פרק ז', הלכות קידוש החודש, ספר זמנים
ט״ז בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ט', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
ט״ו בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ח', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
י״ד בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ז', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
י״ג בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ו', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
י״ב בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ה', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
י״א בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ד', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
י׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ג', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
ט׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ב', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
ח׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק א', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
י״ז בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק י', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
ז׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ח', הלכות בית הבחירה, ספר עבודה
ו׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ז', הלכות בית הבחירה, ספר עבודה
ה׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ו', הלכות בית הבחירה, ספר עבודה
ד׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ה', הלכות בית הבחירה, ספר עבודה
ג׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ד', הלכות בית הבחירה, ספר עבודה
ב׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ג', הלכות בית הבחירה, ספר עבודה
א׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ב', הלכות בית הבחירה, ספר עבודה
ל׳ בסיון ה׳תשפ״ד
פרק א', הלכות בית הבחירה, ספר עבודה
כ״ה בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ח', הלכות ביאת מקדש, ספר עבודה
כ״ד בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ז', הלכות ביאת מקדש, ספר עבודה
כ״ג בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ו', הלכות ביאת מקדש, ספר עבודה
כ״ב בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ה', הלכות ביאת מקדש, ספר עבודה
כ״א בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ד', הלכות ביאת מקדש, ספר עבודה
כ׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ג', הלכות ביאת מקדש, ספר עבודה
י״ט בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ב', הלכות ביאת מקדש, ספר עבודה
י״ח בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק א', הלכות ביאת מקדש, ספר עבודה
י״א באלול ה׳תשפ״ד
פרק ח', הלכות פסולי המוקדשין, ספר עבודה
י׳ באלול ה׳תשפ״ד
פרק ז', הלכות פסולי המוקדשין, ספר עבודה
ט׳ באלול ה׳תשפ״ד
פרק ו', הלכות פסולי המוקדשין, ספר עבודה
ח׳ באלול ה׳תשפ״ד
פרק ה', הלכות פסולי המוקדשין, ספר עבודה

