פרק ז', הלכות שבת, ספר זמנים
ט״ז בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ט', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
ט״ו בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ח', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
י״ד בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ז', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
י״ג בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ו', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
י״ב בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ה', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
י״א בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ד', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
י׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ג', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
ט׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ב', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
ח׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק א', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
י״ז בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק י', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
ז׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ח', הלכות בית הבחירה, ספר עבודה
ו׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ז', הלכות בית הבחירה, ספר עבודה
ה׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ו', הלכות בית הבחירה, ספר עבודה
ד׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ה', הלכות בית הבחירה, ספר עבודה
ג׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ד', הלכות בית הבחירה, ספר עבודה
ב׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ג', הלכות בית הבחירה, ספר עבודה
א׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ב', הלכות בית הבחירה, ספר עבודה
ל׳ בסיון ה׳תשפ״ד
פרק א', הלכות בית הבחירה, ספר עבודה
כ״ה בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ח', הלכות ביאת מקדש, ספר עבודה
כ״ד בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ז', הלכות ביאת מקדש, ספר עבודה
כ״ג בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ו', הלכות ביאת מקדש, ספר עבודה
כ״ב בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ה', הלכות ביאת מקדש, ספר עבודה
כ״א בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ד', הלכות ביאת מקדש, ספר עבודה
כ׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ג', הלכות ביאת מקדש, ספר עבודה
י״ט בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ב', הלכות ביאת מקדש, ספר עבודה
י״ח בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק א', הלכות ביאת מקדש, ספר עבודה
י״א באלול ה׳תשפ״ד
פרק ח', הלכות פסולי המוקדשין, ספר עבודה
י׳ באלול ה׳תשפ״ד
פרק ז', הלכות פסולי המוקדשין, ספר עבודה
ט׳ באלול ה׳תשפ״ד
פרק ו', הלכות פסולי המוקדשין, ספר עבודה
ח׳ באלול ה׳תשפ״ד
פרק ה', הלכות פסולי המוקדשין, ספר עבודה

