פרק ז', הלכות טומאת מת, ספר טהרה
ט״ז בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ט', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
ט״ו בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ח', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
י״ד בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ז', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
י״ג בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ו', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
י״ב בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ה', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
י״א בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ד', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
י׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ג', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
ט׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ב', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
ח׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק א', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
י״ז בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק י', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
ז׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ח', הלכות בית הבחירה, ספר עבודה
ו׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ז', הלכות בית הבחירה, ספר עבודה
ה׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ו', הלכות בית הבחירה, ספר עבודה
ד׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ה', הלכות בית הבחירה, ספר עבודה
ג׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ד', הלכות בית הבחירה, ספר עבודה
ב׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ג', הלכות בית הבחירה, ספר עבודה
א׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ב', הלכות בית הבחירה, ספר עבודה
ל׳ בסיון ה׳תשפ״ד
פרק א', הלכות בית הבחירה, ספר עבודה
כ״ה בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ח', הלכות ביאת מקדש, ספר עבודה
כ״ד בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ז', הלכות ביאת מקדש, ספר עבודה
כ״ג בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ו', הלכות ביאת מקדש, ספר עבודה
כ״ב בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ה', הלכות ביאת מקדש, ספר עבודה
כ״א בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ד', הלכות ביאת מקדש, ספר עבודה
כ׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ג', הלכות ביאת מקדש, ספר עבודה
י״ט בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ב', הלכות ביאת מקדש, ספר עבודה
י״ח בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק א', הלכות ביאת מקדש, ספר עבודה
י״א באלול ה׳תשפ״ד
פרק ח', הלכות פסולי המוקדשין, ספר עבודה
י׳ באלול ה׳תשפ״ד
פרק ז', הלכות פסולי המוקדשין, ספר עבודה
ט׳ באלול ה׳תשפ״ד
פרק ו', הלכות פסולי המוקדשין, ספר עבודה
ח׳ באלול ה׳תשפ״ד
פרק ה', הלכות פסולי המוקדשין, ספר עבודה

