א. מִי שֶׁהָיְתָה לוֹ חַלּוֹן בְּכָתְלוֹ, וּבָא חֲבֵרוֹ וְעָשָׂה חָצֵר בְּצִדּוֹ – אֵינוֹ יָכוֹל לוֹמַר לְבַעַל הַחַלּוֹן: 'סְתֹם חַלּוֹן זוֹ כְּדֵי שֶׁלֹּא תַּבִּיט בִּי', שֶׁהֲרֵי הֶחֱזִיק בְּהֶזֵּק זֶה. וְאִם בָּא חֲבֵרוֹ לִבְנוֹת כֹּתֶל כְּנֶגֶד הַחַלּוֹן כְּדֵי שֶׁיָּסִיר הֶזֵּק רְאִיָּתוֹ – צָרִיךְ לְהַרְחִיק אֶת הַכֹּתֶל מִכְּנֶגֶד הַחַלּוֹן אַרְבַּע אַמּוֹת, כְּדֵי שֶׁלֹּא יַאֲפִיל עָלָיו.
א. שֶׁהֲרֵי הֶחֱזִיק בְּהֶזֵּק זֶה. שהרי קדם החלון לחצר והוא מוחזק בו. וְאִם בָּא חֲבֵרוֹ לִבְנוֹת כֹּתֶל כְּנֶגֶד הַחַלּוֹן כְּדֵי שֶׁיָּסִיר הֶזֵּק רְאִיָּתוֹ. כדי שלא יביט בו בעל החלון. כְּדֵי שֶׁלֹּא יַאֲפִיל עָלָיו. שלא יסתיר מבעל החלון את האור.
ב. הָיְתָה הַחַלּוֹן לְמַטָּה בַּכֹּתֶל – כּוֹפֶה אֶת חֲבֵרוֹ לִבְנוֹת כְּנֶגְדָּהּ בְּרִחוּק אַרְבַּע אַמּוֹת, וּלְהַגְבִּיהַּ הַבִּנְיָן אַרְבַּע אַמּוֹת כְּדֵי שֶׁלֹּא יַבִּיט בּוֹ מִן הַחַלּוֹן.
ב. לִבְנוֹת כְּנֶגְדָּהּ בְּרִחוּק אַרְבַּע אַמּוֹת. כדי לא לחסום את האור. וּלְהַגְבִּיהַּ הַבִּנְיָן אַרְבַּע אַמּוֹת וכו'. שיהיה הכותל גבוה ארבע אמות ומעלה מקצה גובה החלון כדי שלא יוכל להביט בעל החצר דרך חלון חברו ולהזיקו בראייה.
ג. הָיְתָה הַחַלּוֹן לְמַעְלָה בַּכֹּתֶל, וּבָנָה חֲבֵרוֹ כֹּתֶל כְּנֶגֶד הַחַלּוֹן מִלְּמַטָּה: אִם הָיָה מֵרֹאשׁ הַכֹּתֶל שֶׁבָּנָה עַד הַחַלּוֹן גֹּבַהּ אַרְבַּע אַמּוֹת אוֹ יָתֵר – אֵינוֹ יָכוֹל לְמָנְעוֹ, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא הִרְחִיק מִכֹּתֶל הַחַלּוֹן כְּלוּם, שֶׁהֲרֵי לֹא הֶאֱפִיל עָלָיו וְאֵינוֹ מַזִּיקוֹ בִּרְאִיָּה.
אֲבָל אִם נִשְׁאַר מֵרֹאשׁ הַכֹּתֶל שֶׁבָּנָה עַד הַחַלּוֹן פָּחוֹת מֵאַרְבַּע אַמּוֹת – כּוֹפֵהוּ לְמַעֵט הַכֹּתֶל, כְּדֵי שֶׁלֹּא יַעֲמֹד עַל רֹאשׁ הַכֹּתֶל וְיַשְׁקִיף מִן הַחַלּוֹן, אוֹ יַגְבִּיהַּ הַכֹּתֶל עַל הַחַלּוֹן אַרְבַּע אַמּוֹת וְיִהְיֶה הַכֹּתֶל רָחוֹק מִן הַחַלּוֹן אַרְבַּע אַמּוֹת, כְּדֵי שֶׁלֹּא יַאֲפִיל וְלֹא יָצִיץ וְיִרְאֶה.