הפרק המלא 

ביאורו של הרב עדין שטיינזלץ

א. מְלָאכוֹת שֶׁחַיָּבִין עֲלֵיהֶן סְקִילָה וְכָרֵת בְּמֵזִיד אוֹ קָרְבַּן חַטָּאת בִּשְׁגָגָה – מֵהֶן אָבוֹת וּמֵהֶן תּוֹלָדוֹת. וּמִנְיַן כָּל אֲבוֹת מְלָאכוֹת – אַרְבָּעִים חָסֵר אַחַת. וְאֵלּוּ הֵן: הַחֲרִישָׁה, וְהַזְּרִיעָה, וְהַקְּצִירָה, וְהָעִמּוּר, וְהַדִּישָׁה, וְהַזְּרִיָּה, וְהַבְּרִירָה, וְהַטְּחִינָה, וְהַהַרְקָדָה, וְהַלִּישָׁה, וְהָאֲפִיָּה, וְהַגְּזִיזָה, וְהַלִּבּוּן, וְהַנִּפּוּץ, וְהַצְּבִיעָה, וְהַטְּוִיָּה, וַעֲשִׂיַּת הַנִּירִין, וְהַנְסָכַת הַמַּסֵּכָה, וְהָאֲרִיגָה, וְהַבְּצִיעָה, וְהַקְּשִׁירָה, וְהַהַתָּרָה, וְהַתְּפִירָה, וְהַקְּרִיעָה, וְהַבִּנְיָן, וְהַסְּתִירָה, וְהַכָּיָה בְּפַטִּישׁ, וְהַצִּידָה, וְהַשְּׁחִיטָה, וְהַהַפְשָׁטָה, וְהַהַעְבָּדָה, וּמְחִיקַת הָעוֹר, וְחִתּוּכוֹ, וְהַכְּתִיבָה, וְהַמְּחִיקָה, וְהַשִּׂרְטוּט, וְהַהַבְעָרָה, וְהַכִּבּוּי, וְהַהוֹצָאָה מֵרְשׁוּת לִרְשׁוּת.
א. מֵהֶן אָבוֹת וּמֵהֶן תּוֹלָדוֹת. מחולקות לענפים של אבות ותולדותיהם, כפי שיתבאר בפרק זה. וּמִנְיַן כָּל אֲבוֹת מְלָאכוֹת אַרְבָּעִים חָסֵר אַחַת וכו'. ההגדרות והדינים של המלאכות השונות יפורטו בפרקים הבאים. וְהָעִמּוּר. איסוף תבואה לערמה. וְהַדִּישָׁה. מלאכת פירוק הגרגרים מקליפתם. וְהַזְּרִיָּה. הנפת הדגן ברוח לאחר הדישה כדי שתיפרד הפסולת מהגרגירים. וְהַהַרְקָדָה. ניפוי הקמח. וְהַגְּזִיזָה. גזיזת הצמר. וְהַלִּבּוּן. ניקוי הצמר. וְהַנִּפּוּץ. הפרדת החוטים והכשרתם לטוויה. וַעֲשִׂיַּת הַנִּירִין. השחלת חוטי השתי במערכת האריגה. וְהַנְסָכַת הַמַּסֵּכָה. מתיחת חוטי השתי. וְהַבְּצִיעָה. שליפת חוטים מן האריג. וְהַהַעְבָּדָה. עיבוד העור. וּמְחִיקַת הָעוֹר. החלקתו. וְהַשִּׂרְטוּט. סימון שורות על הקלף לצורך הכתיבה.
ב. כָּל אֵלּוּ הַמְּלָאכוֹת וְכָל שֶׁהוּא מֵעִנְיָנָם, הֵן הַנִּקְרָאִין אֲבוֹת מְלָאכוֹת. כֵּיצַד הוּא עִנְיָנָם? אֶחָד הַחוֹרֵשׁ אוֹ הַחוֹפֵר אוֹ הָעוֹשֶׂה חָרִיץ – הֲרֵי זֶה אַב מְלָאכָה, שֶׁכָּל אַחַת וְאַחַת מֵהֶן חֲפִירָה הִיא בַּקַּרְקַע, וְעִנְיָן אֶחָד הוּא.
ב. וְכָל שֶׁהוּא מֵעִנְיָנָם. מלאכות הזהות לגמרי בפעולתן או הנעשות לשם אותה התכלית. הֲרֵי זֶה אַב מְלָאכָה. כולן בכלל אב המלאכה 'חורש', ואינן תולדות (וראה לקמן ח,א).
ג. וְכֵן אֶחָד הַזּוֹרֵעַ זְרָעִים אוֹ הַנּוֹטֵעַ אִילָנוֹת אוֹ הַמַּבְרִיךְ אִילָנוֹת אוֹ הַמַּרְכִּיב אוֹ הַזּוֹמֵר – כָּל אֵלּוּ אָב אֶחָד הֵן מֵאֲבוֹת מְלָאכוֹת, וְעִנְיָן אֶחָד הוּא, שֶׁכָּל אַחַת מֵהֶן לְצַמֵּחַ דָּבָר הוּא מִתְכַּוֵּן.
