פרק ח', הלכות גניבה, ספר נזיקין
י״ח באייר ה׳תשפ״ד
פרק י"א, הלכות מעשר, ספר זרעים
י״ז באייר ה׳תשפ״ד
פרק י', הלכות מעשר, ספר זרעים
ט״ז באייר ה׳תשפ״ד
פרק ט', הלכות מעשר, ספר זרעים
ט״ו באייר ה׳תשפ״ד
פרק ח', הלכות מעשר, ספר זרעים
י״ד באייר ה׳תשפ״ד
פרק ז', הלכות מעשר, ספר זרעים
י״ג באייר ה׳תשפ״ד
פרק ו', הלכות מעשר, ספר זרעים
י״ב באייר ה׳תשפ״ד
פרק ה', הלכות מעשר, ספר זרעים
י״א באייר ה׳תשפ״ד
פרק ד', הלכות מעשר, ספר זרעים
י׳ באייר ה׳תשפ״ד
פרק ג', הלכות מעשר, ספר זרעים
ט׳ באייר ה׳תשפ״ד
פרק ב', הלכות מעשר, ספר זרעים
ח׳ באייר ה׳תשפ״ד
פרק א', הלכות מעשר, ספר זרעים
ז׳ באייר ה׳תשפ״ד
פרק ט"ו, הלכות תרומות, ספר זרעים
ו׳ באייר ה׳תשפ״ד
פרק י"ד, הלכות תרומות, ספר זרעים
ה׳ באייר ה׳תשפ״ד
פרק י"ג, הלכות תרומות, ספר זרעים
ד׳ באייר ה׳תשפ״ד
פרק י"ב, הלכות תרומות, ספר זרעים
ג׳ באייר ה׳תשפ״ד
פרק י"א, הלכות תרומות, ספר זרעים
ב׳ באייר ה׳תשפ״ד
פרק י', הלכות תרומות, ספר זרעים
א׳ באייר ה׳תשפ״ד
פרק ט', הלכות תרומות, ספר זרעים
ל׳ בניסן ה׳תשפ״ד
פרק ח', הלכות תרומות, ספר זרעים
כ״ט בניסן ה׳תשפ״ד
פרק ז', הלכות תרומות, ספר זרעים
כ״ח בניסן ה׳תשפ״ד
פרק ו', הלכות תרומות, ספר זרעים
כ״ז בניסן ה׳תשפ״ד
פרק ה', הלכות תרומות, ספר זרעים
כ״ו בניסן ה׳תשפ״ד
פרק ד', הלכות תרומות, ספר זרעים
כ״ה בניסן ה׳תשפ״ד
פרק ג', הלכות תרומות, ספר זרעים
כ״ד בניסן ה׳תשפ״ד
פרק ב', הלכות תרומות, ספר זרעים
כ״ג בניסן ה׳תשפ״ד
פרק א', הלכות תרומות, ספר זרעים
כ״ב בניסן ה׳תשפ״ד
פרק י', הלכות מתנות עניים, ספר זרעים
כ״א בניסן ה׳תשפ״ד
פרק ט', הלכות מתנות עניים, ספר זרעים
כ׳ בניסן ה׳תשפ״ד
פרק ח', הלכות מתנות עניים, ספר זרעים
י״ט בניסן ה׳תשפ״ד
פרק ז', הלכות מתנות עניים, ספר זרעים