אֲבָל אִם נִשְׁאַר מֵרֹאשׁ הַכֹּתֶל שֶׁבָּנָה עַד הַחַלּוֹן פָּחוֹת מֵאַרְבַּע אַמּוֹת – כּוֹפֵהוּ לְמַעֵט הַכֹּתֶל, כְּדֵי שֶׁלֹּא יַעֲמֹד עַל רֹאשׁ הַכֹּתֶל וְיַשְׁקִיף מִן הַחַלּוֹן, אוֹ יַגְבִּיהַּ הַכֹּתֶל עַל הַחַלּוֹן אַרְבַּע אַמּוֹת וְיִהְיֶה הַכֹּתֶל רָחוֹק מִן הַחַלּוֹן אַרְבַּע אַמּוֹת, כְּדֵי שֶׁלֹּא יַאֲפִיל וְלֹא יָצִיץ וְיִרְאֶה.
ג. וְאֵינוֹ מַזִּיקוֹ בִּרְאִיָּה. בשל הפרש הגובה בין ראש הכותל לתחילת גובה החלון.
ד. בָּנָה כֹּתֶל אֶחָד בְּצַד הַחַלּוֹן – צָרִיךְ לְהַרְחִיק מִן הַחַלּוֹן טֶפַח וּמַגְבִּיהַּ הַכֹּתֶל אַרְבַּע אַמּוֹת עַל הַחַלּוֹן, אוֹ כּוֹנֵס רֹאשׁ הַכֹּתֶל, כְּדֵי שֶׁלֹּא יֵשֵׁב עָלָיו וְיָצִיץ.
ד. בָּנָה כֹּתֶל אֶחָד בְּצַד הַחַלּוֹן. שהכותל עומד בניצב לחלונו של חברו. צָרִיךְ לְהַרְחִיק מִן הַחַלּוֹן טֶפַח. כדי שלא יאפיל על החלון. וּמַגְבִּיהַּ הַכֹּתֶל אַרְבַּע אַמּוֹת עַל הַחַלּוֹן. בונה את הכותל גבוה ארבע אמות ומעלה מקצה גובה החלון. כּוֹנֵס רֹאשׁ הַכֹּתֶל. עושה את שפת הכותל מחודדת.
ה. בָּנָה שְׁנֵי כְּתָלִים מִשְּׁנֵי צִדֵּי הַחַלּוֹן – צָרִיךְ לִהְיוֹת בֵּינֵיהֶן רֹחַב אַרְבַּע אַמּוֹת, וְהַחַלּוֹן בְּאֶמְצַע הָאַרְבַּע. וְלֹא יְסַכֵּךְ עַל גַּבֵּיהֶן, אֶלָּא אִם כֵּן הִרְחִיק הַסִּכּוּךְ מִן הַכֹּתֶל שֶׁיֵּשׁ בּוֹ הַחַלּוֹן אַרְבַּע אַמּוֹת, כְּדֵי שֶׁלֹּא יַאֲפִיל עָלָיו.
לְפִיכָךְ, מִי שֶׁבָּא לִפְתֹּחַ חַלּוֹן לַחֲצַר חֲבֵרוֹ, בֵּין חַלּוֹן גְּדוֹלָה בֵּין חַלּוֹן קְטַנָּה, בֵּין לְמַטָּה בֵּין לְמַעְלָה – בַּעַל הֶחָצֵר מְעַכֵּב עָלָיו, שֶׁהֲרֵי אוֹמֵר לוֹ: 'תַּזִּיק לִי בִּרְאִיָּה; וְאַף עַל פִּי שֶׁהִיא גְּבוֹהָה, תַּעֲלֶה בַּסֻּלָּם וְתִרְאֶה'.