הפרק המלא 

ביאורו של הרב עדין שטיינזלץ

א. אֵין קוֹבְעִין לְעוֹלָם רֹאשׁ חֹדֶשׁ תִּשְׁרֵי לְפִי חֶשְׁבּוֹן זֶה לֹא בְּאֶחָד בְּשַׁבָּת וְלֹא בִּרְבִיעִי בְּשַׁבָּת וְלֹא בְּעֶרֶב שַׁבָּת, סִימָן לָהֶן אד"ו. אֶלָּא כְּשֶׁיִּהְיֶה מוֹלַד תִּשְׁרֵי בְּאֶחָד מִשְּׁלֹשָׁה יָמִים הָאֵלּוּ – קוֹבְעִין רֹאשׁ הַחֹדֶשׁ בַּיּוֹם שֶׁלְּאַחֲרָיו. כֵּיצַד? הֲרֵי שֶׁהָיָה הַמּוֹלָד בְּאֶחָד בְּשַׁבָּת – קוֹבְעִין רֹאשׁ חֹדֶשׁ תִּשְׁרֵי יוֹם שֵׁנִי; וְאִם יִהְיֶה הַמּוֹלָד בִּרְבִיעִי – קוֹבְעִין רֹאשׁ הַחֹדֶשׁ בַּחֲמִישִׁי; וְאִם יִהְיֶה הַמּוֹלָד בְּשִׁשִּׁי – קוֹבְעִין רֹאשׁ הַחֹדֶשׁ בַּשְּׁבִיעִי.
א. אֵין קוֹבְעִין לְעוֹלָם רֹאשׁ חֹדֶשׁ תִּשְׁרֵי וכו'. בפרק זה מוסבר אופן הקביעה של ראש חודש תשרי שלפיו נקבעים יתר חודשי השנה כפי שיבואר בפרק ח. לְפִי חֶשְׁבּוֹן זֶה. החשבון שלפיו קובעים את עיבור החודשים והשנים בזמן שאין סנהדרין (לעיל ה,ב). סִימָן לָהֶן אד"ו. ראשון רביעי ושישי. כְּשֶׁיִּהְיֶה מוֹלַד תִּשְׁרֵי. על פי החישוב הממוצע כמבואר בפרק ו. קוֹבְעִין רֹאשׁ הַחֹדֶשׁ בַּיּוֹם שֶׁלְּאַחֲרָיו. הסיבה לדחייה זו מופיעה לקמן הל' ז-ח.
ב. וְכֵן אִם יִהְיֶה הַמּוֹלָד בַּחֲצִי הַיּוֹם אוֹ לְמַעְלָה מֵחֲצִי הַיּוֹם – קוֹבְעִין רֹאשׁ הַחֹדֶשׁ בַּיּוֹם שֶׁלְּאַחֲרָיו. כֵּיצַד? הֲרֵי שֶׁהָיָה הַמּוֹלָד בְּיוֹם שֵׁנִי שֵׁשׁ שָׁעוֹת בַּיּוֹם אוֹ יָתֵר עַל שֵׁשׁ שָׁעוֹת – קוֹבְעִין רֹאשׁ חֹדֶשׁ בִּשְׁלִישִׁי; וְאִם הָיָה הַמּוֹלָד קֹדֶם חֲצִי הַיּוֹם אֲפִלּוּ בְּחֵלֶק אֶחָד – קוֹבְעִין רֹאשׁ הַחֹדֶשׁ בְּאוֹתוֹ יוֹם הַמּוֹלָד עַצְמוֹ; וְהוּא שֶׁלֹּא יִהְיֶה אוֹתוֹ הַיּוֹם מִימֵי אד"ו.
ב. אִם יִהְיֶה הַמּוֹלָד. מולד חודש תשרי לפי החישוב הממוצע. בַּחֲצִי הַיּוֹם אוֹ לְמַעְלָה מֵחֲצִי הַיּוֹם. בחצות היום, שהוא בשעה השישית, או לאחר מכן. קוֹבְעִין רֹאשׁ הַחֹדֶשׁ בַּיּוֹם שֶׁלְּאַחֲרָיו. ודחייה זו נקראת בכינוי 'מולד זקן' (טור). וְאִם הָיָה הַמּוֹלָד קֹדֶם חֲצִי הַיּוֹם אֲפִלּוּ בְּחֵלֶק אֶחָד. אפילו אם יקדם המולד לשעת חצות היום בזמן מועט, שהוא חלק של אחד מאלף ושמונים משעה (לעיל ו,ב). שֶׁלֹּא יִהְיֶה אוֹתוֹ הַיּוֹם מִימֵי אד"ו. כמבואר לעיל ה"א.
ג. כְּשֶׁיִּהְיֶה הַמּוֹלָד בַּחֲצוֹת הַיּוֹם אוֹ אַחַר חֲצוֹת וְיִדָּחֶה לַיּוֹם שֶׁלְּאַחֲרָיו, אִם הָיָה הַיּוֹם שֶׁלְּאַחֲרָיו מִימֵי אד"ו – הֲרֵי זֶה נִדְחֶה לְשֶׁלְּאַחַר אַחֲרָיו, וְיִהְיֶה רֹאשׁ הַחֹדֶשׁ קָבוּעַ בַּשְּׁלִישִׁי מִיּוֹם הַמּוֹלָד. כֵּיצַד? הֲרֵי שֶׁהָיָה הַמּוֹלָד בְּשַׁבָּת בַּחֲצוֹת, סִימָן זי"ח – קוֹבְעִין רֹאשׁ הַחֹדֶשׁ בַּשָּׁנָה שֶׁמּוֹלָדָהּ כָּזֶה בְּשֵׁנִי בְּשַׁבָּת. וְכֵן אִם הָיָה הַמּוֹלָד בִּשְׁלִישִׁי בַּחֲצוֹת אוֹ אַחַר חֲצוֹת – קוֹבְעִין רֹאשׁ הַחֹדֶשׁ בַּחֲמִישִׁי בְּשַׁבָּת.
