[א] שְׁמִירַת הַמִּקְדָּשׁ מִצְוַת עֲשֵׂה, וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵין שָׁם פַּחַד מֵאוֹיֵב וְלֹא מִלִּסְטִים, שֶׁאֵין שְׁמִירָתוֹ אֶלָּא כָּבוֹד לוֹ – אֵינוֹ דּוֹמֶה פַּלְטוֹרִין שֶׁיֵּשׁ עָלָיו שׁוֹמְרִין לְפַלְטוֹרִין שֶׁאֵין עָלָיו שׁוֹמְרִין. [ב] וּשְׁמִירָה זוֹ – מִצְוָתָהּ כָּל הַלַּיְלָה. וְהַשּׁוֹמְרִים הֵן הַלְוִיִּם וְהַכֹּהֲנִים, שֶׁנֶּאֱמַר: "אַתָּה וּבָנֶיךָ אִתָּךְ לִפְנֵי אֹהֶל הָעֵדֻת" (במדבר יח,ב), כְּלוֹמַר: אַתֶּם תִּהְיוּ שׁוֹמְרִין לוֹ, וַהֲרֵי נֶאֱמַר: "וְשָׁמְרוּ אֶת מִשְׁמֶרֶת אֹהֶל מוֹעֵד" (שם יח,ד), וְנֶאֱמַר: "וְהַחֹנִים לִפְנֵי הַמִּשְׁכָּן קֵדְמָה לִפְנֵי אֹהֶל מוֹעֵד מִזְרָחָה מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן וּבָנָיו שֹׁמְרִים מִשְׁמֶרֶת הַמִּקְדָּשׁ" (שם ג,לח).

א. אֵינוֹ דּוֹמֶה וכו'. השמירה מכבדת, מהדרת ומגדילה את הבית. פַּלְטוֹרִין. ארמון.
ב. אַתָּה וּבָנֶיךָ אִתָּךְ. אהרן הכהן ובניו, ובתחילת הפסוק נאמר "וגם את אחיך מטה לוי שבט אביך הקרב אתך", הרי כהנים ולוויים. כְּלוֹמַר אַתֶּם תִּהְיוּ שׁוֹמְרִין לוֹ וַהֲרֵי נֶאֱמַר וְשָׁמְרוּ וכו'. הציווי שבפרשה זו הוא ציווי על שמירת המקדש שהרי בהמשך נאמר "'ושמרו את משמרת אהל מועד", ופסוק זה נאמר על שמירת הלוויים. וְנֶאֱמַר וְהַחֹנִים לִפְנֵי הַמִּשְׁכָּן וכו'. וכאן מפורשת שמירת הכהנים (בפסוק זה נשלש השורש שמ"ר וממנו דרשו חז"ל כי הכהנים שומרים בשלושה מקומות – פה"מ תמיד א,א).

[ג] וְאִם בִּטְּלוּ שְׁמִירָה – עָבְרוּ בְּלֹא תַעֲשֶׂה, שֶׁנֶּאֱמַר: "וּשְׁמַרְתֶּם אֵת מִשְׁמֶרֶת הַקֹּדֶשׁ" (במדבר יח,ה), וּלְשׁוֹן שְׁמִירָה אַזְהָרָה הִיא. הָא לָמַדְתָּ שֶׁשְּׁמִירָתוֹ מִצְוַת עֲשֵׂה, וּבִטּוּל שְׁמִירָתוֹ מִצְוַת לֹא תַעֲשֶׂה.

ג. וּלְשׁוֹן שְׁמִירָה אַזְהָרָה הִיא. בכל מקום שנאמר בתורה ציווי בשורש שמ"ר ('ושמרתם' 'השמר' וכדו'), משמעותו איסור 'לא תעשה'.

