פרק ח', הלכות ברכות, ספר אהבה
ט״ז בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ט', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
ט״ו בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ח', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
י״ד בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ז', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
י״ג בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ו', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
י״ב בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ה', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
י״א בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ד', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
י׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ג', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
ט׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ב', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
ח׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק א', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
י״ז בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק י', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
ז׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ח', הלכות בית הבחירה, ספר עבודה
ו׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ז', הלכות בית הבחירה, ספר עבודה
ה׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ו', הלכות בית הבחירה, ספר עבודה
ד׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ה', הלכות בית הבחירה, ספר עבודה
ג׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ד', הלכות בית הבחירה, ספר עבודה
ב׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ג', הלכות בית הבחירה, ספר עבודה
א׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ב', הלכות בית הבחירה, ספר עבודה
ל׳ בסיון ה׳תשפ״ד
פרק א', הלכות בית הבחירה, ספר עבודה
כ״ה בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ח', הלכות ביאת מקדש, ספר עבודה
כ״ד בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ז', הלכות ביאת מקדש, ספר עבודה
כ״ג בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ו', הלכות ביאת מקדש, ספר עבודה
כ״ב בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ה', הלכות ביאת מקדש, ספר עבודה
כ״א בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ד', הלכות ביאת מקדש, ספר עבודה
כ׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ג', הלכות ביאת מקדש, ספר עבודה
י״ט בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ב', הלכות ביאת מקדש, ספר עבודה
י״ח בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק א', הלכות ביאת מקדש, ספר עבודה
י״א באלול ה׳תשפ״ד
פרק ח', הלכות פסולי המוקדשין, ספר עבודה
י׳ באלול ה׳תשפ״ד
פרק ז', הלכות פסולי המוקדשין, ספר עבודה
ט׳ באלול ה׳תשפ״ד
פרק ו', הלכות פסולי המוקדשין, ספר עבודה
ח׳ באלול ה׳תשפ״ד
פרק ה', הלכות פסולי המוקדשין, ספר עבודה