ג. כְּשֶׁיִּהְיֶה הַמּוֹלָד. של חודש תשרי. בַּחֲצוֹת הַיּוֹם אוֹ אַחַר חֲצוֹת וְיִדָּחֶה לַיּוֹם שֶׁלְּאַחֲרָיו. כמבואר בהלכה הקודמת. בַּשְּׁלִישִׁי מִיּוֹם הַמּוֹלָד. יומיים לאחר יום המולד. סִימָן זי"ח. יום שבת, בשעה השישית ביום שהיא השעה השמונה עשרה מתחילת היממה (לעיל ו,ב). בַּשָּׁנָה שֶׁמּוֹלָדָהּ כָּזֶה. מולד השנה הוא מולד תשרי (לעיל ו,יג).
ד. מוֹלַד תִּשְׁרֵי שֶׁיָּצָא בְּחֶשְׁבּוֹן זֶה בְּלֵיל שְׁלִישִׁי בְּתֵשַׁע שָׁעוֹת בַּלַּיְלָה וּמָאתַיִם וְאַרְבָּעָה חֲלָקִים מִשָּׁעָה עֲשִׂירִית, סִימָנָהּ גטר"ד, אוֹ יָתֵר עַל זֶה – אִם הָיְתָה שָׁנָה פְּשׁוּטָה, דּוֹחִין אֶת רֹאשׁ הַחֹדֶשׁ, וְאֵין קוֹבְעִין אוֹתוֹ בִּשְׁלִישִׁי בְּשָׁנָה זוֹ אֶלָּא בַּחֲמִישִׁי בְּשַׁבָּת.
ד. אוֹ יָתֵר עַל זֶה. והלאה באותו היום. אִם הָיְתָה שָׁנָה פְּשׁוּטָה דּוֹחִין אֶת רֹאשׁ הַחֹדֶשׁ. שכן אם המולד חל בזמן זה, הרי שמולד תשרי בשנה הבאה (לאחר הוספת שארית שנה פשוטה המבואר לעיל ו,ה) יחול ביום שבת בשעה השמונה עשרה (חצות היום), או לאחר מכן. ואם כן יידחה ראש השנה ביומיים, ליום שני (כמבואר בהלכה הקודמת). במקרה זה יש צורך לדחות את יום קביעת ראש שנה זו, כדי שהשנה לא תהיה בת 356 ימים, מספר הגדול מן האפשר לפי הלוח (ראה לקמן ח,ז).
ה. וְכֵן אִם יָצָא מוֹלַד תִּשְׁרֵי בְּיוֹם שֵׁנִי בְּשָׁלֹשׁ שָׁעוֹת בַּיּוֹם וַחֲמֵשׁ מֵאוֹת וּשְׁמוֹנִים וְתִשְׁעָה חֲלָקִים מִשָּׁעָה רְבִיעִית, סִימָנָהּ בט"ו תקפ"ט, אוֹ יָתֵר עַל כֵּן, אִם הָיְתָה אוֹתָהּ הַשָּׁנָה מוֹצָאֵי הַמְעֻבֶּרֶת, שֶׁהָיְתָה הַשָּׁנָה הַסְּמוּכָה לָהּ שֶׁעָבְרָה מְעֻבֶּרֶת – אֵין קוֹבְעִין רֹאשׁ הַחֹדֶשׁ בְּשֵׁנִי בְּשָׁנָה זוֹ אֶלָּא בִּשְׁלִישִׁי.
ה. אֵין קוֹבְעִין רֹאשׁ הַחֹדֶשׁ בְּשֵׁנִי בְּשָׁנָה זוֹ אֶלָּא בִּשְׁלִישִׁי. שאם המולד חל בזמן זה, חל מולד השנה הקודמת (המחושב על ידי החסרת שארית שנה מעוברת ממולד השנה, כדלעיל ו,ד), ביום שלישי בשעה שמונה עשרה (חצות היום) או לאחר מכן. ואם כן נדחה ראש השנה הקודמת ביומיים, וחל ביום חמישי. במקרה זה יש צורך לדחות את יום קביעת שנה זו, כדי שלא תהיה הקודמת בת 382 ימים, מספר מועט מדי על פי החשבון לשנה מעוברת (ראה לקמן ח,ח).
ו. הָיָה מוֹלַד הַשָּׁנָה הַפְּשׁוּטָה שֶׁאָמַרְנוּ שֶׁתִּדָּחֶה לַחֲמִישִׁי פָּחוֹת חֵלֶק אֶחָד, כְּגוֹן שֶׁיָּצָא סִימָנָהּ גטר"ג אוֹ פָּחוֹת מִזֶּה – קוֹבְעִין אוֹתָהּ בִּשְׁלִישִׁי. וְכֵן אִם הָיָה מוֹלַד מוֹצָאֵי הַמְעֻבֶּרֶת פָּחוֹת חֵלֶק, כְּגוֹן שֶׁהָיָה סִימָנָהּ בט"ו תקפ"ח אוֹ פָּחוֹת מִזֶּה – קוֹבְעִין אוֹתָהּ בְּשֵׁנִי.
