פרק ח', הלכות מעשר, ספר זרעים
ט״ז בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ט', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
ט״ו בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ח', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
י״ד בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ז', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
י״ג בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ו', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
י״ב בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ה', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
י״א בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ד', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
י׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ג', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
ט׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ב', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
ח׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק א', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
י״ז בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק י', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
ז׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ח', הלכות בית הבחירה, ספר עבודה
ו׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ז', הלכות בית הבחירה, ספר עבודה
ה׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ו', הלכות בית הבחירה, ספר עבודה
ד׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ה', הלכות בית הבחירה, ספר עבודה
ג׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ד', הלכות בית הבחירה, ספר עבודה
ב׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ג', הלכות בית הבחירה, ספר עבודה
א׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ב', הלכות בית הבחירה, ספר עבודה
ל׳ בסיון ה׳תשפ״ד
פרק א', הלכות בית הבחירה, ספר עבודה
כ״ה בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ח', הלכות ביאת מקדש, ספר עבודה
כ״ד בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ז', הלכות ביאת מקדש, ספר עבודה
כ״ג בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ו', הלכות ביאת מקדש, ספר עבודה
כ״ב בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ה', הלכות ביאת מקדש, ספר עבודה
כ״א בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ד', הלכות ביאת מקדש, ספר עבודה
כ׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ג', הלכות ביאת מקדש, ספר עבודה
י״ט בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ב', הלכות ביאת מקדש, ספר עבודה
י״ח בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק א', הלכות ביאת מקדש, ספר עבודה
י״א באלול ה׳תשפ״ד
פרק ח', הלכות פסולי המוקדשין, ספר עבודה
י׳ באלול ה׳תשפ״ד
פרק ז', הלכות פסולי המוקדשין, ספר עבודה
ט׳ באלול ה׳תשפ״ד
פרק ו', הלכות פסולי המוקדשין, ספר עבודה
ח׳ באלול ה׳תשפ״ד
פרק ה', הלכות פסולי המוקדשין, ספר עבודה