הפרק המלא 

ביאורו של הרב עדין שטיינזלץ

א. כָּל פֵּרוֹת הָאִילָן — מְבָרְכִין עֲלֵיהֶן בַּתְּחִלָּה 'בּוֹרֵא פְּרִי הָעֵץ', וּבַסּוֹף 'בּוֹרֵא נְפָשׁוֹת רַבּוֹת', חוּץ מֵחֲמֵשֶׁת הַמִּינִים הַכְּתוּבִין בַּתּוֹרָה, וְהֵן: עֲנָבִים, וְרִמּוֹנִים, וּתְאֵנִים, וְזֵיתִים, וּתְמָרִים, שֶׁהוּא מְבָרֵךְ עֲלֵיהֶן בַּסּוֹף בְּרָכָה אַחַת מֵעֵין שָׁלֹשׁ. וְכָל פֵּרוֹת הָאָרֶץ וְהַיְרָקוֹת — מְבָרְכִין עֲלֵיהֶן בַּתְּחִלָּה 'בּוֹרֵא פְּרִי הָאֲדָמָה', וּלְבַסּוֹף 'בּוֹרֵא נְפָשׁוֹת רַבּוֹת'. וּדְבָרִים שֶׁאֵין גִּדּוּלֵיהֶן מִן הָאָרֶץ, כְּגוֹן בָּשָׂר וּגְבִינָּה. וְדָגִים וּבֵיצִים וּמַיִם וְחָלָב וּדְבַשׁ וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן — בַּתְּחִלָּה מְבָרֵךְ 'שֶׁהַכֹּל', וּלְבַסּוֹף 'בּוֹרֵא נְפָשׁוֹת רַבּוֹת'. וְהַשּׁוֹתֶה מַיִם שֶׁלֹּא לְרַוּוֹת צְמָאוֹ — אֵינוֹ טָעוּן בְּרָכָה לֹא לְפָנָיו וְלֹא לְאַחֲרָיו.
א. בּוֹרֵא נְפָשׁוֹת רַבּוֹת. לנוסחה המלא של הברכה ולביאורה ראה לקמן ה"ח. מֵחֲמֵשֶׁת הַמִּינִים הַכְּתוּבִין בַּתּוֹרָה. מיני הפירות שנשתבחה בהם ארץ ישראל (דברים ח,ח, מלבד חיטה ושעורה שהוזכרו שם, ודינן נזכר לעיל פרק ג; והשווה לקמן הי"ג). בְּרָכָה אַחַת מֵעֵין שָׁלֹשׁ. לנוסחה המלא של הברכה ראה לקמן הי"ד. שֶׁאֵין גִּדּוּלֵיהֶן מִן הָאָרֶץ. שאינם מן הצומח. שֶׁלֹּא לְרַוּוֹת צְמָאוֹ. אלא כדי לסייע לו בבליעת דבר מה וכיוצא בזה, שאין בכך הנאת שתייה.
ב. הַסּוֹחֵט פֵּרוֹת וְהוֹצִיא מֵהֶן מַשְׁקִין — מְבָרֵךְ עֲלֵיהֶן בַּתְּחִלָּה 'שֶׁהַכֹּל', וּלְבַסּוֹף 'בּוֹרֵא נְפָשׁוֹת רַבּוֹת', חוּץ מִן הָעֲנָבִים וְהַזֵּיתִים, שֶׁעַל הַיַּיִן הוּא מְבָרֵךְ בַּתְּחִלָּה 'בּוֹרֵא פְּרִי הַגֶּפֶן' וּלְבַסּוֹף בְּרָכָה אַחַת מֵעֵין שָׁלֹשׁ, וְעַל הַשֶּׁמֶן הוּא מְבָרֵךְ בַּתְּחִלָּה 'בּוֹרֵא פְּרִי הָעֵץ'. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? שֶׁהָיָה חוֹשֵׁשׁ בִּגְרוֹנוֹ וְשָׁתָה הַשֶּׁמֶן עִם מֵי הַשְּׁלָקוֹת וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן, שֶׁהֲרֵי נֶהֱנָה בִּשְׁתִיָּתוֹ. אֲבָל אִם שָׁתָה הַשֶּׁמֶן לְבַדּוֹ אוֹ שֶׁלֹּא הָיָה חוֹשֵׁשׁ בִּגְרוֹנוֹ — מְבָרֵךְ עָלָיו 'שֶׁהַכֹּל', שֶׁהֲרֵי לֹא נֶהֱנָה בְּטַעַם הַשֶּׁמֶן.
ב. מְבָרֵךְ עֲלֵיהֶן בַּתְּחִלָּה שֶׁהַכֹּל. שהשתנה וכבר אין צורת הפרי עליו.
בּוֹרֵא פְּרִי הַגֶּפֶן וכו'. שיש לו ברכה מיוחדת משום חשיבות המשקה (ראה עוד לעיל ד,ט). וְעַל הַשֶּׁמֶן… בּוֹרֵא פְּרִי הָעֵץ. שמעיקרו נועד הזית להפקת השמן ממנו, כך שאין זה שינוי. חוֹשֵׁשׁ בִּגְרוֹנוֹ. חש כאב בגרון, ושתיית שמן מועילה לרפואתו (ראה הלכות שבת כא,כד). עִם מֵי הַשְּׁלָקוֹת. מים ששלקו בהם ירקות, המפיגים את טעם השמן. שֶׁהֲרֵי לֹא נֶהֱנָה בְּטַעַם הַשֶּׁמֶן. שאינו טעים לשתייה בפני עצמו. ואם לא חשש בגרונו, אף אם שתאו עם מי שלקות, השמן טפל לאותם המים ואין מברך עליו.
