פרק ח', הלכות יסודי התורה, ספר המדע
ט׳ בניסן ה׳תשפ״ד
פרק ז', הלכות כלאים, ספר זרעים
ח׳ בניסן ה׳תשפ״ד
פרק ו', הלכות כלאים, ספר זרעים
ז׳ בניסן ה׳תשפ״ד
פרק ה', הלכות כלאים, ספר זרעים
ו׳ בניסן ה׳תשפ״ד
פרק ד', הלכות כלאים, ספר זרעים
ה׳ בניסן ה׳תשפ״ד
פרק ג', הלכות כלאים, ספר זרעים
ד׳ בניסן ה׳תשפ״ד
פרק ב', הלכות כלאים, ספר זרעים
ג׳ בניסן ה׳תשפ״ד
פרק א', הלכות כלאים, ספר זרעים
ב׳ בניסן ה׳תשפ״ד
פרק ח', הלכות ערכין וחרמין, ספר הפלאה
א׳ בניסן ה׳תשפ״ד
פרק ז', הלכות ערכין וחרמין, ספר הפלאה
כ״ט באדר ב׳ ה׳תשפ״ד
פרק ו', הלכות ערכין וחרמין, ספר הפלאה
כ״ח באדר ב׳ ה׳תשפ״ד
פרק ה', הלכות ערכין וחרמין, ספר הפלאה
כ״ז באדר ב׳ ה׳תשפ״ד
פרק ד', הלכות ערכין וחרמין, ספר הפלאה
כ״ו באדר ב׳ ה׳תשפ״ד
פרק ג', הלכות ערכין וחרמין, ספר הפלאה
כ״ה באדר ב׳ ה׳תשפ״ד
פרק ב', הלכות ערכין וחרמין, ספר הפלאה
כ״ד באדר ב׳ ה׳תשפ״ד
פרק א', הלכות ערכין וחרמין, ספר הפלאה
כ״ג באדר ב׳ ה׳תשפ״ד
פרק י', הלכות נזירות, ספר הפלאה
כ״ב באדר ב׳ ה׳תשפ״ד
פרק ט', הלכות נזירות, ספר הפלאה
כ״א באדר ב׳ ה׳תשפ״ד
פרק ח', הלכות נזירות, ספר הפלאה
כ׳ באדר ב׳ ה׳תשפ״ד
פרק ז', הלכות נזירות, ספר הפלאה
י״ט באדר ב׳ ה׳תשפ״ד
פרק ו', הלכות נזירות, ספר הפלאה
י״ח באדר ב׳ ה׳תשפ״ד
פרק ה', הלכות נזירות, ספר הפלאה
י״ז באדר ב׳ ה׳תשפ״ד
פרק ד', הלכות נזירות, ספר הפלאה
ט״ז באדר ב׳ ה׳תשפ״ד
פרק ג', הלכות נזירות, ספר הפלאה
ט״ו באדר ב׳ ה׳תשפ״ד
פרק ב', הלכות נזירות, ספר הפלאה
י״ד באדר ב׳ ה׳תשפ״ד
פרק א', הלכות נזירות, ספר הפלאה
י״ג באדר ב׳ ה׳תשפ״ד
פרק י"ג, הלכות נדרים, ספר הפלאה
י״ב באדר ב׳ ה׳תשפ״ד
פרק י"ב, הלכות נדרים, ספר הפלאה
י״א באדר ב׳ ה׳תשפ״ד
פרק י"א, הלכות נדרים, ספר הפלאה
י׳ באדר ב׳ ה׳תשפ״ד
פרק י', הלכות נדרים, ספר הפלאה
ט׳ באדר ב׳ ה׳תשפ״ד
פרק ט', הלכות נדרים, ספר הפלאה

