א. הַזָּב מְטַמֵּא אֶת הַמִּשְׁכָּב וְהַמּוֹשָׁב וְהַמֶּרְכָּב בַּחֲמִשָּׁה דְּרָכִים: עוֹמֵד, יוֹשֵׁב, שׁוֹכֵב, נִתְלֶה, וְנִשְׁעָן. כֵּיצַד? כְּלִי שֶׁהוּא עָשׂוּי לְמִשְׁכָּב אוֹ לְמוֹשָׁב אוֹ לְמֶרְכָּב, אֲפִלּוּ הָיָה תַּחַת הָאֶבֶן, אִם עָמַד אֶחָד מִמְּטַמְּאֵי מִשְׁכָּב עַל הָאֶבֶן אוֹ יָשַׁב עָלֶיהָ אוֹ שָׁכַב אוֹ נִשְׁעַן עָלֶיהָ אוֹ נִתְלָה בָּהּ, הוֹאִיל וְנִתְנַשֵּׂא עַל הַכְּלִי הַזֶּה מִכָּל מָקוֹם – נִטְמָא וְנַעֲשָׂה אָב. וְכָל אֶחָד מֵחֲמִשָּׁה דְּרָכִים אֵלּוּ הוּא הַנִּקְרָא מִדְרָס בְּכָל מָקוֹם.
א. נִתְלֶה. שהזב נעשה תלוי על ידו, כגון על ידי כף מאזניים (ראה לקמן ח,ו, פה"מ זבים ד,ה). אֲפִלּוּ הָיָה תַּחַת הָאֶבֶן. כדלעיל ו,ה.
ב. וְכֵן הַמִּשְׁכָּב וְהַמֶּרְכָּב מְטַמְּאִין אֶת הָאָדָם בְּשִׁבְעָה דְּרָכִים: בַּחֲמִשָּׁה דְּרָכִים אֵלּוּ שֶׁמָּנִינוּ, וּבְמַגָּע, וּבְמַשָּׂא. כֵּיצַד? מִשְׁכָּב אוֹ מֶרְכָּב שֶׁדָּרַס עָלָיו הַזָּב וְנִטְמָא בְּמִדְרָסוֹ – הַנּוֹגֵעַ בּוֹ אוֹ הַנּוֹשְׂאוֹ טָמֵא; וְכֵן הַיּוֹשֵׁב עָלָיו אוֹ הָעוֹמֵד אוֹ הַשּׁוֹכֵב אוֹ הַנִּתְלֶה אוֹ הַנִּשְׁעָן, אַף עַל פִּי שֶׁהָיְתָה אֶבֶן מַבְדֶּלֶת בֵּין הַטָּהוֹר וּבֵין הַמִּדְרָס – הֲרֵי זֶה נִטְמָא, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְהַיֹּשֵׁב עַל הַכְּלִי אֲשֶׁר יֵשֵׁב עָלָיו הַזָּב" וכו' (ויקרא טו,ו). מִפִּי הַשְּׁמוּעָה לָמְדוּ שֶׁהַמָּקוֹם שֶׁהַזָּב יוֹשֵׁב וּמְטַמֵּא, אִם יָשַׁב שָׁם הַטָּהוֹר – נִתְטַמֵּא: מַה הַזָּב מְטַמֵּא מִשְׁכָּב וּמֶרְכָּב שֶׁתַּחַת הָאֶבֶן, אַף הַטָּהוֹר מִתְטַמֵּא מִן הַמִּשְׁכָּב אוֹ הַמֶּרְכָּב שֶׁהוּא מִתַּחַת הָאֶבֶן, וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵין הַזָּב שָׁם עַל הַמִּשְׁכָּב. וְאָדָם זֶה שֶׁהוּא לְמַעְלָה מִן הַמִּדְרָס מְטַמֵּא בְּגָדִים כָּל זְמַן שֶׁלֹּא פֵּרֵשׁ מִמְּטַמְּאָיו, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ.
