[א] כָּל הַמּוּמִין הַמְיֻחָדִין בָּאָדָם – תִּשְׁעִים, וְזֶה הוּא פְּרָטָן: שְׁמוֹנָה בָּרֹאשׁ, וְאֵלּוּ הֵן: א) מִי שֶׁאֶמְצַע קָדְקֳדוֹ שׁוֹקֵעַ לְמַטָּה כְּמוֹ שֶׁדְּחָקוֹ בְּיָדוֹ. ב) מִי שֶׁאֶמְצַע קָדְקֳדוֹ עוֹלֶה לְמַעְלָה כְּמוֹ בֵּיצָה. ג) מִי שֶׁפְּאַת רֹאשׁוֹ יוֹצֵא כְּנֶגֶד פָּנָיו כְּמוֹ מַקֶּבֶת. ד) מִי שֶׁרֹאשׁוֹ יוֹצֵא מֵאֲחוֹרָיו כְּנֶגֶד עָרְפּוֹ. ה) מִי שֶׁרֹאשׁוֹ רָחְבּוֹ יוֹצֵא מִכָּאן וּמִכָּאן, עַד שֶׁתִּמְצָא רֹאשׁוֹ עַל צַוָּארוֹ כְּמוֹ רֹאשׁ הַלֶּפֶת עַל הֶעָלִין שֶׁלּוֹ. ו) הַקֵּרֵחַ שֶׁאֵין בְּכָל רֹאשׁוֹ שֵׂעָר כָּל עִקָּר. וְאִם יֵשׁ לוֹ שִׁיטָה שֶׁל שֵׂעָר מַקֶּפֶת מֵאֲחוֹרָיו מֵאֹזֶן לְאֹזֶן – כָּשֵׁר. ז) מִי שֶׁהָיָה הַשֵּׂעָר מַקִּיף מֵאֹזֶן לְאֹזֶן מִלְּפָנָיו בִּלְבַד וּשְׁאָר הָרֹאשׁ קֵרֵחַ – הֲרֵי הוּא פָּסוּל. ח) מִי שֶׁהָיָה הַשֵּׂעָר מַקִּיף אֶת כָּל הָרֹאשׁ סָבִיב מִלְּפָנָיו וּמֵאֲחוֹרָיו, וְאֵין שָׁם שֵׂעָר בָּאֶמְצַע – גַּם זֶה קֵרֵחַ, וּפָסוּל.

א. כָּל הַמּוּמִין הַמְיֻחָדִין בָּאָדָם. והעובד במומים אלו לוקה, אך עבודתו כשרה ואינה מחוללת (לעיל ו,ו). מִי שֶׁפְּאַת רֹאשׁוֹ יוֹצֵא כְּנֶגֶד פָּנָיו כְּמוֹ מַקֶּבֶת. המצח שלו בולט קדימה בדומה לפטיש. שִׁיטָה. שורה.

[ב] שְׁנַיִם בַּצַּוָּאר, וְאֵלּוּ הֵן: א) מִי שֶׁצַּוָּארוֹ שׁוֹקֵעַ הַרְבֵּה, עַד שֶׁנִּמְצָא רֹאשׁוֹ כְּאִלּוּ מֻנָּח עַל כְּתֵפָיו. ב) מִי שֶׁצַּוָּארוֹ אָרֹךְ הַרְבֵּה, עַד שֶׁיֵּרָאֶה כְּשָׁמוּט מִבֵּין כְּתֵפָיו.

ב. עַד שֶׁיֵּרָאֶה כְּשָׁמוּט מִבֵּין כְּתֵפָיו. צווארו ארוך וראשו נראה שמוט.

[ג] אַרְבָּעָה בָּאֹזֶן, וְאֵלּוּ הֵן: א) מִי שֶׁשְּׁתֵּי אָזְנָיו קְטַנּוֹת הַרְבֵּה. ב) מִי שֶׁשְּׁתֵּי אָזְנָיו נְפוּחוֹת, דּוֹמוֹת לִסְפוֹג. ג) מִי שֶׁאָזְנָיו מְדֻלְדָּלוֹת לְמַטָּה. ד) מִי שֶׁאַחַת מֵאָזְנָיו מְשֻׁנָּה מֵחֲבֶרְתָּהּ בְּמַרְאֶה.

