פרק ז', הלכות מכירה, ספר קניין
ט״ז בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ט', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
ט״ו בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ח', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
י״ד בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ז', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
י״ג בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ו', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
י״ב בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ה', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
י״א בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ד', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
י׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ג', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
ט׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ב', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
ח׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק א', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
י״ז בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק י', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
ז׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ח', הלכות בית הבחירה, ספר עבודה
ו׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ז', הלכות בית הבחירה, ספר עבודה
ה׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ו', הלכות בית הבחירה, ספר עבודה
ד׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ה', הלכות בית הבחירה, ספר עבודה
ג׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ד', הלכות בית הבחירה, ספר עבודה
ב׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ג', הלכות בית הבחירה, ספר עבודה
א׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ב', הלכות בית הבחירה, ספר עבודה
ל׳ בסיון ה׳תשפ״ד
פרק א', הלכות בית הבחירה, ספר עבודה
כ״ה בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ח', הלכות ביאת מקדש, ספר עבודה
כ״ד בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ז', הלכות ביאת מקדש, ספר עבודה
כ״ג בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ו', הלכות ביאת מקדש, ספר עבודה
כ״ב בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ה', הלכות ביאת מקדש, ספר עבודה
כ״א בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ד', הלכות ביאת מקדש, ספר עבודה
כ׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ג', הלכות ביאת מקדש, ספר עבודה
י״ט בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ב', הלכות ביאת מקדש, ספר עבודה
י״ח בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק א', הלכות ביאת מקדש, ספר עבודה
י״א באלול ה׳תשפ״ד
פרק ח', הלכות פסולי המוקדשין, ספר עבודה
י׳ באלול ה׳תשפ״ד
פרק ז', הלכות פסולי המוקדשין, ספר עבודה
ט׳ באלול ה׳תשפ״ד
פרק ו', הלכות פסולי המוקדשין, ספר עבודה
ח׳ באלול ה׳תשפ״ד
פרק ה', הלכות פסולי המוקדשין, ספר עבודה