הפרק המלא 

ביאורו של הרב עדין שטיינזלץ

א. מִצְוַת עֲשֵׂה לְצַדֵּק הַמֹּאזְנַיִם וְהַמִּשְׁקָלוֹת וְהַמִּדּוֹת יָפֶה יָפֶה, וּלְדַקְדֵּק בְּחֶשְׁבּוֹנָן בִּשְׁעַת עֲשִׂיָּתָן, שֶׁנֶּאֱמַר: "מֹאזְנֵי צֶדֶק אַבְנֵי צֶדֶק אֵיפַת צֶדֶק וְהִין צֶדֶק יִהְיֶה לָכֶם" (ויקרא יט,לו).
וְכֵן בְּמִדַּת הַקַּרְקַע צָרִיךְ לְדַקְדֵּק בְּחֶשְׁבּוֹן מְשִׁיחַת הַקַּרְקַע עַל פִּי הָעִקָּרִים הַמִּתְבָּאֲרִים בְּכִתְבֵי הַגִּימָטְרִיּוֹת, שֶׁאֲפִלּוּ מְלֹא אֶצְבַּע מִן הַקַּרְקַע רוֹאִין אוֹתָהּ כְּאִלּוּ הִיא מְלֵאָה כַּרְכֹּם.
א. לְצַדֵּק. לוודא שיהיו מדויקים ביותר.
מְשִׁיחַת הַקַּרְקַע. מדידת הקרקע. בְּכִתְבֵי הַגִּימָטְרִיּוֹת. חיבורים בחכמת הגיאומטריה (המילה 'גיאו' פירושה קרקע ביוונית ו'מטריה' פירושה מדידה). שֶׁאֲפִלּוּ מְלֹא אֶצְבַּע רוֹאִין אוֹתָהּ כְּאִלּוּ הִיא מְלֵאָה כַּרְכֹּם. גם אם מדובר בשטח קטן ביותר מתייחסים אליו כאילו זרוע בו כרכום שהוא תבלין יקר, ולכן יש לדקדק במדידת קרקע.
ב. אַרְבַּע אַמּוֹת הַסְּמוּכִין לֶחָרִיץ מְזַלְזְלִין בִּמְשִׁיחָתָן, וְהַסְּמוּכִים לִשְׂפַת הַנָּהָר אֵין מוֹשְׁחִין אוֹתָן כְּלָל, מִפְּנֵי שֶׁהֵן שֶׁל בְּנֵי רְשׁוּת הָרַבִּים.
ב. אַרְבַּע אַמּוֹת הַסְּמוּכִין לֶחָרִיץ מְזַלְזְלִין בִּמְשִׁיחָתָן. חריץ הוא אמת מים שעוברת בין השדות. את רצועת האדמה שלאורך גדותיה לא מעבדים, ולכן כשמודדים שטחים ליד האמה משאירים רצועה של ארבע אמות ומודדים ממנה והלאה, אלא שאין להקפיד למדוד מרחק של ארבע אמות מרווחות (רש"י בבא מציעא קז,ב, והתוספות שם פירשו להפך, שיש להקפיד למדוד ארבע אמות מרווחות). וְהַסְּמוּכִים לִשְׂפַת הַנָּהָר וכו'. ארבע אמות שעל שפת הנהר משמשות את כל הציבור, ולכן יש להקפיד שהמדידה תתחיל רק במרחק של ארבע אמות מהנהר.
ג. וְהַמּוֹדֵד אֶת הַקַּרְקַע לֹא יָמֹד לְאֶחָד בִּימוֹת הַחַמָּה וּלְאֶחָד בִּימוֹת הַגְּשָׁמִים, שֶׁהַחֶבֶל מִתְקַצֵּר בִּימוֹת הַחַמָּה. לְפִיכָךְ אִם מָדַד בְּקָנֶה אוֹ בְּשַׁלְשֶׁלֶת בַּרְזֶל וְכַיּוֹצֵא בָּהּ – אֵין בְּכָךְ כְּלוּם.