הפרק המלא 

ביאורו של הרב עדין שטיינזלץ

א. בַּיִת סָתוּם שֶׁהַמֵּת בְּתוֹכוֹ, אוֹ שֶׁהָיָה לוֹ פֶּתַח וּפָרַץ אֶת פַּצִּימָיו וּסְתָמוֹ – מְטַמֵּא מִכָּל סְבִיבָיו, וְהַנּוֹגֵעַ בּוֹ מֵאֲחוֹרָיו אוֹ מִגַּגּוֹ טָמֵא שִׁבְעָה, מִפְּנֵי שֶׁהוּא כְּקֶבֶר סָתוּם. נִפְתַּח בּוֹ פֶּתַח, וַאֲפִלּוּ סְתָמוֹ, אִם לֹא פָּרַץ פַּצִּימָיו – הַנּוֹגֵעַ בּוֹ מֵאֲחוֹרָיו וּמִגַּגּוֹ טָהוֹר, וְאֵין טָמֵא אֶלָּא כְּנֶגֶד הַפֶּתַח. וְכַמָּה יִהְיֶה שִׁעוּר הַפֶּתַח? הַמֵּת – פִּתְחוֹ בְּאַרְבָּעָה טְפָחִים, וְכַזַּיִת מִן הַמֵּת – פִּתְחוֹ בְּטֶפַח, וְגָדוֹל מִכַּזַּיִת – הֲרֵי הוּא כַּמֵּת, וּפִתְחוֹ בְּאַרְבָּעָה.
א. בַּיִת סָתוּם. שאין בו שום פתח. וּפָרַץ אֶת פַּצִּימָיו וּסְתָמוֹ. הסיר ממנו את מזוזות הפתח ואז סתם אותו ובכך ביטלו מתורת פתח. כְּקֶבֶר סָתוּם. ראה לעיל ב,טו. הַנּוֹגֵעַ בּוֹ מֵאֲחוֹרָיו וּמִגַּגּוֹ טָהוֹר. שהבית כבר אינו נידון כקבר סתום. וְאֵין טָמֵא אֶלָּא כְּנֶגֶד הַפֶּתַח. הנוגע בפתח מבחוץ או הנמצא מתחת לחללו, נטמא. פִּתְחוֹ בְּאַרְבָּעָה טְפָחִים. פתח בגודל של כ-30 על 30 ס"מ, שרק בפתח כזה ניתן להוציא מת שלם.
ב. הַמֵּת בְּתוֹךְ הַבַּיִת, וּבוֹ פְּתָחִים הַרְבֵּה: בִּזְמַן שֶׁכֻּלָּם נְעוּלִים – כֻּלָּם טְמֵאִים, וְהַיּוֹשֵׁב בְּצַד כָּל פֶּתַח מֵהֶן תַּחַת הַתִּקְרָה הַיּוֹצֵאת עַל הַפֶּתַח נִטְמָא; נִפְתַּח אֶחָד מֵהֶן, אוֹ שֶׁחָשַׁב לְהוֹצִיאוֹ בְּאֶחָד מֵהֶן, וְאַף עַל פִּי שֶׁחָשַׁב אַחַר שֶׁמֵּת הַמֵּת, אֲפִלּוּ חָשַׁב לְהוֹצִיאוֹ בְּחַלּוֹן שֶׁהִיא אַרְבָּעָה עַל אַרְבָּעָה – הִצִּיל עַל הַפְּתָחִים כֻּלָּן, וְאֵין טָמֵא אֶלָּא כְּנֶגֶד הַפֶּתַח שֶׁנִּפְתַּח אוֹ שֶׁחָשַׁב עָלָיו, וְהַשְּׁאָר טְהוֹרִים, מִפְּנֵי שֶׁהֵן נְעוּלִים, וַהֲרֵי אֵין הַבַּיִת כְּקֶבֶר סָתוּם.
וְכֵן אִם הִתְחִיל לַחְתֹּר פֶּתַח לְהוֹצִיאוֹ בּוֹ, מִשֶּׁיַּחְתֹּר אַרְבָּעָה עַל אַרְבָּעָה – הִצִּיל עַל כָּל הַפְּתָחִים כֻּלָּן. הָיָה שָׁם פֶּתַח סָתוּם וְחָשַׁב לְהוֹצִיאוֹ בּוֹ וְהִתְחִיל לְפָתְחוֹ, מִשֶּׁיַּתְחִיל לִפְתֹּחַ – הִצִּיל עַל הַפְּתָחִים כֻּלָּן.
הָיוּ בּוֹ חַלּוֹנוֹת הַרְבֵּה וְכֻלָּן מוּגָפוֹת – כֻּלָּן טְהוֹרוֹת. נִפְתְּחוּ – כֻּלָּן טְמֵאוֹת, וְלֹא הִצִּילוּ עַל הַפְּתָחִים. פֶּתַח קָטָן בְּתוֹךְ פֶּתַח גָּדוֹל – הַמַּאֲהִיל עַל גַּבֵּי שְׁנֵיהֶן טָמֵא. חָשַׁב לְהוֹצִיאוֹ בַּקָּטָן – טִהֵר קָטָן אֶת הַגָּדוֹל. הָיוּ שְׁנֵיהֶן מַתְאִימִין – הַמַּאֲהִיל עַל גַּבֵּי שְׁנֵיהֶם טָמֵא. חָשַׁב לְהוֹצִיאוֹ בְּאֶחָד מֵהֶם – טִהֵר אֶת חֲבֵרוֹ.
הָיָה לַבַּיִת פֶּתַח אֶחָד לַצָּפוֹן וּפֶתַח אֶחָד לַדָּרוֹם, וְחָשַׁב לְהוֹצִיאוֹ בַּצְּפוֹנִי, וְאַחַר כָּךְ בָּאוּ אֶחָיו אוֹ קְרוֹבָיו וְאָמְרוּ: 'אֵין מוֹצִיאִין אוֹתוֹ אֶלָּא בַּדְּרוֹמִי' – טִהֵר דְּרוֹמִי אֶת הַצְּפוֹנִי, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יַעֲרִים. וְאִם הֶעֱרִים – שְׁנֵיהֶן טְמֵאִים.
