א. גִּיד הַנָּשֶׁה נוֹהֵג בִּבְהֵמָה וְחַיָּה הַטְּהוֹרִין, וַאֲפִלּוּ בִּנְבֵלוֹת וּטְרֵפוֹת שֶׁלָּהֶן. וְנוֹהֵג בַּשְּׁלִיל וּבַמֻּקְדָּשִׁין, בֵּין קָדָשִׁים הַנֶּאֱכָלִין בֵּין קָדָשִׁים שֶׁאֵינָן נֶאֱכָלִין. וְנוֹהֵג בְּיָרֵךְ שֶׁל יָמִין וּבְיָרֵךְ שֶׁל שְׂמֹאל. וְאֵין אָסוּר מִן הַתּוֹרָה אֶלָּא שֶׁעַל כַּף הַיָּרֵךְ בִּלְבַד, שֶׁנֶּאֱמַר: "אֲשֶׁר עַל כַּף הַיָּרֵךְ" (בראשית לב,לג). אֲבָל שְׁאָר הַגִּיד שֶׁלְּמַעְלָה מִן הַכַּף וְשֶׁלְּמַטָּה עַד סוֹפוֹ, וְכֵן חֵלֶב שֶׁעַל הַגִּיד – אֵינוֹ אָסוּר אֶלָּא מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים. וּשְׁנֵי גִּידִין הֵן: הַפְּנִימִי הַסָּמוּךְ לָעֶצֶם אָסוּר מִן הַתּוֹרָה, וְהָעֶלְיוֹן כֻּלּוֹ אָסוּר מִדִּבְרֵיהֶם.
ב. הָאוֹכֵל מִגִּיד הַנָּשֶׁה הַפְּנִימִי מִמָּקוֹם שֶׁעַל הַכַּף – לוֹקֶה. וְאִם אָכַל מֵחֶלְבּוֹ אוֹ מִשְּׁאָר הַגִּיד הַפְּנִימִי אוֹ מִכָּל הַחִיצוֹן – מַכִּין אוֹתוֹ מַכַּת מַרְדּוּת. וְכַמָּה שִׁעוּר אֲכִילָה? כַּזַּיִת. וְאִם אָכַל הַגִּיד שֶׁעַל הַכַּף כֻּלּוֹ, אַף עַל פִּי שֶׁאֵין בּוֹ כַּזַּיִת – לוֹקֶה, מִפְּנֵי שֶׁהוּא כִּבְרִיָּה בִּפְנֵי עַצְמָהּ.
ג. אָכַל כַּזַּיִת מִגִּיד הַנָּשֶׁה שֶׁל יָמִין וְכַזַּיִת מִגִּיד שֶׁל שְׂמֹאל, אוֹ שֶׁאָכַל שְׁנֵי גִּידִין כֻּלָּן אַף עַל פִּי שֶׁאֵין בָּהֶן כַּזַּיִת – לוֹקֶה שְׁמוֹנִים. וְכֵן הוּא לוֹקֶה עַל כָּל גִּיד וְגִיד.
ד. הָעוֹף – אֵין בּוֹ מִשּׁוּם גִּיד הַנָּשֶׁה, מִפְּנֵי שֶׁאֵין לוֹ כַּף יָרֵךְ, אֶלָּא יְרֵכוֹ עָגֹל. וְאִם נִמְצָא עוֹף שֶׁיְּרֵכוֹ כְּיֶרֶךְ הַבְּהֵמָה שֶׁיֵּשׁ לוֹ כַּף – גִּיד הַנָּשֶׁה שֶׁלּוֹ אָסוּר, וְאֵין לוֹקִין עָלָיו. וְכֵן בְּהֵמָה שֶׁכַּף יְרֵכָהּ אָרֹךְ כְּשֶׁל עוֹף – גִּיד הַנָּשֶׁה שֶׁלָּהּ אָסוּר, וְאֵין לוֹקִין עָלָיו.