ג. וְהַמּוֹדֵד אֶת הַקַּרְקַע. בעזרת חבל באורך מסוים, ומחשבים את השטח לפי מספר הפעמים שהחבל נכנס באורכו ורוחבו, ועל פי מספר החבלים שמדדו לראשון מודדים גם לשני. בְּקָנֶה אוֹ בְּשַׁלְשֶׁלֶת בַּרְזֶל וְכַיּוֹצֵא בָּהּ. שאורכם קבוע. אֵין בְּכָךְ כְּלוּם. אין בעיה בכך שמדדו בהם בתקופות שונות של השנה.
ד. אֵין עוֹשִׂין מִשְׁקָלוֹת לֹא שֶׁל בְּדִיל וְלֹא שֶׁל עוֹפֶרֶת וְלֹא שֶׁל שְׁאָר מִינֵי מַתָּכוֹת כָּאֵלּוּ, מִפְּנֵי שֶׁמַּעֲלִין חֲלוּדָה וּמִתְחַסְּרִים, אֲבָל עוֹשִׂין שֶׁל צְחִיחַ סֶלַע וְשֶׁל זְכוּכִית וְשֶׁל אֶבֶן שֹׁהַם וְכַיּוֹצֵא בָּהֶם.
ד. צְחִיחַ סֶלַע. אבן קשה. וְכַיּוֹצֵא בָּהֶם. שאינם נחסרים.
ה. אֵין עוֹשִׂין אֶת הַמֶּחָק לֹא שֶׁל דְּלַעַת, מִפְּנֵי שֶׁהוּא מֵקֵל, וְלֹא שֶׁל מַתֶּכֶת, מִפְּנֵי שֶׁהוּא מַכְבִּיד, אֲבָל עוֹשֶׂה הוּא שֶׁל זַיִת וְשֶׁל אֱגוֹזִים וְשֶׁל שִׁקְמָה וְשֶׁל אֶשְׁכְּרוֹעַ וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן.
ה. הַמֶּחָק. מעין סרגל שמעבירים על פי כלי מדידה כדי להסיר את הכמות העודפת מעל פי הכלי. לֹא שֶׁל דְּלַעַת מִפְּנֵי שֶׁהוּא מֵקֵל וְלֹא שֶׁל מַתֶּכֶת מִפְּנֵי שֶׁהוּא מַכְבִּיד. הדלעת היא חומר קל, וכשמעביר מחק מדלעת על פי הכלי ייתכן שלא יסיר את כל הכמות העודפת, ואילו במתכת החשש הוא הפוך, שהמחק ישקע בחלל הכלי בגלל כובדו, ויוציא ממה שבתוך הכלי. אֲבָל עוֹשֶׂה הוּא שֶׁל זַיִת וְשֶׁל אֱגוֹזִים וכו'. מעצים אלו, שמשקלם בינוני.
ו. אֵין עוֹשִׂין אֶת הַמֶּחָק צִדּוֹ אֶחָד קָצָר וְצִדּוֹ אֶחָד עָבֶה. וְלֹא יִמְחֹק מְעַט מְעַט, מִפְּנֵי שֶׁמַּפְחִיתוֹ לַמּוֹכֵר, וְלֹא יִמְחֹק בְּבַת אַחַת, מִפְּנֵי שֶׁמַּפְחִיתוֹ לַלּוֹקֵחַ.
ו. אֵין עוֹשִׂין אֶת הַמֶּחָק וכו'. כדי שמידתו תהיה אחידה וכך גם המחיקה תהיה אחידה. קָצָר. דק. וְלֹא יִמְחֹק מְעַט מְעַט מִפְּנֵי שֶׁמַּפְחִיתוֹ לַמּוֹכֵר. אם מעביר את המחק בכמה פעמים ייתכן שלא יסיר את כל העודף. וְלֹא יִמְחֹק בְּבַת אַחַת מִפְּנֵי שֶׁמַּפְחִיתוֹ לַלּוֹקֵחַ. כשמעביר את המחק בתנועה אחת מהירה ייתכן שיסיר גם ממה שבתוך הכלי.
ז. אֵין טוֹמְנִין אֶת הַמִּשְׁקָלוֹת בַּמֶּלַח כְּדֵי שֶׁיִּפְחוֹתוּ, וְלֹא יַרְתִּיחַ בְּמִדַּת הַלַּח בְּעֵת שֶׁמּוֹדֵד, וַאֲפִלּוּ הַמִּדָּה קְטַנָּה בְּיוֹתֵר, שֶׁהֲרֵי הַתּוֹרָה הִקְפִּידָה עַל הַמִּדּוֹת בְּכָל שֶׁהוּא, שֶׁנֶּאֱמַר: "וּבַמְּשׂוּרָה" (ויקרא יט,לה), וְהִיא מִדָּה קְטַנָּה, אֶחָד מִשְּׁלֹשָׁה וּשְׁלֹשִׁים בַּלֹּג.