ג. הַמַּבְרִיךְ אִילָנוֹת. נוטע בארץ זמורה המחוברת לעץ כדי להצמיח ממנה עץ חדש. הַמַּרְכִּיב. מחבר ייחור או ענף בסדן (גזע) עץ הנטוע מכבר. הַזּוֹמֵר. קוצץ את ענפי העץ כדי להשביחו.
ד. וְכֵן אֶחָד הַקּוֹצֵר תְּבוּאָה אוֹ קִטְנִית אוֹ הַבּוֹצֵר עֲנָבִים אוֹ הַגּוֹדֵד תְּמָרִים אוֹ הַמּוֹסֵק זֵיתִים אוֹ הָאוֹרֶה תְּאֵנִים – כָּל אֵלּוּ אַב מְלָאכָה אַחַת הֵן, שֶׁכָּל אַחַת מֵהֶן לַעֲקֹר דָּבָר מִגִּדּוּלָיו מִתְכַּוֵּן. וְעַל דֶּרֶךְ זֶה שְׁאָר הָאָבוֹת.
ד. הַקּוֹצֵר תְּבוּאָה וכו'. שכל אותן המלאכות הן בעצם אותה המלאכה, אך בסוגי פירות שונים.
ה. הַתּוֹלָדָה הִיא הַמְּלָאכָה הַדּוֹמָה לְאָב מֵאֵלּוּ הָאָבוֹת. כֵּיצַד? הַמְחַתֵּךְ אֶת הַיָּרָק מְעַט מְעַט לְבַשְּׁלוֹ – הֲרֵי זֶה חַיָּב, שֶׁזּוֹ הַמְּלָאכָה תּוֹלֶדֶת טְחִינָה, שֶׁהַטּוֹחֵן לוֹקֵחַ גּוּף אֶחָד וּמְחַלְּקוֹ לְגוּפִים הַרְבֵּה, וְכָל הָעוֹשֶׂה דָּבָר הַדּוֹמֶה לָזֶה הֲרֵי זֶה תּוֹלֶדֶת הַטּוֹחֵן. וְכֵן הַלּוֹקֵחַ לָשׁוֹן שֶׁל מַתֶּכֶת וְשָׁף אוֹתוֹ כְּדֵי לִקַּח מֵעֲפָרוֹ, כְּדֶרֶךְ שֶׁעוֹשִׂין צוֹרְפֵי הַזָּהָב – הֲרֵי זֶה תּוֹלֶדֶת טְחִינָה.
ה. הַתּוֹלָדָה הִיא הַמְּלָאכָה הַדּוֹמָה לְאָב. יש צד של דמיון למלאכת האב, אך לא זהות עניינית. מְעַט מְעַט. לחתיכות קטנות (ראה לקמן כא,יח). לָשׁוֹן. חתיכה. וְשָׁף. משייף ומפורר (לקמן ח,טו).
ו. וְכֵן הַלּוֹקֵחַ חָלָב וְנָתַן בּוֹ קֵבָה כְּדֵי לְחַבְּצוֹ – הֲרֵי זֶה חַיָּב מִשּׁוּם תּוֹלֶדֶת בּוֹרֵר, שֶׁהֲרֵי הִפְרִישׁ הַקּוֹס מִן הֶחָלָב. וְאִם גִּבְּנוֹ וְעָשָׂהוּ גְּבִינָּה – חַיָּב מִשּׁוּם בּוֹנֶה, שֶׁכָּל הַמְקַבֵּץ חֵלֶק אֶל חֵלֶק וְדִבֵּק הַכֹּל עַד שֶׁיֵּעָשׂוּ גּוּף אֶחָד – הֲרֵי זֶה דּוֹמֶה לְבִנְיָן. וְכֵן לְכָל מְלָאכָה וּמְלָאכָה מֵאֵלּוּ הָאָבוֹת יֵשׁ לָהֶן תּוֹלָדוֹת עַל דֶּרֶךְ זוֹ שֶׁאָמַרְנוּ. וּמִגּוּף הַמְּלָאכָה הַנַּעֲשֵׂית בְּשַׁבָּת, תֵּדַע מֵעֵין אֵי זֶה אָב הִיא וְתוֹלֶדֶת אֵי זֶה אָב הִיא.
ו. וְנָתַן בּוֹ קֵבָה. הניח בתוך החלב חתיכה קטנה של עור הקיבה, שיש בה חומרים הגורמים להעמדת הגבינה (ראה הלכות מאכלות אסורות ג,יג). הִפְרִישׁ הַקּוֹס מִן הֶחָלָב. גרם להבדלת מי הגבינה מן החומר המתגבש (ראה גם לקמן ח,יא). וְאִם גִּבְּנוֹ. לעשותו מקשה אחת. דּוֹמֶה לְבִנְיָן. ונעשה תולדת הבונה (ראה לקמן י,יג). וּמִגּוּף הַמְּלָאכָה הַנַּעֲשֵׂית בְּשַׁבָּת וכו'. מעיון בתכליתה או בצורתה של המלאכה ניתן לדעת לאיזו מחלקה לשייך אותה.
