א. מִצְוַת עֲשֵׂה לְצַדֵּק הַמֹּאזְנַיִם וְהַמִּשְׁקָלוֹת וְהַמִּדּוֹת יָפֶה יָפֶה, וּלְדַקְדֵּק בְּחֶשְׁבּוֹנָן בִּשְׁעַת עֲשִׂיָּתָן, שֶׁנֶּאֱמַר: "מֹאזְנֵי צֶדֶק אַבְנֵי צֶדֶק אֵיפַת צֶדֶק וְהִין צֶדֶק יִהְיֶה לָכֶם" (ויקרא יט,לו).
וְכֵן בְּמִדַּת הַקַּרְקַע צָרִיךְ לְדַקְדֵּק בְּחֶשְׁבּוֹן מְשִׁיחַת הַקַּרְקַע עַל פִּי הָעִקָּרִים הַמִּתְבָּאֲרִים בְּכִתְבֵי הַגִּימָטְרִיּוֹת, שֶׁאֲפִלּוּ מְלֹא אֶצְבַּע מִן הַקַּרְקַע רוֹאִין אוֹתָהּ כְּאִלּוּ הִיא מְלֵאָה כַּרְכֹּם.
ב. אַרְבַּע אַמּוֹת הַסְּמוּכִין לֶחָרִיץ מְזַלְזְלִין בִּמְשִׁיחָתָן, וְהַסְּמוּכִים לִשְׂפַת הַנָּהָר אֵין מוֹשְׁחִין אוֹתָן כְּלָל, מִפְּנֵי שֶׁהֵן שֶׁל בְּנֵי רְשׁוּת הָרַבִּים.
ג. וְהַמּוֹדֵד אֶת הַקַּרְקַע לֹא יָמֹד לְאֶחָד בִּימוֹת הַחַמָּה וּלְאֶחָד בִּימוֹת הַגְּשָׁמִים, שֶׁהַחֶבֶל מִתְקַצֵּר בִּימוֹת הַחַמָּה. לְפִיכָךְ אִם מָדַד בְּקָנֶה אוֹ בְּשַׁלְשֶׁלֶת בַּרְזֶל וְכַיּוֹצֵא בָּהּ – אֵין בְּכָךְ כְּלוּם.
ד. אֵין עוֹשִׂין מִשְׁקָלוֹת לֹא שֶׁל בְּדִיל וְלֹא שֶׁל עוֹפֶרֶת וְלֹא שֶׁל שְׁאָר מִינֵי מַתָּכוֹת כָּאֵלּוּ, מִפְּנֵי שֶׁמַּעֲלִין חֲלוּדָה וּמִתְחַסְּרִים, אֲבָל עוֹשִׂין שֶׁל צְחִיחַ סֶלַע וְשֶׁל זְכוּכִית וְשֶׁל אֶבֶן שֹׁהַם וְכַיּוֹצֵא בָּהֶם.
ה. אֵין עוֹשִׂין אֶת הַמֶּחָק לֹא שֶׁל דְּלַעַת, מִפְּנֵי שֶׁהוּא מֵקֵל, וְלֹא שֶׁל מַתֶּכֶת, מִפְּנֵי שֶׁהוּא מַכְבִּיד, אֲבָל עוֹשֶׂה הוּא שֶׁל זַיִת וְשֶׁל אֱגוֹזִים וְשֶׁל שִׁקְמָה וְשֶׁל אֶשְׁכְּרוֹעַ וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן.
ו. אֵין עוֹשִׂין אֶת הַמֶּחָק צִדּוֹ אֶחָד קָצָר וְצִדּוֹ אֶחָד עָבֶה. וְלֹא יִמְחֹק מְעַט מְעַט, מִפְּנֵי שֶׁמַּפְחִיתוֹ לַמּוֹכֵר, וְלֹא יִמְחֹק בְּבַת אַחַת, מִפְּנֵי שֶׁמַּפְחִיתוֹ לַלּוֹקֵחַ.
ז. אֵין טוֹמְנִין אֶת הַמִּשְׁקָלוֹת בַּמֶּלַח כְּדֵי שֶׁיִּפְחוֹתוּ, וְלֹא יַרְתִּיחַ בְּמִדַּת הַלַּח בְּעֵת שֶׁמּוֹדֵד, וַאֲפִלּוּ הַמִּדָּה קְטַנָּה בְּיוֹתֵר, שֶׁהֲרֵי הַתּוֹרָה הִקְפִּידָה עַל הַמִּדּוֹת בְּכָל שֶׁהוּא, שֶׁנֶּאֱמַר: "וּבַמְּשׂוּרָה" (ויקרא יט,לה), וְהִיא מִדָּה קְטַנָּה, אֶחָד מִשְּׁלֹשָׁה וּשְׁלֹשִׁים בַּלֹּג.