לְפִיכָךְ, מִי שֶׁבָּא לִפְתֹּחַ חַלּוֹן לַחֲצַר חֲבֵרוֹ, בֵּין חַלּוֹן גְּדוֹלָה בֵּין חַלּוֹן קְטַנָּה, בֵּין לְמַטָּה בֵּין לְמַעְלָה – בַּעַל הֶחָצֵר מְעַכֵּב עָלָיו, שֶׁהֲרֵי אוֹמֵר לוֹ: 'תַּזִּיק לִי בִּרְאִיָּה; וְאַף עַל פִּי שֶׁהִיא גְּבוֹהָה, תַּעֲלֶה בַּסֻּלָּם וְתִרְאֶה'.
ה. צָרִיךְ לִהְיוֹת בֵּינֵיהֶן רֹחַב אַרְבַּע אַמּוֹת. ולא מספיק להרחיק טפח מכל צד משום שבבניית שני כתלים מאפיל הרבה על החלון אף שהם מן הצד. וְהַחַלּוֹן בְּאֶמְצַע הָאַרְבַּע. לאו דווקא באמצע ממש, אלא שיהיה בין שני הכתלים ארבע אמות, ובכל אופן לא יהיה האחד סמוך לחלון בפחות מטפח (ראה מ"מ).
לְפִיכָךְ וכו'. כשם שצריך הבונה כותל להרחיקו ארבע אמות מגובה חלון חברו שמא יציץ ויראה לתוך ביתו, כך הרוצה לפתוח חלון לחצר חברו יכול חברו לעכבו בטענה שיש לו אפשרות להזיקו בראייה (לח"מ). שֶׁהִיא גְּבוֹהָה. מקרקע הבית.
ו. הֲרֵי שֶׁפָּתַח חַלּוֹן לַחֲצַר חֲבֵרוֹ, וּמָחַל לוֹ בַּעַל הֶחָצֵר, אוֹ שֶׁגִּלָּה דַּעְתּוֹ שֶׁהִנִּיחוֹ, כְּגוֹן שֶׁבָּא וְסִיַּע עִמּוֹ, אוֹ שֶׁיָּדַע הַנֶּזֶק וְלֹא עִרְעֵר – הֲרֵי זֶה הֶחֱזִיק בַּחַלּוֹן, וְאֵינוֹ יָכוֹל אַחַר כָּךְ לַחֲזֹר וּלְעַרְעֵר עָלָיו לִסְתֹּם.
וְכֵיצַד דִּינָהּ שֶׁל חַלּוֹן זוֹ שֶׁהִנִּיחוֹ לְפָתְחָהּ? אִם חַלּוֹן שֶׁרֹאשׁוֹ שֶׁל אָדָם נִכְנָס מִמֶּנָּה הִיא, אוֹ שֶׁהָיְתָה לְמַטָּה מֵאַרְבַּע אַמּוֹת אַף עַל פִּי שֶׁאֵין רֹאשׁוֹ נִכְנָס מִמֶּנָּה – אֵין בַּעַל חָצֵר יָכוֹל לִבְנוֹת כְּנֶגְדָּהּ אוֹ מִצְּדָדֶיהָ אֶלָּא אִם כֵּן הִרְחִיק אַרְבַּע אַמּוֹת, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ.
וְכֵיצַד דִּינָהּ שֶׁל חַלּוֹן זוֹ שֶׁהִנִּיחוֹ לְפָתְחָהּ? אִם חַלּוֹן שֶׁרֹאשׁוֹ שֶׁל אָדָם נִכְנָס מִמֶּנָּה הִיא, אוֹ שֶׁהָיְתָה לְמַטָּה מֵאַרְבַּע אַמּוֹת אַף עַל פִּי שֶׁאֵין רֹאשׁוֹ נִכְנָס מִמֶּנָּה – אֵין בַּעַל חָצֵר יָכוֹל לִבְנוֹת כְּנֶגְדָּהּ אוֹ מִצְּדָדֶיהָ אֶלָּא אִם כֵּן הִרְחִיק אַרְבַּע אַמּוֹת, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ.
