פרק ז', הלכות מאכלות אסורות, ספר קדושה
ט״ז בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ט', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
ט״ו בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ח', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
י״ד בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ז', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
י״ג בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ו', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
י״ב בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ה', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
י״א בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ד', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
י׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ג', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
ט׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ב', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
ח׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק א', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
י״ז בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק י', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
ז׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ח', הלכות בית הבחירה, ספר עבודה
ו׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ז', הלכות בית הבחירה, ספר עבודה
ה׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ו', הלכות בית הבחירה, ספר עבודה
ד׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ה', הלכות בית הבחירה, ספר עבודה
ג׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ד', הלכות בית הבחירה, ספר עבודה
ב׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ג', הלכות בית הבחירה, ספר עבודה
א׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ב', הלכות בית הבחירה, ספר עבודה
ל׳ בסיון ה׳תשפ״ד
פרק א', הלכות בית הבחירה, ספר עבודה
כ״ה בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ח', הלכות ביאת מקדש, ספר עבודה
כ״ד בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ז', הלכות ביאת מקדש, ספר עבודה
כ״ג בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ו', הלכות ביאת מקדש, ספר עבודה
כ״ב בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ה', הלכות ביאת מקדש, ספר עבודה
כ״א בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ד', הלכות ביאת מקדש, ספר עבודה
כ׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ג', הלכות ביאת מקדש, ספר עבודה
י״ט בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ב', הלכות ביאת מקדש, ספר עבודה
י״ח בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק א', הלכות ביאת מקדש, ספר עבודה
י״א באלול ה׳תשפ״ד
פרק ח', הלכות פסולי המוקדשין, ספר עבודה
י׳ באלול ה׳תשפ״ד
פרק ז', הלכות פסולי המוקדשין, ספר עבודה
ט׳ באלול ה׳תשפ״ד
פרק ו', הלכות פסולי המוקדשין, ספר עבודה
ח׳ באלול ה׳תשפ״ד
פרק ה', הלכות פסולי המוקדשין, ספר עבודה