ג. מְדֻלְדָּלוֹת לְמַטָּה. מרוב אורכם.

[ד] חֲמִשָּׁה בַּגְּבִינִין, וְאֵלּוּ הֵן: א) מִי שֶׁאֵין לוֹ שֵׂעָר בִּגְבִינָיו, וְזֶה הוּא "גִּבֵּן" הָאָמוּר בַּתּוֹרָה (ויקרא כא,כ). ב) מִי שֶׁגְּבִינָיו שׁוֹכְבִין. ג) מִי שֶׁאֵין לוֹ אֶלָּא גְּבִין אֶחָד. ד) מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ גְּבִינִין יָתֵר עַל שְׁנַיִם. ה) מִי שֶׁאֶחָד מִגְּבִינָיו מְשֻׁנֶּה מֵחֲבֵרוֹ, בֵּין שֶׁשְּׂעָרוֹ שֶׁל זֶה אָרֹךְ וּשְׂעָרוֹ שֶׁל זֶה קָצָר, בֵּין שֶׁשְּׂעָרוֹ שֶׁל אֶחָד שָׁחֹר וּשְׂעַר הַשֵּׁנִי לָבָן אוֹ אָדֹם, הוֹאִיל וְיֵשׁ בֵּין שְׁנֵיהֶן שִׁנּוּי – הֲרֵי זֶה פָּסוּל.

ד. בַּגְּבִינִין. גבות העיניים. שֶׁגְּבִינָיו שׁוֹכְבִין. על עפעפיו מרוב אורכם (פה"מ בכורות ז,ב). מִי שֶׁאֵין לוֹ אֶלָּא גְּבִין אֶחָד. ששתי גבותיו מחוברות. מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ גְּבִינִין יָתֵר עַל שְׁנַיִם. שכל גבה מגבות עיניו מחולקת לכמה גבות (חזו"א בכורות כו,ה).

[ה] אַרְבָּעָה בְּרִיס הָעַיִן, וְאֵלּוּ הֵן: א) מִי שֶׁאֵין לוֹ שֵׂעָר כְּלָל בְּרִיסֵי עֵינָיו. ב) מִי שֶׁשְּׂעַר רִיסֵי עֵינָיו מְרֻבֶּה מְעֻבֶּה הַרְבֵּה. ג) מִי שֶׁשְּׂעַר אֶחָד מֵרִיסֵי עֵינָיו מְשֻׁנֶּה מִשְּׂעַר רִיס אַחֵר, כְּגוֹן שֶׁאֶחָד שָׁחֹר וְאֶחָד לָבָן, אוֹ אֶחָד נוֹשֵׁר וְהַשֵּׁנִי מְעֻבֶּה. ד) מִי שֶׁעַפְעַפָּיו סְגוּרוֹת מְעַט, וְאֵין נִפְתָּחוֹת הַרְבֵּה כִּשְׁאָר כָּל הָאָדָם.

ה. בְּרִיס הָעַיִן. בעפעפף. שֶׁאֵין לוֹ שֵׂעָר כְּלָל בְּרִיסֵי עֵינָיו. אבל אם היה לו שער ונשר, פסול משום מראית העין בלבד (לקמן הי"ז). מְרֻבֶּה מְעֻבֶּה. שהיה שער הריסים מרובה מאוד וסבוך זה בזה (פה"מ ז,ג). אֶחָד נוֹשֵׁר. דליל.

