמוֹ דִּין אַחֵר, וְאִם נִקַּב חוּץ לַפּוֹלִין – מֻתָּר.
ג. לַפּוֹלִין. שתי בליטות באחורי עצם הגולגולת אליהן מתחבר עמוד השדרה ודרכן עובר חוט השדרה. יִהְיֶה לִקְרוּמוֹ דִּין אַחֵר. שאינו נפסל בנקיבה (לדינו ראה לקמן ט,א).

ד. הַמֹּחַ עַצְמוֹ שֶׁנִּרְקַב אוֹ נִתְמַעֵךְ וְהַקְּרוּם קַיָּם – כְּשֵׁרָה. וְאִם נִשְׁפַּךְ כַּמַּיִם אוֹ כַּדּוֹנַג – טְרֵפָה.

ד. נִשְׁפַּךְ כַּמַּיִם אוֹ כַּדּוֹנַג. נעשה נוזלי, והדונג הוא שעוות דבורים שכאשר מתיכים אותה היא נעשית נוזל סמיך.
ה. הַלֵּב שֶׁנִּקַּב לְבֵית חֲלָלוֹ, בֵּין לְחָלָל גָּדוֹל שֶׁבִּשְׂמֹאל בֵּין לְחָלָל קָטָן שֶׁבְּיָמִין – טְרֵפָה. אֲבָל אִם נִקַּב בְּשַׂר הַלֵּב וְלֹא הִגִּיעַ לַחֲלָלוֹ – מֻתָּר. וּקְנֵה הַלֵּב, וְהוּא הַמִּזְרָק הַגָּדוֹל שֶׁיּוֹצֵא מִמֶּנּוּ לָרֵאָה – הֲרֵי הוּא כַּלֵּב, וְאִם נִקַּב לַחֲלָלוֹ בְּמַשֶּׁהוּ – טְרֵפָה.
ה. בֵּין לְחָלָל גָּדוֹל שֶׁבִּשְׂמֹאל בֵּין לְחָלָל קָטָן שֶׁבְּיָמִין. שלדעת הרמב"ם יש ללב שני חללים והחלל הגדול מצוי בצד שמאל (פה"מ חולין ג,א). וּקְנֵה הַלֵּב. עורק הריאה. ויש מפרשים שהוא אבי העורקים (שיוצא לכיוון הריאה). הַמִּזְרָק. כלי הדם.
ו. מָרָה שֶׁנִּקְּבָה וְכָבֵד סוֹתַמְתָּהּ – מֻתֶּרֶת. וְאִם לֹא נִסְתַּם הַנֶּקֶב, אַף עַל פִּי שֶׁהוּא סָמוּךְ לַכָּבֵד – טְרֵפָה.
ו. מָרָה שֶׁנִּקְּבָה וְכָבֵד סוֹתַמְתָּהּ. כיס המרה ממוקם בסמוך לכבד, ולכן נקב בו יכול להיסתם על ידי הכבד.
ז. נוֹיָה שֶׁנִּמְצֵאת בַּמָּרָה: אִם הָיְתָה כְּמוֹ גַּרְעִינָה שֶׁל תְּמָרָה שֶׁאֵין רֹאשָׁהּ חַד – מֻתֶּרֶת; וְאִם רֹאשָׁהּ חַד כְּגַרְעִינַת הַזַּיִת – אֲסוּרָה, שֶׁהֲרֵי נָקְבָה אוֹתָהּ כְּשֶׁנִּכְנְסָה; וְזֶה שֶׁלֹּא יֵרָאֶה הַנֶּקֶב, מִפְּנֵי שֶׁהֻגְלַד פִּי הַמַּכָּה.
ז. נוֹיָה. גרעין.
ח. קְנֵי הַכָּבֵד, וְהֵן הַמִּזְרָקִים שֶׁבָּהֶן הַדָּם מִתְבַּשֵּׁל, אִם נִקַּב אֶחָד מֵהֶם בְּמַשֶּׁהוּ – טְרֵפָה. לְפִיכָךְ מַחַט שֶׁנִּמְצֵאת בְּחִתּוּךְ הַכָּבֵד: אִם הָיְתָה מַחַט גְּדוֹלָה, וְהָיָה הַקָּצֶה הַחַד שֶׁלָּהּ לִפְנִים – בְּיָדוּעַ שֶׁנִּקְּבָה כְּשֶׁנִּכְנְסָה; וְאִם הָיָה הָרֹאשׁ הֶעָגֹל לִפְנִים – אוֹמְרִין: דֶּרֶךְ סִמְפּוֹנוֹת הָלְכָה, וּמֻתֶּרֶת.
ח. מִתְבַּשֵּׁל. עובר תהליכים שונים. בְּחִתּוּךְ הַכָּבֵד. בעת שחותכים את הכבד. וְהָיָה הַקָּצֶה הַחַד שֶׁלָּהּ לִפְנִים. כלפי פנים הכבד, וראשה כלפי כניסת הסמפון הגדול (ראה לקמ ה"ט). בְּיָדוּעַ שֶׁנִּקְּבָה כְּשֶׁנִּכְנְסָה. במהלך כניסתה פנימה דרך כלי הדם ניקבה אותם. הָרֹאשׁ הֶעָגֹל. הקצה הקהה של המחט. דֶּרֶךְ סִמְפּוֹנוֹת הָלְכָה. עברה דרך כלי הדם מבלי לנקבם.

