א. שְׁנֵי קְרוּמוֹת יֵשׁ עַל הָרֵאָה: אִם נִקַּב זֶה בְּלֹא זֶה – מֻתֶּרֶת; וְאִם נִקְּבוּ שְׁנֵיהֶן – טְרֵפָה. אֲפִלּוּ נִגְלַד הַקְּרוּם הָעֶלְיוֹן כֻּלּוֹ וְהָלַךְ לוֹ – מֻתֶּרֶת. וְהַקָּנֶה שֶׁנִּקַּב מִן הֶחָזֶה וּלְמַטָּה בְּמַשֶּׁהוּא – טְרֵפָה, וְהוּא הַמָּקוֹם שֶׁאֵינוֹ רָאוּי לִשְׁחִיטָה בַּקָּנֶה לְמַטָּה.
ב. הִתְחִיל בַּשְּׁחִיטָה וְשָׁחַט כָּל הַקָּנֶה, וְאַחַר כָּךְ נִקְּבָה הָרֵאָה, וְאַחַר כָּךְ גָּמַר הַשְּׁחִיטָה – הֲרֵי זוֹ טְרֵפָה, הוֹאִיל וְנִקְּבָה קֹדֶם גְּמַר שְׁחִיטָה. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה.
ד. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בְּשֶׁסָּתַם מְקוֹם הַנֶּקֶב שֶׁבָּאוּנוֹת בָּשָׂר. אֲבָל אִם נִסְמַךְ הַנֶּקֶב לָעֶצֶם – אֵינוֹ מֵגֵן. וְאִם הָיָה נֶקֶב הָאוּנוֹת דָּבוּק בָּעֶצֶם וּבַבָּשָׂר – מֻתֶּרֶת.
י. רֵאָה שֶׁנִּמְצְאוּ בָּהּ אֲבַעְבּוּעוֹת אֲבַעְבּוּעוֹת: אִם הָיוּ מְלֵאִים רוּחַ אוֹ מַיִם זַכִּים אוֹ לֵחָה הַנִּמְשֶׁכֶת כִּדְבַשׁ וְכַיּוֹצֵא בּוֹ, אוֹ לֵחָה יְבֵשָׁה וְקָשָׁה אֲפִלּוּ כְּאֶבֶן – הֲרֵי זוֹ מֻתֶּרֶת; וְאִם נִמְצֵאת בָּהֶן לֵחָה סְרוּחָה אוֹ מַיִם סְרוּחִין אוֹ עֲכוּרִין – הֲרֵי זוֹ טְרֵפָה. וּכְשֶׁמּוֹצִיא הַלֵּחָה וּבוֹדֵק אוֹתָהּ, צָרִיךְ לִבְדֹּק הַסִּמְפּוֹן שֶׁתַּחְתֶּיהָ: אִם נִמְצָא נָקוּב – טְרֵפָה.
יא. רֵאָה שֶׁנִּמְצְאוּ בָּהּ שְׁנֵי אֲבַעְבּוּעוֹת סְמוּכוֹת זוֹ לָזוֹ – טְרֵפָה, שֶׁהַדָּבָר קָרוֹב הַרְבֵּה שֶׁיֵּשׁ נֶקֶב בֵּינֵיהֶן, וְאֵין לָהֶן דֶּרֶךְ בְּדִיקָה. הָיְתָה אַחַת וְנִרְאֵית כִּשְׁתַּיִם – נוֹקְבִין הָאַחַת: אִם שָׁפְכָה לָהּ הָאַחֶרֶת – אַחַת הִיא, וּמֻתֶּרֶת; וְאִם לָאו – טְרֵפָה.
יב. הָרֵאָה שֶׁנִּתְמַסְמְסָה – טְרֵפָה. כֵּיצַד? כְּגוֹן שֶׁנִּמְצֵאת שְׁלֵמָה, וּכְשֶׁתּוֹלִין אוֹתָהּ תֵּחָתֵךְ וְתִפֹּל חֲתִיכוֹת חֲתִיכוֹת.
רֵאָה שֶׁנִּמְצֵאת נְקוּבָה בְּמָקוֹם שֶׁיַּד הַטַּבָּח מְמַשְׁמֶשֶׁת – מֻתֶּרֶת, וְתוֹלִין בְּיָדוֹ וְאוֹמְרִין: מִיַּד הַטַּבָּח נִקְּבָה אַחַר הַשְּׁחִיטָה. נִמְצָא הַנֶּקֶב בְּמָקוֹם אַחֵר, וְאֵין יָדוּעַ אִם קֹדֶם שְׁחִיטָה נִקְּבָה אוֹ אַחַר שְׁחִיטָה – נוֹקְבִין בָּהּ נֶקֶב אַחֵר וּמְדַמִּין, כְּשֵׁם שֶׁעוֹשִׂין בִּבְנֵי מֵעַיִם.
וְתוֹלִין בְּיָדוֹ. מניחים שהריאה ניקבה מחמת משמוש ידיו. וּמְדַמִּין. משווים. כְּשֵׁם שֶׁעוֹשִׂין בִּבְנֵי מֵעַיִם. לעיל ו,יד.