ג. פֵּרוֹת אוֹ יְרָקוֹת שֶׁדַּרְכָּן לְהֵאָכֵל חַיִּים, אִם בִּשְּׁלָן אוֹ שְׁלָקָן — מְבָרֵךְ עֲלֵיהֶן בַּתְּחִלָּה 'שֶׁהַכֹּל', וּלְבַסּוֹף 'בּוֹרֵא נְפָשׁוֹת רַבּוֹת'. וִירָקוֹת שֶׁדַּרְכָּן לְהֵאָכֵל שְׁלוּקִין, כְּגוֹן כְּרוּב וְלֶפֶת, אִם אֲכָלָן חַיִּים — מְבָרֵךְ עֲלֵיהֶן בַּתְּחִלָּה 'שֶׁהַכֹּל'. וּדְבָרִים שֶׁדַּרְכָּן לְהֵאָכֵל חַיִּים וּמְבֻשָּׁלִין, אֲכָלָן בֵּין חַיִּים בֵּין מְבֻשָּׁלִין — מְבָרֵךְ עֲלֵיהֶן בַּתְּחִלָּה בְּרָכָה הָרְאוּיָה לָהֶן: אִם הָיוּ פֵּרוֹת עֵץ — מְבָרֵךְ 'בּוֹרֵא פְּרִי הָעֵץ', וְאִם הָיוּ פֵּרוֹת אֲדָמָה אוֹ יְרָקוֹת — מְבָרֵךְ 'בּוֹרֵא פְּרִי הָאֲדָמָה'.
ג. שֶׁדַּרְכָּן לְהֵאָכֵל חַיִּים. שבדרך כלל אוכלים אותם מבלי לבשלם. שְׁלָקָן. בישול חלקי. מְבָרֵךְ עֲלֵיהֶן בַּתְּחִלָּה שֶׁהַכֹּל. שמברכים את הברכה הראויה לפרי ולירק רק אם נאכל בדרך הרגילה.
ד. יְרָקוֹת שֶׁדַּרְכָּן לְהִשָּׁלֵק שֶׁשְּׁלָקָן — מְבָרֵךְ עַל מֵי שֶׁלֶק שֶׁלָּהֶן 'בּוֹרֵא פְּרִי הָאֲדָמָה', וְהוּא שֶׁשְּׁלָקָן לִשְׁתּוֹת מֵימֵיהֶן, שֶׁמֵּימֵי שְׁלָקוֹת כַּשְּׁלָקוֹת בְּמָקוֹם שֶׁדַּרְכָּן לִשְׁתּוֹתָן. דְּבַשׁ תְּמָרִים — מְבָרְכִין עָלָיו תְּחִלָּה 'שֶׁהַכֹּל'. אֲבָל תְּמָרִים שֶׁמִּעֲכָן בְּיָדוֹ וְהוֹצִיא גַּרְעִינִין שֶׁלָּהֶן וַעֲשָׂיָן כְּמוֹ עִסָּה — מְבָרֵךְ עֲלֵיהֶן בַּתְּחִלָּה 'בּוֹרֵא פְּרִי הָעֵץ', וּלְבַסּוֹף בְּרָכָה אַחַת מֵעֵין שָׁלֹשׁ.
ד. מְבָרֵךְ עַל מֵי שֶׁלֶק שֶׁלָּהֶן. המים שבהם נשלקו הירקות, אם שותה אותם.
דְּבַשׁ תְּמָרִים. הנסחט מן התמרים, ודינו כמשקה הנסחט מן הפירות (לעיל ה"ב). וַעָשָׂיָן כְּמוֹ עִסָּה. הדביק את התמרים יחד. מְבָרֵךְ עֲלֵיהֶן בַּתְּחִלָּה בּוֹרֵא פְּרִי הָעֵץ וכו'. שאין זה שינוי משמעותי.
ה. הַקָּנִים הַמְּתוּקִים שֶׁסּוֹחֲטִין אוֹתָן וּמְבַשְּׁלִין מֵימֵיהֶן עַד שֶׁיִּקְפֶּה וְיִדְמֶה לְמֶלַח — כָּל הַגְּאוֹנִים אָמְרוּ שֶׁמְּבָרְכִין עָלָיו 'בּוֹרֵא פְּרִי הָאֲדָמָה', וּמִקְצָת אָמְרוּ 'בּוֹרֵא פְּרִי הָעֵץ'. וְכֵן אָמְרוּ שֶׁהַמּוֹצֵץ אוֹתָן קָנִים מְבָרֵךְ 'בּוֹרֵא פְּרִי הָאֲדָמָה'. וַאֲנִי אוֹמֵר שֶׁאֵין זֶה פְּרִי, וְאֵין מְבָרְכִין עָלָיו אֶלָּא 'שֶׁהַכֹּל', לֹא יִהְיֶה דְּבַשׁ אֵלּוּ הַקָּנִים שֶׁנִּשְׁתַּנָּה עַל יְדֵי הָאוּר גָּדוֹל מִדְּבַשׁ תְּמָרִים שֶׁלֹּא נִשְׁתַּנָּה וּמְבָרְכִין עָלָיו שֶׁהַכֹּל.
