א. הַמַּשְׂכִּיר בַּיִת לַחֲבֵרוֹ בְּבִירָה גְּדוֹלָה – מִשְׁתַּמֵּשׁ בְּזִיזֶיהָ וּכְתָלֶיהָ עַד אַרְבַּע אַמּוֹת, וּבְתַרְבֵּץ שֶׁל חָצֵר, וּבָרְחָבָה שֶׁאֲחוֹרֵי הַבָּתִּים, וּבְמָקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בְּעֹבִי הַכְּתָלִים מִשְׁתַּמֵּשׁ בְּעֹבִי הַכְּתָלִים. וּבְכָל אֵלּוּ הַדְּבָרִים הוֹלְכִין אַחַר מִנְהַג הַמְּדִינָה וְהַשֵּׁמוֹת הַיְדוּעִין לָהֶן, כְּדֶרֶךְ שֶׁאָמַרְנוּ בְּעִנְיַן מֶקַח וּמִמְכָּר.
ב. וְהַמַּשְׂכִּיר חֲצֵרוֹ סְתָם – לֹא הִשְׂכִּיר הָרֶפֶת שֶׁבָּהּ.
ג. הַמַּשְׂכִּיר בַּיִת לַחֲבֵרוֹ – חַיָּב לְהַעֲמִיד לוֹ דְּלָתוֹת, וְלִפְתֹּחַ לוֹ הַחַלּוֹנוֹת שֶׁנִּתְקַלְקְלוּ, וּלְחַזֵּק אֶת הַתִּקְרָה, וְלִסְמֹךְ אֶת הַקּוֹרָה שֶׁנִּשְׁבְּרָה, וְלַעֲשׂוֹת נֶגֶר וּמַנְעוּל, וְכָל כַּיּוֹצֵא בְּאֵלּוּ הַדְּבָרִים שֶׁהֵן מַעֲשֵׂה אֻמָּן וְהֵן עִקָּר גָּדוֹל בִּישִׁיבַת הַבָּתִּים וְהַחֲצֵרוֹת.
הַשּׂוֹכֵר חַיָּב לַעֲשׂוֹת מַעֲקֶה וּמְזוּזָה וּלְתַקֵּן מְקוֹם הַמְּזוּזָה מִשֶּׁלּוֹ. וְכֵן אִם רָצָה לַעֲשׂוֹת סֻלָּם אוֹ מַרְזֵב אוֹ לְהָטִיחַ גַּגּוֹ – הֲרֵי זֶה עוֹשֶׂה מִשֶּׁל עַצְמוֹ.
ד. הַמַּשְׂכִּיר עֲלִיָּה לַחֲבֵרוֹ, וְנִפְחֲתָה בְּאַרְבָּעָה אוֹ יָתֵר – חַיָּב לְתַקֵּן הַתִּקְרָה וְהַמַּעֲזִיבָה שֶׁעָלֶיהָ, שֶׁהַמַּעֲזִיבָה חִזּוּק הַתִּקְרָה הִיא.
ה. הַזֶּבֶל שֶׁבֶּחָצֵר – הֲרֵי הוּא שֶׁל שׂוֹכֵר, לְפִיכָךְ הוּא מְטַפֵּל בּוֹ לְהוֹצִיאוֹ. וְאִם יֵשׁ שָׁם מִנְהָג – הוֹלְכִין אַחַר הַמִּנְהָג. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בְּשֶׁהָיוּ הַבְּהֵמוֹת שֶׁעָשׂוּ הַזֶּבֶל שֶׁל שׂוֹכֵר. וְאִם הַבְּהֵמָה שֶׁל אֲחֵרִים – הַזֶּבֶל שֶׁל בַּעַל הֶחָצֵר, שֶׁחֲצֵרוֹ שֶׁל אָדָם קוֹנָה לוֹ שֶׁלֹּא מִדַּעְתּוֹ, אַף עַל פִּי שֶׁהַבָּתִּים שְׂכוּרִים בְּיַד אֲחֵרִים.
ו. הַמַּשְׂכִּיר בַּיִת אוֹ חָצֵר אוֹ מֶרְחָץ אוֹ חֲנוּת אוֹ שְׁאָר הַמְּקוֹמוֹת עַד זְמַן קָצוּב – הֲרֵי זֶה כּוֹפֵהוּ לָצֵאת בְּסוֹף זְמַנּוֹ, וְאֵינוֹ מַמְתִּין לוֹ אֲפִלּוּ שָׁעָה אַחַת. הִשְׂכִּיר לוֹ בַּיִת סְתָם לְלִינָה – אֵין פָּחוֹת מִיּוֹם אֶחָד. לִשְׁבִיתָה – אֵין פָּחוֹת מִשְּׁנֵי יָמִים. לְנִשּׂוּאִין – אֵין פָּחוֹת מִשְּׁלֹשִׁים יוֹם.
ז. הַמַּשְׂכִּיר בַּיִת לַחֲבֵרוֹ סְתָם – אֵינוֹ יָכוֹל לְהוֹצִיאוֹ עַד שֶׁיּוֹדִיעוֹ שְׁלֹשִׁים יוֹם מִקֹּדֶם, כְּדֵי לְבַקֵּשׁ מָקוֹם וְלֹא יִהְיֶה מֻשְׁלָךְ בַּדֶּרֶךְ, וּלְסוֹף הַשְּׁלֹשִׁים יֵצֵא.
בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בִּימוֹת הַחַמָּה. אֲבָל בִּימוֹת הַגְּשָׁמִים – אֵינוֹ יָכוֹל לְהוֹצִיאוֹ מִן הֶחָג וְעַד הַפֶּסַח. קָבַע לוֹ שְׁלֹשִׁים יוֹם לִפְנֵי הֶחָג, אִם נִשְׁאַר מִן הַשְּׁלֹשִׁים אֲפִלּוּ יוֹם אֶחָד לְאַחַר הֶחָג – אֵינוֹ יָכוֹל לְהוֹצִיאוֹ עַד מוֹצָאֵי הַפֶּסַח, וְהוּא שֶׁיּוֹדִיעוֹ שְׁלֹשִׁים יוֹם מִקֹּדֶם.
בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בָּעֲיָרוֹת. אֲבָל בַּכְּרַכִּים – אֶחָד יְמוֹת הַחַמָּה וְאֶחָד יְמוֹת הַגְּשָׁמִים צָרִיךְ לְהוֹדִיעוֹ שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ מִקֹּדֶם. וְכֵן בַּחֲנוּת – בֵּין בַּכְּרַכִּים בֵּין בָּעֲיָרוֹת צָרִיךְ לְהוֹדִיעוֹ שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ מִקֹּדֶם.
ח. כְּשֵׁם שֶׁהַמַּשְׂכִּיר חַיָּב לְהוֹדִיעוֹ, כָּךְ הַשּׂוֹכֵר חַיָּב לְהוֹדִיעוֹ מִקֹּדֶם שְׁלֹשִׁים יוֹם בָּעֲיָרוֹת אוֹ מִקֹּדֶם שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ בַּכְּרַכִּים, כְּדֵי שֶׁיְּבַקֵּשׁ שָׁכֵן וְלֹא יִשָּׁאֵר בֵּיתוֹ פָּנוּי. וְאִם לֹא הוֹדִיעוֹ – אֵינוֹ יָכוֹל לָצֵאת, אֶלָּא יִתֵּן הַשָּׂכָר.
ט. אַף עַל פִּי שֶׁאֵין הַמַּשְׂכִּיר יָכוֹל לְהוֹצִיאוֹ וְלֹא הַשּׂוֹכֵר יָכוֹל לָצֵאת עַד שֶׁיּוֹדִיעוּ מִקֹּדֶם, אִם הוּקְרוּ הַבָּתִּים – יֵשׁ לַמַּשְׂכִּיר לְהוֹסִיף עָלָיו וְלוֹמַר לַשּׂוֹכֵר: 'אוֹ שְׂכֹר בְּשָׁוֶה עַד שֶׁתִּמְצָא, אוֹ תֵּצֵא'. וְכֵן אִם הוּזְלוּ הַבָּתִּים, יֵשׁ לַשּׂוֹכֵר לִפְחֹת מִן הַשָּׂכָר וְלוֹמַר לַמַּשְׂכִּיר: 'אוֹ שְׂכֹר לִי כַּשַּׁעַר שֶׁל עַתָּה, אוֹ הֲרֵי בֵּיתְךָ לְפָנֶיךָ'.
נָפַל בֵּית הַמַּשְׂכִּיר שֶׁהָיָה דָּר בּוֹ – הֲרֵי זֶה יֵשׁ לוֹ לְהוֹצִיא הַשּׂוֹכֵר מִבֵּיתוֹ, וְאוֹמֵר לוֹ: 'אֵינוֹ בַּדִּין שֶׁתִּהְיֶה אַתָּה יוֹשֵׁב בְּבֵיתִי עַד שֶׁתִּמְצָא מָקוֹם וַאֲנִי מֻשְׁלָךְ בַּדֶּרֶךְ, שֶׁאֵין אַתָּה בַּעַל זְכוּת בְּבַיִת זֶה יָתֵר מִמֶּנִּי'.
י. נָתַן הַבַּיִת לִבְנוֹ לִשָּׂא בּוֹ אִשָּׁה: אִם הָיָה יוֹדֵעַ שֶׁבְּנוֹ נַעֲשֶׂה חָתָן בִּזְמַן פְּלוֹנִי, וְהָיָה אֶפְשָׁר לוֹ לְהוֹדִיעוֹ מִקֹּדֶם וְלֹא הוֹדִיעוֹ – אֵינוֹ יָכוֹל לְהוֹצִיאוֹ; וְאִם עַכְשָׁיו נִזְדַּמְּנָה לוֹ אִשָּׁה, וַהֲרֵי הוּא נוֹשֵׂא מִיָּד – הֲרֵי זֶה יֵשׁ לוֹ לְהוֹצִיאוֹ, שֶׁאֵינוֹ בַּדִּין שֶׁיִּהְיֶה זֶה יוֹשֵׁב בְּבֵיתוֹ וּבֶן בַּעַל הַבַּיִת מְחַזֵּר לִשְׂכֹּר בַּיִת שֶׁיַּעֲשֶׂה בּוֹ חֻפָּה.
יא. מָכַר אֶת הַבַּיִת אוֹ נְתָנוֹ אוֹ הוֹרִישׁוֹ – אֵין הַשֵּׁנִי יָכוֹל לְהוֹצִיאוֹ עַד שֶׁיּוֹדִיעוֹ מִקֹּדֶם שְׁלֹשִׁים יוֹם אוֹ מִקֹּדֶם שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ, שֶׁהֲרֵי הַשּׂוֹכֵר אוֹמֵר לוֹ: 'אֵין כֹּחֲךָ יָתֵר מִכֹּחַ זֶה שֶׁזָּכִיתָ בְּבַיִת זֶה מֵחֲמָתוֹ'.