ט. הָיְתָה מַחַט קְטַנָּה – הֲרֵי זוֹ טְרֵפָה, מִפְּנֵי שֶׁשְּׁנֵי רָאשֶׁיהָ חַדִּין, וּוַדַּאי נִקְּבָה. וְאִם נִמְצֵאת בַּסִּמְפּוֹן הַגָּדוֹל שֶׁבַּכָּבֵד, וְהוּא הַקָּנֶה הָרָחָב שֶׁבְּאֶמְצָעוֹ שֶׁבּוֹ נִכְנָס הַמַּאֲכָל לַכָּבֵד – הֲרֵי זוֹ מֻתֶּרֶת. וּבְשַׂר כָּבֵד שֶׁהִתְלִיעַ – מֻתֶּרֶת.

ט. הֲרֵי זוֹ מֻתֶּרֶת. שבמקום זה לא חוששים שנקבה. וּבְשַׂר כָּבֵד שֶׁהִתְלִיעַ. נאכל על ידי תולעים, אך כלי הדם נשארו שלמים.

י. קֵבָה שֶׁנִּקְּבָה, וְחֵלֶב טָהוֹר סוֹתֵם אֶת הַנֶּקֶב – מֻתֶּרֶת. וְכֵן כָּל נֶקֶב שֶׁהַבָּשָׂר אוֹ הַחֵלֶב הַמֻּתָּר בַּאֲכִילָה סוֹתֵם אוֹתוֹ – הֲרֵי זֶה מֻתָּר, חוּץ מֵחֵלֶב הַלֵּב, וְהַכִּיס שֶׁעַל הַלֵּב כֻּלּוֹ, וְהַמְּחִצָּה שֶׁבְּאֶמְצַע הַבֶּטֶן הַמַּבְדֶּלֶת בֵּין אֵבְרֵי הַמַּאֲכָל וְאֵבְרֵי הַנְּשָׁמָה, וְהִיא שֶׁקּוֹרְעִין אוֹתָהּ וְאַחַר כָּךְ תֵּרָאֶה הָרֵאָה, וְהִיא הַנִּקְרֵאת טַרְפֵּשׁ הַכָּבֵד, וְהוּא הַמָּקוֹם הַלָּבָן שֶׁבְּאֶמְצָעָהּ, וְחֵלֶב הַמְּעִי הָאַחֲרוֹן; שֶׁאֵבָרִים אֵלּוּ אֵינָן מְגִנִּין, לְפִי שֶׁהֵן קָשִׁין, וְנֶקֶב שֶׁנִּסְתַּם בְּאֶחָד מֵהֶן – אֵינוֹ כְּסָתוּם. וְחֵלֶב חַיָּה שֶׁכְּנֶגְדוֹ בִּבְהֵמָה אָסוּר – אֵינוֹ סוֹתֵם, אַף עַל פִּי שֶׁהוּא מֻתָּר בַּאֲכִילָה.