ה. הַקָּנִים הַמְּתוּקִים וכו'. קני סוכר. בּוֹרֵא פְּרִי הָאֲדָמָה. כדין דבר היוצא מן העץ שאינו פרי (כגון קפרס, לקמן ה"ו). בּוֹרֵא פְּרִי הָעֵץ. שהסוכר נחשב לפרי של הקנה. שֶׁאֵין זֶה פְּרִי. הסוכר שהופק מהקנה בבישול, אינו בגדר פרי. לֹא יִהְיֶה דְּבַשׁ אֵלּוּ הַקָּנִים וכו'. שבוודאי מדובר בשינוי משמעותי, אף יותר מן הסחיטה.
ו. הַקּוֹר, וְהוּא רֹאשׁ הַדֶּקֶל שֶׁהוּא כְּמוֹ עֵץ לָבָן — מְבָרֵךְ עָלָיו בַּתְּחִלָּה 'שֶׁהַכֹּל'. קַפְרֵס שֶׁל צָלָף — מְבָרְכִין עָלָיו 'בּוֹרֵא פְּרִי הָאֲדָמָה', מִפְּנֵי שֶׁאֵינוֹ פְּרִי. וְהָאֲבִיּוֹנוֹת שֶׁל צָלָף, הֵן הַפְּרִי שֶׁהֵן כְּצוּרַת תְּמָרִים דַּקִּין קְטַנִּים — מְבָרֵךְ עֲלֵיהֶם 'בּוֹרֵא פְּרִי הָעֵץ'.
ו. הַקּוֹר וְהוּא רֹאשׁ הַדֶּקֶל שֶׁהוּא כְּמוֹ עֵץ לָבָן. הראוי לאכילה כאשר הוא רך. מְבָרֵךְ עָלָיו בַּתְּחִלָּה שֶׁהַכֹּל. משום שהדקל לא ניטע לצורך אכילת הקור. קַפְרֵס שֶׁל צָלָף. ניצני הפרח של הצלף, הראויים לאכילה, אך אינם נחשבים לפרי (ראה גם הלכות תרומות ב,ד). מְבָרֵךְ עֲלֵיהֶם בּוֹרֵא פְּרִי הָעֵץ. שהאביונות נחשבות כפירות העץ לכל דבר (ראה הלכות מעשר שני י,ג).
ז. הַפִּלְפְּלִין וְהַזַּנְגְּבִיל: בִּזְמַן שֶׁהֵן רְטֻבִּין — מְבָרֵךְ עֲלֵיהֶן תְּחִלָּה 'בּוֹרֵא פְּרִי הָאֲדָמָה'; אֲבָל יְבֵשִׁים אֵינָן טְעוּנִין בְּרָכָה לֹא לִפְנֵיהֶם וְלֹא לְאַחֲרֵיהֶן, מִפְּנֵי שֶׁהֵן תְּבָלִין וְאֵינָן אֹכֶל. וְכֵן אֳכָלִין שֶׁאֵינָן רְאוּיִין לַאֲכִילָה וּמַשְׁקִין שֶׁאֵינָן רְאוּיִין לִשְׁתִיָּה — אֵינָן טְעוּנִין בְּרָכָה לֹא לִפְנֵיהֶם וְלֹא לְאַחֲרֵיהֶן.
ז. רְטֻבִּין. לחים, שלא ייבשו אותם לתבלין. מְבָרֵךְ עֲלֵיהֶן תְּחִלָּה בּוֹרֵא פְּרִי הָאֲדָמָה. משום שהם ראויים לאכילה (ראה הלכות שביתת עשור ב,ו).
שֶׁהֵן תְּבָלִין וְאֵינָן אֹכֶל. שנועדו לתת טעם בדברים אחרים, ואינם נחשבים לאוכל בפני עצמם (ראה הלכות מעשר שני ז,ט). אֳכָלִין שֶׁאֵינָן רְאוּיִין לַאֲכִילָה וכו'. כגון שאוכל אותם לרפואה, שאין בהם הנאת טעם כלל (השווה לעיל ה"ב).
ח. הַפַּת שֶׁעִפְּשָׁה, וְיַיִן שֶׁהִקְרִים, וְתַבְשִׁיל שֶׁעָבְרָה צוּרָתוֹ, וְהַנּוֹבְלוֹת שֶׁהֵן פַּגִּין, וְהַשֵּׁכָר, וְהַחֹמֶץ, וְהַגּוֹבַאי, וְהַמֶּלַח, וְהַכְּמֵהִין, וְהַפִּטְרִיּוֹת — עַל כֻּלָּן הוּא מְבָרֵךְ תְּחִלָּה 'שֶׁהַכֹּל נִהְיָה בִּדְבָרוֹ'. וְכָל שֶׁמְּבָרְכִין לְפָנָיו 'שֶׁהַכֹּל' — מְבָרְכִין לְאַחֲרָיו: 'בּוֹרֵא נְפָשׁוֹת רַבּוֹת עַל כָּל מַה שֶּׁבָּרָא, חֵי הָעוֹלָמִים'. וְכָל הַטָּעוּן בְּרָכָה לְאַחֲרָיו — טָעוּן בְּרָכָה לְפָנָיו.