ב. וְאָדָם זֶה שֶׁהוּא לְמַעְלָה מִן הַמִּדְרָס מְטַמֵּא בְּגָדִים כָּל זְמַן שֶׁלֹּא פֵּרֵשׁ מִמְּטַמְּאָיו כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ. שדין האדם הנמצא למעלה מן המדרס שווה לדין הנוגע בו שהוא מטמא בגדים כל זמן שלא פירש ממטמאיו (לעיל ו,ב).
ג. אֵין הַזָּב מְטַמֵּא אֶת הַמִּשְׁכָּב עַד שֶׁיִּנָּשֵׂא רֻבּוֹ עַל הַמִּשְׁכָּב אוֹ הַמּוֹשָׁב אוֹ הַמֶּרְכָּב, וְכֵן הַטָּהוֹר שֶׁדָּרַס עַל מִדְרַס הַזָּב אֵינוֹ מִתְטַמֵּא מֵחֲמַת הַמִּדְרָס עַד שֶׁיִּנָּשֵׂא רֻבּוֹ עָלָיו; אֲבָל אִם נִשָּׂא מִעוּטוֹ, הוֹאִיל וְלֹא נָגַע – הֲרֵי זֶה טָהוֹר. כֵּיצַד? מִקְצָת הַטָּמֵא עַל הַמִּשְׁכָּב וּמִקְצָת הַטָּהוֹר עַל אוֹתוֹ מִשְׁכָּב – הַמִּשְׁכָּב טָהוֹר, וְהַטָּהוֹר שֶׁנִּשָּׂא מִקְצָתוֹ עָלָיו טָהוֹר.
הַטָּמֵא שֶׁנִּשָּׂא רֻבּוֹ עַל מִקְצָת הַמִּשְׁכָּב אוֹ הַמֶּרְכָּב – נִטְמָא הַמִּשְׁכָּב כֻּלּוֹ וְהַמֶּרְכָּב כֻּלּוֹ. וְכֵן הַטָּהוֹר שֶׁנִּשָּׂא רֻבּוֹ עַל מִקְצָת הַמִּדְרָס – נִטְמָא, וְאַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נִשָּׂא אֶלָּא עַל מִקְצָת הַמּוֹשָׁב.
הַטָּמֵא שֶׁנִּשָּׂא רֻבּוֹ עַל מִקְצָת הַמִּשְׁכָּב אוֹ הַמֶּרְכָּב – נִטְמָא הַמִּשְׁכָּב כֻּלּוֹ וְהַמֶּרְכָּב כֻּלּוֹ. וְכֵן הַטָּהוֹר שֶׁנִּשָּׂא רֻבּוֹ עַל מִקְצָת הַמִּדְרָס – נִטְמָא, וְאַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נִשָּׂא אֶלָּא עַל מִקְצָת הַמּוֹשָׁב.
ג. הוֹאִיל וְלֹא נָגַע הֲרֵי זֶה טָהוֹר. שאילו נגע היה נטמא אפילו בנגיעת מקצתו בלבד (הלכות טומאת מת א,ג-ד).
נִטְמָא הַמִּשְׁכָּב כֻּלּוֹ וְהַמֶּרְכָּב כֻּלּוֹ. שלגבי המשכב והמרכב עצמם אין חילוק בין מקצתם לכולם.
נִטְמָא הַמִּשְׁכָּב כֻּלּוֹ וְהַמֶּרְכָּב כֻּלּוֹ. שלגבי המשכב והמרכב עצמם אין חילוק בין מקצתם לכולם.
ד. זָב שֶׁהָיָה מֻטָּל עַל חֲמִשָּׁה סַפְסָלִין שֶׁהֵן מֻנָּחִין לְאָרְכָּן – טְמֵאִין, שֶׁהֲרֵי נִשָּׂא רֻבּוֹ עַל כָּל אֶחָד מֵהֶן. הָיוּ מֻנָּחִין לְרָחְבָּן – טְהוֹרִין, שֶׁהֲרֵי לֹא נִשָּׂא רֻבּוֹ עַל כָּל אֶחָד מֵהֶן. וְאִם יָשַׁן עֲלֵיהֶן – בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ טְמֵאִים, שֶׁמָּא נִתְהַפֵּךְ עֲלֵיהֶם, וְנִמְצָא רֻבּוֹ עַל כָּל אֶחָד.