הפרק המלא 

ביאורו של הרב עדין שטיינזלץ

א. הַפֵּרוֹת שֶׁהוּרַם מֵהֶן תְּרוּמָה גְּדוֹלָה וּתְרוּמַת מַעֲשֵׂר – הֵן הַנִּקְרָאִין חֻלִּין. וְאִם הִפְרִישׁ מֵהֶן שְׁאָר מַעַשְׂרוֹת – הֵן נִקְרָאִין חֻלִּין מְתֻקָּנִין בְּכָל מָקוֹם.
א. הֵן הַנִּקְרָאִין חֻלִּין. אף שעדיין הפירות אסורים באכילה כל עוד לא הופרשו מהם המעשרות (ראה הלכות מאכלות אסורות י,כ), נקראים חולין מפני שהתרומות (שקרויות קודש) הוצאו מהם (פה"מ דמאי ז,ז). שְׁאָר מַעַשְׂרוֹת. מעשר ראשון וכן מעשר שני או מעשר עני. חֻלִּין מְתֻקָּנִין. שהופרש מהם כל הנדרש והותרו באכילה.
ב. טֶבֶל שֶׁנִּתְעָרֵב בְּחֻלִּין מְתֻקָּנִין מִין בְּמִינוֹ, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַלֵּךְ אַחַר הַטַּעַם: אִם יֵשׁ לוֹ פֵּרוֹת אֲחֵרוֹת – מוֹצִיא עַל אוֹתוֹ טֶבֶל תְּרוּמָה וּמַעַשְׂרוֹת לְפִי חֶשְׁבּוֹן; וְאִם אֵין לוֹ פֵּרוֹת אֲחֵרוֹת – הֲרֵי הַכֹּל אָסוּר עַד שֶׁיַּפְרִישׁ. וּכְשֶׁהוּא מַפְרִישׁ – מַפְסִיד מִן הַחֻלִּין הַמְתֻקָּנִין כְּדֵי תְּרוּמַת מַעֲשֵׂר שֶׁבַּטֶּבֶל.
ב. מִין בְּמִינוֹ. הטבל והחולין הם מאותו מין. שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַלֵּךְ אַחַר הַטַּעַם. שאם היו ממין שונה ניתן לבדוק אם הטבל נתן טעם בחולין, ואם לא נתן התערובת מותרת (הלכות מאכלות אסורות טו,ו, וראה שם הי"ב). אִם יֵשׁ לוֹ פֵּרוֹת אֲחֵרוֹת. החייבים גם הם במעשר. מוֹצִיא וכו'. מפריש עבור הטבל שבתערובת מהפירות האחרים והתערובת מותרת. עַד שֶׁיַּפְרִישׁ. חלק מהתערובת כדי להתיר את השאר. כְּדֵי תְּרוּמַת מַעֲשֵׂר שֶׁבַּטֶּבֶל. כשיעור תרומת המעשר שיש להפריש מהטבל (ומדובר כאן בטבל שהופרשה ממנו תרומה גדולה, ועדיין לא הופרשה תרומת המעשר שלו – ראה הלכה הבאה).
ג. כֵּיצַד? מֵאָה סְאָה שֶׁל טֶבֶל שֶׁנִּתְעָרֵב בְּמֵאָה סְאָה שֶׁל חֻלִּין מְתֻקָּנִין – מַפְרִישׁ מִן הַכֹּל מֵאָה וְאַחַת, וְכָל שֶׁהִפְרִישׁ טֶבֶל, וְיִשָּׁאֵר תֵּשַׁע וְתִשְׁעִים חֻלִּין מְתֻקָּנִין, נִמְצָא מַפְסִיד סְאָה אַחַת. וְכֵן אִם הָיָה אוֹתוֹ טֶבֶל טָבוּל לִתְרוּמָה – מַפְסִיד מִן הַחֻלִּין הַמְתֻקָּנִין כְּדֵי תְּרוּמָה וּתְרוּמַת מַעֲשֵׂר.
וְלָמָּה מַפְסִיד סְאָה זוֹ? כְּדֵי שֶׁלֹּא יֹאמַר: מֵאָה שֶׁהִפְרִישׁ הֵן מֵאָה שֶׁל חֻלִּין, וְהַמֵּאָה שֶׁנִּשְׁאֲרָה הִיא הַטֶּבֶל. וְכֵן אִם הָיָה הַטֶּבֶל פָּחוּת מִן הַחֻלִּין אוֹ מְרֻבֶּה עַל הַחֻלִּין – מַגְבִּיהַּ הַטֶּבֶל וּכְדֵי תְּרוּמַת מַעֲשֵׂר שֶׁבַּטֶּבֶל מִן הַחֻלִּין, אוֹ כְּדֵי תְּרוּמָה וּתְרוּמַת מַעֲשֵׂר אִם הָיָה טֶבֶל טָבוּל לִתְרוּמָה.