יג. וְאֵין מְדַמִּין מֵרֵאָה שֶׁל בְּהֵמָה דַּקָּה לְרֵאָה שֶׁל בְּהֵמָה גַּסָּה, אֶלָּא מִדַּקָּה לְדַקָּה וּמִגַּסָּה לְגַסָּה. נִמְצָא הַנֶּקֶב בְּאֶחָד מִן הָאֲבַעְבּוּעוֹת – הֲרֵי זוֹ טְרֵפָה, וְאֵין אוֹמְרִין: נִקֹּב אֲבַעְבּוּעַ אַחֵר וְנַעֲרֹך, שֶׁאֵין הַדָּבָר נִכָּר.
יד. מַחַט שֶׁנִּמְצֵאת בָּרֵאָה – נוֹפְחִין אוֹתָהּ: אִם לֹא יָצָא מִמֶּנָּה רוּחַ – בְּיָדוּעַ שֶׁזֹּאת הַמַּחַט דֶּרֶךְ סִמְפּוֹנוֹת נִכְנְסָה וְלֹא נָקְבָה; וְאִם נִתְחַתְּכָה הָרֵאָה קֹדֶם נְפִיחָה וְנִמְצֵאת בָּהּ הַמַּחַט – הֲרֵי זוֹ אֲסוּרָה, שֶׁהַדָּבָר קָרוֹב שֶׁנָּקְבָה כְּשֶׁנִּכְנְסָה.
יֵשׁ שָׁם מַרְאוֹת שֶׁאִם נִשְׁתַּנָּה מַרְאֵה הָאֵבֶר לְאוֹתוֹ הַמַּרְאֶה הָרָע – הֲרֵי הוּא כְּנָקוּב; שֶׁאוֹתוֹ הַבָּשָׂר שֶׁנִּשְׁתַּנָּה מַרְאָיו לְמַרְאֶה זֶה – כְּמֵת הוּא חָשׁוּב, וּכְאִלּוּ אוֹתוֹ הַבָּשָׂר הַנֶּהְפָּךְ עֵינוֹ אֵינוֹ מָצוּי. וְכֵן הוּא אוֹמֵר: "וּמִחְיַת בָּשָׂר חַי" (ויקרא יג,י), "וּבְיוֹם הֵרָאוֹת בּוֹ בָּשָׂר חַי" (שם יג,יד) – מִכְּלָל שֶׁשְּׁאָר הַבָּשָׂר שֶׁנִּשְׁתַּנָּה אֵינוֹ חַי.
יז. וְחָמֵשׁ מַרְאוֹת אֲסוּרוֹת יֵשׁ בָּרֵאָה, וְאֵלּוּ הֵן: שְׁחֹרָה כַּדְּיוֹ, אוֹ יְרֻקָּה כְּעֵין הַכְּשׁוּת, אוֹ כְּעֵין חֶלְמוֹן בֵּיצָה, אוֹ כְּעֵין חֲרִיעַ, אוֹ כְּמַרְאֵה הַבָּשָׂר. וַחֲרִיעַ הוּא הַצֶּמַח שֶׁצּוֹבְעִין בּוֹ הַבְּגָדִים, וְהוּא דּוֹמֶה לִשְׂעָרוֹת אֲדֻמּוֹת מְעַט וְנוֹטוֹת לַיְרֻקָּה.
יט. אַרְבַּע מַרְאוֹת מֻתָּרוֹת יֵשׁ בָּהּ, וְאֵלּוּ הֵן: שְׁחֹרָה כַּכֹּחַל, אוֹ יְרֻקָּה כֶּחָצִיר, אוֹ אֲדֻמָּה, אוֹ כְּמַרְאֵה הַכָּבֵד. וַאֲפִלּוּ הָיְתָה הָרֵאָה כֻּלָּהּ טְלָאִים טְלָאִים נְקֻדּוֹת נְקֻדּוֹת מֵאַרְבַּע מַרְאוֹת אֵלּוּ – הֲרֵי זוֹ מֻתֶּרֶת.
כ. עוֹף שֶׁנָּפַל לָאוּר וְהוֹרִיק לִבּוֹ אוֹ כְּבֵדוֹ אוֹ קֻרְקְבָנוֹ אוֹ הֶאְדִּימוּ הַמֵּעַיִם שֶׁלּוֹ בְּכָל שֶׁהוּא – הֲרֵי זֶה טְרֵפָה; שֶׁכָּל הַיְרֻקִּין שֶׁהֶאְדִּימוּ וְהָאֲדֻמִּין שֶׁהוֹרִיקוּ מֵחֲמַת הָאוּר בָּעוֹף – הֲרֵי הֵן כְּמִי שֶׁנִּטְּלוּ, וּטְרֵפָה; וְהוּא שֶׁיַּעַמְדוּ בְּמַרְאֶה זֶה אַחַר שֶׁשּׁוֹלְקִין אוֹתָן מְעַט וּמְמָרְסִין בָּהֶן.