פרק ז', הלכות מקוואות, ספר טהרה
י׳ בניסן ה׳תשפ״ד
פרק ח', הלכות כלאים, ספר זרעים
ט׳ בניסן ה׳תשפ״ד
פרק ז', הלכות כלאים, ספר זרעים
ח׳ בניסן ה׳תשפ״ד
פרק ו', הלכות כלאים, ספר זרעים
ז׳ בניסן ה׳תשפ״ד
פרק ה', הלכות כלאים, ספר זרעים
ו׳ בניסן ה׳תשפ״ד
פרק ד', הלכות כלאים, ספר זרעים
ה׳ בניסן ה׳תשפ״ד
פרק ג', הלכות כלאים, ספר זרעים
ד׳ בניסן ה׳תשפ״ד
פרק ב', הלכות כלאים, ספר זרעים
ג׳ בניסן ה׳תשפ״ד
פרק א', הלכות כלאים, ספר זרעים
ב׳ בניסן ה׳תשפ״ד
פרק ח', הלכות ערכין וחרמין, ספר הפלאה
א׳ בניסן ה׳תשפ״ד
פרק ז', הלכות ערכין וחרמין, ספר הפלאה
כ״ט באדר ב׳ ה׳תשפ״ד
פרק ו', הלכות ערכין וחרמין, ספר הפלאה
כ״ח באדר ב׳ ה׳תשפ״ד
פרק ה', הלכות ערכין וחרמין, ספר הפלאה
כ״ז באדר ב׳ ה׳תשפ״ד
פרק ד', הלכות ערכין וחרמין, ספר הפלאה
כ״ו באדר ב׳ ה׳תשפ״ד
פרק ג', הלכות ערכין וחרמין, ספר הפלאה
כ״ה באדר ב׳ ה׳תשפ״ד
פרק ב', הלכות ערכין וחרמין, ספר הפלאה
כ״ד באדר ב׳ ה׳תשפ״ד
פרק א', הלכות ערכין וחרמין, ספר הפלאה
כ״ג באדר ב׳ ה׳תשפ״ד
פרק י', הלכות נזירות, ספר הפלאה
כ״ב באדר ב׳ ה׳תשפ״ד
פרק ט', הלכות נזירות, ספר הפלאה
כ״א באדר ב׳ ה׳תשפ״ד
פרק ח', הלכות נזירות, ספר הפלאה
כ׳ באדר ב׳ ה׳תשפ״ד
פרק ז', הלכות נזירות, ספר הפלאה
י״ט באדר ב׳ ה׳תשפ״ד
פרק ו', הלכות נזירות, ספר הפלאה
י״ח באדר ב׳ ה׳תשפ״ד
פרק ה', הלכות נזירות, ספר הפלאה
י״ז באדר ב׳ ה׳תשפ״ד
פרק ד', הלכות נזירות, ספר הפלאה
ט״ז באדר ב׳ ה׳תשפ״ד
פרק ג', הלכות נזירות, ספר הפלאה
ט״ו באדר ב׳ ה׳תשפ״ד
פרק ב', הלכות נזירות, ספר הפלאה
י״ד באדר ב׳ ה׳תשפ״ד
פרק א', הלכות נזירות, ספר הפלאה
י״ג באדר ב׳ ה׳תשפ״ד
פרק י"ג, הלכות נדרים, ספר הפלאה
י״ב באדר ב׳ ה׳תשפ״ד
פרק י"ב, הלכות נדרים, ספר הפלאה
י״א באדר ב׳ ה׳תשפ״ד
פרק י"א, הלכות נדרים, ספר הפלאה
י׳ באדר ב׳ ה׳תשפ״ד
פרק י', הלכות נדרים, ספר הפלאה