ח. מוֹכְרֵי עֲשָׁשִׁיּוֹת שֶׁל בַּרְזֶל וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן, צָרִיךְ לִהְיוֹת חוּט הַמֹּאזְנַיִם שֶׁאוֹחֵז הַשּׁוֹקֵל בְּיָדוֹ תָּלוּי בָּאֲוִיר שְׁלֹשָׁה טְפָחִים, וּגְבוֹהִין מִן הָאָרֶץ שְׁלֹשָׁה טְפָחִים, וְאֹרֶךְ קְנֵה הַמֹּאזְנַיִם וְאֹרֶךְ הַחוּטִים שְׁנֵים עָשָׂר טֶפַח.
ט. מֹאזְנַיִם שֶׁל מוֹכְרֵי צֶמֶר וְשֶׁל מוֹכְרֵי זְכוּכִית, יְהִי אֹרֶךְ הַחוּט שֶׁהֵן תְּלוּיִין בּוֹ שְׁנֵי טְפָחִים, וּגְבוֹהִין מִן הָאָרֶץ שְׁנֵי טְפָחִים, וְהַקָּנֶה וְהַחוּטִין אֹרֶךְ תִּשְׁעָה טְפָחִים.
י. מֹאזְנַיִם שֶׁל חֶנְוָנִי וְשֶׁל בַּעַל הַבַּיִת, יְהִי אֹרֶךְ הַחוּט שֶׁהֵן תְּלוּיִין בּוֹ טֶפַח, וּגְבוֹהִין מִן הָאָרֶץ טֶפַח, וְאֹרֶךְ הַקָּנֶה וְאֹרֶךְ הַחוּטִין שִׁשָּׁה טְפָחִים.
יא. הַחוּט שֶׁתּוֹלִין בּוֹ הַפֶּלֶס, וְכֵן חוּט מֹאזְנַיִם שֶׁל זָהָב וְשֶׁל מוֹכְרֵי אַרְגָּמָן טוֹב – אָרְכּוֹ שָׁלֹשׁ אֶצְבָּעוֹת, וְגָבְהוֹ מֵעַל הָאָרֶץ שָׁלֹשׁ אֶצְבָּעוֹת, וְאֹרֶךְ הַפֶּלֶס וְאֹרֶךְ הַשַּׁלְשְׁלָאוֹת שֶׁלּוֹ כְּפִי מַה שֶּׁהוּא רוֹצֶה.
יב. מִנַּיִן שֶׁחַיָּב הַמּוֹכֵר לְהַכְרִיעַ לַלּוֹקֵחַ בְּעֵת שֶׁשּׁוֹקֵל לוֹ? שֶׁנֶּאֱמַר: "אֶבֶן שְׁלֵמָה וָצֶדֶק יִהְיֶה לָּךְ" (דברים כה,טו) – אָמְרָה תּוֹרָה: צַדֵּק מִשֶּׁלְּךָ וְתֵן לוֹ.
יג. וְכַמָּה? בַּלַּח – אֶחָד לְמֵאָה; וּבַיָּבֵשׁ – אֶחָד לְאַרְבַּע מֵאוֹת.
כֵּיצַד? מָכַר לוֹ עֶשֶׂר רְטָלִין לַח – נוֹתֵן לוֹ גֵּרוּמִין אֶחָד מֵעֲשָׂרָה בְּלִיטְרָא. וְאִם מָכַר לוֹ עֶשְׂרִים רְטָלִין יָבֵשׁ – נוֹתֵן לוֹ גֵּרוּמִין אֶחָד מֵעֶשְׂרִים בְּלִיטְרָא. וְכֵן לְפִי חֶשְׁבּוֹן זֶה, בֵּין רַב בֵּין מוּעָט.
יד. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בְּמָקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ לִמְכֹּר עַיִן בְּעַיִן. אֲבָל בְּמָקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ לְהַכְרִיעַ – חַיָּב לְהַכְרִיעַ לוֹ טֶפַח.
טו. הָיָה שׁוֹקֵל לוֹ עֶשֶׂר רְטָלִין – לֹא יֹאמַר לוֹ: 'שְׁקֹל אַחַת אַחַת וְהַכְרַע', אֶלָּא שׁוֹקֵל לוֹ עֲשָׂרָה בְּבַת אַחַת וְהֶכְרֵעַ אֶחָד לְכֻלָּם.