[ו] אַחַד עָשָׂר בָּעֵינַיִם, וְאֵלּוּ הֵן: א) מִי שֶׁהָיוּ שְׁתֵּי עֵינָיו לְמַעְלָה מִן הַמָּקוֹם הָרָאוּי לָהֶן, קְרוֹבוֹת מִפַּדַּחְתּוֹ. ב) מִי שֶׁהָיוּ שְׁתֵּי עֵינָיו לְמַטָּה מִמָּקוֹם הָרָאוּי לָהֶן. ג) מִי שֶׁהָיוּ שְׁתֵּי עֵינָיו עֲגֻלּוֹת, וְאֵינָם נִמְשָׁכוֹת בָּאֹרֶךְ מְעַט כִּשְׁאָר הָעֵינַיִם. ד) מִי שֶׁעֵינָיו מוּזָרוֹת, וְהֵן יוֹצְאוֹת כְּעֵינֵי הַנָּמֵר וּכְמִי שֶׁהוּא מִסְתַּכֵּל בְּעֵת שֶׁכּוֹעֵס כַּעַס הַרְבֵּה. ה) מִי שֶׁעֵינָיו גְּדוֹלוֹת הַרְבֵּה כְּשֶׁל עֵגֶל. ו) מִי שֶׁעֵינָיו קְטַנּוֹת כְּשֶׁל אַוָּז. ז) מִי שֶׁדְּמָעָיו זוֹלְפוֹת תָּמִיד. ח) מִי שֶׁלַּחְלוּחִית נִמְשֶׁכֶת מֵרֹאשׁ עֵינוֹ מִכְּנֶגֶד הַחֹטֶם, אוֹ מִזְּנַב עֵינוֹ מִצַּד צְדָעָיו. ט) מִי שֶׁמְּקַבֵּץ רִיסֵי עֵינָיו וְעוֹצְמָן מְעַט בְּשָׁעָה שֶׁרוֹאֶה אוֹר, אוֹ בְּשָׁעָה שֶׁהוּא רוֹצֶה לְדַקְדֵּק בָּרְאִיָּה. י) מִי שֶׁרְאִיַּת עֵינוֹ מְעֻרְבֶּבֶת, עַד שֶׁרוֹאֶה אֶת הַחֶדֶר וְאֶת הָעֲלִיָּה כְּאַחַת. וְיִוָּדַע דָּבָר זֶה בְּעֵת שֶׁיְּדַבֵּר עִם חֲבֵרוֹ, וְנִרְאֶה כְּאִלּוּ הוּא מִסְתַּכֵּל בְּאִישׁ אַחֵר. יא) מִי שֶׁאַחַת מֵעֵינָיו מְשֻׁנָּה מֵחֲבֶרְתָּהּ, בֵּין בִּמְקוֹמָהּ בֵּין בְּמַרְאֶיהָ, כְּגוֹן שֶׁהָיְתָה אַחַת שְׁחוֹרָה וְאַחַת פְּתוּכָה אוֹ אַחַת קְטַנָּה וְאַחַת גְּדוֹלָה, הוֹאִיל וְיֵשׁ בֵּין שְׁתֵּיהֶן שִׁנּוּי מִכָּל מָקוֹם – פָּסוּל.

ו. קְרוֹבוֹת מִפַּדַּחְתּוֹ. סמוכות למצח. וְאֵינָם נִמְשָׁכוֹת בָּאֹרֶךְ מְעַט. אין להם צורה אליפטית מעט. שֶׁדְּמָעָיו זוֹלְפוֹת תָּמִיד. עיניו דומעות כל הזמן. מִי שֶׁלַּחְלוּחִית נִמְשֶׁכֶת מֵרֹאשׁ עֵינוֹ… אוֹ מִזְּנַב עֵינוֹ. יוצאת הפרשה קבועה מהעין מקצה העין הסמוך לאף או לצדעיים. מִי שֶׁרְאִיַּת עֵינוֹ מְעֻרְבֶּבֶת. פוזל. וְאַחַת פְּתוּכָה. בעלת גוון מעורב משני צבעים.

[ז] שִׁשָּׁה בַּחֹטֶם, וְאֵלּוּ הֵן: א) מִי שֶׁעִקַּר חָטְמוֹ שׁוֹקֵעַ, אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ כּוֹחֵל שְׁתֵּי עֵינָיו כְּאַחַת, וְזֶה הוּא "חָרֻם" הָאָמוּר בַּתּוֹרָה (ויקרא כא,יח). ב) מִי שֶׁאֶמְצַע חָטְמוֹ בּוֹלֵט לְמַעְלָה. ג) מִי שֶׁעֹקֶץ חָטְמוֹ נוֹטֵף לְמַטָּה. ד) מִי שֶׁחָטְמוֹ עָקֹם לְצַד אֶחָד. ה) מִי שֶׁחָטְמוֹ גָּדוֹל מֵאֵבָרָיו. ו) מִי שֶׁחָטְמוֹ קָטֹן מֵאֵבָרָיו. וְכֵיצַד מְשַׁעֲרִין אוֹתוֹ? בְּאֶצְבַּע קְטַנָּה שֶׁל יָדוֹ: אִם הָיָה חָטְמוֹ גָּדוֹל מִמֶּנָּה אוֹ קָטֹן מִמֶּנָּה – הֲרֵי זֶה מוּם.