הָיָה מֻטָּל עַל שִׁשָּׁה כֵּלִים הָעֲשׂוּיִים לְמִשְׁכָּב, שְׁתֵּי יָדָיו עַל שְׁנַיִם, וּשְׁתֵּי רַגְלָיו עַל שְׁנַיִם, וְרֹאשׁוֹ עַל אֶחָד, וְגוּפוֹ עַל אֶחָד – אֵין טָמֵא מִשּׁוּם מִשְׁכָּב אֶלָּא זֶה שֶׁתַּחַת גּוּפוֹ, שֶׁהֲרֵי נִשָּׂא רֻבּוֹ עָלָיו. עָמַד עַל שְׁנֵי מִשְׁכָּבוֹת, רַגְלוֹ אַחַת עַל אֶחָד וְרַגְלוֹ שְׁנִיָּה עַל הַשֵּׁנִי – שְׁנֵיהֶם טְמֵאִים.
הָיָה מֻטָּל עַל שִׁשָּׁה כֵּלִים הָעֲשׂוּיִים לְמִשְׁכָּב, שְׁתֵּי יָדָיו עַל שְׁנַיִם, וּשְׁתֵּי רַגְלָיו עַל שְׁנַיִם, וְרֹאשׁוֹ עַל אֶחָד, וְגוּפוֹ עַל אֶחָד – אֵין טָמֵא מִשּׁוּם מִשְׁכָּב אֶלָּא זֶה שֶׁתַּחַת גּוּפוֹ, שֶׁהֲרֵי נִשָּׂא רֻבּוֹ עָלָיו. עָמַד עַל שְׁנֵי מִשְׁכָּבוֹת, רַגְלוֹ אַחַת עַל אֶחָד וְרַגְלוֹ שְׁנִיָּה עַל הַשֵּׁנִי – שְׁנֵיהֶם טְמֵאִים.
ד. מֻנָּחִין לְאָרְכָּן טְמֵאִין… מֻנָּחִין לְרָחְבָּן טְהוֹרִין. שכאשר הזב שוכב לאורך הספסלים הרי שרובו עשוי להיות על כל אחד מהם בנפרד ולפיכך מטמא אותם, מה שאין כן כאשר שוכב עליהם לרוחבם (רש"י שבת צג,א, ר"ש ורא"ש זבים ד,ד). ובפה"מ (שם) פירש הרמב"ם להפך, שכאשר אורך הזב לרוחב הספסלים הם טמאים משום שהוא שוכב על כולם, מה שאין כן כאשר הוא שוכב עליהם לאורכם (וראה חזון נחום שם שהרמב"ם כאן חזר בו ממה שכתב שם).
שְׁנֵיהֶם טְמֵאִים. הואיל והזב עשוי לסמוך את רובו על כל רגל בנפרד (קרית ספר), או משום שגם חצי גופו של הזב נחשב כרובו לעניין זה (ערוה"ש קטו,טז).
שְׁנֵיהֶם טְמֵאִים. הואיל והזב עשוי לסמוך את רובו על כל רגל בנפרד (קרית ספר), או משום שגם חצי גופו של הזב נחשב כרובו לעניין זה (ערוה"ש קטו,טז).
ה. הָיָה יוֹשֵׁב עַל גַּבֵּי הַמִּטָּה, וְאַרְבָּעָה מִשְׁכָּבוֹת תַּחַת אַרְבַּע רַגְלֵי הַמִּטָּה – כֻּלָּם טְמֵאוֹת, מִפְּנֵי שֶׁאֵינָהּ יְכוֹלָה לַעֲמֹד עַל שָׁלֹשׁ.