הפרק המלא 

ביאורו של הרב עדין שטיינזלץ

א. הָאוֹכֵל כַּזַּיִת חֵלֶב: בְּמֵזִיד – חַיָּב כָּרֵת; בְּשׁוֹגֵג – מֵבִיא חַטָּאת קְבוּעָה. וּבְפֵרוּשׁ בַּתּוֹרָה שֶׁאֵינוֹ חַיָּב אֶלָּא עַל שְׁלֹשָׁה מִינֵי בְּהֵמָה טְהוֹרָה בִּלְבַד, שֶׁנֶּאֱמַר: "כָּל חֵלֶב שׁוֹר וְכֶשֶׂב וָעֵז לֹא תֹאכֵלוּ" (ויקרא ז,כג), בֵּין שֶׁאָכַל מֵחֵלֶב שְׁחוּטָה בֵּין שֶׁאָכַל מֵחֵלֶב נְבֵלָה וּטְרֵפָה שֶׁלָּהֶן. אֲבָל שְׁאָר בְּהֵמָה וְחַיָּה, בֵּין טְמֵאָה בֵּין טְהוֹרָה – חֶלְבָּהּ כִּבְשָׂרָהּ. וְכֵן נֵפֶל שֶׁל שְׁלֹשָׁה מִינֵי בְּהֵמָה טְהוֹרָה – חֶלְבּוֹ כִּבְשָׂרוֹ, וְהָאוֹכֵל מֵחֶלְבּוֹ כַּזַּיִת לוֹקֶה מִשּׁוּם אוֹכֵל נְבֵלָה.
א. חֵלֶב. חלק משומן הבהמה המוגדר כ'חלב' לעניין האיסור, ולקמן ה"ה מפורטים החלבים האסורים. חַטָּאת קְבוּעָה. הבאה תמיד מן הבהמה, בניגוד ל'עולה ויורד' שמשתנה לפי מצבו הכספי של האדם (ראה הלכות שגגות א,ד). שְׁאָר בְּהֵמָה וְחַיָּה… חֶלְבָּהּ כִּבְשָׂרָהּ. שאין לחלב הגדרה מובחנת, ודינו כבשר, הן לאיסור והן להיתר.
ב. הָאוֹכֵל מֵחֵלֶב נְבֵלָה וּטְרֵפָה – חַיָּב מִשּׁוּם אוֹכֵל חֵלֶב וּמִשּׁוּם אוֹכֵל נְבֵלָה וּטְרֵפָה. מִתּוֹךְ שֶׁנּוֹסַף הָאִסּוּר בִּבְשָׂרָהּ, שֶׁהָיָה מֻתָּר, נוֹסַף עַל הַחֵלֶב, וּלְפִיכָךְ לוֹקֶה שְׁתַּיִם.
ב. מִתּוֹךְ שֶׁנּוֹסַף. שכיוון שאיסור הנבלה או הטרפה כולל יותר מאיסור החלב (שכן הוא חל על כל הבשר), נכלל עמו אף החלב ונאסר באיסור נוסף ('איסור כולל', להגדרתו ראה הלכות איסורי ביאה יז,ח; וראה דוגמה נוספת לקמן ח,ו).
ג. הַשּׁוֹחֵט בְּהֵמָה וּמָצָא בָּהּ שְׁלִיל – כָּל חֶלְבּוֹ מֻתָּר, וַאֲפִלּוּ מְצָאוֹ חַי, מִפְּנֵי שֶׁהוּא כְּאֵבֶר מִמֶּנָּה. וְאִם שָׁלְמוּ לוֹ חֳדָשָׁיו וּמְצָאוֹ חַי, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא הִפְרִיס עַל הַקַּרְקַע וְאֵינוֹ צָרִיךְ שְׁחִיטָה – חֶלְבּוֹ אָסוּר, וְחַיָּבִין עָלָיו כָּרֵת, וּמוֹצִיאִין מִמֶּנּוּ כָּל הַחוּטִין וְהַקְּרוּמוֹת הָאֲסוּרוֹת כִּשְׁאָר הַבְּהֵמוֹת.