ב. כֻּלָּם טְמֵאִים. שהרי הבית מטמא דרך פתחיו (כדלעיל ה"א), משום שהמת עתיד לצאת דרך אחד הפתחים, וכיוון שאין אנו יודעים דרך איזה פתח יצא, כולם טמאים (ר"ש ורא"ש אהלות ג,ו). וְהַיּוֹשֵׁב בְּצַד כָּל פֶּתַח מֵהֶן תַּחַת הַתִּקְרָה… נִטְמָא. אף על פי שהוא יושב מחוץ לדלת הבית ולא נוגע בה נטמא באוהל הואיל והוא יושב מתחת למשקוף. נִפְתַּח אֶחָד מֵהֶן… הִצִּיל עַל הַפְּתָחִים כֻּלָּן. שלאחר שאנו יודעים באיזה פתח יוציאו את המת אין שאר הפתחים עוד מטמאים. וְהַשְּׁאָר טְהוֹרִים מִפְּנֵי שֶׁהֵן נְעוּלִים. שאם היו פתוחים היו טמאים כחלק מאוהל המת. וַהֲרֵי אֵין הַבַּיִת כְּקֶבֶר סָתוּם. הואיל ויש לו פתחים אינו מטמא מכל סביביו.
וְכֵן אִם הִתְחִיל לַחְתֹּר פֶּתַח. חדש בקיר. מִשֶּׁיַּתְחִיל לִפְתֹּחַ. אפילו לא פתח בו עדיין ארבעה על ארבעה.
הָיוּ בּוֹ חַלּוֹנוֹת הַרְבֵּה וְכֻלָּן מוּגָפוֹת כֻּלָּן טְהוֹרוֹת. שאין הדרך להוציא את הטומאה דרך החלון. נִפְתְּחוּ כֻּלָּן טְמֵאוֹת. שהן נחשבות חלק מאוהל המת (ראה לקמן יד,א). הַמַּאֲהִיל עַל גַּבֵּי שְׁנֵיהֶן טָמֵא. המשקוף הגדול המאהיל על שני הפתחים טמא והנמצא תחתיו נטמא באוהל. טִהֵר קָטָן אֶת הַגָּדוֹל. שהמשקוף הקטן טמא והגדול טהור. הָיוּ שְׁנֵיהֶן מַתְאִימִין. שני הפתחים באותו גודל זה בצד זה ויש להם משקוף אחד המאהיל על שניהם. טִהֵר אֶת חֲבֵרוֹ. החלק מהמשקוף המאהיל על הפתח השני טהור.
וְחָשַׁב לְהוֹצִיאוֹ בַּצְּפוֹנִי. וכעת הצפוני טמא והדרומי טהור. וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יַעֲרִים. שלא יערימו האחים והקרובים ויאמרו להוציאו בדרומי רק בכדי לטהר את הצפוני.
ג. בָּתִּים הַפְּתוּחִין לְאַכְסַדְרָה, וְהַמֵּת בְּאֶחָד מֵהֶן: אִם הָיָה דַּרְכּוֹ שֶׁל מֵת לָצֵאת לֶחָצֵר – הֲרֵי בֵּית שַׁעַר וְהַבָּתִּים טְמֵאִים; וְאִם לָאו – בֵּית שַׁעַר טָמֵא וְהַבָּתִּים טְהוֹרִין.
הַחֶדֶר שֶׁלִּפְנִים מִן הַבַּיִת מוּגָף, וְנִכְנְסָה טֻמְאָה לַפְּנִימִי דֶּרֶךְ חַלּוֹן – הַבַּיִת הַחִיצוֹן טָהוֹר, מִפְּנֵי שֶׁהַטֻּמְאָה חוֹזֶרֶת וְיוֹצֵאת דֶּרֶךְ הַחַלּוֹן שֶׁנִּכְנְסָה בּוֹ.
ג. בָּתִּים הַפְּתוּחִין לְאַכְסַדְרָה. רחבה מקורה שלפני הבתים והיא פתוחה לחצר. וְהַמֵּת בְּאֶחָד מֵהֶן. וכל פתחי הבית נעולים (כס"מ). בֵּית שַׁעַר. חדר הכניסה לבית שפונה לאכסדרה (והכס"מ מפרש שבית שער הוא האכסדרה עצמה). בֵּית שַׁעַר וְהַבָּתִּים טְמֵאִים. הואיל והמנהג הוא להוציא את המת לחצר דרך בית השער הפתוח לאכסדרה ולבתים הכל טמא (וכגון שדלתות שאר הבתים פתוחות שאז הטומאה נכנסת דרכם, כס"מ). וְאִם לָאו. שנוהגים להוציא את המת מן הבית בדרך אחרת. בֵּית שַׁעַר טָמֵא וְהַבָּתִּים טְהוֹרִין. מכיוון שיציאת המת דרך בית השער מוטלת בספק, אין האכסדרה והבתים נטמאים, אף על פי שלגבי בית השער עצמו הטומאה יוצאת (ראה מרכה"מ, סד"ט אהלות קיד,ב).
הַחֶדֶר שֶׁלִּפְנִים מִן הַבַּיִת מוּגָף. חדר פנימי בתוך הבית והפתח שבינו לבין שאר הבית סגור. הַבַּיִת הַחִיצוֹן טָהוֹר. שאין הטומאה יוצאת דרך הפתח לשאר הבית. מִפְּנֵי שֶׁהַטֻּמְאָה חוֹזֶרֶת וְיוֹצֵאת דֶּרֶךְ הַחַלּוֹן שֶׁנִּכְנְסָה בּוֹ. ולפיכך הבית טהור שאילולא כן הרי אין החלונות מצילים על הפתחים.