ח. שֶׁעִפְּשָׁה. עלה בה עובש. שֶׁהִקְרִים. התחיל להחמיץ (בנוסח אחר: והקריס). שֶׁעָבְרָה צוּרָתוֹ. עמד במשך זמן והחל להתקלקל. וְהַנּוֹבְלוֹת שֶׁהֵן פַּגִּין. פירות שנשרו מן העץ לפני שהבשילו. וְהַגּוֹבַאי. ארבה, הכשר לאכילה (הלכות מאכלות אסורות א,כא). בּוֹרֵא נְפָשׁוֹת רַבּוֹת עַל כָּל מַה שֶּׁבָּרָא וכו'. הודאה לה' על כל מה שברא ושהוא מחייה את העולמות כולם.
ט. שְׁמָרִים שֶׁנָּתַן עֲלֵיהֶן שְׁלֹשָׁה וְהוֹצִיא אַרְבָּעָה — מְבָרֵךְ עֲלֵיהֶן 'בּוֹרֵא פְּרִי הַגֶּפֶן', שֶׁזֶּה יַיִן מָזוּג הוּא. הוֹצִיא פָּחוֹת מֵאַרְבָּעָה, אַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ בָּהֶן טַעַם יַיִן — מְבָרֵךְ עֲלֵיהֶן תְּחִלָּה 'שֶׁהַכֹּל'.
ט. שְׁמָרִים שֶׁנָּתַן עֲלֵיהֶן שְׁלֹשָׁה וְהוֹצִיא אַרְבָּעָה. שמרים של יין ששפכו עליהם מים בכדי למצות את היין, והנוזלים שיצאו מן השמרים היו מרובים על המים שהוכנסו ביחס של ארבעה לשלושה. שֶׁזֶּה יַיִן מָזוּג הוּא. שהיחס הרגיל למזיגת יין במים הוא מידה אחת של יין לשלוש מידות של מים, והמידה הנוספת שיצאה הרי היא יין שהתנקז מתוך השמרים. הוֹצִיא פָּחוֹת מֵאַרְבָּעָה. במקרה זה לא יצא די יין בכדי שיהיה אפשר להגדיר את המשקה כיין מזוג.
י. בֵּרֵךְ עַל פֵּרוֹת הָאִילָן 'בּוֹרֵא פְּרִי הָאֲדָמָה' —
יָצָא, וְעַל פֵּרוֹת הָאָרֶץ 'בּוֹרֵא פְּרִי הָעֵץ' —
לֹא יָצָא. וְעַל הַכֹּל, אִם בֵּרֵךְ 'שֶׁהַכֹּל נִהְיָה בִּדְבָרוֹ' —
יָצָא, אֲפִלּוּ עַל הַפַּת וְעַל הַיַּיִן.
י. בּוֹרֵא פְּרִי הָאֲדָמָה יָצָא. שאף האילן גדל מן האדמה. בּוֹרֵא פְּרִי הָעֵץ לֹא יָצָא. שאין זה פרי העץ.
אִם בֵּרֵךְ שֶׁהַכֹּל נִהְיָה בִּדְבָרוֹ יָצָא. שהיא ברכה הכוללת את כל הדברים.
יא. לָקַח כּוֹס שֶׁל שֵׁכָר בְּיָדוֹ וְהִתְחִיל הַבְּרָכָה עַל מְנָת לוֹמַר 'שֶׁהַכֹּל', וְטָעָה וְאָמַר: 'בּוֹרֵא פְּרִי הַגֶּפֶן' — אֵין מַחֲזִירִין אוֹתוֹ. וְכֵן אִם הָיוּ לְפָנָיו פֵּרוֹת הָאָרֶץ, וְהִתְחִיל הַבְּרָכָה עַל מְנָת לוֹמַר 'בּוֹרֵא פְּרִי הָאֲדָמָה', וְטָעָה וְאָמַר: 'בּוֹרֵא פְּרִי הָעֵץ' — אֵין מַחֲזִירִין אוֹתוֹ. וְכֵן אִם הָיָה לְפָנָיו תַּבְשִׁיל שֶׁל דָּגָן, וּפָתַח וּבֵרֵךְ עַל מְנָת לוֹמַר 'בּוֹרֵא מִינֵי מְזוֹנוֹת', וְטָעָה וְאָמַר: 'הַמּוֹצִיא לֶחֶם' — יָצָא. מִפְּנֵי שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁהִזְכִּיר הַשֵּׁם וְהַמַּלְכוּת שֶׁהֵן עִקַּר הַבְּרָכָה, לֹא נִתְכַּוֵּן אֶלָּא לַבְּרָכָה הָרְאוּיָה לְאוֹתוֹ הַמִּין, וְהוֹאִיל וְלֹא הָיָה בְּעִקַּר הַבְּרָכָה טָעוּת, אַף עַל פִּי שֶׁטָּעָה בְּסוֹפָהּ — יָצָא, וְאֵין מַחֲזִירִין אוֹתוֹ.
יא. וְטָעָה וְאָמַר בּוֹרֵא פְּרִי הַגֶּפֶן. שהברכה אינה מתאימה למה שרצה לשתות. אֵין מַחֲזִירִין אוֹתוֹ. שמתחשבים בכוונה שהייתה לו בשעת תחילת הברכה בלבד. וְהוֹאִיל וְלֹא הָיָה בְּעִקַּר הַבְּרָכָה טָעוּת. בחלק החשוב שבה, הוא הזכרת שם ומלכות.
