פרק ח', הלכות מקוואות, ספר טהרה
ט״ז בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ט', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
ט״ו בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ח', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
י״ד בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ז', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
י״ג בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ו', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
י״ב בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ה', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
י״א בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ד', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
י׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ג', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
ט׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ב', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
ח׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק א', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
י״ז בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק י', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
ז׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ח', הלכות בית הבחירה, ספר עבודה
ו׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ז', הלכות בית הבחירה, ספר עבודה
ה׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ו', הלכות בית הבחירה, ספר עבודה
ד׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ה', הלכות בית הבחירה, ספר עבודה
ג׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ד', הלכות בית הבחירה, ספר עבודה
ב׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ג', הלכות בית הבחירה, ספר עבודה
א׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ב', הלכות בית הבחירה, ספר עבודה
ל׳ בסיון ה׳תשפ״ד
פרק א', הלכות בית הבחירה, ספר עבודה
כ״ה בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ח', הלכות ביאת מקדש, ספר עבודה
כ״ד בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ז', הלכות ביאת מקדש, ספר עבודה
כ״ג בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ו', הלכות ביאת מקדש, ספר עבודה
כ״ב בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ה', הלכות ביאת מקדש, ספר עבודה
כ״א בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ד', הלכות ביאת מקדש, ספר עבודה
כ׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ג', הלכות ביאת מקדש, ספר עבודה
י״ט בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ב', הלכות ביאת מקדש, ספר עבודה
י״ח בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק א', הלכות ביאת מקדש, ספר עבודה
י״א באלול ה׳תשפ״ד
פרק ח', הלכות פסולי המוקדשין, ספר עבודה
י׳ באלול ה׳תשפ״ד
פרק ז', הלכות פסולי המוקדשין, ספר עבודה
ט׳ באלול ה׳תשפ״ד
פרק ו', הלכות פסולי המוקדשין, ספר עבודה
ח׳ באלול ה׳תשפ״ד
פרק ה', הלכות פסולי המוקדשין, ספר עבודה