הפרק המלא 

ביאורו של הרב עדין שטיינזלץ

א. אֵין הַמִּקְוֶה נִפְסָל לֹא בְּשִׁנּוּי הָרֵיחַ וְלֹא בְּשִׁנּוּי הַטַּעַם, אֶלָּא בְּשִׁנּוּי הַמַּרְאֶה בִּלְבַד. וְכָל דָּבָר שֶׁאֵין עוֹשִׂין בּוֹ מִקְוֶה לְכַתְּחִלָּה – פּוֹסֵל אֶת הַמִּקְוֶה בְּשִׁנּוּי מַרְאֶה. כֵּיצַד? הַיַּיִן אוֹ הֶחָלָב וְהַדָּם וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן מִמֵּי כָּל הַפֵּרוֹת – אֵינָן פּוֹסְלִין אֶת הַמִּקְוֶה בִּשְׁלֹשֶׁת לֻגִּין, שֶׁלֹּא אָמְרוּ אֶלָּא מַיִם שְׁאוּבִין, וּפוֹסְלִין בְּשִׁנּוּי מַרְאֶה. אֲפִלּוּ מִקְוֶה שֶׁיֵּשׁ בּוֹ מֵאָה סְאָה, וְנָפַל לוֹ לֹג יַיִן אוֹ מֵי פֵּרוֹת וְשִׁנָּה אֶת מַרְאָיו – פָּסוּל.
וְכֵן מִקְוֶה שֶׁיֵּשׁ בּוֹ עֶשְׂרִים סְאָה מַיִם כְּשֵׁרִים אוֹ פָּחוֹת מִזֶּה, וְנָפַל לְתוֹכוֹ סְאָה יַיִן אוֹ מֵי פֵּרוֹת וְלֹא שִׁנּוּ אֶת מַרְאָיו – הֲרֵי אֵלּוּ כְּשֵׁרִים כְּשֶׁהָיוּ, וְאֵין הַסְּאָה שֶׁנָּפְלָה עוֹלָה לְמִדַּת הַמִּקְוֶה. וְאִם נוֹסַף עַל הָעֶשְׂרִים עֶשְׂרִים אֲחֵרִים מַיִם כְּשֵׁרִים – הֲרֵי זֶה מִקְוֶה כָּשֵׁר.
א. אֵין הַמִּקְוֶה נִפְסָל לֹא בְּשִׁנּוּי הָרֵיחַ וְלֹא בְּשִׁנּוּי הַטַּעַם. שאפילו מים מסריחים או מרים שאינם ראויים לשתיית כלב כשרים לטבילה (השווה הלכות ברכות ו,ט). בְּשִׁנּוּי הַמַּרְאֶה. צבע המים. מִמֵּי כָּל הַפֵּרוֹת. משקים שנסחטים מפירות. שֶׁלֹּא אָמְרוּ אֶלָּא מַיִם שְׁאוּבִין. ולא משקה אחר אפילו שאוב. וְנָפַל לוֹ לֹג יַיִן אוֹ מֵי פֵּרוֹת וְשִׁנָּה אֶת מַרְאָיו פָּסוּל. עד שיחזור מראהו למראה מים כדלקמן ה"ט.
ב. יֵשׁ מַעֲלִין אֶת הַמִּקְוֶה וְלֹא פּוֹסְלִין, פּוֹסְלִין וְלֹא מַעֲלִין, לֹא מַעֲלִין וְלֹא פּוֹסְלִין.
ב. יֵשׁ מַעֲלִין אֶת הַמִּקְוֶה. יש משקים שנפילתם למקווה חסר מועילה להשלימו לשיעור ארבעים סאה. פּוֹסְלִין וְלֹא מַעֲלִין. יש משקים שנפילתם למקווה חסר פוסלת את המים הכשרים שבו. לֹא מַעֲלִין וְלֹא פּוֹסְלִין. יש משקים שנפילתם אינה משנה את דין המקווה.
ג. וְאֵלּוּ מַעֲלִין וְלֹא פּוֹסְלִין: הַשֶּׁלֶג, וְהַבָּרָד, וְהַכְּפוֹר, וְהַגְּלִיד, וְהַמֶּלַח, וְטִיט הַנָּרוֹק. כֵּיצַד? מִקְוֶה שֶׁיֵּשׁ בּוֹ אַרְבָּעִים סְאָה חָסֵר אַחַת, וְנָפַל לְתוֹכוֹ סְאָה מֵאֶחָד מֵאֵלּוּ – הֲרֵי זֶה עוֹלֶה לְמִדָּתוֹ, וַהֲרֵי הַמִּקְוֶה כָּשֵׁר וְשָׁלֵם, נִמְצְאוּ מַעֲלִין וְלֹא פּוֹסְלִין. אֲפִלּוּ הֵבִיא אַרְבָּעִים סְאָה שֶׁלֶג בַּתְּחִלָּה וְהִנִּיחוֹ בְּעוּקָה וְרִסְּקוֹ שָׁם – הֲרֵי זֶה מִקְוֶה כָּשֵׁר.
ג. וְהַכְּפוֹר. כעין שלג דק מאוד (פה"מ מקוואות ז,א). וְהַגְּלִיד. מים שקופאים על פני האדמה או על פני מאגר מים (שם). וְטִיט הַנָּרוֹק. טיט דליל ודביק כמו רוק (שם, ויש מפרשים טיט רך שאפשר להריקו מכלי אל כלי – רש"י סוכה יט,ב ועוד; וראה עוד לקמן ח,ט). בְּעוּקָה. בגומא.