יב. כָּל הַבְּרָכוֹת הָאֵלּוּ שֶׁנִּסְתַּפֵּק לוֹ בָּהֶן אִם בֵּרֵךְ אִם לֹא בֵּרֵךְ — אֵינוֹ חוֹזֵר וּמְבָרֵךְ, לֹא בַּתְּחִלָּה וְלֹא בַּסּוֹף, מִפְּנֵי שֶׁהֵן מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים. שָׁכַח וְהִכְנִיס אֳכָלִין לְתוֹךְ פִּיו בְּלֹא בְּרָכָה: אִם הָיוּ מַשְׁקִין — בּוֹלְעָן, וּמְבָרֵךְ בַּסּוֹף; וְאִם הָיוּ פֵּרוֹת שֶׁאִם זְרָקָן יִמָּאֲסוּ, כְּגוֹן תּוּתִים וַעֲנָבִים — מְסַלְּקָן לְצַד אֶחָד וּמְבָרֵךְ, וְאַחַר כָּךְ בּוֹלְעָן; וְאִם אֵינָן נִמְאָסִין, כְּגוֹן פּוֹלִים וַאֲפוּנִים — פּוֹלְטָן מִפִּיו עַד שֶׁיְּבָרֵךְ וּפִיו פָּנוּי, וְאַחַר כָּךְ יֹאכַל.
יב. כָּל הַבְּרָכוֹת הָאֵלּוּ. ברכות הפירות ושאר המאכלים שנזכרו בפרק הזה. שֶׁהֵן מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים. מתקנת חכמים (ראה לעיל א,א).
בּוֹלְעָן. שאין שום אפשרות לברך כשעודם בפיו, ואל לו להשחיתם. וּמְבָרֵךְ בַּסּוֹף. ברכה אחרונה (ואינו מברך ברכה ראשונה, ראה לעיל ד,ב). שֶׁאִם זְרָקָן יִמָּאֲסוּ. ואם יפלטם מפיו לא יאכלם שוב. מְסַלְּקָן לְצַד אֶחָד. לצד האחד של פיו. פּוֹלְטָן מִפִּיו עַד שֶׁיְּבָרֵךְ וּפִיו פָּנוּי. משום כבוד הברכה, כאשר הדבר אפשרי.
יג. הָיוּ לְפָנָיו מִינִים הַרְבֵּה: אִם הָיוּ בִּרְכוֹתֵיהֶן שָׁווֹת — מְבָרֵךְ עַל אֶחָד מֵהֶן וּפוֹטֵר אֶת הַשְּׁאָר; וְאִם אֵין בִּרְכוֹתֵיהֶן שָׁווֹת — מְבָרֵךְ עַל כָּל אֶחָד מֵהֶן בְּרָכָה הָרְאוּיָה לוֹ, וְאֵי זֶה מִין שֶׁיִּרְצֶה לְהַקְדִּים, מַקְדִּים. וְאִם אֵינוֹ רוֹצֶה בָּזֶה יָתֵר מִזֶּה — אִם יֵשׁ בֵּינֵיהֶן אֶחָד מִשִּׁבְעַת הַמִּינִין, עָלָיו הוּא מְבָרֵךְ תְּחִלָּה, וְכָל הַקּוֹדֵם בַּפָּסוּק — קוֹדֵם לַבְּרָכָה. וְהַשִּׁבְעָה הֵן הָאֲמוּרִין בְּפָסוּק זֶה: "אֶרֶץ חִטָּה וּשְׂעֹרָה וְגֶפֶן וּתְאֵנָה וְרִמּוֹן אֶרֶץ זֵית שֶׁמֶן וּדְבָשׁ" (דברים ח,ח). וּדְבַשׁ זֶה הֵם הַתְּמָרִים. וְהַתְּמָרִים קוֹדְמִין לָעֲנָבִים, שֶׁהַתְּמָרִים שֵׁנִי לְ"אֶרֶץ", וְהָעֲנָבִים שְׁלִישִׁי לְ"אֶרֶץ".
יג. מִינִים הַרְבֵּה. סוגים רבים של מאכלים. שָׁווֹת. זהות. וְאֵי זֶה מִין שֶׁיִּרְצֶה לְהַקְדִּים מַקְדִּים. שיש להעדיף את החביב עליו ולברך עליו בראשונה (ומוסב גם על המקרה שברכותיהם שוות וגם במקרה שאין ברכותיהם שוות — כס"מ). אֵינוֹ רוֹצֶה בָּזֶה יָתֵר מִזֶּה. אינו מעדיף אחד מן המינים על פני האחרים. אֶחָד מִשִּׁבְעַת הַמִּינִין. שיש להם חשיבות מיוחדת, שנשתבחה בהם ארץ ישראל. וְכָל הַקּוֹדֵם בַּפָּסוּק קוֹדֵם לַבְּרָכָה. שהחשיבתו התורה והקדימה אותו. וְהַתְּמָרִים קוֹדְמִין לָעֲנָבִים וכו'. שהפירות מתארים את שבחה של הארץ, על כן הסמיכות למילה ארץ היא הקובעת.