הפרק המלא 

ביאורו של הרב עדין שטיינזלץ

א. מִי שֶׁנָּתַן הַדָּמִים וְלֹא מָשַׁךְ הַפֵּרוֹת, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נִקְנוּ הַמִּטַּלְטְלִין, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ – כָּל הַחוֹזֵר בּוֹ, בֵּין לוֹקֵחַ בֵּין מוֹכֵר, לֹא עָשָׂה מַעֲשֵׂה יִשְׂרָאֵל, וְחַיָּב לְקַבֵּל 'מִי שֶׁפָּרַע'. וַאֲפִלּוּ נָתַן הָעֵרָבוֹן בִּלְבַד – כָּל הַחוֹזֵר מְקַבֵּל 'מִי שֶׁפָּרַע'.
א. כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ. לעיל ג,א. לֹא עָשָׂה מַעֲשֵׂה יִשְׂרָאֵל. אינו נוהג ככשרים בישראל. נָתַן הָעֵרָבוֹן בִּלְבַד. שילם מקצת מן הדמים כמקדמה.
ב. וְכֵיצַד מְקַבֵּל 'מִי שֶׁפָּרַע'? אוֹרְרִין אוֹתוֹ בְּבֵית דִּין וְאוֹמְרִין: 'מִי שֶׁפָּרַע מֵאַנְשֵׁי דּוֹר הַמַּבּוּל וּמֵאַנְשֵׁי דּוֹר הַפַּלָּגָה וּמֵאַנְשֵׁי סְדוֹם וַעֲמֹרָה וּמִמִּצְרַיִם שֶׁטָּבְעוּ בַּיָּם, הוּא יִפָּרַע מִמִּי שֶׁאֵינוֹ עוֹמֵד בְּדִבּוּרוֹ', וְאַחַר כָּךְ יַחְזְרוּ הַדָּמִים.
ב. אוֹרְרִין. מקללים. מִמִּי שֶׁאֵינוֹ עוֹמֵד בְּדִבּוּרוֹ. שמבטל עסקה לאחר מתן מעות (לגבי החוזר בו מסיכום בדברים בלבד ראה לקמן ה"ח).
ג. הַנּוֹתֵן דְּמֵי הַמִּטַּלְטְלִין אוֹ מִקְצָת הַדָּמִים וְחָזַר בּוֹ הַלּוֹקֵחַ, וְאָמַר לוֹ הַמּוֹכֵר: 'בֹּא וְטֹל אֶת מְעוֹתֶיךָ' – הֲרֵי הַמָּעוֹת אֶצְלוֹ כְּמוֹ פִּקָּדוֹן, וְאִם נִגְנְבוּ אוֹ אָבְדוּ אֵינוֹ חַיָּב בְּאַחֲרָיוּתָן. אֲבָל אִם חָזַר בּוֹ הַמּוֹכֵר – הֲרֵי הַמָּעוֹת בִּרְשׁוּתוֹ וְחַיָּב בְּאַחֲרָיוּתָן, וְאַף עַל פִּי שֶׁחָזַר בּוֹ וְאָמַר לַלּוֹקֵחַ: 'בֹּא וְטֹל אֶת שֶׁלְּךָ'; עַד שֶׁיְּקַבֵּל עָלָיו 'מִי שֶׁפָּרַע', וְיֹאמַר לוֹ אַחַר כָּךְ: 'בֹּא וְטֹל אֶת שֶׁלְּךָ'.
ג. הַמָּעוֹת אֶצְלוֹ. אצל המוכר. נִגְנְבוּ אוֹ אָבְדוּ אֵינוֹ חַיָּב בְּאַחֲרָיוּתָן. כדין שומר חינם (ראה הלכות שאלה ופיקדון ד,א).
ד. מִי שֶׁהָיָה לוֹ חוֹב אֵצֶל חֲבֵרוֹ וְאָמַר לוֹ: 'מְכֹר לִי חָבִית שֶׁל יַיִן בַּחוֹב שֶׁיֵּשׁ לִי אֶצְלְךָ', וְרָצָה הַמּוֹכֵר – הֲרֵי זֶה כְּמִי שֶׁנָּתַן הַדָּמִים עַתָּה, וְכָל הַחוֹזֵר בּוֹ מְקַבֵּל 'מִי שֶׁפָּרַע'. לְפִיכָךְ, אִם מָכַר לוֹ קַרְקַע בְּחוֹבוֹ – אֵין אֶחָד מֵהֶן יָכוֹל לַחֲזֹר בּוֹ, אַף עַל פִּי שֶׁאֵין מְעוֹת הַמִּלְוָה מְצוּיוֹת בִּשְׁעַת הַמִּמְכָּר.
