א. הַהֶקְדֵּשׁוֹת – אֵין פּוֹדִין אוֹתָן לֹא בְּקַרְקַע וְלֹא בַּעֲבָדִים, שֶׁהֲרֵי הֻקְּשׁוּ לְקַרְקָעוֹת, וְלֹא בִּשְׁטָרוֹת, שֶׁאֵין גּוּפָן מָמוֹן, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְנָתַן אֶת הַכֶּסֶף" (על פי ויקרא כז,יט) – אֶחָד הַכֶּסֶף וְאֶחָד שְׁאָר הַמִּטַּלְטְלִין שֶׁשָּׁוִין כֶּסֶף, אֲפִלּוּ סֻבִּין.
ב. כָּל הַפּוֹדֶה קָדָשָׁיו – מוֹסִיף חֹמֶשׁ. וְאֶחָד הַמַּקְדִּישׁ עַצְמוֹ אוֹ אִשְׁתּוֹ אוֹ הַיּוֹרֵשׁ – מוֹסִיפִין חֹמֶשׁ, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ. וְאַף הַחֹמֶשׁ לֹא יִהְיֶה אֶלָּא מִן הַמִּטַּלְטְלִין. וְהַחֹמֶשׁ שֶׁמּוֹסִיף – הֲרֵי הוּא כַּהֶקְדֵּשׁ עַצְמוֹ, וְדִין אֶחָד לָהֶם.
ג. הַפּוֹדֶה קָדָשָׁיו – אֵין הַחֹמֶשׁ מְעַכֵּב, אֶלָּא מֵאַחַר שֶׁנָּתַן אֶת הַקֶּרֶן – יָצָא הַקֹּדֶשׁ לְחֻלִּין, וּמֻתָּר לֵהָנוֹת בּוֹ.
וּמִדִּבְרֵי סוֹפְרִים שֶׁאָסוּר לוֹ לֵהָנוֹת עַד שֶׁיִּתֵּן הַחֹמֶשׁ, שֶׁמָּא יִפְשַׁע וְלֹא יִתֵּן. אֲבָל בְּשַׁבָּת – מִפְּנֵי עֹנֶג שַׁבָּת הֻתְּרוּ לוֹ לֶאֱכֹל, וְאַף עַל פִּי שֶׁעֲדַיִן לֹא נָתַן הַחֹמֶשׁ, וַהֲרֵי הַגִּזְבָּרִין תּוֹבְעִין אוֹתוֹ.
ד. קָדְשֵׁי מִזְבֵּחַ שֶׁנָּפַל בָּהֶן מוּם וְנִפְדּוּ, אִם פָּדָה הַמַּקְדִּישׁ עַצְמוֹ – מוֹסִיף חֹמֶשׁ כִּשְׁאָר הַהֶקְדֵּשׁוֹת. וְהַמַּקְדִּישׁ שֶׁפָּדָה לְעַצְמוֹ הוּא שֶׁמּוֹסִיף חֹמֶשׁ, לֹא הַמִּתְכַּפֵּר בָּהּ שֶׁפְּדָיָהּ. וְהֶקְדֵּשׁ רִאשׁוֹן הוּא הַחַיָּב בְּתוֹסֶפֶת חֹמֶשׁ, אֲבָל הֶקְדֵּשׁ שֵׁנִי אֵינוֹ מוֹסִיף עָלָיו חֹמֶשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְאִם הַמַּקְדִּישׁ יִגְאַל אֶת בֵּיתוֹ וְיָסַף חֲמִישִׁית כֶּסֶף עֶרְכְּךָ עָלָיו" וכו' (ויקרא כז,טו) – הַמַּקְדִּישׁ, לֹא הַמַּתְפִּיס.
ה. לְפִיכָךְ, אִם חִלֵּל בְּהֵמָה עַל בְּהֵמָה שְׁנִיָּה, בֵּין קָדְשֵׁי בֶּדֶק הַבַּיִת בֵּין קָדְשֵׁי מִזְבֵּחַ שֶׁנָּפַל בָּהֶן מוּם, אוֹ שֶׁהֵמִיר בְּקָדְשֵׁי מִזְבֵּחַ, כְּשֶׁהוּא פּוֹדֶה אֶת הַשְּׁנִיָּה שֶׁחִלֵּל עָלֶיהָ אוֹ אֶת הַתְּמוּרָה לְעַצְמוֹ – אֵינוֹ מוֹסִיף חֹמֶשׁ.
