פרק ו', הלכות תפילין מזוזה וספר תורה, ספר אהבה
כ״ה באייר ה׳תשפ״ד
פרק ד', הלכות מעשר שני ונטע רבעי, ספר זרעים
כ״ד באייר ה׳תשפ״ד
פרק ג', הלכות מעשר שני ונטע רבעי, ספר זרעים
כ״ג באייר ה׳תשפ״ד
פרק ב', הלכות מעשר שני ונטע רבעי, ספר זרעים
כ״ב באייר ה׳תשפ״ד
פרק א', הלכות מעשר שני ונטע רבעי, ספר זרעים
כ״א באייר ה׳תשפ״ד
פרק י"ד, הלכות מעשר, ספר זרעים
כ׳ באייר ה׳תשפ״ד
פרק י"ג, הלכות מעשר, ספר זרעים
י״ט באייר ה׳תשפ״ד
פרק י"ב, הלכות מעשר, ספר זרעים
י״ח באייר ה׳תשפ״ד
פרק י"א, הלכות מעשר, ספר זרעים
י״ז באייר ה׳תשפ״ד
פרק י', הלכות מעשר, ספר זרעים
ט״ז באייר ה׳תשפ״ד
פרק ט', הלכות מעשר, ספר זרעים
ט״ו באייר ה׳תשפ״ד
פרק ח', הלכות מעשר, ספר זרעים
י״ד באייר ה׳תשפ״ד
פרק ז', הלכות מעשר, ספר זרעים
י״ג באייר ה׳תשפ״ד
פרק ו', הלכות מעשר, ספר זרעים
י״ב באייר ה׳תשפ״ד
פרק ה', הלכות מעשר, ספר זרעים
י״א באייר ה׳תשפ״ד
פרק ד', הלכות מעשר, ספר זרעים
י׳ באייר ה׳תשפ״ד
פרק ג', הלכות מעשר, ספר זרעים
ט׳ באייר ה׳תשפ״ד
פרק ב', הלכות מעשר, ספר זרעים
ח׳ באייר ה׳תשפ״ד
פרק א', הלכות מעשר, ספר זרעים
ז׳ באייר ה׳תשפ״ד
פרק ט"ו, הלכות תרומות, ספר זרעים
ו׳ באייר ה׳תשפ״ד
פרק י"ד, הלכות תרומות, ספר זרעים
ה׳ באייר ה׳תשפ״ד
פרק י"ג, הלכות תרומות, ספר זרעים
ד׳ באייר ה׳תשפ״ד
פרק י"ב, הלכות תרומות, ספר זרעים
ג׳ באייר ה׳תשפ״ד
פרק י"א, הלכות תרומות, ספר זרעים
ב׳ באייר ה׳תשפ״ד
פרק י', הלכות תרומות, ספר זרעים
א׳ באייר ה׳תשפ״ד
פרק ט', הלכות תרומות, ספר זרעים
ל׳ בניסן ה׳תשפ״ד
פרק ח', הלכות תרומות, ספר זרעים
כ״ט בניסן ה׳תשפ״ד
פרק ז', הלכות תרומות, ספר זרעים
כ״ח בניסן ה׳תשפ״ד
פרק ו', הלכות תרומות, ספר זרעים
כ״ז בניסן ה׳תשפ״ד
פרק ה', הלכות תרומות, ספר זרעים
כ״ו בניסן ה׳תשפ״ד
פרק ד', הלכות תרומות, ספר זרעים