ג. מֵאָה סְאָה שֶׁל טֶבֶל שֶׁנִּתְעָרֵב בְּמֵאָה סְאָה שֶׁל חֻלִּין מְתֻקָּנִין מַפְרִישׁ מִן הַכֹּל מֵאָה וְאַחַת וכו'. מכיוון שהתערב הטבל בחולין המתוקנים צריך להפריד את התערובת לשניים. משום כך מוציא מן התערובת מאה סאה בשיעור של הטבל שהתערב, והם נחשבים לטבל ומפריש מהם תרומות ומעשרות. ובנוסף לכך מוציא מן החולין המתוקנים שנשארו סאה נוספת כשיעור תרומת המעשר, מטעם שיתבאר בפסקה הבאה. נִמְצָא מַפְסִיד סְאָה אַחַת. שלפני שהתערבו היו לו מאה חולין מתוקנים ועכשיו רק תשעים ותשעה. וְכֵן אִם הָיָה אוֹתוֹ טֶבֶל טָבוּל לִתְרוּמָה. אם הטבל התערב לפני שהפריש ממנו תרומה גדולה. מַפְסִיד מִן הַחֻלִּין הַמְתֻקָּנִין כְּדֵי תְּרוּמָה וּתְרוּמַת מַעֲשֵׂר. צריך להוציא מהתערובת מאה ושלוש סאין (ששיעור תרומה גדולה לאדם ממוצע אחד מחמישים והיינו שתי סאין מתוך מאה).
וְלָמָּה מַפְסִיד סְאָה זוֹ. הדין הרגיל הוא שכאשר סאה של תרומת מעשר מתערבת במאה סאין של חולין, היא מתבטלת בהן ואינה אוסרת אותן, אך צריך להפריש מתוך התערובת סאה אחת כנגד תרומת המעשר ולתת אותה לכהן (הלכות תרומות יג,א). במקרה זה, מדובר בטבל שנפל לחולין מתוקנים ובתוך הטבל כלולה גם תרומת המעשר שלו. אמנם תרומת מעשר זו התבטלה כבר במאה הסאין של החולין המתוקנים שנפלה לתוכם. ואם כן יש להבין למה צריך להוציא עוד סאה מן החולין המתוקנים. כְּדֵי שֶׁלֹּא יֹאמַר וכו'. אם יוציא מאה וישאיר מאה, ניתן יהיה לטעות ולחשוב שהמאה שהוציא הן כנגד החולין והמאה שהשאיר הן כנגד הטבל. משום כך, מוציא סאה נוספת כדי להראות שהערמה שהשאיר היא ערמת החולין שהייתה צריכה תיקון (פה"מ דמאי ז,ז). וְכֵן אִם הָיָה הַטֶּבֶל פָּחוּת וכו'. גם במקרים שבהם אין יחס שווה בין הפירות. מַגְבִּיהַּ הַטֶּבֶל. מוציא מהתערובת כשיעור הטבל.
ד. וְכֵן אִם נִתְעָרֵב מַעֲשֵׂר טָבוּל בְּחֻלִּין מְתֻקָּנִין – אוֹסֵר בְּכָל שֶׁהוּא. אִם יֵשׁ לוֹ מַעֲשֵׂר אַחֵר – מוֹצִיא עַל אוֹתוֹ מַעֲשֵׂר הַטָּבוּל תְּרוּמַת מַעֲשֵׂר לְפִי חֶשְׁבּוֹן; וְאִם אֵין לוֹ מַעֲשֵׂר – מַגְבִּיהַּ הַמַּעֲשֵׂר שֶׁנִּתְעָרֵב, וּמַפְסִיד מִן הַחֻלִּין הַמְתֻקָּנִין כְּדֵי תְּרוּמַת מַעֲשֵׂר שֶׁבַּמַּעֲשֵׂר הַטָּבוּל.
ד. מַעֲשֵׂר טָבוּל. שעדיין לא הופרשה ממנו עשירית לתרומת מעשר. אוֹסֵר בְּכָל שֶׁהוּא. אם שניהם מאותו מין, שהרי ניתן להתירו על ידי הפרשה והוא בכלל 'דבר שיש לו מתירין' שאינו בטל אם שניהם מאותו המין (ראה הלכות מאכלות אסורות טו,ט-יב). אִם יֵשׁ לוֹ מַעֲשֵׂר אַחֵר. שלא הפריש ממנו תרומת מעשר. מַגְבִּיהַּ הַמַּעֲשֵׂר שֶׁנִּתְעָרֵב וכו'. מוציא מתוך התערובת כמות מסוימת בהתאם לכמות המעשר שהתערב בתוספת עשירית מהמעשר.
ה. כֵּיצַד? מֵאָה מַעֲשֵׂר שֶׁנִּתְעָרֵב בְּמֵאָה חֻלִּין מְתֻקָּנִין – מַפְרִישׁ מִן הַכֹּל מֵאָה וְעֶשֶׂר, וְכָל שֶׁהִפְרִישׁ מַעֲשֵׂר, וְהַתִּשְׁעִים הַנִּשְׁאָרוֹת הֵן חֻלִּין כְּשֶׁהָיוּ. וְכֵן אִם הָיוּ הַחֻלִּין מְרֻבִּין עַל הַמַּעֲשֵׂר הַטָּבוּל אוֹ פְּחוּתִין מִמֶּנּוּ – מַפְרִישׁ הַמַּעֲשֵׂר וּכְדֵי תְּרוּמַת מַעֲשֵׂר שֶׁבַּמַּעֲשֵׂר הַטָּבוּל מִן הַחֻלִּין.