ז. אֶחָד הָעוֹשֶׂה אָב מֵאֲבוֹת מְלָאכוֹת אוֹ תּוֹלָדָה מִן הַתּוֹלָדוֹת: בְּמֵזִיד – חַיָּב כָּרֵת, וְאִם בָּאוּ עֵדִים – נִסְקָל; בְּשׁוֹגֵג – חַיָּב חַטָּאת קְבוּעָה. אִם כֵּן, מַה הֶפְרֵשׁ יֵשׁ בֵּין הָאָבוֹת וְהַתּוֹלָדוֹת? אֵין בֵּינֵיהֶן הֶפְרֵשׁ אֶלָּא לְעִנְיַן הַקָּרְבָּן בִּלְבַד, שֶׁהָעוֹשֶׂה בִּשְׁגָגָה: אִם עָשָׂה אָבוֹת הַרְבֵּה בְּעֶלֶם אֶחָד – חַיָּב חַטָּאת אַחַת עַל כָּל אָב וְאָב; וְאִם עָשָׂה אָב וְתוֹלְדוֹתָיו בְּהֶעְלֵם אֶחָד – אֵינוֹ חַיָּב אֶלָּא חַטָּאת אַחַת.
ז. בְּמֵזִיד חַיָּב כָּרֵת וכו'. שאין הבדל בין אבות ותולדות במידת איסורם בשבת. חַטָּאת קְבוּעָה. ראה לעיל א,א. בְּעֶלֶם אֶחָד. בהעלמה אחת, בלא שנודע לו בין מלאכה למלאכה שאותן המלאכות אסורות בשבת. וכל שעשה את אותה העברה כמה פעמים בהעלם אחד, מביא חטאת אחת. ואם ידע ביניהן, הידיעה מחלקת לשתי חטאות (הלכות שגגות ה,א). אִם עָשָׂה אָבוֹת הַרְבֵּה… חַיָּב חַטָּאת אַחַת עַל כָּל אָב וְאָב. שכל מלאכה נחשבת לעברה בפני עצמה (שם ז,ג). וְאִם עָשָׂה אָב וְתוֹלְדוֹתָיו… אֵינוֹ חַיָּב אֶלָּא חַטָּאת אַחַת. וכן אם עשה כמה תולדות של אותו האב (שם ז,ה).
ח. כֵּיצַד? הֲרֵי שֶׁחָרַשׁ וְזָרַע וְקָצַר בְּשַׁבָּת בְּעֶלֶם אֶחָד – חַיָּב שָׁלֹשׁ חַטָּאוֹת. וַאֲפִלּוּ עָשָׂה הָאַרְבָּעִים חָסֵר אַחַת בִּשְׁגָגָה, כְּגוֹן שֶׁשָּׁכַח שֶׁאֵלּוּ הַמְּלָאכוֹת אֲסוּרוֹת לֵעָשׂוֹת בְּשַׁבָּת – חַיָּב עַל כָּל מְלָאכָה וּמְלָאכָה חַטָּאת אַחַת. אֲבָל אִם טָחַן וְחָתַךְ הַיָּרָק וְשָׁף לָשׁוֹן שֶׁל מַתֶּכֶת בְּהֶעְלֵם אֶחָד – אֵינוֹ חַיָּב אֶלָּא חַטָּאת אַחַת, שֶׁהֲרֵי לֹא עָשָׂה אֶלָּא אָב אֶחָד וְתוֹלְדוֹתָיו. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה.
ח. עָשָׂה הָאַרְבָּעִים חָסֵר אַחַת בִּשְׁגָגָה. שעשה את כל אבות המלאכות.
ט. הָעוֹשֶׂה מְלָאכוֹת הַרְבֵּה מֵעֵין מְלָאכָה אַחַת בְּהֶעְלֵם אֶחָד – אֵינוֹ חַיָּב אֶלָּא חַטָּאת אַחַת. כֵּיצַד? הֲרֵי שֶׁזָּרַע וְנָטַע וְהִבְרִיךְ וְהִרְכִּיב וְזָמַר בְּעֶלֶם אֶחָד – אֵינוֹ חַיָּב אֶלָּא חַטָּאת אַחַת, שֶׁכֻּלָּן אָב אֶחָד הֵן. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה.
ט. מְלָאכוֹת הַרְבֵּה מֵעֵין מְלָאכָה אַחַת… אֵינוֹ חַיָּב אֶלָּא חַטָּאת אַחַת. שאף במקרה זה חייב אחת בלבד אף שאינן אב ותולדותיו (ראה גם הלכות שגגות ז,ז).