ז. אֵין טוֹמְנִין אֶת הַמִּשְׁקָלוֹת בַּמֶּלַח. שהמלח מאכל את המשקולות. וְלֹא יַרְתִּיחַ בְּמִדַּת הַלַּח. לא ימזוג נוזל לכלי מדידה באופן שיהיה בו קצף. וַאֲפִלּוּ הַמִּדָּה קְטַנָּה בְּיוֹתֵר. אף שמוזג לכלי קטן ובמזיגה מועטה אין כמעט קצף. מִדָּה קְטַנָּה אֶחָד מִשְּׁלֹשָׁה וּשְׁלֹשִׁים בַּלֹּג. מידה בנפח של כעשרה מיליליטר.
ח. מוֹכְרֵי עֲשָׁשִׁיּוֹת שֶׁל בַּרְזֶל וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן, צָרִיךְ לִהְיוֹת חוּט הַמֹּאזְנַיִם שֶׁאוֹחֵז הַשּׁוֹקֵל בְּיָדוֹ תָּלוּי בָּאֲוִיר שְׁלֹשָׁה טְפָחִים, וּגְבוֹהִין מִן הָאָרֶץ שְׁלֹשָׁה טְפָחִים, וְאֹרֶךְ קְנֵה הַמֹּאזְנַיִם וְאֹרֶךְ הַחוּטִים שְׁנֵים עָשָׂר טֶפַח.
ח. עֲשָׁשִׁיּוֹת שֶׁל בַּרְזֶל. גושי ברזל גולמי, שמשקלם רב. צָרִיךְ לִהְיוֹת חוּט הַמֹּאזְנַיִם וכו'. ככל שהדבר הנשקל גס וכבד יותר כך יש צורך במאזניים גדולים יותר על מנת שפעולת המאזניים לא תשתבש, וככל שהוא עדין ומשקלו מועט יש צורך במאזניים קטנים יותר כדי שהם יוכלו להראות הבדלים קטנים (וראה גם הלכות כלים כא,ה). חוּט הַמֹּאזְנַיִם… תָּלוּי בָּאֲוִיר שְׁלֹשָׁה טְפָחִים. החוט שמחזיק בין ידו לקנה המאזניים יהיה באורך של שלושה טפחים. וּגְבוֹהִין מִן הָאָרֶץ שְׁלֹשָׁה טְפָחִים. כפות המאזניים יהיו גבוהות מהקרקע לפחות שלושה טפחים. קְנֵה הַמֹּאזְנַיִם. החלק המאוזן של המאזניים שבו תלויות המשקולות.
ט. מֹאזְנַיִם שֶׁל מוֹכְרֵי צֶמֶר וְשֶׁל מוֹכְרֵי זְכוּכִית, יְהִי אֹרֶךְ הַחוּט שֶׁהֵן תְּלוּיִין בּוֹ שְׁנֵי טְפָחִים, וּגְבוֹהִין מִן הָאָרֶץ שְׁנֵי טְפָחִים, וְהַקָּנֶה וְהַחוּטִין אֹרֶךְ תִּשְׁעָה טְפָחִים.
ט. מֹאזְנַיִם שֶׁל מוֹכְרֵי צֶמֶר וְשֶׁל מוֹכְרֵי זְכוּכִית. שמוכרים משקלים נמוכים יותר.
י. מֹאזְנַיִם שֶׁל חֶנְוָנִי וְשֶׁל בַּעַל הַבַּיִת, יְהִי אֹרֶךְ הַחוּט שֶׁהֵן תְּלוּיִין בּוֹ טֶפַח, וּגְבוֹהִין מִן הָאָרֶץ טֶפַח, וְאֹרֶךְ הַקָּנֶה וְאֹרֶךְ הַחוּטִין שִׁשָּׁה טְפָחִים.
י. מֹאזְנַיִם שֶׁל חֶנְוָנִי. שמוכר כמויות קטנות.