הפרק המלא 

ביאורו של הרב עדין שטיינזלץ

א. עֲשָׂרָה תְּנָאִין יֵשׁ בַּבַּיִת וְאַחַר כָּךְ יִתְחַיֵּב הַדָּר בּוֹ לַעֲשׂוֹת לוֹ מְזוּזָה, וְאִם חָסֵר תְּנַאי אֶחָד מֵהֶן — פָּטוּר מִן הַמְּזוּזָה. וְאֵלּוּ הֵן: שֶׁיִּהְיֶה בּוֹ אַרְבַּע אַמּוֹת עַל אַרְבַּע אַמּוֹת אוֹ יָתֵר, וְשֶׁיִּהְיֶה לוֹ שְׁתֵּי מְזוּזוֹת, וְיִהְיֶה לוֹ מַשְׁקוֹף, וְתִהְיֶה לוֹ תִּקְרָה, וְיִהְיוּ לוֹ דְּלָתוֹת, וְיִהְיֶה גֹּבַהּ הַשַּׁעַר עֲשָׂרָה טְפָחִים אוֹ יָתֵר, וְיִהְיֶה בֵּית חֹל, וְיִהְיֶה עָשׂוּי לְדִירַת אָדָם, וְעָשׂוּי לְדִירַת כָּבוֹד, וְעָשׂוּי לְדִירַת קֶבַע.
א. עֲשָׂרָה תְּנָאִין וכו'. ופרטיהם יתבארו בפרק זה. שֶׁיִּהְיֶה בּוֹ אַרְבַּע אַמּוֹת עַל אַרְבַּע אַמּוֹת. גודל הבית הוא לפחות ארבע אמות מרובעות. שְׁתֵּי מְזוּזוֹת. פתח עם שני עמודים מצדדיו. מַשְׁקוֹף. קורה מעל הפתח, על גבי המזוזות. בֵּית חֹל. שאינו מיועד לדברי קדושה.
ב. בַּיִת שֶׁאֵין בּוֹ אַרְבַּע אַמּוֹת עַל אַרְבַּע אַמּוֹת — פָּטוּר מִן הַמְּזוּזָה. וְאִם יֵשׁ בּוֹ כְּדֵי לְרַבֵּעַ אַרְבַּע עַל אַרְבַּע אַמּוֹת בְּשָׁוֶה, אַף עַל פִּי שֶׁהוּא עָגֹל אוֹ בַּעַל חָמֵשׁ זָוִיּוֹת, וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר שֶׁאִם הָיָה אָרְכּוֹ יָתֵר עַל רָחְבּוֹ, הוֹאִיל וְיֵשׁ בּוֹ כְּדֵי לְרַבֵּעַ אַרְבַּע אַמּוֹת עַל אַרְבַּע — חַיָּב בַּמְּזוּזָה.
ב. וְאִם יֵשׁ בּוֹ כְּדֵי לְרַבֵּעַ אַרְבַּע עַל אַרְבַּע אַמּוֹת וכו'. אם יש בו די שטח, כך שאם היה בנוי כריבוע היה בגודל של ארבע אמות מרובעות. או פירושו שבתוך היקף הבית ניתן להכניס ריבוע של ארבע אמות על ארבע אמות.
אָרְכּוֹ יָתֵר עַל רָחְבּוֹ. בנוי כמלבן.
ג. אַכְסַדְרָה, וְהוּא הַמָּקוֹם שֶׁיֵּשׁ לוֹ שְׁלֹשָׁה כְּתָלִים וְתִקְרָה, אַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ לָהּ שְׁנֵי פַּצִּימִין בְּרוּחַ רְבִיעִית — פְּטוּרָה מִן הַמְּזוּזָה, מִפְּנֵי שֶׁהַפַּצִּימִין לְהַעֲמִיד הַתִּקְרָה הֵן, וְלֹא מִשּׁוּם מְזוּזוֹת נַעֲשׂוּ. וְכֵן תִּקְרָה שֶׁאֵין לָהּ כְּתָלִים אֶלָּא עוֹמֶדֶת עַל עַמּוּדִים מִכָּאן וּמִכָּאן, אַף עַל פִּי שֶׁהִיא כְּתַבְנִית בַּיִת — פְּטוּרָה, לְפִי שֶׁאֵין לָהּ מְזוּזוֹת, שֶׁאֵלּוּ הָעַמּוּדִים לְהַעֲמִיד הַתִּקְרָה הֵן עֲשׂוּיִין.
ג. שֶׁיֵּשׁ לוֹ שְׁלֹשָׁה כְּתָלִים וְתִקְרָה. והרוח הרביעית פרוצה. פַּצִּימִין. עמודים. וְלֹא מִשּׁוּם מְזוּזוֹת נַעֲשׂוּ. אין הם מהווים את פתח האכסדרה.