י. וְחֵלֶב טָהוֹר סוֹתֵם אֶת הַנֶּקֶב. שחלק מן השומן שסביב הקיבה אסור משום חֵלב, וחלקו מותר (לפירוט ראה הלכות מאכלות אסורות ז,ו). מֵחֵלֶב הַלֵּב. השומן שבחלק העליון של הלב. וְהַכִּיס שֶׁעַל הַלֵּב. הקרום שעוטף את הלב. טַרְפֵּשׁ הַכָּבֵד. הסרעפת. הַמָּקוֹם הַלָּבָן שֶׁבְּאֶמְצָעָהּ. הסרעפת עשויה מיריעת גידים לבנה המוקפת בשרירים אדומים המחוברים לדפנות ומסייעים בתהליך הנשימה. יריעת הגידים קשה ולכן אינה סותמת את הנקב, אך השרירים רכים וסותמים. הַמְּעִי הָאַחֲרוֹן. החלחולת (לקמן הט"ז). וְחֵלֶב חַיָּה. שמותר באכילה.
יא. כָּרֵס שֶׁנִּקַּב – טְרֵפָה, וְאֵין לוֹ דָּבָר שֶׁיִּסְתֹּם אוֹתוֹ, שֶׁהֲרֵי הַחֵלֶב שֶׁעָלָיו אָסוּר. וְכֵן הַמְּסוֹס וּבֵית הַכּוֹסוֹת שֶׁנִּקַּב אֶחָד מֵהֶן לַחוּץ – טְרֵפָה. וְאִם נִקַּב אֶחָד מֵהֶן לְתוֹךְ חֲלַל חֲבֵרוֹ – מֻתֶּרֶת.
יא. כָּרֵס. כרס. לַחוּץ. לחלל הבטן. נִקַּב אֶחָד מֵהֶן לְתוֹךְ חֲלַל חֲבֵרוֹ. שניקבו המחיצות הפנימיות שביניהם.
יב. מַחַט שֶׁנִּמְצֵאת בְּעֹבִי בֵּית הַכּוֹסוֹת – כְּשֵׁרָה. וְאִם נִקְּבָה נֶקֶב מְפֻלָּשׁ לְתוֹךְ חֲלַל בֵּית הַכּוֹסוֹת, וְנִמְצֵאת טִפַּת דָּם בִּמְקוֹם הַנֶּקֶב – טְרֵפָה, שֶׁוַּדַּאי קֹדֶם שְׁחִיטָה נִקַּב. אֲבָל אִם אֵין דָּם בִּמְקוֹם הַנֶּקֶב – הֲרֵי זוֹ מֻתֶּרֶת, שֶׁמָּא אַחַר הַשְּׁחִיטָה דָּחֲקָה הַמַּחַט וְנִקְּבָה.
יב. בְּעֹבִי בֵּית הַכּוֹסוֹת. המקום שבו יש לו שתי שכבות עור.
יג. בְּהֵמָה שֶׁהִלְעִיטָהּ דָּבָר שֶׁנּוֹקֵב בְּנֵי מֵעֶיהָ, כְּגוֹן קֹרֶט שֶׁל חִלְתִּית וְכַיּוֹצֵא בּוֹ – טְרֵפָה, שֶׁוַּדַּאי נוֹקֵב. וְאִם הָיָה סָפֵק נוֹקֵב סָפֵק אֵינוֹ נוֹקֵב – תִּבָּדֵק.
כָּל אֶחָד מִבְּנֵי הַמֵּעַיִם שֶׁפְּסֹלֶת הַמַּאֲכָל סוֹבֶבֶת בָּהֶן, וְהֵן הַנִּקְרָאִין דַּקִּין, שֶׁנִּקַּב – טְרֵפָה. וְיֵשׁ מֵהֶן מְלֻפָּפִין וּמֻקָּפִין זוֹ לִפְנִים מִזּוֹ זוֹ לִפְנִים מִזּוֹ בְּעִגּוּל כְּמוֹ נָחָשׁ שֶׁנִּכְרָךְ, וְאֵלּוּ הֵן הַנִּקְרָאִין הֲדַר הַכַּנָּה, אִם נִקַּב אֶחָד מֵהֶן לַחֲבֵרוֹ – כְּשֵׁרָה, שֶׁהֲרֵי חֲבֵרוֹ מֵגֵן עָלָיו.
יג. שֶׁהִלְעִיטָהּ. האכיל אותה. קֹרֶט שֶׁל חִלְתִּית. שרף המופק משורשי צמח החלתית, שהוא חריף.
הֲדַר הַכַּנָּה. המעי הגס, שהוא מגולגל סביב עצמו.
יד. וּמֵעַיִם שֶׁנִּקְּבוּ וְלֵחָה סוֹתַמְתָּן – טְרֵפָה, שֶׁאֵין זוֹ סְתִימָה עוֹמֶדֶת.
בְּנֵי מֵעַיִם שֶׁבָּא זְאֵב אוֹ כֶּלֶב וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן וּנְטָלָן, וַהֲרֵי הֵן נְקוּבוֹת אַחַר שֶׁהִנִּיחָן – תּוֹלִין בּוֹ, וּמֻתֶּרֶת, וְאֵין אוֹמְרִין: שֶׁמָּא בִּמְקוֹם נֶקֶב נִקַּב. נִמְצְאוּ נְקוּבִין וְלֹא נוֹדַע אִם קֹדֶם שְׁחִיטָה נִקְּבוּ אִם אַחַר שְׁחִיטָה – נוֹקְבִין בָּהֶן נֶקֶב אַחֵר, וּמְדַמִּין לוֹ: אִם הָיָה הַנֶּקֶב הָרִאשׁוֹן כְּמוֹתוֹ – כְּשֵׁרָה; וְאִם הָיָה בֵּינֵיהֶן שִׁנּוּי – קֹדֶם שְׁחִיטָה נִקַּב, וּטְרֵפָה. וְאִם מִשְׁמְשׁוּ הַיָּדַיִם בַּנֶּקֶב הַסָּפֵק – כָּךְ צָרִיךְ לְמַשְׁמֵשׁ בַּנֶּקֶב שֶׁמְּדַמִּין לוֹ, וְאַחַר כָּךְ עוֹרְכִין זֶה לָזֶה.
יד. וְלֵחָה. ריר הדבוק בדפנות המעי.