הפרק המלא 

ביאורו של הרב עדין שטיינזלץ

א. כָּל הַמְעֹרָב לַמִּקְוֶה – הֲרֵי הוּא כַּמִּקְוֶה וּמַטְבִּילִין בּוֹ. גֻּמּוֹת הַסְּמוּכוֹת לְפִי הַמִּקְוֶה וּמְקוֹם רַגְלֵי פַּרְסוֹת בְּהֵמָה שֶׁהָיוּ בָּהֶן מַיִם, אִם הָיוּ מְעֹרָבִין עִם מֵי מִקְוֶה כִּשְׁפוֹפֶרֶת הַנּוֹד – מַטְבִּילִין בָּהֶן.
א. הַמְעֹרָב. המחובר. הַסְּמוּכוֹת לְפִי הַמִּקְוֶה. הנמצאות מחוץ לבור המקווה בסמוך אליו. וּמְקוֹם רַגְלֵי פַּרְסוֹת בְּהֵמָה. גומות שנוצרו מדריכת בהמות. אִם הָיוּ מְעֹרָבִין עִם מֵי מִקְוֶה כִּשְׁפוֹפֶרֶת הַנּוֹד. אם היה סדק ברוחב שתי אצבעות (ראה לקמן ה"ו) המחבר את הגומות לבור המקווה. מַטְבִּילִין בָּהֶן. כאשר המים שבגומה מכסים את כל הדבר הנטבל, כגון כלי קטן.
ב. חַדְרֵי הַמְּעָרָה וְסִדְקֵי הַמְּעָרָה – מַטְבִּילִין בָּהֶן אַף עַל פִּי שֶׁאֵין הַמַּיִם שֶׁבָּהֶן מְעֹרָבִין עִם מֵי הַמִּקְוֶה אֶלָּא בְּכָל שֶׁהוּא.
ב. חַדְרֵי הַמְּעָרָה וְסִדְקֵי הַמְּעָרָה. בזמנם היו רוב המקוואות במערות, ובקירות המערה היו גומות וסדקים שיכולים להכיל מעט מים. אֶלָּא בְּכָל שֶׁהוּא. ואין צורך ברוחב שתי אצבעות, מפני שהחורים נמצאים בתוך חלל המקווה ונחשבים חלק ממנו, בניגוד לגומות שבהלכה הקודמת שנמצאות מחוץ למקווה ונחשבות כמקום נפרד (כמו מקווה קטן בצד מקווה גדול).
ג. מַחַט שֶׁהָיְתָה נְתוּנָה עַל מַעֲלוֹת הַמִּקְוֶה, וְהָיָה מוֹלִיךְ וּמֵבִיא בַּמַּיִם, כֵּיוָן שֶׁעָבַר עָלֶיהָ הַגַּל – טְהוֹרָה.
ג. מַעֲלוֹת. מדרגות. וְהָיָה מוֹלִיךְ וּמֵבִיא בַּמַּיִם. האדם הניע את המים בידו ויצר גלים. כֵּיוָן שֶׁעָבַר עָלֶיהָ הַגַּל טְהוֹרָה. שהגל מעורב למקווה ומטהר כמקווה.
ד. עוּקָה שֶׁבְּתוֹךְ הַמִּקְוֶה: אִם הָיְתָה הַקַּרְקַע הַמַּבְדֶּלֶת בֵּין הָעוּקָה וּבֵין הַמִּקְוֶה בְּרִיאָה וִיכוֹלָה לְהַעֲמִיד אֶת עַצְמָהּ – אֵין מַטְבִּילִין בַּמַּיִם שֶׁבָּעוּקָה עַד שֶׁיִּהְיוּ מְעֹרָבִין עִם הַמִּקְוֶה בְּכִשְׁפוֹפֶרֶת הַנּוֹד; וְאִם אֵינָהּ יְכוֹלָה לְהַעֲמִיד אֶת עַצְמָהּ, אֲפִלּוּ אֵינָן מְעֹרָבִין אֶלָּא בְּכָל שֶׁהוּא – מַטְבִּילִין בָּהּ.
ד. עוּקָה שֶׁבְּתוֹךְ הַמִּקְוֶה. גומה מתחת לקרקע המקווה. בְּרִיאָה וִיכוֹלָה לְהַעֲמִיד אֶת עַצְמָהּ. יציבה באופן שכאשר הטובל עומד עליה אינה נופלת (פה"מ מקוואות ו,א). אֵין מַטְבִּילִין וכו'. שהעוקה נחשבת כמקום נפרד.
ה. כֹּתֶל שֶׁבֵּין שְׁנֵי מִקְווֹת שֶׁנִּסְדַּק לַשְּׁתִי – מִצְטָרְפִין, וְאִם הָיָה בִּשְׁנֵיהֶן אַרְבָּעִים סְאָה – מַטְבִּיל בְּכָל אַחַת מֵהֶן. וְאִם נִסְדַּק לָעֵרֶב – אֵין מִצְטָרְפִין עַד שֶׁיִּהְיֶה בְּמָקוֹם אֶחָד כִּשְׁפוֹפֶרֶת הַנּוֹד. נִפְרַץ הַכֹּתֶל מִלְּמַעְלָה, אִם נִתְעָרְבוּ הַמַּיִם לְמַעְלָה מִן הַכֹּתֶל כִּקְלִפַּת הַשּׁוּם עַל רֹחַב שְׁפוֹפֶרֶת הַנּוֹד – מִצְטָרְפִין.