ד. בַּיִת שֶׁיֵּשׁ לוֹ מְזוּזָה מִכָּאן וּמְזוּזָה מִכָּאן, וְכִפָּה כְּמִין קֶשֶׁת עַל שְׁתֵּי הַמְּזוּזוֹת בִּמְקוֹם הַמַּשְׁקוֹף: אִם יֵשׁ בְּגֹבַהּ הַמְּזוּזוֹת עֲשָׂרָה טְפָחִים אוֹ יָתֵר — חַיָּב בַּמְּזוּזָה; וְאִם אֵין בָּהֶן עֲשָׂרָה — פָּטוּר, מִפְּנֵי שֶׁאֵין לוֹ מַשְׁקוֹף.
ד. אִם יֵשׁ בְּגֹבַהּ הַמְּזוּזוֹת עֲשָׂרָה טְפָחִים אוֹ יָתֵר חַיָּב. שכן יש לבית שתי מזוזות בגובה הנדרש, והכיפה נחשבת למשקוף. וְאִם אֵין בָּהֶן עֲשָׂרָה. אף שיחד עם הכיפה יש גובה עשרה טפחים. מִפְּנֵי שֶׁאֵין לוֹ מַשְׁקוֹף. פתח זה יתחייב במזוזה רק אם מחשבים את גובהו ככולל את גובה הכיפה, ואם כן היא חלק מן המזוזות ואינה נחשבת למשקוף.
ה. בַּיִת שֶׁאֵין לוֹ תִּקְרָה — פָּטוּר מִן הַמְּזוּזָה. הָיָה מִקְצָתוֹ מְקֹרֶה וּמִקְצָתוֹ אֵינוֹ מְקֹרֶה — יֵרָאֶה לִי שֶׁאִם הָיָה הַקֵּרוּי כְּנֶגֶד הַפֶּתַח, שֶׁהוּא חַיָּב בַּמְּזוּזָה. וּמַעֲמִידִין הַדְּלָתוֹת, וְאַחַר כָּךְ קוֹבְעִין אֶת הַמְּזוּזָה.
ה. יֵרָאֶה לִי שֶׁאִם הָיָה הַקֵּרוּי כְּנֶגֶד הַפֶּתַח שֶׁהוּא חַיָּב בַּמְּזוּזָה. שאם הקירוי מעל הפתח הרי יש כאן פתח החייב במזוזה, אף שהמשך הבית אינו מקורה. כְּנֶגֶד הַפֶּתַח. מעל הפתח. וּמַעֲמִידִין הַדְּלָתוֹת. שכן בלא דלת אין חיוב במזוזה (כמצוין לעיל ה"א), ולכן יש להעמיד את הדלתות קודם (שו"ת הרמב"ם שלה; וראה לעיל ה,ח).
ו. הַר הַבַּיִת, הַלְּשָׁכוֹת וְהָעֲזָרוֹת, וּבָתֵּי כְּנֵסִיּוֹת וּבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת שֶׁאֵין בָּהֶן בֵּית דִּירָה — פְּטוּרִין, לְפִי שֶׁהֵן קֹדֶשׁ. בֵּית הַכְּנֶסֶת שֶׁל כְּפָרִים שֶׁהָאוֹרְחִים דָּרִין בּוֹ — חַיָּב בַּמְּזוּזָה. וְכֵן בֵּית הַכְּנֶסֶת שֶׁל כְּרַכִּין, אִם הָיָה בּוֹ בֵּית דִּירָה. כָּל הַשְּׁעָרִים שֶׁהָיוּ בַּמִּקְדָּשׁ — לֹא הָיָה לָהֶן מְזוּזָה, חוּץ מִשַּׁעַר נִיקָנוֹר וְשֶׁלִּפְנִים מִמֶּנּוּ וְשֶׁל לִשְׁכַּת פַּלְהֶדְרִין, מִפְּנֵי שֶׁהַלִּשְׁכָּה הַזֹּאת הָיְתָה בֵּית דִּירָה לְכֹהֵן גָּדוֹל בְּשִׁבְעַת יְמֵי הַהַפְרָשָׁה.
ו. הַר הַבַּיִת. שהוא מוקף חומה (בית הבחירה ה,א). הַלְּשָׁכוֹת. חדרים שונים במקדש. וְהָעֲזָרוֹת. מִתחמי המקדש השונים, כגון עזרת הנשים ועזרת ישראל. שֶׁאֵין בָּהֶן בֵּית דִּירָה. אין בהם אזור המיועד למגורי אדם. בֵּית הַכְּנֶסֶת שֶׁל כְּפָרִים שֶׁהָאוֹרְחִים דָּרִין בּוֹ. יש בו מקום המיועד ללינת אורחים. חוּץ מִשַּׁעַר נִיקָנוֹר וְשֶׁלִּפְנִים מִמֶּנּוּ. שער הכניסה המזרחי לעזרת ישראל בבית המקדש, וכן פתחים פנימיים ממנו המובילים ללשכת פלהדרין (ולא נתבררה לנו זהותם). וחייבים במזוזה מפני שדרכם נכנסים לבית החייב במזוזה (לקמן הל' ז-ח). בֵּית דִּירָה לְכֹהֵן גָּדוֹל בְּשִׁבְעַת יְמֵי הַהַפְרָשָׁה. בשבעת הימים שקודם יום הכיפורים, שלא היה גר בביתו עם אשתו (הלכות עבודת יום הכיפורים א,ג).