ד. הֲרֵי זֶה כְּמִי שֶׁנָּתַן הַדָּמִים עַתָּה. כאשר מוותר על החוב תמורת החבית נחשב כאילו משלם כעת עבורה (ראה לעיל ה,ד). אִם מָכַר לוֹ קַרְקַע בְּחוֹבוֹ. שנקנית במעות בלבד במקום שלא כותבים שטר (ראה לעיל א,ד, אמנם או"ש כתב שבמקרה זה אין צורך בשטר בכל אופן). אַף עַל פִּי שֶׁאֵין מְעוֹת הַמִּלְוָה מְצוּיוֹת בִּשְׁעַת הַמִּמְכָּר. אף אם הלווה השתמש בהן, מכל מקום כשהמלווה קונה הקרקע תמורת החוב נחשב כאילו נתן כעת ללווה מעות.
ה. הַלּוֹקֵחַ מֵחֲבֵרוֹ קַרְקַע אוֹ עֲבָדִים אוֹ שְׁאָר מִטַּלְטְלִין, וּפָסְקוּ הַדָּמִים, וְהִנִּיחַ מַשְׁכּוֹן עַל הַדָּמִים – לֹא קָנָה, וְכָל הָרוֹצֶה לַחֲזֹר מִשְּׁנֵיהֶם חוֹזֵר, וְאֵינוֹ חַיָּב לְקַבֵּל 'מִי שֶׁפָּרַע'.
ה. הַלּוֹקֵחַ מֵחֲבֵרוֹ וכו'. אדם שרוצה לקנות וטרם עשה מעשה קניין במקח. וּפָסְקוּ הַדָּמִים. הסכימו על המחיר. וְהִנִּיחַ מַשְׁכּוֹן עַל הַדָּמִים. חפץ כעירבון על כך שייתן הדמים. וְאֵינוֹ חַיָּב לְקַבֵּל מִי שֶׁפָּרַע. שנתינת משכון אינה כנתינת דמים.
ו. מָכַר לוֹ בִּדְבָרִים בִּלְבַד, וּפָסְקוּ הַדָּמִים, וְרָשַׁם הַלּוֹקֵחַ רֹשֶׁם עַל הַמֶּקַח, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה לוֹ סִימָן יָדוּעַ שֶׁהוּא שֶׁלּוֹ, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נָתַן מִן הַדָּמִים כְּלוּם – כָּל הַחוֹזֵר בּוֹ אַחַר שֶׁרָשַׁם, מְקַבֵּל 'מִי שֶׁפָּרַע'. וְאִם מִנְהַג הַמְּדִינָה שֶׁיִּקְנֶה הָרֹשֶׁם קִנְיָן גָּמוּר – נִקְנָה הַמֶּקַח, וְאֵין אֶחָד מֵהֶן יָכוֹל לַחֲזֹר בּוֹ, וְיִהְיֶה זֶה חַיָּב לִתֵּן הַדָּמִים.
ו. מָכַר לוֹ בִּדְבָרִים בִּלְבַד. הסכימו בעל פה על המכירה.
ז. דָּבָר בָּרוּר הוּא שֶׁאֵין דִּין זֶה אֶלָּא בְּשֶׁרָשַׁם בִּפְנֵי הַמּוֹכֵר, אוֹ שֶׁאָמַר לוֹ הַמּוֹכֵר: 'לֵךְ וּרְשֹׁם עַל מִקְחֲךָ', שֶׁהֲרֵי גָּמַר לְהַקְנוֹתוֹ כְּדֶרֶךְ שֶׁבֵּאַרְנוּ בַּחֲזָקָה וּמְשִׁיכָה.
ז. כְּדֶרֶךְ שֶׁבֵּאַרְנוּ בַּחֲזָקָה. לעיל א,ח, ב. וּמְשִׁיכָה. לעיל ב,ו.
ח. הַנּוֹשֵׂא וְנוֹתֵן בִּדְבָרִים בִּלְבַד – הֲרֵי זֶה רָאוּי לוֹ לַעֲמֹד בְּדִבּוּרוֹ, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא לָקַח מִן הַדָּמִים כְּלוּם וְלֹא רָשַׁם וְלֹא הִנִּיחַ מַשְׁכּוֹן. וְכָל הַחוֹזֵר בּוֹ, בֵּין לוֹקֵחַ בֵּין מוֹכֵר, אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ חַיָּב לְקַבֵּל 'מִי שֶׁפָּרַע' – הֲרֵי זֶה מִמְּחֻסְּרֵי אֲמָנָה, וְאֵין רוּחַ חֲכָמִים נוֹחָה הֵימֶנּוּ.
ח. הַנּוֹשֵׂא וְנוֹתֵן בִּדְבָרִים בִּלְבַד. שהתחייב על ביצוע עסקה בהבטחה בלבד. מִמְּחֻסְּרֵי אֲמָנָה. עבר עברה של הפרת אמונים.