ג. הַשּׁוֹחֵט בְּהֵמָה וּמָצָא בָּהּ שְׁלִיל. עובר, ודינו שניתר בשחיטת אמו (ראה לעיל ה,יד). כָּל חֶלְבּוֹ מֻתָּר… מִפְּנֵי שֶׁהוּא כְּאֵבֶר מִמֶּנָּה. שכל העובר הוא כאיבר מן הבהמה ובכללו החלב, ולכן אינו אסור משום חלב. שָׁלְמוּ לוֹ חֳדָשָׁיו. שהשלים ברחם אמו את כל חדשי העיבור. שֶׁלֹּא הִפְרִיס עַל הַקַּרְקַע וְאֵינוֹ צָרִיךְ שְׁחִיטָה וכו'. ראה לעיל ה,יד. וְאִם שָׁלְמוּ לוֹ חֳדָשָׁיו… חֶלְבּוֹ אָסוּר. שכשנשלמו חודשי ההיריון, כבר אינו נחשב לאיבר מן האם. כָּל הַחוּטִין וְהַקְּרוּמוֹת. ראה לקמן ה"י.
ד. הוֹשִׁיט יָדוֹ לִמְעֵי הַבְּהֵמָה וְחָתַךְ מֵחֵלֶב הָעֻבָּר שֶׁכָּלוּ לוֹ חֳדָשָׁיו וְהוֹצִיאוֹ – הֲרֵי זֶה חַיָּב עָלָיו כְּאִלּוּ חֲתָכוֹ מֵחֵלֶב הָאֵם עַצְמָהּ, שֶׁהֶחֳדָשִׁים הֵן הַגּוֹרְמִין לְאִסּוּר הַחֵלֶב.
ד. הֲרֵי זֶה חַיָּב עָלָיו כְּאִלּוּ חֲתָכוֹ מֵחֵלֶב הָאֵם עַצְמָהּ. ואינו נחשב כאוכל בשר מן החי, אלא כאוכל חלב. שֶׁהֶחֳדָשִׁים הֵן הַגּוֹרְמִין לְאִסּוּר הַחֵלֶב. כמבואר בהלכה הקודמת.
ה. שְׁלֹשָׁה חֲלָבִים הֵן שֶׁחַיָּבִין עֲלֵיהֶן כָּרֵת: חֵלֶב שֶׁעַל הַקֶּרֶב, וְשֶׁעַל שְׁתֵּי הַכְּלָיוֹת, וְשֶׁעַל הַכְּסָלִים. אֲבָל הָאַלְיָה מֻתֶּרֶת בַּאֲכִילָה; לֹא נִקְרֵאת חֵלֶב אֶלָּא לְעִנְיַן קָרְבָּן בִּלְבַד, כְּמוֹ שֶׁנִּקְרְאוּ 'חֲלָבִים' כְּלָיוֹת וְיוֹתֶרֶת הַכָּבֵד לְעִנְיַן קָרְבָּן, כְּמוֹ שֶׁאַתָּה אוֹמֵר: "חֵלֶב הָאָרֶץ" (בראשית מה,יח) וְ"חֵלֶב כִּלְיוֹת חִטָּה" (דברים לב,יד), שֶׁהוּא טוּבָם. וּלְפִי שֶׁמְּרִימִין דְּבָרִים אֵלּוּ מִן הַקָּרְבָּן לִשְׂרֵפָה לַשֵּׁם – נִקְרְאוּ חֵלֶב, שֶׁאֵין שָׁם דָּבָר טוֹב אֶלָּא הַמּוּרָם לַשֵּׁם, וּלְכָךְ נֶאֱמַר בִּתְרוּמַת מַעֲשֵׂר: "בַּהֲרִימְכֶם אֶת חֶלְבּוֹ מִמֶּנּוּ" (במדבר יח,ל; יח,לב).
ה. חֵלֶב שֶׁעַל הַקֶּרֶב. שומנים הנמצאים על הקרביים. וְשֶׁעַל שְׁתֵּי הַכְּלָיוֹת. שכבת השומן העוטפת את הכליות. וְשֶׁעַל הַכְּסָלִים. דפנות בטן הבהמה (מותניים), שעליהם שומנים שונים. אֲבָל הָאַלְיָה. זנב הכבשים, שהוא עתיר בשומן. הָאַלְיָה… לֹא נִקְרֵאת חֵלֶב אֶלָּא לְעִנְיַן קָרְבָּן בִּלְבַד. שבעניין חלקי הקרבן הקרבים על המזבח מכונה האליה חלב (ראה ויקרא ג,ט), אך אין היא קרויה חלב לעניין האיסור. כשם שגם הכליות ויותרת הכבד מכונים 'חלבים' בהקשר להקרבתם על המזבח (ראה ויקרא ג,טז, ועוד), אף שבוודאי הם אינם בכלל איסור אכילת חלב. שֶׁהוּא טוּבָם. החלק המשובח.
