א. מִצְוַת עֲשֵׂה לִתֵּן צְדָקָה לַעֲנִיֵּי יִשְׂרָאֵל כְּפִי מַה שֶּׁרָאוּי לֶעָנִי, אִם הָיְתָה יַד הַנּוֹתֵן מַשֶּׂגֶת, שֶׁנֶּאֱמַר: "פָתֹחַ תִּפְתַּח אֶת יָדְךָ לוֹ" (דברים טו,ח), וְנֶאֱמַר: "וְהֶחֱזַקְתָּ בּוֹ גֵּר וְתוֹשָׁב וָחַי עִמָּךְ" (ויקרא כה,לה), וְנֶאֱמַר: "וְחֵי אָחִיךָ עִמָּךְ" (שם כה,לו).
ב. וְכָל הָרוֹאֶה עָנִי מְבַקֵּשׁ וְהֶעֱלִים עֵינָיו מִמֶּנּוּ וְלֹא נָתַן לוֹ צְדָקָה – עָבַר בְּלֹא תַעֲשֶׂה, שֶׁנֶּאֱמַר: "לֹא תְאַמֵּץ אֶת לְבָבְךָ וְלֹא תִקְפֹּץ אֶת יָדְךָ מֵאָחִיךָ הָאֶבְיוֹן" (דברים טו,ז).
ג. לְפִי מַה שֶּׁחָסֵר הֶעָנִי אַתָּה מְצֻוֶּה לִתֵּן לוֹ: אִם אֵין לוֹ כְּסוּת – מְכַסִּין אוֹתוֹ, אֵין לוֹ כְּלֵי בַּיִת – קוֹנִין לוֹ כְּלֵי בַּיִת, אֵין לוֹ אִשָּׁה – מַשִּׂיאִין לוֹ אִשָּׁה, וְאִם הָיְתָה אִשָּׁה – מַשִּׂיאִין אוֹתָהּ לְאִישׁ. אֲפִלּוּ הָיָה דַּרְכּוֹ שֶׁל זֶה הֶעָנִי לִרְכֹּב עַל הַסּוּס וְעֶבֶד רָץ בְּפָנָיו, וְהֶעֱנִי וְיָרַד מִנְּכָסָיו – קוֹנִין לוֹ סוּס לִרְכֹּב עָלָיו וְעֶבֶד לָרוּץ לְפָנָיו, שֶׁנֶּאֱמַר: "דֵּי מַחְסֹרוֹ אֲשֶׁר יֶחְסַר לוֹ" (דברים טו,ח). וּמְצֻוֶּה אַתָּה לְהַשְׁלִים חֶסְרוֹנוֹ, וְאֵין אַתָּה מְצֻוֶּה לְעַשְּׁרוֹ.
ד. יָתוֹם שֶׁבָּא לְהַשִּׂיאוֹ אִשָּׁה – שׂוֹכְרִין לוֹ בַּיִת וּמַצִּיעִין לוֹ מִטָּה וְכָל כְּלֵי תַּשְׁמִישׁוֹ, וְאַחַר כָּךְ מַשִּׂיאִין לוֹ אִשָּׁה.
ה. בָּא עָנִי וְשָׁאַל דֵּי מַחְסוֹרוֹ, וְאֵין יַד הַנּוֹתֵן מַשֶּׂגֶת – נוֹתֵן לוֹ כְּפִי הַשָּׂגַת יָדוֹ. וְכַמָּה? עַד חֲמִישׁ נְכָסָיו – מִצְוָה מִן הַמֻּבְחָר; וְאֶחָד מֵעֲשָׂרָה בִּנְכָסָיו – בֵּינוֹנִי; פָּחוֹת מִכָּאן – עַיִן רָעָה. וּלְעוֹלָם אַל יִמְנַע אָדָם עַצְמוֹ מִשְּׁלִישִׁית הַשֶּׁקֶל בְּשָׁנָה. וְכָל הַנּוֹתֵן פָּחוֹת מִזֶּה – לֹא קִיֵּם מִצְוָה. וַאֲפִלּוּ עָנִי הַמִּתְפַּרְנֵס מִן הַצְּדָקָה חַיָּב לִתֵּן צְדָקָה לְאַחֵר.