ז. בֵּית הַתֶּבֶן, בֵּית הַבָּקָר, בֵּית הָעֵצִים, בֵּית הָאוֹצָרוֹת — פְּטוּרִין מִן הַמְּזוּזָה, שֶׁנֶּאֱמַר: "בֵּיתֶךָ" (דברים ו,ט; יא,כ) — בֵּיתְךָ הַמְיֻחָד לְךָ, פְּרָט לְאֵלּוּ וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן. לְפִיכָךְ, רֶפֶת בָּקָר שֶׁהַנָּשִׁים יוֹשְׁבוֹת בָּהּ וּמִתְקַשְּׁטוֹת בָּהּ — חַיֶּבֶת בַּמְּזוּזָה, שֶׁהֲרֵי יֵשׁ בָּהּ יִחוּד לְדִירַת אָדָם. בֵּית שַׁעַר אַכְסַדְרָה וּמִרְפֶּסֶת וְהַגִּנָּה וְהַדִּיר — פְּטוּרִין מִן הַמְּזוּזָה, מִפְּנֵי שֶׁאֵינָן עֲשׂוּיִין לְדִירָה. וְאִם הָיוּ בָּתִּים הַחַיָּבִין בַּמְּזוּזָה פְּתוּחִים לִמְקוֹמוֹת אֵלּוּ — חַיָּבִין גַּם הֵם בַּמְּזוּזָה.
ז. בֵּית הָאוֹצָרוֹת. מחסן. הַמְיֻחָד לְךָ. שאדם מייעד אותו לשימושו האישי. יֵשׁ בָּהּ יִחוּד לְדִירַת אָדָם. הרפת מיועדת גם לשימוש אדם. בֵּית שַׁעַר. ביתן הסמוך לשער הבית, שיושב בו שומר הפתח. אַכְסַדְרָה. אפילו יש לה מזוזות (ראה לעיל ה"ג). וְאִם הָיוּ בָּתִּים הַחַיָּבִין בַּמְּזוּזָה פְּתוּחִים לִמְקוֹמוֹת אֵלּוּ וכו'. אם המקומות הללו מובילים אל תוך הבית החייב, נחשבים פתחיהם לפתח של בית החייב במזוזה, וחייבים אף הם במזוזה.
ח. לְפִיכָךְ, אֶחָד שַׁעֲרֵי חֲצֵרוֹת וְאֶחָד שַׁעֲרֵי מְבוֹאוֹת וְאֶחָד שַׁעֲרֵי מְדִינוֹת וַעֲיָרוֹת — כֻּלָּן חַיָּבִין בַּמְּזוּזָה, שֶׁהֲרֵי הַבָּתִּים הַחַיָּבִין בַּמְּזוּזָה פְּתוּחִין לְתוֹכָן. אֲפִלּוּ עֲשָׂרָה פְּתָחִים זֶה פָּתוּחַ לָזֶה וְזֶה פָּתוּחַ לָזֶה, הוֹאִיל וְהַפְּנִימִי חַיָּב בַּמְּזוּזָה — כֻּלָּן חַיָּבִין. וּמִפְּנֵי זֶה אָמְרוּ: שַׁעַר הַפָּתוּחַ מִן הַגִּנָּה לֶחָצֵר — חַיָּב בַּמְּזוּזָה.
ח. שַׁעֲרֵי חֲצֵרוֹת. שער החצר, שכמה בתים פתוחים לתוכה. שַׁעֲרֵי מְבוֹאוֹת. שער הרחוב, שאליו פתוחות כמה חצרות ובתוכן בתים. שַׁעַר הַפָּתוּחַ מִן הַגִּנָּה לֶחָצֵר חַיָּב. מפני שהחצר חייבת בגלל הבתים הפתוחים אליה, כמוזכר בתחילת ההלכה.
ט. בֵּית הַכִּסֵּא וּבֵית הַמֶּרְחָץ וּבֵית הַטְּבִילָה וּבֵית הַבֻּרְסְקִי וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן — פְּטוּרִין מִן הַמְּזוּזָה, לְפִי שֶׁאֵינָן עֲשׂוּיִין לְדִירַת כָּבוֹד. סֻכַּת הֶחָג בֶּחָג וּבַיִת שֶׁבַּסְּפִינָה — פְּטוּרִין מִן הַמְּזוּזָה, לְפִי שֶׁאֵינָן עֲשׂוּיִין לְדִירַת קֶבַע. שְׁתֵּי סֻכּוֹת שֶׁל יוֹצְרִין זוֹ לִפְנִים מִזּוֹ — הַחִיצוֹנָה פְּטוּרָה מִן הַמְּזוּזָה, מִפְּנֵי שֶׁאֵינָהּ קְבוּעָה. הַחֲנֻיּוֹת שֶׁבַּשְּׁוָקִים פְּטוּרִין, מִפְּנֵי שֶׁאֵינָן קְבוּעִין לְדִירָה.