[ד] מִצְוַת שְׁמִירָתוֹ שֶׁיִּהְיוּ הַכֹּהֲנִים שׁוֹמְרִים מִבִּפְנִים וְהַלְוִיִּם מִבַּחוּץ. וְאַרְבַּע וְעֶשְׂרִים עֵדָה שׁוֹמְרִין אוֹתוֹ בְּכָל לַיְלָה תָּמִיד בְּאַרְבָּעָה וְעֶשְׂרִים מָקוֹם, הַכֹּהֲנִים בִּשְׁלֹשָׁה מְקוֹמוֹת וְהַלְוִיִּם בְּאֶחָד וְעֶשְׂרִים מָקוֹם.

ד. וְאַרְבַּע וְעֶשְׂרִים עֵדָה. קבוצות של שומרים.

[ה] וְהֵיכָן הָיוּ שׁוֹמְרִין? כֹּהֲנִים הָיוּ שׁוֹמְרִין בְּבֵית אַבְטִינָס וּבְבֵית הַנִּיצוֹץ וּבְבֵית הַמּוֹקֵד. בֵּית אַבְטִינָס וּבֵית הַנִּיצוֹץ הָיוּ עֲלִיּוֹת בְּנוּיוֹת בְּצַד שַׁעֲרֵי הָעֲזָרָה, וְהָרוֹבִין הָיוּ שׁוֹמְרִים שָׁם. בֵּית הַמּוֹקֵד בָּאָרֶץ, וְזִקְנֵי בֵּית אָב שֶׁל אוֹתוֹ הַיּוֹם הָיוּ יְשֵׁנִים שָׁם וּמַפְתְּחוֹת הָעֲזָרָה בְּיָדָם.

ה. בְּבֵית אַבְטִינָס. לשכה מעל שער המים, מהשערים הדרומיים שבעזרה. בלשכה זו היו משביעים את הכהן הגדול בערב יום הכיפורים שיעשה את מעשה הקטורת על פי מסורת חז"ל (ראה הלכות עבודת יום הכיפורים א,ז). וּבְבֵית הַנִּיצוֹץ. מבנה על גבי שער הניצוץ, מהשערים הצפוניים שבעזרה. וּבְבֵית הַמּוֹקֵד. בית גדול בצפון העזרה (לעיל ה,ט). עֲלִיּוֹת בְּנוּיוֹת. מבנים מוגבהים. וְהָרוֹבִין. שומרים היורים בקשת. שומרים אלו היו פרחי כהונה, כהנים צעירים (פה"מ תמיד א,א). בֵּית אָב. המשפחה שזמנה לעבוד במקדש ביום זה.

[ו] לֹא הָיוּ הַכֹּהֲנִים הַשּׁוֹמְרִין יְשֵׁנִים בְּבִגְדֵי כְּהֻנָּה, אֶלָּא מְקַפְּלִין אוֹתָן וּמַנִּיחִין אוֹתָן כְּנֶגֶד רָאשֵׁיהֶן וְלוֹבְשִׁין בִּגְדֵי עַצְמָן, וִישֵׁנִים עַל הָאָרֶץ כְּדֶרֶךְ כָּל שׁוֹמְרֵי חַצְרוֹת הַמְּלָכִים, לֹא שֶׁיִּישְׁנוּ עַל הַמִּטּוֹת. [ז] אֵרַע קֶרִי בְּאֶחָד מֵהֶן – הוֹלֵךְ בַּמְּסִבָּה שֶׁתַּחַת הַקַּרְקַע, שֶׁהַמְּחִלּוֹת הַפְּתוּחוֹת לְהַר הַבַּיִת לֹא נִתְקַדְּשׁוּ, וְטוֹבֵל, וְחוֹזֵר וְיוֹשֵׁב אֵצֶל אֶחָיו הַכֹּהֲנִים עַד שֶׁפּוֹתְחִין הַשְּׁעָרִים בַּבֹּקֶר, יוֹצֵא וְהוֹלֵךְ לוֹ.