ו. וּמָחַל לוֹ בַּעַל הֶחָצֵר. בפירוש. וְסִיַּע עִמּוֹ. בפתיחת החלון.
אֵין בַּעַל חָצֵר יָכוֹל לִבְנוֹת כְּנֶגְדָּהּ אוֹ מִצְּדָדֶיהָ אֶלָּא אִם כֵּן הִרְחִיק אַרְבַּע אַמּוֹת. משום שהחזקה הנובעת ממחילת בעל החצר בחלונות מעין אלו כוללת בתוכה אחריות של בעל החצר שלא להזיק לבעל החלון בראייה או בהאפלה. כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ. לעיל הל' א-ה.
אֵין בַּעַל חָצֵר יָכוֹל לִבְנוֹת כְּנֶגְדָּהּ אוֹ מִצְּדָדֶיהָ אֶלָּא אִם כֵּן הִרְחִיק אַרְבַּע אַמּוֹת. משום שהחזקה הנובעת ממחילת בעל החצר בחלונות מעין אלו כוללת בתוכה אחריות של בעל החצר שלא להזיק לבעל החלון בראייה או בהאפלה. כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ. לעיל הל' א-ה.
ז. הָיְתָה חַלּוֹן קְטַנָּה שֶׁאֵין רֹאשׁוֹ שֶׁל אָדָם נִכְנָס מִמֶּנָּה, וְהָיְתָה לְמַעְלָה מֵאַרְבַּע אַמּוֹת – בַּעַל חָצֵר יָכוֹל לִבְנוֹת כְּנֶגְדָּהּ וּבִצְדָדֶיהָ, שֶׁהֲרֵי טוֹעֵן וְאוֹמֵר: 'לֹא הִנַּחְתִּיךָ לִפְתֹּחַ אֶלָּא מִפְּנֵי שֶׁהִיא קְטַנָּה וּגְבוֹהָה, אֲבָל שֶׁתַּחֲזִיק עָלַי עַד שֶׁאַרְחִיק הַבִּנְיָן לֹא הִנַּחְתִּי'.
בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בְּשֶׁפְּתָחָהּ לְתַשְׁמִישׁ אוֹ כְּדֵי שֶׁיִּכָּנֵס בָּהּ הָרוּחַ. אֲבָל אִם פְּתָחָהּ לְאוֹרָה, אֲפִלּוּ הָיְתָה קְטַנָּה בְּיוֹתֵר וּגְבוֹהָה בְּיוֹתֵר – הוֹאִיל וְלֹא עִרְעֵר, הֶחֱזִיק, וְאֵין בַּעַל חָצֵר יָכוֹל לִבְנוֹת כְּנֶגְדָּהּ אוֹ מִצְּדָדֶיהָ עַד שֶׁיַּרְחִיק אַרְבַּע אַמּוֹת, כְּדֵי שֶׁלֹּא יַאֲפִיל עָלָיו, שֶׁהֲרֵי מָחַל לוֹ עַל הָאוֹרָה.
וְכֵן מִי שֶׁהָיְתָה לוֹ חַלּוֹן מֻחְזֶקֶת, וּבָא חֲבֵרוֹ וּבָנָה כְּנֶגְדָּהּ אוֹ מִצְּדָדֶיהָ בְּלֹא הַרְחָקָה אוֹ סְתָמָהּ, וְשָׁתַק בַּעַל הַחַלּוֹן – אֵינוֹ יָכוֹל לַחֲזֹר וּלְעַרְעֵר לִפְתֹּחַ הַחַלּוֹן אוֹ לְהַרְחִיק הַבִּנְיָן, שֶׁכֵּיוָן שֶׁשָּׁתַק – מָחַל, שֶׁאֵין אָדָם עָשׂוּי שֶׁסּוֹתְמִין אוֹרוֹ בְּפָנָיו וְשׁוֹתֵק, אֶלָּא אִם כֵּן מָחַל.
בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בְּשֶׁפְּתָחָהּ לְתַשְׁמִישׁ אוֹ כְּדֵי שֶׁיִּכָּנֵס בָּהּ הָרוּחַ. אֲבָל אִם פְּתָחָהּ לְאוֹרָה, אֲפִלּוּ הָיְתָה קְטַנָּה בְּיוֹתֵר וּגְבוֹהָה בְּיוֹתֵר – הוֹאִיל וְלֹא עִרְעֵר, הֶחֱזִיק, וְאֵין בַּעַל חָצֵר יָכוֹל לִבְנוֹת כְּנֶגְדָּהּ אוֹ מִצְּדָדֶיהָ עַד שֶׁיַּרְחִיק אַרְבַּע אַמּוֹת, כְּדֵי שֶׁלֹּא יַאֲפִיל עָלָיו, שֶׁהֲרֵי מָחַל לוֹ עַל הָאוֹרָה.
וְכֵן מִי שֶׁהָיְתָה לוֹ חַלּוֹן מֻחְזֶקֶת, וּבָא חֲבֵרוֹ וּבָנָה כְּנֶגְדָּהּ אוֹ מִצְּדָדֶיהָ בְּלֹא הַרְחָקָה אוֹ סְתָמָהּ, וְשָׁתַק בַּעַל הַחַלּוֹן – אֵינוֹ יָכוֹל לַחֲזֹר וּלְעַרְעֵר לִפְתֹּחַ הַחַלּוֹן אוֹ לְהַרְחִיק הַבִּנְיָן, שֶׁכֵּיוָן שֶׁשָּׁתַק – מָחַל, שֶׁאֵין אָדָם עָשׂוּי שֶׁסּוֹתְמִין אוֹרוֹ בְּפָנָיו וְשׁוֹתֵק, אֶלָּא אִם כֵּן מָחַל.
ז. בְּשֶׁפְּתָחָהּ לְתַשְׁמִישׁ. כגון להניח בחלל החלון חפצים.
ח. מִי שֶׁהָיוּ לוֹ חַלּוֹנוֹת לְמַטָּה בְּכָתְלוֹ, וּבָא חֲבֵרוֹ לִבְנוֹת בִּפְנֵיהֶם, וְאָמַר: 'אֲנִי אֶפְתַּח לְךָ חַלּוֹנוֹת אֲחֵרוֹת בְּכֹתֶל זֶה עַצְמוֹ, לְמַעְלָה מֵאֵלּוּ' – הֲרֵי זֶה מְעַכֵּב עָלָיו וְאוֹמֵר לוֹ: 'בְּעֵת שֶׁתִּפְתַּח הַחַלּוֹנוֹת תַּרְעִיד אֶת הַכֹּתֶל וּתְקַלְקֵל אוֹתוֹ'. וַאֲפִלּוּ אָמַר לוֹ: 'אֲנִי אֶסְתֹּר כָּל הַכֹּתֶל, וְאֶבְנֶה לְךָ אוֹתוֹ חָדָשׁ, וְאֶעֱשֶׂה בּוֹ חַלּוֹנוֹת לְמַעְלָה, וְאֶשְׂכֹּר לְךָ בַּיִת שֶׁתָּדוּר בּוֹ עַד שֶׁיִּבָּנֶה' – יָכוֹל לְעַכֵּב עָלָיו וְלוֹמַר לוֹ: 'אֵין רְצוֹנִי שֶׁאֶטְרַח מִמָּקוֹם לְמָקוֹם'.
לְפִיכָךְ, אִם לֹא הָיָה שָׁם טֹרַח כְּלָל וְאֵינוֹ צָרִיךְ לְפַנּוֹת – אֵינוֹ יָכוֹל לְעַכֵּב עָלָיו, וְכוֹפִין אוֹתוֹ שֶׁיִּהְיֶה חֲבֵרוֹ סוֹתֵם חַלּוֹן זוֹ שֶׁלְּמַטָּה וְעוֹשֶׂה לוֹ חַלּוֹן לְמַעְלָה, שֶׁזּוֹ מִדַּת סְדוֹם הִיא. וְכֵן כָּל דָּבָר שֶׁזֶּה נֶהֱנֶה בּוֹ וְאֵין חֲבֵרוֹ מַפְסִיד וְלֹא חָסֵר כְּלוּם – כּוֹפִין עָלָיו.