נִמְצָא דֶּרֶךְ קְבִיעַת רֹאשׁ חֹדֶשׁ תִּשְׁרֵי לְפִי חֶשְׁבּוֹן זֶה כָּךְ הוּא: תְּחַשֵּׁב וְתֵדַע הַמּוֹלָד בְּאֵי זֶה יוֹם יִהְיֶה, וּבְכַמָּה שָׁעוֹת מִן הַיּוֹם אוֹ מִן הַלַּיְלָה, וּבְכַמָּה חֲלָקִים מִן הַשָּׁעָה. וְיוֹם הַמּוֹלָד הוּא יוֹם הַקְּבִיעָה לְעוֹלָם, אֶלָּא אִם כֵּן הָיָה בְּאֶחָד בְּשַׁבָּת אוֹ בִּרְבִיעִי אוֹ בְּעֶרֶב שַׁבָּת, אוֹ אִם יִהְיֶה הַמּוֹלָד בַּחֲצוֹת הַיּוֹם אוֹ אַחַר חֲצוֹת, אוֹ אִם הָיָה בְּמָאתַיִם וְאַרְבָּעָה חֲלָקִים מִשָּׁעָה עֲשִׂירִית מִלֵּיל שְׁלִישִׁי אוֹ יָתֵר עַל זֶה וְהָיְתָה שָׁנָה פְּשׁוּטָה, אוֹ שֶׁהָיָה הַמּוֹלָד בַּחֲמֵשׁ מֵאוֹת וְתִשְׁעָה וּשְׁמוֹנִים חֲלָקִים מִשָּׁעָה רְבִיעִית מִיּוֹם שֵׁנִי וְהָיְתָה הַשָּׁנָה פְּשׁוּטָה שֶׁאַחַר הַמְעֻבֶּרֶת; שֶׁאִם יֶאֱרַע אֶחָד מֵאַרְבָּעָה דְּבָרִים אֵלּוּ – אֵין קוֹבְעִין בְּיוֹם הַמּוֹלָד אֶלָּא בַּיּוֹם שֶׁלְּאַחֲרָיו אוֹ שֶׁלְּאַחַר אַחֲרָיו, כְּדֶרֶךְ שֶׁבֵּאַרְנוּ.
ו. שֶׁאָמַרְנוּ שֶׁתִּדָּחֶה לַחֲמִישִׁי. לעיל ה"ד. קוֹבְעִין אוֹתָהּ בִּשְׁלִישִׁי. כיוון שמולד השנה הבאה יחול בשבת לפני חצות, ולא יהיה צורך לדחותו. קוֹבְעִין אוֹתָהּ בְּשֵׁנִי. שמולד השנה הקודמת חל ביום שלישי לפני חצות, ולא היה צורך לדחותו.
תְּחַשֵּׁב וְתֵדַע הַמּוֹלָד וכו'. הממוצע, כמבואר לעיל ו,ו-יד. וְיוֹם הַמּוֹלָד הוּא יוֹם הַקְּבִיעָה. ובו חל ראש השנה. כְּדֶרֶךְ שֶׁבֵּאַרְנוּ. לעיל הל' א-ה.
ז. וּמִפְּנֵי מָה אֵין קוֹבְעִין בְּחֶשְׁבּוֹן זֶה בִּימֵי אד"ו? לְפִי שֶׁהַחֶשְׁבּוֹן הַזֶּה הוּא לְקִבּוּץ הַיָּרֵחַ וְהַשֶּׁמֶשׁ בְּהִלּוּכָם הָאֶמְצָעִי, לֹא בִּמְקוֹמָם הָאֲמִתִּי, כְּמוֹ שֶׁהוֹדַעְנוּ. לְפִיכָךְ עָשׂוּ יוֹם קְבִיעָה וְיוֹם דְּחִיָּה, כְּדֵי לִפְגֹּעַ בְּיוֹם הַקִּבּוּץ הָאֲמִתִּי. כֵּיצַד? בִּשְׁלִישִׁי קוֹבְעִין, בִּרְבִיעִי דּוֹחִין, בַּחֲמִישִׁי קוֹבְעִין, בְּשִׁשִּׁי דּוֹחִין, בְּשַׁבָּת קוֹבְעִין, בְּאֶחָד בְּשַׁבָּת דּוֹחִין, בְּשֵׁנִי קוֹבְעִין.
ז. לְקִבּוּץ הַיָּרֵחַ וְהַשֶּׁמֶשׁ. הזמן שבו הירח חולף על פני השמש ומתחיל מחזור חדש. בְּהִלּוּכָם הָאֶמְצָעִי. בממוצע. כְּמוֹ שֶׁהוֹדַעְנוּ. לעיל ו,א. בִּשְׁלִישִׁי קוֹבְעִין וכו'. ובאופן זה מאוזן הפער בין אורך החודש הממוצע לאמתי.
ח. וְעִקַּר שְׁאָר הָאַרְבַּע דְּחִיּוֹת הָאֵלּוּ הוּא זֶה הָעִקָּר שֶׁאָמַרְנוּ, שֶׁהַחֶשְׁבּוֹן הַזֶּה בְּמַהֲלָךְ אֶמְצָעִי. וּרְאָיָה לַדָּבָר, שֶׁהֲרֵי הַמּוֹלָד יִהְיֶה בְּלֵיל שְׁלִישִׁי וְיִדָּחֶה לַחֲמִישִׁי, וּפְעָמִים רַבּוֹת לֹא יֵרָאֶה יָרֵחַ בְּלֵיל חֲמִישִׁי, וְלֹא עוֹד, אֶלָּא וְלֹא בְּלֵיל שִׁשִּׁי. מִכְּלָל שֶׁלֹּא נִתְקַבְּצוּ הַשֶּׁמֶשׁ וְהַיָּרֵחַ קִבּוּץ אֲמִתִּי אֶלָּא בַּחֲמִישִׁי.
ח. וְעִקַּר. סיבת. שְׁאָר הָאַרְבַּע דְּחִיּוֹת הָאֵלּוּ. שלוש הדחיות הנותרות. זֶה הָעִקָּר שֶׁאָמַרְנוּ. ההסבר שנאמר בהלכה הקודמת. לֹא יֵרָאֶה יָרֵחַ. לא ייראה חידוש הירח. מִכְּלָל שֶׁלֹּא נִתְקַבְּצוּ הַשֶּׁמֶשׁ וְהַיָּרֵחַ קִבּוּץ אֲמִתִּי אֶלָּא בַּחֲמִישִׁי. שהרי רק לאחר כיממה משעת ההתקבצות אפשר לראות את הירח (לעיל א,ג). אך במקרים ששעת ההתקבצות תחול בשעות היום, הרי שהראייה בפועל לא תהיה אלא לאחר יומיים. ואם הירח לא נראה בליל שישי, סימן ששעת ההתקבצות לא קדמה ליום חמישי.