וַהֲרֵי הֵן נְקוּבוֹת. כשהחזירן נמצא בהם נקב. תּוֹלִין בּוֹ. מניחים שהוא נקבם. וּמְדַמִּין. משווים. עוֹרְכִין. מסדרים את המעיים אחד ליד השני לשם השוואה.
טו. בְּנֵי מֵעַיִם שֶׁיָּצְאוּ לַחוּץ וְלֹא נִקְּבוּ – מֻתֶּרֶת. וְאִם נִתְהַפְּכוּ, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נִקְּבוּ – טְרֵפָה, שֶׁאִי אֶפְשָׁר שֶׁיַּחְזְרוּ כְּמוֹת שֶׁהָיוּ אַחַר שֶׁנִּתְהַפְּכוּ, וְאֵינָהּ חוֹיָה.
טו. שֶׁיָּצְאוּ לַחוּץ. אל מחוץ לגוף דרך נקב שלא מטריף את הבהמה (כמבואר לקמן ט,ה-ז). נִתְהַפְּכוּ. שהשתנה סדרם ומצב תנוחתם. וְאֵינָהּ חוֹיָה. אינה יכולה לחיות.
טז. הַמְּעִי הָאַחֲרוֹן, שֶׁהוּא שָׁוֶה וְאֵין בּוֹ עִקּוּם, וְהוּא שֶׁהָרְעִי יוֹצֵא בּוֹ מִן הָעֶרְוָה, וְהוּא דָּבוּק בֵּין עִקְּרֵי הַיְּרֵכַיִם – הוּא הַנִּקְרָא חֲלוֹחֶלֶת; אִם נִקַּב בְּמַשֶּׁהוּ – טְרֵפָה, כִּשְׁאָר הַמֵּעַיִם. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? שֶׁנִּקַּב לַחֲלַל הַבֶּטֶן. אֲבָל אִם נִקַּב בַּמָּקוֹם הַדָּבוּק בַּיְּרֵכַיִם – מֻתֶּרֶת, וַאֲפִלּוּ נִטַּל מִמֶּנּוּ מְקוֹם הַדֶּבֶק כֻּלּוֹ – מֻתָּר, וְהוּא שֶׁיִּשְׁתַּיֵּר מֵאָרְכּוֹ בַּשּׁוֹר כְּמוֹ אַרְבַּע אֶצְבָּעוֹת.
טז. שֶׁהָרְעִי. צואה. עִקְּרֵי הַיְּרֵכַיִם. מקום חיבור הירכיים לגוף. בַּמָּקוֹם הַדָּבוּק בַּיְּרֵכַיִם מֻתֶּרֶת. כיוון שהירכיים סותמות את הנקב.
יז. הָעוֹף – אֵין לוֹ כָּרֵס וְלֹא הַמְּסוֹס וְלֹא בֵּית הַכּוֹסוֹת, אֲבָל יֵשׁ לוֹ כְּנֶגְדָּן זֶפֶק וְקֻרְקְבָן. וְכָל הַטְּרֵפוֹת שָׁווֹת הֵן בִּבְהֵמָה חַיָּה וָעוֹף. וְזֶפֶק שֶׁנִּקַּב גַּגּוֹ בְּמַשֶּׁהוּ – טְרֵפָה. וְאֵי זֶה הוּא גַּגּוֹ שֶׁל זֶפֶק? זֶה שֶׁיִּמָּתַח עִם הַוֶּשֶׁט כְּשֶׁיַּאֲרִיךְ הָעוֹף צַוָּארוֹ. אֲבָל שְׁאָר הַזֶּפֶק שֶׁנִּקַּב – מֻתָּר.
יז. זֶפֶק. מעין כיס בתחתית ושט העוף שבו שוהה המזון ומתרכך. וְקֻרְקְבָן. חלק מקיבת העוף שתפקידו לטחון את המזון. שֶׁיִּמָּתַח עִם הַוֶּשֶׁט כְּשֶׁיַּאֲרִיךְ הָעוֹף צַוָּארוֹ. ונחשב כהמשכו של הוושט.
יח. שְׁנֵי כִּיסִין יֵשׁ בַּקֻּרְקְבָן: הַחִיצוֹן אָדֹם כְּמוֹ בָּשָׂר, וְהַפְּנִימִי לָבָן כְּמוֹ עוֹר. נִקַּב זֶה בְּלֹא זֶה – מֻתָּר, עַד שֶׁיִּנָּקְבוּ שְׁנֵיהֶן בְּמַשֶּׁהוּא. וְאִם נִקְּבוּ שְׁנֵיהֶן זֶה שֶׁלֹּא כְּנֶגֶד זֶה – מֻתָּר.
יח. שְׁנֵי כִּיסִין. שתי שכבות. מֻתָּר. כיוון שהשכבות מחוברות חזק ומחפות אחת על השנייה.
יט. הַטְּחוֹל – אֵינוֹ מִן הָאֵבָרִים שֶׁנְּקִיבָתָן בְּמַשֶּׁהוּ, וּלְפִיכָךְ לֹא מָנוּ אוֹתוֹ חֲכָמִים בִּכְלָלָן, אֶלָּא יֵשׁ לַנֶּקֶב שֶׁלּוֹ שִׁעוּר שֶׁאֵינוֹ שָׁוֶה בְּכֻלּוֹ. כֵּיצַד? הַטְּחוֹל – רֹאשׁוֹ הָאֶחָד עָבֶה וְהַשֵּׁנִי דַּק, כִּבְרִיַּת הַלָּשׁוֹן: אִם נִקַּב בָּרֹאשׁ הֶעָבֶה נֶקֶב מְפֻלָּשׁ – טְרֵפָה; וְאִם נִקַּב נֶקֶב שֶׁאֵינוֹ מְפֻלָּשׁ: אִם נִשְׁאַר תַּחְתָּיו כְּעֹבִי דִּינָר שֶׁל זָהָב – מֻתֶּרֶת; פָּחוֹת מִזֶּה – הֲרֵי הוּא כִּמְפֻלָּשׁ, וּטְרֵפָה. אֲבָל אִם נִקַּב הַדַּק – כְּשֵׁרָה.
יט. כִּבְרִיַּת הַלָּשׁוֹן. בדומה ללשון שחלקה החיצון דק והפנימי עבה.