ה. מֵאָה מַעֲשֵׂר שֶׁנִּתְעָרֵב בְּמֵאָה חֻלִּין מְתֻקָּנִין מַפְרִישׁ מִן הַכֹּל מֵאָה וְעֶשֶׂר. מאה כנגד המעשר שהתערב, ועוד עשר שמפסיד מהחולין כשיעור תרומת מעשר שיש במאה סאין של מעשר (פה"מ דמאי ז,ז, ושם הרחיב בביאור הטעם של דין זה). וְכָל שֶׁהִפְרִישׁ מַעֲשֵׂר. המאה ועשר שהוציא יש להן דין מעשר ומפריש מהן עשירית לתרומת מעשר (ערוה"ש קז,יא).
ו. טֶבֶל שֶׁנִּתְעָרֵב בְּמַעֲשֵׂר טָבוּל, אִם הָיָה הַטֶּבֶל כַּמַּעֲשֵׂר – מַפְסִיד מִן הַטֶּבֶל כְּדֵי תְּרוּמַת מַעֲשֵׂר שֶׁבּוֹ. כֵּיצַד? מֵאָה סְאָה טֶבֶל שֶׁנִּתְעָרֵב בְּמֵאָה סְאָה מַעֲשֵׂר – מַפְרִישׁ מֵאָה וְאַחַת, וְזֶה שֶׁהִפְרִישׁ מַעֲשֵׂר, וְהַתֵּשַׁע וְתִשְׁעִים הַנִּשְׁאָרוֹת טֶבֶל.
הָיָה הַטֶּבֶל מְרֻבֶּה עַל הַמַּעֲשֵׂר – מַפְרִישׁ הַמַּעֲשֵׂר בִּלְבַד, וְלֹא יַפְסִיד מִן הַטֶּבֶל כְּלוּם, שֶׁאִם יִקְרָא שֵׁם לִתְרוּמַת מַעֲשֵׂר שֶׁבַּטֶּבֶל, נִמְצָא הַמַּעֲשֵׂר מְדֻמָּע בִּתְרוּמַת מַעֲשֵׂר שֶׁל טֶבֶל שֶׁעָלְתָה עִמּוֹ.
הָיָה הַמַּעֲשֵׂר מְרֻבֶּה עַל הַטֶּבֶל – קוֹרֵא שֵׁם לִתְרוּמַת מַעֲשֵׂר שֶׁבַּטֶּבֶל, וּמַפְרִישׁ הַטֶּבֶל וּכְדֵי תְּרוּמַת מַעֲשֵׂר שֶׁל טֶבֶל וְאַחַת מִמֵּאָה מִן הַמַּעֲשֵׂר, וְיִהְיֶה הַטֶּבֶל כֻּלּוֹ מְדֻמָּע, וְיִמְכְּרֶנּוּ לַכֹּהֵן חוּץ מִדְּמֵי שְׁתֵּי תְּרוּמוֹת שֶׁבּוֹ, וְנִמְצָא מַפְסִיד מִן הַמַּעֲשֵׂר אֶחָד מִמֵּאָה שֶׁבּוֹ, שֶׁהוּא כְּמוֹ תְּרוּמַת מַעֲשֵׂר, וּמַפְסִיד מִמֶּנּוּ כְּמוֹ תְּרוּמַת מַעֲשֵׂר שֶׁבַּטֶּבֶל.
כֵּיצַד? מֵאָה טֶבֶל עִם מָאתַיִם מַעֲשֵׂר – מַפְרִישׁ מֵאָה וְשָׁלֹשׁ, וְהַשָּׁלֹשׁ הֵן תְּרוּמַת מַעֲשֵׂר שֶׁל מֵאָה טֶבֶל, וְשִׁעוּר תְּרוּמַת מַעֲשֵׂר מִמָּאתַיִם מַעֲשֵׂר כְּדֵי שֶׁלֹּא יָבֹא לִטְעוֹת אִם נִתְעָרֵב בְּכְמוֹתוֹ. וְיִשָּׁאֵר מֵאָה שֶׁבַע וְתִשְׁעִים, וְהֵן מַעֲשֵׂר כְּשֶׁהָיוּ.
ו. אִם הָיָה הַטֶּבֶל כַּמַּעֲשֵׂר. אם התערבו כמויות שוות. מַפְרִישׁ מֵאָה וְאַחַת וכו'. מן הדין היה מספיק להוציא מהתערובת מאה כנגד המעשר, והוסיפו לכך סאה נוספת כנגד תרומת המעשר שבטבל, על מנת שיהיה ברור שמה שמוציא הוא המעשר שמשך עמו חלק נוסף כשיעור תרומת המעשר (פה"מ דמאי ז,ז).
הָיָה הַטֶּבֶל מְרֻבֶּה עַל הַמַּעֲשֵׂר. כגון מאה טבל שהתערבו בתשעים מעשר. שֶׁאִם יִקְרָא שֵׁם לִתְרוּמַת מַעֲשֵׂר שֶׁבַּטֶּבֶל וכו'. אם יציין שסאה מסוימת מהתערובת היא תרומת מעשר של הטבל, ויוציא אותה יחד עם התשעים שמוציא כנגד המעשר, הרי סאה זו תאסור את התשעים, ולכן לא הצריכו להוציא סאה זו. מְדֻמָּע. תערובת תרומה וחולין שיש לכולה דין תרומה (תרומה נקראת בתורה גם 'דמע').