ט. וְכֵן מִי שֶׁאָמַר לַחֲבֵרוֹ שֶׁיִּתֵּן לוֹ מַתָּנָה, וְלֹא נָתַן – הֲרֵי זֶה מִמְּחֻסְּרֵי אֲמָנָה. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בְּמַתָּנָה מוּעֶטֶת, שֶׁהֲרֵי סָמְכָה דַּעְתּוֹ שֶׁל מְקַבֵּל כְּשֶׁהִבְטִיחוֹ. אֲבָל בְּמַתָּנָה מְרֻבָּה – אֵין בָּהּ חֶסְרוֹן אֲמָנָה, שֶׁהֲרֵי לֹא הֶאֱמִין זֶה שֶׁיִּנָּתֵן לוֹ דְּבָרִים אֵלּוּ עַד שֶׁיִּקְנֶה אוֹתָן בִּדְרָכִים שֶׁקּוֹנִין בָּהֶן.
י. הַנּוֹתֵן מָעוֹת לַחֲבֵרוֹ לִקְנוֹת לוֹ קַרְקַע אוֹ מִטַּלְטְלִין, וְהִנִּיחַ מְעוֹת חֲבֵרוֹ אֶצְלוֹ וְהָלַךְ וְקָנָה לְעַצְמוֹ בִּמְעוֹתָיו – מַה שֶּׁעָשָׂה עָשׂוּי, וַהֲרֵי הוּא מִכְּלַל הָרַמָּאִין.
י. וְהִנִּיחַ מְעוֹת חֲבֵרוֹ אֶצְלוֹ וכו'. השליח לא השתמש במעות חברו, ובמקום זאת קנה לעצמו במעות שלו את הדבר שהתבקש לקנות לחברו. וַהֲרֵי הוּא מִכְּלַל הָרַמָּאִין. ונקרא רשע (הלכות אישות ט,יז).
יא. הָיָה יוֹדֵעַ שֶׁזֶּה הַמּוֹכֵר אוֹהֵב אוֹתוֹ וּמְכַבְּדוֹ, וּמוֹכֵר לוֹ וְאֵינוֹ מוֹכֵר לִמְשַׁלְּחוֹ – הֲרֵי זֶה מֻתָּר לִקְנוֹת לְעַצְמוֹ, וְהוּא שֶׁיַּחֲזֹר וְיוֹדִיעוֹ. וְאִם פָּחַד שֶׁמָּא יָבֹא אֶחָד וְיִקְדְּמֶנּוּ לִקְנוֹת – הֲרֵי זֶה קוֹנֶה לְעַצְמוֹ, וְאַחַר כָּךְ מוֹדִיעוֹ.
יא. וְהוּא שֶׁיַּחֲזֹר וְיוֹדִיעוֹ. יודיע למשלח, כדי להוציא עצמו מכלל הרמאים. שֶׁמָּא יָבֹא אֶחָד וְיִקְדְּמֶנּוּ לִקְנוֹת. עד שיודיע למשלחו.
יב. הוֹרוּ מִקְצָת הַמּוֹרִים, שֶׁאִם קָנָה לְעַצְמוֹ בִּמְעוֹת חֲבֵרוֹ אַחַר שֶׁזְּקָפָן עָלָיו מִלְוָה – הֲרֵי זֶה קָנָה לְעַצְמוֹ, וּמְקַבְּלִין מִמֶּנּוּ כְּשֶׁאָמַר: 'זָקַפְתִּי אוֹתָן הַמָּעוֹת עַל עַצְמִי בְּמִלְוָה'. וַאֲנִי אוֹמֵר שֶׁאֵין זֶה דִּין אֱמֶת, אֶלָּא הֲרֵי הַמֶּקַח שֶׁל מְשַׁלֵּחַ, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּדִין הָעֵסֶק.
יב. שֶׁזְּקָפָן עָלָיו מִלְוָה. שלקח אותן לעצמו בתורת הלוואה וקיבל על עצמו להחזיר לחברו מעות אחרות. וּמְקַבְּלִין מִמֶּנּוּ. מאמינים לו. כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּדִין הָעֵסֶק. בהלכות שלוחין ושותפין ז,ד-ו לגבי אדם שקיבל מחברו מעות להתעסק ולסחור בהן, שצריך לקיים שליחותו ולתת מהרווחים לבעל המעות כפי שסיכמו.
יג. שְׁלֹשָׁה שֶׁנָּתְנוּ מָעוֹת לְאֶחָד לִקְנוֹת לָהֶם מֶקַח: אִם הָיוּ הַמָּעוֹת מְעֹרָבוֹת, וְקָנָה בְּמִקְצָת הַדָּמִים, אַף עַל פִּי שֶׁהָיְתָה כַּוָּנַת הַשָּׁלִיחַ שֶׁזֶּה שֶׁקָּנָה לְאֶחָד מֵהֶן – הֲרֵי הַמֶּקַח שֶׁל כֻּלָּם, וְחוֹלְקִין אוֹתוֹ לְפִי מְעוֹתֵיהֶן.
יד. הָיוּ מְעוֹת כָּל אֶחָד מֵהֶן צְרוּרִין וַחֲתוּמִין, אַף עַל פִּי שֶׁהָיָה בְּלֵב הַשָּׁלִיחַ שֶׁזֶּה הַמֶּקַח לְכֻלָּם – לֹא קָנָה אֶלָּא זֶה שֶׁנִּקְנָה הַמֶּקַח בִּמְעוֹתָיו בִּלְבַד.