ו. עָנִי שֶׁאֵין מַכִּירִין אוֹתוֹ וְאָמַר: 'רָעֵב אֲנִי, הַאֲכִילוּנִי' – אֵין בּוֹדְקִין אַחֲרָיו שֶׁמָּא רַמַּאי הוּא, אֶלָּא מְפַרְנְסִין אוֹתוֹ מִיָּד. הָיָה עָרֹם וְאָמַר: 'כַּסּוּנִי' – בּוֹדְקִין אַחֲרָיו שֶׁמָּא רַמַּאי הוּא. וְאִם הָיוּ מַכִּירִין אוֹתוֹ – מְכַסִּין אוֹתוֹ לְפִי כְּבוֹדוֹ מִיָּד, וְאֵין בּוֹדְקִין אַחֲרָיו.
ז. מְפַרְנְסִין וּמְכַסִּין עֲנִיֵּי גּוֹיִם עִם עֲנִיֵּי יִשְׂרָאֵל מִפְּנֵי דַּרְכֵי שָׁלוֹם. וְעָנִי הַמְחַזֵּר עַל הַפְּתָחִים – אֵין נִזְקָקִין לוֹ לְמַתָּנָה מְרֻבָּה, אֲבָל נוֹתְנִין לוֹ מַתָּנָה מוּעֶטֶת. וְאָסוּר לְהַחֲזִיר אֶת הֶעָנִי שֶׁשָּׁאַל רֵיקָם, וַאֲפִלּוּ אַתָּה נוֹתֵן לוֹ גְּרוֹגֶרֶת אַחַת, שֶׁנֶּאֱמַר: "אַל יָשֹׁב דַּךְ נִכְלָם" (תהלים עד,כא).
ח. אֵין פּוֹחֲתִין לֶעָנִי הָעוֹבֵר מִמָּקוֹם לְמָקוֹם מִכִּכָּר אֶחָד הַנִּמְכָּר בְּפֻנְדְּיוֹן, כְּשֶׁיִּהְיוּ הַחִטִּים אַרְבַּע סְאִין בְּסֶלַע. וּכְבָר בֵּאַרְנוּ כָּל הַמִּדּוֹת. וְאִם לָן – נוֹתְנִין לוֹ מַצָּע שֶׁיִּישַׁן עָלָיו, וְכֶסֶת לִתֵּן תַּחַת מְרַאֲשׁוֹתָיו, וְשֶׁמֶן וְקִטְנִית. וְאִם שָׁבַת – נוֹתְנִין לוֹ מְזוֹן שָׁלֹשׁ סְעוּדוֹת, וְשֶׁמֶן וְקִטְנִית וְדָג וְיָרָק. וְאִם הָיוּ מַכִּירִין אוֹתוֹ – נוֹתְנִין לוֹ לְפִי כְּבוֹדוֹ.
ט. עָנִי שֶׁאֵינוֹ רוֹצֶה לִקַּח צְדָקָה – מַעֲרִימִין עָלָיו וְנוֹתְנִין לוֹ לְשֵׁם מַתָּנָה אוֹ לְשֵׁם הַלְוָאָה. וְעָשִׁיר הַמַּרְעִיב אֶת עַצְמוֹ וְעֵינוֹ צָרָה בְּמָמוֹנוֹ שֶׁלֹּא יֹאכַל מִמֶּנּוּ וְלֹא יִשְׁתֶּה – אֵין מַשְׁגִּיחִין בּוֹ.
י. מִי שֶׁאֵינוֹ רוֹצֶה לִתֵּן צְדָקָה אוֹ שֶׁיִּתֵּן מְעַט מִמַּה שֶּׁרָאוּי לוֹ – בֵּית דִּין כּוֹפִין אוֹתוֹ וּמַכִּין אוֹתוֹ עַד שֶׁיִּתֵּן מַה שֶּׁאֲמָדוּהוּ לִתֵּן, וְיוֹרְדִין לִנְכָסָיו בְּפָנָיו וְלוֹקְחִין מֵהֶם מַה שֶּׁרָאוּי לוֹ לִתֵּן. וּמְמַשְׁכְּנִין עַל הַצְּדָקָה, וַאֲפִלּוּ בְּעַרְבֵי שַׁבָּתוֹת.