ו. הַמַּפְרִישׁ אָשָׁם לְהִתְכַּפֵּר בּוֹ וְנָפַל בּוֹ מוּם וְהוֹסִיף עָלָיו חֹמֶשׁ וְחִלְּלוֹ עַל בְּהֵמָה אַחֶרֶת, וְנִתְכַּפֵּר בְּאָשָׁם אַחֵר וְנִתְּקָה הַבְּהֵמָה שֶׁחִלֵּל עָלֶיהָ לִרְעִיָּה, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בִּמְקוֹמוֹ – הֲרֵי הִיא סָפֵק אִם מוֹסִיף עָלֶיהָ חֹמֶשׁ הוֹאִיל וְהִיא קָרְבַּן עוֹלָה וַהֲרֵי הִיא גּוּף אַחֵר וּקְדֻשָּׁה אַחֶרֶת, אוֹ אֵינוֹ מוֹסִיף עָלֶיהָ חֹמֶשׁ מִפְּנֵי שֶׁהִיא בָּאָה מִכֹּחַ הֶקְדֵּשׁ רִאשׁוֹן שֶׁכְּבָר הוֹסִיף עָלָיו חֹמֶשׁ.
ז. קָדְשֵׁי בֶּדֶק הַבַּיִת אֵין עוֹשִׂין בּוֹ תְּמוּרָה, שֶׁלֹּא דָּנָה תּוֹרָה בִּתְמוּרָה אֶלָּא בְּקָדְשֵׁי מִזְבֵּחַ. כֵּיצַד? הָיוּ לְפָנָיו בֶּהֱמַת חֻלִּין וּבֶהֱמַת קָדְשֵׁי בֶּדֶק הַבַּיִת, וְאָמַר: 'זוֹ חֲלִיפַת זוֹ' אוֹ 'זוֹ תְּמוּרַת זוֹ' – לֹא אָמַר כְּלוּם. אֲבָל אִם אָמַר: 'הֲרֵי זוֹ תַּחַת זוֹ', אוֹ 'הֲרֵי זוֹ מְחֻלֶּלֶת עַל זוֹ' – דְּבָרָיו קַיָּמִין, וְיָצָאת הַבְּהֵמָה הָרִאשׁוֹנָה לְחֻלִּין, וְנִתְפְּסָה הַשְּׁנִיָּה.
ח. וְאֶחָד קָדְשֵׁי בֶּדֶק הַבַּיִת וְאֶחָד קָדְשֵׁי מִזְבֵּחַ שֶׁנָּפַל בָּהֶן מוּם – אֵין פּוֹדִין אוֹתָן לְכַתְּחִלָּה אֶלָּא בְּשָׁוְיֵיהֶן. וְאִם עָבַר וְחִלְּלָן עַל פָּחוֹת מִשָׁוְיֵיהֶן, אֲפִלּוּ הֶקְדֵּשׁ שָׁוֶה מֵאָה דִּינָר שֶׁחִלְּלוֹ עַל שָׁוֶה פְּרוּטָה – הֲרֵי זֶה פָּדוּי, וְיָצָא לְחֻלִּין, וּמֻתָּר לֵהָנוֹת בּוֹ. וּמִדִּבְרֵי סוֹפְרִים שֶׁהוּא צָרִיךְ חֲקִירַת דָּמִים, וְחַיָּב לְהַשְׁלִים אֶת דָּמָיו.
ט. כֵּיצַד? הָיְתָה לוֹ בֶּהֱמַת קָדְשֵׁי מִזְבֵּחַ שֶׁנָּפַל בָּהּ מוּם וַהֲרֵי הִיא שָׁוָה עֲשָׂרָה, וּבֶהֱמַת חֻלִּין שֶׁשָּׁוָה חֲמִשָּׁה, וְאָמַר: 'הֲרֵי זוֹ מְחֻלֶּלֶת עַל זוֹ' – הֲרֵי זוֹ נִפְדֵּית וְיָצָאת לְחֻלִּין, אֲבָל צָרִיךְ לְהַשְׁלִים הַחֲמִשָּׁה.
וְכֵן אִם הָיְתָה הַבְּהֵמָה הָרִאשׁוֹנָה קָדְשֵׁי בֶּדֶק הַבַּיִת – הֲרֵי זוֹ יָצָאת לְחֻלִּין לְהִגָּזֵז וּלְהֵעָבֵד, וְתִכָּנֵס הַשְּׁנִיָּה תַּחְתֶּיהָ דִּין תּוֹרָה. אֲבָל מִדִּבְרֵיהֶם צָרִיךְ חֲקִירַת דָּמִים אִם הָיְתָה זוֹ שֶׁחִלֵּל עָלֶיהָ שָׁוָה אוֹ יַשְׁלִים דָּמֶיהָ.