ד. וְאֵלּוּ פּוֹסְלִין וְלֹא מַעֲלִין: מַיִם שְׁאוּבִין, בֵּין טְהוֹרִים בֵּין טְמֵאִים, וּמֵי כְּבָשִׁים, וּמֵי שְׁלָקוֹת, וְהַתֶּמֶד עַד שֶׁלֹּא הֶחֱמִיץ, וְהַשֵּׁכָר. כֵּיצַד? מִקְוֶה שֶׁיֵּשׁ בּוֹ אַרְבָּעִים סְאָה חָסֵר מִשְׁקַל דִּינָר, וְנָפַל מֵאֶחָד מֵאֵלּוּ מִשְׁקַל דִּינָר לְתוֹכָן – אֵינוֹ עוֹלֶה לְמִדַּת הַמִּקְוֶה וְלֹא הִשְׁלִימוֹ. וְאִם נָפַל מֵאֶחָד מֵהֶן שְׁלֹשֶׁת לֻגִּין – פּוֹסֵל אֶת הַמִּקְוֶה.
ד. וּמֵי כְּבָשִׁים. מים שכבשו בהם פרי או ירק. וּמֵי שְׁלָקוֹת. מים שבישלו בהם. ואף על פי שלמשקים אלו יש דמיון מסוים למי פירות, מכל מקום דינם ככל מים ופוסלים את המקווה משום איסור שאובים. וְהַתֶּמֶד. מים שהשהו אותם על שמרי יין או פסולת ענבים כדי שיספגו טעם יין. עַד שֶׁלֹּא הֶחֱמִיץ. לפני תסיסה.
ה. וְאֵלּוּ לֹא פּוֹסְלִין וְלֹא מַעֲלִין: שְׁאָר הַמַּשְׁקִין, וּמֵי פֵּרוֹת, וְהַצִּיר, וְהַמֻּרְיָס, וְהַתֶּמֶד מִשֶּׁהֶחֱמִיץ. כֵּיצַד? מִקְוֶה שֶׁיֵּשׁ בּוֹ אַרְבָּעִים סְאָה חָסֵר אַחַת, וְנָפַל מֵאֶחָד מֵאֵלּוּ סְאָה לְתוֹכוֹ – לֹא הֶעֱלַתּוּ, וַהֲרֵי הַמַּיִם כְּשֵׁרִים כְּשֶׁהָיוּ, שֶׁאֵין אֵלּוּ פּוֹסְלִין אֶלָּא בְּשִׁנּוּי מַרְאֶה, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ.
ה. וְאֵלּוּ לֹא פּוֹסְלִין וְלֹא מַעֲלִין וכו'. שהתורה הצריכה "מקוה מים" (ויקרא יא,לו), ולכן משקים שאינם מים אינם נחשבים חלק מהמקווה, לא להשלימו לשיעור ולא לפסלו בשלושה לוגים. שְׁאָר הַמַּשְׁקִין. שמן, יין, חלב, דם ודבש (ראה הלכות טומאת אוכלין א,ב). וְהַצִּיר. הנוזל המתמצה מן הדגים המלוחים (פה"מ נדרים ו,ד). וְהַמֻּרְיָס. מתבל העשוי מדברים שונים, ובמיוחד מדגים כבושים במלח (שם). וְהַתֶּמֶד מִשֶּׁהֶחֱמִיץ. שלאחר תסיסתו נחשב יין מזוג. כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ. לעיל ה"א.
ו. וּפְעָמִים שֶׁאֵלּוּ מַעֲלִין אֶת הַמִּקְוֶה. כֵּיצַד? מִקְוֶה שֶׁיֵּשׁ בּוֹ אַרְבָּעִים סְאָה, וְנָפַל לְתוֹכוֹ סְאָה מֵאֶחָד מֵאֵלּוּ, וְחָזַר וְלָקַח סְאָה מִמֶּנּוּ – הֲרֵי הָאַרְבָּעִים שֶׁנִּשְׁאֲרוּ מִקְוֶה כָּשֵׁר.
ו. וּפְעָמִים שֶׁאֵלּוּ מַעֲלִין אֶת הַמִּקְוֶה. יש מקרה מסוים שהמשקים האמורים בהלכה הקודמת משלימים לשיעור מקווה.
ז. מִקְוֶה שֶׁהִדִּיחַ בּוֹ סַלֵּי זֵיתִים וַעֲנָבִים וְשִׁנּוּ אֶת מַרְאָיו – כָּשֵׁר.
ז. כָּשֵׁר. שמקווה נפסל מחמת שינוי מראה רק כאשר מתערב בתוכו משקה אחר כדלקמן הי"ב.
ח. מֵי הַצֶּבַע פּוֹסְלִין אֶת הַמִּקְוֶה בִּשְׁלֹשֶׁת לֻגִּין, וְאֵין פּוֹסְלִין אוֹתוֹ בְּשִׁנּוּי מַרְאֶה.
ח. מֵי הַצֶּבַע וכו'. מים שנצבעו בצבע מסוים עדיין נקראים מים ולכן דינם ככל מים, שצבע הוא דבר שאין בו ממשות ואינו הופך את המים למשקה אחר (על פי בבלי מכות ג,ב).
ט. מִקְוֶה שֶׁנָּפַל לְתוֹכוֹ יַיִן אוֹ מֹחַל אוֹ שְׁאָר מֵי פֵּרוֹת, וְשִׁנּוּ אֶת מַרְאָיו וְנִפְסַל – כֵּיצַד תַּקָּנָתוֹ? יַמְתִּין עַד שֶׁיֵּרְדוּ הַגְּשָׁמִים וְיַחְזְרוּ מַרְאָיו לְמַרְאֵה מַיִם. וְאִם הָיָה בַּמִּקְוֶה אַרְבָּעִים סְאָה מַיִם כְּשֵׁרִים – מְמַלֵּא וְשׁוֹאֵב לְתוֹכוֹ עַד שֶׁיַּחְזְרוּ מַרְאָיו לְמַרְאֵה מַיִם.
