[א] בִּגְדֵי כְּהֻנָּה – שְׁלֹשָׁה מִינִים: בִּגְדֵי כֹּהֵן הֶדְיוֹט, וּבִגְדֵי זָהָב, וּבִגְדֵי לָבָן. בִּגְדֵי כֹּהֵן הֶדְיוֹט הֵן אַרְבָּעָה כֵּלִים: כְּתֹנֶת, וּמִכְנָסַיִם, וּמִגְבַּעַת, וְאַבְנֵט. וְאַרְבַּעְתָּן שֶׁל פִּשְׁתָּן, לְבָנִים, וְחוּטָן כָּפוּל שִׁשָּׁה, וְהָאַבְנֵט לְבַדּוֹ רָקוּם בְּצֶמֶר.

א. כֵּלִים. בגדים. וְחוּטָן כָּפוּל שִׁשָּׁה. כל חוט מהחוטים שלהם שזור משישה חוטים. וְהָאַבְנֵט לְבַדּוֹ רָקוּם בְּצֶמֶר. בחוטי צמר צבועים נוסף לחוטי הפשתן שבו.

[ב] בִּגְדֵי זָהָב הֵן בִּגְדֵי כֹּהֵן גָּדוֹל, וְהֵן שְׁמוֹנָה כֵּלִים: הָאַרְבָּעָה שֶׁל כָּל כֹּהֵן, וּמְעִיל, וְאֵפוֹד, וְחֹשֶׁן, וְצִיץ. וְאַבְנֵט שֶׁל כֹּהֵן גָּדוֹל מַעֲשֵׂה רוֹקֵם הוּא, וְאֵינוֹ דּוֹמֶה בְּמַעֲשָׂיו לְאַבְנֵט כֹּהֵן הֶדְיוֹט. וּמִצְנֶפֶת הָאֲמוּרָה בַּתּוֹרָה בְּאַהֲרֹן הִיא הַמִּגְבַּעַת הָאֲמוּרָה בְּבָנָיו, אֶלָּא שֶׁכֹּהֵן גָּדוֹל צָנוּף בָּהּ כְּמִי שֶׁלּוֹפֵף עַל הַשֶּׁבֶר, וּבָנָיו צְנוּפִין בָּהּ כְּכוֹבַע, וּלְפִיכָךְ נִקְרֵאת מִגְבַּעַת.

ב. מַעֲשֵׂה רוֹקֵם. אריג שהצורות שבו נראות מצדו החיצוני בלבד (לקמן הט"ו). וְאֵינוֹ דּוֹמֶה בְּמַעֲשָׂיו לְאַבְנֵט כֹּהֵן הֶדְיוֹט. בצורת האריגה (אבל גם אבנטו של הכהן הגדול היה עשוי מפשתן וצמר, בבלי יומא יב,ב). וּמִצְנֶפֶת הָאֲמוּרָה בַּתּוֹרָה בְּאַהֲרֹן. שמות כח,ד ועוד. הַמִּגְבַּעַת הָאֲמוּרָה בְּבָנָיו. שם כח,מ. צָנוּף בָּהּ כְּמִי שֶׁלּוֹפֵף עַל הַשֶּׁבֶר. הייתה עשויה מבד ארוך שהכהן הגדול היה כורך סביב ראשו. וּבָנָיו. כהנים הדיוטות. צְנוּפִין בָּהּ כְּכוֹבַע. היו כורכים אותה מעל הראש. וּלְפִיכָךְ נִקְרֵאת מִגְבַּעַת. שפירושה כובע (תרגום אונקלוס).

[ג] בִּגְדֵי לָבָן הֵן אַרְבָּעָה כֵּלִים שֶׁמְּשַׁמֵּשׁ בָּהֶן כֹּהֵן גָּדוֹל בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים: כְּתֹנֶת, וּמִכְנָסַיִם, וְאַבְנֵט, וּמִצְנֶפֶת. וְאַרְבַּעְתָּן לְבָנִים, וְחוּטָן כָּפוּל שִׁשָּׁה, וּמִן הַפִּשְׁתָּן לְבַדּוֹ הֵן. וּשְׁתֵּי כֻּתֳּנוֹת אֲחֵרוֹת הָיוּ לוֹ לְכֹהֵן גָּדוֹל בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים, אַחַת לוֹבְשָׁהּ בַּשַּׁחַר וְאַחַת לוֹבְשָׁהּ בֵּין הָעַרְבַּיִם, וּשְׁתֵּיהֶן בִּשְׁלֹשִׁים מָנֶה מִשֶּׁל הֶקְדֵּשׁ, וְאִם רָצָה לְהוֹסִיף – מוֹסִיף מִשֶּׁלּוֹ, וּמַקְדִּישׁ הַתּוֹסֶפֶת וְאַחַר כָּךְ עוֹשֶׂה בָּהּ הַכְּתֹנֶת.