ז. שֶׁעִקַּר חָטְמוֹ. חלקו העליון של האף. אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ כּוֹחֵל שְׁתֵּי עֵינָיו כְּאַחַת. אפילו אם אינו יכול למרוח משחת איפור בשתי עיניו בבת אחת מכיוון שאפו בולט מעט ומעכב את המכחול, בכל זאת פסול. מִי שֶׁאֶמְצַע חָטְמוֹ בּוֹלֵט לְמַעְלָה. יש לו בליטה באמצע האף. שֶׁעֹקֶץ חָטְמוֹ. הקצה התחתון של אפו. שֶׁחָטְמוֹ גָּדוֹל מֵאֵבָרָיו. אפו גדול ביחס לשאר איבריו. בְּאֶצְבַּע קְטַנָּה שֶׁל יָדוֹ. זרת.

[ח] שְׁלֹשָׁה בַּשְּׂפָתַיִם, וְאֵלּוּ הֵן: א) מִי שֶׁשְּׂפָתוֹ הָעֶלְיוֹנָה עוֹדֶפֶת עַל הַתַּחְתּוֹנָה. ב) מִי שֶׁשְּׂפָתוֹ הַתַּחְתּוֹנָה עוֹדֶפֶת עַל הָעֶלְיוֹנָה. ג) מִי שֶׁפִּיו רָפוּי וְרִירוֹ יוֹרֵד מִפִּיו.

[ט] שְׁלֹשָׁה בַּבֶּטֶן, וְאֵלּוּ הֵן: א) מִי שֶׁכְּרֵסוֹ צָבָה. ב) מִי שֶׁטַּבּוּרוֹ יוֹצֵא וְאֵינוֹ שׁוֹקֵעַ כִּשְׁאָר בְּנֵי אָדָם. ג) מִי שֶׁדַּדָּיו שׁוֹכְבִין עַל בִּטְנוֹ כְּדַדֵּי הָאִשָּׁה.

ט. שֶׁכְּרֵסוֹ צָבָה. בטנו נפוחה. שֶׁטַּבּוּרוֹ יוֹצֵא. טבורו בולט יותר מגובה פני הבטן בניגוד לרוב בני האדם שטבורם שוקע מפני הבטן (פה"מ בכורות ז,ה). מִי שֶׁדַּדָּיו שׁוֹכְבִין עַל בִּטְנוֹ כְּדַדֵּי הָאִשָּׁה. חזהו בולט כשדיים של אישה.

[י] שְׁלֹשָׁה בַּגַּב, וְאֵלּוּ הֵן: א) מִי שֶׁשִּׁדְרָתוֹ עֲקֻמָּה. ב) מִי שֶׁיָּצָאת חֻלְיָה מִשִּׁדְרָתוֹ, בֵּין שֶׁבָּלְטָה לַחוּץ אוֹ נִכְנְסָה לִפְנִים אוֹ נָטָת לַצְּדָדִין, וְזֶה הוּא בַּעַל חֲטֹרֶת. ג) מִי שֶׁתָּפַח בָּשָׂר בְּגַבּוֹ וְנַעֲשָׂה כַּחֲטֹרֶת, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא זָזָה חֻלְיָה מִמְּקוֹמָהּ – הֲרֵי זֶה מוּם.

י. שֶׁשִּׁדְרָתוֹ. עמוד השדרה שלו. שֶׁיָּצָאת חֻלְיָה מִשִּׁדְרָתוֹ. חוליה החליקה על חוליות אחרות. וְזֶה הוּא בַּעַל חֲטֹרֶת. האמור במשנה (בכורות ז,א). וְנַעֲשָׂה כַּחֲטֹרֶת. בעל גיבנת, בעל בליטה בגבו.