י. שָׁמוּ אוֹתָהּ שְׁלֹשָׁה וְאָמְרוּ שֶׁזּוֹ בְּדָמֶיהָ, אֲפִלּוּ בָּאוּ אַחַר כֵּן מֵאָה וְאָמְרוּ: 'שֶׁל קֹדֶשׁ הָיְתָה יָפָה' – אֵינוֹ חוֹזֵר; הוֹאִיל וַחֲקִירַת הַדָּמִים מִדִּבְרֵיהֶן, לֹא הֶחֱמִירוּ בָּהּ. אֲבָל אִם שָׁמוּ אוֹתָהּ שְׁנַיִם, וּבָאוּ שְׁלֹשָׁה וְאָמְרוּ שֶׁהוֹנָה הֶקְדֵּשׁ בְּכָל שֶׁהוּא – חוֹזֵר.
יא. אֵין פּוֹדִין אֶת הַהֶקְדֵּשׁ אַכְסְרָה, אֶלָּא בַּחֲקִירַת דָּמִים, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ. וְאִם פָּדָה – יַד הֶקְדֵּשׁ עַל הָעֶלְיוֹנָה. כֵּיצַד? 'פָּרָה זוֹ תַּחַת פָּרָה זוֹ שֶׁל הֶקְדֵּשׁ', 'טַלִּית זוֹ תַּחַת טַלִּית זוֹ שֶׁל הֶקְדֵּשׁ' – הֶקְדֵּשׁ פָּדוּי, וְיַד הַהֶקְדֵּשׁ עַל הָעֶלְיוֹנָה: אִם הָיְתָה הַשְּׁנִיָּה יָפָה מִן הָרִאשׁוֹנָה בְּיוֹתֵר – לוֹקְחִין אוֹתָהּ הַגִּזְבָּרִין וְשׁוֹתְקִין; וְאִם אֵינָהּ יָפָה – מַשְׁלִים אֶת הַדָּמִים כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ, וּמוֹסִיף חֹמֶשׁ.
אֲבָל אִם אָמַר: 'טַלִּית זוֹ בְּעֶשֶׂר סְלָעִים תַּחַת טַלִּית שֶׁל הֶקְדֵּשׁ', וּ'פָרָה זוֹ בְּעֶשֶׂר סְלָעִים תַּחַת פָּרָה שֶׁל הֶקְדֵּשׁ', אֲפִלּוּ הָיְתָה שֶׁל הֶקְדֵּשׁ שָׁוָה חֲמִשָּׁה וְשֶׁלּוֹ שָׁוָה עֲשָׂרָה – הֲרֵי זֶה מוֹסִיף חֹמֶשׁ וְנוֹתֵן שְׁתֵּי סְלָעִים וּמֶחֱצָה, שֶׁהֲרֵי בְּדָמִים קְצוּבִים פָּדָה. וּשְׁנִיָּה אֵינָהּ טְעוּנָה חֹמֶשׁ, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ.
יב. הַפּוֹדֶה מִיַּד הַהֶקְדֵּשׁ, מָשַׁךְ בְּמָנֶה וְלֹא הִסְפִּיק לִתֵּן הַדָּמִים עַד שֶׁעָמַד בְּמָאתַיִם – נוֹתֵן מָאתַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְנָתַן אֶת הַכֶּסֶף וְקָם לוֹ" (על פי ויקרא כז,יט) – בִּנְתִינַת הַכֶּסֶף הוּא שֶׁלּוֹ. מְשָׁכוֹ בְּמָאתַיִם, וְלֹא הִסְפִּיק לִתֵּן אֶת הַדָּמִים עַד שֶׁעָמַד בְּמָנֶה – נוֹתֵן מָאתַיִם. לֹא יִהְיֶה כֹּחַ הֶדְיוֹט חָמוּר מִכֹּחַ הֶקְדֵּשׁ, וַהֲרֵי קָנָה בִּמְשִׁיכָה וְנִתְחַיֵּב בְּדָמִים.