ה. הָאוֹכֵל גִּיד הַנָּשֶׁה מִבְּהֵמָה וְחַיָּה הַטְּמֵאִין – פָּטוּר, לְפִי שֶׁאֵינוֹ נוֹהֵג בִּטְמֵאָה אֶלָּא בִּבְהֵמָה שֶׁכֻּלָּהּ מֻתֶּרֶת, וְאֵינוֹ כְּאוֹכֵל מִשְּׁאָר גּוּפָהּ, שֶׁאֵין הַגִּידִין מִכְּלַל הַבָּשָׂר, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ. וְאִם אָכַל מֵחֵלֶב שֶׁעַל הַגִּיד – הֲרֵי זֶה כְּאוֹכֵל מִבְּשָׂרָהּ.
ו. הָאוֹכֵל גִּיד הַנָּשֶׁה שֶׁל נְבֵלָה אוֹ שֶׁל טְרֵפָה אוֹ שֶׁל עוֹלָה – חַיָּב שְׁתַּיִם; מִתּוֹךְ שֶׁנִּכְלַל בָּאִסּוּר שְׁאָר גּוּפָהּ שֶׁהָיָה מֻתָּר, נִכְלַל גַּם הַגִּיד, וְנוֹסַף עָלָיו אִסּוּר אַחֵר.
ז. הַנּוֹטֵל גִּיד הַנָּשֶׁה – צָרִיךְ לְחַטֵּט אַחֲרָיו עַד שֶׁלֹּא יִשָּׁאֵר מִמֶּנּוּ כְּלוּם. וְנֶאֱמָן הַטַּבָּח עַל גִּיד הַנָּשֶׁה כְּשֵׁם שֶׁנֶּאֱמָן עַל הַחֵלֶב. וְאֵין לוֹקְחִין בָּשָׂר מִכָּל טַבָּח, אֶלָּא אִם כֵּן הָיָה אָדָם כָּשֵׁר וּמֻחְזָק בְּכַשְׁרוּת, הוּא שֶׁשּׁוֹחֵט לְעַצְמוֹ וּמוֹכֵר וְנֶאֱמָן.
ח. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בְּחוּצָה לָאָרֶץ. אֲבָל בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, בִּזְמַן שֶׁכֻּלָּהּ לְיִשְׂרָאֵל – לוֹקְחִין מִכָּל אָדָם.
ט. טַבָּח הַנֶּאֱמָן לִמְכֹּר בָּשָׂר, וְנִמְצָא בְּשַׂר נְבֵלָה אוֹ בְּשַׂר טְרֵפָה – מַחֲזִיר אֶת הַדָּמִים לַבְּעָלִים, וּמְשַׁמְּתִין אוֹתוֹ וּמַעֲבִירִין אוֹתוֹ. וְאֵין לוֹ תַּקָּנָה לְעוֹלָם לִקַּח מִמֶּנּוּ בָּשָׂר, עַד שֶׁיֵּלֵךְ לְמָקוֹם שֶׁאֵין מַכִּירִין אוֹתוֹ וְיַחֲזִיר אֲבֵדָה בְּדָבָר חָשׁוּב אוֹ יִשְׁחֹט לְעַצְמוֹ וְיוֹצִיא טְרֵפָה לְעַצְמוֹ בְּמָמוֹן חָשׁוּב, שֶׁוַּדַּאי עָשָׂה תְּשׁוּבָה בְּלֹא הַעֲרָמָה.
י. הַלּוֹקֵחַ בָּשָׂר וְשִׁלְּחוֹ בְּיַד אֶחָד מֵעַמֵּי הָאָרֶץ – הֲרֵי זֶה נֶאֱמָן עָלָיו, וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ מֻחְזָק בְּכַשְׁרוּת – אֵין חוֹשְׁשִׁין לוֹ שֶׁמָּא יַחֲלִיף. וַאֲפִלּוּ עַבְדֵי יִשְׂרָאֵל וְאַמְהוֹתֵיהֶן נֶאֱמָנִין בְּדָבָר זֶה. אֲבָל לֹא גּוֹיִם, שֶׁמָּא יַחֲלִיף.