ה. מִפְּנֵי שֶׁאֵינָהּ יְכוֹלָה לַעֲמֹד עַל שָׁלֹשׁ. כיוון שבחסרון רגל אחת המיטה הייתה נופלת, הרי שכל רגל נחשבת כנושאת את רובו של הזב.
ו. הָיָה רוֹכֵב עַל גַּבֵּי בְּהֵמָה, וְאַרְבַּעַת מִשְׁכָּבוֹת תַּחַת אַרְבַּעַת רַגְלֶיהָ – כֻּלָּן טְהוֹרוֹת.
וּמִפְּנֵי מָה הֵן טְהוֹרוֹת? מִפְּנֵי שֶׁהַבְּהֵמָה יְכוֹלָה לַעֲמֹד עַל שָׁלֹשׁ, וְנִמְצֵאת הָרְבִיעִית מְסַיֵּעַ, וּמְסַיֵּעַ אֵין בּוֹ מַמָּשׁ. וְהוֹאִיל וְכָל אַחַת רְאוּיָה לִהְיוֹת מְסַיֵּעַ, וְאֵין אָנוּ יוֹדְעִין אֵיזוֹ יָד אוֹ אֵיזוֹ רֶגֶל הִיא שֶׁלֹּא הָיָה נִשְׁעָן עָלֶיהָ – הֲרֵי לֹא הֻחְזְקָה טֻמְאָה בְּאֶחָד מֵהֶן, לְפִיכָךְ כֻּלָּן טְהוֹרוֹת.
לְפִיכָךְ, אִם הָיָה מִשְׁכָּב אֶחָד מֻנָּח תַּחַת שְׁתֵּי יְדֵי הַבְּהֵמָה, אוֹ תַּחַת שְׁתֵּי רַגְלֶיהָ, אוֹ תַּחַת יָדָהּ וְרַגְלָהּ – הֲרֵי זֶה טָמֵא, שֶׁהֲרֵי וַדַּאי נִשָּׂא הַזָּב עַל מִשְׁכָּב זֶה, שֶׁאֵין הַבְּהֵמָה יְכוֹלָה לַעֲמֹד עַל שְׁתַּיִם.
וּמִפְּנֵי מָה הֵן טְהוֹרוֹת? מִפְּנֵי שֶׁהַבְּהֵמָה יְכוֹלָה לַעֲמֹד עַל שָׁלֹשׁ, וְנִמְצֵאת הָרְבִיעִית מְסַיֵּעַ, וּמְסַיֵּעַ אֵין בּוֹ מַמָּשׁ. וְהוֹאִיל וְכָל אַחַת רְאוּיָה לִהְיוֹת מְסַיֵּעַ, וְאֵין אָנוּ יוֹדְעִין אֵיזוֹ יָד אוֹ אֵיזוֹ רֶגֶל הִיא שֶׁלֹּא הָיָה נִשְׁעָן עָלֶיהָ – הֲרֵי לֹא הֻחְזְקָה טֻמְאָה בְּאֶחָד מֵהֶן, לְפִיכָךְ כֻּלָּן טְהוֹרוֹת.
לְפִיכָךְ, אִם הָיָה מִשְׁכָּב אֶחָד מֻנָּח תַּחַת שְׁתֵּי יְדֵי הַבְּהֵמָה, אוֹ תַּחַת שְׁתֵּי רַגְלֶיהָ, אוֹ תַּחַת יָדָהּ וְרַגְלָהּ – הֲרֵי זֶה טָמֵא, שֶׁהֲרֵי וַדַּאי נִשָּׂא הַזָּב עַל מִשְׁכָּב זֶה, שֶׁאֵין הַבְּהֵמָה יְכוֹלָה לַעֲמֹד עַל שְׁתַּיִם.