ה. שֶׁנִּסְדַּק לַשְּׁתִי. שיש בו סדק מלמטה למעלה בכל גובהו (פה"מ מקוואות ו,ט). מִצְטָרְפִין. נחשבים כמקווה אחד, שהכותל כאילו אינו. וְאִם הָיָה בִּשְׁנֵיהֶן. יחד. נִסְדַּק לָעֵרֶב. נסדק מצד לצד במאוזן לכל אורכו. עַד שֶׁיִּהְיֶה בְּמָקוֹם אֶחָד כִּשְׁפוֹפֶרֶת הַנּוֹד. שהכותל עדיין מפריד ושני מקוואות יכולים להתחבר רק באמצעות נקב ברוחב שפופרת הנוד. כִּקְלִפַּת הַשּׁוּם עַל רֹחַב שְׁפוֹפֶרֶת הַנּוֹד. שכיוון שהחיבור אינו באמצע גובה הכותל אלא מעל הכותל ופרוץ לאוויר העולם, אין צורך בנקב שהוא כשפופרת הנוד מכל צדדיו (כמבואר בהלכה הבאה) אלא די בכך שרוחב הנקב כשפופרת הנוד וגובהו כל שהוא.
ו. כַּמָּה הוּא שִׁעוּר הַנֶּקֶב שֶׁהוּא כִּשְׁפוֹפֶרֶת הַנּוֹד? כְּרֹחַב שְׁתֵּי אֶצְבָּעוֹת בֵּינוֹנִיּוֹת שֶׁל כָּל אָדָם וְחוֹזְרוֹת בּוֹ. וְאֵינָן בַּגּוּדָל, אֶלָּא שְׁתֵּי אֶצְבָּעוֹת רִאשׁוֹנוֹת מִן הָאַרְבַּע שֶׁבְּפַס הַיָּד.
כָּל שֶׁיַּעֲמֹד בִּשְׁפוֹפֶרֶת הַנּוֹד – מְמַעֵט, וַאֲפִלּוּ דְּבָרִים שֶׁהֵן מִבְּרִיָּתוֹ שֶׁל מַיִם. סָפֵק יֵשׁ בַּנֶּקֶב כִּשְׁפוֹפֶרֶת הַנּוֹד סָפֵק שֶׁאֵין בּוֹ – אֵין מִצְטָרְפִין, מִפְּנֵי שֶׁעִקַּר הַטְּבִילָה מִן הַתּוֹרָה, וְכָל שֶׁעִקָּרוֹ מִן הַתּוֹרָה, אַף עַל פִּי שֶׁשִּׁעוּרוֹ הֲלָכָה – סְפֵק שִׁעוּרוֹ לְהַחֲמִיר.
ו. וְחוֹזְרוֹת בּוֹ. שהאצבעות יכולות להסתובב בתוך הנקב. שְׁתֵּי אֶצְבָּעוֹת רִאשׁוֹנוֹת וכו'. הסמוכות לאגודל (אצבע ואמה).
כָּל שֶׁיַּעֲמֹד בִּשְׁפוֹפֶרֶת הַנּוֹד מְמַעֵט. כל דבר הנמצא בחלל הנקב גורם לנקב להיחשב כסתום באותו מקום. מִבְּרִיָּתוֹ שֶׁל מַיִם. כגון ירוקה שעל פני המים ובעלי חיים המתהווים במים (פה"מ מקוואות ו,ז). אֵין מִצְטָרְפִין. המקוואות. שֶׁשִּׁעוּרוֹ הֲלָכָה. שיעורי התורה הם הלכה למשה מסיני, ואינם מפורשים בכתוב (בבלי עירובין ד,א).
ז. מְטַהֲרִין אֶת הַמִּקְווֹת הָעֶלְיוֹן מִן הַתַּחְתּוֹן וְהָרָחוֹק מִן הַקָּרוֹב. כֵּיצַד? מְבִיאִין סִילוֹן שֶׁל חֶרֶשׂ אוֹ שֶׁל אֲבָר וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן, שֶׁאֵין הַסִּילוֹנוֹת פּוֹסְלִין אֶת הַמִּקְוֶה, וּמַנִּיחַ אֶת יָדָיו תַּחְתָּיו עַד שֶׁיִּהְיֶה מִתְמַלֵּא מַיִם, וּמוֹשְׁכוֹ וּמַשִּׁיקוֹ עַד שֶׁיִּתְעָרֵב הַמַּיִם שֶׁבַּסִּילוֹן עִם מֵי הַמִּקְוֶה הָאַחֵר, אֲפִלּוּ כַּשְּׂעוֹרָה דַּיּוֹ, וַהֲרֵי שְׁנֵי הַמִּקְווֹת שֶׁהַסִּילוֹן בֵּינֵיהֶן כְּמִקְוֶה אֶחָד.
ז. מְטַהֲרִין אֶת הַמִּקְווֹת הָעֶלְיוֹן מִן הַתַּחְתּוֹן. ניתן להכשיר מקווה פסול באמצעות חיבורו והשקתו למקווה כשר, אפילו אם הכשר נמוך ממנו. וְהָרָחוֹק מִן הַקָּרוֹב. אפילו שיש מרחק בין המקוואות. אֲבָר. עופרת. שֶׁאֵין הַסִּילוֹנוֹת פּוֹסְלִין אֶת הַמִּקְוֶה. כדלעיל ו,ב. וּמַנִּיחַ אֶת יָדָיו תַּחְתָּיו. לוחץ בידיו על המים כאשר קצה הצינור נמצא במקווה הכשר כדי שהמים יגיעו לכל אורך הצינור (פה"מ מקוואות ו,ח). וּמוֹשְׁכוֹ וּמַשִּׁיקוֹ. מושך את הצינור עם המים שבו אל המקווה הפסול ויוצר נקודת השקה.