יא. עֶשֶׂר חֲנֻיּוֹת, תֵּשַׁע מוֹכְרוֹת בְּשַׂר שְׁחוּטָה וְאַחַת מוֹכֶרֶת בְּשַׂר נְבֵלָה, וְלָקַח בָּשָׂר מֵאַחַת מֵהֶן וְאֵין יָדוּעַ מִמִּי לָקַח – הֲרֵי זֶה אָסוּר. אֲבָל בָּשָׂר הַנִּמְצָא מֻשְׁלָךְ בַּשּׁוּק – הָלֹךְ אַחַר הָרֹב: אִם הָיוּ רֹב הַמּוֹכְרִין גּוֹיִם – אָסוּר; וְאִם הָיוּ רֹב הַמּוֹכְרִים יִשְׂרָאֵל – מֻתָּר.
יב. וְכֵן בָּשָׂר הַנִּמְצָא בְּיַד גּוֹי, אִם הָיוּ מוֹכְרֵי הַבָּשָׂר יִשְׂרָאֵל – מֻתָּר. זֶה הוּא דִּין תּוֹרָה. וּכְבָר אָסְרוּ חֲכָמִים כָּל הַבָּשָׂר הַנִּמְצָא, בֵּין בַּשּׁוּק בֵּין בְּיַד גּוֹי, אַף עַל פִּי שֶׁכָּל הַשּׁוֹחֲטִין וְכָל הַמּוֹכְרִין יִשְׂרָאֵל.
וְלֹא עוֹד, אֶלָּא הַלּוֹקֵחַ בָּשָׂר וְהִנִּיחוֹ בְּבֵיתוֹ, וְנֶעְלַם מִן הָעַיִן – אָסוּר, אֶלָּא אִם כֵּן הָיָה לוֹ בּוֹ סִימָן, אוֹ שֶׁהָיָה לוֹ בּוֹ טְבִיעוּת עַיִן וְהוּא מַכִּירוֹ וַדַּאי שֶׁהוּא זֶה, אוֹ שֶׁהָיָה צָרוּר וְחָתוּם.
יג. תָּלָה כְּלִי מָלֵא חֲתִיכוֹת בָּשָׂר, נִשְׁבַּר הַכְּלִי וְנָפְלוּ הַחֲתִיכוֹת לָאָרֶץ, וּבָא וּמָצָא חֲתִיכוֹת וְאֵין לוֹ בָּהֶן סִימָן וְלֹא טְבִיעוּת עַיִן – הֲרֵי זֶה אָסוּר, שֶׁאָנוּ אוֹמְרִין: אוֹתוֹ בָּשָׂר גְּרָרַתּוּ חַיָּה אוֹ שֶׁרֶץ, וְזֶה בָּשָׂר אַחֵר הוּא.
יד. גִּיד הַנָּשֶׁה מֻתָּר בַּהֲנָיָה. לְפִיכָךְ מֻתָּר לָאָדָם לִשְׁלֹחַ לַנָּכְרִי יָרֵךְ שֶׁגִּיד הַנָּשֶׁה בְּתוֹכָהּ, וְנוֹתֵן לוֹ הַיָּרֵךְ שְׁלֵמָה בִּפְנֵי יִשְׂרָאֵל, וְאֵין חוֹשְׁשִׁין שֶׁמָּא יֹאכַל מִמֶּנָּה יִשְׂרְאֵלִי זֶה קֹדֶם שֶׁיִּנָּטֵל גִּיד הַנָּשֶׁה, שֶׁהֲרֵי מְקוֹמוֹ נִכָּר. לְפִיכָךְ, אִם הָיְתָה הַיָּרֵךְ חֲתוּכָה – לֹא יִתְּנֶנָּה לְגוֹי בִּפְנֵי יִשְׂרָאֵל עַד שֶׁיִּטֹּל הַגִּיד, שֶׁמָּא יֹאכַל מִמֶּנָּה יִשְׂרָאֵל.