ו. חֵלֶב שֶׁעַל הַמְּסוֹס וְשֶׁעַל בֵּית הַכּוֹסוֹת – הוּא הַחֵלֶב שֶׁעַל הַקֶּרֶב. וְחֵלֶב שֶׁבְּעִקְּרֵי הַיְרֵכוֹת מִבִּפְנִים – חַיָּבִין עָלָיו כָּרֵת, וְהוּא חֵלֶב שֶׁעַל הַכְּסָלִים. וְיֵשׁ שָׁם חֵלֶב עַל הַקֵּבָה עָקֹם כְּמוֹ קֶשֶׁת, וְהוּא הָאָסוּר, וְחוּט מָשׁוּךְ כְּמוֹ יֶתֶר, וְהוּא מֻתָּר. וְחוּטִין שֶׁבַּחֵלֶב – אֲסוּרִין, וְאֵין חַיָּבִין עֲלֵיהֶן כָּרֵת.
ו. הַמְּסוֹס וְשֶׁעַל בֵּית הַכּוֹסוֹת. שניים ממדורי הקיבה של מעלי הגרה. הוּא הַחֵלֶב שֶׁעַל הַקֶּרֶב. בנוסף לחלב שעל הכרס עצמה, שהוא עיקר החלב שעל הקרב (ראה הלכות שחיטה ו,יא). שֶׁבְּעִקְּרֵי הַיְרֵכוֹת מִבִּפְנִים. המקום בו מתחברות עצמות הירך לעצמות האגן, מצד חלל הגוף. עָקֹם כְּמוֹ קֶשֶׁת. הקיבה עשויה כמין קשת, שצדה החיצון מעוגל, וצדה הפנימי ישר יחסית. וְחוּטִין שֶׁבַּחֵלֶב. חוטי הכסלים והחוטים הדקים שעל הקרב, ראה לקמן הלכות י-יא.
ז. חֵלֶב שֶׁהַבָּשָׂר חוֹפֶה אוֹתוֹ – מֻתָּר, שֶׁעַל הַכְּסָלִים אָסַר הַכָּתוּב, לֹא שֶׁבְּתוֹךְ הַכְּסָלִים. וְכֵן חֵלֶב שֶׁעַל הַכְּלָיוֹת נֶאֱסַר, לֹא שֶׁבְּתוֹךְ הַכְּלָיוֹת. וְאַף עַל פִּי כֵן נוֹטֵל אָדָם לֹבֶן שֶׁבְּתוֹךְ הַכֻּלְיָה וְאַחַר כָּךְ אוֹכֵל אוֹתָהּ, וְאֵינוֹ צָרִיךְ לְחַטֵּט אַחֲרָיו.
ז. חוֹפֶה. מכסה. וְכֵן חֵלֶב שֶׁעַל הַכְּלָיוֹת נֶאֱסַר לֹא שֶׁבְּתוֹךְ הַכְּלָיוֹת. שהחלב העוטף את הכליות נכנס גם לתוכן. נוֹטֵל אָדָם לֹבֶן שֶׁבְּתוֹךְ הַכֻּלְיָה… וְאֵינוֹ צָרִיךְ לְחַטֵּט אַחֲרָיו. מסיר את רוב השומן שבתוכה ויכול לאכול את הכליה, אף שנשאר בה מעט מן הלובן.
ח. יֵשׁ כְּמוֹ שְׁתֵּי פְּתִילוֹת שֶׁל חֵלֶב בְּעִקְּרֵי הַמָּתְנַיִם סָמוּךְ לְרֹאשׁ הַיָּרֵךְ; כְּשֶׁהַבְּהֵמָה חוֹיָה – חֵלֶב זֶה נִרְאֶה בַּמֵּעַיִם, וּכְשֶׁתָּמוּת – יִדְבַּק הַבָּשָׂר בַּבָּשָׂר וְיִתְכַּסֶּה חֵלֶב זֶה, וְאֵינוֹ נִרְאֶה עַד שֶׁיִּתְפָּרֵק הַבָּשָׂר מִן הַבָּשָׂר. וְאַף עַל פִּי כֵן הֲרֵי זֶה אָסוּר, שֶׁאֵין זֶה חֵלֶב שֶׁהַבָּשָׂר חוֹפֶה אוֹתוֹ. וְכָל מָקוֹם שֶׁתִּמְצָא בּוֹ הַחֵלֶב תַּחַת הַבָּשָׂר, וְהַבָּשָׂר מַקִּיף אוֹתוֹ מִכָּל סְבִיבָיו וְלֹא יֵרָאֶה עַד שֶׁיִּקָּרַע הַבָּשָׂר – הֲרֵי זֶה מֻתָּר.
ח. שְׁתֵּי פְּתִילוֹת שֶׁל חֵלֶב. שתי פיסות חלב מאורכות. הֲרֵי זֶה אָסוּר. והוא בכלל החלב שעל הכסלים (לעיל ה"ו).