ו. וּמְסַיֵּעַ אֵין בּוֹ מַמָּשׁ. אין המסייע נחשב כחלק מן הנושאים הואיל וניתן לשאת בלעדיו. הֲרֵי לֹא הֻחְזְקָה טֻמְאָה בְּאֶחָד מֵהֶן וכו'. כיוון שארבע רגלי הבהמה נושאות את הזב בשווה אין באחת מהן חזקת טומאה יותר מהשנייה, ולפיכך כולן טהורות.
אִם הָיָה מִשְׁכָּב אֶחָד מֻנָּח תַּחַת שְׁתֵּי יְדֵי הַבְּהֵמָה וכו'. שהמשכב ארוך כך ששתיים מידי הבהמה או רגליה מונחות על אותו משכב.
ז. יָשַׁב הַטָּמֵא עַל קוֹרַת בֵּית הַבַּד – כָּל הַכֵּלִים שֶׁבָּעֵקֶל טְמֵאִים, שֶׁהֲרֵי הֵן רְצוּצִין תַּחַת הַקּוֹרָה. אֲבָל אִם יָשַׁב עַל מַכְבֵּשׁ שֶׁל כּוֹבֵס – הֲרֵי הַכֵּלִים שֶׁתַּחַת לוּחַ הַמַּכְבֵּשׁ טְהוֹרִים, מִפְּנֵי שֶׁהוּא רָפוּי, וְנִמְצֵאת מִשְׁעֶנֶת הַמַּכְבֵּשׁ עַל רַגְלָיו, לֹא עַל הַכֵּלִים שֶׁתַּחְתָּיו, שֶׁאִם יִרְצֶה אָדָם לְהַכְנִיס סַכִּין וְכַיּוֹצֵא בָּהּ בֵּין הַכֵּלִים שֶׁתַּחַת הַמַּכְבֵּשׁ וּבֵין הַמַּכְבֵּשׁ – מַכְנִיס, אַף עַל פִּי שֶׁהוּא קָשׁוּר.
ז. יָשַׁב הַטָּמֵא עַל קוֹרַת בֵּית הַבַּד וכו'. הקורה שבבית הבד מונחת על גבי העקל (מעין סל עגול העשוי מחבלים) ומשמשת ללחיצת הזיתים שבתוכו לצורך הפקת השמן. לפיכך כאשר הזב יושב על הקורה, כל הכלים הנמצאים בעקל טמאים הואיל והם נושאים את משקלו. מַכְבֵּשׁ שֶׁל כּוֹבֵס. שיש לו שני לוחות העשויים להדק וליישר את הבגדים המונחים ביניהם. מִפְּנֵי שֶׁהוּא רָפוּי וְנִמְצֵאת מִשְׁעֶנֶת הַמַּכְבֵּשׁ עַל רַגְלָיו. שהלוח העליון של המכבש אינו נשען על הבגדים אלא על רגלי המכבש ולפיכך הזב היושב עליו אינו מטמא את הבגדים (ראה תוי"ט זבים ד,ז, מרכה"מ). שֶׁאִם יִרְצֶה אָדָם לְהַכְנִיס… מַכְנִיס אַף עַל פִּי שֶׁהוּא קָשׁוּר. שגם כאשר המכבש סגור והלוחות מהודקים זה לזה אין הלוח העליון נשען על גבי הבגדים, שהרי גם אז ניתן להכניס סכין או כלי דק אחר בין הלוחות (והמציאות המדויקת של המכבש שעליו מדובר כאן אינה ברורה כל צרכה, ראה פה"מ זבים שם, וראב"ד).
ח. זָב שֶׁדָּרַס עַל כְּלִי שֶׁלֹּא נַעֲשָׂה לְמִשְׁכָּב אוֹ לְמוֹשָׁב אוֹ לְמֶרְכָּב, אַף עַל פִּי שֶׁהוּא רָאוּי לְמִשְׁכָּב, הוֹאִיל וְלֹא נָגַע בּוֹ – הֲרֵי זֶה טָהוֹר, שֶׁהֲרֵי אוֹמְרִין לוֹ: 'עֲמֹד וְנַעֲשֶׂה מְלַאכְתֵּנוּ בִּכְלִי זֶה'.