ח. שָׁלֹשׁ גֻּמּוֹת שֶׁבַּנַּחַל, הַתַּחְתּוֹנָה וְהָעֶלְיוֹנָה שֶׁל עֶשְׂרִים עֶשְׂרִים סְאָה וְהָאֶמְצָעִית שֶׁל אַרְבָּעִים, וְשֶׁטֶף שֶׁל גְּשָׁמִים עוֹבֵר בְּתוֹךְ הַנַּחַל, אַף עַל פִּי שֶׁהוּא נִכְנָס לְתוֹכָן וְיוֹצֵא מִתּוֹכָן – אֵין זֶה עֵרוּב, וְאֵין מַטְבִּילִין אֶלָּא בָּאֶמְצָעִית, שֶׁאֵין הַמַּיִם הַנִּזְחָלִין מְעָרְבִין אֶלָּא אִם כֵּן עָמְדוּ.
ח. שֶׁבַּנַּחַל. היורד במדרון. הַתַּחְתּוֹנָה וְהָעֶלְיוֹנָה שֶׁל עֶשְׂרִים עֶשְׂרִים סְאָה. הגומה התחתונה ביותר וכן הגומה הגבוהה ביותר מכילות כל אחת עשרים סאה. שֶׁאֵין הַמַּיִם הַנִּזְחָלִין מְעָרְבִין אֶלָּא אִם כֵּן עָמְדוּ. מי גשמים אינם מטהרים כאשר הם זורמים ואינם נחים במקום אחד (לקמן ט,ח), ובמצב כזה אינם יכולים ליצור חיבור בין מקוואות.
ט. טִיט רַךְ שֶׁהַפָּרָה שׁוֹחָה וְשׁוֹתָה מִמֶּנּוּ – הֲרֵי זֶה נִמְדָּד עִם הַמִּקְוֶה; הָיָה עָבֶה עַד שֶׁאֵין הַפָּרָה שׁוֹחָה וְשׁוֹתָה מִמֶּנּוּ – אֵינוֹ נִמְדָּד.
ט. טִיט רַךְ וכו'. זהו טיט הנרוק הנזכר לעיל ז,ג (ראה בבלי זבחים כב,א). שׁוֹחָה. מתכופפת. נִמְדָּד עִם הַמִּקְוֶה. משלים לשיעור ארבעים סאה.
י. מִקְוֶה שֶׁיֵּשׁ בּוֹ אַרְבָּעִים סְאָה מַיִם וְטִיט – מַטְבִּילִין בַּטִּיט וּבַמַּיִם. בְּאֵי זֶה טִיט מַטְבִּילִין? בְּטִיט זֶה הָרַךְ שֶׁהַמַּיִם צָפִין עַל גַּבָּיו.
הָיוּ הַמַּיִם מִצַּד אֶחָד וְהַטִּיט הָרַךְ מִצַּד אַחֵר – מַטְבִּילִין בַּמַּיִם וְאֵין מַטְבִּילִין בַּטִּיט.
י. מַטְבִּילִין בַּטִּיט וּבַמַּיִם. אפשר לטבול אפילו אם חלק מגופו שקוע בטיט. בְּטִיט זֶה הָרַךְ שֶׁהַמַּיִם צָפִין עַל גַּבָּיו. טיט רך שפרה שותה ממנו משלים לארבעים סאה כמובא בהלכה הקודמת, ואם המים צפים על גביו מותר אפילו לטבול בו מפני שרגליו של הטובל נטבלות במים לפני ששוקעות בטיט (תפא"י מקוואות ב,י).
מַטְבִּילִין בַּמַּיִם וְאֵין מַטְבִּילִין בַּטִּיט. המים נחשבים מקווה שלם בעקבות צירוף הטיט, אך אין להטביל בטיט.
יא. כָּל שֶׁתְּחִלַּת בְּרִיָּתוֹ מִן הַמַּיִם, כְּגוֹן יַחְבּוּשִׁין אֲדֻמִּים – מַטְבִּילִין בּוֹ. וּמַטְבִּילִין בְּעֵינוֹ שֶׁל דָּג.
יא. יַחְבּוּשִׁין. מין תולעים השורצים במים. מַטְבִּילִין בּוֹ. שנחשב כמים. בְּעֵינוֹ שֶׁל דָּג. כגון שהעין שלו גדולה מאוד והשומן הנמצא בה נעשה נוזל ויש בו שיעור מקווה (על פי רש"י זבחים כב,א).
יב. מִקְוֶה שֶׁיֵּשׁ בּוֹ אַרְבָּעִים סְאָה מְכֻוָּנוֹת, וְיָרְדוּ שְׁנַיִם וְטָבְלוּ זֶה אַחַר זֶה, אַף עַל פִּי שֶׁרַגְלָיו שֶׁל רִאשׁוֹן נוֹגְעוֹת בַּמַּיִם – הָרִאשׁוֹן טָהוֹר וְהַשֵּׁנִי בְּטֻמְאָתוֹ, שֶׁהֲרֵי חָסְרוּ הַמַּיִם מֵאַרְבָּעִים סְאָה.