כ. כָּל אֵבֶר שֶׁאָמַרְנוּ בּוֹ שֶׁאִם נִקַּב בְּמַשֶּׁהוּ טְרֵפָה, כָּךְ אִם נִטַּל כֻּלּוֹ – טְרֵפָה, בֵּין שֶׁנִּטַּל בְּחֹלִי, בֵּין בַּיָּד, בֵּין שֶׁנִּבְרָא חָסֵר. וְכֵן אִם נִבְרָא בִּשְׁנֵי אֵבָרִין מֵאוֹתוֹ אֵבֶר – טְרֵפָה, שֶׁכָּל הַיָּתֵר כְּנָטוּל הוּא חָשׁוּב.

כֵּיצַד? נִטַּל אֶחָד מִן הַמֵּעַיִם אוֹ הַמָּרָה וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן, בֵּין בָּעוֹף בֵּין בַּבְּהֵמָה – טְרֵפָה. וְכֵן אִם נִמְצָא בָּהֶן שְׁתֵּי מְרוֹרוֹת אוֹ שְׁנֵי בְּנֵי מֵעַיִם – טְרֵפָה, וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּהֶן. אֲבָל אִם נִטַּל הַטְּחוֹל אוֹ שֶׁנִּמְצְאוּ שְׁנַיִם – מֻתֶּרֶת, שֶׁאֵינוֹ מִכְּלַל הַמְּנוּיִין.