נָפַל לְתוֹכוֹ יַיִן אוֹ מֹחַל וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן וְנִשְׁתַּנָּה מַרְאֵה מִקְצָתוֹ, אִם אֵין בּוֹ מַרְאֵה מַיִם שֶׁלֹּא נִשְׁתַּנָּה כְּדֵי אַרְבָּעִים סְאָה – הֲרֵי זֶה לֹא יִטְבֹּל בּוֹ. וְהַטּוֹבֵל בְּמָקוֹם שֶׁנִּשְׁתַּנָּה – לֹא עָלְתָה לוֹ טְבִילָה. אֲפִלּוּ חָבִית שֶׁל יַיִן שֶׁנִּשְׁבְּרָה בַּיָּם הַגָּדוֹל וּמַרְאֵה אוֹתוֹ מָקוֹם כְּמַרְאֵה יַיִן – הַטּוֹבֵל בְּאוֹתוֹ מָקוֹם לֹא עָלְתָה לוֹ טְבִילָה.
ט. מֹחַל. נוזל שחור שמתמצה מן הזיתים. וְאִם הָיָה בַּמִּקְוֶה אַרְבָּעִים סְאָה מַיִם כְּשֵׁרִים. שאינו נפסל בשפיכת שאובים לתוכו (כדלעיל ד,ו).
אִם אֵין בּוֹ מַרְאֵה מַיִם שֶׁלֹּא נִשְׁתַּנָּה כְּדֵי אַרְבָּעִים סְאָה הֲרֵי זֶה לֹא יִטְבֹּל בּוֹ. אם אין במקווה ארבעים סאה שלא השתנו, הרי חסר מהשיעור ואין לטבול במקווה זה כלל. וְהַטּוֹבֵל בְּמָקוֹם שֶׁנִּשְׁתַּנָּה לֹא עָלְתָה לוֹ טְבִילָה. אפילו במקרה שיש ארבעים סאה שלא השתנו, אין לטבול בחלק המקווה שהשתנה (שחיבורו לארבעים סאה שלא השתנו אינו מכשיר אותו לטבילה).
י. שְׁלֹשֶׁת לֻגִּין מַיִם שְׁאוּבִין שֶׁנָּפַל לְתוֹכָן מִשְׁקַל דִּינָר יַיִן וְשִׁנָּה מַרְאֵיהֶן, וַהֲרֵי מַרְאֵה הַכֹּל מַרְאֵה יַיִן, וְנָפְלוּ לַמִּקְוֶה – לֹא פְּסָלוּהוּ, אֶלָּא אִם שִׁנּוּ אֶת מַרְאָיו.
י. לֹא פְּסָלוּהוּ אֶלָּא אִם שִׁנּוּ אֶת מַרְאָיו. מפני שתערובת זו נקראת 'יין מזוג' (בבלי מכות ג,ב), ולכן דינה כדין יין שאינו פוסל בשאיבה אלא רק בשינוי מראה כדלעיל ה"א.
יא. שְׁלֹשֶׁת לֻגִּין חָסֵר דִּינָר מַיִם שְׁאוּבִין שֶׁנָּפַל לְתוֹכָן דִּינָר חָלָב אוֹ מֵי פֵּרוֹת, וַהֲרֵי מַרְאֵה הַכֹּל מַיִם, וְנָפְלוּ לַמִּקְוֶה – לֹא פְּסָלוּהוּ, עַד שֶׁיִּפְּלוּ שְׁלֹשֶׁת לֻגִּין מַיִם שְׁאוּבִין שֶׁאֵין בָּהֶן תַּעֲרֹבֶת מַשְׁקֶה אַחֵר וְלֹא מֵי פֵּרוֹת.
יא. וְנָפְלוּ לַמִּקְוֶה לֹא פְּסָלוּהוּ וכו'. ששלושה לוגים שאובים פוסלים את המקווה רק במקרה שכל השלושה לוגים הם מים. אבל אם יש בהם תערובת משקה אחר, אפילו אם מראיהם מראה מים אינם פוסלים.
יב. מִקְוֶה שֶׁנִּשְׁתַּנָּה מַרְאֵה מֵימָיו מֵחֲמַת עַצְמוֹ וְלֹא נָפַל לוֹ דָּבָר – הֲרֵי זֶה כָּשֵׁר. לֹא אָמְרוּ אֶלָּא שֶׁנִּשְׁתַּנָּה מֵחֲמַת מַשְׁקֶה אַחֵר.
יב. שֶׁנִּשְׁתַּנָּה מַרְאֵה מֵימָיו מֵחֲמַת עַצְמוֹ. כגון שטבלו בו אנשים רבים והמים השחירו. לֹא אָמְרוּ אֶלָּא שֶׁנִּשְׁתַּנָּה מֵחֲמַת מַשְׁקֶה אַחֵר. דין שינוי מראה נובע מכך שמקווה צריך להכיל מים ולא משקה אחר (על פי ספרא שמיני פרש' ט פ"י ה"א), שכאשר משקה אחר שינה את מראה המים הרי זה כמקווה שמכיל משקה אחר. אבל אם המקווה מכיל רק מים שמראיהם השתנה אין זה שינוי מראה שפוסל.