ט. וּבֵית הַטְּבִילָה. מקווה. וּבֵית הַבֻּרְסְקִי. מקום עיבוד עורות, שהוא מסריח. לְפִי שֶׁאֵינָן עֲשׂוּיִין לְדִירַת כָּבוֹד. אלא עושים בהם שימוש של ביזיון. סֻכַּת הֶחָג בֶּחָג. שיושבים בה בחג הסוכות. שְׁתֵּי סֻכּוֹת שֶׁל יוֹצְרִין זוֹ לִפְנִים מִזּוֹ. הקדרים היו עושים שתי סוכות, הפנימית קבועה לדירתם והחיצונית עראית לצורך עבודה ומכירת הקדרות.
י. בַּיִת שֶׁיֵּשׁ לוֹ פְּתָחִים הַרְבֵּה, אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ רָגִיל לָצֵאת וְלָבֹא אֶלָּא בְּפֶתַח אֶחָד מֵהֶן — חַיָּב לַעֲשׂוֹת מְזוּזָה בְּכָל פֶּתַח וּפֶתַח. פֶּתַח קָטָן שֶׁבֵּין בַּיִת וַעֲלִיָּה — חַיָּב בַּמְּזוּזָה. חֶדֶר שֶׁבַּבַּיִת, אֲפִלּוּ חֶדֶר בְּחֶדֶר — חַיָּב לַעֲשׂוֹת מְזוּזָה עַל שַׁעַר הַחֶדֶר הַפְּנִימִי וְעַל שַׁעַר הַחֶדֶר הַחִיצוֹן וְעַל שַׁעַר הַבַּיִת, שֶׁכֻּלָּן עֲשׂוּיִין לְדִירָה וּקְבוּעִין.
י. בַּיִת. קומה תחתונה.
וַעֲלִיָּה. קומה עליונה.
יא. פֶּתַח שֶׁבֵּין בֵּית הַמִּדְרָשׁ אוֹ בֵּית הַכְּנֶסֶת וּבֵיתוֹ, אִם רָגִיל לָצֵאת וְלָבֹא בְּאוֹתוֹ הַפֶּתַח — חַיָּיב בַּמְּזוּזָה. פֶּתַח שֶׁבֵּין שְׁנֵי בָּתִּים — הוֹלְכִין אַחַר הַצִּיר שֶׁל דֶּלֶת: מָקוֹם שֶׁהַצִּיר נִרְאֶה עִמּוֹ — שָׁם קוֹבְעִין אֶת הַמְּזוּזָה.
יא. חַיָּב בַּמְּזוּזָה. אף שבית המדרש או בית הכנסת פטורים ממזוזה (לעיל ה"ו), כאן חייב משום שהוא גם פתח לביתו. פֶּתַח שֶׁבֵּין שְׁנֵי בָּתִּים. שאין ידוע איזה מהם הפנימי ואיזה החיצוני (כגון שלשניהם פתח נוסף לרשות הרבים). ומכיוון שיש לשים את המזוזה מימין הנכנס (לקמן הי"ב), יש להכריע לפי איזה בית הולכים. מָקוֹם שֶׁהַצִּיר נִרְאֶה עִמּוֹ. הבית שבתוכו נמצא הציר שמחבר את הדלת לקיר הוא הפנימי, ועל פיו קובעים את המזוזה לימין הנכנס.
יב. וְהֵיכָן קוֹבְעִין אֶת הַמְּזוּזָה? בְּתוֹךְ חֲלַל הַפֶּתַח בַּטֶּפַח הַסָּמוּךְ לַחוּץ, בִּתְחִלַּת שְׁלִישׁ הָעֶלְיוֹן שֶׁל גֹּבַהּ הַשַּׁעַר. וְאִם קְבָעָהּ לְמַעְלָה מִזֶּה — כְּשֵׁרָה, וְהוּא שֶׁיַּרְחִיקֶנָּה מִן הַמַּשְׁקוֹף טֶפַח, עַל יְמִין הַנִּכְנָס לַבַּיִת. וְאִם קְבָעָהּ מִשְּׂמֹאל — פְּסוּלָה. וּבַיִת שֶׁל שֻׁתָּפִין — חַיָּב בַּמְּזוּזָה.
יב. חֲלַל הַפֶּתַח בַּטֶּפַח הַסָּמוּךְ לַחוּץ. כאשר עובי הפתח כמה טפחים, קובעים את המזוזה בחללו, ובסמיכות לקצה הפונה החוצה.