ט. חֵלֶב הַלֵּב וְחֵלֶב הַמֵּעַיִם, וְהֵן הַדַּקִּין הַמְלֻפָּפִין – כֻּלָּן מֻתָּרִין, וַהֲרֵי הֵן כַּשֻּׁמָּן שֶׁהוּא מֻתָּר, חוּץ מֵרֹאשׁ הַמְּעִי הַסָּמוּךְ לַקֵּבָה, שֶׁהוּא תְּחִלַּת בְּנֵי מֵעַיִם, שֶׁצָּרִיךְ לִגְרֹד הַחֵלֶב שֶׁעָלָיו, וְזֶה הוּא חֵלֶב שֶׁעַל הַדַּקִּין שֶׁאָסוּר. וְיֵשׁ מִן הַגְּאוֹנִים שֶׁיֹּאמַר שֶׁרֹאשׁ הַמְּעִי הַזֶּה שֶׁצָּרִיךְ לְגָרְדוֹ, הוּא הַמְּעִי שֶׁיּוֹצֵא בּוֹ הָרְעִי, שֶׁהוּא סוֹף הַמֵּעַיִם.
ט. הַדַּקִּין הַמְלֻפָּפִין. צינורות העיכול שמן הקיבה עד לפי הטבעת. חֵלֶב שֶׁעַל הַדַּקִּין שֶׁאָסוּר. שנתרבה מן הפסוק: "ואת כל החלב אשר על הקרב" (ויקרא ג,ג).
י. יֵשׁ בְּגוּף הַבְּהֵמָה חוּטִין וּקְרוּמוֹת שֶׁהֵן אֲסוּרִין, מֵהֶן מִשּׁוּם חֵלֶב וּמֵהֶן מִשּׁוּם דָּם. וְכָל חוּט אוֹ קְרוּם שֶׁהוּא אָסוּר מִשּׁוּם "כָּל דָּם לֹא תֹאכֵלוּ" – צָרִיךְ לְנָטְלוֹ, וְאַחַר כָּךְ יִמְלֹחַ וִיבַשֵּׁל הַבָּשָׂר כְּמוֹ שֶׁאָמַרְנוּ. וְאִם חֲתָכוֹ וּמְלָחוֹ – אֵינוֹ צָרִיךְ לְנָטְלוֹ, וְאִם לְצָלִי הוּא – אֵינוֹ צָרִיךְ לְנָטְלוֹ. וְכָל חוּט אוֹ קְרוּם שֶׁהוּא אָסוּר מִשּׁוּם "כָּל חֵלֶב", בֵּין לְצָלִי בֵּין לְבִשּׁוּל – צָרִיךְ לְנָטְלוֹ מִן הַבְּהֵמָה.
י. מֵהֶן מִשּׁוּם חֵלֶב. חוטים שעוברים דרך חלבים האסורים, או קרומים הנמצאים במגע אתם. וּמֵהֶן מִשּׁוּם דָּם. חוטים שהם כלי דם, או קרומים שבתוכם עוברים כלי הדם. כְּמוֹ שֶׁאָמַרְנוּ. לעיל ו,י (אופן המליחה). חֲתָכוֹ. את החוט (הווריד) כדי שייצא הדם הכנוס בו. לְצָלִי הוּא אֵינוֹ צָרִיךְ לְנָטְלוֹ. שהאש שואבת את הדם.
יא. חֲמִשָּׁה חוּטִין יֵשׁ בַּכְּסָלִים, שְׁלֹשָׁה מִן הַיָּמִין וּשְׁנַיִם מִן הַשְּׂמֹאל. הַשְּׁלֹשָׁה שֶׁמִּן הַיָּמִין – מִתְפַּצֵּל כָּל אֶחָד מֵהֶן לִשְׁנַיִם שְׁנַיִם, וְהַשְּׁנַיִם שֶׁמִּן הַשְּׂמֹאל – מִתְפַּצְּלִין לִשְׁלֹשָׁה שְׁלֹשָׁה, וְכֻלָּן מִשּׁוּם חֵלֶב. וְחוּטֵי הַטְּחוֹל וְחוּטֵי הַכְּלָיוֹת מִשּׁוּם חֵלֶב.
וְכֵן קְרוּם שֶׁעַל הַטְּחוֹל וּקְרוּם שֶׁעַל הַכְּסָלִים וּקְרוּם שֶׁעַל הַכְּלָיוֹת – אֲסוּרִין מִשּׁוּם חֵלֶב. וּקְרוּם שֶׁעַל דַּד הַטְּחוֹל – חַיָּבִין עָלָיו כָּרֵת, וּשְׁאָר הַקְּרוּם אָסוּר, וְאֵין חַיָּבִין עָלָיו.