[יא] שִׁשָּׁה בַּיָּדַיִם, וְאֵלּוּ הֵן: א) מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ יְתֵרָה בְּאֶצְבְּעוֹת יָדָיו, אֲפִלּוּ הָיוּ שֵׁשׁ וְשֵׁשׁ. וְאִם חָתַךְ אֶת הַיְתֵרָה – כָּשֵׁר. וְאִם הָיָה בָּהּ עֶצֶם, אֲפִלּוּ חֲתָכָהּ – פָּסוּל. ב) מִי שֶׁחָסֵר אֶצְבַּע מִיָּדוֹ. ג) מִי שֶׁשְּׁתֵּי אֶצְבְּעוֹת יָדָיו קְלוּטוֹת עַד לְמַטָּה מִן הַפֶּרֶק. וְאִם חֲתָכָן וְהִפְרִישָׁן עַד הַפֶּרֶק – כָּשֵׁר. בְּאֵיזֶה פֶּרֶק אָמְרוּ? בְּפֶרֶק רִאשׁוֹן הַסָּמוּךְ לְכַף הַיָּד. ד) מִי שֶׁאֶצְבְּעוֹתָיו מֻרְכָּבוֹת זוֹ עַל גַּבֵּי זוֹ. ה) מִי שֶׁפִּיקָה יוֹצֵאת מִגּוּדָלוֹ. ו) מִי שֶׁהוּא אִטֵּר יַד יְמִינוֹ. וְאִם הָיָה שׁוֹלֵט בִּשְׁתֵּי יָדָיו – כָּשֵׁר.

יא. אֲפִלּוּ הָיוּ שֵׁשׁ וְשֵׁשׁ. אפילו אם יש לו מספר זהה של אצבעות בשתי ידיו. וְאִם הָיָה בָּהּ עֶצֶם אֲפִלּוּ חֲתָכָהּ פָּסוּל. שאז נחשב כאילו חסר לו אבר. קְלוּטוֹת עַד לְמַטָּה מִן הַפֶּרֶק. האצבעות מחוברות עד מעבר למפרק. שֶׁפִּיקָה. יתור בשר. אִטֵּר יַד יְמִינוֹ. שמאלי.

[יב] אַרְבָּעָה בְּאֵבְרֵי הַזֶּרַע, וְאֵלּוּ הֵן: א) מִי שֶׁכִּיס הַבֵּיצִים גָּדוֹל וְאָרֹךְ עַד שֶׁמַּגִּיעַ לְאַרְכֻּבּוֹתָיו. ב) מִי שֶׁהַגִּיד שֶׁלּוֹ אָרֹךְ עַד שֶׁמַּגִּיעַ לְאַרְכֻּבּוֹתָיו. ג) מִי שֶׁנִּמְרְחוּ אֲשָׁכָיו, וְהֵן כִּיס שֶׁל בֵּיצִים. ד) מִי שֶׁהָרוּחַ בַּאֲשָׁכָיו, וְהוּא "מְרוֹחַ אָשֶׁךְ" הָאָמוּר בַּתּוֹרָה (ויקרא כא,כ).

יב. לְאַרְכֻּבּוֹתָיו. ברכיו. שֶׁנִּמְרְחוּ. נמעכו. מִי שֶׁהָרוּחַ בַּאֲשָׁכָיו. שכיס האשכים שלו נפוח.

