א. מִי שֶׁבָּאָה לוֹ שְׁמוּעָה שֶׁמֵּת לוֹ קָרוֹב: אִם בְּתוֹךְ שְׁלֹשִׁים יוֹם הִגִּיעָה הַשְּׁמוּעָה, אֲפִלּוּ בְּיוֹם שְׁלֹשִׁים עַצְמוֹ – הֲרֵי זוֹ שְׁמוּעָה קְרוֹבָה, וְחַיָּב לִנְהֹג שִׁבְעַת יְמֵי אֲבֵלוּת מִיּוֹם שֶׁהִגִּיעָה הַשְּׁמוּעָה, וְקוֹרֵעַ, וּמוֹנֶה שְׁלֹשִׁים לְאִסּוּר הַתִּסְפֹּרֶת עִם שְׁאָר הַדְּבָרִים; כְּלָלוֹ שֶׁל דָּבָר – יוֹם שְׁמוּעָתוֹ הַקְּרוֹבָה כְּיוֹם הַקְּבוּרָה.
אֲבָל אִם הִגִּיעָה לוֹ הַשְּׁמוּעָה אַחַר שְׁלֹשִׁים – הֲרֵי זוֹ שְׁמוּעָה רְחוֹקָה, וְאֵינָהּ נוֹהֶגֶת אֶלָּא יוֹם אֶחָד בִּלְבַד, וְאֵינוֹ קוֹרֵעַ, וּכְאִלּוּ יוֹם הַשְּׁמוּעָה הוּא יוֹם שְׁבִיעִי וְיוֹם שְׁלֹשִׁים, וּמִקְצָת הַיּוֹם כְּכֻלּוֹ.
ב. כֵּיצַד מִקְצָת הַיּוֹם כְּכֻלּוֹ? כֵּיוָן שֶׁנָּהַג אֲבֵלוּת שָׁעָה אַחַת – כְּאִלּוּ נָהַג כָּל הַיּוֹם כֻּלּוֹ, וּמֻתָּר לִנְעֹל וְלִרְחֹץ וְלָסוּךְ וּלְגַלֵּחַ בִּשְׁאָר הַיּוֹם, וְכֵן הוּא מֻתָּר בְּכָל הַדְּבָרִים.
ג. מִי שֶׁבָּאָה לוֹ שְׁמוּעָה קְרוֹבָה בְּתוֹךְ הָרֶגֶל אוֹ בְּיוֹם הַשַּׁבָּת, וּלְאַחַר הַשַּׁבָּת אוֹ אַחַר הָרֶגֶל נַעֲשֵׂית רְחוֹקָה – עוֹלֶה לוֹ, וְאֵינוֹ נוֹהֵג לְאַחַר הָרֶגֶל אוֹ לְאַחַר הַשַּׁבָּת אֶלָּא יוֹם אֶחָד בִּלְבַד, וּמִקְצָת הַיּוֹם כְּכֻלּוֹ, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ.
ד. מִי שֶׁמֵּת לוֹ קָרוֹב, וְלֹא יָדַע עַד שֶׁבָּא – אִם הָיָה בְּמָקוֹם קָרוֹב, שֶׁהוּא מַהֲלַךְ עֶשֶׂר פַּרְסָאוֹת, שֶׁאֶפְשָׁר שֶׁיָּבֹא בְּיוֹם אֶחָד, אֲפִלּוּ בָּא בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי: אִם מָצָא מְנַחֲמִין אֵצֶל גְּדוֹל הַבַּיִת, אַף עַל פִּי שֶׁנִּנְעֲרוּ לַעֲמֹד – הוֹאִיל וּמָצָא מְנַחֲמִין, עוֹלֶה לוֹ, וּמוֹנֶה עִמָּהֶן תַּשְׁלוּם שְׁלֹשִׁים יוֹם; וְאִם לֹא מָצָא מְנַחֲמִין – מוֹנֶה לְעַצְמוֹ. וְכֵן אִם הָיָה בְּמָקוֹם רָחוֹק – אֲפִלּוּ בָּא בְּיוֹם שֵׁנִי, מוֹנֶה לְעַצְמוֹ שִׁבְעָה וּשְׁלֹשִׁים מִיּוֹם שֶׁבָּא.