יא. הַחוּט שֶׁתּוֹלִין בּוֹ הַפֶּלֶס, וְכֵן חוּט מֹאזְנַיִם שֶׁל זָהָב וְשֶׁל מוֹכְרֵי אַרְגָּמָן טוֹב – אָרְכּוֹ שָׁלֹשׁ אֶצְבָּעוֹת, וְגָבְהוֹ מֵעַל הָאָרֶץ שָׁלֹשׁ אֶצְבָּעוֹת, וְאֹרֶךְ הַפֶּלֶס וְאֹרֶךְ הַשַּׁלְשְׁלָאוֹת שֶׁלּוֹ כְּפִי מַה שֶּׁהוּא רוֹצֶה.
יא. הַפֶּלֶס. סוג של מאזניים (ואולי מדובר במאזניים של חלפן כספים ששוקל בהם את המטבעות – ראה ר"י מיגש בבא בתרא פט,א). אַרְגָּמָן טוֹב. צמר צבוע ארגמן שהוא יקר ועל כן מקפידים במשקלו. שָׁלֹשׁ אֶצְבָּעוֹת. שהן שלושת רבעי טפח. וְאֹרֶךְ הַפֶּלֶס. הקנה של המאזניים. הַשַּׁלְשְׁלָאוֹת. החוטים שבהם תלויות המשקולות. כְּפִי מַה שֶּׁהוּא רוֹצֶה. ולא קבעו חכמים שיעור בכך.
יב. מִנַּיִן שֶׁחַיָּב הַמּוֹכֵר לְהַכְרִיעַ לַלּוֹקֵחַ בְּעֵת שֶׁשּׁוֹקֵל לוֹ? שֶׁנֶּאֱמַר: "אֶבֶן שְׁלֵמָה וָצֶדֶק יִהְיֶה לָּךְ" (דברים כה,טו) – אָמְרָה תּוֹרָה: צַדֵּק מִשֶּׁלְּךָ וְתֵן לוֹ.
יב. מִנַּיִן שֶׁחַיָּב הַמּוֹכֵר לְהַכְרִיעַ… אֶבֶן שְׁלֵמָה וָצֶדֶק יִהְיֶה לָּךְ. בפסוק מצוינת החובה לשקול באבן שלמה וגם החובה לצדק, ומכאן שלא די שהמשקולת תהיה מאוזנת אלא צריך שגם תיטה לטובת הקונה. מִשֶּׁלְּךָ. על חשבונך.
יג. וְכַמָּה? בַּלַּח – אֶחָד לְמֵאָה; וּבַיָּבֵשׁ – אֶחָד לְאַרְבַּע מֵאוֹת.
כֵּיצַד? מָכַר לוֹ עֶשֶׂר רְטָלִין לַח – נוֹתֵן לוֹ גֵּרוּמִין אֶחָד מֵעֲשָׂרָה בְּלִיטְרָא. וְאִם מָכַר לוֹ עֶשְׂרִים רְטָלִין יָבֵשׁ – נוֹתֵן לוֹ גֵּרוּמִין אֶחָד מֵעֶשְׂרִים בְּלִיטְרָא. וְכֵן לְפִי חֶשְׁבּוֹן זֶה, בֵּין רַב בֵּין מוּעָט.
יג. וְכַמָּה. מהו השיעור שקבעו חכמים לכך. בַּלַּח. נוזלים. בַּלַּח אֶחָד לְמֵאָה וּבַיָּבֵשׁ אֶחָד לְאַרְבַּע מֵאוֹת. בלח יש להטות בשיעור גדול יותר שכן נדבק לכלי שממנו מעביר לקונה, ומקבל שיעור מועט יותר (רשב"ם בבא בתרא פח,ב).
רְטָלִין. מידת משקל, והיא זהה לליטרא הנזכרת בסמוך (פה"מ תרומות ד,י). גֵּרוּמִין. התוספת שמוסיף המוכר. אֶחָד מֵעֲשָׂרָה בְּלִיטְרָא. עשירית ליטרא מכלל עשרת הליטראות, שהיא מאית מהן. בֵּין רַב בֵּין מוּעָט. בין ששוקל דבר שמשקלו גדול או קטן.
יד. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בְּמָקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ לִמְכֹּר עַיִן בְּעַיִן. אֲבָל בְּמָקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ לְהַכְרִיעַ – חַיָּב לְהַכְרִיעַ לוֹ טֶפַח.