יג. פָּדָה בְּמָאתַיִם וְנָתַן הַדָּמִים, וְלֹא הִסְפִּיק לְמָשְׁכוֹ עַד שֶׁעָמַד בְּמָנֶה – כְּבָר קָנָה בִּנְתִינַת הַכֶּסֶף, וּמוֹשֵׁךְ אֶת שֶׁלּוֹ, וְזָכָה הַהֶקְדֵּשׁ בְּמָאתַיִם. פָּדָהוּ בְּמָנֶה וְנָתַן הַדָּמִים, וְלֹא הִסְפִּיק לְמָשְׁכוֹ עַד שֶׁעָמַד בְּמָאתַיִם – מַה שֶּׁפָּדָה פָּדוּי, וְאֵינוֹ נוֹתֵן אֶלָּא הַמָּנֶה שֶׁכְּבָר נָתַן, וְאֵין אוֹמְרִין כָּאן: לֹא יִהְיֶה כֹּחַ הֶדְיוֹט חָמוּר מִכֹּחַ הֶקְדֵּשׁ, שֶׁאֲפִלּוּ הַהֶדְיוֹט אֵינוֹ יָכוֹל לַחֲזֹר בּוֹ עַד שֶׁיְּקַבֵּל 'מִי שֶׁפָּרַע', כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בִּמְקוֹמוֹ, וְאֵין הַהֶקְדֵּשׁ רָאוּי לְקַבֵּל 'מִי שֶׁפָּרַע'.
יד. הַמַּקְדִּישׁ כָּל נְכָסָיו, וְהָיְתָה עָלָיו כְּתֻבַּת אִשָּׁה אוֹ שִׁטְרֵי בַּעֲלֵי חוֹבוֹת – אֵין הָאִשָּׁה יְכוֹלָה לִגְבּוֹת כְּתֻבָּתָהּ מִן הַהֶקְדֵּשׁ וְלֹא בַּעַל חוֹב אֶת חוֹבוֹ, שֶׁהַהֶקְדֵּשׁ מַפְקִיעַ הַשִּׁעְבּוּד שֶׁקָּדַם.
אֲבָל כְּשֶׁיִּמְכֹּר הַהֶקְדֵּשׁ הַקַּרְקַע שֶׁלּוֹ וְתֵצֵא הַשָּׂדֶה לְחֻלִּין – יֵשׁ לְבַעַל חוֹב וְלָאִשָּׁה לִגְבּוֹת מִן הַפּוֹדֶה, שֶׁהֲרֵי שִׁעְבּוּדָהּ עוֹמֵד עַל קַרְקַע זוֹ.
טו. הָא לְמָה זֶה דּוֹמֶה? לִשְׁנֵי לָקוֹחוֹת, שֶׁכָּתְבָה לָרִאשׁוֹן: 'דִּין וּדְבָרִים אֵין לִי עִמְּךָ' וּמָכַר לַשֵּׁנִי, שֶׁהִיא טוֹרֶפֶת מִן הַשֵּׁנִי.
טז. וְכֵיצַד פּוֹדִין קַרְקַע זֶה הָאִישׁ? מַשְׁבִּיעִין הָאִשָּׁה אוֹ בַּעַל חוֹב תְּחִלָּה, כְּדֶרֶךְ כָּל הַבָּא לִפָּרַע מִנְּכָסִים מְשֻׁעְבָּדִין, וְאַחַר כָּךְ מַכְרִיזִין עָלֶיהָ שִׁשִּׁים יוֹם בַּבֹּקֶר וּבָעֶרֶב כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ, וְאוֹמֵר: 'כַּמָּה אָדָם רוֹצֶה לִתֵּן בְּשָׂדֶה זוֹ עַל מְנַת לִתֵּן לָאִשָּׁה כְּתֻבָּתָהּ וּלְבַעַל חוֹב אֶת חוֹבוֹ'.
וְאַחַר שֶׁפּוֹדִין אוֹתָהּ, וְלוֹקֵחַ אוֹתָהּ הַלּוֹקֵחַ אֲפִלּוּ בְּדִינָר, כְּדֵי שֶׁלֹּא יֹאמְרוּ: הֶקְדֵּשׁ יוֹצֵא בְּלֹא פִּדְיוֹן – חוֹזֵר הַפּוֹדֶה וּמַגְבֶּה לָאִשָּׁה כְּתֻבָּתָהּ אוֹ לְבַעַל חוֹב בְּחוֹבוֹ. וַאֲפִלּוּ הַחוֹב מֵאָה וְהַשָּׂדֶה שָׁוָה תִּשְׁעִים, עַל מְנַת כָּךְ פּוֹדֶה אוֹתָהּ הָרוֹצֶה לִפְדּוֹתָהּ.