הפרק המלא 

ביאורו של הרב עדין שטיינזלץ

א. מֹשֶׁה רַבֵּנוּ, לֹא הֶאֱמִינוּ בּוֹ יִשְׂרָאֵל מִפְּנֵי הָאוֹתוֹת שֶׁעָשָׂה, שֶׁהַמַּאֲמִין עַל פִּי הָאוֹתוֹת יֵשׁ בְּלִבּוֹ דֹּפִי, שֶׁאֶפְשָׁר שֶׁיֵּעָשֶׂה הָאוֹת בְּלָאט וְכִשּׁוּף. אֶלָּא כָּל הָאוֹתוֹת שֶׁעָשָׂה מֹשֶׁה בַּמִּדְבָּר – לְפִי הַצֹּרֶךְ עֲשָׂאָן, לֹא לְהָבִיא רְאָיָה עַל הַנְּבוּאָה: צָרַךְ לְהַשְׁקִיעַ אֶת הַמִּצְרִיִּים – קָרַע אֶת הַיָּם וְהִצְלִילָם בּוֹ; צָרַכְנוּ לְמָזוֹן – הוֹרִיד לָנוּ הַמָּן; צָמְאוּ – בָּקַע לָהֶם אֶת הָאֶבֶן; כָּפְרוּ בּוֹ עֲדַת קֹרַח – בָּלְעָה אוֹתָם הָאָרֶץ. וְכֵן שְׁאָר כָּל הָאוֹתוֹת.

וּבַמֶּה הֶאֱמִינוּ בּוֹ? בְּמַעֲמַד הַר סִינַי, שֶׁעֵינֵינוּ רָאוּ וְלֹא זָר, וְאָזְנֵינוּ שָׁמְעוּ וְלֹא אַחֵר, הָאֵשׁ וְהַקּוֹלוֹת וְהַלַּפִּידִים, וְהוּא נִגַּשׁ אֶל הָעֲרָפֶל, וְהַקּוֹל מְדַבֵּר אֵלָיו, וְאָנוּ שׁוֹמְעִים: 'מֹשֶׁה מֹשֶׁה, לֵךְ אֱמֹר לָהֶם כָּךְ וְכָךְ'. וְכֵן הוּא אוֹמֵר: "פָּנִים בְּפָנִים דִּבֶּר יי עִמָּכֶם" (דברים ה,ד), וְנֶאֱמַר: "לֹא אֶת אֲבֹתֵינוּ כָּרַת יי אֶת הַבְּרִית הַזֹּאת" (שם ה,ג).
וּמִנַּיִן שֶׁבְּמַעֲמַד הַר סִינַי לְבַדּוֹ הִיא הָרְאָיָה לִנְבוּאָתוֹ שֶׁהִיא אֱמֶת שֶׁאֵין בּוֹ דֹּפִי? שֶׁנֶּאֱמַר: "הִנֵּה אָנֹכִי בָּא אֵלֶיךָ בְּעַב הֶעָנָן בַּעֲבוּר יִשְׁמַע הָעָם בְּדַבְּרִי עִמָּךְ וְגַם בְּךָ יַאֲמִינוּ לְעוֹלָם" (שמות יט,ט) – מִכְּלָל שֶׁקֹּדֶם דָּבָר זֶה לֹא הֶאֱמִינוּ בּוֹ נֶאֱמָנוּת שֶׁהִיא עוֹמֶדֶת לְעוֹלָם, אֶלָּא נֶאֱמָנוּת שֶׁיֵּשׁ אַחֲרֶיהָ הִרְהוּר וּמַחֲשָׁבָה.

א. דֹּפִי. פגם, פקפוק. בְּלָאט. במעשה כשפים. וְהִצְלִילָם. הטביעם.

לֹא אֶת אֲבֹתֵינוּ כָּרַת יי אֶת הַבְּרִית הַזֹּאת. וההמשך: "כי אתנו אנחנו אלה פה היום כלנו חיים".
שֶׁנֶּאֱמַר. בדברי ה' למשה קודם מתן תורה.