ג. שֶׁמְּשַׁמֵּשׁ בָּהֶן כֹּהֵן גָּדוֹל בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים. כשעובד את העבודות המיוחדות ליום הכיפורים (הלכות עבודת יום הכיפורים ב,א). וּמִן הַפִּשְׁתָּן לְבַדּוֹ הֵן. גם האבנט שבבגדי הלבן היה עשוי מפשתן ללא צמר. וּשְׁתֵּי כֻּתֳּנוֹת אֲחֵרוֹת. שתי כותנות שונות אחת מהשנייה (ספר בגדי כהונה לרב משה שחור, ור"י קאפח פירש שתי כותנות מיוחדות ליום הכיפורים בנוסף לכתונת הרגילה שלובש עם השמונה בגדים). אַחַת לוֹבְשָׁהּ בַּשַּׁחַר וְאַחַת לוֹבְשָׁהּ בֵּין הָעַרְבַּיִם. שבמהלך יום הכיפורים לבש הכהן הגדול פעמיים את בגדי הלבן, בבוקר ובצהריים (ראה הלכות עבודת יום הכיפורים ב,ב). וּשְׁתֵּיהֶן בִּשְׁלֹשִׁים מָנֶה. שווי שתיהן יחד היה שלושים מנה. מִשֶּׁל הֶקְדֵּשׁ וְאִם רָצָה לְהוֹסִיף וכו'. שווי שלושים המנים של הכותנות היה מכספי הקדש. אם הכהן הגדול היה רוצה לעשות כותנות שיקרות יותר הוא היה צריך לתת את התוספת מכספו, להקדיש אותה לציבור ואז היו מכינים לו כתונת יקרה יותר.

[ד] בִּגְדֵי כְּהֻנָּה – מִצְוָתָן שֶׁיִּהְיוּ חֲדָשִׁים, נָאִים וּמְשֻׁלְשָׁלִים, כְּדֶרֶךְ בִּגְדֵי הַגְּדוֹלִים, שֶׁנֶּאֱמַר: "לְכָבוֹד וּלְתִפְאָרֶת" (שמות כח,ב). הָיוּ מְטֻשְׁטָשִׁים, אוֹ מְקֹרָעִים, אוֹ אֲרֻכִּים יָתֵר עַל מִדָּתוֹ, אוֹ קְצָרִים פָּחוֹת מִמִּדָּתוֹ, אוֹ שֶׁסִּלְּקָם בָּאַבְנֵט וְעָבַד – עֲבוֹדָתוֹ פְּסוּלָה. הָיוּ מְשֻׁחָקִין, אוֹ שֶׁהָיוּ אֲרֻכִּין וְסִלְּקָן בָּאַבְנֵט עַד שֶׁנַּעֲשׂוּ כְּמִדָּתוֹ וְעָבַד – עֲבוֹדָתוֹ כְּשֵׁרָה.

ד. וּמְשֻׁלְשָׁלִים. פשוטים ולא מקופלים. מְטֻשְׁטָשִׁים. מלוכלכים ומוכתמים. אֲרֻכִּים יָתֵר עַל מִדָּתוֹ. ראה לקמן הי"ז. שֶׁסִּלְּקָם בָּאַבְנֵט. הגביה את הבגד (שהיה כמידתו) על ידי חגורה. מְשֻׁחָקִין. שחוקים.