אֲבָל אִם הָיָה הַחוֹב שְׁנַיִם בִּדְמֵי הַשָּׂדֶה, כְּגוֹן שֶׁהָיְתָה שָׁוָה מֵאָה וְיֵשׁ עָלָיו חוֹב וּכְתֻבַּת אִשָּׁה מָאתַיִם – אֵין פּוֹדִין אוֹתָהּ עַל מְנַת לִתֵּן הַחוֹב אוֹ הַכְּתֻבָּה, אֶלָּא פּוֹדִין אוֹתָהּ סְתָם, שֶׁאִם הִתְנוּ לִתֵּן – אֵינָהּ נִפְדֵּית כְּלָל.
יז. הַמַּקְדִּישׁ כָּל נְכָסָיו וְאַחַר כָּךְ גֵּרֵשׁ אֶת אִשְׁתּוֹ, וְגָבָת כְּתֻבָּתָהּ מִן הַפּוֹדֶה מִיַּד הַהֶקְדֵּשׁ – אֵינָהּ גּוֹבָה עַד שֶׁיַּדִּירֶנָּה הֲנָיָה, שֶׁמָּא קִינוּנְיָא עָשׂוּ עַל הַהֶקְדֵּשׁ, וְאֵין אוֹמְרִין: אִלּוּ רָצָה, הָיָה אוֹמֵר: 'בְּטָעוּת הִקְדַּשְׁתִּי', וְיִשָּׁאֵל עַל הֶקְדֵּשׁוֹ לְחָכָם, וְהָיָה חוֹזֵר לוֹ.
יח. וְכֵן אֵינוֹ נֶאֱמָן לוֹמַר אַחַר שֶׁהִקְדִּישׁ: 'מָנֶה לִפְלוֹנִי חוֹב עָלַי' אוֹ 'כְּלִי זֶה שֶׁל פְּלוֹנִי הוּא', שֶׁמָּא יַעֲשׂוּ קִינוּנְיָא עַל הַהֶקְדֵּשׁ. וַאֲפִלּוּ הָיָה שְׁטָר בְּיַד בַּעַל חוֹב – אֵינוֹ גּוֹבֶה עַל פִּי זֶה אֶלָּא כְּדֶרֶךְ שֶׁגּוֹבִין כָּל בַּעֲלֵי חוֹבוֹת, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ.
יט. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בְּבָרִיא. אֲבָל חוֹלֶה שֶׁהִקְדִּישׁ כָּל נְכָסָיו, וְאָמַר בְּשָׁעָה שֶׁהִקְדִּישׁ: 'מָנֶה לִפְלוֹנִי בְּיָדִי' – נֶאֱמָן, שֶׁאֵין אָדָם עוֹשֶׂה עָרְמָה עַל הַהֶקְדֵּשׁ בִּשְׁעַת מִיתָתוֹ וְחוֹטֵא לַאֲחֵרִים, שֶׁהֲרֵי הוּא הוֹלֵךְ לָמוּת. לְפִיכָךְ, אִם אָמַר: 'תְּנוּ אוֹתָהּ לוֹ' – נוֹטֵל בְּלֹא שְׁבוּעָה; וְאִם לֹא אָמַר 'תְּנוּ' – אֵין נוֹתְנִין לוֹ, אֶלָּא אִם כֵּן הָיָה בְּיָדוֹ שְׁטַר חוֹב מְקֻיָּם, וַהֲרֵי זֶה נוֹטֵל מִן הַהֶקְדֵּשׁ מִפְּנֵי הַצַּוָּאָה. וְאִם אַחַר שֶׁהִקְדִּישׁ אָמַר 'תְּנוּ' – אֵין שׁוֹמְעִין לוֹ, אֶלָּא הֲרֵי הוּא כִּשְׁאָר בַּעֲלֵי חוֹבוֹת: אִם נִתְקַיֵּם שְׁטָרוֹ – נִשְׁבָּע, וְגוֹבֶה מִן הַפּוֹדֶה, לֹא מִן הַהֶקְדֵּשׁ.
כ. מִי שֶׁיָּצָא עָלָיו קוֹל שֶׁהִפְקִיר אֶת נְכָסָיו אוֹ הִקְדִּישָׁן אוֹ הֶחֱרִימָן – אֵין חוֹשְׁשִׁין לוֹ, עַד שֶׁתִּהְיֶה שָׁם רְאָיָה בְּרוּרָה.