יא. חֲמִשָּׁה חוּטִין יֵשׁ בַּכְּסָלִים. חוטים העוברים בבשר הדפנות של בטן הבהמה.
יב. וּשְׁנֵי קְרוּמוֹת יֵשׁ לַכֻּלְיָה: הָעֶלְיוֹן – חַיָּבִין עָלָיו כָּרֵת כַּחֵלֶב שֶׁעַל הַכֻּלְיָה; וְהַתַּחְתּוֹן – הֲרֵי הוּא כִּשְׁאָר קְרוּמוֹת וְחוּטִין שֶׁהֵן אֲסוּרִין, וְאֵין בָּהֶן כָּרֵת.
יג. חוּטֵי הַלֵּב וְחוּטֵי הַיָּד וְחוּטֵי הָעֹקֶץ וְחוּטֵי הַלֶּחִי הַתַּחְתּוֹן שֶׁבְּצַד הַלָּשׁוֹן מִכָּאן וּמִכָּאן, וְכֵן הַחוּטִין הַדַּקִּין שֶׁהֵן בְּתוֹךְ הַלֵּב הַדַּקִּין כְּמוֹ בֵּית עַכָּבִישׁ מְסֻבָּכִין זֶה בָּזֶה, וּקְרוּם שֶׁעַל הַמֹּחַ שֶׁבַּקָּדְקֹד וּקְרוּם שֶׁעַל הַבֵּיצִים – הַכֹּל אֲסוּרִין מִשּׁוּם דָּם.
יג. הַיָּד. הרגל הקדמית. כְּמוֹ בֵּית עַכָּבִישׁ מְסֻבָּכִין זֶה בָּזֶה. מערכת כלי דם צפופה, כקורי העכביש. וּקְרוּם שֶׁעַל הַמֹּחַ… וּקְרוּם שֶׁעַל הַבֵּיצִים. שבתוך קרומים אלו יש חוטי דם רבים.
יד. בֵּיצֵי גְּדִי אוֹ טָלֶה שֶׁלֹּא הִשְׁלִים שְׁלֹשִׁים יוֹם – מֻתָּר לְבַשְּׁלָן בְּלֹא קְלִיפָה. לְאַחַר שְׁלֹשִׁים יוֹם: אִם נִרְאוּ בָּהֶן חוּטִין דַּקִּין אֲדֻמִּין – בְּיָדוּעַ שֶׁהָלַךְ בָּהֶן הַדָּם, וְלֹא יְבַשֵּׁל עַד שֶׁיִּקְלֹף אוֹ עַד שֶׁיַּחְתֹּךְ וְיִמְלֹחַ כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ; וְאִם עֲדַיִן לֹא נִרְאוּ בָּהֶן הַחוּטִין הָאֲדֻמִּין – מֻתָּרִין.
יד. שֶׁלֹּא הִשְׁלִים שְׁלֹשִׁים יוֹם. מלידתו. עַד שֶׁיִּקְלֹף. את הקרום, שבתוכו עוברים חוטי הדם. כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ. לעיל ה"י.
טו. וְכָל בְּנֵי מֵעַיִם שֶׁהַמַּאֲכָל סוֹבֵב בַּחֲלָלָן – אֵין מַחֲזִיקִין בָּהֶן דָּם.
טו. אֵין מַחֲזִיקִין בָּהֶן דָּם. אין מניחים שיש שם דם, ואינם צריכים לא חיתוך ולא מליחה (ראה לעיל ו,יח).
טז. יֵרָאֶה לִי שֶׁכָּל אֵלּוּ הַחוּטִין וְהַקְּרוּמוֹת אִסּוּרָן מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים. וְאִם תֹּאמַר שֶׁהֵן אֲסוּרִין מִן הַתּוֹרָה בִּכְלַל "כָּל חֵלֶב וְכָל דָּם" (ויקרא ג,יז) – אֵין לוֹקִין עֲלֵיהֶן אֶלָּא מַכַּת מַרְדּוּת, וְיִהְיוּ כַּחֲצִי שִׁעוּר, שֶׁהוּא אָסוּר מִן הַתּוֹרָה וְאֵין לוֹקִין עָלָיו.