ו. הַכֹּהֲנִים הַשּׁוֹמְרִין יְשֵׁנִים. בכל משמרת חלק מהכהנים היו ישנים חלק מהזמן (מל"מ). כְּנֶגֶד רָאשֵׁיהֶן. אבל לא מתחת ראשיהם, כיוון שיש בבגדי הכהונה כלאיים, ואסור להשתמש בהם שלא בשעת העבודה (פה"מ תמיד א,א ע"פ הגמרא).
ז. בַּמְּסִבָּה. דרך סיבובית. שֶׁהַמְּחִלּוֹת הַפְּתוּחוֹת לְהַר הַבַּיִת לֹא נִתְקַדְּשׁוּ. ומותר לו ללכת בהם בטומאה. יוֹצֵא וְהוֹלֵךְ לוֹ. כיוון שהוא טבול יום ואינו יכול להיכנס לעזרה ולעבוד במקדש באותו היום עד לערב.

[ח] וְהֵיכָן הָיוּ הַלְוִיִּם שׁוֹמְרִין? עַל חֲמִשָּׁה שַׁעֲרֵי הַר הַבַּיִת, וְעַל אַרְבַּע פִּנּוֹתָיו מִתּוֹכוֹ, וְעַל אַרְבַּע פִּנּוֹת הָעֲזָרָה מִבַּחוּץ, שֶׁאָסוּר לֵישֵׁב בָּעֲזָרָה, וְעַל חֲמִשָּׁה שַׁעֲרֵי הָעֲזָרָה חוּץ לָעֲזָרָה, שֶׁהֲרֵי הַכֹּהֲנִים שׁוֹמְרִים עַל שַׁעַר הַמּוֹקֵד וְעַל שַׁעַר הַנִּיצוֹץ – הֲרֵי שְׁמוֹנָה עָשָׂר מָקוֹם. [ט] וְעוֹד שׁוֹמְרִים בְּלִשְׁכַּת הַקָּרְבָּן וּבְלִשְׁכַּת הַפָּרֹכֶת וַאֲחוֹרֵי בֵּית הַכַּפֹּרֶת.

ח. חֲמִשָּׁה שַׁעֲרֵי הַר הַבַּיִת. לעיל ה,ב. שֶׁאָסוּר לֵישֵׁב בָּעֲזָרָה. לעיל ז,ו. חֲמִשָּׁה שַׁעֲרֵי הָעֲזָרָה. מתוך שבעת השערים (לעיל ה,ד). עַל שַׁעַר הַמּוֹקֵד. שער העזרה מבית המוקד (ראה ציור לעיל סוף פרק ה). וְעַל שַׁעַר הַנִּיצוֹץ. שם שמרו כהנים בעליית בית הניצוץ (לעיל ה"ה).
ט. בְּלִשְׁכַּת הַקָּרְבָּן. לבהמות המיועדות לקרבן. וּבְלִשְׁכַּת הַפָּרֹכֶת. בה ארגו את הפרוכות. וַאֲחוֹרֵי בֵּית הַכַּפֹּרֶת. ממערב להיכל.

[י] וּמַעֲמִידִין מְמֻנֶּה אַחַר כָּל הַמִּשְׁמָרוֹת הַשּׁוֹמְרִין, וְאִישׁ הַר הַבַּיִת הָיָה נִקְרָא, וְהָיָה מְחַזֵּר עַל כָּל מִשְׁמָר וּמִשְׁמָר כָּל הַלַּיְלָה, וַאֲבוּקוֹת דּוֹלְקוֹת לְפָנָיו, וְכָל מִשְׁמָר שֶׁאֵינוֹ עוֹמֵד וְאוֹמֵר לוֹ: 'שָׁלוֹם עָלֶיךָ אִישׁ הַר הַבַּיִת' – נִכָּר שֶׁהוּא יָשֵׁן, חוֹבְטוֹ בְּמַקְלוֹ. וּרְשׁוּת הָיָה לוֹ לִשְׂרֹף אֶת כְּסוּתוֹ, עַד שֶׁיְּהוּ אוֹמְרִין בִּירוּשָׁלַיִם: 'מַה קּוֹל בָּעֲזָרָה?', 'קוֹל בֶּן לֵוִי לוֹקֶה וּבְגָדָיו נִשְׂרָפִים, שֶׁיָּשַׁן לוֹ עַל מִשְׁמָרוֹ'.