[יג] חֲמִשָּׁה עָשָׂר בַּשּׁוֹקַיִם וּבָרַגְלַיִם, וְאֵלּוּ הֵן: א) מִי שֶׁשּׁוֹקָיו עֲקֻמּוֹת עַד שֶׁמְּחַבֵּר רֶגֶל לְרֶגֶל וְאֵין אַרְכֻּבּוֹתָיו נוֹגְעוֹת זוֹ בָּזוֹ. ב) מִי שֶׁפִּיקָתוֹ יוֹצֵאת, וְהַפִּיקָה הוּא הָעֶצֶם הֶעָגֹל שֶׁלְּמַעְלָה מִן הֶעָקֵב מִצַּד פְּנִים, וְהוּא דּוֹמֶה לַפִּיקָה שֶׁטֹּווֹת בָּהּ הַנָּשִׁים. ג) מִי שֶׁעֲקֵבוֹ יוֹצֵא לַאֲחוֹרָיו עַד שֶׁנִּמְצָא הַשּׁוֹק כְּאִלּוּ הוּא בְּאֶמְצַע רַגְלוֹ עוֹמֵד. ד) מִי שֶׁפַּרְסָתוֹ רְחָבָה כְּשֶׁל אַוָּז, אַף עַל פִּי שֶׁאֵינָהּ קְלוּטָה כְּשֶׁל אַוָּז. ה) מִי שֶׁפִּיקָה יוֹצֵאת מִגּוּדָלוֹ. ו) מִי שֶׁיֵּשׁ בְּרַגְלוֹ אֶצְבַּע יְתֵרָה, אֲפִלּוּ שֵׁשׁ וְשֵׁשׁ. וְאִם חֲתָכָהּ – כָּשֵׁר, וְהוּא שֶׁלֹּא יִהְיֶה בָּהּ עֶצֶם. ז) מִי שֶׁחָסֵר אַחַת מֵאֶצְבְּעוֹת רַגְלָיו. ח) מִי שֶׁאֶצְבְּעוֹתָיו מֻרְכָּבוֹת זוֹ עַל גַּבֵּי זוֹ. ט) מִי שֶׁהָיוּ אֶצְבְּעוֹת רַגְלָיו קְלוּטוֹת עַד לְמַטָּה מִן הַפֶּרֶק. וְאִם הָיוּ עַד הַפֶּרֶק, אוֹ שֶׁחֲתָכָן וְהִפְרִישָׁן – כָּשֵׁר. י) מִי שֶׁרַגְלוֹ כֻּלָּהּ שָׁוָה, שֶׁנִּמְצָא רֹחַב פַּס אֶצְבְּעוֹתָיו כְּרֹחַב עֲקֵבוֹ, וּכְאִלּוּ הִיא חֲתִיכָה שָׁוָה. יא) מִי שֶׁרַגְלוֹ עֲקֻמָּה דּוֹמָה לְמַגָּל, שֶׁנִּמְצָא פַּס רַגְלוֹ שֶׁיֵּשׁ בּוֹ הָאֶצְבָּעוֹת עִם עֲקֵבוֹ כְּאִלּוּ הֵן שְׁנֵי רָאשֵׁי הַקֶּשֶׁת. יב) מִי שֶׁרַגְלוֹ חֲלוּלָה, וְהוּא שֶׁיִּהְיֶה אֶמְצָעָהּ גָּבֹהַּ מֵעַל הָאָרֶץ, וְנִמְצָא כְּשֶׁעוֹמֵד עוֹמֵד עַל עֲקֵבוֹ וְעַל אֶצְבְּעוֹת רַגְלָיו. יג) הַמַּקִּישׁ בְּקַרְסֻלָּיו בְּעֵת שֶׁיְּהַלֵּךְ. יד) מִי שֶׁהוּא מַקִּישׁ בְּאַרְכֻּבּוֹתָיו בְּעֵת שֶׁמְּהַלֵּךְ. טו) מִי שֶׁהוּא אִטֵּר בְּרֶגֶל יְמִינוֹ.