יא. אָדָם שׁוֹעַ שֶׁהוּא נוֹתֵן צְדָקָה יָתֵר מִן הָרָאוּי לוֹ, אוֹ שֶׁמֵּצֵר לְעַצְמוֹ וְנוֹתֵן לַגַּבָּאִין כְּדֵי שֶׁלֹּא יִתְבַּיֵּשׁ – אָסוּר לְתָבְעוֹ וְלִגְבּוֹת מִמֶּנּוּ צְדָקָה. וְגַבַּאי שֶׁמַּכְלִימוֹ וְשׁוֹאֵל מִמֶּנּוּ – עָתִיד לְהִפָּרַע מִמֶּנּוּ, שֶׁנֶּאֱמַר: "וּפָקַדְתִּי עַל כָּל לֹחֲצָיו" (ירמיהו ל,כ).
יב. אֵין פּוֹסְקִין צְדָקָה עַל הַיְתוֹמִים, וַאֲפִלּוּ לְפִדְיוֹן שְׁבוּיִים, וְאַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ לָהֶן מָמוֹן הַרְבֵּה. וְאִם פָּסַק הַדַּיָּן עֲלֵיהֶן כְּדֵי לָשׂוּם לָהֶן שֵׁם – מֻתָּר.
גַּבָּאֵי צְדָקָה לוֹקְחִין מִן הַנָּשִׁים וּמִן הָעֲבָדִים וּמִן הַתִּינוֹקוֹת דָּבָר מֻעָט, אֲבָל לֹא דָּבָר מְרֻבֶּה, שֶׁחֶזְקַת הַמְרֻבֶּה – גְּנֵבָה אוֹ גָּזֵל מִשֶּׁל אֲחֵרִים. וְכַמָּה הוּא מֻעָט שֶׁלָּהֶן? לְפִי עֹשֶׁר הַבְּעָלִים אוֹ עֲנִיּוּתָן.
יג. עָנִי שֶׁהוּא קְרוֹבוֹ קוֹדֵם לְכָל אָדָם, וַעֲנִיֵּי בֵּיתוֹ קוֹדְמִין לַעֲנִיֵּי עִירוֹ, וַעֲנִיֵּי עִירוֹ קוֹדְמִין לַעֲנִיֵּי עִיר אַחֶרֶת, שֶׁנֶּאֱמַר: "לְאָחִיךָ לַעֲנִיֶּךָ וּלְאֶבְיֹנְךָ בְּאַרְצֶךָ" (דברים טו,יא).
יד. מִי שֶׁהָלַךְ בִּסְחוֹרָה וּפָסְקוּ עָלָיו אַנְשֵׁי הָעִיר שֶׁהָלַךְ שָׁם צְדָקָה – הֲרֵי זֶה נוֹתֵן לַעֲנִיֵּי אוֹתָהּ הָעִיר. וְאִם הָיוּ רַבִּים וּפָסְקוּ עֲלֵיהֶן צְדָקָה – נוֹתְנִין, וּכְשֶׁהֵן בָּאִין, מְבִיאִין אוֹתָהּ עִמָּהֶן וּמְפַרְנְסִין בָּהּ עֲנִיֵּי עִירָם. וְאִם יֵשׁ שָׁם חֲבֵר עִיר – יִתְּנוּ אוֹתָהּ לַחֲבֵר הָעִיר וְהוּא מְחַלְּקָהּ כְּמוֹ שֶׁיֵּרָאֶה לוֹ.
טו. הָאוֹמֵר: 'תְּנוּ מָאתַיִם דִּינָר לְבֵית הַכְּנֶסֶת' אוֹ 'תְּנוּ סֵפֶר תּוֹרָה לְבֵית הַכְּנֶסֶת' – יִתְּנוּ לְבֵית הַכְּנֶסֶת שֶׁהוּא רָגִיל בּוֹ. וְאִם הָיָה רָגִיל בִּשְׁנַיִם – יִנָּתְנוּ לִשְׁנֵיהֶן. הָאוֹמֵר: 'תְּנוּ מָאתַיִם דִּינָר לָעֲנִיִּים' – יִתְּנוּ לַעֲנִיֵּי אוֹתָהּ הָעִיר.