ב. נִמְצְאוּ אֵלּוּ שֶׁשֻּׁלַּח לָהֶם הֵם הָעֵדִים עַל נְבוּאָתוֹ שֶׁהִיא אֱמֶת, וְאֵינוֹ צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת לָהֶם אוֹת, שֶׁהֵם וְהוּא אֶחָד בַּדָּבָר, כִּשְׁנֵי עֵדִים שֶׁרָאוּ דָּבָר אֶחָד בְּיַחַד, שֶׁכָּל אֶחָד מֵהֶם עֵד לַחֲבֵרוֹ שֶׁהוּא אוֹמֵר אֱמֶת, וְאֵין אֶחָד מֵהֶם צָרִיךְ לְהָבִיא רְאָיָה לַחֲבֵרוֹ. כָּךְ מֹשֶׁה רַבֵּנוּ – כָּל יִשְׂרָאֵל עֵדִים לוֹ אַחַר מַעֲמַד הַר סִינַי, וְאֵינוֹ צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת לָהֶם אוֹת.
וְזֶה הוּא שֶׁאָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בִּתְחִלַּת נְבוּאָתוֹ, בְּעֵת שֶׁנָּתַן לוֹ הָאוֹתוֹת לַעֲשׂוֹתָן בְּמִצְרַיִם, וְאָמַר לוֹ: "וְשָׁמְעוּ לְקֹלֶךָ" (שמות ג,יח), יָדַע מֹשֶׁה רַבֵּנוּ שֶׁהַמַּאֲמִין עַל פִּי הָאוֹתוֹת יֵשׁ בְּלִבּוֹ דֹּפִי וּמְהַרְהֵר וּמְחַשֵּׁב, וְהָיָה נִשְׁמָט מִלֵּילֵךְ, וְאָמַר: "וְהֵן לֹא יַאֲמִינוּ לִי" (שם ד,א). עַד שֶׁהוֹדִיעוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁאֵלּוּ הָאוֹתוֹת אֵינָן אֶלָּא עַד שֶׁיֵּצְאוּ מִמִּצְרַיִם, וְאַחַר שֶׁיֵּצְאוּ וְיַעַמְדוּ עַל הָהָר הַזֶּה, יִסְתַּלֵּק הַהִרְהוּר שֶׁמְּהַרְהֲרִין אַחֲרֶיךָ, שֶׁאֲנִי נוֹתֵן לְךָ כָּאן אוֹת שֶׁיֵּדְעוּ שֶׁאֲנִי שְׁלַחְתִּיךָ בֶּאֱמֶת מִבַּתְּחִלָּה, וְלֹא יִשָּׁאֵר בְּלִבָּן הִרְהוּר. הוּא שֶׁהַכָּתוּב אוֹמֵר: "וְזֶה לְּךָ הָאוֹת כִּי אָנֹכִי שְׁלַחְתִּיךָ בְּהוֹצִיאֲךָ אֶת הָעָם מִמִּצְרַיִם תַּעַבְדוּן אֶת הָאֱלֹהִים עַל הָהָר הַזֶּה" (שם ג,יב).
נִמְצֵאתָ אוֹמֵר, שֶׁכָּל נָבִיא שֶׁיַּעֲמֹד אַחַר מֹשֶׁה רַבֵּנוּ – אֵין אָנוּ מַאֲמִינִין בּוֹ מִפְּנֵי הָאוֹת לְבַדּוֹ, כְּדֵי שֶׁנֹּאמַר: אִם יַעֲשֶׂה אוֹת נִשְׁמַע לוֹ לְכָל מַה שֶּׁיֹּאמַר, אֶלָּא מִפְּנֵי הַמִּצְוָה שֶׁצִּוָּנוּ מֹשֶׁה בַּתּוֹרָה וְאָמַר: אִם נָתַן אוֹת – "אֵלָיו תִּשְׁמָעוּן" (דברים יח,טו). כְּמוֹ שֶׁצִּוָּנוּ לַחְתֹּךְ הַדָּבָר עַל פִּי שְׁנֵי עֵדִים, וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵין אָנוּ יוֹדְעִין אִם אֱמֶת הֵעִידוּ אִם שֶׁקֶר, כָּךְ מִצְוָה לִשְׁמֹעַ מִזֶּה הַנָּבִיא אִם הָאוֹת אֱמֶת אוֹ בְּכִשּׁוּף וָלָאט.
ב. אֵלּוּ שֶׁשֻּׁלַּח לָהֶם. כל עם ישראל. הֵם הָעֵדִים עַל נְבוּאָתוֹ שֶׁהִיא אֱמֶת. שהם ראו בעצמם שה' מדבר עם משה. שֶׁהֵם וְהוּא אֶחָד בַּדָּבָר. שאין שום הפרש בין משה לעם ישראל בנוגע לאמתות נבואתו של משה. שֶׁכָּל אֶחָד מֵהֶם עֵד לַחֲבֵרוֹ שֶׁהוּא אוֹמֵר אֱמֶת וכו'. כאשר עד ראה דבר יחד עם חברו אין צורך שיביא ראיה שחברו דובר אמת שכן הוא עצמו ראה את אותו הדבר, ונמצא שעדותו על המעשה היא גם עדות על נאמנותו של חברו.
בִּתְחִלַּת נְבוּאָתוֹ. כשנתגלה אליו בסנה, וציווהו להוציא את ישראל ממצרים. בְּעֵת שֶׁנָּתַן לוֹ הָאוֹתוֹת. כדי שיוכיח לבני ישראל שהוא נביא ה', והם: הפיכת המטה לתנין, הפיכת ידו למצורעת והפיכת מעט ממי היאור לדם (ראה שמות ד,א-ט). הוּא שֶׁהַכָּתוּב אוֹמֵר. שהאות האמיתי שה' שלחו יהיה כאשר יעבדו את ה' בהר סיני (מתן תורה).כָּךְ מִצְוָה לִשְׁמֹעַ מִזֶּה הַנָּבִיא אִם הָאוֹת אֱמֶת אוֹ בְּכִשּׁוּף וָלָאט. בין אם האות אמתי ובין אם לא מצווה לשמוע לנביא, שכך ציווה משה בתורה.