יג. מִי שֶׁשּׁוֹקָיו עֲקֻמּוֹת עַד שֶׁמְּחַבֵּר רֶגֶל לְרֶגֶל וְאֵין אַרְכֻּבּוֹתָיו נוֹגְעוֹת זוֹ בָּזוֹ. עצמות השוקיים עקומות ואינו יכול להצמיד ברכיו. הָעֶצֶם הֶעָגֹל שֶׁלְּמַעְלָה מִן הֶעָקֵב מִצַּד פְּנִים. עצם הקרסול בולטת יותר מן הרגיל. וְהוּא דּוֹמֶה לַפִּיקָה שֶׁטֹּווֹת בָּהּ הַנָּשִׁים. כעין חצי עיגול שעליו מלפפות הנשים את חוט הטוויה (פה"מ כלים כא,א). שֶׁפַּרְסָתוֹ. כף רגלו. אַף עַל פִּי שֶׁאֵינָהּ קְלוּטָה כְּשֶׁל אַוָּז. אף שאין אצבעותיו מחוברות כאצבעות האווז, נחשב למום. מִי שֶׁפִּיקָה יוֹצֵאת מִגּוּדָלוֹ. בליטה עגולה, יתור בשר מבוהן רגלו. אֶצְבְּעוֹת רַגְלָיו קְלוּטוֹת עַד לְמַטָּה מִן הַפֶּרֶק. האצבעות מחוברות עד מעבר למפרק. מִי שֶׁרַגְלוֹ כֻּלָּהּ שָׁוָה. רוחב כף רגלו שווה בכל חלקיו. מִי שֶׁרַגְלוֹ עֲקֻמָּה דּוֹמָה לְמַגָּל. כף רגלו עקומה בצורת חצי עיגול. הַמַּקִּישׁ בְּקַרְסוּלָּיו בְּעֵת שֶׁיְּהַלֵּךְ. שוקיו מתעקמות כלפי פנים וקרסוליו מתנגשים זה בזה בעת הילוכו. מַקִּישׁ בְּאַרְכֻּבּוֹתָיו בְּעֵת שֶׁמְּהַלֵּךְ. שוקיו מתעקמות כלפי חוץ וברכיו מתנגשות זה בזה כשהולך. מִי שֶׁהוּא אִטֵּר בְּרֶגֶל יְמִינוֹ. שמאלי ברגליו.

[יד] אַרְבָּעָה בְּכָל הַגּוּף, וְאֵלּוּ הֵן: א) מִי שֶׁגּוּפוֹ גָּדוֹל מֵאֵבָרָיו. ב) מִי שֶׁגּוּפוֹ קָטָן מֵאֵבָרָיו. ג) הָאָרֹךְ בְּיוֹתֵר. ד) הַנַּנָּס, וְהוּא הַקָּצָר בְּיוֹתֵר; עַד שֶׁיִּהְיוּ מֻפְלָגִין מִשְּׁאָר הָעָם.

יד. שֶׁגּוּפוֹ גָּדוֹל מֵאֵבָרָיו. באופן יחסי. עַד שֶׁיִּהְיוּ מֻפְלָגִין מִשְּׁאָר הָעָם. הארוך והננס.

[טו] שְׁמוֹנָה בְּעוֹר הַבָּשָׂר, וְאֵלּוּ הֵן: א) הַכּוּשִׁי. ב) הַלָּבָן בְּיוֹתֵר, כְּמוֹ גְּבִינָּה. ג) הָאָדֹם כַּשָּׁנִי. ד) בַּעֲלֵי נְגָעִים טְהוֹרִים שֶׁנִּשְׁתַּנָּה הָעוֹר מֵחֲמַת עַצְמוֹ, כְּמוֹ הַבֹּהַק. ה) שֶׁנִּשְׁתַּנָּה הָעוֹר מֵחֲמַת דָּבָר אַחֵר, כְּגוֹן צָרֶבֶת הַמִּכְוָה, וְזֶה בִּכְלַל נְגָעִים טְהוֹרִין. ו) מִי שֶׁהָיְתָה בְּעוֹר פָּנָיו שׁוּמָה כָּאִסָּר אוֹ יָתֵר. ז) מִי שֶׁהָיְתָה בְּעוֹר פָּנָיו שׁוּמָה שֶׁיֵּשׁ בָּהּ שֵׂעָר, אַף עַל פִּי שֶׁאֵינָהּ כָּאִסָּר אֶלָּא בְּכָל שֶׁהוּא. ח) בַּעֲלֵי הַדִּלְדּוּלִין, וְהוּא שֶׁיִּדַּלְדֵּל הָעוֹר וְהַבָּשָׂר, אוֹ הַלַּחְלוּחִית שֶׁיֵּשׁ בָּעוֹר שֶׁנִּדַּלְדֵּל, בְּאֵיזֶה מָקוֹם שֶׁיִּהְיֶה מִכָּל הַגּוּף – הֲרֵי הוּא מוּם.