לְפִיכָךְ, אִם לֹא הָיָה שָׁם טֹרַח כְּלָל וְאֵינוֹ צָרִיךְ לְפַנּוֹת – אֵינוֹ יָכוֹל לְעַכֵּב עָלָיו, וְכוֹפִין אוֹתוֹ שֶׁיִּהְיֶה חֲבֵרוֹ סוֹתֵם חַלּוֹן זוֹ שֶׁלְּמַטָּה וְעוֹשֶׂה לוֹ חַלּוֹן לְמַעְלָה, שֶׁזּוֹ מִדַּת סְדוֹם הִיא. וְכֵן כָּל דָּבָר שֶׁזֶּה נֶהֱנֶה בּוֹ וְאֵין חֲבֵרוֹ מַפְסִיד וְלֹא חָסֵר כְּלוּם – כּוֹפִין עָלָיו.
ח. וּבָא חֲבֵרוֹ לִבְנוֹת בִּפְנֵיהֶם. ובכך יאפיל על החלונות של חברו או יזיקו בראייה. שֶׁאֶטְרַח מִמָּקוֹם לְמָקוֹם. בהעברת דירתו למקום אחר.
מִדַּת סְדוֹם. מידה מגונה הדומה למעשיהם של אנשי סדום. ועיקרה שאדם מסרב שייהנו אחרים משלו גם כשלא נגרם לו שום נזק והפסד מכך.
מִדַּת סְדוֹם. מידה מגונה הדומה למעשיהם של אנשי סדום. ועיקרה שאדם מסרב שייהנו אחרים משלו גם כשלא נגרם לו שום נזק והפסד מכך.
ט. אֲבָל בַּעַל הַחַלּוֹן שֶׁרָצָה לְשַׁנּוֹת מְקוֹם חַלּוֹנוֹ, בֵּין לְמַעְלָה בֵּין לְמַטָּה, אֲפִלּוּ הָיְתָה גְּדוֹלָה וְאָמַר: 'אֶפְתַּח אַחֶרֶת קְטַנָּה, וְאֶסְתֹּם זוֹ' – בַּעַל הֶחָצֵר מְעַכֵּב עָלָיו. וְכֵן אֵינוֹ יָכוֹל לְהַרְחִיב בַּחַלּוֹן כָּל שֶׁהוּא.
ט. אֶפְתַּח אַחֶרֶת קְטַנָּה. במקום אחר.
י. שְׁנֵי אַחִים שֶׁחָלְקוּ חָצֵר מִדַּעְתָּן, וְשָׁמוּ הַבִּנְיָן וְהָעֵצִים זֶה כְּנֶגֶד זֶה וְלֹא הִשְׁגִּיחוּ עַל שׁוּמַת הָאֲוִיר, וְהִגִּיעַ לְאֶחָד מֵהֶן בְּחֶלְקוֹ תַּרְבֵּץ הֶחָצֵר וְלַשֵּׁנִי הָאַכְסַדְרָה, אִם רָצָה בַּעַל הֶחָצֵר לִבְנוֹת כֹּתֶל בְּסוֹף חֶלְקוֹ – בּוֹנֶה בִּפְנֵי הָאַכְסַדְרָה, וְאַף עַל פִּי שֶׁמַּאֲפִיל עָלָיו, שֶׁהֲרֵי לֹא שָׁמוּ הָאֲוִיר.
י. שְׁנֵי אַחִים שֶׁחָלְקוּ וכו'. אחים שחילקו ביניהם חצר שירשו מאביהם, והעריכו בחלוקה זו את מחיר העצים והלבנים ולא את השימוש באוויר החצר. תַּרְבֵּץ הֶחָצֵר. חצר העשויה לנוי. הָאַכְסַדְרָה. מבנה מקורה הנמצא בין פתח הבית לחצר.