ג. לְפִיכָךְ, אִם עָמַד נָבִיא וְעָשָׂה אוֹתוֹת וּמוֹפְתִים גְּדוֹלִים, וּבִקֵּשׁ לְהַכְחִישׁ נְבוּאָתוֹ שֶׁל מֹשֶׁה רַבֵּנוּ – אֵין שׁוֹמְעִין לוֹ, וְאָנוּ יוֹדְעִין בְּיִחוּד שֶׁאוֹתָן הָאוֹתוֹת בְּלָאט וְכִשּׁוּף הֵן, לְפִי שֶׁנְּבוּאַת מֹשֶׁה רַבֵּנוּ אֵינָהּ עַל פִּי הָאוֹתוֹת כְּדֵי שֶׁנַּעֲרֹךְ אוֹתוֹת זֶה לְאוֹתוֹת זֶה, אֶלָּא בְּעֵינֵינוּ רְאִינוּהָ וּבְאָזְנֵינוּ שְׁמַעֲנוּהָ כְּמוֹ שֶׁשָּׁמַע הוּא.
הָא לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לְעֵדִים שֶׁהֵעִידוּ לְאָדָם עַל דָּבָר שֶׁרָאָה בְּעֵינָיו שֶׁאֵינוֹ כְּמוֹ שֶׁרָאָה – שֶׁאֵינוֹ שׁוֹמֵעַ לָהֶן, אֶלָּא יוֹדֵעַ בְּוַדַּאי שֶׁהֵן עֵדֵי שֶׁקֶר.
לְפִיכָךְ אָמְרָה תּוֹרָה שֶׁאִם בָּא הָאוֹת וְהַמּוֹפֵת, "לֹא תִשְׁמַע אֶל דִּבְרֵי הַנָּבִיא הַהוּא" (דברים יג,ד), שֶׁהֲרֵי זֶה בָּא אֵלֶיךָ בְּאוֹת וּמוֹפֵת לְהַכְחִישׁ מַה שֶּׁרָאִיתָ בְּעֵינֶיךָ. וְהוֹאִיל וְאֵין אָנוּ מַאֲמִינִין בְּמוֹפֵת אֶלָּא מִפְּנֵי הַמִּצְוָה שֶׁצִּוָּנוּ מֹשֶׁה, הֵיאַךְ נְקַבֵּל מֵאוֹת זֶה שֶׁבָּא לְהַכְחִישׁ נְבוּאָתוֹ שֶׁל מֹשֶׁה שֶׁרָאִינוּ וְשֶׁשָּׁמַעְנוּ?