יג. חַיָּב אָדָם לְהִזָּהֵר בַּמְּזוּזָה, מִפְּנֵי שֶׁהִיא חוֹבַת הַכֹּל תָּמִיד, וְכָל עֵת שֶׁיִּכָּנֵס וְיֵצֵא יִפְגַּע בְּיִחוּד שְׁמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְיִזְכֹּר אַהֲבָתוֹ, וְיֵעוֹר מִשְּׁנָתוֹ וּשְׁגִיָּתוֹ בְּהַבְלֵי הַזְּמַן, וְיֵדַע שֶׁאֵין שָׁם דָּבָר הָעוֹמֵד לְעוֹלָם וּלְעוֹלְמֵי עוֹלָמִים אֶלָּא יְדִיעַת צוּר הָעוֹלָם, וּמִיָּד הוּא חוֹזֵר לְדַעְתּוֹ וְהוֹלֵךְ בְּדַרְכֵי מֵישָׁרִים. אָמְרוּ חֲכָמִים: כָּל מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ תְּפִלִּין בְּרֹאשׁוֹ וּבִזְרוֹעוֹ וְצִיצִית בְּבִגְדוֹ וּמְזוּזָה בְּפִתְחוֹ — מֻחְזָק לוֹ שֶׁלֹּא יֶחֱטָא, שֶׁהֲרֵי יֵשׁ לוֹ מַזְכִּירִים רַבִּים, וְהֵן הֵן הַמַּלְאָכִים שֶׁמַּצִּילִין אוֹתוֹ מִלַּחֲטֹא, שֶׁנֶּאֱמַר: "חֹנֶה מַלְאַךְ יי סָבִיב לִירֵאָיו וַיְחַלְּצֵם" (תהלים לד,ח).