טז. מָקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ לָמֹד בְּדַקָּה – לֹא יָמֹד בְּגַסָּה; בְּגַסָּה – לֹא יָמֹד בְּדַקָּה; לִמְחֹק – לֹא יִגְדֹּשׁ וְיוֹסִיף בַּדָּמִים. וְכֵן אִם נָהֲגוּ לִגְדֹּשׁ – לֹא יִמְחֹק וְיִפְחֹת מִן הַדָּמִים, אֶלָּא מוֹדֵד כְּמִנְהַג הַמְּדִינָה.
יז. בְּנֵי מְדִינָה שֶׁרָצוּ לְהוֹסִיף עַל הַמִּדּוֹת אוֹ עַל הַמִּשְׁקָלוֹת – לֹא יוֹסִיפוּ יָתֵר עַל שְׁתוּת, שֶׁאִם הָיָה הַקַּב מֵכִיל חֲמִשָּׁה וְעָשׂוּ אוֹתוֹ מֵכִיל שִׁשָּׁה – הָרְשׁוּת בְּיָדָן; יָתֵר עַל שִׁשָּׁה – לֹא יַעֲשׂוּ.
יח. הַסִּיטוֹן מְקַנֵּחַ אֶת מִדּוֹתָיו אַחַת לִשְׁלֹשִׁים יוֹם, וּבַעַל הַבַּיִת אַחַת לִשְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ; וְהַחֶנְוָנִי מְקַנֵּחַ מִדּוֹתָיו פַּעֲמַיִם בַּשַּׁבָּת, וּמְמַחֶה מִשְׁקְלוֹתָיו פַּעַם אַחַת בַּשַּׁבָּת, וּמְקַנֵּחַ מֹאזְנַיִם עַל כָּל מִשְׁקָל וּמִשְׁקָל, כְּדֵי שֶׁלֹּא יַחְלִידוּ.
יט. הַמְבַקֵּשׁ לִשְׁקֹל שְׁלֹשָׁה רְבִיעֵי לִיטְרָא – נוֹתֵן לִיטְרָא בְּכַף מֹאזְנַיִם, וְהַבָּשָׂר וּרְבִיעַ לִיטְרָא בְּכַף שְׁנִיָּה, שֶׁאִם אַתָּה אוֹמֵר נוֹתֵן חֲצִי לִיטְרָא וּרְבִיעַ לִיטְרָא בְּכַף אַחַת, שֶׁמָּא יִפֹּל רְבִיעַ הַלִּיטְרָא וְאֵין הַלּוֹקֵחַ רוֹאֵהוּ.
כ. חַיָּבִין בֵּית דִּין לְהַעֲמִיד שׁוֹטְרִים בְּכָל מְדִינָה וּמְדִינָה וּבְכָל פֶּלֶךְ וּפֶלֶךְ שֶׁיִּהְיוּ מְחַזְּרִין עַל הַחֲנֻיּוֹת וּמְצַדְּקִין אֶת הַמֹּאזְנַיִם וְאֶת הַמִּדּוֹת, וּפוֹסְקִין אֶת הַשְּׁעָרִים. וְכָל מִי שֶׁנִּמְצָא עִמּוֹ מִשְׁקָל חָסֵר אוֹ מִדָּה חֲסֵרָה אוֹ מֹאזְנַיִם מְקֻלְקָלִין – רְשׁוּת יֵשׁ לָהֶן לְהַכּוֹתוֹ כְּפִי כֹּחוֹ, וּלְקָנְסוֹ כְּמַה שֶּׁיִּרְאֶה בֵּית דִּין, לְחַזֵּק הַדָּבָר. וְכָל מִי שֶׁמַּפְקִיעַ אֶת הַשַּׁעַר וּמוֹכֵר בְּיֹקֶר – מַכִּין אוֹתוֹ וְכוֹפִין אוֹתוֹ וּמוֹכֵר כְּשַׁעַר הַשּׁוּק.
מְשִׁיחַת הַקַּרְקַע. מדידת הקרקע. בְּכִתְבֵי הַגִּימָטְרִיּוֹת. חיבורים בחכמת הגיאומטריה (המילה 'גיאו' פירושה קרקע ביוונית ו'מטריה' פירושה מדידה). שֶׁאֲפִלּוּ מְלֹא אֶצְבַּע רוֹאִין אוֹתָהּ כְּאִלּוּ הִיא מְלֵאָה כַּרְכֹּם. גם אם מדובר בשטח קטן ביותר מתייחסים אליו כאילו זרוע בו כרכום שהוא תבלין יקר, ולכן יש לדקדק במדידת קרקע.