טז. וְיִהְיוּ כַּחֲצִי שִׁעוּר. הם דומים בדינם לחצי שיעור, שאף שאיסורו מן התורה אין בו מלקות (לקמן יד,ב).
יז. אֵין מוֹלְחִין חֲלָבִים עִם הַבָּשָׂר, וְלֹא מְדִיחִין חֲלָבִים עִם בָּשָׂר. וְסַכִּין שֶׁחָתַךְ בָּהּ חֲלָבִים לֹא יַחְתֹּךְ בָּהּ בָּשָׂר, וּכְלִי שֶׁהֵדִיחַ בּוֹ חֲלָבִים לֹא יָדִיחַ בּוֹ בָּשָׂר. לְפִיכָךְ צָרִיךְ הַטַּבָּח לְהַתְקִין שָׁלֹשׁ סַכִּינִין: אַחַת שֶׁשּׁוֹחֵט בָּהּ, וְאַחַת שֶׁמְּחַתֵּךְ בָּהּ בָּשָׂר, וְאַחַת שֶׁמְּחַתֵּךְ בָּהּ חֲלָבִים.
יז. אֵין מוֹלְחִין חֲלָבִים וכו'. שלא ייבלע החלב בבשר. אַחַת שֶׁשּׁוֹחֵט בָּהּ. ראה לעיל ו,כ.
יח. וְאִם דֶּרֶךְ אוֹתוֹ הַמָּקוֹם שֶׁיָּדִיחַ הַטַּבָּח הַבָּשָׂר בַּחֲנוּת – צָרִיךְ לְהַתְקִין שְׁנֵי כֵּלִים שֶׁל מַיִם: אֶחָד שֶׁמֵּדִיחַ בּוֹ בָּשָׂר, וְאֶחָד שֶׁמֵּדִיחַ בּוֹ חֲלָבִים.
יט. וְאָסוּר לַטַּבָּח לִפְרֹס חֵלֶב הַכְּסָלִים עַל הַבָּשָׂר כְּדֵי לְנָאוֹתוֹ, שֶׁהַקְּרוּם שֶׁעַל הַחֵלֶב דַּק וְיִתְמַעֵךְ בְּיַד הַטַּבָּח, וְיָזוּב הַחֵלֶב וְיִבָּלַע בַּבָּשָׂר. וְכָל הַדְּבָרִים הָאֵלּוּ אָסוּר לַעֲשׂוֹתָן, וְאִם נַעֲשׂוּ – לֹא נֶאֱסַר הַבָּשָׂר. וְאֵין מַכִּין אֶת הָעוֹשֶׂה, אֶלָּא מְלַמְּדִין אוֹתוֹ שֶׁלֹּא יַעֲשֶׂה.
כ. וְכֵן אֵין מוֹלְחִין אֶת הַבָּשָׂר קֹדֶם שֶׁיָּסִיר מִמֶּנּוּ הַקְּרוּמוֹת וְהַחוּטִין הָאֲסוּרִין. וְאִם מָלַח – מְסִירָן אַחַר שֶׁנִּמְלְחוּ. וַאֲפִלּוּ הָיָה בָּהֶן גִּיד הַנָּשֶׁה – מְסִירוֹ אַחַר שֶׁנִּמְלַח, וּמְבַשֵּׁל.
כ. גִּיד הַנָּשֶׁה. ראה לקמן פרק ח.
כא. וְטַבָּח שֶׁדַּרְכּוֹ לְנַקּוֹת הַבָּשָׂר, וְנִמְצָא אַחֲרָיו חוּט אוֹ קְרוּם – מְלַמְּדִין אוֹתוֹ וּמַזְהִירִין אוֹתוֹ שֶׁלֹּא יְזַלְזֵל בְּאִסּוּרִין.
אֲבָל אִם נִמְצָא אַחֲרָיו חֵלֶב: אִם הָיָה כַּשְּׂעוֹרָה – מַעֲבִירִין אוֹתוֹ; וְאִם נִמְצָא אַחֲרָיו כַּזַּיִת חֵלֶב, אֲפִלּוּ בִּמְקוֹמוֹת הַרְבֵּה – מַכִּין אוֹתוֹ מַכַּת מַרְדּוּת וּמַעֲבִירִין אוֹתוֹ, מִפְּנֵי שֶׁהַטַּבָּח נֶאֱמָן עַל הַחֵלֶב.
כא. מַעֲבִירִין אוֹתוֹ. מתפקידו. אֲפִלּוּ בִּמְקוֹמוֹת הַרְבֵּה. שאין כזית החלב מרוכז במקום אחד. מִפְּנֵי שֶׁהַטַּבָּח נֶאֱמָן עַל הַחֵלֶב. מתייחסים בחומרה לכל מקרה כזה, משום שאנשים סומכים על נאמנות הטבחים בנוגע להסרת החלב מן הבשר.

