א. הַלּוֹקֵחַ בְּהֵמָה לְזִבְחֵי שְׁלָמִים וְחַיָּה לִבְשַׂר תַּאֲוָה מִמִּי שֶׁאֵינוֹ תַּגָּר וְאֵינוֹ מְדַקְדֵּק – יָצָא הָעוֹר לְחֻלִּין, אֲפִלּוּ הָיוּ דְּמֵי הָעוֹר מְרֻבִּין עַל דְּמֵי הַבָּשָׂר. אֲבָל הַלּוֹקֵחַ מִן הַתַּגָּר – לֹא יָצָא הָעוֹר לְחֻלִּין.
ב. וְכֵן הַלּוֹקֵחַ כַּדֵּי יַיִן סְתוּמוֹת, מָקוֹם שֶׁדַּרְכָּן לְהִמָּכֵר סְתוּמוֹת, מִמִּי שֶׁאֵינוֹ תַּגָּר – יָצָא הַקַּנְקַן לְחֻלִּין. לְפִיכָךְ צָרִיךְ הַמּוֹכֵר לִפְתֹּחַ רָאשֵׁי הַכַּדִּין, כְּדֵי שֶׁלֹּא יֵצֵא הַקַּנְקַן לְחֻלִּין. וְאִם רָצָה לְהַחֲמִיר עַל עַצְמוֹ וְלִמְכֹּר בְּמִדָּה – יָצָא הַקַּנְקַן לְחֻלִּין.
ג. לְקָחָן פְּתוּחוֹת, אוֹ סְתוּמוֹת בְּמָקוֹם שֶׁדַּרְכָּן לְהִמָּכֵר פְּתוּחוֹת, אוֹ שֶׁלָּקַח מִן הַתַּגָּר שֶׁמְּדַקְדֵּק בִּמְכִירָתוֹ – לֹא יָצָא הַקַּנְקַן לְחֻלִּין.
לָקַח סַלֵּי תְּאֵנִים וַעֲנָבִים עִם הַכְּלִי – לֹא יָצְאוּ דְּמֵי הַכְּלִי לְחֻלִּין.
ד. לָקַח אֱגוֹזִין וּשְׁקֵדִין וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן – יָצְאוּ קְלִפֵּיהֶן לְחֻלִּין. לָקַח חוֹתָל תְּמָרִים – יָצָא הַחוֹתָל לְחֻלִּין. קֻפּוֹת שֶׁל תְּמָרִים: אִם דְּרוּסוֹת – יָצְאוּ הַקֻּפּוֹת לְחֻלִּין; וְאִם אֵינָן דְּרוּסוֹת – לֹא יָצְאוּ הַקֻּפּוֹת לְחֻלִּין.
ה. מִי שֶׁהָיָה לוֹ יַיִן שֶׁל מַעֲשֵׂר שֵׁנִי, וְהִשְׁאִיל קַנְקַנָּיו לְאוֹתוֹ מַעֲשֵׂר, אַף עַל פִּי שֶׁסָּתַם אֶת פִּיהֶן – לֹא קָנָה הַמַּעֲשֵׂר אֶת הַקַּנְקַנִּים. כָּנַס אֶת הַיַּיִן לְתוֹכָן סְתָם: אִם קָרָא שֵׁם וְעָשָׂהוּ מַעֲשֵׂר עַד שֶׁלֹּא סָתַם אֶת פִּיהֶן – לֹא קָנָה מַעֲשֵׂר; וְאִם מִשֶּׁסָּתַם אֶת פִּיהֶן קָרָא שֵׁם וְעָשָׂהוּ מַעֲשֵׂר – קָנָה מַעֲשֵׂר אֶת הַקַּנְקַן.
הִפְקִיד לְתוֹךְ הַקַּנְקַן רְבִיעִית חֻלִּין, אוֹ שֶׁכָּנַס לְתוֹכָן שֶׁמֶן וְחֹמֶץ אוֹ צִיר וּדְבַשׁ שֶׁל מַעֲשֵׂר שֵׁנִי סְתָם, בֵּין מִשֶּׁסָּתַם בֵּין עַד שֶׁלֹּא סָתַם – לֹא קָנָה הַמַּעֲשֵׂר אֶת הַקַּנְקַנִּים.
ו. צְבִי שֶׁלְּקָחוֹ בְּכֶסֶף מַעֲשֵׂר וּמֵת – יִקָּבֵר בְּעוֹרוֹ. לְקָחוֹ חַי וּשְׁחָטוֹ, וְנִטְמָא – הֲרֵי זֶה יִפָּדֶה, כִּשְׁאָר פֵּרוֹת מַעֲשֵׂר שֶׁנִּטְמְאוּ.