טו. הָאָדֹם כַּשָּׁנִי. עור בשרו אדום כצמר הצבוע בתולעת שני (עיין הלכות כלי המקדש ח,יג). בַּעֲלֵי נְגָעִים טְהוֹרִים וכו'. שעור בשרם נעשה במקום אחד דהוי ולבנוני, אך לובן זה חלש מקליפת ביצה ואינו מטמאם (הלכות טומאת צרעת א,א; ולבעלי צרעת טמאה אסור לעבוד בגלל טומאתם – לעיל ד,א). מֵחֲמַת עַצְמוֹ. ולא על ידי גורם חיצוני. צָרֶבֶת הַמִּכְוָה וכו'. נגע הנעשה בעור במקום המגליד מכוויה אפילו אם מראהו חזק הוא טהור (שם ד,ג). שׁוּמָה. כתם על העור. כָּאִסָּר. בגודל של מטבע קטן. בַּעֲלֵי הַדִּלְדּוּלִין וכו'. שעורם רפוי ומדולדל ונראים חללים הדומים לכיסים בעורם (פה"מ בכורות ז,ו; ולפי רש"י הכוונה שחתיכות בשר מידלדלות מגופו). הַלַּחְלוּחִית שֶׁיֵּשׁ בָּעוֹר שֶׁנִּדַּלְדֵּל. שומן שנפרד מהגוף.

[טז] וְעוֹד יֵשׁ שָׁם בָּאָדָם אַרְבָּעָה מוּמִין אֲחֵרִים, וְאֵלּוּ הֵן: א) הַחֵרֵשׁ. ב) הַשּׁוֹטֶה. ג) הַנִּכְפֶּה, אֲפִלּוּ לְיָמִים רַבִּים. ד) מִי שֶׁרוּחַ רָעָה מְבַעֶתֶת אוֹתוֹ תָּמִיד אוֹ בְּעִתִּים יְדוּעִים.

טז. הַחֵרֵשׁ. שאינו מדבר ואינו שומע (הלכות אישות ב,כו). הַשּׁוֹטֶה. חסר דעת. הַנִּכְפֶּה וכו'. הסובל ממחלת הנפילה (אפילפסיה) אפילו שסובל ממנה לעתים נדירות. שֶׁרוּחַ רָעָה מְבַעֶתֶת אוֹתוֹ. נתקף בשיגעון כתוצאה מהתגברות מרה שחורה (פה"מ בכורות ז,ה).
וְאֵלּוּ פָּסְלוּ מִפְּנֵי מַרְאִית הָעַיִן. ואם עבדו, עבודתם כשרה ואינם לוקים (לעיל ו,ו). שֶׁנָּשְׁרוּ רִיסֵי עֵינָיו. אך אם לא היו לו כלל שער בריסיו פסול לגמרי (לעיל ה"ה).

[יז] נִמְצְאוּ כָּל הַמּוּמִין הַפּוֹסְלִין בַּכֹּהֲנִים – מֵאָה וְאַרְבָּעִים, וְזֶה הוּא כְּלָלָן: שְׁמוֹנָה בְּרֹאשׁ, וּשְׁנַיִם בַּצַּוָּאר, וְתִשְׁעָה בָּאָזְנַיִם, וַחֲמִשָּׁה בַּגְּבִינִין, וְשִׁבְעָה בְּרִיס הָעַיִן, וְתִשְׁעָה עָשָׂר בָּעֵינַיִם, וְתִשְׁעָה בַּחֹטֶם, וְתִשְׁעָה בַּפֶּה, וּשְׁלֹשָׁה בַּבֶּטֶן, וּשְׁלֹשָׁה בַּגַּב, וְשִׁבְעָה בַּיָּדַיִם, וְשִׁשָּׁה עָשָׂר בְּאֵבְרֵי הַזֶּרַע, וְעֶשְׂרִים בָּרַגְלַיִם, וּשְׁמוֹנָה בְּכָל הַגּוּף, וּשְׁמוֹנָה בְּעוֹר הַבָּשָׂר, וְשִׁבְעָה בְּכֹחַ הַגּוּף וְרֵיחוֹ. וּכְבָר נִפְרְטוּ כֻּלָּם אֶחָד אֶחָד.
וְאֵלּוּ פָּסְלוּ מִפְּנֵי מַרְאִית הָעַיִן: מִי שֶׁנָּשְׁרוּ רִיסֵי עֵינָיו, אַף עַל פִּי שֶׁנִּשְׁאַר הַשֵּׂעָר בְּעִקָּרָן, וּמִי שֶׁנִּטְּלוּ שִׁנָּיו.