תקציר הפרק 

פרק ז הלכות מאכלות אסורות

איסור אכילת חֵלֶב

כתוב בתורה: "דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר כָּל חֵלֶב שׁוֹר וְכֶשֶׂב וָעֵז לֹא תֹאכֵלוּ."(ויקרא, ז', כ"ג).

חֵלֶב הינה חלקים שומניים מוגדרים של בהמה👆🏻
האוכל כזית חֵלֶב-במזיד, חייב כרת.בשוגג, מביא חטאת.

הדינים: א) האיסור – כל חלקי חֵלב שור, כבש ועז שהיו חיים; ב) אם הבשר חופה (מכסה) אותו – מותר (כמפורט); ג) הדחה ומליחה – אסורה עם החֵלב והחוטים וכדומה.

שיעור וידאו עם הרב חיים סבתו 

Play Video

שיעור שמע עם הרב חיים סבתו 

מושג מן הפרק 

Play Video

עוד על הלכות מאכלות אסורות ברמב"ם 

שאלות חזרה על הפרק 

1.חייבים להוציא מהבהמה את חוטי הלב חוטי הלחי וחוטי הכליות?

2.האם על איסור חלב מעבירים טבח ממשרתו?

3.האליה מותרת למרות שנקראת חלב מפני שמקריבים אותה לגבוה?

תשובות
1-לא 2-כן 3-לא

010 - IdeaCreated with Sketch.לב הלימוד - הרחבה על הפרק 

פרשת שבוע מהרמב"ם 

נייר עמדה - אקטואליה 

סט "משנה תורה" מהודר בכריכה מפוארת בפירוש הרב שטיינזלץ + שליח עד הבית

ב-299 ש"ח בלבד!

אתם ביקשתם – אנחנו ממשיכים!

עד תום המבצע או גמר המלאי.

* בתום המבצע המחיר יעמוד על 499 ש"ח

הלימוד להצלחת כוחות הביטחון ולעילוי נשמת הנופלים הי"ד

דילוג לתוכן