יד. בְּרָכָה אַחַת שֶׁמֵּעֵין שָׁלֹשׁ שֶׁל חֲמֵשֶׁת מִינֵי הַפֵּרוֹת וְשֶׁל יַיִן — הִיא שֶׁל מִינֵי הַדָּגָן, אֶלָּא שֶׁעַל הַפֵּרוֹת הוּא אוֹמֵר: 'עַל הָעֵץ וְעַל פְּרִי הָעֵץ וְעַל תְּנוּבַת הַשָּׂדֶה וְעַל אֶרֶץ חֶמְדָּה' וכו', וְעַל הַיַּיִן הוּא אוֹמֵר: 'עַל הַגֶּפֶן וְעַל פְּרִי הַגֶּפֶן וְעַל תְּנוּבַת הַשָּׂדֶה וְעַל אֶרֶץ חֶמְדָּה' וכו', וְחוֹתֵם בִּשְׁתֵּיהֶן: 'עַל הָאָרֶץ וְעַל הַפֵּרוֹת'. וְאִם הָיָה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל — חוֹתֵם בָּהֶן: 'עַל הָאָרֶץ וְעַל פֵּרוֹתֶיהָ'. וְיֵשׁ מִי שֶׁמּוֹסִיף בַּבְּרָכָה שֶׁמֵּעֵין שָׁלֹשׁ קֹדֶם חֲתִימָה: 'כִּי אֵל טוֹב וּמֵטִיב אַתָּה', שֶׁהוּא עֵין בְּרָכָה רְבִיעִית. וְיֵשׁ מִי שֶׁאוֹמֵר שֶׁלֹּא תִּקְּנוּ בְּרָכָה רְבִיעִית אֶלָּא בְּבִרְכַּת הַמָּזוֹן בִּלְבַד.
יד. הִיא שֶׁל מִינֵי הַדָּגָן. זהה לברכה מעין שלוש שמברכים על מיני דגן (לנוסחה המלא ראה לעיל ג,יג). וְעַל הַפֵּרוֹת. ואף הגפן בכלל הפירות. פֵּרוֹתֶיהָ. שאלו פירות של ארץ ישראל.
טו. שָׁתָה יַיִן וְאָכַל תְּמָרִים וְאָכַל תַּבְשִׁיל שֶׁל חֲמֵשֶׁת מִינֵי הַדָּגָן — מְבָרֵךְ בָּאַחֲרוֹנָה כָּכָה: 'בָּרוּךְ אַתָּה יי אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, עַל הַמִּחְיָה וְעַל הַכַּלְכָּלָה, וְעַל הַגֶּפֶן וְעַל פְּרִי הַגֶּפֶן, וְעַל הָעֵץ וְעַל פְּרִי הָעֵץ, וְעַל תְּנוּבַת הַשָּׂדֶה וְעַל אֶרֶץ חֶמְדָּה טוֹבָה וּרְחָבָה שֶׁרָצִיתָ וְהִנְחַלְתָּ אֶת אֲבוֹתֵינוּ' וכו', וְחוֹתֵם: 'בָּרוּךְ אַתָּה יי עַל הָאָרֶץ וְעַל הַמִּחְיָה וְהַפֵּרוֹת'.
טו. שָׁתָה יַיִן וְאָכַל תְּמָרִים וְאָכַל תַּבְשִׁיל שֶׁל חֲמֵשֶׁת מִינֵי הַדָּגָן. שלכל המאכלים הללו מברכים בסופם ברכה מעין שלוש.
טז. אֲבָל אִם אָכַל בָּשָׂר וְשָׁתָה יַיִן — מְבָרֵךְ בַּסּוֹף עַל זֶה בִּפְנֵי עַצְמוֹ וְעַל זֶה בִּפְנֵי עַצְמוֹ. אָכַל תְּאֵנִים אוֹ עֲנָבִים וְתַפּוּחִים וְאַגָּסִים וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן — מְבָרֵךְ בַּסּוֹף בְּרָכָה אַחַת מֵעֵין שָׁלֹשׁ, וְהִיא כּוֹלֶלֶת הַכֹּל, מִפְּנֵי שֶׁכֻּלָּן פֵּרוֹת הָעֵץ הֵן. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּהֶן.
טז. עַל זֶה בִּפְנֵי עַצְמוֹ וְעַל זֶה בִּפְנֵי עַצְמוֹ. מעין שלוש על היין ובורא נפשות על הבשר, שאין דרך לכלול אחד מהם בברכה השנייה.
מִפְּנֵי שֶׁכֻּלָּן פֵּרוֹת הָעֵץ הֵן. ולפיכך נכללים פירות העץ שאינם משבעת המינים בברכה מעין שלוש, אף שבפני עצמם מברכים עליהם בורא נפשות.