כ. שֶׁנִּבְרָא חָסֵר. בלא אותו איבר מלידתו. שֶׁכָּל הַיָּתֵר כְּנָטוּל הוּא חָשׁוּב. ראה גם לקמן ח,ד.
מְרוֹרוֹת. כיסי מרה. נִטַּל הַטְּחוֹל. אם ניקב הטחול עלול להישפך דם רב לחלל הגוף ולסכן את הבהמה, אך ללא טחול יכול בעל החיים להמשיך לחיות. שֶׁאֵינוֹ מִכְּלַל הַמְּנוּיִין. שלא נמנה בכלל האיברים שנטרפים בנקיבה כלשהי (ראה לעיל הל' א, יט).
כא. הַמְּעִי הַיָּתֵר שֶׁתִּטָּרֵף בּוֹ הַבְּהֵמָה – הוּא הַיָּתֵר מִתְּחִלָּתוֹ וְעַד סוֹפוֹ, עַד שֶׁנִּמְצְאוּ שְׁנֵי מֵעַיִם זֶה בְּצַד זֶה מִתְּחִלָּה וְעַד סוֹף כִּמְעִי הָעוֹף, אוֹ שֶׁהָיָה הַמְּעִי יוֹצֵא כְּעָנָף מִן הַבַּד וַהֲרֵי הוּא מֻבְדָּל, בֵּין בָּעוֹף בֵּין בַּבְּהֵמָה. אֲבָל אִם חָזַר וְנִתְעָרֵב עִם הַמְּעִי וְנַעֲשָׂה אֶחָד מִשְּׁנֵי רָאשָׁיו, וַהֲרֵי שְׁנֵיהֶן מֻבְדָּלִין בָּאֶמְצַע – הֲרֵי זוֹ מֻתֶּרֶת, וְאֵין כָּאן יָתֵר.
כא. מִתְּחִלָּתוֹ וְעַד סוֹפוֹ. מהקיבה ועד פי הטבעת. כְּעָנָף מִן הַבַּד. ענף מהגזע, כלומר שמאמצע המעי יוצאת התפצלות הנמשכת ליציאה נפרדת (מ"מ לר"י כלץ).

תקציר הפרק 

פרק ו הלכות שחיטה 🔪

נקובה

ממשיכים בסימני הטריפה.

11 אברים בבהמה ובחיה שאם ניקב אחד מהן לבית חללו במשהו -טריפה; ואלו הן–תרבץ הוושט, וקרום של מוח הראש, והלב עם הקנה שלו, והמרה, וקני הכבד, והקיבה, והכרס, והמסוס, ובית הכוסות, והדקין, והריאה עם הקנה שלה.
העוף -אין לו כרס, ולא מסוס, ולא בית הכוסות; אבל יש לו כנגדן, זפק וקורקבן.

פירוט על כל איבר נמצא בפרק..

כל אבר מהרשימה 👆🏻-אם ניקב במשהו טריפה וגם אם ניטל כולו, טריפה, בין שניטל בחולי או ביד, בין שנברא חסר.

שיעור וידאו עם הרב חיים סבתו 

Play Video

שיעור שמע עם הרב חיים סבתו 

מושג מן הפרק 

Play Video

עוד על הלכות שחיטה ברמב"ם 

שאלות חזרה על הפרק 

1.בהמה שמוחה נעשה נוזלי אבל לא ניקב הקרום – האם נטרפה?

2.נמצא גרעין חד במרה אבל לא נמצא נקב – האם פסולה?

3.כשכלב נטל את המעיים – האם מדמין נקב לנקב?

תשובות
1-כן 2-כן 3-לא

010 - IdeaCreated with Sketch.לב הלימוד - הרחבה על הפרק 

פרשת שבוע מהרמב"ם 

נייר עמדה - אקטואליה 

סט "משנה תורה" מהודר בכריכה מפוארת בפירוש הרב שטיינזלץ + שליח עד הבית

ב-299 ש"ח בלבד!

ממשיכים את הסבסוד ההיסטורי!

*הארגון רשאי לשנות את המחיר בכל עת

* שווי סט 835 ש"ח

*משלוח עד 21 ימי עסקים

הלימוד להצלחת כוחות הביטחון ולעילוי נשמת הנופלים הי"ד

דילוג לתוכן