הַמַּנִּיחַ דִּינָר שֶׁל מַעֲשֵׂר שֵׁנִי לִהְיוֹת אוֹכֵל כְּנֶגְדּוֹ עַד שֶׁיֵּצֵא לְחֻלִּין, וְהָיָה הַדִּינָר יוֹצֵא בְּעֶשְׂרִים מָעָה: אָכַל עָלָיו בְּעֶשֶׂר מָעִין, וְהוּזְלוּ הַמָּעוֹת לְאַחַר זְמַן וַהֲרֵי הַדִּינָר יוֹצֵא בְּאַרְבָּעִים מָעָה – צָרִיךְ לֶאֱכֹל עָלָיו בְּעֶשְׂרִים מָעָה וְאַחַר כָּךְ יֵצֵא לְחֻלִּין; הוּקְרוּ הַמָּעוֹת, וַהֲרֵי הַדִּינָר יוֹצֵא בְּעֶשֶׂר מָעִין – אוֹכֵל עָלָיו בְּחָמֵשׁ מָעִין וְאַחַר כָּךְ יֵצֵא לְחֻלִּין.
ז. הַלּוֹקֵחַ פֵּרוֹת בְּסֶלַע שֶׁל כֶּסֶף מַעֲשֵׂר וּמָשַׁךְ הַפֵּרוֹת, וְלֹא הִסְפִּיק לִתֵּן הַסֶּלַע עַד שֶׁהוֹקִירוּ הַפֵּרוֹת וְעָמְדוּ בִּשְׁתַּיִם – הֲרֵי זֶה מַפְרִישׁ עֲלֵיהֶן סֶלַע בִּלְבַד, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְנָתַן אֶת הַכֶּסֶף וְקָם לוֹ" (על פי ויקרא כז,יט) – בִּנְתִינַת הַכֶּסֶף קוֹנֶה, וְהַשָּׂכָר לַמַּעֲשֵׂר.
ח. מָשַׁךְ פֵּרוֹת בִּשְׁתֵּי סְלָעִים, וְלֹא הִסְפִּיק לִתֵּן הַמָּעוֹת עַד שֶׁהוּזְלוּ הַפֵּרוֹת וְעָמְדוּ בְּסֶלַע – אֵינוֹ מַפְרִישׁ עֲלֵיהֶן מִמְּעוֹת מַעֲשֵׂר שֵׁנִי אֶלָּא סֶלַע, וּמוֹסִיף עָלֶיהָ סֶלַע שְׁנִיָּה מִן הַחֻלִּין וְנוֹתֵן לַמּוֹכֵר. וְאִם הָיָה הַמּוֹכֵר עַם הָאָרֶץ – הֲרֵי זֶה מֻתָּר לִתֵּן לוֹ סֶלַע שְׁנִיָּה מִמְּעוֹת מַעֲשֵׂר שֵׁנִי שֶׁל דְּמַאי.
נָתַן לוֹ סֶלַע שֶׁל מַעֲשֵׂר, וְלֹא הִסְפִּיק לִמְשֹׁךְ אֶת הַפֵּרוֹת עַד שֶׁעָמְדוּ בִּשְׁתַּיִם – מַה שֶּׁפָּדָה פָּדָה, וְהַדִּין בֵּינֵיהֶן.
ט. נָתַן לוֹ שְׁתֵּי סְלָעִים שֶׁל מַעֲשֵׂר, וְלֹא הִסְפִּיק לִמְשֹׁךְ אֶת הַפֵּרוֹת עַד שֶׁחָזְרוּ לִהְיוֹת בְּסֶלַע – מַה שֶּׁפָּדָה פָּדָה, וּמִדַּת הַדִּין בֵּינֵיהֶן, שֶׁמַּעֲשֵׂר שֵׁנִי – פְּדִיָּתוֹ הִיא מְשִׁיכָתוֹ.
י. מִי שֶׁהָיוּ לוֹ פֵּרוֹת חֻלִּין בִּירוּשָׁלַיִם וְהָיוּ לוֹ מְעוֹת מַעֲשֵׂר שֵׁנִי חוּץ לִירוּשָׁלַיִם – אוֹמֵר: 'הֲרֵי הַמָּעוֹת הָהֵם מְחֻלָּלִין עַל הַפֵּרוֹת הָאֵלּוּ', וְיֹאכַל הַפֵּרוֹת שָׁם בְּטָהֳרָה, וְיֵצְאוּ אוֹתָן הַמָּעוֹת לְחֻלִּין בִּמְקוֹמָן.