יד. צְרוּרִין וַחֲתוּמִין. שכל אחד נתן מעות בצרור קשור, או באופן אחר שניתן להבחין אלו מעות שייכות לכל אחד (ב"י חו"מ קפד).

תקציר הפרק 

🤔 שלושה מנצחים במכירה פומבית אחת?
"מכירה פומבית לפי הנר", הייתה נפוצה במאה ה-17 באנגליה, אז היה זוכה במכירה המרבה במחיר בטרם כבה נר קטן שאותו היו מדליקים בתחילת ההתמקחות על הפריט המוצע למכירה. אך מה קורה אם כשכבה הנר התברר שהזוכה במכירה הוא שליח של שלושה אנשים והוא שילם עבור הפריט רק שליש מהסכום הכולל שקיבל מהם כדי לרכוש אותו? – ההלכה ברורה: "אם היו המעות מעורבות… הרי המקח של כולם; היו מעות כל אחד מהן צרורין וחתומין… קנה… זה שנקנה המקח במעותיו בלבד" (הלכות יג-יד) 👨🏻‍⚖

🤷‍ המקלחת שתרצו לפספס
קיבלתם פעם מקלחת קרה? מקווים שלא, אבל אם הייתה לה גרסה הלכתית, ככה היא הייתה נראית: "מי שפרע מאנשי דור המבול ומאנשי דור הפלגה ומאנשי סדום ועמורה ומצרים שטבעו בים – הוא יפרע ממי שאינו עומד בדיבורו" (הלכה ב). וואו, לא נעים, אבל ככה זה כשאתה 'לא עושה מעשה ישראל' וחוזר בך מעסקה שבה נמסר הכסף למוכר אך לא נמשך החפץ שנקנה תמורתו. אז, אַל! ⛔

שיעור וידאו עם הרב חיים סבתו 

Play Video

שיעור שמע עם הרב חיים סבתו 

מושג מן הפרק 

Play Video

עוד על הלכות מכירה ברמב"ם 

שאלות חזרה על הפרק 

1.שילם חלק מהסכום, חזר בו ואבד הכסף מהמוכר – הקונה הפסיד?

2.סיכמו שיקנה, ושמר המוכר את החפץ – אם חזר בו מקבל מי שפרע?

3.קיבל כסף מחבר לקנות בשבילו חפץ – האם הוגן לקנותו לעצמו?

 

 

תשובות
1.כן
2.כן
3.לא

010 - IdeaCreated with Sketch.לב הלימוד - הרחבה על הפרק 

פרשת שבוע מהרמב"ם 

נייר עמדה - אקטואליה 

סט "משנה תורה" מהודר בכריכה מפוארת בפירוש הרב שטיינזלץ + שליח עד הבית

ב-299 ש"ח בלבד!

אתם ביקשתם – אנחנו ממשיכים!

עד תום המבצע או גמר המלאי.

* בתום המבצע המחיר יעמוד על 499 ש"ח

הלימוד להצלחת כוחות הביטחון ולעילוי נשמת הנופלים הי"ד

דילוג לתוכן