ד. אֵין הַקֶּבֶר מְטַמֵּא מִכָּל סְבִיבָיו עַד שֶׁיִּהְיֶה שָׁם חָלָל טֶפַח עַל טֶפַח עַל רוּם טֶפַח. אֲפִלּוּ הִגְבִּיהַּ הַבִּנְיָן עַל גַּבֵּי חָלָל טֶפַח עַד לָרָקִיעַ – הַכֹּל טָמֵא, שֶׁהַכֹּל כַּקֶּבֶר.
הָיְתָה טֻמְאָה רְצוּצָה וְלֹא הָיָה שָׁם חָלָל טֶפַח – טֻמְאָה בּוֹקַעַת וְעוֹלָה בּוֹקַעַת וְיוֹרֶדֶת, וְאֵין טָמֵא אֶלָּא הַנּוֹגֵעַ כְּנֶגֶד הַטֻּמְאָה מִלְּמַעְלָה, אוֹ הַמַּאֲהִיל עָלֶיהָ מִלְּמַעְלָה, אוֹ הַנּוֹגֵעַ כְּנֶגְדָּהּ מִלְּמַטָּה, אוֹ מַה שֶּׁתַּאֲהִיל עָלָיו מִלְּמַטָּה. אֲבָל הַנּוֹגֵעַ בְּצִדֵּי הַבִּנְיָן – טָהוֹר.
ד. חָלָל טֶפַח עַל טֶפַח עַל רוּם טֶפַח. מקום פנוי בשיעור של טפח על טפח ובגובה של טפח. הַכֹּל טָמֵא שֶׁהַכֹּל כַּקֶּבֶר. ודין זה הוא בקבר הבנוי, אבל בארונות של עץ הדין שונה (ראה לקמן יב,ו).
רְצוּצָה. דחוקה, שאין לה מספיק מקום. הַנּוֹגֵעַ כְּנֶגֶד הַטֻּמְאָה מִלְּמַעְלָה. אם נגע על גג הקבר כנגד מקום הטומאה. אוֹ הַמַּאֲהִיל עָלֶיהָ מִלְּמַעְלָה. מאהיל מעל מקום הטומאה, מבלי לגעת בגג הקבר.
ה. זֶה כְּלָל גָּדוֹל בְּטֻמְאַת הַמֵּת: שֶׁכָּל דָּבָר הַמְטַמֵּא בְּאֹהֶל מִן הַמֵּת, אִם הָיָה רָצוּץ, שֶׁאֵין לוֹ חָלָל טֶפַח – הֲרֵי הַטֻּמְאָה בּוֹקַעַת וְעוֹלָה עַד לָרָקִיעַ וּבוֹקַעַת וְיוֹרֶדֶת עַד הַתְּהוֹם, וְאֵינָהּ מְטַמְּאָה מִן הַצְּדָדִין.
כֵּיצַד? כְּרִי שֶׁל תְּבוּאָה אוֹ גַּל שֶׁל אֲבָנִים וְכַזַּיִת מִן הַמֵּת בְּתוֹכוֹ, וְכֵלִים בְּצַד הַטֻּמְאָה וְאֵינָן נוֹגְעִין בָּהּ – הַכֵּלִים טְהוֹרִין, וְכָל כְּלִי שֶׁבְּתוֹךְ הַגַּל מְכֻוָּן כְּנֶגֶד הַטֻּמְאָה מִלְּמַעְלָה אוֹ מִלְּמַטָּה טָמֵא, שֶׁהַטֻּמְאָה בּוֹקַעַת וְעוֹלָה וּבוֹקַעַת וְיוֹרֶדֶת. וְאִם הָיָה מְקוֹם הַטֻּמְאָה חָלוּל טֶפַח עַל טֶפַח עַל רוּם טֶפַח – הֲרֵי הוּא כְּקֶבֶר סָתוּם, וּמְטַמֵּא מִכָּל סְבִיבָיו.
ה. שֶׁכָּל דָּבָר הַמְטַמֵּא בְּאֹהֶל מִן הַמֵּת. המפורטים לעיל ג,א.
כְּרִי. ערמה. וְכֵלִים בְּצַד הַטֻּמְאָה. בתוך הכרי או הגל. הֲרֵי הוּא כְּקֶבֶר סָתוּם. כל הכרי או הגל. וּמְטַמֵּא מִכָּל סְבִיבָיו. ולפיכך גם הכלים שבתוכו טמאים.
ו. בַּיִת שֶׁמִּלְּאָהוּ עָפָר אוֹ צְרוֹרוֹת – הֲרֵי זֶה בִּטֵּל הַבַּיִת, וַהֲרֵי הוּא כְּגַל שֶׁל עָפָר אוֹ צְרוֹרוֹת, וְאִם הָיְתָה הַטֻּמְאָה בְּתוֹךְ הֶעָפָר – בּוֹקַעַת וְעוֹלָה וּבוֹקַעַת וְיוֹרֶדֶת, וְכֵלִים שֶׁבְּצִדֶּיהָ בְּתוֹךְ הֶעָפָר טְהוֹרִים.
ו. הֲרֵי זֶה בִּטֵּל הַבַּיִת. שאין הוא נחשב כאוהל המביא את הטומאה למה שבתוכו (ראה לקמן יב,א).
ז. טֻמְאָה שֶׁהִיא רְצוּצָה בַּכֹּתֶל, וְסָמַךְ סֻכָּה לַכֹּתֶל – הַסֻּכָּה טְמֵאָה, שֶׁהֲרֵי נַעֲשָׂה הַכֹּתֶל צַד מִצִּדֵּי הָאֹהֶל. וְאַף עַל פִּי שֶׁהַצְּדָדִין טְהוֹרִים לַנּוֹגֵעַ אִלּוּ לֹא הָיָה עֲלֵיהֶן אֹהֶל, אֲבָל מִשֶּׁנַּעֲשָׂה עֲלֵיהֶן אֹהֶל – הָאֹהֶל כֻּלּוֹ טָמֵא, שֶׁהֲרֵי הַטֻּמְאָה בְּתוֹכוֹ.
ז. וְסָמַךְ סֻכָּה לַכֹּתֶל. ותקרת הסוכה נתונה על הכותל כך שהיא מאהילה על הטומאה הרצוצה תחתיו (פה"מ אהלות ז,א). הַסֻּכָּה טְמֵאָה. כדין אוהל המת.