יד. עַיִן בְּעַיִן. לשקול בצורה מאוזנת. אֲבָל בְּמָקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ לְהַכְרִיעַ. להוסיף מהסחורה לכף עד שתהיה נמוכה מהכף שכנגדה. חַיָּב לְהַכְרִיעַ לוֹ טֶפַח. יוסיף עד שהכף תהיה נמוכה טפח מהכף השנייה.
טו. הָיָה שׁוֹקֵל לוֹ עֶשֶׂר רְטָלִין – לֹא יֹאמַר לוֹ: 'שְׁקֹל אַחַת אַחַת וְהַכְרַע', אֶלָּא שׁוֹקֵל לוֹ עֲשָׂרָה בְּבַת אַחַת וְהֶכְרֵעַ אֶחָד לְכֻלָּם.
טו. לֹא יֹאמַר לוֹ שְׁקֹל אַחַת אַחַת וְהַכְרַע. הקונה אינו יכול לדרוש שישקול כל ליטרא בנפרד, אף שבכל מקרה מוסיף אחוז אחד או מכריע טפח, משום שבכל הכרע תמיד נוסף מעט יותר מההכרע ויש בכך הפסד למוכר.
טז. מָקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ לָמֹד בְּדַקָּה – לֹא יָמֹד בְּגַסָּה; בְּגַסָּה – לֹא יָמֹד בְּדַקָּה; לִמְחֹק – לֹא יִגְדֹּשׁ וְיוֹסִיף בַּדָּמִים. וְכֵן אִם נָהֲגוּ לִגְדֹּשׁ – לֹא יִמְחֹק וְיִפְחֹת מִן הַדָּמִים, אֶלָּא מוֹדֵד כְּמִנְהַג הַמְּדִינָה.
טז. מָקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ לָמֹד בְּדַקָּה וכו'. אם נהגו להשתמש בכלי מדידה קטן לא ישתמש בכלי גדול אלא ימדוד בכלי הקטן בכמה פעמים, וכן להפך. מכיוון שאי אפשר לדייק בתוספת שחייב לתת לו, יוצא שמספר המדידות משפיע על התוספת והכמות הסופית, ולכן אין לשנות ממנהג המקום (מ"מ). לִמְחֹק. להסיר את הכמות העודפת שמעבר לחלל כלי המדידה. לִמְחֹק לֹא יִגְדֹּשׁ וְיוֹסִיף בַּדָּמִים וכו'. שאפילו אם מתחשבן עמו על כך, לא ישנה מאופן המדידה הנהוג. וחכמים למדו זאת מהכתוב "איפה שלמה וצדק יהיה לך" (בבלי בבא בתרא פט,א).
יז. בְּנֵי מְדִינָה שֶׁרָצוּ לְהוֹסִיף עַל הַמִּדּוֹת אוֹ עַל הַמִּשְׁקָלוֹת – לֹא יוֹסִיפוּ יָתֵר עַל שְׁתוּת, שֶׁאִם הָיָה הַקַּב מֵכִיל חֲמִשָּׁה וְעָשׂוּ אוֹתוֹ מֵכִיל שִׁשָּׁה – הָרְשׁוּת בְּיָדָן; יָתֵר עַל שִׁשָּׁה – לֹא יַעֲשׂוּ.
יז. לְהוֹסִיף עַל הַמִּדּוֹת אוֹ עַל הַמִּשְׁקָלוֹת. לשנות את מערכת המידות ולהגדילה באחוז מסוים. שְׁתוּת. שישית.