[ה] כָּל בֶּגֶד מִבִּגְדֵי כְּהֻנָּה שֶׁנַּעֲשָׂה צֹאִי – אֵין מְלַבְּנִין אוֹתוֹ וְאֵין מְכַבְּסִין אוֹתוֹ, אֶלָּא מַנִּיחוֹ לִפְתִילוֹת וְלוֹבֵשׁ חֲדָשִׁים. וּבִגְדֵי כֹּהֵן גָּדוֹל שֶׁבָּלוּ – גּוֹנְזִין אוֹתָן. וּבִגְדֵי לָבָן שֶׁעוֹבֵד בָּהֶן בְּיוֹם הַצּוֹם – אֵינוֹ עוֹבֵד בָּהֶן פַּעַם שְׁנִיָּה לְעוֹלָם, אֶלָּא נִגְנָזִין בַּמָּקוֹם שֶׁיִּפְשֹׁט אוֹתָן שָׁם, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְהִנִּיחָם שָׁם" (ויקרא טז,כג), וְהֵן אֲסוּרִין בַּהֲנָיָה.

ה. שֶׁנַּעֲשָׂה צֹאִי. התלכלך. אֵין מְלַבְּנִין אוֹתוֹ. בחומרי כביסה. וְאֵין מְכַבְּסִין אוֹתוֹ. במים. אֶלָּא מַנִּיחוֹ לִפְתִילוֹת. שיכינו ממנו פתילות (לקמן ה"ו). גּוֹנְזִין. קוברים. בְּיוֹם הַצּוֹם. ביום הכיפורים. נִגְנָזִין בַּמָּקוֹם שֶׁיִּפְשֹׁט אוֹתָן שָׁם. גונזים אותם מיד בעזרה, ואין מחזירים אותם ללשכת הכהן הגדול כדי שישתמש בהם פעם נוספת (ראה לקמן ה"י).

[ו] מִכְנְסֵי כֹּהֲנִים הֶדְיוֹטִים שֶׁבָּלוּ וְאַבְנְטֵיהֶם – הָיוּ עוֹשִׂין מֵהֶן פְּתִילוֹת וּמַדְלִיקִין בָּהֶן בַּמִּקְדָּשׁ בְּשִׂמְחַת בֵּית הַשְּׁאוּבָה. וְכָתְנוֹת כֹּהֲנִים הֶדְיוֹטִים שֶׁבָּלוּ – הָיוּ עוֹשִׂין מֵהֶן פְּתִילוֹת לַמְּנוֹרָה תָּמִיד.

ו. וּמַדְלִיקִין בָּהֶן בַּמִּקְדָּשׁ בְּשִׂמְחַת בֵּית הַשְּׁאוּבָה. בסוכות היו עורכים שמחה בעזרת הנשים לפני שאיבת המים לניסוך המים, והיו מדליקים שם אור במנורות של זהב (משנה סוכה ה,ב-ד). וְכָתְנוֹת כֹּהֲנִים הֶדְיוֹטִים שֶׁבָּלוּ. אבל מן האבנטים אין להכין פתילות למנורה כיוון שיש בהם צמר והאש אינה נאחזת היטב בפתילות צמר (בבלי שבת כא,א). לַמְּנוֹרָה תָּמִיד. למנורת המאור שיש מצווה להדליקה בכל יום.

[ז] כָּל בִּגְדֵי כֹּהֲנִים אֵינָן בָּאִין אֶלָּא מִשֶּׁל צִבּוּר. וְיָחִיד שֶׁהִתְנַדֵּב בֶּגֶד מִבִּגְדֵי כְּהֻנָּה – מוֹסֵר אוֹתוֹ לַצִּבּוּר, וּמֻתָּר. וְכֵן כְּלֵי הַשָּׁרֵת וַעֲצֵי הַמַּעֲרָכָה שֶׁמְּסָרָן יָחִיד לַצִּבּוּר – הֲרֵי הֵן כְּשֵׁרִים. אַף כָּל קָרְבְּנוֹת הַצִּבּוּר שֶׁהִתְנַדֵּב אוֹתָן יָחִיד מִשֶּׁלּוֹ כְּשֵׁרִים, וּבִלְבַד שֶׁיִּמְסְרֵם לַצִּבּוּר.

ז. מִשֶּׁל צִבּוּר. מכספי מחצית השקל (הלכות שקלים ד,ב).