יא. הָיוּ לוֹ מְעוֹת מַעֲשֵׂר בִּירוּשָׁלַיִם וְיֵשׁ לוֹ פֵּרוֹת חוּץ לִירוּשָׁלַיִם – אוֹמֵר: 'הֲרֵי הַמָּעוֹת הָאֵלּוּ מְחֻלָּלִין עַל הַפֵּרוֹת הָהֵם', וְיֵצְאוּ הַמָּעוֹת לְחֻלִּין, וְיַעֲלוּ הַפֵּרוֹת וְיֵאָכְלוּ בִּירוּשָׁלַיִם, שֶׁאֵינוֹ צָרִיךְ לִהְיוֹת הַפֵּרוֹת וְהַמָּעוֹת בְּמָקוֹם אֶחָד בִּשְׁעַת הַחִלּוּל.
יב. מִי שֶׁהָיוּ לוֹ מְעוֹת מַעֲשֵׂר בִּירוּשָׁלַיִם וְצָרַךְ לָהֶם, וְיֵשׁ לַחֲבֵרוֹ פֵּרוֹת חֻלִּין שֶׁרוֹצֶה לְאָכְלָן – אוֹמֵר לַחֲבֵרוֹ: 'הֲרֵי הַמָּעוֹת הָאֵלּוּ מְחֻלָּלִין עַל פֵּרוֹתֶיךָ', וְנִמְצְאוּ אוֹתָן הַפֵּרוֹת לְקוּחִין בְּכֶסֶף מַעֲשֵׂר, וְיֹאכַל אוֹתָן חֲבֵרוֹ בְּטָהֳרָה, וְלֹא הִפְסִיד כְּלוּם, וְיֵצְאוּ הַמָּעוֹת לְחֻלִּין.
יג. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בְּשֶׁהָיָה חֲבֵרוֹ בַּעַל הַפֵּרוֹת חָבֵר, שֶׁאֵין מוֹכְרִין פֵּרוֹת מַעֲשֵׂר שֵׁנִי שֶׁל וַדַּאי אֶלָּא לְחָבֵר. לְפִיכָךְ, אִם הָיוּ הַמָּעוֹת שֶׁל דְּמַאי – אוֹמֵר כֵּן אַף לְעַם הָאָרֶץ. וּמֻתָּר לְחַלֵּל מַעֲשֵׂר שֵׁנִי עַל פֵּרוֹת עַם הָאָרֶץ וְעַל מְעוֹתָיו, וְאֵין חוֹשְׁשִׁין לָהֶם שֶׁמָּא שֶׁל מַעֲשֵׂר שֵׁנִי הֵם.
יד. הַמַּנִּיחַ דִּינָר שֶׁל מַעֲשֵׂר לִהְיוֹת אוֹכֵל כְּנֶגְדּוֹ וְהוֹלֵךְ, כֵּיוָן שֶׁאָכַל עָלָיו עַד שֶׁלֹּא נִשְׁאַר מִמֶּנּוּ אֶלָּא פָּחוֹת מִפְּרוּטָה – יָצָא לְחֻלִּין. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בְּשֶׁל דְּמַאי. אֲבָל בְּשֶׁל וַדַּאי – לֹא יֵצֵא לְחֻלִּין עַד שֶׁיִּשָּׁאֵר מִמֶּנּוּ פָּחוֹת מִשָּׁוֶה פְּרוּטָה אַחַר שֶׁמּוֹסִיפִין אֶת הַחֹמֶשׁ, כְּגוֹן שֶׁנִּשְׁאַר מִמֶּנּוּ פָּחוֹת מֵאַרְבָּעָה חֻמְשֵׁי פְּרוּטָה.
טו. טְמֵאִים וּטְהוֹרִים שֶׁהָיוּ אוֹכְלִין אוֹ שׁוֹתִין כְּאֶחָד בִּירוּשָׁלַיִם, וְרָצוּ הַטְּהוֹרִים לִהְיוֹתָן אוֹכְלִין מַעֲשֵׂר שֵׁנִי שֶׁלָּהֶן – מַנִּיחִין סֶלַע שֶׁל מַעֲשֵׂר שֵׁנִי וְאוֹמְרִין: 'כָּל שֶׁהַטְּהוֹרִים אוֹכְלִין וְשׁוֹתִין – סֶלַע זוֹ מְחֻלֶּלֶת עָלָיו', וְתֵצֵא הַסֶּלַע לְחֻלִּין, שֶׁהֲרֵי אָכְלוּ וְשָׁתוּ בְּשָׁוְיָהּ בְּטָהֳרָה. וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יִגְּעוּ הַטְּמֵאִים בַּמַּאֲכָל, שֶׁלֹּא יְטַמְּאוּהוּ.