תקציר הפרק 

פרק ז' הלכות טומאת מת

טומאת בית וקבר

היום לומדים על טומאה שבבית וטומאה "רצוצה".
פירוש המילה "רצוצה" הוא דבר שאין במקומו רווח =צפוף.

דין זה אומר כי לטומאה חייב להיות לכל הפחות טפח (8 סנט' על 8 סנט'), שבו היא חלה אלא אם כן היא נמצאת במקום סגור, היא פורצת מעליו עד אין סוף, עד שאוהל (בשיעור מינימום של טפח על טפח) אחר יכסה אותה.
הפתחים – מטמאים בהתאם לפתח שבו ייצא המת.

💭💭

משמעות אקטואלית:
🔹נסיעת כהנים בכבישים/מטוסים מעל בתי קברות.
🔹קבר הרשב"י –אם מותר לכהנים להיות על גביו.
🔹כניסת כהנים למערת המכפלה.
מכיוון שהבניין שמעל המערת המכפלה/רשב"י, נחשב לקומה שנייה מעל המבנה של המערה עצמה, ולכן למרות שהקומה הראשונה אסורה בטומאת קבר מכיוון שהיא מאהילה על קבר של מת, יש מקום לומר, שהקומה השנייה מותרת לכניסת כוהנים.

שיעור וידאו עם הרב חיים סבתו 

Play Video

שיעור שמע עם הרב חיים סבתו 

מושג מן הפרק 

Play Video

עוד על הלכות טומאת מת ברמב"ם 

שאלות חזרה על הפרק 

1.שיעור פתח הגורם לטומאת מת-בכזית?
2.קבר שאין בחללו נפח של טפח מוגדר כטומאה רצוצה?
3.חשב להוציא מת בפתח מסוים-האם גורם טומאה?

תשובות
1-לא 2-כן 3-כן

010 - IdeaCreated with Sketch.לב הלימוד - הרחבה על הפרק 

פרשת שבוע מהרמב"ם 

נייר עמדה - אקטואליה 

סט "משנה תורה" מהודר בכריכה מפוארת בפירוש הרב שטיינזלץ + שליח עד הבית

ב-299 ש"ח בלבד!

ממשיכים את הסבסוד ההיסטורי!

*הארגון רשאי לשנות את המחיר בכל עת

* שווי סט 835 ש"ח

*משלוח עד 21 ימי עסקים

הלימוד להצלחת כוחות הביטחון ולעילוי נשמת הנופלים הי"ד

דילוג לתוכן