וּמַפְרִישׁ הַטֶּבֶל וּכְדֵי תְּרוּמַת מַעֲשֵׂר שֶׁל טֶבֶל וְאַחַת מִמֵּאָה מִן הַמַּעֲשֵׂר. מוציא מהתערובת כשיעור הטבל בתוספת תרומת מעשר של הטבל, ומוסיף לכך גם אחוז אחד מכמות המעשר ודינו כתרומת מעשר. וְיִהְיֶה הַטֶּבֶל כֻּלּוֹ מְדֻמָּע. מכיוון שיש בו שיעור תרומת מעשר שלו ושל המעשר, ואין בו מאה לבטלם. וְיִמְכְּרֶנּוּ לַכֹּהֵן. שרק לו מותר לאכלו. חוּץ מִדְּמֵי שְׁתֵּי תְּרוּמוֹת שֶׁבּוֹ. שאותן יש לתת לכהנים חינם כדין תרומה. וְנִמְצָא מַפְסִיד מִן הַמַּעֲשֵׂר אֶחָד מִמֵּאָה שֶׁבּוֹ וכו'. שמוציא מהמעשר אחד ממאה, בדומה לשיעור תרומת מעשר מתוך טבל.
תְּרוּמַת מַעֲשֵׂר שֶׁל מֵאָה טֶבֶל. סאה אחת של תרומת מעשר מן הטבל. וְשִׁעוּר תְּרוּמַת מַעֲשֵׂר מִמָּאתַיִם מַעֲשֵׂר. עוד שתי סאין של תרומת מעשר מתוך מאתיים המעשר.
ז. מִי שֶׁהָיוּ לוֹ עֶשֶׂר שׁוּרוֹת שֶׁל עֶשֶׂר עֶשֶׂר כַּדֵּי יַיִן, וְקָבַע כַּד אַחַת מִשּׁוּרָה הַחִיצוֹנָה מַעֲשֵׂר עַל מָקוֹם אַחֵר, וְאֵין יָדוּעַ אֵי זוֹ שׁוּרָה חִיצוֹנָה הִיא – נוֹטֵל שְׁתֵּי חָבִיּוֹת בַּאֲלַכְסוֹן, וּמְעָרֵב שְׁתֵּיהֶן וּמַפְרִישׁ מֵהֶן.
ז. עֶשֶׂר שׁוּרוֹת שֶׁל עֶשֶׂר עֶשֶׂר כַּדֵּי יַיִן. בכל שורה עשרה כדים, ובסך הכל מאה כדים. והכדים מסודרים בריבוע שווה צלעות, ונמצא שיש ארבע שורות חיצוניות שהן צלעות הריבוע. וְקָבַע כַּד אַחַת מִשּׁוּרָה הַחִיצוֹנָה מַעֲשֵׂר עַל מָקוֹם אַחֵר וְאֵין יָדוּעַ אֵי זוֹ שׁוּרָה חִיצוֹנָה הִיא. קבע שכד אחד יהיה מעשר עבור יין שנמצא במקום אחר, ואמר שכד זה יילקח מתוך השורה החיצונית, ולא התכוון לשורה מסוימת מתוך ארבע השורות החיצוניות (ראה ערוה"ש קז,טז וד"א). נוֹטֵל שְׁתֵּי חָבִיּוֹת בַּאֲלַכְסוֹן. ונמצא שלקח מארבע השורות החיצוניות (וחבית היינו כד). וּמְעָרֵב שְׁתֵּיהֶן וּמַפְרִישׁ מֵהֶן. מערבן יחד ומוציא מהן חבית אחת למעשר, ונמצא שהפריש מכל השורות החיצוניות.
ח. קְבָעָהּ בַּחֲצִי שׁוּרָה הַחִיצוֹנָה, וְאֵין יָדוּעַ אֵי זוֹ חֲצִי שׁוּרָה – נוֹטֵל אַרְבַּע חָבִיּוֹת מֵאַרְבַּע זָוִיּוֹת. קְבָעָהּ בְּשׁוּרָה אַחַת, וְאֵין יָדוּעַ אֵי זוֹ שׁוּרָה הִיא – נוֹטֵל שׁוּרָה אַחַת בַּאֲלַכְסוֹן. קְבָעָהּ בַּחֲצִי שׁוּרָה, וְאֵין יָדוּעַ אֵי זוֹ חֲצִי שׁוּרָה הִיא – נוֹטֵל שְׁתֵּי שׁוּרוֹת בַּאֲלַכְסוֹן, שֶׁהֲרֵי נָטַל חָבִית מִכָּל חֲצִי שׁוּרָה, וּמְעָרֵב וּמַפְרִישׁ.
ח. קְבָעָהּ בַּחֲצִי שׁוּרָה הַחִיצוֹנָה וכו'. את ארבע השורות החיצוניות ניתן לחלק לשמונה חצאי שורות, ואם קבע שכד המעשר יילקח מתוך כדים שבשמונה חצאי שורות החיצוניות, ממלא כד אחד למעשר מתוך ארבעת הכדים שבארבע הפינות, שהרי כל כד מהם משותף לשני חצאי שורות ונמצא שהפריש משמונה חצאי שורות החיצוניות. נוֹטֵל שׁוּרָה אַחַת בַּאֲלַכְסוֹן. לוקח עשר כדים שיוצרים שורה אלכסונית מפינה לפינה הרחוקה ממנה, ונמצא שלקח מכל שורה אפשרית, וממלא מכולן כד אחד למעשר.
ט. קָבַע הַמַּעֲשֵׂר בְּכַד אַחַת מֵהֶן, וְאֵין יָדוּעַ אֵי זוֹ הִיא – נוֹטֵל מִכָּל כַּד וָכַד מִן הַמֵּאָה, וּמְעָרֵב וּמַפְרִישׁ כְּדֵי כַּד אַחַת מַעֲשֵׂר.
ט. קָבַע הַמַּעֲשֵׂר בְּכַד אַחַת מֵהֶן וכו'. קבע שכד המעשר יילקח מתוך מאה הכדים ולא התייחס כלל למקומו.