תקציר הפרק 

פרק ז הלכות קידוש החודש

ראש השנה

הכלל: קביעות ר"ה נדחית מפני ג' סיבות – א) אד"ו ב) מולד אחר חצות ג) קביעות ר"ה הבא.

לא אד"ו ראש =כלומר: מקפידים שראש השנה לא יחול בימי ראשון/רביעי/שישי.
ולמה ?
לפי הרמב"ם היום הסיבה היא אסטרונומית=חישובית.
הראב"ד משיג באומרו שהסיבה היא ל"אד"ו" ראש היא שיום כיפור לא יחול לא ביום שישי ולא בראשון אלא ביום נפרד משבת, כמו"כ הושענא רבה שלא יחול בשבת (שזה כבר נאמר בגמרא).

שיעור וידאו עם הרב חיים סבתו 

Play Video

שיעור שמע עם הרב חיים סבתו 

מושג מן הפרק 

Play Video

עוד על ספר זמנים ברמב"ם 

שאלות חזרה על הפרק 

1.דוחים את ר"ה כשהמולד חל: באד"ו, אחר חצות, בליל ג' בשעה 11, ביום ב' בשעה ד'?

2.אם המולד חל אחר חצות והיום למחרת הוא אד"ו – דוחים את ר"ה ביומיים?

3.הסיבה העיקרית לדחיית ר"ה היא הצורך בהתאמה בין המולד האמיתי למולד הנראה?

 

תשובות
1.כן
2.כן
3.כן

010 - IdeaCreated with Sketch.לב הלימוד - הרחבה על הפרק 

פרשת שבוע מהרמב"ם 

נייר עמדה - אקטואליה 

סט "משנה תורה" מהודר בכריכה מפוארת בפירוש הרב שטיינזלץ + שליח עד הבית

ב-299 ש"ח בלבד!

ממשיכים את הסבסוד!

* שווי מקורי לסט 835 ש"ח

*משלוח עד 21 ימי עסקים

הלימוד להצלחת כוחות הביטחון ולעילוי נשמת הנופלים הי"ד

דילוג לתוכן