כֵּיצַד? כָּפָה סְאָה וְיָשַׁב עָלֶיהָ, כָּפָה עֲרֵבָה וְיָשַׁב עָלֶיהָ, אוֹ שֶׁיָּשַׁב עַל פָּרֹכֶת אוֹ עַל קֶלַע שֶׁל סְפִינָה וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן – הֲרֵי אֵלּוּ טְהוֹרִים, שֶׁנֶּאֱמַר: "אֲשֶׁר יֵשֵׁב עָלָיו" (ויקרא טו,ד; טו,ו) – הַמְיֻחָד לִישִׁיבָה, לֹא שֶׁאוֹמְרִין לוֹ: 'עֲמֹד וְנַעֲשֶׂה מְלַאכְתֵּנוּ', מִפְּנֵי שֶׁכְּלִי זֶה לֹא נַעֲשָׂה לִישִׁיבָה.
הָיָה הַכְּלִי מְשַׁמֵּשׁ יְשִׁיבָה עִם מְלַאכְתּוֹ שֶׁנַּעֲשָׂה לָהּ – הֲרֵי זֶה מִתְטַמֵּא בְּמִדְרָס, כְּגוֹן הָרְדִיד וְהֶחָלוּק וְהַטַּלִּית וְהַתֻּרְמֵל וְהַחֵמֶת; אַף עַל פִּי שֶׁכָּל אֶחָד מֵהֶם לֹא נַעֲשָׂה מִתְּחִלָּתוֹ לְמִשְׁכָּב – הֲרֵי הוּא מְשַׁמֵּשׁ אֶת הַמִּשְׁכָּב עִם מְלַאכְתּוֹ. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּאֵלּוּ. וּבְהִלְכוֹת כֵּלִים אֲבָאֵר כָּל הַכֵּלִים הַמִּתְטַמְּאִין בְּמִדְרַס וְכֵלִים שֶׁאֵין מִתְטַמְּאִין בְּמִדְרַס, וְאֵיזֶה כְּלִי רָאוּי לִישִׁיבָה, וְאֵיזֶה הוּא רָאוּי לִשְׁכִיבָה, וְאֵיזֶה הוּא רָאוּי לִרְכִיבָה.
כֵּיצַד? כָּפָה סְאָה וְיָשַׁב עָלֶיהָ, כָּפָה עֲרֵבָה וְיָשַׁב עָלֶיהָ, אוֹ שֶׁיָּשַׁב עַל פָּרֹכֶת אוֹ עַל קֶלַע שֶׁל סְפִינָה וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן – הֲרֵי אֵלּוּ טְהוֹרִים, שֶׁנֶּאֱמַר: "אֲשֶׁר יֵשֵׁב עָלָיו" (ויקרא טו,ד; טו,ו) – הַמְיֻחָד לִישִׁיבָה, לֹא שֶׁאוֹמְרִין לוֹ: 'עֲמֹד וְנַעֲשֶׂה מְלַאכְתֵּנוּ', מִפְּנֵי שֶׁכְּלִי זֶה לֹא נַעֲשָׂה לִישִׁיבָה.
הָיָה הַכְּלִי מְשַׁמֵּשׁ יְשִׁיבָה עִם מְלַאכְתּוֹ שֶׁנַּעֲשָׂה לָהּ – הֲרֵי זֶה מִתְטַמֵּא בְּמִדְרָס, כְּגוֹן הָרְדִיד וְהֶחָלוּק וְהַטַּלִּית וְהַתֻּרְמֵל וְהַחֵמֶת; אַף עַל פִּי שֶׁכָּל אֶחָד מֵהֶם לֹא נַעֲשָׂה מִתְּחִלָּתוֹ לְמִשְׁכָּב – הֲרֵי הוּא מְשַׁמֵּשׁ אֶת הַמִּשְׁכָּב עִם מְלַאכְתּוֹ. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּאֵלּוּ. וּבְהִלְכוֹת כֵּלִים אֲבָאֵר כָּל הַכֵּלִים הַמִּתְטַמְּאִין בְּמִדְרַס וְכֵלִים שֶׁאֵין מִתְטַמְּאִין בְּמִדְרַס, וְאֵיזֶה כְּלִי רָאוּי לִישִׁיבָה, וְאֵיזֶה הוּא רָאוּי לִשְׁכִיבָה, וְאֵיזֶה הוּא רָאוּי לִרְכִיבָה.