תקציר הפרק 

הלכות שבת פרק ז

אבות ותולדות

ישנם שלושים ותשע אבות מלאכות:
הַחֲרִישָׁה, וְהַזְּרִיעָה, וְהַקְּצִירָה, וְהָעִמּוּר, וְהַדִּישָׁה, וְהַזְּרִיָּה, וְהַבְּרִירָה, וְהַטְּחִינָה, וְהַהַרְקָדָה, וְהַלִּישָׁה, וְהָאֲפִיָּה, וְהַגְּזִיזָה, וְהַלִבּוּן, וְהַנִּפּוּץ, וְהַצְּבִיעָה, וְהַטְּוִיָּה, וַעֲשִׂיַּת הַנִּירִין, וְהַנְסָכַת הַמַּסֵּכָה, וְהָאֲרִיגָה, וְהַבְּצִיעָה, וְהַקְּשִׁירָה, וְהַהַתָּרָה, וְהַתְּפִירָה, וְהַקְּרִיעָה, וְהַבִּנְיָן, וְהַסְּתִירָה, וְהַהַכָּיָה בַּפַּטִּישׁ, וְהַצִּידָה, וְהַשְּׁחִיטָה, וְהַהַפְשָׁטָה, וְהַהַעְבָּדָה, וּמְחִיקַת הָעוֹר, וְחִתּוּכוֹ, וְהַכְּתִיבָה, וְהַמְּחִיקָה, וְהַשִּׁרְטוּט, וְהַהַבְעָרָה, וְהַכִּבּוּי, וְהַהוֹצָאָה מֵרְשׁוּת לִרְשׁוּת.

מלאכות אלו ומלאכות שהם מאותו עניין נקראים אבות, לדוגמא: זורע, נוטע וזומר הם אב מלאכה אחד של זורע, משום שהעניין בכולן הוא להצמיח. תולדה היא מלאכה הדומה לאב, לדוגמא: חותך ירקות דק דק הרי זה תולדת טוחן (מחלק גוף אחד לכמה גופים).
אדם העושה מלאכה, בין אב ובין תולדה, במזיד חייב כרת ואם יש עדים והתראה – סקילה, ובשוגג – חייב חטאת. ההבדל היחיד בחלוקה לאבות מלאכות הוא בחיוב הקרבן אם עשה כמה מלאכות בשוגג, ולא ידע בינתיים שעבר איסור – אם עבר על אב וכמה תולדות, או על כמה אבות מאותה מלאכה – חייב חטאת אחת, אולם אם עבר על כמה מלאכות שונות – חייב חטאת על כל אחת מן המלאכות הללו.

שיעור וידאו עם הרב חיים סבתו 

Play Video

שיעור שמע עם הרב חיים סבתו 

מושג מן הפרק 

Play Video

עוד על הלכות שבת ברמב"ם 

שאלות חזרה על הפרק 

1.תולדה זו מלאכה שמתרחשת כתוצאה של מלאכת אב?

2.על תולדה חייב כרת ועל אב סקילה?

3.ההבדל בין אב לתולדה הוא: שעל אב מביאים קרבן ועל תולדה לא?

 

 

תשובות
1.לא
2.לא
3.לא

010 - IdeaCreated with Sketch.לב הלימוד - הרחבה על הפרק 

פרשת שבוע מהרמב"ם 

נייר עמדה - אקטואליה 

סט "משנה תורה" מהודר בכריכה מפוארת בפירוש הרב שטיינזלץ + שליח עד הבית

ב-299 ש"ח בלבד!

ממשיכים את הסבסוד ההיסטורי!

*הארגון רשאי לשנות את המחיר בכל עת

* שווי סט 835 ש"ח

*משלוח עד 21 ימי עסקים

הלימוד להצלחת כוחות הביטחון ולעילוי נשמת הנופלים הי"ד

דילוג לתוכן