יח. הַסִּיטוֹן מְקַנֵּחַ אֶת מִדּוֹתָיו אַחַת לִשְׁלֹשִׁים יוֹם, וּבַעַל הַבַּיִת אַחַת לִשְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ; וְהַחֶנְוָנִי מְקַנֵּחַ מִדּוֹתָיו פַּעֲמַיִם בַּשַּׁבָּת, וּמְמַחֶה מִשְׁקְלוֹתָיו פַּעַם אַחַת בַּשַּׁבָּת, וּמְקַנֵּחַ מֹאזְנַיִם עַל כָּל מִשְׁקָל וּמִשְׁקָל, כְּדֵי שֶׁלֹּא יַחְלִידוּ.
יח. הַסִּיטוֹן. מי שקונה כמויות גדולת של דברי מאכל ומשקה ומוכרם לחנוונים. מְקַנֵּחַ. מנקה. וּבַעַל הַבַּיִת. המוכר רק מזמן לזמן. וְהַחֶנְוָנִי. בעל חנות המוכר הרבה בכמויות קטנות. בַּשַּׁבָּת. בשבוע. וּמְמַחֶה. רוחץ במים. עַל כָּל מִשְׁקָל וּמִשְׁקָל. לאחר כל שקילה של דבר לח (שו"ע). כְּדֵי שֶׁלֹּא יַחְלִידוּ. שהתירו לעשות מאזניים ממתכת (בניגוד למשקולות – לעיל ה"ה), בתנאי שידאג לכך שהם יבשים.
יט. הַמְבַקֵּשׁ לִשְׁקֹל שְׁלֹשָׁה רְבִיעֵי לִיטְרָא – נוֹתֵן לִיטְרָא בְּכַף מֹאזְנַיִם, וְהַבָּשָׂר וּרְבִיעַ לִיטְרָא בְּכַף שְׁנִיָּה, שֶׁאִם אַתָּה אוֹמֵר נוֹתֵן חֲצִי לִיטְרָא וּרְבִיעַ לִיטְרָא בְּכַף אַחַת, שֶׁמָּא יִפֹּל רְבִיעַ הַלִּיטְרָא וְאֵין הַלּוֹקֵחַ רוֹאֵהוּ.
יט. הַמְבַקֵּשׁ לִשְׁקֹל שְׁלֹשָׁה רְבִיעֵי לִיטְרָא. קונה שרוצה לקנות משהו כגון בשר, במשקל שלושת רבעי ליטרא. שֶׁאִם אַתָּה אוֹמֵר נוֹתֵן חֲצִי לִיטְרָא וּרְבִיעַ לִיטְרָא בְּכַף אַחַת. שזו דרך פשוטה יותר, שמודד את הבשר לבדו כנגד שתי משקולות שיש בהן שלושת רבעי ליטרא. שֶׁמָּא יִפֹּל רְבִיעַ הַלִּיטְרָא וְאֵין הַלּוֹקֵחַ רוֹאֵהוּ. וייתן לו בשר במשקל חצי ליטרא. אבל כששם את רבע הליטרא עם הבשר כנגד המשקולת של ליטרא, המוכר עצמו יקפיד שהמשקולת של רבע הליטרא לא תיפול, כדי שלא ישקול לו ליטרא בשר תמורת תשלום של שלושת רבעי ליטרא.
כ. חַיָּבִין בֵּית דִּין לְהַעֲמִיד שׁוֹטְרִים בְּכָל מְדִינָה וּמְדִינָה וּבְכָל פֶּלֶךְ וּפֶלֶךְ שֶׁיִּהְיוּ מְחַזְּרִין עַל הַחֲנֻיּוֹת וּמְצַדְּקִין אֶת הַמֹּאזְנַיִם וְאֶת הַמִּדּוֹת, וּפוֹסְקִין אֶת הַשְּׁעָרִים. וְכָל מִי שֶׁנִּמְצָא עִמּוֹ מִשְׁקָל חָסֵר אוֹ מִדָּה חֲסֵרָה אוֹ מֹאזְנַיִם מְקֻלְקָלִין – רְשׁוּת יֵשׁ לָהֶן לְהַכּוֹתוֹ כְּפִי כֹּחוֹ, וּלְקָנְסוֹ כְּמַה שֶּׁיִּרְאֶה בֵּית דִּין, לְחַזֵּק הַדָּבָר. וְכָל מִי שֶׁמַּפְקִיעַ אֶת הַשַּׁעַר וּמוֹכֵר בְּיֹקֶר – מַכִּין אוֹתוֹ וְכוֹפִין אוֹתוֹ וּמוֹכֵר כְּשַׁעַר הַשּׁוּק.