י. מְמֻנֶּה אַחַר כָּל הַמִּשְׁמָרוֹת הַשּׁוֹמְרִין. הלכות כלי המקדש ז,ד.

[יא] וּבַשַּׁחַר, קֹדֶם שֶׁיַּעֲלֶה עַמּוּד הַשַּׁחַר סָמוּךְ לוֹ, יָבֹא הַמְמֻנֶּה שֶׁל מִקְדָּשׁ וְיִדְפֹּק עַל הַכֹּהֲנִים שֶׁבְּבֵית הַמּוֹקֵד, וְהֵן פּוֹתְחִין לוֹ. נָטַל אֶת הַמַּפְתֵּחַ וּפָתַח אֶת הַשַּׁעַר הַקָּטֹן שֶׁבֵּין בֵּית הַמּוֹקֵד וּבֵין הָעֲזָרָה, וְנִכְנַס מִבֵּית הַמּוֹקֵד לָעֲזָרָה, וְנִכְנְסוּ אַחֲרָיו הַכֹּהֲנִים וּשְׁתֵּי אֲבוּקוֹת שֶׁל אוּר בְּיָדָן, וְנֶחְלְקוּ לִשְׁתֵּי כִּתּוֹת, כַּת הוֹלֶכֶת לַמִּזְרָח וְכַת הוֹלֶכֶת לַמַּעֲרָב, וְהָיוּ בּוֹדְקִין וְהוֹלְכִין אֶת כָּל הָעֲזָרָה עַד שֶׁיַּגִּיעוּ שְׁתֵּי הַכִּתּוֹת לִמְקוֹם בֵּית עוֹשֵׂי חֲבִתִּין. הִגִּיעוּ – אֵלּוּ וָאֵלּוּ אוֹמְרִין: 'שָׁלוֹם, הַכֹּל שָׁלוֹם', וְהֶעֱמִידוּ עוֹשֵׂי חֲבִתִּין לַעֲשׂוֹת חֲבִתָּן.

יא. הַמְמֻנֶּה שֶׁל מִקְדָּשׁ. הוא הממונה על הפייסות (הלכות תמידין ומוספין ו,א). וְיִדְפֹּק. יקיש על הדלת. הַשַּׁעַר הַקָּטֹן. פתח קטן בתוך השער הגדול. נָטַל אֶת הַמַּפְתֵּחַ. של העזרה מזקני בית אב שישנו בבית המוקד ומפתחות העזרה היו בידם (לעיל ה"ה). וְהָיוּ בּוֹדְקִין וְהוֹלְכִין. לראות שכל דבר במקומו (רע"ב תמיד א,ג), או כדי לראות שאין שם טומאה (ריק"ו). לִמְקוֹם בֵּית עוֹשֵׂי חֲבִתִּין. במזרח העזרה משמאל שער ניקנור (לעיל ה,יז). וְהֶעֱמִידוּ עוֹשֵׂי חֲבִתִּין לַעֲשׂוֹת חֲבִתָּן. בכל יום היו מקריבין עבור הכהן הגדול מנחת חביתין, מנחה אפויה על מחבת (הלכות תמידין ומוספין ג,יח).

[יב] כַּסֵּדֶר הַזֶּה עוֹשִׂין בְּכָל לַיְלָה, חוּץ מִלֵּילֵי שַׁבָּת שֶׁאֵין בָּהֶם אוּר, אֶלָּא בּוֹדְקִין בַּנֵּרוֹת הַדּוֹלְקִין שָׁם מֵעֶרֶב שַׁבָּת.

יב. חוּץ מִלֵּילֵי שַׁבָּת שֶׁאֵין בָּהֶם אוּר. בשבת, הממונה וכן כתות הכהנים שהיו בודקים את העזרה לא היו הולכים עם אבוקות של אש שכן אסור לטלטלם בשבת, אלא היו הולכים לאור נרות.

בְּרִיךְ רַחֲמָנָא דְּסַיְּעַן