תקציר הפרק 

פרק ח הלכות מעשר

תערובות טֶבֶל

בפרק זה דן הרמב"ם במקרים של תערובות חולין עם סוגי טבל שונים. תחילה מגדיר הרמב"ם את סוגי החולין – חולין וחולין מתוקנים.

לאחר מכן דן הרמב"ם בתערובות טבל עם חולין, ובמקרה שקבע מעשר ללא ציון מקום מסויים ונתערב.

במקרה שנתערב טבל בפירות מעושרים וכד', מפריש מפירות אחרים לפי חשבון מה שהתערב. אם אין לו, מוציא מהתערובת כחשבון החלק שנתערב בתוספת תרומת מעשר משאר הפירות.

שיעור וידאו עם הרב חיים סבתו 

Play Video

שיעור שמע עם הרב חיים סבתו 

מושג מן הפרק 

Play Video

עוד על הלכות מעשר ברמב"ם 

שאלות חזרה על הפרק 

1.טבל שהתערב בחולין-אם יש לו פירות טבל אחרים יכול להפריש מהם על התערובת?

2.קילו מעשר שלא נתרם שהתערב בטון טבל-יכול לתקנו על ידי שמפריש את תרומת המעשר בלבד?

3.האם כשמתקן טבל שהתערב בחולין, מפסיד חלק מהחולין?

 

תשובות
1.כן
2.כן
3.כן

010 - IdeaCreated with Sketch.לב הלימוד - הרחבה על הפרק 

פרשת שבוע מהרמב"ם 

נייר עמדה - אקטואליה 

סט "משנה תורה" מהודר בכריכה מפוארת בפירוש הרב שטיינזלץ + שליח עד הבית

ב-299 ש"ח בלבד!

אתם ביקשתם – אנחנו ממשיכים!

עד תום המבצע או גמר המלאי.

* בתום המבצע המחיר יעמוד על 499 ש"ח

הלימוד להצלחת כוחות הביטחון ולעילוי נשמת הנופלים הי"ד

דילוג לתוכן