תקציר הפרק 

פרק ח הלכות ברכות

ברכות המאכלים

מה מברכים על הקור..❓(תשובה בהלכה ו..)

🔹 על פירות העץ מברך "בורא פרי העץ" ו"בורא נפשות" חוץ מ7⃣ המינים שמברך מעין שלש.
🔹 על פירות הארץ והירקות מברך "בורא פרי האדמה" ו"בורא נפשות".
🔹 על שאר המאכלים שאינם גידולי קרקע מברך "שהכל" ו"בורא נפשות".
🔹 השותה מים שלא לרוות את הצמא (כגון לנטילת תרופה) אינו מברך כלל.
🔹 כל דבר שעברה צורתו מברך "שהכל".
🔹 כל שמברכים בהתחלה "שהכל" חותמים ב"בורא נפשות".

כללים בהלכות ברכות:
🔹 אם ברך על פרות האדמה "עץ" לא יצא אבל אם ברך על פירות האילן "אדמה" יצא. על כל הדברים אם ברך "שהכל" יצא.
🔹 בכל ברכה שהסתפק אם ברך לא חוזר ומברך (מלבד ברכת המזון) מכיוון שהברכות מדברי סופרים.
🔹 כשיש לפניו כמה מינים עם ברכות שונות: אם אחד מהם חביב לו מברך עליו ראשון ואם לא מברך קודם על שבעת המינים ומקדים את הפרי שקרוב בפסוק למילה "הארץ".

🗯🗯🗯
כדי לזכור את סדר הקדימויות בתוך שבעת המינים יש שהציעו סימן על פי מספר הגרעינים: הזית עם גרעין אחד קודם, אחריו התמר עם גרעין חצוי, הענבים עם קצת גרעינים, התאנים עם יותר והרימון עם הכי הרבה גרעינים בסוף.

שיעור וידאו עם הרב חיים סבתו 

Play Video

שיעור שמע עם הרב חיים סבתו 

מושג מן הפרק 

Play Video

עוד על ספר אהבה ברמב"ם 

שאלות חזרה על הפרק 

1. מה מברכים לדעת הרמב"ם על סוכר ("הקנים המתוקים שסוחטין אותן ומבשלין מימיהן עד שיקפה וידמה למלח")?

א- שהכל נהיה בדברו.
ב- בורא פרי האדמה.
ג- בורא פרי האדמה או בורא פרי העץ.

[פרק ח', הלכה ה']

2. מה מברכים על דבר שאינו ראוי לאכילה?

א- אין מברכין.
ב- שהכל נהיה בדברו.
ג- משנה הבריות.

[פרק ח', הלכה ז']

3. היו לפניו: תמרים, תפוחים ואבטיח – על מה מברך תחילה?

א- על התמרים.
ב- על מה שירצה לאכול ראשון.
ג- על הפרי הגדול ביותר.

[פרק ח', הלכה י"ג]

תשובות
1-א 2-א 3-ב

010 - IdeaCreated with Sketch.לב הלימוד - הרחבה על הפרק 

פרשת שבוע מהרמב"ם 

נייר עמדה - אקטואליה 

סט "משנה תורה" מהודר בכריכה מפוארת בפירוש הרב שטיינזלץ + שליח עד הבית

ב-299 ש"ח בלבד!

אתם ביקשתם – אנחנו ממשיכים!

עד תום המבצע או גמר המלאי.

* בתום המבצע המחיר יעמוד על 499 ש"ח

הלימוד להצלחת כוחות הביטחון ולעילוי נשמת הנופלים הי"ד

דילוג לתוכן