תקציר הפרק 

פרק ​ז הלכות מקוות
*שינוי מראה מי המקווה וסוגי משקים*

*שינוי מראה* : אינו תנאי בקיווי המים אלא בהגדרת הנוזל כמים. כל מים שכבר אינם דומים למים כלל, מלבד שינוי מראה טבעי במים, פוסלים את המקווה.
חילוקי הדינים:
1⃣ רק משלים את המקווה – שלג ומים קפואים;
2⃣ רק פוסלו – כל מים שאובים, וכן שאר משקים ששינו את מראה המקווה;
3⃣ לא זה ולא זה – שאר המשקים ומי פירות.

שיעור וידאו עם הרב חיים סבתו 

Play Video

שיעור שמע עם הרב חיים סבתו 

מושג מן הפרק 

Play Video

עוד על פרק ז' ברמב"ם 

שאלות חזרה על הפרק 

1.שלג שנמס בבור-כשר לטבילה?

2.מקוה שנשתנה מראהו חלקית-טובל בו לכתחילה?

3.מקוה שמימיו ישנים ועכורים-כשר?

תשובות

1-כן 2-לא 3-כן

010 - IdeaCreated with Sketch.לב הלימוד - הרחבה על הפרק 

פרשת שבוע מהרמב"ם 

נייר עמדה - אקטואליה 

מתגייסים לעזרת כוחות הביטחון עם הרמב"ם היומי

סט משנה תורה מהודר בכריכה מפוארת בפירוש של הרב שטיינזלץ

רק 299 ₪

במקום 835 ₪

הלימוד לעילוי נשמת הנופלים והנרצחים הי"ד

דילוג לתוכן