ח. שֶׁלֹּא נַעֲשָׂה לְמִשְׁכָּב… אַף עַל פִּי שֶׁהוּא רָאוּי לְמִשְׁכָּב. שלא נעשה לצורך שכיבה או ישיבה אף על פי שניתן להשתמש בו לצורך כך. שֶׁהֲרֵי אוֹמְרִין לוֹ. לאדם היושב על כלי זה. עֲמֹד וְנַעֲשֶׂה מְלַאכְתֵּנוּ בִּכְלִי זֶה. שאין כלי זה מיועד לישיבה אלא למלאכה.
כָּפָה סְאָה וְיָשַׁב עָלֶיהָ כָּפָה עֲרֵבָה וכו'. כלים גדולים המשמשים למדידה או לישה וכדומה שהפך אותם על פיהם והתיישב על גבם. קֶלַע שֶׁל סְפִינָה. מפרש הספינה. שֶׁנֶּאֱמַר אֲשֶׁר יֵשֵׁב עָלָיו הַמְיֻחָד לִישִׁיבָה. מן הצורה הדקדוקית 'יֵשֵב' בלשון הווה ממושך (ולא 'יָשַב' בלשון עבר) משמע שמדובר בכלי שהזב רגיל לשבת עליו.
הָיָה הַכְּלִי מְשַׁמֵּשׁ יְשִׁיבָה עִם מְלַאכְתּוֹ שֶׁנַּעֲשָׂה לָהּ. שבנוסף לשימושו לצורך מלאכתו משתמשים בו גם לצורך ישיבה. הָרְדִיד. בגד המכסה את כל הגוף. וְהַתֻּרְמֵל וְהַחֵמֶת. תיקים העשויים מעור שהם גדולים מספיק כך שניתן לשבת עליהם (ובהלכות כלים כד,יא, כז,י מפורט הגודל שמחשיבם להיטמא במדרס). וּבְהִלְכוֹת כֵּלִים. פרקים כב-כז.
כָּפָה סְאָה וְיָשַׁב עָלֶיהָ כָּפָה עֲרֵבָה וכו'. כלים גדולים המשמשים למדידה או לישה וכדומה שהפך אותם על פיהם והתיישב על גבם. קֶלַע שֶׁל סְפִינָה. מפרש הספינה. שֶׁנֶּאֱמַר אֲשֶׁר יֵשֵׁב עָלָיו הַמְיֻחָד לִישִׁיבָה. מן הצורה הדקדוקית 'יֵשֵב' בלשון הווה ממושך (ולא 'יָשַב' בלשון עבר) משמע שמדובר בכלי שהזב רגיל לשבת עליו.
הָיָה הַכְּלִי מְשַׁמֵּשׁ יְשִׁיבָה עִם מְלַאכְתּוֹ שֶׁנַּעֲשָׂה לָהּ. שבנוסף לשימושו לצורך מלאכתו משתמשים בו גם לצורך ישיבה. הָרְדִיד. בגד המכסה את כל הגוף. וְהַתֻּרְמֵל וְהַחֵמֶת. תיקים העשויים מעור שהם גדולים מספיק כך שניתן לשבת עליהם (ובהלכות כלים כד,יא, כז,י מפורט הגודל שמחשיבם להיטמא במדרס). וּבְהִלְכוֹת כֵּלִים. פרקים כב-כז.