הִטְבִּיל בּוֹ תְּחִלָּה סָגוֹס עָבֶה וְכַיּוֹצֵא בּוֹ וְהִגְבִּיהוֹ, אִם הָיָה מִקְצָת הַסָּגוֹס נוֹגְעוֹת בַּמַּיִם – הֲרֵי הַטּוֹבֵל בָּאַחֲרוֹנָה טָהוֹר, שֶׁהֲרֵי הַמַּיִם כֻּלָּן מְעֹרָבִין.
הִטְבִּיל בּוֹ אֶת הַמִּטָּה וְכַיּוֹצֵא בָּהּ, אַף עַל פִּי שֶׁדָּחַק רַגְלֵי הַמִּטָּה בְּטִיט עָבֶה שֶׁבְּקַרְקַע הַמִּקְוֶה עַד שֶׁצָּפוּ הַמַּיִם עָלֶיהָ מִלְּמַעְלָה – הֲרֵי זוֹ טְהוֹרָה, שֶׁהֲרֵי לֹא נִטְבְּעוּ בַּטִּיט עַד שֶׁטָּבְלוּ בַּמַּיִם תְּחִלָּה.
הִטְבִּיל בּוֹ יוֹרָה גְּדוֹלָה – הֲרֵי זוֹ טְמֵאָה כְּשֶׁהָיְתָה, מִפְּנֵי שֶׁהַמַּיִם נִתָּזִין וְיוֹצְאִין חוּץ לַמִּקְוֶה וְנִמְצָא חָסֵר מֵאַרְבָּעִים. כֵּיצַד יַעֲשֶׂה? מוֹרִידָהּ דֶּרֶךְ פִּיהָ, וְהוֹפְכָהּ בַּמִּקְוֶה וּמַטְבִּילָהּ, וּמַעֲלֶה אוֹתָהּ דֶּרֶךְ שׁוּלֶיהָ, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִהְיוּ הַמַּיִם שֶׁבְּתוֹכָהּ שְׁאוּבִין וְיַחְזְרוּ לַמִּקְוֶה וְיִפְסְלוּ אוֹתוֹ.
יב. מְכֻוָּנוֹת. בדיוק. שֶׁהֲרֵי חָסְרוּ הַמַּיִם מֵאַרְבָּעִים סְאָה. שמעט מן המים נמצאים על גופו של הראשון, ואף שרגליו עדיין נוגעות במים לא ניתן להחשיב את המים שעל גופו כמחוברים למקווה.
סָגוֹס עָבֶה. בגד צמר עבה שסופג הרבה מים. שֶׁהֲרֵי הַמַּיִם כֻּלָּן מְעֹרָבִין. המים הבלועים בבגד נחשבים כמחוברים למקווה, מפני שכל הבגד ספוג מים והמים שבמקצתו הנוגעים במי המקווה מחוברים למים שבשאר חלקיו (בניגוד לאדם העולה מהמקווה שהמים שעליו אינם מכסים את כולו ברצף – כס"מ).
אַף עַל פִּי שֶׁדָּחַק רַגְלֵי הַמִּטָּה וכו'. שהמקווה המצומצם אינו מכסה את המיטה אלא אם כן רגלי המקווה שוקעות בטיט. בְּטִיט עָבֶה. שאינו נחשב חלק מהמקווה (כדלעיל ה"ט). שֶׁהֲרֵי לֹא נִטְבְּעוּ בַּטִּיט עַד שֶׁטָּבְלוּ בַּמַּיִם תְּחִלָּה. רגלי המיטה שקעו בטיט רק לאחר שיש עליהם מי מקווה, ונמצא שמי המקווה מכסים את כל המיטה.
יוֹרָה. סיר. שֶׁהַמַּיִם נִתָּזִין וְיוֹצְאִין. על ידי כובד הסיר ואופן הורדתו למים. מוֹרִידָהּ דֶּרֶךְ פִּיהָ. כאשר הצד הפתוח כלפי מטה, שבאופן זה נכנסים מים לתוך חלל הכלי ואינם ניתזים החוצה (ח"ד מקוואות ה,יג). וְהוֹפְכָהּ בַּמִּקְוֶה. כדי שהמים ייכנסו לכל חלל הכלי כמבואר לעיל ג,יב. וּמַעֲלֶה אוֹתָהּ דֶּרֶךְ שׁוּלֶיהָ וכו'. הופך חזרה ומוציא את היורה כאשר הצד התחתון שלה כלפי מעלה, כדי שלא ייכנסו בה מים בזמן ההוצאה (ראה גם לעיל ה,ג).
יג. מִקְוֶה שֶׁמֵּימָיו מְרֻדָּדִים – כּוֹבֵשׁ אֲפִלּוּ חֲבִילֵי קַשׁ וַחֲבִילֵי קָנִים בְּתוֹךְ הַמַּיִם וּמִן הַצְּדָדִין עַד שֶׁיֵּעָרְמוּ הַמַּיִם לְמַעְלָה, וְיוֹרֵד וְטוֹבֵל לְתוֹכָן.