טו. כָּל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר בַּתּוֹרָה "לֹא תֹאכַל", "לֹא תֹאכְלוּ", "לֹא יֹאכְלוּ", "לֹא יֵאָכֵל" – אֶחָד אִסּוּר אֲכִילָה וְאֶחָד אִסּוּר הֲנָיָה בְּמַשְׁמַע, עַד שֶׁיִּפְרֹט לְךָ הַכָּתוּב כְּדֶרֶךְ שֶׁפֵּרֵט בִּנְבֵלָה: "לַגֵּר אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ תִּתְּנֶנָּה וַאֲכָלָהּ" (דברים יד,כא), וּבַחֵלֶב נֶאֱמַר בּוֹ: "יֵעָשֶׂה לְכָל מְלָאכָה" (ויקרא ז,כד), אוֹ עַד שֶׁיִּתְפָּרֵשׁ בַּתּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה שֶׁהוּא מֻתָּר בַּהֲנָיָה, כְּגוֹן שְׁקָצִים וּרְמָשִׂים וְדָם וְאֵבֶר מִן הַחַי וְגִיד הַנָּשֶׁה, שֶׁכָּל אֵלּוּ מֻתָּרִין בַּהֲנָיָה מִפִּי הַקַּבָּלָה, אַף עַל פִּי שֶׁהֵן אֲסוּרִין בַּאֲכִילָה.
טז. כָּל מַאֲכָל שֶׁהוּא אָסוּר בַּהֲנָיָה, אִם נֶהֱנָה וְלֹא אָכַל, כְּגוֹן שֶׁמָּכַר אוֹ נָתַן לְגוֹי אוֹ לִכְלָבִים – אֵינוֹ לוֹקֶה; וּמַכִּין אוֹתוֹ מַכַּת מַרְדּוּת, וְהַדָּמִים מֻתָּרִין. וְכָל דָּבָר שֶׁאָסוּר בַּאֲכִילָה וּמֻתָּר בַּהֲנָיָה, אַף עַל פִּי שֶׁהוּא מֻתָּר בַּהֲנָיָה – אָסוּר לַעֲשׂוֹת בּוֹ סְחוֹרָה וּלְכַוֵּן מְלַאכְתּוֹ בִּדְבָרִים אֲסוּרִין, חוּץ מִן הַחֵלֶב, שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ: "יֵעָשֶׂה לְכָל מְלָאכָה" (ויקרא ז,כד).
לְפִיכָךְ אֵין עוֹשִׂין סְחוֹרָה לֹא בִּנְבֵלוֹת וְלֹא בִּטְרֵפוֹת וְלֹא בִּשְׁקָצִים וְלֹא בִּרְמָשִׂים.
יז. הַצַּיָּד שֶׁנִּזְדַּמְּנוּ לוֹ חַיָּה אוֹ עוֹף וְדָג טְמֵאִים וְצָדָן, אוֹ שֶׁנִּצּוֹדוּ לוֹ טְמֵאִין וּטְהוֹרִין – מֻתָּר לְמָכְרָן, אֲבָל לֹא יְכַוֵּן מְלַאכְתּוֹ לַטְּמֵאִים.
וּמֻתָּר לַעֲשׂוֹת סְחוֹרָה בְּחָלָב שֶׁחֲלָבוֹ גּוֹי וְאֵין יִשְׂרָאֵל רוֹאֵהוּ וּבִגְבִינַּת הַגּוֹיִם וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן.
יח. זֶה הַכְּלָל: כָּל שֶׁאִסּוּרוֹ מִן הַתּוֹרָה – אָסוּר לַעֲשׂוֹת בּוֹ סְחוֹרָה, וְכָל שֶׁאִסּוּרוֹ מִדִּבְרֵיהֶם – מֻתָּר לַעֲשׂוֹת בּוֹ סְחוֹרָה, בֵּין בִּסְפֵקוֹ בֵּין בְּוַדָּאוֹ.