כ. חַיָּבִין בֵּית דִּין לְהַעֲמִיד שׁוֹטְרִים וכו'. ראה הלכות סנהדרין א,א-ב, הלכות מכירה יד,א-ב, יד,ט-יא (ושם מופיעות תקנות נוספות של בני העיר בענייני מסחר). בְּכָל מְדִינָה… וּבְכָל פֶּלֶךְ. בכל עיר ובכל אזור. מְחַזְּרִין עַל הַחֲנֻיּוֹת. מסתובבים בין החנויות. וּפוֹסְקִין אֶת הַשְּׁעָרִים. קובעים את המחיר הגבוה ביותר לכל סחורה. לְהַכּוֹתוֹ כְּפִי כֹּחוֹ. לפי יכלתו לספוג מלקות.

תקציר הפרק 

הלכות גנבה
​פרק ח *המדידה הראויה*

מופיע בפרק תפקידם של *השוטרים* 👮🏻 ואיך הם מכים ו/או נותנים קנסות למי שמרמה (הלכה כ)

חובה לייצר מאזניים וכלי מדידה מדויקים ביותר, ולוודא שאין הם עלולים להשתנות מסיבה כלשהי, כגון מצד סוג החומר. כמו כן חלה חובת התוספת לשם ההכרעה, המוטלת על המוכר. יש לקיים פיקוח מתמיד מצד בית דין על כל המאזניים המסחריים.

🗯 מעניין עידוד מהרמב"ם ללמידת מתמטיקה וגאומטריה (הלכה א)
ציטוט:
*צריך לדקדק בחשבון משיחת הקרקע על פי העיקרים המתבארים בכתבי הגימטריות* (=חכמת המתמטיקה/גאומטריה)

שיעור וידאו עם הרב חיים סבתו 

Play Video

שיעור שמע עם הרב חיים סבתו 

מושג מן הפרק 

Play Video

עוד על הלכות גניבה ברמב"ם 

שאלות חזרה על הפרק 

1.האם קיים איסור למכור ביוקר?

2.בית הדין אחראי לשמירת תקינות המסחר?

3.בדיקת מכשירי המדידה והשקילה היא מצוות עשה?

תשובות
1.לא
2.כן
3.כן

010 - IdeaCreated with Sketch.לב הלימוד - הרחבה על הפרק 

פרשת שבוע מהרמב"ם 

נייר עמדה - אקטואליה 

דילוג לתוכן