[ח] בִּגְדֵי כֹּהֲנִים הֶדְיוֹטוֹת – הָיוּ עוֹשִׂין מֵהֶן מַחֲלָצוֹת רַבּוֹת. וְשִׁשָּׁה וְתִשְׁעִים חַלּוֹן הָיוּ בַּמִּקְדָּשׁ לְהַנִּיחַ בָּהֶן הַבְּגָדִים, אַרְבָּעָה חַלּוֹנוֹת לְכָל מִשְׁמָר, וְשֵׁם כָּל מִשְׁמָר כָּתוּב עַל חַלּוֹנוֹתָיו, וְכֻלָּן סְתוּמוֹת. וּכְשֶׁיִּכָּנְסוּ אַנְשֵׁי מִשְׁמָר לַעֲבוֹדָה בַּשַּׁבָּת שֶׁלָּהֶן, פּוֹתְחִין חַלּוֹנוֹתֵיהֶן כָּל יְמֵי שַׁבַּתָּן וְנוֹטְלִין הַכֵּלִים, וּכְשֶׁיֵּצְאוּ מַחֲזִירִין הַבְּגָדִים לְחַלּוֹנוֹתָם וְסוֹתְמִין.

ח. מַחֲלָצוֹת רַבּוֹת. פריטי ביגוד רבים מכל אחד מסוגי הבגדים. חַלּוֹנוֹת. חללים לאחסון בקיר. אַרְבָּעָה חַלּוֹנוֹת לְכָל מִשְׁמָר. לכל אחד מעשרים וארבע המשמרות (לעיל ד,ג). וְכֻלָּן סְתוּמוֹת. סגורות בדלת. פּוֹתְחִין חַלּוֹנוֹתֵיהֶן כָּל יְמֵי שַׁבַּתָּן. פותחים את החלונות למשך כל השבוע, ומשם היו נוטלים את הבגדים לפי הצורך, ובסוף השבוע סגרו בחזרה את החלונות.

[ט] וְלָמָּה עָשׂוּ אַרְבָּעָה חַלּוֹנוֹת לְכָל מִשְׁמָר? לְפִי שֶׁלֹּא הָיוּ הַכֵּלִים מְעֻרְבָּבִין, אֶלָּא כָּל הַמִּכְנָסַיִם בְּחַלּוֹן אֶחָד וְכָתוּב עָלָיו 'מִכְנָסַיִם', כָּל הָאַבְנֵטִים בְּחַלּוֹן אֶחָד וְכָתוּב עָלָיו 'אַבְנֵט', וְכֵן הַמִּצְנָפוֹת כֻּלָּן בְּחַלּוֹן אֶחָד, וְהַכֻּתֳּנוֹת כֻּלָּן בְּחַלּוֹן אֶחָד. [י] כֹּהֵן גָּדוֹל מַנִּיחַ בִּגְדֵי זָהָב בַּלִּשְׁכָּה שֶׁלּוֹ בַּלַּיְלָה אוֹ בְּעֵת שֶׁיֵּצֵא מִן הַמִּקְדָּשׁ.

י. בַּלִּשְׁכָּה שֶׁלּוֹ. לעיל ה,ז.

[יא] בִּגְדֵי כְּהֻנָּה – מֻתָּר לֵהָנוֹת בָּהֶן, לְפִיכָךְ לוֹבֵשׁ אוֹתָם בְּיוֹם עֲבוֹדָתוֹ אֲפִלּוּ שֶׁלֹּא בִּשְׁעַת עֲבוֹדָה. חוּץ מִן הָאַבְנֵט, מִפְּנֵי שֶׁהוּא שַׁעַטְנֵז – [יב] אָסוּר לְכֹהֵן הֶדְיוֹט לְלָבְשׁוֹ אֶלָּא בִּשְׁעַת הָעֲבוֹדָה.
אֵין הַכֹּהֲנִים לוֹבְשִׁין לַעֲבוֹדָה אֶלָּא צֶמֶר וּפִשְׁתִּים בִּלְבַד. [יג] וְכָל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר בַּתּוֹרָה "שֵׁשׁ" אוֹ "בַּד" – הוּא הַפִּשְׁתִּים, וְהוּא הַבּוּץ. וּ"תְכֵלֶת" הָאֲמוּרָה בְּכָל מָקוֹם הִיא הַצֶּמֶר הַצָּבוּעַ כְּעֶצֶם הַשָּׁמַיִם, שֶׁהוּא פָּתוּךְ מִן הַכֹּחַל. הָ"אַרְגָּמָן" הוּא הַצֶּמֶר הַצָּבוּעַ אָדֹם. וְ"תוֹלַעַת שָׁנִי" הוּא הַצֶּמֶר הַצָּבוּעַ בְּתוֹלַעַת.