יג. יִפְגַּע. ייפגש, ייתקל.
וְיֵעוֹר מִשְּׁנָתוֹ וכו'. ובדומה לכך מתאר הרמב"ם גם את השופר (הלכות תשובה ג,ד). וּשְׁגִיָּתוֹ. עיסוקו ושקיעתו.

תקציר הפרק 

פרק ו הלכות תפילין מזוזה וספר תורה

*הבתים והפתחים החייבים במזוזה*

🔟 תנאים יש בבית כדי שיתחייב הדר בו לעשות לו מזוזה.
שיהיה בו:
1⃣גודל של לפחות ארבע אמות על ארבע אמות.
2⃣שתי מזוזות.
3⃣משקוף.
4⃣תקרה.
5⃣דלתות.
6⃣גבוה לפחות עשרה טפחים (כ-80 סמ').
7⃣שיהיה הבית חול (ולא בית כנסת או בית מדרש).
8⃣יהיה עשוי לדירת אדם (ולא מבנים לבהמת).
9⃣עשוי לדירת כבוד (ולא בית הכסא/מרחץ).
🔟עשוי לדירת קבע (ולא סוכה).

חובה לקבוע מזוזה בכל חדר ובכל פתח שבבית. קובעים את המזוזה בחלל הפתח בטפח הסמוך לחוץ בתחילת השליש העליון של גובה השער, מצד ימין של הנכנס לבית. אם קבע בצד שמאל – פסולה.
_"חייב אדם להזהר במזוזה מפני שהיא חובת הכל תמיד, וכל זמן שיכנס ויצא יפגע ביחוד השם שמו של הקדוש ב"ה ויזכור אהבתו ויעור משנתו ושגיותיו בהבלי הזמן, וידע שאין דבר העומד לעולם ולעולמי עולמים אלא ידיעת צור העולם ומיד הוא חוזר לדעתו והולך בדרכי מישרים, אמרו חכמים הראשונים *כל מי שיש לו תפילין בראשו ובזרועו וציצית בבגדו ומזוזה בפתחו מוחזק הוא שלא יחטא…*"_
הלכה יג

שיעור וידאו עם הרב חיים סבתו 

Play Video

שיעור שמע עם הרב חיים סבתו 

מושג מן הפרק 

Play Video

עוד על ספר אהבה ברמב"ם 

שאלות חזרה על הפרק 

1. האם בית עגול חייב במזוזה?

א- רק אם ניתן לרבע בו 4 אמות על 4 אמות.
ב- רק אם הקוטר שלו באורך 4 אמות.
ג- רק אם יש בו לפחות זווית אחת ישרה.

[פרק ו', הלכה ב']

2. מדוע אין לקבוע מזוזה בפתח החנות?

א- מפני שאינה עשויה לדירת אדם.
ב- מפני שאינה דירת כבוד.
ג- מפני שאינה קבועה לדירה.

[פרק ו', הלכה ט']

3. "מי שיש לו תפילין בראשו ובזרועו וציצית בבגדו ומזוזה בפתחו – מוחזק לו שלא יחטא" – מדוע?

א- מפני שהתפילין והציצית והמזוזה מזכירים לו שלא יחטא.
ב- מפני שיש לו מלאכים רבים שמצילין אותו מלחטוא.
ג- מפני שהשמות הקדושים שבתפילין ובמזוזה מגינים עליו ושומרים אותו מן החטא.

[פרק ו', הלכה י"ג]

תשובות
1-א 2-ג 3-ב

010 - IdeaCreated with Sketch.לב הלימוד - הרחבה על הפרק 

פרשת שבוע מהרמב"ם 

נייר עמדה - אקטואליה 

דילוג לתוכן