ה. הָאָבֵל – בִּשְׁלֹשָׁה יָמִים הָרִאשׁוֹנִים אֵינוֹ הוֹלֵךְ אֲפִלּוּ לְבֵית אָבֵל אַחֵר. מִכָּאן וָאֵילָךְ הוֹלֵךְ, וְאֵינוֹ יוֹשֵׁב בִּמְקוֹם הַמְנַחֲמִין, אֶלָּא בִּמְקוֹם הַמִּתְנַחֲמִין. וְלֹא יֵצֵא לְמָקוֹם אַחֵר מִפֶּתַח בֵּיתוֹ כָּל שַׁבָּת הָרִאשׁוֹנָה. שְׁנִיָּה – יוֹצֵא וְאֵינוֹ יוֹשֵׁב בִּמְקוֹמוֹ. שְׁלִישִׁית – יוֹשֵׁב בִּמְקוֹמוֹ וְאֵינוֹ מְדַבֵּר כְּדַרְכּוֹ. רְבִיעִית – הֲרֵי הוּא כְּכָל אָדָם.
ו. כֹּהֵן גָּדוֹל חַיָּב בְּכָל דִּבְרֵי אֲבֵלוּת, אֶלָּא שֶׁאָסוּר לוֹ לִקְרֹעַ בְּגָדָיו לְמַעְלָה, וּלְגַדֵּל פֶּרַע, וְלָצֵאת אַחַר הַמִּטָּה. וְכָל הָעָם בָּאִים לְנַחֲמוֹ לְבֵיתוֹ. וּכְשֶׁמַּבְרִין אוֹתוֹ – כָּל הָעָם מְסֻבִּין עַל הָאָרֶץ וְהוּא מֵסֵב עַל הַסַּפְסָל. וְאוֹמְרִין לוֹ כְּשֶׁמְּנַחֲמִין אוֹתוֹ: 'אָנוּ כַּפָּרָתְךָ', וְהוּא אוֹמֵר לָהֶן: 'תִּתְבָּרְכוּ מִן הַשָּׁמַיִם'. וְאִם רָצָה לְנַחֵם אֲחֵרִים – הַמְמֻנֶּה מְמַצְּעוֹ בְּתוֹךְ הָעָם, וְאוֹמֵר לָהֶן: 'תְּנֻחָמוּ'.
ז. וְכֵן הַמֶּלֶךְ חַיָּב בְּכָל דִּבְרֵי אֲבֵלוּת, אֶלָּא שֶׁאֵינוֹ יוֹצֵא מִפֶּתַח פַּלְטוֹרִין שֶׁלּוֹ אַחַר מֵתוֹ, וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר אַחַר מֵתִים אֲחֵרִים, וְאֵינוֹ מְנַחֵם אֲבֵלִים. וְלֹא יָצָא דָּוִד אַחַר אַבְנֵר אֶלָּא לְהוֹדִיעַ לָעָם שֶׁלֹּא נֶהֱרַג בִּרְצוֹנוֹ.
ח. אֵין אָדָם נִכְנָס לַמֶּלֶךְ לְנַחֲמוֹ, אֶלָּא עֲבָדָיו, וּמִי שֶׁנָּתַן לוֹ רְשׁוּת לְהִכָּנֵס. וְאֵין לָהֶן רְשׁוּת לְדַבֵּר לוֹ תַּנְחוּמִין, אֶלָּא כְּפִי מַה שֶּׁיַּרְשֶׁה אוֹתָן. וּכְשֶׁמַּבְרִין אוֹתוֹ – כָּל הָעָם מְסֻבִּין עַל הָאָרֶץ, וְהוּא מֵסֵב עַל הַדַּרְגָּשׁ.