יא. בִּגְדֵי כְּהֻנָּה מֻתָּר לֵהָנוֹת בָּהֶן. ראה גם הלכות מעילה ה,יד. חוּץ מִן הָאַבְנֵט מִפְּנֵי שֶׁהוּא שַׁעַטְנֵז. עשוי מכלאיים של צמר ופשתן, ויש איסור ללבוש בגד זה משום איסור שעטנז (הלכות כלאיים י,א).
יב. אֶלָּא בִּשְׁעַת הָעֲבוֹדָה. שאז מצווים הכהנים ללבשם (ראה הלכות כלאיים א,לב).
אֶלָּא צֶמֶר וּפִשְׁתִּים בִּלְבַד. אף שבתורה נזכרו יותר משני מינים בהקשר לבגדי הכהונה, מדובר בצבעים שונים, וחומר הגלם של כולם הוא צמר ופשתן.
יג. הוּא הַפִּשְׁתִּים וְהוּא הַבּוּץ. בד עשוי מפשתן, ומכונה גם 'בוץ'. הַצֶּמֶר הַצָּבוּעַ כְּעֶצֶם הַשָּׁמַיִם. הצבע שבו נראה הרקיע לעינינו. שֶׁהוּא פָּתוּךְ מִן הַכֹּחַל. הצבע הנזכר דומה לגוון של כוחל (המשמש לאיפור נשים) שמעורב בלבן (ראה גם הלכות ציצית ב,א). הָאַרְגָּמָן הוּא הַצֶּמֶר הַצָּבוּעַ אָדֹם. המופק מכנימת ה'לכא' (פה"מ כלאיים ט,א). וְתוֹלַעַת שָׁנִי הוּא הַצֶּמֶר הַצָּבוּעַ בְּתוֹלַעַת. צמר צבוע באחד מגווני האדום על ידי כנימה המצויה על גרגרי צמח מסוים (ראה הלכות פרה ג,ב).

[יד] כָּל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר בַּתּוֹרָה "שֵׁשׁ" אוֹ "שֵׁשׁ מָשְׁזָר", צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה הַחוּט כָּפוּל שִׁשָּׁה. וּמָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר "בַּד" – אִם הָיָה חוּט אֶחָד לְבַדּוֹ, כָּשֵׁר, וּמִצְוָה מִן הַמֻּבְחָר שֶׁיִּהְיֶה כָּפוּל שִׁשָּׁה. וּמָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ "מָשְׁזָר" בִּלְבַד, צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה חוּטָן כָּפוּל שְׁמוֹנָה.

יד. שֵׁשׁ. נאמר בנוגע לכתונת, מצנפת ומגבעות (שמות לט,כז-כח). שֵׁשׁ מָשְׁזָר. נאמר בנוגע לאפוד (שם לט,ב), חושן (שם לט,ח), מכנסיים ואבנט (שם,לט,כח–כט). כָּפוּל שִׁשָּׁה. כל חוט שזור משישה חוטים. בַּד. נאמר בתורה לגבי בגדי כהן גדול ביום הכיפורים (ויקרא טז,ד). מָשְׁזָר בִּלְבַד. נאמר על הרימונים שבשולי המעיל (שמות לט,כד).

[טו] כָּל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר בַּתּוֹרָה "מַעֲשֵׂה רֹקֵם", הוּא שֶׁתִּהְיֶה הַצּוּרוֹת הַנַּעֲשֵׂית בָּאָרִיג נִרְאִין מִצַּד אֶחָד, בִּפְנֵי הָאָרִיג בִּלְבַד. וּ"מַעֲשֵׂה חֹשֵׁב", הוּא שֶׁתִּהְיֶה הַצּוּרָה נִרְאֵית מִשְּׁנֵי צְדָדִין, פָּנִים וְאָחוֹר.

טו. מַעֲשֵׂה רֹקֵם. נאמר באבנט (שמות לט,כט). מַעֲשֵׂה חֹשֵׁב. נאמר באפוד (שם כח,ו) ובחושן (שם לט,ח).