ג. וּבִקֵּשׁ לְהַכְחִישׁ נְבוּאָתוֹ שֶׁל מֹשֶׁה רַבֵּנוּ. תורת משה, פרטיה ומצוותיה. בְּיִחוּד. בבירור. כְּדֵי שֶׁנַּעֲרֹךְ אוֹתוֹת זֶה לְאוֹתוֹת זֶה. משום שהנאמנות של משה אינה נובעת מהאותות שעשה, אין כלל מקום להעריך ולהשוות בין אותות נביא זה לאותות משה. כְּמוֹ שֶׁשָּׁמַע הוּא. משה רבנו.

תקציר הפרק 

פרק ח הלכות יסודי התורה

נבואת משה רבינו

אמונה בנביא ע"פ אותות שעשה אינה מושלמת, כיוון שייתכן שיעשה אותות בדרך כישוף. האמונה במשה רבנו לא נבעה מן האותות שעשה, אלא ממה שראו כל ישראל בהר סיני שהקב"ה מדבר איתו. לכן, אם יקום נביא אחר שיעשה אותות ויבוא להכחיש את נבואת משה, אל לנו להאמין לו.
🔹מעמד הר סיני הוא הראיה לנבואת האמת של משה רבינו כי כל העם היה עד למעמד ואי אפשר להכחיש.

🗯
נבואת משה רבינו יסודית כל כך עד שהיא האמונה ה7⃣ ב13 עיקרי האמונה

שיעור וידאו עם הרב חיים סבתו 

Play Video

שיעור שמע עם הרב חיים סבתו 

מושג מן הפרק 

Play Video

עוד על ספר המדע ברמב"ם 

שאלות חזרה על הפרק 

1. מדוע האמינו ישראל בנבואת משה?

א. מפני האותות שעשה.
ב. מפני שניגש אל הערפל.
ג. מפני ששמעו את קול ה' מדבר אליו.

[פרק ח', הלכה א']

2. מדוע עשה משה את האותות?

א. כי היה בהם צורך.
ב. כדי שיגדל כבודו בעיני העם.
ג. כדי שיגדל כבודו בעיני פרעה ובעיני מצרים.

[פרק ח', הלכה א']

3. מתי אין לשמוע לנביא אע"פ שעשה אות?

א. כשעשה אות מוזר.
ב. כשספק אם זהו אות או כישוף.
ג. כשהוא מבקש להכחיש נבואת משה.

[פרק ח', הלכה ג']

תשובות
1-ג 2-א 3-ג

010 - IdeaCreated with Sketch.לב הלימוד - הרחבה על הפרק 

פרשת שבוע מהרמב"ם 

נייר עמדה - אקטואליה 

מתגייסים לעזרת כוחות הביטחון עם הרמב"ם היומי

סט משנה תורה מהודר בכריכה מפוארת בפירוש של הרב שטיינזלץ

רק 299 ₪

במקום 835 ₪

הלימוד לעילוי נשמת הנופלים והנרצחים הי"ד

דילוג לתוכן