יג. מִקְוֶה שֶׁמֵּימָיו מְרֻדָּדִים. שיש בו ארבעים סאה, אך המים אינם מכסים את הטובל מפני שהמפלס נמוך. אֲפִלּוּ חֲבִילֵי קַשׁ וַחֲבִילֵי קָנִים. רשאי להניח אפילו דבר שעוברים בתוכו מים כמו קשים וקנים, שגם מים אלו מצטרפים לארבעים סאה, וכל שכן שרשאי להניח אבנים (ר"ש מקוואות ז,ז). עַד שֶׁיֵּעָרְמוּ הַמַּיִם לְמַעְלָה. שהמים יתכנסו בשטח מצומצם והמפלס יעלה.

תקציר הפרק 

פרק ח הלכות מקוות

*חיבור וצירוף למקווה*
אם במקווה עצמו יש ארבעים סאה מים כשרים בדיוק, ניתן לטבול רק במים שבצדדי המקווה המחוברים לו, למרות שבהם עצמם יש שיעור פחות. וחיבור בין מקוואות אפשרי בנקב עגול בקוטר שני אצבעות.

שיעור וידאו עם הרב חיים סבתו 

Play Video

שיעור שמע עם הרב חיים סבתו 

מושג מן הפרק 

Play Video

עוד על הלכות מקוואות ברמב"ם 

שאלות חזרה על הפרק 

1.כותל בין שני מקוות שנסדק לרוחב-מצרף אותם?

2.טיט כשר לטבילה כשהוא רך והמים צפים עליו?

3.טבילה בתוך עינו של דג-כשרה?

תשובות

1-לא 2-כן 3-כן

010 - IdeaCreated with Sketch.לב הלימוד - הרחבה על הפרק 

פרשת שבוע מהרמב"ם 

נייר עמדה - אקטואליה 

סט "משנה תורה" מהודר בכריכה מפוארת בפירוש הרב שטיינזלץ + שליח עד הבית

ב-299 ש"ח בלבד!

אתם ביקשתם – אנחנו ממשיכים!

עד תום המבצע או גמר המלאי.

* בתום המבצע המחיר יעמוד על 499 ש"ח

הלימוד להצלחת כוחות הביטחון ולעילוי נשמת הנופלים הי"ד

דילוג לתוכן