[טז] וְכֵיצַד מַעֲשֵׂה הַבְּגָדִים? הַכְּתֹנֶת, בֵּין שֶׁל כֹּהֵן הֶדְיוֹט בֵּין שֶׁל כֹּהֵן גָּדוֹל, מְשֻׁבֶּצֶת הָיְתָה, שֶׁהִיא בָּתִּים בָּתִּים בַּאֲרִיגָתָהּ כְּמוֹ בֵּית הַכּוֹסוֹת, כְּמוֹ שֶׁעוֹשִׂין הָאוֹרְגִין בַּבְּגָדִים הַקָּשִׁים. וּבֵית יָד שֶׁלָּהּ נֶאֱרָג בִּפְנֵי עַצְמוֹ, וּמְחַבְּרִין אוֹתוֹ עִם גּוּף הַכְּתֹנֶת בִּתְפִירָה. [יז] אֹרֶךְ הַכְּתֹנֶת עַד לְמַעְלָה מִן הֶעָקֵב, וְאֹרֶךְ בֵּית יָד שֶׁלָּהּ עַד פַּס יָדוֹ, וְרָחְבּוֹ כְּרֹחַב הַיָּד.

טז. מְשֻׁבֶּצֶת הָיְתָה שֶׁהִיא בָּתִּים בָּתִּים בַּאֲרִיגָתָהּ. אריגה שיצרה מעין גומות בבגד (ריק"ו על פי רש"י). בֵּית הַכּוֹסוֹת. קצה הכרס של הבהמה, ומחולק לתאים תאים. וּבֵית יָד שֶׁלָּהּ. השרוול.
יז. פַּס יָדוֹ. כף היד. וְרָחְבּוֹ. של השרוול.

[יח] הַמִּכְנָסַיִם, בֵּין שֶׁל כֹּהֵן גָּדוֹל בֵּין שֶׁל כֹּהֵן הֶדְיוֹט, הֵן מִמָּתְנַיִם עַד יְרֵכַיִם, שֶׁהוּא מִלְּמַעְלָה מִן הַטַּבּוּר, קָרוֹב מִן הַלֵּב, עַד סוֹף הַיָּרֵךְ שֶׁהִיא הָאַרְכֻּבָּה, וּשְׁנָצִים יֵשׁ לָהֶן, וְאֵין לָהֶן לֹא בֵּית הַנֶּקֶב וְלֹא בֵּית הָעֶרְוָה, אֶלָּא מֻקָּפִין כְּמִין כִּיס.

יח. הָאַרְכֻּבָּה. הברך. וּשְׁנָצִים יֵשׁ לָהֶן. חוטים לחגירת המכנסיים. וְאֵין לָהֶן לֹא בֵּית הַנֶּקֶב וְלֹא בֵּית הָעֶרְוָה. המכנסיים לא היו צמודים לגופו של הכהן, מלפנים או מאחור. אֶלָּא מֻקָּפִין כְּמִין כִּיס. תלויים סביב גופו (ע"פ רש"י נידה יג,ב עיי"ש פירוש נוסף).

[יט] הַמִּצְנֶפֶת שֶׁל כֹּהֵן גָּדוֹל אוֹ הֶדְיוֹט – אָרְכָּהּ שֵׁשׁ עֶשְׂרֵה אַמָּה. וְהָאַבְנֵט – רָחְבּוֹ כְּמוֹ שָׁלֹשׁ אֶצְבָּעוֹת, וְאָרְכּוֹ שְׁתַּיִם וּשְׁלֹשִׁים אַמָּה, מַקִּיפוֹ וּמַחֲזִירוֹ כֶּרֶךְ עַל גַּבֵּי כֶּרֶךְ. וּבִגְדֵי כְּהֻנָּה כֻּלָּן – אֵין עוֹשִׂין אוֹתָן מַעֲשֵׂה מַחַט אֶלָּא מַעֲשֵׂה אוֹרֵג, שֶׁנֶּאֱמַר: "מַעֲשֵׂה אֹרֵג" (שמות כח,לב; לט,כב; לט,כז).

יט. מַקִּיפוֹ וּמַחֲזִירוֹ כֶּרֶךְ עַל גַּבֵּי כֶּרֶךְ. מסבב אותו סביב גופו פעמים רבות אחד על השני. אֵין עוֹשִׂין אוֹתָן מַעֲשֵׂה מַחַט אֶלָּא מַעֲשֵׂה אוֹרֵג. אורגים את הבגד כולו, ולא עושים כמה חתיכות ומחברים אותם יחד על ידי תפירה (למעט השרוולים של הכתונת).